טקטיקה

טקטיקה היא אופן ההוצאה לפועל של יעדים ומטרות להשגה באופן מיידי וקצר מועד. לדוגמה במלחמה - בחירת אופן פעולה קונקרטי, במטרה לזכות בניצחון בקרב ספציפי. זאת, להבדיל מאסטרטגיה, שהיא הצבת היעדים ארוכי הטווח ותכנון אופן הפעולה הכולל ומטרותיו.

כך למשל ישנה אפשרות שצד מסוים יזכה בניצחון טקטי בקרב, אך יחווה הפסד אסטרטגי במלחמה בשל אי הגשמת היעדים במהלך הכולל של העימות. מכך נגזר הביטוי "ניצח בקרב אך הפסיד במלחמה".

המונח משמש לא רק בהקשרים צבאיים אלא גם בהקשרים אזרחיים כגון כלכלה, שיווק, משחקים, משא ומתן, ספורט ותחומים רבים אחרים.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אדמה חרוכה

"אדמה חרוכה" היא טקטיקה צבאית של נסיגה תוך הרס כל דבר העשוי להיות שימושי לאויב. השם מתייחס לנוהג לשרוף יבולים כדי למנוע מהאויב משאבי מזון. הטקטיקה יכולה לשמש צד לוחם על אדמות אויב (אך אז הדבר אסור על פי המשפט הבינלאומי) או על אדמותיו הוא.

גרילה

גרילה (בספרדית guerra פירושה מלחמה ו־guerrilla פירושה מלחמה קטנה) היא שיטת לחימה המתבצעת על ידי קבוצות קטנות, זריזות וגמישות, ולא על ידי צבא סדיר. הגרילה מאפשרת למורדים להתמודד עם הצבא הסדיר הגדול של השלטון באמצעות טקטיקות צבאיות (כגון טקטיקת פגע וברח), מארבים, חבלות ופשיטות.

המילה שימשה לראשונה לתיאור המאבק העממי כנגד הכיבוש הצרפתי של ספרד במהלך מלחמות נפוליאון, ומכאן בא המונח.

ארגוני טרור משתמשים בלוחמת גרילה להגשמת מטרותיהם. בשיח המשמש את השלטון שכנגדו נלחמים לוחמי הגרילה, גם לוחמי הגרילה הם טרוריסטים. הבחנה אובייקטיבית יותר לא תראה לוחמי גרילה כטרוריסטים, כאשר מאבקם מופנה רק נגד השלטון וכוחותיו, ולא כנגד אזרחים חפים מפשע, ולהפך, ארגון התוקף במכוון אזרחים חפים מפשע הוא ארגון טרור, גם אם הוא במקביל נוקט בפעולות גרילה כנגד מטרות צבאיות. חזבאללה, למשל, האחראי לפעולות טרור נגד תושבים בישראל ובעולם כולו, משלב גם לוחמת גרילה. פעולות גרילה כוונו באופן אינטנסיבי נגד צבא ההגנה לישראל עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000.

בצה"ל נקראת לוחמת גרילה גם בשם לוחמה זעירה (לו"ז).

טקטיקה בכדורסל

במהלך השנים התפתחו טקטיקות שונות ומהלכים שקבוצות ושחקני כדורסל מבצעים כדי לייעל את המשחק שלהם.

טרור

טרור הוא טקטיקה של מאבק אלים, המופנה בעיקר כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות-חברתיות. בין השאר, טקטיקת הטרור מושתתת על הפעלת לחץ על ממשלים ועמים, תוך חתירה לשינוי מדיניות ואף להפלת משטרים. החוקרים נחלקים ביניהם בנוגע להגדרה המדויקת של המושג טרור. כך למשל, ישנה מחלוקת האם לתאר מעשי אלימות מסוימים מצד מדינות כמעשה "טרור מדינתי". מעשה הפוגע באזרחים בניגוד לדיני המלחמה מוגדר לרוב כפעולת טרור. פיגועי 11 בספטמבר, בהם נרצחו קרוב ל-3,000 בני אדם, נחשבים לפעולת הטרור הגדולה בהיסטוריה (אם אין מחשיבים מעשי אלימות של מדינות נגד אזרחים כפעולת טרור).

