טפילה

טַפִילַהערבית: الطفيلة) היא עיר השוכנת במערב ירדן. העיר, הנמצאת בגובה של כ-940 מטרים מעל פני הים, ידועה במטעי זיתים ותאנים הרבים סביבה, והיא בירת נפת טפילה. ישנם יותר מ-360 מעיינות ונביעות בסביבת טפילה, כולל בשמורת דנה והמעיינות החמים בעפרה.

טפילה מזוהה עם "תופל" האדומית ששמשה כבירת ממלכת אדום. בתחילת המאה ה-20 היו בטפילה כ-700 בתים בהם התגוררו כ-9000 נפשות, כולם בדואים. בשנות ה-30 של המאה ה-20 היא תוארה ככוללת שני רחובות ושני שווקים וקטנה משהייתה בתחילת המאה ה-20[1].

"האוניברסיטה הטכנית טפילה" (TTU) הוקמה כמכללה בשנת 1985 והפכה לאוניברסיטה בשנת 2005. בסביבת העיר נמצאים מכרות זרחה (פוספטים) וצמנט הנמנים עם מקורות ההכנסה הגדולים של ממלכת ירדן.

מוצאם של רוב תושבי הכפר הפלסטיני עבוין הוא מטפילה.

טפילה
الطفيلة
Tafila Tophel
טפילה, ירדן
מדינה ירדן  ירדן
מחוז מחוז טפילה
שטח 18.518 קילומטר רבוע
גובה 940 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 38,428 (2009)
 ‑ במטרופולין 110,000
קואורדינטות 31°43′N 35°48′E / 31.717°N 35.800°E
אזור זמן UTC +2
http://www.tafila.jo

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יצחק בן צבי, בעבר הירדן, העולם, 2 ביולי 1936
איון (קומיקס)

איון (באנגלית: Ion) הוא דמות בדיונית של ישות-על המופיעה בחוברות הקומיקס גרין לנטרן של חברת DC קומיקס. הישות הופיעה לראשונה כמארחו של קייל ריינר בחוברת Green Lantern Vol.3 #145 ונוצרה לפי עיצוב ראשוני מאת ג'וד ויניק ודייל איגלשם, וכיצור מאת הכותב ג'ף ג'ונס והמאייר אית'ן ואן סקייבר.

הסימביוט מסוגל ליצור קשר הדדי עם מארחו, בדומה לפאראלקס, שהשתלט על האל ג'ורדן במיני סדרה גרין לנטרן: דמדומי הברקת והתגלה מאוחר יותר כישות פחד טפילה באירועי גרין לנטרן: לידה מחדש.

הישות האנרגטית משורטטת בדמותו של לווייתן עצום ממדים.

אירביד

אירביד (בערבית: إربد, תעתיק מדויק: ארבד) היא העיר השנייה בגודלה בממלכת ירדן. היא שוכנת 75 ק"מ מצפון לעמאן על רמת אירביד שבחלק הצפוני של הרי הגלעד. האזור מסביב לעיר משמש כאזור החקלאי העיקרי של הממלכה. בעיר נמצאות שתי האוניברסיטאות הגדולות בירדן אוניברסיטת אל-ירמוכ ואוניברסיטת ירדן למדע וטכנולוגיה.

בילהרציה

בילהרציה (מלעז: Bilharzia) או סכיסטוסומיאזיס (Schistosomiasis) היא מחלה טפילית אשר נגרמת על ידי תולעת טפילה אשר חיה חלק מחייה בתוך גוף האדם, חלק מהם במים מתוקים וחלק מהם בתוך חלזונות. זוהי מחלה עתיקה שנמצאו לה עדויות עוד במצרים העתיקה. המחלה מועברת על ידי מגע של הטפיל בעור במים מתוקים. המחלה אובחנה על ידי תאודור בילהרץ ב-1851 במצרים, ועל כן שמה. המעגל השלם של המחלה תואר לראשונה על ידי פירז'ה דה סילבה הברזילאי בשנת 1908.

