טקס

טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה. הפעולות הסמליות המהוות את הטקס, מכילות לרוב חלקים מהאלמנטים הבאים: עלילה, שירה, תהלוכה, ריקוד, פעילות עם אובייקטים קדושים ועוד. במהלך הטקס מובעות המשמעויות החברתיות הבסיסיות בעיני המשתתפים והקשרים החברתיים ביניהם מתחזקים. באמצעות הטקס היחיד והחברה מבטאים את החשיבות שהם מייחסים לנושאים המועלים בו.

המשמעות

Ceremony.lifeguard.london.arp
חלק מטקס החלפת המשמר בארמון בקינגהם בלונדון

תחושת ההזדהות של הפרט עם הקבוצה או האומה באה לידי ביטוי על ידי טקסים שהוא משתתף בהם השתתפות ישירה או עקיפה. מי שמשתתף בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות מבטא בזאת את הזדהותו עם העם והמדינה, אך גם במי שצופה בטקס זה בטלוויזיה יכול הטקס לחזק את תחושת הסולידריות הלאומית. טקסים מסוג זה משמשים תזכורת לבני הקבוצה לערכים החברתיים הבסיסיים המשותפים להם, להיותם חברים בקהילה הדוגלת בערכים מסוימים.

הטקס קשור במיוחד בפולחנים של הדת הממוסדת. סוגים חשובים של טקסים הם טקסים של חיקוי, המציגים מיתוס מקודש. טקס הוא פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה. טקס נבדל מפעולות שאינן טקסיות בפעולה שתכליתה אינה מעשית אלא סמלית, כגון הדלקת נר או נשיאת לפיד כדוגמה. בשל (מופשטות) הרעיון יישומו ערטילאי ותלוי בתרבות ובתודעה האנושית היוצרת אותה.

ישנם פעולות ועזרים סמליים להמחשת ההמרה. תכלית המרה זו היא לשנות מצב רגשי, בעקבות התניה שהסימול מעורר או בשל חזרה על הפעולות שמפתחות את ההתניה הרצויה. על ההתניה להיות תואמת את ההווייה על פי כוונת, פרשנות ויכולת הביצוע של יוזמי, עורכי, משתתפי או צופי הטקס.
כדי שאירוע ייחשב כטקס עליו לכלול שלושה מרכיבים: 1) פעולה מסמלת, 2) ביצוע על ידי אדם, 3) רוטינה: לא כתנאי אלא כמאפיין.

  1. פעולה מסמלת אחת או כמה פעולות המייצגות רעיון שהוא מושא הטקס. על לפחות אלמנט אחד בטקס, בדרך כלל האלמנט המרכזי, להיות מרכיב אבסטרקטי המסמל מהות. הסמלה היא ייחוס לאובייקט משמעות השונה מהווייתו וקשירתו להוויה אחרת. דמות אדם עומד המוארת באדום על עמוד בצומת, מסמלת סכנה בחציית כביש ומנחה עמידה, בעוד שדמות פוסעת בצבע ירוק מסמלת הנחיה למעבר בשל סימולי עצירה המופעלים סימולטנית על תנועה מוטורית מסכנת. אריג מעוטר בצבעים מסוימים מתנפנף על תורן מסמל סמכות שלטונית על טריטוריה מסוימת. ככזה, תכלית יישומו של האובייקט המסמל איננה פרקטית או תועלתנית במהותו הראשונית, אלא בייחוס התודעתי אליו. (אם תכלית פעולת הסרת העורלה היא קידום בריאות הנימול, הפעולה הייתה נעשית ללא תפילות. כך, בהיעדר הגורם המסמל, זה המקשר את פעולת ההסרה היישומית עם אידאה של קשר – במקרה זה ברית הנימול עם מי שעבר פעולה דומה, הפעולה איננה בבחינת טקס, אלא, ניתוח מטעמי בריאות או אסתטיקה),
  2. ביצוע הפעולות המסמלות ייעשה על ידי אדם (אחד לפחות). אם ישנם צופים יהיו אלה חשובים כנוטלים בטקס חלק אם יש להם התייחסות תודעתית לסימול. בהיעדר אדם מהפעולה, מרכיב ה'פעולה המסמלת' שמחייבת תיווך תודעה אנושית איננו, במקרה כזה הפעולה לא תהיה טקסית. (הדלקת נר נשמה, גם אם הוא חשמלי היא פעולה טקסית, וזאת בשל כוונת המדליק, ההתייחסות, סימול ההקשר לנשמת הנפטר),
  3. רוטינה תתקיים בביצוע טקס במועדים קבועים או בעקבות מאורעות חד-פעמיים. במקרים אלה הרוטינה הטקסית מופעלת על כל מי שנמנה עם קבוצה מסוימת שקבלה על עצמה פרוצדורה קבועה, שיש בה לפחות מרכיב מסמל אחד ומבוצעת על ידי לפחות אדם אחד. (טקס לוויה נערך פעם אחת לנפטר, באותו אופן – רוטינה, אופיינית לקהילות בעלות מכנה טקסי משותף). בשל דומיננטיות מרכיב הרפטטיביות של טקס, יש הנוטים לייחס לפעילויות חזרתיות טקסיות. פעילויות אלה, אם תהיינה מבוצעות על ידי אדם, אך ללא מימד הסמלה לא תהיינה בחזקת טקס.

