י"ב בתמוז

י"ב בתמוז הוא היום השנים-עשר בחודש העשירי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השנים-עשר בחודש הרביעי למניין החודשים מניסן. י"ב בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון, רביעי ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

►► תמוז ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

אירועים היסטוריים

נולדו

נפטרו

אליהו ברוך קמאי

הרב אליהו ברוך קמאי (י"ט באלול ת"ר, 1840-י"ב בתמוז תרע"ז, 1917) היה רב העיר מיר וראש ישיבת מיר.

ב' בניסן

ב' בניסן הוא היום השני בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השני בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן. ב' בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד ב' ניסן היא ברב השנים הפשוטות פרשת ויקרא, אך בשנים פשוטות מקביעות הכז היא פרשת צו. בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת מצורע. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת תזריע.

י"א בתמוז

י"א בתמוז הוא היום האחד עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד עשר בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. י"א בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

י"ג בתמוז

י"ג בתמוז הוא היום השלושה עשר בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלושה עשר בחודש הרביעי

למניין החודשים מניסן. י"ג בתמוז לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

יגל

יָגֵל הוא מושב ליד העיר לוד וליד נמל תעופה בן-גוריון השייך למועצה אזורית שדות דן (שם קודם: עמק לוד).

היישוב נוסד ביום י"ב בתמוז ה'תש"י -27 ביוני 1950 על ידי עולים מעיראק. יגל נמצאת כ-30 מ' מעל פני הים וכ-14 ק"מ מחופו. נקראה בראשיתה לוד ב'. המושבים השכנים לו: אחיעזר מדרום וזיתן ממזרח.

שם היישוב לקוח מספר תהילים, פרק י"ד, פסוק ז':"מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל".

בשנים הראשונות סבל המושב מקשיים רבים ורוב מייסדיו, עולים מעיראק עזבוהו. בשנת 1955 נותרו במושב כ-15 משפחות מעולי עיראק ואליהם הצטרפו כ-40 משפחות מצפון אפריקה, בעיקר מרוקו. בשנת 1957 התגוררו במושב 68 משפחות. בין המתיישבים לבין הסוכנות היהודית פרץ סכסוך על רקע בחירתם של המתיישבים לשווק חלק מתוצרתם שלא דרך תנובה כדי לקבל מחירים גבוהים יותר. הסוכנות היהודית התנגדה לכך בגלל שההתחייבות לשווק דרך תנובה נכללה בהסכם הלוואה שנתקבל מהסוכנות. הנושא הגיע לדיון בכנסת לאחר שעלו טענות שמדובר בניסיון פסול של הסוכנות לקדם את תנובה על חשבון משווקים אחרים. עד שנת 1962 התקדם המושב היפה. אולם בעקבות ההצלחה ניסו המתיישבים להתרחב מהר מדי, שקעו בחובות וכמחצית המשפחות הגיעו לפשיטת רגל. בשנת 1964 שוב עלה המושב לכותרות לאחר שהתיישבו בו כ-15 משפחות של אריסים ערבים. בשנים 1966-1967 הופקעו כ-1500 דונם מאדמות המושב לצורך הרחבת נמל התעופה בן-גוריון.

יוסף יצחק שניאורסון

רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה בחב"ד אדמו"ר הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 - י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"פ (1920).

יוסף פלאג'י

רבי יוסף פלאג'י (איזמיר, ה'תקע"ה (1815) - איזמיר, י"ב בתמוז ה'תרנ"ו (1896)) היה בנו השלישי ובן זקוניו של רבי חיים פלאג'י. הוא מוזכר בספרי אביו כמי שעזר בהדפסתם והגהתם. כאביו וכשני אחיו הבכירים עסק גם הוא בתורה כל ימיו, וחיבר ספרים.

יושב ראש הכנסת

יושב-ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת בישראל, ותפקידו לנהל את ענייני הכנסת, לייצג אותה כלפי חוץ, לשמור על כבודה, על סדר ישיבותיה ועל קיום תקנונה. יושב ראש הכנסת המכהן הוא יולי אדלשטיין מסיעת "הליכוד".

יושב-הראש, או אחד מסגניו, יושב בראש הישיבות בכנסת, מנהל אותן, מעמיד שאלות להצבעה וקובע את תוצאותיה וכן את תוצאות כל הבחירות המתקיימות בכנסת. יושב-ראש הכנסת וסגניו מהווים את נשיאות הכנסת, והיא המאשרת את הגשתן של הצעות חוק פרטיות ודחיפותן של הצעות לסדר היום.

בהיעדר נשיא המדינה מישראל או כאשר נבצר מנשיא המדינה למלא את תפקידו, ממלא יושב-ראש הכנסת את תפקידו.

