טנק מרכבה סימן 4

טנק מרכבה סימן 4 הוא הדגם הרביעי והמתקדם ביותר של טנק המרכבה - טנק מערכה ישראלי שפותח ומיוצר בישראל עבור חיל השריון של צה"ל. המפרט הטכני ויכולותיו של 'סימן 4' עולים באופן משמעותי על אלו של קודמיו, וכוללים תותח טנק 120 מ"מ ומנוע דיזל בהספק של 1,500 כוחות סוס.

בשנת 2003 החלה הכנסתו לצבא. בשנת 2004 החלו טנקי מרכבה סימן 4 בפעילות מבצעית בג'נין. הדגם הבסיסי עבר מספר שדרוגים ותיקונים כדי לטפל ב"מחלות ילדות" שנתגלו בשירות המבצעי. ב-2009 החל צה"ל בקליטת דגם משופר - 'סימן 4מ' - הכולל את "מעיל רוח", מערכת הגנה אקטיבית לטנקים תוצרת ישראל, ודגם זה הפך למבצעי כשנה לאחר מכן. כיום טנקי סימן 4מ משרתים בחטיבה 401 וחטיבה 7 הסדירות. מספר חטיבות מילואים מפעילות טנקי סימן 4 וסימן 4מ.

טנקי מרכבה סימן 4 השתתפו במלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן.

מרכבה סימן 4
מרכבה סימן 4
מרכבה סימן 4
טנק מרכבה סימן 4מ עם מערכת "מעיל רוח" באימון חטיבה 401
מרכבה סימן 4מ עם "מעיל רוח"
מידע כללי
סוג טנק מערכה
מדינה מייצרת ישראל  ישראל
משתמשים עיקריים Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
מחיר 4.5 מיליון דולר לטנק[1]
שנת יצור 2003–היום
דגם קודם מרכבה סימן 3
דגם עוקב מרכבה 4 ברק
מערכה מרכזית מלחמת לבנון השנייה, עופרת יצוקה, צוק איתן
יחידות שיוצרו 360 + 300 בייצור[2]
מידע טכני
אורך 9.04 מטרים (29.7 רגל) עם התותח
רוחב 3.92 מטרים כולל הפלטות
גובה 2.66 מטרים לגג הצריח
משקל בין 60 ל-80 טון (תלוי בציוד)
מהירות 64 קמ"ש
טווח פעולה 500 ק"מ
חימוש עיקרי תותח תע"ש 120 מ"מ חלק קדח
מספר פגזים 48
חימוש משני 2 מקלעי מאג 7.62 מ"מ, מקלע כבד 0.5 אינץ' M2 בראונינג, מרגמה פנימית 60 מ"מ סולתם דור ב', 12 מדוכות עשן דור ב'.
מנוע דיזל, 1,500 כ"ס (1,100 קילוואט), תוצרת גרמניה.
שריון שריון מרוכב מסווג, מערכת הגנה אקטיבית לטנקים מעיל רוח
צוות 4

שריון

מרכבה סימן 4 הוא אחד הטנקים הממוגנים בעולם. יש לו שריון משופר בחזית הטנק, בצידיו ואפילו בגג הצריח - מקום שנחשב מסורתית לחסר מיגון. השריון עצמו מודולרי, דבר המאפשר להשמיש בקלות ובמהירות טנקים שנפגעו, מאחר שכאשר הטנק נפגע יש להחליף רק את החלק הפגוע. שריון הצריח הוא שריון משופע. כמו כן, הטנק תוכנן בצורה כזו שרכיבי הטנק (כגון מנוע ומכלי דלק) יהוו שכבת מיגון נוספת אם השריון הראשי ייחדר, יספגו את הפגיעה ובכך יגנו על אנשי הצוות. 70% ממערכות הטנק, מבחינה משקלית, מגינות על הצוות, לעומת 50% ממוצע בעולם.[3] למרכבה סימן 4 יש מערכת מיזוג אינטגרלית המשולבת במערכת הגנת אב"כ. התחמושת מאוחסנת במכלים חסיני-אש.