המרה נעשית על ידי פעולות שתכליתן הטקסית היא לחזק את הקשר בין הפרטים המשתתפים להווייה, בעקבות זאת בין הפרטים לבין עצמם, וזאת בשל ההתייחסות המשותפת להווייה. תכלית חשובה לא פחות היא העצמת יוזמי, עורכי, מושאי, משתתפי הטקס, כולם או חלקם בתפישת המשתתפים. המשתתפים יכולים לקחת חלק פעיל בטקס או להיות צופים. לעורכי ומשתתפי הטקס יש כוונה להעצים את ההתייחסות הרגשית להווייה, וזאת כדי להעמיק את השפעת קיום הטקס בתודעת משתתפיו, וזאת כדי להחליף את המהות המעשית הנעדרת.

Fogos artificiais
בטקסים ציבוריים החוגגים אירועים משמחים נוהגים לשגר זיקוקין די-נור

טקס חגיגת יום העצמאות, חתונה והלוויה, הם ביטוי סמלי לפעולה של הקמת מדינה במועד מסוים, החלטה של זוג על חיים משותפים או מוות של אישיות. טקסי יום עצמאות וחתונה אמורים לשמח, וככאלה נעזרים במוזיקה זיקוקים או אלכוהול וכדומה, שמקומם ייפקד בטקס כלווייה שתכליתו להעצים תחושת עצבות. טקסים הנחשבים כמוצלחים הם אלה שמהווים השראה להחצנת ביטויי רגש.

לעיתים קרובות טקסים כוללים ביצוע תהליכים קבועים מראש כשרבים מהטקסים חוזרים על עצמם על בסיס זמן או אירוע קבוע. התהליכים הקבועים והחזרתיות עוזרים להטמעת ההתניה של משתתפי הטקס למצב התודעתי שיוזמי הטקס התכוונו אליו. עם זאת, בניואנסים של טקסים יש שינוי, וזאת כדי להתאימם למרחב וזמן בו הוא נערך, ולמקד את עניין משתתפיו.

תכלית הטקס היא חיזוק המכנה המשותף של הקבוצה המתייחסת לטקס, מתוך כך למנהיגיה או ליוזמי הטקס וזאת על ידי העצמת תחושת הערך למשתתפי הטקס.

דתות וארגונים חברתיים כמדינות ותנועות עממיות עושים שימוש נרחב בטקסים לחיזוק המכנה המשותף של המשתתפים בהם ולבידולם מהשונים מהם.

אטימולוגיה

מקורה של המילה טקס הוא מהמילה היוונית taxis שמשמעותה סדר, ארגון. המילה היוונית שימשה בעיקר בהקשרים צבאיים, כמו סידור כוחות לקרב. המקבילה המדויקת של משמעות זו היא המילה מערכה.

המילה חדרה לעברית של לשון חז"ל, כך למשל: "שלוש שורות של תלמידי חכמים לפניהן... מכאן ואילך לא היה שם טקס אלא כל הקודם את חבירו לתוך ארבע אמות זוכה." (תוספתא ח, ב).

