י"א באדר

י"א באדר הוא היום האחד עשר בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד עשר בחודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.

►► אדר ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

חגים ומועדים

Trumpeldor
פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי

אירועים היסטוריים

נולדו

נפטרו

אברהם בורנשטיין

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (כ"ה בתשרי ה'תקצ"ט, 14 באוקטובר 1838- י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" ו"אבני נזר". נודע כאחד מגדולי הלמדנים והפוסקים בפולין.

דוד ילין

פרופ' דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מראשי הבונים החופשיים בארץ ישראל, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.

ה'תקצ"ח

ה'תקצ"ח (5598) או בקיצור תקצ"ח היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-30 בספטמבר 1837, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 19 בספטמבר 1838. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה חמישית לשמיטה.

ה'תר"ף

ה'תר"ף (5680) או בקיצור תר"ף היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-25 בספטמבר 1919, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 12 בספטמבר 1920. שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

ה'תרצ"ט

ה'תרצ"ט (5699) או בקיצור תרצ"ט היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-26 בספטמבר 1938, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 13 בספטמבר 1939. שנה מסוג בחג, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

ה'תש"ו

ה'תש"ו (5706) או בקיצור תש"ו היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-8 בספטמבר 1945, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 25 בספטמבר 1946. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

ה'תש"ל

ה'תש"ל (5730) או בקיצור תש"ל היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-13 בספטמבר 1969, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 30 בספטמבר 1970. שנה מסוג זחג, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנה רביעית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תש"ל 22 שנות עצמאות.

ה'תשי"ג

ה'תשי"ג (5713) או בקיצור תשי"ג היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-20 בספטמבר 1952, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 9 בספטמבר 1953. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשי"ג 5 שנות עצמאות.לפי ההלכה, בשנת ה'תשי"ג מתחיל מחזור חמה בן 28 שנים, ולכן מברכים את ברכת החמה.לדעת רוב הראשונים שנה זו היא שנת היובל.

העלייה לביריה

העלייה לביריה היא פרשה מתקופת היישוב, שהחלה בסוף חודש פברואר 1946 והגיעה לשיאה בין 14 במרץ ל-17 במרץ 1946. תחילת הפרשה בהחלטתם של שלטונות המנדט הבריטי להכריז על היישוב היהודי ביריה, הסמוך לצפת, כ"שטח צבאי מוחזק", וזאת לאחר שתושביו, בני המחלקה הדתית של הפלמ"ח, נתפסו בהחזקה בלתי חוקית של נשק. כתוצאה מההכרזה הורד היישוב מן הקרקע, חל איסור על מגורי יהודים במקום, והשטח נתפס והוחזק על ידי החיילים הבריטיים.

הורדתה מהקרקע של נקודת היישוב הגלילית המבודדת, נתפסה על ידי הנהגת היישוב כתקדים מסוכן, וכפגיעה ישירה בזכות להתיישבות חופשית, בהמשך לגזירות "הספר הלבן" וחוק הקרקעות המפלה שבא בעקבותיהן.

היישוב הגיב בעלייה המונית של אלפים אל ביריה, אל מול התנגדותו של הצבא הבריטי. העלייה נערכה על ידי חניכי תנועות הנוער, פועלים וחיילים משוחררים, בליל י"א באדר ה'תש"ו (1946). תאריך זה נבחר, אם במטרה להצמיד את האירוע ליום הזיכרון למאורעות תל חי ואם במטרה להסוות את האירוע כעלייה השנתית של בני נוער לתל חי. בתחילה גילו הבריטים התנגדות עיקשת ופיזרו את המתיישבים בטנקים ובשריוניות. לאחר הפעם השנייה שעלו המונים לביריה הסכימו שלטונות המנדט לקיומו של יישוב קבע במקום.

ההתנגדות ההמונית להסרת נקודת היישוב היהודית וכניעת השלטונות הבריטים, נתפסה כהצלחה של אנשי היישוב במאבק על ההתיישבות. ביריה נתפסה כסמל להתיישבות ולעמידה איתנה וכציון דרך חשוב לקראת התיישבות חופשית, עלייה חופשית ומדינה עברית עצמאית.

באותה העת נתפס האירוע כאירוע היסטורי חשוב בתודעת הציבור כולו, ובמיוחד בקרב הציבור הדתי, שלקח חלק פעיל בנעשה. העובדה כי האירוע אירע בפורים הביאה לכינויו כ"פורים דְבִּיריה". זכרו של האירוע צוין בשירים, בספרים, ובקריאת ספינת מעפילים בשם "ביריה". תנועת הנוער "בני עקיבא" ממשיכה בפעילות חינוכית הקשורה לאירוע וחניכיה מציינים את העלייה לביריה מדי שנה בי"א באדר, אך בקרב הציבור הרחב נדחק מעט זכר הפרשה.