יירוט

יֵרוט היא פעולה שמטרתה שינוי מסלולו של עצם והטייתו מן הדרך.

השימוש העיקרי במושג "יירוט" הוא צבאי:

יירוט של מטוס פירושו הפנייתו לנחיתה במקום שונה מזה שהתכוון אליו (כאשר מדובר במטוס אזרחי חשוד) או הפלתו (כאשר מדובר במטוס קרב). יירוט הנעשה בידי כלי טיס, ברוב המקרים יכלול רק ליווי לנחיתה של כלי הטיס המיורט בעוד יירוט באמצעות נ"מ משמעותו ירי להשמדת המטרה. יירוט של רחפן מסתמך במערכות שונות על מניעת תקשורת בינו לבין המפעיל.

יירוט של טיל או רקטה פירושו הפלתם בדרכם למטרתם. השיטה העיקרית ליירוט טילים היא באמצעות טיל נגד טילים, אך נעשו מאמצים לפיתוח כלי יירוט בלייזר, למשל הנאוטילוס.

יירוט של ספינת אויב נעשה באמצעות הטבעתה או באמצעות השתלטות עליה.

יירוט מידע - בעבר מכתבים ושידורי רדיו וכיום בעיקר מידע המועבר באמצעים אלקטרוניים שונים במסגרת איסוף מודיעין אותות (סיגינט), לא על ידי מי שנועד לו (במקרה זה היירוט אינו מונע מהתשדורת להגיע גם ליעדה).

כיתור

כיתור הוא תמרון שבו כוח אחד מקיף את הכוח השני מכל עבריו. לעיתים הכיתור לא נעשה על ידי חסימת הכוח המכותר, אלא רק על ידי שליטה באש על דרכי הגישה של הכוח המכותר. כיתור מתקיים בעיקר בפעילות צבאית, אך גם בפעילות משטרתית ולעיתים גם בפעילות של כוחות שאינם סדירים.

הכוח המכותר בעמדת נחיתות משום שיכולת התמרון שלו מוגבלת, כל אגפיו חשופים לאויב, ולרוב דרכי האספקה שלו מנותקות, לפחות במידת מה. מאידך הכוח המכותר פועל בקווי אספקה קצרים המקלים עליו לנייד את כוחותיו מצד לצד בתוך השטח המכותר בעוד שקווי האספקה של הכוח המכתר נמתחים ויעילותם נפגמת. נוסף על כך, על הכוח המכתר לפזר את כוחותיו סביב אזור הכיתור כולו, ולשם כך עליו לדלל את כוחותיו לאורך החזית המתארכת, אילוץ החושף נקודות תורפה בטבעת הכיתור. כוח מכותר עשוי לנסות ולפרוץ את דרכו אל מחוץ לטבעת הכיתור, יכול לדבוק בעמדותיו על מנת להתיש את הכוח המכתר, יכול להילחם עד מוות או להיכנע.

כיתור שימש טקטיקה צבאית על ידי מצביאים רבים במהלך ההיסטוריה, בהם אלכסנדר הגדול, חניבעל, סון דזה, אלברכט פון ולנשטיין, היינץ גודריאן, גרד פון רונדשטט, גאורגי ז'וקוב וג'ורג' פטון. סון דזה סבר כי עדיף שלא לבצע כיתור הדוק אלא לתת לכוח המכותר אפשרות להימלט על מנת למנוע את העלאת המורל בקרבו, דבר שיכול להביא למלחמתם למוות במקום האפשרות העדיפה שייכנעו.

הטקטיקה הבסיסית של כיתור, תנועת מלקחיים, מתבצעת כך שלאחר שהאויב התקדם במרכז החזית, מותקפים בו זמנית אגפי האויב משני צדדיו כדי לכתרו. בו בזמן תנועת מלקחיים נוספת סוגרת את האגף המרוחק של האויב כדי למנוע תגבור הכוחות במרכז. הטקטיקה מסוכנת ליישום, היות שהתוקף חייב להפריש חלק ניכר מצבאו לאגפיו החזקים וכך המרכז נותר חלש וקל יותר להבקיע אותו. הכיתור של הארמייה השישית במהלך קרב סטלינגרד הוא דוגמה אופיינית לשימוש בטקטיקה זו.