הכתיב של המילה קיים בשתי הצורות, טֶכֶס,[1] או הצורה השכיחה יותר, טֶקֶס.[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בכ"ף רפה
  2. ^ טקס או טכס? באתר האקדמיה ללשון העברית
אבן פינה

אבן פינה היא לבנה סמלית, אשר הנחתה מסמלת את תחילת בנייתו של מבנה. במקרים רבים האבן מודגשת וממוקמת בפינת המבנה, במקום בולט, ולעיתים היא כוללת תבליטים שעליהם סיפור הקמת המבנה ויום תחילת הבנייה.

בבנייתם של מבנים בעלי חשיבות, כגון מבני ציבור ובעיקר מבני דת שונים, נערך טקס הנחת אבן פינה. בטקס זה מתכבד לרוב אדם חשוב בקהילה או יוזם הבנייה להניח את האבן ולהתחיל בה את בניית המבנה השלם. בעידן המודרני, טקס הנחת אבן הפינה עשוי להיות גם יציקת הבטון הראשונה ולאו דווקא הנחת לבנה האופיינית לבנייה מלבנים. המושג "אבן פינה" משמש לעיתים רבות כביטוי לייסודם של דברים, כגון ארגונים, חברות, מיזמים ואף תאוריות מדעיות או אמנותיות חדשות וחלוציות, אשר אינם מבנים פיזיים.

מקור מנהג הנחת אבן הפינה הוא עתיק, אם כי לא ידוע בדיוק מתי החל. האזכור המוקדם ביותר של הנחת אבן פינה מוזכר בספר תהילים:

מפסוק זה נלקח שמה של המושבה ראש פינה. אבן פינה מוזכרת גם בברית החדשה, במשל בעל הכרם, שם מתוארת הנחת האבן כמעשה אירוני.

הנחת הלבנה הסמלית בפינת המבנה נובעת משיקולי בנייה, משום שנוח להתחיל בפינה וממנה להמשיך את הבנייה מאשר להתחיל את הבנייה באמצע, ובאופן זה מתקבלת בנייה מדויקת יותר וללא סטיות.

אולימפיאדת בייג'ינג (2008)

אולימפיאדת בייג'ינג (2008) הייתה תחרות הספורט הגדולה בעולם בשנת 2008. האולימפיאדה נפתחה רשמית ב-8 באוגוסט 2008 וננעלה ב-24 באוגוסט. המשחקים נערכו ברובם במתחם האולימפי שבעיר בייג'ינג בירת סין. באולימפיאדה השתתפו 204 משלחות ו-11,028 ספורטאים. סלוגן התחרות היה "עולם אחד - חלום אחד".

אולימפיאדת סידני (2000)

אולימפיאדת סידני (2000) (כונתה גם "משחקי המילניום") היא האולימפיאדה ה-27 בעת החדשה. היא נמשכה 16 ימים, מ-15 בספטמבר עד 1 באוקטובר 2000. הייתה זו האולימפיאדה השנייה בחצי הכדור הדרומי ובאוסטרליה, כאשר קדמו להם המשחקים האולמפיים במלבורן. טורניר הכדורגל של האולימפיאדה התחיל לפני טקס הפתיחה.

מיכאל קלגנוב שייצג את ישראל בחתירה בקיאק (גברים) זכה במדליית ארד במקצה ל-500 מטר יחידים והיה לישראלי היחיד שזכה במדליה באולימפיאדה זו.

בר מצווה

בר מצווה בתרגום מארמית הוא בן מצווה והוא כינוי ליום ההולדת ה-13 של נער יהודי, משום שמגיל זה הנער מחויב במצוות. בשונה מנערה שמגיעה לגיל מצוות כבר בגיל 12.

הכרזת העצמאות

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות. מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בתאריך זה את יום העצמאות.

הלוויה

הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו. הלוויה נערכת בהתאם למנהגים שונים, התלויים בעיקר בדת, בתרבות ובקהילה של הנפטר ושל קרוביו.

לרוב בהלוויה נוכחים בעיקר חבריו ובני משפחתו של הנפטר. במקרים בהם המנוח הוא איש ציבור או אמן ידוע, או שהמוות אירע בנסיבות השייכות לציבור, כגון של חיילים, פעמים רבות באים להלוויה גם רבים אחרים.

בדרך כלל, קיימים אנשים העוסקים לפרנסתם בקבורת נפטרים או בשריפתם, כגון החברא קדישא בישראל. בתרבויות מסוימות העוסקים במת נחשבים כטמאים במידה זו או אחרת.

