טקסונומיה (ביולוגיה)


טקסונומיה או מיון עולם הטבע (מיוונית עתיקה τάξις (טקסיה), שמשמעותה 'סידור', ו- -νομία (-נומיה), כלומר 'שיטה') היא שיטה בה נעזרים הביולוגים לצורך סיווג ושיום קבוצות אורגניזמים על בסיס של מאפיינים משותפים. האורגניזמים מקובצים יחד לטקסונים וקבוצות אלה מקבלות דרגה טקסונומית; ניתן לקבץ כמה קבוצות של טקסונים בדרגה נתונה ליצירת קבוצת על בדרגה גבוהה יותר, וכך ליצור היררכיה טקסונומית. הבוטנאי השוודי קארולוס ליניאוס נחשב כמייסד המערכת הטקסונומיה הנוכחית, שכן פיתח מערכת המכונה טקסונומיה לינאית לסיווג אורגניזמים ונומנקלטורה דו-שמית לקביעת שמות אורגניזמים. עם התפתחות תחומי מחקר חדשים כגון פילוגנטיקה, קלדיסטיקה, וסיסטמטיקה השיטה טקסונומית השתכללה והסיווג הפך מודרני יותר בהתבססו על קשרים אבולוציונים ולא רק על מאפיינים חיצוניים. שיטה זו היא חלק ממדע הטקסונומיה.

עולם הטבע עשיר ביצורים רבים, והצורך למיינם ולסווגם נראה הגיוני לכל בר דעת בימינו, אולם לא תמיד הייתה דרך שיטתית לעשות זאת. מאז ומתמיד ידע האדם להגדיר את היצורים השונים ולהבדיל בין דג לבין עוף וייתכן כי הניח שקיימת קרבה בין נמר לברדלס למשל, אולם תורת מיון מסודרת לא הייתה קיימת.

בימי הביניים מקובל היה לסווג את עולם הטבע לארבע ממלכות: דומם, צומח, חי ומְדַבּר (כינוי לאדם). חלוקה זו נמצאת גם היום בשימוש עממי ובאסכולות דתיות מסוימות, וביניהן בַּיהדות, אך היא איננה תקפה מבחינה מדעית, בשל אמות המידה השונות על פיהן בוחנת האסכולה המדעית את המציאות.

דרגה טקסונומית (טקסונומיה)

המיון של קארולוס ליניאוס

Haeckel arbol bn
חלוקת עולם הטבע לשלוש ממלכות, בספרו של ארנסט הקל משנת 1866

תורת המיון המדעית הראשונה הוצעה בשנת 1735 על ידי המדען השוודי קארולוס ליניאוס (קארל פון לינה) בספרו "Systema Naturae" (בלטינית: "מערכת הטבע"), והיא הביאה להתפתחותה של הטקסונומיה, ענף בתורת הביולוגיה שתפקידו למיין ולארגן את כל היצורים במערך היררכי אחיד. ליניאוס מיין את עולם הטבע לפי ההיררכיה הבאה:

עברית לטינית אנגלית
ממלכה Regnum Kingdom
מערכה Phylum
מחלקה Classis Class
סדרה Ordo Order
משפחה Familia Family
סוג Genus
מין Species

כל ממלכה מתחלקת למספר מערכות, בכל מערכה מספר מחלקות, וכן הלאה.

ניתן לזכור את ההיררכיה בעזרת המנמוניקה הבאה: "Kings Play Chess On Fancy Glass Stools".

כאשר נזקקו הטקסונומים לטקסונים נוספים, הם השתמשו בטקסונים אלה בצרוף הקידומות "על-" ו"תת-". כך למשל נוצרו "על-מחלקה" ו"תת-סדרה".

ליניאוס התייחס רק לשתי ממלכות: צמחים ובעלי חיים. ממלכת הצמחים כללה גם אצות וחיידקים ואילו ממלכת בעלי החיים כללה גם חד תאיים כפרוטוזואה. עם הזמן התגלו יצורים שלא ניתן היה לשייך אותם לאף אחת משתי הממלכות הללו, ונוצר הצורך להוסיף ממלכות נוספות.

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 היה מקובל למיין את היצורים בעולם הטבע לחמש הממלכות הבאות:

מיון מודרני

לחצו כדי להקטין חזרה
על-ממלכהממלכהמערכהמחלקהסדרהמשפחהסוגמיןScientific classification he.png

דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע. לחצו על הדרגות השונות על מנת להגיע לערכים המורחבים עליהן.

שיטת המיון של ליניאוס מבוססת על דמיון בתכונות היצורים ובמראם. כיום, עם התפתחות הביולוגיה, הפכה שיטה זו למיושנת. שיטות מיון חדשות שהוצעו, מבוססות בעיקר על דמיון גנטי. כתוצאה מכך, קבוצות רבות של יצורים שנחשבו כיחידות סיסטמטיות, אינן עוד כאלה.