חיים יוסף דוד אזולאי

הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 - 1 במרץ 1806), היה פוסק הלכה ומקובל. חיבר עשרות ספרים בתחומים תורניים מגוונים, וכן חיבור ביבליוגרפי וחיבור אוטוביוגרפי.

י"ב באדר

י"ב באדר הוא היום השנים-עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השנים-עשר בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

יהודה צבי ברנדויין (מקובל)

הרב יהודה צבי הרש ברנדויין (מכונה רב ההסתדרות, י"א באדר תרס"ג, מרץ 1903 – י"ח בניסן תשכ"ט, אפריל 1969) היה ראש המחלקה הדתית בהסתדרות ומקובל. גיסו ואחד מממשיכי דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, "בעל הסולם".

יונתן נתניהו

סא"ל יונתן "יוני" נתניהו (13 במרץ 1946, י"א באדר ב' ה'תש"ו - 4 ביולי 1976, ו' בתמוז ה'תשל"ו) היה קצין בצנחנים, מפקד סיירת מטכ"ל, מעוטר עיטור המופת. נתניהו נהרג במהלך מבצע אנטבה לשחרור בני ערובה ממטוס אייר פראנס שנחטף לאנטבה שבאוגנדה. בעקבות מותו הוענק למבצע השם "מבצע יונתן".

יעקב טוקר

יעקב (ג'ייק) טוקר (תרנ"ז, 1896 – י"א באדר תר"פ, 1 במרץ 1920) היה מהרוגי מאורעות תל חי.

טוקר נולד בעיירה גוניונדז הסמוכה לביאליסטוק שבפולין (אז במערב תחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית). התחנך בחדר, ועקב מחלת אביו כבר מגיל צעיר נשא בעול המשפחה, סייע לאמו בחלוקת חלב ולמד את מלאכת הטוויה. בהיותו בן 15 נפטר אביו. לקראת גיוסו לצבא הפליג לאחיו הבכור בארצות הברית, ושם התנדב באפריל 1918, בעת מלחמת העולם הראשונה, לגדוד העברי, ובשורותיו הגיע לארץ ישראל.

עם תחילת מאורעות תר"פ יצא יחד עם חבריו לגדוד זאב וולף שרף ויצחק קנב לסייע ליישובי הגליל העליון. ביום י"א באדר תר"פ נכנסו ערבים לחצר תל חי בטענה כי הם מחפשים חילים צרפתים. במהלך חילופי היריות נפגע ונהרג, אך לא לפני שירה והרג את אחד מראשי התוקפים.

מיכאל איתן

מיכאל (מיקי) איתן (נולד ב-6 במרץ 1944, י"א באדר ה'תש"ד) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. כיהן כשר בממשלות ישראל וכחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד.

מנחם מנדל אייכנשטיין

רבי מְנַחֵם מֶנְדֶּל אַיְּיכְנְשְׁטֵיין (ה'ת"ר - י"א באדר ה'תרס"א), היה רב במיקולייב ואדמו"ר בדור השלישי בשושלת זידיטשוב.

מנחם מנדל כשר

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה". עסק רבות בתורת רבי יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר"), הוציא רבים מכתביו לאור ופרסם את הספר "מפענח צפונות" שנועד לפרש את יצירתו של הרוגצ'ובר - צפנת פענח (על הרמב"ם) וצפנת פענח (שאלות ותשובות).

זכה בפרס ישראל לספרות תורנית (1963) ופעמיים בפרס הרב קוק (1944 ו-1951). בעל תואר דוקטור לשם כבוד מישיבה יוניברסיטי. השתייך לחסידות גור.

שרה צ'יזיק

שרה צ'יזיק (כונתה גם שרה החורפית, "צ'יזיק" פירושו ציפור בשם "חורפי"; י"ד בחשוון תרנ"ח, 9 באוקטובר 1897 - י"א באדר תר"פ, 1 במרץ 1920) הייתה אחת הלוחמים לצדו של יוסף טרומפלדור בהגנת תל חי ודמות מייצגת של אירועי תל חי בתודעה הציבורית.

תל חי

תל חי היה יישוב קטן באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1 במרץ 1920 התחולל בו קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. בקרב נהרגו שמונה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. היישוב אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיו עברו לשם. בשטח היישוב הוקמו אתר זיכרון, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה הטכנולוגית תל חי, פארק תעשייה ואכסניית נוער.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.