המרת דת

המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה. תהליך המרת הדת כולל בדרך-כלל כמה שלבים: התנתקות האדם מקהילתו הדתית הקודמת, בקשתו להצטרף לקהילה דתית חדשה, עריכת טקס מעבר, וקבלה על ידי הממסד והחברים בדת החדשה. ישנם מקרים שבהם משפחות ואף חברות שלמות ממירות את דתן. במצב כזה התהליך חל על החברה כולה כקולקטיב. במקרה של המרת דת המונית מוכרת לפעמים תופעה של סינקרטיזם - אימוץ הדת החדשה תוך שילוב אמונות וטקסים מן הדתות הקודמות בתוכה.

מרבית המסגרות הדתיות כוללות הגדרות לגבי בני-האדם ששייכים לקהילה או שאמורים להשתייך אליה. כללים אלה מגדירים גם את הדרך להצטרפות לקהילה.

יש דתות, כגון הנצרות המעודדות הצטרפות בני-אדם ומשפחות לקהילותיהן. יש דתות שאינן מאפשרות הצטרפות אנשים חדשים לקהילותיהן. בדת הדרוזית מקובל שמי שנולד כדרוזי שייך לקהילה, אבל מאז המאה ה-11 אין אפשרות אחרת להצטרף אליה.

הסיבות להמרת דת הן מגוונות:

אמונה בעקרונות של דת אחרת או הכרה דתית פנימית של אדם, שהדת שאליה הוא עובר, עדיפה מדתו הנוכחית.

רצון לנישואין עם בן דת אחרת, לעיתים כדי לממש את הנישואים עצמם, ולעיתים כדי להימנע מפיצול דתי במשפחה המוקמת.

רצון של מיעוט להשתלב בחברה הכללית, להתקבל על ידה ולהתקדם בה.

פיתוי, חומרי או אחר, שניתן לאדם על ידי נציגים של הדת האחרת, שמטרתם הגדלת מספר המאמינים בדתם.

רדיפה של בני דת מסוימת, לעיתים עד כדי סכנת מוות, שגורמת להם להמיר את דתם בעל כורחם.

חגי ישראל ומועדיו

חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים. זמנם של החגים והמועדים נקבע על פי הלוח העברי. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מהתורה, חלקם נקבעו על ידי חז"ל וחלקם נוספו במשך השנים. ניתן לסווג את החגים והמועדים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי שמחה, ומועדים שהם ימי צום ותענית, ימי אבל וזיכרון וימים של חשבון נפש.

מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת קרבן חגיגה בימים שאותם קבעה התורה, ולעיתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג". מקורה של המילה חג הוא מלחוג, בעלייה לרגל היו חגים בבית המקדש. הערבית משמרת מונח זה במילה חאג' - עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל: פסח, שבועות וסוכות.

במשנה ובתלמוד מובאים דיונים והלכות על רוב החגים. רוב מוחלט של דינים אלה מובאים בסדר מועד.

חתונה

חתונה היא הכינוי של טקס הכניסה בברית הנישואים. טקס זה נערך בצורות שונות בתרבויות ובדתות שונות, וגם במסגרת תרבות מסוימת מתקיימות דרכים מגוונות לעריכתו. בני הזוג הנישאים, מכונים "חתן" ו"כלה", ובתום הטקס הם נקראים "בעל" ו"אישה", וקיימת ביניהם זיקה המעוגנת בחוק. יש מקומות בהם הטקס מתפצל לטקס רשמי (דתי או אזרחי) ולמסיבה וארוחה, ויש כאלה בהם חוגגים את שניהם ביחד. בדרך כלל החברה או המדינה מחייבת את קיומו של טקס מחייב על מנת לאפשר את שינוי המעמד האישי מרווקים לנשואים. בחברות שמרניות אסור לחיות חיי אישות ולהתגורר ביחד לפני טקס זה.

יש המכנים את יום הנישואין ה-25 בשם "חתונת הכסף", את יום הנישואין ה-50 בשם "חתונת הזהב", וכאשר בני הזוג יחגגו את יום הנישואים בפעם השישים, תקרא חגיגה זו "חתונת היהלום".