מעיל רוח

"מעיל רוח" (Trophy) היא מערכת הגנה אקטיבית לטנקים (APS) כנגד איומי נ"ט. המערכת פותחה על ידי רפא"ל ואלתא. מכ"ם של המערכת סורק את המרחב שסביב הטנק, ברגע שהוא מזהה איום הוא מנתח אותו (קובע את סוגו, מהירותו וכיוון הגעתו) ומשגר מטען מיוחד שמפרק את האיום בעודו באוויר טרם הגיעו לטנק. למערכת יש יכולת להתמודד עם מגוון רחב של איומים ומספר התקפות בו-זמנית וכן יכולת לעבוד בתנועה ובכל תנאי מזג אוויר.

ב-2009 החלה הטמעת המערכת בטנקי המרכבה של חטיבה 401 וכיום כל טנקי מרכבה סימן 4 שבשירות סדיר הם מדגם מרכבה סימן 4מ הכולל את "מעיל רוח". כל טנק מרכבה סימן 4מ שיוצא כיום מפס הייצור כולל את המערכת. ב-2011 רשמה המערכת הצלחה מבצעית ראשונה כאשר יירטה רקטה נגד טנקים שנורתה לעבר טנק מרכבה סימן 4מ ברצועת עזה וכן הוכיחה את עצמה במבצע צוק איתן. ב-2014 החלה חטיבה 7 בקליטת טנקי מרכבה סימן 4מ, וקליטתו הושלמה במהלך שנת 2016.[4]

בתחילת ההצטיידות ב"מעיל רוח" פורסם כי התקנת המערכת דורשת יציקת צריחים חדשים, ושרק טנקים חדשים היוצאים מפס הייצור יקבלו את המערכת. הטנקים עם המערכת עליהם קיבלו את הציון סימן 4מ. בשנים האחרונות התברר שהיה מדובר במהלך דיסאינפורמציה להטעיית מודיעין זר ושניתן להתקין את המערכת גם על טנקים ישנים מדגמי סימן 3ד וסימן 4, שלהם שריון מודולרי, באמצעות החלפת מודול השריון המתאים. למרות זאת, טנקי סימן 4 שעליהם מותקנת "מעיל רוח" עדיין מכונים "סימן 4מ" גם על ידי צה"ל וגם על ידי כלי התקשורת (כולל אלו העוסקים בצבא וביטחון).

נשק וחימוש

Merkeva Mk 4M - Israeli Tanks 2019-04-21 IZE-42
תמונת פרופיל של מרכבה סימן 4מ. בתמונה ניתן לראות את תותח ה-120 מ"מ, מעליו מקלע M2 בראונינג 0.5 הנשלט מהצריח ומאג מפקד. לא נראים בתמונה: מקלע מקביל מאג 7.62x51 מ"מ נאט"ו ומרגמה פנימית 60 מ"מ תוצרת סולתם מערכות.

המרכבה סימן 4 חמוש בתותח טנק 120 מ"מ חלק-קדח תוצרת תע"ש-סולתם, מדגם MG253, דור שני ומשופר לתותח המורכב במרכבה סימן 3. התותח מיועד לירות פגזי 120 מ"מ שפותחו על ידי ישראל אך יכול גם לירות פגזי 120 מ"מ שמשמשים את מדינות ברית נאט"ו. המרכבה סימן 4 מסוגל לירות בין השאר פגזי חץ-ח"ש (חודר שריון נגד טנקים), כלנית (פגז רב-תכליתי) וחצב (נגד מבנים וחי"ר מבוצר) בדיוק רב ביותר.

מערכת בקרת האש במרכבה סימן 4 היא מערכת בקרת אש מתקדמת, דור שני לברק זוהר. המערכת מדויקת ביותר הן כשהטנק נייח בעמדת ירי והן כשהטנק בתנועה. המערכת מסוגלת להינעל גם על מטרות בתנועה ולעקוב אחריהן ומאפשרת אחוזי פגיעה גבוהים מאוד בירי הפגז הראשון. המערכת מאפשרת לטנק לפגוע גם במסוקי קרב. בנוסף המערכת מסוגלת להסתנכרן עם פגזי כלנית וחצב ולקבוע את מצב הפעולה שלהם וסוג אפקט הפיצוץ בלחיצת כפתור של התותחן.