במידה וקיים בשדה הקרב מכשול טבעי כגון הרים או אוקיינוס דרושה רק מחצית מ"תנועת המלקחיים" ("צבת יחידה") מכיוון שהתפקיד נעשה על ידי אותו אובייקט טבעי. המתקפה הגרמנית על שפלת צרפת בשנת 1940 היא דוגמה אופיינית למצב זה.

דוגמה שלישית ונפוצה יותר של כיתור היא מצור. במקרה זה הכוח המכותר הוא זה שיוצר את המצב מיוזמתו והוא נעשה במבצר שבו קיימת אספקה לזמן ארוך וביצורים מגננתיים אשר מונעים אפשרות של מתקפה. מצורים התרחשו כמעט לאורך כל היסטוריית הלחימה.

מלחמה

מלחמה היא מאבק בין גופים שונים מזוינים, לרוב עמים, שבטים או מדינות, על מנת להכניע אויב או אויבים כלשהם, ולגרום לו לקבל את דרישות המנצח, לדוגמה, שליטה בטריטוריה מסוימת או על אוכלוסייה מסוימת. הגדרה אחרת אומרת שמלחמה היא ניסיון לשינוי זמן היסטורי באמצעים אלימים.

לרוב מלחמה מתרחשת לאחר שטכניקות דיפלומטיה אחרות לא הצליחו לפתור סכסוך. על כך נאמר "המלחמה היא המשך המדיניות בצורה אחרת" (קרל פון קלאוזביץ). המלחמה היא אסון מעשה ידי אדם: אנשים רבים נהרגים בה, נפצעים והופכים לנכים ונגרם נזק רב לרכוש ולסביבה.

מלחמה שונה מקרב בודד בכך שהיא רחבת היקף הרבה יותר מקרב (על פי רוב), הן מבחינת זמן והן מבחינת מקום, ובהתאם מלחמה כוללת מספר קרבות.

המלחמה היא אחת התופעות העתיקות ביותר בהיסטוריה של האנושות והתנהלה מרגע שבני האדם החלו להתארגן בקבוצות. המלחמה נגרמת בגלל אלמנטים כגון: דת, תרבות, משאבים מוגבלים, מסורת, מנהגי טקס ופולחן. מלחמה מתנהלת בעזרת: תכנון, אסטרטגיה, ניהול משאבים, מדע, פיקוד, אומץ לב, גבורה, מוות ועוד. כתוצאה מהאינטנסיביות הרבה והמימד הדרמטי העז שבמלחמה, היא נהפכה למוקד השראה עיקרי לרבות מיצירות האמנות והתרבות בתולדות האנושות: תעודות, ציורים, שירים, רומנים ספרותיים, מחקרים היסטוריים, מחזות, סרטי קולנוע, מוזיקה ועוד. למרות כל אלה, המלחמה גורמת להרס רב. עד היום היא כילתה מאות מיליוני בני אדם וגרמה לבזבוז משאבים רב, לעוני, למחסור (אחרי ביזה), לרעב (כחלק מטקטיקת אדמה חרוכה), למגיפות (כמו השפעת הספרדית) ולזיהום הסביבה. הפציפיסטים מתנגדים למלחמה, בעוד המיליטריסטים רואים במלחמה דבר חיובי.

מלחמת בזק

מלחמת בזק (בגרמנית: Blitzkrieg, "בְּלִיצְקְרִיג") היא אם תורת הלחימה (תו"ל) ההתקפית המודרנית. עקרונותיה מבוססים על תנועה והתקדמות מהירה. ניצול יתרונות הניידות וכוח האש הגדולים של כלי רכב ממונעים, טנקים ומטוסים נועד לשבור את קווי ההגנה של היריב, להשתלט על נקודות מפתח ועל ידי כך להביא להכרעה מהירה של הקרב.

