י"ג באדר

י"ג באדר הוא היום השלושה עשר בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלושה עשר בחודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.

►► אדר ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

חגים ומועדים

  • תענית אסתר
  • בזמני קדם היו בני הכפרים יכולים להקדים את קריאת המגילה ליום זה אם הוא חל ביום הכניסה
  • הקואליציה הבינלאומית למען זכויות העגונה הכריזה על יום זה כיום העגונה

אירועים היסטוריים

נולדו

נפטרו

אהרן מגד

אהרן מגד (10 באוגוסט 1920, כ"ח באב ה'תר"פ – 23 במרץ 2016, י"ג באדר ב' ה'תשע"ו) היה סופר ומחזאי ישראלי. חתן פרס ישראל בספרות (2003).

אמיר אוחנה

אמיר אוחנה (נולד ב-15 במרץ 1976, י"ג באדר ב' ה'תשל"ו) הוא שר המשפטים, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם הליכוד. כיהן כיושב ראש הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד הלאום ויו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון. עורך דין במקצועו. אוחנה הוא השר ההומוסקסואל המוצהר היחיד בתולדות מדינת ישראל.

ה'תרע"ב

ה'תרע"ב (5672) או בקיצור תרע"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-23 בספטמבר 1911, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 11 בספטמבר 1912. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

ה'תשנ"ז

ה'תשנ"ז (5757) ובקיצור תשנ"ז –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-14 בספטמבר 1996, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 1 באוקטובר 1997.המולד של תשרי חל ביום שישי, 6 שעות ו-620 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים.זו שנה שלישית לשמיטה, ושנת 19 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 17 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,928 לחורבן הבית, ושנת 2,308 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשנ"ז 49 שנות עצמאות.

י"א באדר

י"א באדר הוא היום האחד עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד עשר בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

י"ב באדר

י"ב באדר הוא היום השנים-עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השנים-עשר בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

י"ד באדר א'

י"ד באדר א' הוא היום הארבעה-עשר בחודש אדר א', הנוסף ללוח העברי בשנה מעוברת. י"ד באדר א' לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

יהודה החסיד

רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה. חי בגרמניה בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

היה בנו של רבי שמואל החסיד, נכדו של רבי קלונימוס הזקן, וצאצא למשפחת קלונימוס, שהיגרה במאה ה-10 מאיטליה לגרמניה. הוא עצמו ישב בתחילה בשפיירא, ועבר לרגנסבורג ב-1195. היה ראש ישיבת רגנסבורג. בין תלמידיו: רבי אלעזר מוורמס בעל "הרוקח", ורבי יצחק בן משה בעל האור זרוע.

משערים כי רבי יהודה החסיד כתב כמה ספרים, אך מפאת צניעותו אסר לציין את שמו עליהם ולכן קשה לזהותם.

החיבור הידוע ביותר המיוחס לו (למרות שהספר איננו חתום בשם) הוא ספר חסידים, יצירה בעלת חשיבות רבה המכילה הלכות, מנהגים, דעות ומוסר המשקפים את עולמם של חסידי אשכנז. בנוסף ליצירה זו מיוחסת לו כתיבת הפיוט שיר הכבוד.

נפטר בשבת זכור, ושנת הפטירה נתונה בספק - ט' באדר ד'תתקע"ז (1217) או י"ג באדר ד'תתקע"ה (1215).

יעקב הלפרין

חיים יעקב הלפרין (י"ג באדר תרמ"ח, פברואר 1888 - ט"ו בניסן תשכ"ד, מרץ 1964) היה איש עסקים ונדבן חרדי, מייסד שכונת זיכרון מאיר בבני ברק ומקים מוסדות תורה וחינוך.

מאיר אריאל

מאיר אריאל (2 במרץ 1942, י"ג באדר תש"ב - 18 ביולי 1999, ה' באב תשנ"ט) היה משורר, פזמונאי, מלחין וזמר ישראלי בעל סגנון ייחודי. בשלבים שונים בקריירה שלו כונה "הצנחן המזמר" ו"הטרובדור הנודד", ונחשב לאחד היוצרים הבולטים במוזיקה הישראלית בשנות ה-80 וה-90. במהלך חייו, כמו גם לאחר מותו, שיריו בוצעו על ידי אמנים רבים מהזמר העברי.

משה מלכה

הרב משה מלכה (ה'תרע"א, 1911 - י"ג באדר ב' ה'תשנ"ז, 22 במרץ 1997) היה הרב הראשי הספרדי של פתח תקווה.

משה פיינשטיין

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 24 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.

נח זבולוני

נח זבולוני (זבילביץ') (1910 - י"ג באדר ה'תשס"ד, 5 במרץ 2004) היה עיתונאי ישראלי. נודע בשם העט רנ"ז.

פורים

חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים"). החג נקבע כיום הודאה לה' על הצלת היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן, המשנה למלך אחשוורוש.

על פי מגילת אסתר, החג נקרא על שום ה"פור" (גורל בפרסית) שהטיל המן כדי לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים. בעקבות רצף אירועים המתוארים במגילה, התהפך הגלגל, ובזכות אסתר סוכלה מזימתו של המן שנתלה, והיהודים הם שהרגו באותו יום באויביהם. י"ג באדר, ערב פורים ויום הטבח המתוכנן, הוא יום תענית אסתר לזכר הצום שהונהג במלחמה. סברה אחרת קושרת למנהג זה את התענית של אסתר המלכה, טרם ניגשה למלך בבקשה לבטל את הגזירה.

מצוות החג כוללות את קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מתנות לאביונים, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו וסעודת פורים שבה מקובל להשתכר "עד-דְלֹא-ידע". החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים.

חג הפורים וחג החנוכה הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהחוק המקראי, אלא התוקף ההלכתי שלהם הוא מתקנת חכמים (היהדות הרבנית). חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן. עם זאת, לחג הפורים תוקף גדול יותר מחג החנוכה, הנקרא "דברי קבלה", בשל היותו תקנה מזמן הנביאים. במקורות שונים נעשית השוואה בין פורים ליום הכיפורים.

פנחס גרייבסקי

פנחס מרדכי גְרָיֶיבְסקי (לעיתים נכתב גראייבסקי; בכתיב יידי: גראיעווסקי; 13 במרץ 1873, י"ד באדר תרל"ג - 12 במרץ 1941, י"ג באדר תש"א) היה סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים.

שלום חיים פרוש

הרב שלום חיים פרוש (י"ג באדר תרצ"ג, 11 במרץ 1933 - כ"ו בחשוון תשס"ג, 10 בנובמבר 2004) היה חוקר תורת החסידות ומזכיר מועצת גדולי התורה.

שמואל אלעזר היילפרין

הרב שמואל אלעזר היילפרין (ט"ו בתשרי תרצ"ג, אוקטובר 1932 - י"ג באדר תשס"ט, מרץ 2009) היה רב שכונת בית ישראל בירושלים וראש ישיבת תורת אמת. היה חסיד חב"ד, דור שביעי לבעל התניא ומייסד ויו"ר איגוד צאצאי רבנו הזקן.

תענית אסתר

בהלכה, תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים, במיעוט השנים בו חל פורים ביום ראשון חלה התענית בי"א באדר).

לתענית זו תוקף של מנהג, ובשונה מצומות ישראל האחרים, איננה מוזכרת בגמרא, אלא רק במקורות מאוחרים יותר מימי הגאונים על כן גדריה קלים יותר מהצומות האחרים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.