בנוסף לתותח הראשי, הטנק חמוש בשני מקלעי מאג ולעיתים גם במקלע כבד M2 בראונינג 0.5 אינץ' (או לעיתים נדירות מקל"ר 40 מ"מ) המתופעל כולו מתוך הצריח ובכך מאפשר לאנשי הצוות לירות במקלע הכבד בלי להיחשף לאש אויב. אחד משני מקלעי המאג 7.62 מ"מ הוא מקלע מקביל המופעל על ידי התותחן, והשני מותקן על הצריח מבחוץ, ומופעל בידי מפקד הטנק. בנוסף, הטנק מצויד בדגם חדש של מרגמה 60 מ"מ תוצרת תע"ש-סולתם.

בצריח הטנק מותקן תוף המכיל עשרה פגזים (ומכאן שמו: 10 פ'). הטען יכול לבחור בלחיצת כפתור את סוג הפגז, ולטעון אותו. שאר הפגזים מאוחסנים במארזים חסיני אש להגברת שרידות הטנק.

בשילוב המסדרון והדלת האחוריים (הקיימים בכל דגמי המרכבה), אפשרות הוצאת מארזי הפגזים לטובת נשיאת חיילים, ופגזי ה"כלנית" הרב-תכליתיים, המרכבה סימן 4 הוא טנק שמתאים במיוחד לשיתוף פעולה עם חיל הרגלים ומכאן ללוחמה בשטח בנוי ולחימה בעצימות נמוכה.

ניידות

Trophy APS - operational
טנק מרכבה סימן 4מ ("מעיל רוח") בנסיעה בציר הוברס.

למרכבה סימן 4 ניידות משופרת, המאפשרת תנועה קלה יחסית בשדות הבזלת של רמת הגולן שמקשה על תמרון הטנקים. המזקו"ם שופר כדי לשרוד תוואי קרקע קשים ולצמצם את תופעת פריסת זחל.

את המרכבה סימן 4 מניעה חטיבת כוח עם מנוע דיזל GD 883 בן 12 צילינדרים בתצורת V מבוקר מחשב ומקורר מים המפיק 1500 כוחות סוס. המנוע הוא מבין הרכיבים המעטים של הטנק שלא מיוצרים בישראל: הוא מיוצר על ידי MTU מגרמניה בשיתוף עם ג'נרל דיינמיקס (כיום נקראת חברת L-3 קומיוניקשיין) מארצות הברית.

עוד חידוש שהותקן במרכבה היא מצלמת וידאו אחורית המיועדת לאפשר לנהג לנסוע אחורה ללא מכוון חיצוני.

מערכת צי"ד

שיפור מהותי הוא התקנת מערכת ניהול קרב (מענ"ק) דיגיטלית המהווה חלק ממיזם צבא יבשה דיגיטלי, שמטרתו למחשב את מערכות התקשוב, הפיקוד, השליטה והבקרה בקרב ולאפשר לכל הכוחות הלוחמים להיות בקשר אחד עם השני, לשתף מטרות ומידע מודיעיני ולקבל תמונה מלאה בזמן-אמת של שדה הקרב. הפרויקט מבוצע על ידי חברת אלביט מערכות. מערכת צי"ד מאפשרת למרכבה 4 לכוון למטרות על סמך תצלומי כלי טיס בלתי מאוישים, תצפיות ו-GPS ואף לסמן מטרות לכלי טיס, טילים מדויקים וכוחות ארטילריה. כמו כן, המערכת מאפשרת להקליט את מהלך הקרב על מנת לבצע תחקיר מבצעי ולנתח טעויות. המערכת רשמה טבילת אש מבצעית מוצלחת במבצע צוק איתן.[5]

סימן 4 ברק

במנהלת טנק המרכבה במשרד הביטחון עובדים על שדרוג משמעותי לדור הנוכחי של הטנק, שייקרא מרכבה סימן 4 ברק. אחד החידושים המשמעותיים יהיה דור חדש של מערכת הגנה אקטיבית לטנקים, שתשפר עוד יותר את שרידות הטנק, וגם את הקטלניות שלו - המכ"ם יקושר לשאר מערכות הטנק, יזהה מטרות ויסייע להשמיד אותן. בנוסף יזכה הטנק לחיישנים נוספים ותוגבר הקישוריות עם גורמים אחרים ומערכת צי"ד. הטנק יהיה מדויק ועצמאי יותר, במטרה להתמודד טוב יותר בלוחמה בסביבה עירונית, שבה אויב יכול להפתיע, ולהיעלם במהירות.[6][7]

גלריה

Merkava4 MichaelMass03

טקס הבאת הטנק ליד לשריון בלטרון.