מערכה (צבא)

מערכה היא סדרת קרבות או מבצעים צבאיים הקשורים זה בזה באמצעות תוכנית אסטרטגית אחת, או לשם השגת מטרה אסטרטגית אחת ומתואמים בזמן ובמרחב. המערכה מהווה חלק מובחן במלחמה, מנצלת הישגים קודמים, או באה על מנת לתקן תוצאות עבר ומכשירה את הקרקע לשלב הבא בלחימה.

דרג הפיקוד ופריסה על המערכה בזמן ובמרחב נקרא דרג מערכתי או דרג אופרטיבי (דרג הפיקוד על הקרב הוא הדרג הטקטי ועל המלחמה - דרג אסטרטגי).

בעיני רוב החוקרים, למשל, נחשבת מלחמת לבנון השנייה למערכה, כיוון שהתנהלה בחזית אחת, יעדיה היו מוגבלים ורוב הכוחות המתמרנים שפעלו בה היו כפופים אורגנית לפיקוד הצפון (כלומר פיקוד מרחבי יחיד שהוא דרג אופרטיבי).

מפקדה

מפקדה היא מרכז פיקוד, שליטה ובקרה; מפקדה היא דרג הקובע מדיניות ונושא באחריות ההחלטות בתחום המדיניות. ניתן להבחין בין מפקדה (באנגלית - Headquarters) ובין מטה (באנגלית - Staff): מטה הוא דרג מתאם ואחראי לפיקוח על הגשמת המדיניות שנקבעה על ידי המפקדה.

מפקדה צבאית היא צומת בו מרוכז כל המידע המוקדם (מידע לוגיסטי, תוכניות מלחמה, הערכות מודיעין), המידע המתקבל בזמן אמת משדה הקרב, הערכות מומחים, מתבצעת עבודת המטה, בו מתקבלות ההחלטות האופרטיביות וממנו מועברות ההנחיות למפקדי השטח, ובמקביל דיווחים וקבלת הנחיות ממפקדה ממונה.

מפקדות מכונות בשמות שונים, בהתאם לתווך שבו הן פועלות. לדוגמה, חדר מלחמה (חמ"ל) ברמת הממשלה, מוצב הפיקוד העליון (מִצפ"ה) בצה"ל ברמת המטכ"ל, חדר מצב - במשרד החוץ, מוצב פיקוד ימי (מצפ"י) ברמת מפקד חיל הים, מרכז ידיעות קרב (מי"ק) בספינה וכדומה. חפ"ק (חבורת פיקוד קדמית) ברמת היחידה הלוחמת, (באנגלית - Tac - Tactical HQ).

מפקדה של כוח לוחם יבשתי תמוקם בדרך-כלל בקו העורפי של החזית, במקום מוגן יחסית, מה שיאפשר סיורים של המפקדים הבכירים בשטחי הקרבות להתרשמות בלתי-אמצעית, מקום תדרוך והתייעצות למפקדי כוחות המשנה, התקפלות מהירה ללא אבידות במקרה של נסיגת הכוחות, הקמה מזורזת של המפקדה באזור חדש וחידוש השליטה בכוחות.

מצנח

מַצְנֵחַ הוא מתקן העשוי חופה מחומר דק, חזק וקל, אשר מחוברת לעצם כבד במטרה להאט את נפילתו באטמוספירה. המצנח, באמצעות גרר, ממיר נפילה חופשית שנובעת מכח המשיכה לריחוף איטי ונחיתה רכה, ששומרת על שלמותו של העצם המונחת.

בתחום הצבאי מצנחים משמשים בשעת מלחמה להצנחת צנחנים וציוד אל מעבר לקווי האויב, כדי שיוכלו לפעול בעורפו. כמו כן, הם משמשים להצנחת טייסים ממטוסי קרב שנפגעו תוך כדי טיסה. בתחום האזרחי משמשים מצנחים בתרבות הפנאי כספורט אתגרי. מצנחים משמשים גם להצנחת כבאים וציוד כיבוי ביערות שהגישה אליהם קשה, וכן להצנחת מזון, מים ותרופות לאזורי אסון או רעב.