ג'רש

גַ'רַש (בערבית: جرش) היא עיר בירדן, שבה שרידי עיר הלנית-רומאית ומהווה את אתר התיירות השני בחשיבותו בירדן (אחרי פטרה). ג'רש נמצאת מצפון לעמאן ומדרום לאירביד, בהרי הגלעד.

ג'רש הייתה אחת מעשר ערי הדקאפוליס שנבנו בגבול המזרחי של האימפריה הרומית. מאז המאה ה-20 הן בשטחי סוריה, ממלכת ירדן וישראל. ג'רש נחשבת לעיר הקדומה שהשתמרה בצורה הטובה ביותר מבין ערים אלה.

האל ג'ורדן

הארולד "האל" ג'ורדן (באנגלית: Harold "Hal" Jordan) הוא דמות בדיונית של גיבור-על הידוע כגרין לנטרן של תור הכסף, שמופיע בחוברות הקומיקס ביקום DC של DC קומיקס. ג'ורדן הוא השני שנוטל את זהות הגרין לנטרן והוא הפופולרי מכולם. הוא נוצר בידי ג'ון ברום וגיל קיין והופיע לראשונה בחוברת Showcase #22 מאוקטובר 1959, כשהוא מחליף את הגרין לנטרן של תור הזהב אלן סקוט.

ג'ורדן חבר בחיל הפקחים הירוקים והוא נמנה בין מייסדי ליגת הצדק. במיני סדרה גרין לנטרן: דמדומי הברקת, האל ג'ורדן הפך לנבל פאראלקס, ובאירועי שעת אפס: משבר בזמן יצא למסע של הרס ורצח עם. הוא הוחלף בידי קייל ריינר כגרין לנטרן של העידן המודרני. באירוע הקרוסאובר הלילה האחרון, ג'ורדן מנסה לכפר על מעשיו הנפשעים בכך שמקריב את עצמו להצלת כדור הארץ וחזר לחיים כמארח רוח נקמתו של אלוהים, הספקטר. בהמשך, ג'ורדן הוחזר לחיים וזוכה על פשעיו במיני סדרה משנת 2004, גרין לנטרן: לידה מחדש. בדיעבד נודע כי השתלטה על ג'ורדן ישות חייזרית טפילה בשם פאראלקס שגרמה לנפילתו. הוא חוזר לתפקידו בחיל הפקחים הירוקים ומשמש כפרוטגוניסט בכותרי החוברות הנוכחיים.

דמותו של האל ג'ורדן מדורגת במקום השביעי ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר IGN. כמו כן, דמותו דורגה במקום ה-41 ברשימת 50 דמויות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים לפי מגזין אמפייר. את דמותו בסרט הלייב אקשן גרין לנטרן מגלם השחקן ריאן ריינולדס.

המרכז הפנורמי בים המלח

המרכז הפנורמי בים המלח (אנגלית Dead Sea Panoramic Complex) הוא מרכז תיירותי השוכן על רכס זארא בהרי מואב שבירדן, במרחק של כשני קילומטרים צפונית-מזרחית למקום שפכו של ואדי זרקא-מעין אל ים המלח. המרכז ממוקם על שפת המצוק בגובה של 75 עד 100 מטרים מעל פני הים, ובו שתי מרפסות תצפית המחוברות זו לזו בטיילת: האחת בצידו המערבי של המרכז צופה אל עבר ים המלח שחופו מרוחק ממנה כקילומטר אחד בלבד, מגובה של כ-500 מטרים; והאחרת בצידו הדרומי, צופה לעבר ואדי זרקא-מעין.

המרכז נפתח בשנת 2005 והוא מנוהל על ידי החברה הירדנית המלכותית לשמירת הטבע (The Royal Society for the Conservation of Nature). בד בבד עם הקמתו של המרכז, נסלל כביש חדש המקשר אותו אל מידבא ואל מעיינות חממאת מעין שבואדי זרקא-מעין מדרום וממזרח, ואל חוף הים במערב. מאז שנת 2011 פועל המרכז על אנרגיה סולרית.

במרכז פועל מוזיאון העוסק באספקטים הגאולוגיים, האקולוגיים, הארכאולוגיים וההיסטוריים של ים המלח, וכן בעתידו. עוד שוכנים באתר מסעדה, אולם כינוסים, חנות ואמפיתיאטרון פתוח.