Armored Corps Operate Near the Gaza Border (14537008909)-1

חזית הטנק

Merkava4-pic003

ירכתי הטנק

Merkava-4-tank-67

מרכבה סימן 4

Merkava mk iv084

טנקי מרכבה 4 באימונים

Armoured Corps operate near the Gaza Border-1

מרכבה סימן 4מ במבצע צוק איתן

IDF-Merkava-Mk-4M-2016-Zachi-Evenor

מרכבה סימן 4מ, 2016

Merkava Mk 4M - Israeli Tanks 2019-04-21 IZE-14

מרכבה סימן 4מ בחניה, 2019

הערות שוליים

  1. ^ אודי עציון, לראשונה: טנק המרכבה יימכר לצבא זר, באתר כלכליסט, 8 ביוני 2014
  2. ^ ישראל: דו"ח על צה"ל, של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)‏, 2014
  3. ^ [1]
  4. ^ יעקב לאפין, "The first Hebrew tank battalion switches to Merkava MK 4 tanks", הג'רוזלם פוסט, 07.24.2016
  5. ^ בן כספית, "האדם שבטנק" - על הטנקים במבצע צוק איתן, מעריב המוסף, 22 באוגוסט (מודפס), 25 באוגוסט (מקוונת) 2014
  6. ^ אודי עציון, "עד גיל 21 תגיע לירח" - הצצה ראשונה לטכנולוגיות שיתגייסו בשנים הבאות לצה"ל והצנזורה מתירה לחשוף, ידיעות אחרונות 20.04.17
  7. ^ "טנק "ברק": איתור וסיווג אוטומטי של מטרות, שיפור הקטלניות - ושרידות גבוהה | ישראל היום". ישראל היום (בעברית). בדיקה אחרונה ב-19 ביולי 2018.
2011 בישראל

2011 בישראל (ה'תשע"א-ה'תשע"ב) היא השנה בה חגגה מדינת ישראל 63 שנה מיום היווסדה.

2016 בישראל

2016 בישראל (ה'תשע"ו – ה'תשע"ז) היא השנה בה ציינה מדינת ישראל 68 שנים להקמתה.

RPG-7

RPG-7 (אר. פי. ג'י 7; מרוסית: РПГ-7 - Ручной противотанковый гранатомёт - מטול רימונים ידני נגד טנקים) הוא מטול רקטות נגד טנקים שפותח ויוצר על ידי ברית המועצות ב-1962 וכיום הוא נשק הנ"ט (נגד טנקים) הנפוץ ביותר בעולם. ה-RPG-7 נחשב לנשק יעיל, אמין, זול ופשוט. תכונות אלו וזמינותו הרבה הפכו אותו לנשק המועדף על ארגוני גרילה ומיליציות לא-סדירות, בייחוד כאלו הנלחמות כנגד צבא מאורגן הכולל חיל שריון מצויד בטנקים.

ה-RPG-7 לקח חלק במלחמות ועימותים אלימים רבים מאז ייצורו, החל ממלחמת וייטנאם, עבור במלחמת לבנון הראשונה ובאינתיפאדה השנייה וכלה במלחמת עיראק. ה-RPG-7 נמצא גם בשימוש צבאות סדירים, ביניהם צה"ל. כיום הוא מיוצר בחברת Basalt הרוסית, אך גם על ידי תעשיות צבאיות של מדינות אחרות (חלקן תחת רישיון וחלקן לא).

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (או בראשי תיבות: אט"ל) הוא אגף בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל, הגוף האחראי למתן מענה טכנולוגי ולוגיסטי לקיומו, לכשירותו ולמילוי משימותיו של הצבא ובפרט: לדאוג לבניין מחנות קבע ובסיסים, לציוד, לשינוע החיילים ויחידות הצבא, תשתית בריאותית, תזונת החיילים, אחזקה ודלק לצי הרכב המנהלתי והקרבי של צה"ל, כל זאת בעתות שגרה וחירום.