טבילה לנצרות

טקס הטבילה הוא אחד מיסודות הדת הנוצרית על כל זרמיה. בנוסף להיותו טקס בעל משמעות דתית ברורה ועמוקה - יש בו גם אלמנטים חברתיים מובהקים כמו כניסה לחברות בקהילה, קבלת שם ועל ידי כך גם הכרה של האב בילד/ה. הטבילה היא אחת משבעה סקרמנטים מרכזיים בנצרות. אף יל פי שישנם אופנים שונים לביצוע הפיזי של הטבילה (בכנסיות האורתודוקסיות, בכנסיות קתוליות־מזרחיות ובכמה זרמים פרוטסטנטים מטבילים את כל הגוף. אצל האורתודוקסים נוהגים להוסיף מעט שמן למי הטבילה. בכנסיות הקתוליות והפרוטסטנטיות מזליף הכומר המקיים את הטקס שלוש פעמים מים שקודשו בברכת כהן דת על קדמת ראשו של הנטבל, ומכניס אותו לכנסייה "בשם האב, הבן ורוח הקודש".) - הרי שמשמעות ומטרת הטבילה על כל גרסאותיה שווה.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, המכונה לעיתים בקיצור גם "יום הזיכרון", הוא יום אבל לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל. מועד זה חל בתאריך ד' באייר, יום לפני יום העצמאות, באופן שנועד על פי ההשקפה הפופולרית להזכיר את מחיר הקמת המדינה ושמירת קיומה.

החל משנת 1951 שימש יום זה להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל, ובשנת 1963 נקבע ייעודו זה בחוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצה"ל. בשנת 1998 החליטה ממשלת ישראל להוסיף ליום הזיכרון את הנצחת חללי פעולות האיבה.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה לעיתים בקיצור גם כיום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה והמרד בימים ההם. מועד זה הוא יום אבל לאומי במדינת ישראל.

מנחה (מקצוע)

מנחה או מגיש הוא אדם האחראי להנחיית תוכניות ברדיו, בטלוויזיה (חדשות, תחרויות, מגזינים, אירועי ספורט ועוד) או להנחיית אירועים ציבוריים ופרטיים (כגון אירועי הוקרה וטקסי חלוקת פרסים). המנחים נבחרים בדרך כלל בהתאם לאיכויות מסוימות שלהם (דיקציה טובה, כריזמה, ידע). מנחי הטלוויזיה נבחרים גם על סמך המראה החיצוני שלהם.

פולחן

פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.

הפולחן יכול לכלול צורה קבועה מראש לביצוע עבודת האל בדת מסוימת או בכת דתית. הפולחן יכול להתבטא כחלק מדוקטרינה חברתית רחבה או כאמונה אישית.

על אף שנהוג להשתמש בביטוי "פולחן" בהקשר של טקסים המתבצעים בבבתי תפילה כגון בתי כנסת או כנסיות, הקשר שבין הדוקטרינה של דת מסוימת לפולחנים המבוצעים בגינה משתנה במידה ניכרת בין דת לדת. לעיתים קרובות יש קשר ישיר בין דבקות דתית לבין פולחן, ובכך ברוב המקרים הפולחן מבטא הערצה לאלוהות[דרוש מקור].

אחת מצורות הפולחן הנפוצות ביותר בין הדתות הקדומות (שאף הייתה קיימת בתחילת דרכן של הדתות המונותיסטיות הגדולות) הייתה העלאת קורבנות. בדתות מסוימות היה אף נהוג להקריב קורבן אדם, או צורות אחרות של רצח פולחני. הדוגמה הבולטת לכך הייתה אצל האצטקים.

פולחנים היוו חלק מהתרבות האנושית במשך עשרות אלפי השנים האחרונות. ההוכחה המוקדמת ביותר לקבורה פולחנית תוארכה ללפני 20,000 שנה (לא נמצאו סימני קבורה בשלדים עתיקים יותר).

פרס אוסקר

פרסי האקדמיה (באנגלית: Academy Awards; ידוע גם כפרסי האוסקר, באנגלית: The Oscars) הוא פרס המוענק על ידי האקדמיה האמריקאית לקולנוע ונחשב לפרס היוקרתי ביותר בעולם בתחום הקולנוע.

הטקס נערך בלוס אנג'לס ומאז 2002 מתקיים בתיאטרון דולבי (לשעבר תיאטרון קודאק). הטקס משודר ברשת ABC משנת 1976.