הרי אדום

הרי אֱדוֹם הם הרים פוריים המצויים על רמה בדרום-מערב ירדן, ממזרח לערבה. אורך שרשרת ההרים הוא כ-170 קילומטר. הפסגה הגבוהה ביותר בהרי אדום היא הר רם, כ-40 קילומטר ממזרח לעקבה: גובהה כ-1,754 מטר מעל פני הים, והיא גם הפסגה השנייה בגובהה בירדן אחרי ג'בל אום אד-דמי. בארץ אדום גר בימי קדם העם האֲדומי, אשר לפי המסורת המקראית הוא מצאצאיו של עשיו, אחי יעקב.

רמת אדום היא רמה פוריה ועשירה במים יחסית לסביבתה, בשל גובהה הרב. ממערב מהווה הערבה את גבולה, מדרום ארץ מדין, אשר את גבולה מהווה ואדי חיסמה. ממזרח הופכת הרמה בהדרגה למדבר, ללא תוואי נוף בולט המבדיל ביניהם. מצפון, נחל זרד הנשפך לערבה הוא הגבול עם ארץ מואב. לעיתים מחולקים הרי אדום לשני אזורי משנה: החלק הצפוני, ששוכן מנחל זרד ועד לעיירה שובכ נקרא בשם ג'באל, ואילו הדרומי והגדול מביניהם, משובכ ועד לוואדי חיסמה, הוא הר שעיר הקרוי בפי הבדואים בשם ג'בל א-שערה.

זרקא (עיר)

זרקא (בערבית: الزرقاء, תעתיק מדויק: אלזרקאא, תרגום: הכחולה) היא העיר השנייה בגודלה בירדן, המצויה צפונית מזרחית לבירה עמאן. בעיר 792,665 תושבים נכון לשנת 2000, שהם 15.5% מתושבי ירדן. זרקאא' היא בירת מחוז זרקא, אחד ממחוזות ירדן.

כ-50% מתושביה הם פלסטינים ואוכלוסיית העיר הפלסטינית היוותה מטרה לפעילות המלך חוסיין באירועי ספטמבר השחור 1970, לאחר שלשדה התעופה של העיר נחטפו מטוסים בספטמבר 1970. קיימת סברה, כי לאחר ספטמבר השחור וגירוש הארגונים הלאומיים הפלסטינים, התחזקו "האחים המוסלמים" בעיר. מכל מקום, בזרקא גדל אבו מוסעב א-זרקאווי, שנחשב לראש אל-קאעידה בעיראק וקיצונים אחרים מזרם האסלאם הפוליטי (פירוש שמו הוא "אדם מזרקא").

בשטח העיר, כ-6 קילומטר מזרח למרכז העיר, פועלת אוניברסיטת זרקא.

טפילה (מחוז)

מחוז טפילה (ערבית: محافظة الطفيلة) הוא אחד משנים עשר המחוזות של ירדן. הוא ממוקם במערב המדינה ובירתו היא העיר טפילה. בחלקו המערבי המחוז גובל בישראל.

המחוז מחולק לשלוש נפות ובו 32 ערים וכפרים. שטחו 2,114 קמ"ר, והוא המחוז הכי פחות מאוכלס במדינה עם אוכלוסייה המונה 82,000 נפש.

בשטח המחוז שוכן האתר של העיר העתיקה בצרה, ששימשה בעת העתיקה עיר חשוב וכנראה בירת ממלכת אדום.

כרכ

כַּרַכּ (ערבית الكرك) הידועה גם בשמותיה העבריים קיר מואב, קִיר חֲרָשֶׂת וקִיר חֶרֶשׂ, היא עיר בירדן השוכנת מזרחית לים המלח, ומשמשת כבירת נפת כרכ. אוכלוסיית העיר היא כ-20,000 תושבים. היא שימשה כבירתה של ממלכת מואב הקדומה. ליד מרכז העיר שוכנת מצודת כרכ הצלבנית.