האגף הוא הגלגול החמישי של אגף האפסנאות (אג"א), שהפך ב-1972 ל"אגף האספקה" וב-1997 לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). בתחילת שנת 2006, במהלך הארגון-מחדש שהוביל הרמטכ"ל דאז דן חלוץ בצה"ל, הפך אט"ל לאגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים (אלר"ם). במהלך שנת 2008, כתוצאה מלקחי מלחמת לבנון השנייה בוטל הארגון, והוקם מחדש ושב לשמו הקודם - אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). ב-2016 הוכפף האגף לזרוע היבשה.

התג החדש של האגף עוצב במהלך השינוי שיזם הרמטכ"ל דן חלוץ, ונשאר לשמש כתג האגף עד איחוד האגף לזרוע היבשה. תג זה הוא הראשון שעוצב על ידי חיילת בשירות, מיטל זילברמן, ששירתה כמעצבת גרפית ביחידה ולא על ידי גוף חיצוני.

ראש אט"ל הנוכחי הוא האלוף יצחק תורג'מן.

אירועי מבצע צוק איתן

מבצע צוק איתן הוא מבצע צבאי נרחב של צה"ל ברצועת עזה שהתחיל ב-8 ביולי 2014, ונמשך עד להפסקת אש ב-26 באוגוסט. המבצע החל בעקבות ירי רקטות מרצועת עזה לעבר אוכלוסייה אזרחית בדרום ישראל (ב-7 ביולי 2014 נורו לעבר יישובי הדרום למעלה מ-80 רקטות), כתגובה ל"מבצע שובו אחים" של צה"ל לאיתור החטופים ולפגיעה בתשתיות חמאס ביהודה ושומרון, לאחר חטיפת שלושת הנערים ב-12 ביוני.

המבצע כלל בשלב ראשון בעיקר הפצצות כבדות של חיל האוויר הישראלי וחיל התותחנים ברצועת עזה, כשבמקביל ישראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה לשטחה של חמושים שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה"ל לרצועה במטרה לפגוע במנהרות הטרור. בשלב שלישי, שהחל ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה"ל מרצועת עזה, אך נמשכה הלחימה, במסגרתה נורו רקטות ופצמ"רים על ישראל, במקביל להמשך ירי של צה"ל על המפגעים ברצועת עזה. במהלך המבצע היו 12 ניסיונות לתיווך ולהשגת הפסקת אש, רוב הניסיונות התקבלו על ידי ישראל, אך נדחו על ידי חמאס. רק בניסיון ה-12, לאחר 50 ימי לחימה, נקבעה הפסקת אש.

גדר המערכת סביב רצועת עזה

גדר המערכת סביב רצועת עזה היא מכשול מעבר בין רצועת עזה לישראל שנבנה לראשונה על ידי ישראל בשנת 1994 ומהווה כיום את גבולה של מדינת ישראל עם רצועת עזה. בנוסף למכשול בין ישראל לעזה, בשנת 2005 נסתיימה בניית תוספת למכשול זה במטרה להפריד בין רצועת עזה למצרים.

הגדר עוברת לאורך כל הגבול היבשתי של רצועת עזה ומורכבת מגדרות תיל רגישה למגע וחיתוך, חיישנים ואזורי חיץ בשטחים הגובלים בישראל ובקטע הגובל עם מצרים ההפרדה נעשית עם בטון וקירות פלדה. בעקבות ירי צלפים, מקלעים ונ"ט אל עבר נתיב העשרה קטע הגדר סביב יישוב זה כולל חומת בטון ומגדלי שמירה ופילבוקסים. הציר הביטחוני המקיף את הגדר נקרא ציר הוברס.

החדירה לחוף זיקים

החדירה לחוף זיקים הייתה חדירה מחוף הים של חוליה בת 4–5 מחבלים צוללים מיחידת הקומנדו הימי של חמאס, שהגיעה לחוף זיקים ב-8 ביולי 2014, היום הראשון של מבצע צוק איתן. המחבלים נתגלו ונהרגו בידי כוחות משולבים של צה"ל שכללו דחפור D9 משוריין, טנק, ספינת דבורה של חיל הים, כוח חיל רגלים של חטיבת גבעתי וכלי טיס בלתי מאויש. מהלך הפיגוע וסיכולו צולם על ידי צה"ל במצלמות האבטחה והתצפית. מאוחר יותר מצגת מתחקיר הפיגוע דלפה החוצה והתפרסמה באינטרנט.

הלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה

הלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה הייתה שורה של תקריות אלימות ומבצעים צבאיים שהתרחשו בין צה"ל לארגוני הטרור הפלסטיניים בשטחי רצועת עזה ויישובי עוטף עזה. הערך מכסה את התקופה של אחרי ההתנתקות (החל מאוגוסט 2005) עד תום מבצע עופרת יצוקה (ינואר 2009).

במהלך תקופה זו גבר ירי רקטות קסאם וגראד מרצועת עזה לישראל, חמאס השתלט על הרצועה ודיכא באלימות את האופוזיציה של הפת"ח, נחטף החייל הישראלי גלעד שליט ומנגד ישראל הגיבה בתקיפות אוויריות ומספר מבצעים גדולים בהם נהרגו מאות פלסטינים. כמו כן בנתה ישראל מערך ביצורים סביב הרצועה, המכונה ציר הוברס, על מנת למנוע התקפות טרור על יישוביה. בתגובה לירי הרקטות וחטיפת שליט הכריזה ישראל על ממשלת חמאס ברצועה כ"יישות עוינת", סגרה את המעברים לרצועה והטילה עליה מצור (אך התירה מעבר סיוע הומניטרי לרצועה).

טנק

טנק הוא רכב קרבי משוריין המיועד לפגוע בכוחות אויב יבשתיים באש ישירה. הטנק המודרני הראשון יוצר בבריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה. האנגלים נתנו לטנק את שמו (Tank), שפירושו באנגלית "מְכָל", בשל רצונם להטעות את האויב, ולא, כפי שחושבים לעיתים בטעות, על שום דמיונו לחבית מים. כמעט כל הטנקים נעים באמצעות מזקו"ם ("זחלים") ובעלי צריח החמוש בתותח ומקלעים.

לטנקים תפקיד חשוב בכל עימות משמעותי אשר נערך מעת כניסתם לשירות בצבא הבריטי, וביתר שאת מאז מלחמת העולם השנייה ועד היום. בתחילה יועד להם תפקיד מסייע לחיל רגלים. בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 פותחה באירופה על ידי היינץ גודריאן ואחרים תורת לחימה מודרנית לכוחות משוריינים כחיל עצמאי. יישומה המוצלח של התורה במסגרת הבליצקריג הגרמני תרם לפיתוחה של תורת השריון המודרנית.

מרכבה (טנק)

מרכבה היא סדרה של טנקי מערכה ישראליים המהווה את עמוד השדרה של חיל השריון הישראלי. ייצור המרכבה החל מ-1979, כאשר בחלוף השנים פותחו דגמים יותר מתקדמים ומשוכללים (כל דגם מכונה "סימן"). הדגם המתקדם ביותר הוא המרכבה סימן 4 שנכנס לייצור החל משנת 2003.

הטנק פותח ומורכב בישראל, וכן רוב חלקיו מיוצרים בישראל. תפיסת התכנון שלו היא הגנה מרבית לצוות ולכן השריון הקדמי עובה ובוצעה מהפכה עיצובית כשהמנוע מוצב בחזית הטנק, שלא כמו בטנקים מקבילים בעולם. המקום שהתפנה בחלקו האחורי של הטנק איפשר הוספת פתח כניסה אחורי המשמש לנשיאת לוחמי חי"ר ואף לפריקה רגלית של צוות הטנק.

הוגה פרויקט טנק המרכבה הוא ישראל טל, מאלופי צה"ל שתרם רבות לחיל השריון וממבססי דוקטרינת השריון כאגרוף מחץ, ומתכננו הוא המהנדס ישראל טילן. לצורך מימוש הפרויקט הוקמה במשרד הביטחון מנהלת פרויקט טנק המרכבה, מנת"ק - הגוף המתאם ומנהל את הפרויקט, ובחיל החימוש הוקמה הרשות לפיתוח טנקים, רפ"ט - הגוף המתכנן והמפתח של הטנק.

