טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים

טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים התקיים בהר הצופים בז' בניסן תרפ"ה, 1 באפריל 1925, כחלק מחגיגת הפתיחה של האוניברסיטה העברית בימים ז'-י' בניסן תרפ"ה 1‏-3 באפריל 1925. הטקס נועד לסמן בתודעה הציבורית את תחילת פעילותה של האוניברסיטה העברית כמוסד אקדמי מוביל בעם ישראל, שהוקם בתכנונה של התנועה הציונית בארץ ישראל.

לקראת הטקס, פעלו במסגרת האוניברסיטה: "המכון למדעי היהדות" ו"המכון לכימיה ולמיקרוביולוגיה" במחקר ובהוראה, והספרייה; וכן ניצבו בנייני המכונים למדעי הטבע; חגיגת הפתיחה כללה סעודה רבת משתתפים והנחת אבן פינה לבניין "המכון לפיזיקה ולמתמטיקה" על שם אלברט איינשטיין; כולם בהר הצופים. הטקס נערך בתיאטרון המעלות בהר הצופים ("שהוכן לטקס, הגם שטרם הושלמה בנייתו"[1]) והחל בשעה שלוש אחר הצהריים; בין הנואמים היו חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית יושב ראש הטקס, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, המשורר חיים נחמן ביאליק והנציב העליון הרברט סמואל.

לפי אומדן השתתפו בו כשבעת אלפים בני אדם,[2] תושבי ארץ ישראל ואורחים מחוץ לארץ, מנהיגים, אנשי דת ואנשי צבא ומנהל בריטיים, נציגי ממשלות ומשלחות אוניברסיטאיות, מבריטניה, אירלנד, ארצות הברית, הולנד, מצרים, שווייץ, צרפת, קנדה, פולין ואוסטריה.[3]

בין המוזמנים והמשתתפים היו הלורד בלפור, מנחם אוסישקין, הרב יעקב מאיר, פילדמרשל אלנבי, הרב ד"ר יוסף הרמן הרץ, הרב ד"ר ישראל לוי, אחד העם (אשר גינצברג), יהודה לייב מאגנס, מרדכי בן-הלל הכהן, פטריק גדס, אוטו ורבורג, רונלד סטורס, זליג ברודצקי, יעקב טהון, לורד אולסווטר, נורמן בנטוויץ, הרב ד"ר שור, מרדכי נורוק, נחום סוקולוב, פרופ' ארתור שוסטר, הרב ד"ר מרדכי אהרנפרייס, רוברט מונד, יוסף קלויזנר, הרמן כהן (האוניברסיטה של לונדון), הרב פרופ' צבי פרץ חיות, ז' הופיין, יוסף שפרינצק, זלמן שניאור, שמואל לנדמן, שאול טשרניחובסקי, אלברט חיימסון, מאיר גרוסמן (סוכנות טלגרף), גרשון אגרונסקי, ה' פרבשטיין, בוריס ש"ץ, הרמן שטרוק, גוסטב טק, אביגדור גולדשמיט, איריס קסטלו, ורה ויצמן, ג'ון הנרי פטרסון, מאיר דיזנגוף, יוסף הורוביץ, משה גאסטר, אריאל בן-ציון, אחמד לוטפי אל-סייד, ליאופולד פיליכובסקי, הרב מרדכי רפאל חיים הכהן.

Founding of the Hebrew University
טקס הפתיחה; מבט מצפון לדרום
Grand opening of the Hebrew University - Leopold Philichovsky painting, 1925
ציור טקס הפתיחה במבט מדרום לצפון, מעשה ידי לאופולד פיליכובסקי, המוצג ברחבת בניין המנהלה בקמפוס הר הצופים
RAV-KOOK-HEBREW-UNIVERSITY
הרב קוק בנאומו בטקס