המצנחים משמשים גם להצנחת חלליות, לוויינים וכלי טיס בלתי מאוישים לקרקע, ובסיוע לבלימה של מטוסים בעת הנחיתה במסלולים קצרים. כמו כן, ישנן מערכות נשק העושות שימוש במצנח לשם השהיית הפגיעה במטרה.

מתקפת נגד

מתקפת נגד או התקפת נגד היא טקטיקה אפשרית לתגובה על התקפה. מטרותיה של מתקפת נגד יכולות להיות שיבוש מתקפת אויב במהלכה ("מתקפת שיבוש"), שלילה או סיכול יתרונות שהאויב השיג במהלך התקפתו, בדרך כלל על ידי כיבוש מחדש של שטח או השמדת כוחות אויב. תנאי חשוב להתקפת נגד מוצלחת הוא התאוששות וצבירת הכוח אצל המגן.

אמירה המיוחסת לנפוליאון בונפרטה ומעידה על החשיבות שייחס לצורת קרב זו היא "הסכנה הגדולה ביותר הנה ברגע הניצחון". מתקפת נגד עשויה לנצל שאננות וחוסר עירנות אצל אויב ולשלול ממנו פירות ניצחון שנוצר זה עתה. ארדאן די פיק, בהתייחסו למתקפות נגד, אמר: "גנרל, או אף קפטן פשוט, המעסיק את כל כוחותיו בהסתערות על נקודה, יכול בוודאות לראות אותה נכבשת חזרה במתקפת נגד מאורגנת של ארבעה אנשים ורב"ט"

מקרה נוסף שבו מקובל לפעול בטקטיקה של מתקפת נגד, הוא כאשר כוח נקלע לשטח הריגה ואפשרות הנסיגה חסומה בפניו. במקרה כזה מתקפת הנגד בדרך כלל נדונה לכישלון אך מהווה תחליף לכניעה, ואף עשויה לגבות מחיר מהאויב.

עתודה (צבא)

עתודה היא כוח צבאי שאינו מוטל אל הקרב אלא נשמר בכוננות גבוהה בקרבתו. כוח העתודה מאפשר למפקד גמישות בניהול המשך הקרב בשל נגישותו המיידית אל גזרות שונות שבו הקרב מתקיים. לדוגמה: כוח עתודה רענן יכול להצטרף אל כוח שמצוי בעמדת נחיתות בקרב, שזקוק לתגבור או שזקוק לחילוץ. לחִלופין, כוח העתודה יכול לשמש לניצול הצלחה בגזרה שבה הצד שכנגד הוכרע או עומד על סף הכרעה (למשל כאשר נפרצים בו קווי ההגנה של היריב), או יכול לשמש להרחבת חזית הלחימה לגזרה חדשה אם ליריב לא נותרו כוחות עתודה משלו להגן עליה. ככל שהצבא מתוחכם יותר ומתקדם יותר מבחינה טקטית כך גדל השימוש בכוחות עתודה. הפעלת העתודה בתזמון מתאים היא אחד הגורמים החשובים לניצחון בקרבות מודרניים.

הקצאת חיילים לעתודה הייתה מקובלת בתקופות שונות ואצל עמים רבים. הראשונים שהשתמשו בה באופן קבוע היו הרומאים. הם שמרו חלק מהלגיון מחוץ למעגל הלוחמה והשתמשו בו ברגע הקריטי של הקרב. לא כל העמים נהגו כך כי הקצאת חיילים לעתודה מקצרת את קו החזית ולכן מגדילה את סיכון האיגוף. בימי הביניים באירופה פעמים רבות לא הפרישו כוחות לעתודה, אך בעת החדשה המוקדמת הפך הדבר לשגרה. בתקופת מלחמות נפוליון הייתה העתודה פעמים רבות המפתח לניצחון בקרב. עתודה המשיכה לשמור על חשיבותה הטקטית במלחמות המאה ה-20.