לשון ים המלח

לשון ים המלח היא לשון יבשה בין האגן הצפוני של ים המלח לבין האגן הדרומי שלו.

בעבר הייתה הלשון חצי אי, אך עקב שינויי מפלס מי ים המלח, היא מחלקת כיום את הימה לשני חלקים נפרדים. חלקה הצפוני נקרא כף קוסטיגן, על שם החוקר האירי כריסטופר קוסטיגן שחקר את הימה ב-1835, וחלקה הדרומי-מערבי, כף מולינה, על שם תומאס הווארד מולינה, קצין ים באוניית מלחמה בריטית שחקר אף הוא את ים המלח, ב-1847. שניהם נספו מפגעי האקלים בעת שעסקו בחקר הימה. קפטן ויליאם פרנסיס לינץ' מהצי האמריקאי, שסייר וביצע מדידות בים המלח ב-1848, נתן לכפים את שמותיהם. על שמו של לינץ' נקרא מצר לינץ' שהוא המצר שעובר בין הלשון לחוף המערבי של ים המלח (כיום המצר יבש).

השינויים במפלס המים הביאו לשינוי שטח הלשון וגובהה מעל פני ים המלח. ישנן עדויות כי בעבר עברו את ים המלח ברגל או בעזרת בהמות, כאשר חלק מהדרך היה על הלשון. הקצינים האנגליים אירבי ומנגלס כתבו כי בשנת 1812 עברה שיירה בים הרדוד ובלשון, ונאמר להם שאפשר לעבור את הים במקום זה בכל ימות השנה.

תיאור מפורט של הימה מביא הנוסע הנרי בייקר טריסטראם שביקר בארץ ישראל בשנים 1863 - 1864 וכתב את רשמיו בספר "מסע לארץ ישראל".

המונח "לְשׁוֹן יָם הַמֶּלַח" מקורו בתנ"ך, שם שימש דווקא לציון קצהו הצפוני של ים המלח. לשון ים המלח של ימינו קרויה בערבית "אל-לסאן", והיישוב הסמוך אליה ממזרח הוא הכפר מזרעה, הנזכר כבר במכתבי בר כוכבא.

מחוזות ירדן

מחזות ירדן (בערבית: محافظات الأردن) הם המחוזות האדמיניסטרטיביים המרכיבים את הממלכה האשמית של ירדן. ירדן מחולקת ל-12 מחוזות (בערבית: محافظة) ואלה מחולקים ל-52 נפות (בערבית: ناحية).

בעוד השלטון המרכזי של המדינה מצויי בידי מלך ירדן, השלטון המקומי נמצא בידי מושלים אשר ממונים על ידי המלך. אומנם השלטון המרכזי בוחר מי יעמוד בראש כל מחוז, אך הוא אינו מתערב בניהול השוטף של המחוזות וכך כל מחוז אחראי על תחום שיפוטו וכל המתרחש בו ושולט על נושאים מהותיים כמו הכלכלה, הפיתוח, התרבות וכדומה.

מכוור

מכוור (ביוונית: Machaerus, Μαχαιροῦς - "מַכֵירוּס"; בערבית: قلعة المشناقى - "קלעת אל-מישנאקא") הוא הר בממלכת ירדן, השוכן במרחק של כ-24 ק"מ מדרום-מזרח לשפך הירדן לים המלח, כחמישה ק"מ ממזרח לחופו וארבעה ק"מ מדרום לערוצו של ואדי זרקא-מעין. על ראש ההר נמצאים שרידי מבצר בשם זה. מבצר זה הוא אחד משלושת המבצרים בהם התבצרו אחרוני הלוחמים היהודים בזמן המרד הגדול ברומאים. במסורת הנוצרית נודעה לו חשיבות כמקום כליאתו והוצאתו להורג של יוחנן המטביל.

מעאן

מַעָאן (בערבית: معان) היא עיר בדרום ירדן, שנמצאת במרכז נפת מעאן. אוכלוסיית העיר מונה כ-50,000 תושבים. בעיר עובר הכביש מעמאן לעקבה וכן מסילת הרכבת החיג'אזית.