שיטות המיון המודרניות נוטות לחלק את היצורים לשלוש על-ממלכות:

חיידקים אמיתיים וחיידקים קדומים הם יצורים חסרי גרעין (פרוקריוטיים) ואילו אוקריוטיים הם יצורים בעלי גרעין. האוקריוטיים עצמם ממוינים לקבוצות של חד-תאיים כפרוטוזואה ואצות ולשלוש ממלכות: בעלי חיים (Metazoa), פטריות וצומח (Viridiplantae). עם זאת, עד עתה לא הצליחה אף שיטה לתפוס את מקומו של מיון ליניאוס הנפוץ והביולוגים עדיין משתמשים בה רבות.

המורכבות של הטקסונומיה מומחשת בשיטת מיון המערכה בעלי פרחים, הקבוצה הגדולה ואחת החשובות ביותר של הצמחים, שעברה שינויים רבים במשך הזמן, ככל שהתרחב הידע האנושי, והתגלו יחסים חדשים בין המשפחות השונות. המיון המסורתי, שמתבסס על מכלול התכונות החיצוניות והמבנה של כל פרט, מיוצג על ידי שיטת קרונקויסט שהוצעה ב־1981 על ידי ארתור קרונקויסט. עם זאת כיום ברור שהשיטה הזאת איננה מייצגת נאמנה את מהלך ההתפתחות האבולוציונית. ההסכמה הכללית לגבי מיון מערכת בעלי הפרחים החלה להתגבש רק עתה והיא מתבססת על תכונות משותפות המתבטאות ברמה הגנטית. עבודה מרכזית בתחום זה נעשתה על ידי קבוצת APG, שפרסמה ב־1998 מיון חדש ומקיף. עם המשך המחקר הגנטי וגילוי ידע חדש, פורסם עדכון למיון זה בשנת 2003.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המיונים בוויקיפדיה נעשים על פי אתר זה.
המהדורה החמש-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה

המהדורה החמש-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, שבה עוצבה אנציקלופדיה בריטניקה מחדש, הופיעה ב-1974. תהליך יצירתה החל בשנת 1960, והשתתפו בו 300 עורכים, 200 יועצים, ולמעלה מ-4,000 כותבי ערכים. במהדורה זו עברה הבריטניקה שינוי רדיקלי, שבמסגרתו פוצלה לשלושה חלקים:

פרופדיה (Propædia) בת הכרך היחיד

מיקרופדיה (Micropædia) בת עשרה כרכים

מאקרופדיה (Macropædia) בת תשעה-עשר כרכים.בשנת 1985 עברה המהדורה החמש-עשרה ארגון מחדש, ששינה את תכולתה ואת מספר כרכיה:

פרופדיה (Propædia) בת הכרך היחיד

מיקרופדיה (Micropædia) בת שנים-עשר כרכים

מאקרופדיה (Macropædia) בת שבעה-עשר כרכים.שנים אחדות נמנעו עורכיה מהפיכתה לזמינה באינטרנט, אולם עקב התחרות הגוברת מצדן של אנציקלופדיות אחרות, ובפרט אנקרטה, הושק שירות אנציקלופדי מקוון בתשלום של אנציקלופדיה בריטניקה ולו מאות אלפי מנויים.

סיסטמטיקה

בביולגיה סיסטמטיקה או תורת המיון היא חקר מגוון צורות החיים, הן בעבר והן בהווה, והקשרים בין יצורים חיים לאורך זמן. הקשרים מדומיינים כעצים אבולוציוניים (מילים נרדפות: קלדוגרמה, עץ פילוגנטי, פילוגנטיקה). לפילוגניות שני מרכיבים: סדר הסתעפות של הענפים (מראה את הקשרים בין הקבוצות) ואורך הענף (מראה את כמות האבולוציה). עצים פילוגנטיים של מינים ודרגות טקסונומיות גבוהות יותר משמשים לחקר ההתפתחות של תכונות (למשל, מאפיינים אנטומיים או מולקולריים) ותפוצת האורגניזמים ( ביוגאוגרפיה ). במערכת אחרות, סיסטמטיקה משמשת להבנת ההיסטוריה האבולוציונית של החיים על כדור הארץ.

ביולוגיה
אבולוציהאימונולוגיהאנטומיהאקולוגיהאתולוגיהבוטניקהביואתיקהביוטכנולוגיהביוכימיהביולוגיה ימיתביולוגיה מבניתביולוגיה מולקולריתביולוגיה התפתחותיתביולוגיה מערכתיתבקטריולוגיהגנומיקהמטא-גנומיקהגנטיקהזואולוגיההיסטולוגיהטוקסיקולוגיהכרונוביולוגיהמדעי המוחמורפולוגיהמדעי החייםמיון עולם הטבעמיקרוביולוגיהפיזיולוגיהפרמקולוגיהפתולוגיהקריוביולוגיהרדיוביולוגיהציטולוגיהאנטומולוגיהפיטוגאוגרפיהפרימטולוגיה

ראו גם: רמות ארגון בביולוגיהתחומים בביולוגיה • ביולוגים

פורטל ביולוגיה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.