האקדמיה לקולנוע נוסדה ב-11 במאי 1927, ומונה בערך 6,000 אנשים (בהצבעה בשנת 2012 הייתה זכות הצבעה ל-5,783 אנשים). טקס האוסקר הראשון נערך ב-16 במאי 1929. עם מנחי הטקס בעבר נמנים בוב הופ (18 טקסים), בילי קריסטל (תשעה טקסים), ג'וני קרסון (חמישה טקסים) ווופי גולדברג (ארבעה טקסים).

באוגוסט 2018, האקדמיה הכריזה על הוספת קטגוריה חדשה לטקס פרסי האוסקר ב-24 בפברואר 2019: הסרט הפופולרי הטוב ביותר. הקטגוריה נגנזה לבסוף, ולא תוענק בטקס של 2019.

פרס אופיר

פרס אופיר (בשמו המלא: פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע על שם שייקה אופיר, לעיתים מכונה גם: "האוסקר הישראלי") הוא פרס הניתן מדי שנה על ידי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה עבור יצירה קולנועית מצטיינת. הפרס קרוי מאז 2004 על שמו של השחקן ואיש הקולנוע הישראלי שייקה אופיר, ומוענק מאז שנת 1990. פסלון הפרס עוצב על ידי הפסל האמן ריצ'רד שילה.

טקס פרסי האקדמיה לקולנוע מתקיים מדי שנה בחודש ספטמבר, כארבעה חודשים לפני ההכרזה על המועמדים לפרס האוסקר האמריקאי. הזוכה בפרס "הסרט הטוב ביותר" נשלח כנציגה של ישראל להתמודד על מועמדות לזכייה באוסקר, בקטגוריית "פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר". מתוך זוכי פרס האופיר בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר" לאורך השנים, 10 סרטים נבחרו להיות מועמדים לפרס אוסקר בקטגוריית "הסרט הזר הטוב ביותר".

פרס אמי

פרס אמי (באנגלית: Emmy Award) הוא הפרס החשוב ביותר בתעשיית הטלוויזיה האמריקאית, והוא שווה ערך לפרס האוסקר (לקולנוע), פרס הטוני (לתיאטרון), ופרס הגראמי (למוזיקה). הפרס מיועד בעיקר להפקות טלוויזיה בתחום הבידור (סדרות דרמה, קומדיות ותוכניות אירוח). פרסי אמי לבידור בפריים טיים (שעות צפיית השיא) הם הפרסים היוקרתיים ביותר, והם מוענקים על ידי האקדמיה האמריקאית לטלוויזיה. טקס חלוקת פרסי אמי הראשון נערך בהוליווד, ב-25 בינואר 1949.

שלושה ארגונים קשורים אך נבדלים מציגים את טקס פרסי אמי: האקדמיה לטלוויזיה, אומנויות ומדעים (ATAS), האקדמיה הלאומית לאומנויות הטלוויזיה והמדעים (NATAS), והאקדמיה הלאומית לטלוויזיה, אומנויות ומדעים (IATAS). כל ארגון אחראי לניהול מערך מסוים של הטקס.

קבורה

קבורה היא הטמנת גופתו של אדם או בעל חיים באדמה. הדבר נעשה על ידי חפירת בור באדמה, הנחת המת בתוכו ומילוי הבור מחדש באדמה שהוצאה מתוכו. לרוב, מעל הבור מוצבת מצבה הנושאת פרטים על הקבור. הקבורה נהוגה בתרבויות רבות.

רקדן

רקדן הוא אמן המבצע יצירות מחול. פעילות כרקדן מתקיימת כמקצוע, שבו עיקר עיסוקו של הרקדן הוא בפעילות זו, תמורת תשלום, וכתחביב, שבו הרקדן עוסק בפעילות זו במסגרת להקת חובבים, ללא תמורה כספית.

גם אדם העוסק בריקוד, למטרות בילוי או טקס (בטקסים חברתיים, מסורתיים או דתיים), קרוי רקדן בעת שהוא עוסק בפעילות זו. הערך שלפנינו עוסק במשמעות של רקדן כאדם המבצע יצירות מחול מול קהל.

רקדן מבצע את הכוריאוגרפיות שנמסרות לו על ידי הכוריאוגרף, ולכך דרושה הכשרה רבת שנים. אנסמבל של רקדנים מקצועיים מכונה להקת מחול, קבוצת מחול או בָּלֶט.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.