סלט (עיר)

סַלְט (בערבית: ألسلط תעתיק מדויק: אלסלט) היא בירת מחוז בלקא, העיר החמישית בגודלה בירדן. היא שוכנת בדרום הגלעד על מספר גבעות בגובה 790-840 מעל פני הים, כ-30 ק"מ מצפון מערב לבירה עמאן, ובימים בהירים היא נראית מבקעת הירדן.

על שמה רחוב בחיפה. יש המזהים את סלט עם העיר המקראית רמות גלעד.

עבוין

עבוין (בערבית: عبوين), הוא כפר פלסטיני מוסלמי בצפון נפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית. הכפר שוכן בגובה 680 מטרים ומרבית תושביו מתפרנסים מחקלאות. בין השאר, גדלים באדמות הכפר תאנים, גפן, זיתים, תפוחים ואגסים.

בכפר שלושה בתי ספר אשר בהם כ-1200 תלמידים, ובנוסף כ-200 סטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ומכללות פלסטיניות. בכפר פועלים שלושה מסגדים, כאשר הגדול שבהם הוא מסגד פארוק.

מוצאם של מרבית תושבי הכפר הוא מהעיר טפילה, שכיום היא חלק מממלכת ירדן.[דרוש מקור] החמולה הגדולה בכפר היא חמולת סיווהיל. עבוין היא אחת מהרשויות היחידות בשטחי הרשות הפלסטינית אשר בראשה עומדת אישה.במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בעבוין 171 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 695 תושבים, כולם מוסלמים.

עיראק אל-אמיר

עיראק אל-אמיר (בערבית: عراق الأمير) הוא אתר ארכאולוגי שנמצא בירדן בין רבת עמון ונהר הירדן. האתר שוכן 29 ק"מ ממזרח ליריחו ו-17 ק"מ ממערב לרבת עמון. האתר שוכן על הרמה שמעל הגדה המערבית של ואדי א-ציר. שטח האתר כ-600 דונם, והוא כולל: מערות חצובות בסלע, שבפתחיהן של שתיים מהן חקוק השם טוביה, יישוב או בניין שמכוסה על ידי הכפר הירדני עיראק אל אמיר, בניין שנקרא קצר אל עבד, שרידי סוללות עפר שתמכו באגם מלאכותי שבמרכזו ניצב הבניין קצר אל עבד, אמות מים, ושרידי כניסה מונומנטלית לאתר. האתר מזוהה על ידי רוב החוקרים כ"טירוס" (צור) המוזכרת בקדמוניות היהודים, האחוזה שהקים הורקנוס לבית טוביה במחצית הראשונה של המאה ה-2 לפנה"ס.

צוער (עיר מקראית)

צוֹעַר (מוכרת גם בשם הרומאי Zoara) היא עיר הנזכרת במקרא כעיר היחידה מערי כיכר הירדן ששרדה במהפכת סדום ועמורה, ונזכרת במקורות רבים לאורך תקופות ההיסטוריה.

מיקומה המשוער הוא קילומטרים אחדים מדרום-מערב לעיירה הירדנית א-צאפי, לחופו הדרום מזרחי של ים המלח. אם כי מהמקרא עולה שהיא שכנה לצפון ים המלח.

תלוליות ע'סול

תלוליות ע'סול או תוּלֵילַאת אל-עַ'סוּל (Teleilat Ghassul) הוא אתר ארכאולוגי בירדן, באזור ערבות מואב, 14 ק"מ צפונית מזרחית לים המלח ליד הכפר כפריין. האתר מורכב מקבוצה של תלוליות קטנות ומכאן שמו. יש מזהים את האתר עם "שטים" בערבות מואב המוזכר בספר במדבר בתור מושב מחנה שבטי ישראל בטרם כניסתם לארץ כנען. האתר נחפר ונמצאו בו שרידים מהתקופה הכלקוליתית. הוא נחשב לאתר הגדול מסוגו ועל שמו מכונה התרבות הכלקוליתית בשם "התרבות הע'סולית", כשם המקום בערבית. בשנת 2009 מרבית האתר נהרס בעקבות עבודות פיתוח של הירדנים באזור.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.