יעילות העתודה נובעת מהעובדה שיתר החיילים, המעורבים בלוחמה המיידית, אינם זמינים להתקפה נוספת או להגשת סיוע. הם עסוקים בטיפול באויב המיידי הנמצא מולם. ייתכן אומנם שהם יצליחו לשבור את שורות האויב בלי עזרת העתודה, אך הפעלת מספר גדול של חיילים בנקודה קריטית בקרב יכולה לסייע להבקעת הקו.

פלנקס

פָלַנְקְס היא מערך טקטי אופייני לצבאות בעולם העתיק, אך נותר בשימוש, עם שינויים מסוימים עד המאה ה-19. ריבוע החי"ר שנזנח במחצית השנייה של המאה ה-19 הוא הצורה הסופית של המערך הוותיק ששירת בנאמנות את הלוחמים במשך אלפי שנים. מקורו בחומת מגנים עוד מתקופת שומר.

קסאם

קסאם היא רקטת קרקע-קרקע פשוטה העשויה מתכת ומלאה חומר נפץ. הדלק של המנוע הרקטי שלה מורכב מתערובת של סוכר ואשלגן חנקתי. התערובת בוערת בקצב מהיר ויוצרת גזים בכמות גדולה, וכך משגרת את הרקטה.

הרקטה פותחה על ידי ארגון חמאס ומיוצרת ברצועת עזה. הרקטה קרויה על שמו של עז א-דין אל-קסאם. הרקטה משמשת את ארגוני הטרור הפלסטינים הפועלים שם בעיקר לירי על יישובים ישראליים בעוטף עזה הסמוכים לגבול הרצועה וקודם לביצוע תוכנית ההתנתקות שימשה לירי על יישובי גוש קטיף. הרקטה עשויה צינור מתכת פשוט. רקטות הקסאם הראשונות היו עשויות מעמודים של תמרורים.

אף שמדובר ברקטה פרימיטיבית, בעלת טווח קצר ודיוק נמוך ביותר, המספר הרב של הפעמים שבהם שוגרו רקטות קסאם לעבר ריכוזי אוכלוסייה אזרחית בישראל הביא לקורבנות בנפש. כל ירי של רקטות קסאם הנופל בתוך אזור מאוכלס גורם לבהלה (ראו גם: הלם קרב) וכתוצאה מכך לקושי בתפקוד היום-יומי של התושבים. היישובים הסובלים ביותר מירי רקטות קסאם הם העיר שדרות, הקיבוצים והמושבים בעוטף עזה, ויישובי גוש קטיף עד לפינויו. רוב הקורבנות בנפש ורוב הנזקים לרכוש הם בשדרות.

קרב

קרב הוא מצב של לחימה במסגרת עימות מזוין בין שני צדדים או יותר, כאשר המטרה של כל צד היא להכניע את האויב. להבדיל ממלחמה שהיא ממושכת וכוללת לעיתים זירות וחזיתות רבות, הקרב הוא ממוקד יותר, קצר יותר ומתפרס על שטח מוגבל. הקרב הוא שיאה של המלחמה, בו מגיעים הכוחות לכדי עימות פיזי והכרעה, עם זאת מלחמה אינה כוללת קרבות בלבד.

ריכוך ארטילרי

ריכוך ארטילרי (באנגלית: Preparation fire), הוא תהליך ירי ארטילרי המבוצע לעבר יעדים מוגדרים של האויב, בדרך כלל לקראת ותוך כדי הלחימה וכחלק ממאמץ האש, ואש הרתק אל היעד, תוך ביצוע אחת מצורות הקרב ההתקפיות כמו התקפה, פשיטה או התקדמות ורדיפה.

תהליך הירי הארטילרי מתחלק למספר שלבים עיקריים, הנבדלים זה מזה בקצב נפילת הפגזים על האויב, ובשלב התנועה אל היעד בו נמצא הכוח התוקף.

תורת לחימה

תורת לחימה (בראשי תיבות: תו"ל) היא תורה מוסדרת של ארגון צבאי (לרוב צבא), העוסקת בהפעלת הכוח הצבאי שלו, חלקו או פריטים ממנו, במצב נתון.