ישראל פוליאקוב

ישראל מרדכי (פולי) פוליאקוב (7 ביולי 1941; י"ב בתמוז תש"א - 30 באוקטובר 2007; י"ח בחשוון תשס"ח) היה שחקן, זמר וקומיקאי ישראלי, אשר זוהה בעיקר עם שלישיית "הגשש החיוור" והופיע רבות בתיאטרון ובקולנוע הישראלי.

ממשלת ישראל העשרים וחמש

ממשלת ישראל העשרים וחמש בראשותו של יצחק רבין, הושבעה ב-13 ביולי 1992 (י"ב בתמוז תשנ"ב), והתפזרה ב-22 בנובמבר 1995 (כ"ט בחשוון תשנ"ו), לאחר רצח ראש הממשלה. הממשלה זכורה בעיקר בשל הסכמי אוסלו, הסכם השלום עם ירדן, הסכם אוסלו ב' ורצח רבין.

מנדל זינגר

מנדל זינגר (י"ב בתמוז תר"ן, 30 ביוני 1890 – 10 בספטמבר 1976) היה עיתונאי, סופר, ופעיל פוליטי במפלגות הציונות הסוציאליסטית.

מנשה מאירוביץ

מנשה מאירוביץ ( תר"ך, 1860 – י"ב בתמוז תש"ט, 9 ביולי 1949) היה מאנשי ביל"ו, אגרונום, סופר ומראשי עסקני ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה ואחריה.

משרד הבינוי והשיכון

משרד הבינוי והשיכון הוא המשרד האחראי על תחום הבנייה והדיור בישראל, כמו גם על יצירת תנאים שיאפשרו למשקי הבית בה אפשרות סבירה לדיור. בין השאר, המשרד מעודד הגברת הבנייה למגורים, אכיפת תקני בנייה, שיקום שכונות ותיקות והתחדשות עירונית.

נסים אלישר

הרב נסים בנימין מרדכי אלישר (כ"ד בכסלו ה'תרי"ג - י"ב בתמוז ה'תרצ"ד; 5 בדצמבר 1852 - 25 ביוני 1934) היה מנהיג רוחני שיזם וייסד שכונות בירושלים. כיהן כנשיא ישיבת פורת יוסף וכנשיא ועד העדה הספרדית בירושלים.

שמואל יצחק הילמן

הרב שמואל יצחק הילמן (י"ב בתמוז תרכ"ח, 2 ביולי 1868 - י"ח בסיוון תשי"ג, 1 ביוני 1953) היה הרב הראשי של גלאזגו וראב"ד לונדון, מחבר סדרת ספרי אור הישר. חותנו של הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג.

שנת בחה

שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בחה היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא חסרה (ח) ועל כן יש 29 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל בה ביום חמישי (ה). שנה מסוג בחה היא שנה מעוברת ויש בה 383 ימים שבהם 54 שבתות. השנה שלפני שנת בחה היא תמיד שנת הכז.

5.8% מהשנים בלוח העברי הן שנות בחה. לאחרונה הייתה שנת בחה בה'תשמ"ט והיא צפויה שוב בשנת ה'תש"ץ ובשנת ה'תשצ"ג.

שנת בשה

שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בשה היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום חמישי (ה). שנה מסוג בשה היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 355 ימים שבהם 50 שבתות.

בערך 11.8% מהשנים בלוח העברי הן מהסוג של שנת בשה. לאחרונה הייתה שנת בשה בה'תשנ"ו ובה'תשנ"ט וכן השנה הנוכחית (ה'תש"ף) היא שנת בשה והיא צפויה שוב בשנת ה'תשפ"ג.

שנת גכה

שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג גכה היא שנה המתחילה ביום שלישי (ג), היא כסדרה (כ) ועל כן בחשון יש 29 ימים ובכסלו 30 ימים, וחג הפסח חל ביום חמישי (ה). שנה מסוג גכה היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 354 ימים שבהם 50 שבתות.

בערך 6.25% מהשנים בלוח העברי הן מהסוג של שנת גכה. לאחרונה הייתה שנת גכה בה'תשס"ב ובה'תשס"ו ובשנת ה'תשס"ט. שנת גכה הבאה צפויה בשנת ה'תשפ"ו.

לאחר שנה מסוג שנת החא, תמיד תבוא שנת גכה.

שנת זשה

שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג זשה היא שנה המתחילה בשבת (ז), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל בה ביום חמישי (ה). שנה מסוג זשה היא שנה מעוברת ויש בה 385 ימים שהם 55 שבועות שלמים.

שנת זשה אחראית לכ-4.72% מהשנים בלוח העברי. לאחרונה הייתה שנת זשה בה'תש"ס וה'תשס"ג והיא צפויה שוב בשנת ה'תשפ"ז.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.