לקריאה נוספת

  • חגיגות הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ז'-י' ניסן תרפ"ה 1–3 באפריל 1925, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1925.
  • שאול כ"ץ, מיכאל הד (עורכים), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, שורשים והתחלות, ירושלים: הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ז-1997.
    • חגית לבסקי, בין הנחת אבן הפינה לפתיחה: ייסוד האוניברסיטה העברית, 1925-1919, עמ' 120–163.
    • נאומו של הרב אי"ה קוק, עמ' 311.
    • ישראל ברטל, 'יהי רצון שלא תקרה תקלה על ידי' - נאומו של הרב אי"ה קוק: דברי פרשנות, עמ' 315–319.
    • נאומו של חיים ויצמן, עמ' 320.
    • יהודה ריינהרץ, נאומו של חיים ויצמן: דברי פרשנות, עמ' 323–326.
    • נאומו של הרברט סמואל, עמ' 327.
    • אביתר פריזל, נאומו של הרברט סמואל: דברי פרשנות, עמ' 329–331.
    • נאומו של הלורד בלפור, עמ' 332.
    • רוי מק'לאוד, נאומו של הלורד בלפור: דברי פרשנות, עמ' 338–349.
    • נאומו של חיים נחמן ביאליק, עמ' 350.
    • זיוה שמיר, נאומו של ח"נ ביאליק: דברי פרשנות, עמ' 355–362.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חגית לבסקי, בין הנחת אבן הפינה לפתיחה: ייסוד האוניברסיטה העברית, 1925-1919,תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, שורשים והתחלות, עמ' 162.
  2. ^ פרדריק קיש, לעומת זאת, העריך שבטקס נכחו 12 אלף בני אדם. ראו: תום שגב, ימי הכלניות : ארץ ישראל בתקופת המנדט, עמ' 180.
  3. ^ חגיגות הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ז'-י' ניסן תרפ"ה 1–3 באפריל תרפ"ה, ירושלים: האוניברסיטה העברית, 1925, עמ' ה-ט.
היום (עיתון פולני)

היום היה יומון עברי שראה אור בוורשה בירת פולין מ-1 בינואר 1925 ועד ערב מלחמת העולם השנייה. הופעתו סיימה תקופה בת יותר משלוש שנים, מאז נסגר העיתון "הצפירה" בסוף שנת 1921, שבהן לא הופיע יומון עברי בפולין.

העיתון ראה אור בתמיכת רשת החינוך הציונית "תרבות". מייסדו ועורכו הראשון היה יוסף הפטמן.

בעיתון התפרסם מדור קבוע של טור מחורז הומוריסטי אקטואלי מאת אהרון צפנת (שחתם "בעל הטורים"), דגם שהשפיע על טורי "רגעים" ו"הטור השביעי" שכתב נתן אלתרמן.

הר הצופים

הר הצופים הוא הר בתחום ירושלים הצופה על מרבית שטח ירושלים, ועל שטח נרחב ממדבר יהודה כולל ים המלח. גובהו 826 מטרים מעל פני הים, כ־100 מטרים מעל העיר העתיקה, וכ־1,240 מטרים מעל פני ים המלח. הבאים לירושלים מהצפון ראו ממנו לראשונה את העיר ואת בית המקדש, ומכאן שמו. שמו הלועזי של ההר "סקופוס" הוא תרגום יווני של השם העברי. בערבית קרוי ההר ראס אל-מושריף راس المشرف (בתרגום לעברית: ראש הנשקף). שם נוסף בערבית הוא ג'בל סקובוס جبل سكوبس, הנגזר משמו הלטיני של ההר.

קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים

קמפוס הר הצופים הוא הגדול מארבעה קמפוסים בהם פועלת האוניברסיטה העברית והוא הוותיק והמרכזי ביותר של האוניברסיטה. הקמפוס נמצא בהר הצופים, ירושלים, סמוך לשכונת הגבעה הצרפתית. כיום פועלות בו הפקולטה למדעי החברה, הפקולטה למשפטים והפקולטה למדעי הרוח וכן מופעלים בו בתי הספר למנהל עסקים, עבודה סוציאלית, חינוך, ריפוי בעיסוק ובית הספר לתלמידי חו"ל.

בשטח הקמפוס קיים הגן הבוטני הלאומי שהוקם על ידי הבוטנאי אלכסנדר איג. בקרבת הקמפוס נמצאים מרבית בנייני ההנהלה של האוניברסיטה, שלושה מתחמי מעונות סטודנטים, בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים וכן בית החולים הדסה הר הצופים. מן הקמפוס ניתן לצפות על נופים מרהיבים כמו העיר העתיקה, והר הבית. כמו כן קיים בשטח הקמפוס תיאטרון המעלות- תיאטרון פתוח מראשית ימי האוניברסיטה, ממנו נשקף נוף מרהיב של הרי יהודה. בשטח התיאטרון נערכו בעבר כמה חתונות.

תיאטרון המעלות

תיאטרון המעלות או תיאטרון רוטברג הוא תיאטרון פתוח בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.