תורת הלחימה מורכבת מכמה עקרונות המכתיבים את אופיה הכללי. עקרונות אלו מושפעים מהמצב המדיני והתרבותי של המדינה או הארגון. בין השאר, תורת לחימה של מדינות חסות מושפעת רבות מהתורה של בוני צבא מדינת החסות (לרוב - המדינה נותנת החסות). תורת הלחימה הצהלי"ת למשל, מתחלקת לפי סוגי צורות הקרב כגון - התקפה, התקדמות ורדיפה, פשיטה, מארב, הגנה, נסיגה והשהייה וכן הלאה.

לדוגמה, לסוריה הייתה במשך שנים רבות תורת לחימה שהתמקדה בהגנה לעומק, שעל פיה מוקמו כוחות גדולים בעלי הכשרה נמוכה על קו הגבול עם ישראל, וברצועות ההגנה הפנימיות יותר הוצבו כוחות בעלי הכשרה גבוהה יותר. במרכז ההגנה עמדה עיר הבירה דמשק, שעליה הגנה דיוויזיית כוחות מיוחדים. תורה זו שאבה רבות מתורת הלחימה של ברית המועצות. עם השנים (ובמיוחד, לאחר התמוטטות ברית המועצות ב-1989) הוברר לסורים שתורת לחימה זו זה שגויה בנסיבות הגאופוליטיות, ומתעלמת מההתפתחות הצבאית של מדינת ישראל, ולכן ערכה שינויים רבים בתורת הלחימה שלה.

את תורת הלחימה משלימה תורת הפעלה של כוחות או אמצעים מיוחדים.

תנועת מלקחיים

תנועת מלקחיים היא טקטיקה צבאית שבה מכותר האויב באמצעות תנועה של כוחות משני אגפיו, הנפגשים בעורפו.

מדובר בטקטיקה בסיסית שבה משתמשים הצבאות השונים במהלך כל מלחמה כמעט. לאחר שהאויב התקדם במרכז החזית, מותקפים בו זמנית אגפי האויב משני צדדיו כדי לכתרו. בו בזמן תנועת מלקחיים נוספת סוגרת את האגף המרוחק של האויב כדי למנוע תגבור הכוחות במרכז. הטקטיקה מסוכנת ליישום, היות שהתוקף חייב להפריש חלק ניכר מצבאו לאגפיו החזקים וכך המרכז נותר חלש וקל יותר להבקיע אותו.

טקטיקה זו היא טקטיקה בסיסית של חיל רגלים, כוחות שריון וחיל אוויר, וניתנת ליישום בכל קנה מידה, מהיחידה הבסיסית, ועד לצבאות שלמים.

קרבות ידועים שבהם בוצעה תנועת מלקחיים הם:

קרב קאנאי בין הרומים והקרתגנים בראשות חניבעל במהלך המלחמה הפונית השנייה.

קרב טננברג בין הרוסים והגרמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה.

קרב הכיתור הגדול באוקראינה במהלך מבצע ברברוסה במלחמת העולם השנייה.

"מבצע אורנוס", שבו כותרה הארמייה השישית הגרמנית במהלך הקרב על סטלינגרד במלחמת העולם השנייה.

תנועת הכוחות הישראלים בחצי האי סיני במהלך מלחמת ששת הימים.

תנועת כוחות צבא ארצות הברית בעיראק ובכווית במהלך מלחמת המפרץ.ההוגה הצבאי סון דזה בספרו אמנות המלחמה תיאר במעומעם את תנועת המלקחיים, אך המליץ להשאיר לאויב דרך נסיגה, שכן כוחות מכותרים נלחמים במוטיבציה גבוהה יותר, מאשר כוחות להם דרך מילוט. ההיסטוריה הצבאית הראתה את ההפך - כוחות מכותרים נוהגים, בחלק ניכר מן המקרים, להיכנע כתוצאה מהאפקט הפסיכולוגי של הכיתור.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.