טנק המרכבה סימן 4 נחשב לאחד הטנקים הטובים ביותר בעולם, וניצב באותה שורה עם הלאופרד 2A7, הצ'אלנג'ר 2 והאברהמס M1A2. יתרונותיו הבולטים הם המיגון הכבד (הן השריון הפסיבי המודולרי והן מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח"), המערכות הטכנולוגיות המתקדמות (מערכת בקרת הירי ומערכת ניהול קרב (מענ"ק) צבא יבשה דיגיטלי), המזקו"ם המאפשרת עבירות מרבית גם בשדות הבזלת של רמת הגולן והשילוביות שלו עם חיל רגלים.

מרכז שיקום ואחזקה

מרכז השיקום והאחזקה (מָשָׁ"א 7000) הוא מרכז לוגיסטי הכפוף לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל. הגוף האחראי בצה"ל על אחזקתם, תיקונם, הסבתם והשבחתם של כלי רכב קרביים, מכשירי קשר, אמצעי תצפית ועוד.

בין מגוון תפקידיו, המש"א מייצר את טנק מרכבה סימן 4.

קיימים שלושה מרכזי מש"א:

מש"א תה"ש (7100 לשעבר) - ממוקם במחנה דורי (בסיס תל השומר).

מש"א רכב (7200 לשעבר) - ממוקם בדרום חיפה.

מש"א תקשוב (7300 לשעבר) - ממוקם במחנה ידין (צריפין).

נגמ"ש מרכבה

נגמ"ש מרכבה (נמ"ר) הוא נגמ"ש כבד המבוסס על תובת טנק ה"מרכבה" הישראלי, עליה מורכבות מערכות ייעודיות לפי הצורך. הנמר תוכנן מלכתחילה ככלי רכב קרבי לחי"ר וחיל ההנדסה הקרבית, שמצטיין בתכונות של מיגון ועבירות, והוא החלוץ במשפחה של כלי רק"ם כבדים, המתוכננים לשמש את חטיבות צה"ל בשדה הקרב המשולב. כלים אלה כוללים נמ"ר הנדסי, נמ"רבולנס, נמ"ר פיקוד ובעתיד גם נגמ"ש לחימה. כמו כן, הוא יכול לשמש ככלי מסייע ליחידות שריון בהובלת תחמושת ואספקה ביחד עם הטנקים. הנמ"ר נכנס לשירות בצבא ההגנה לישראל בסוף 2008 ובעקבות הצלחתו במבצע צוק איתן הוחלט להגביר את ההצטיידות בנמ"רים עם מעיל רוח.

נגמ"שים כבדים בצה"ל

צה"ל מפעיל מספר דגמים של נגמ"שים כבדים המכונים בקיצור נגמ"כים. נגמ"ש (נושאי גייסות משוריין) הוא רכב המיועד לנשיאת חילי חיל רגלים וחיילי הנדסה קרבית. הנגמ"ך הוא נגמ"ש כבד, השוקל כמה עשרות טונות (בדרך כלל מעל ל-20 טון), המבוסס או מתוכנן, בדרך-כלל, על תובה של טנק.

בין הנגמ"כים המשמשים או ששימשו את צה"ל:

נגמשו"ט שהוסב לנגמחו"ן, נקפדון הממוגן בכבדות, נגמפו"פ (הכולל מערכת תצפית "POP"), פומ"ה (פורץ מכשולים הנדסי) ונקפומ"ה, המבוססים כולם על תובת טנק ה"שוט" (צנטוריון)

אכזרית המבוסס על תובת טנקי 55/T-54 שנלקחו שלל

נמ"ר המבוסס על תובת טנק מרכבה סימן 4

אופק המבוסס על תובת מרכבה סימן 2

איתןעקב עימות נמוך עצימות ברצועת הביטחון בלבנון נזקק צה"ל לנגמ"שים כבדים ובעלי מיגון טוב יותר מאשר נגמ"ש M-113 המיושן והפגיע. לשם כך פיתח צה"ל סדרה של נגמ"שים המבוססים על טנקי שוט קל שיצאו משירות, בנוסף לנגמ"ש המבוסס על תובת T-55. ההתבססות על טנק שממוגן בכבדות הוזילה באופן ניכר את העלויות וקיצרה את זמן הפיתוח, ואפשרה ייצור נגמ"ש כבד (נגמ"כ) ורכב קרבי משוריין (רק"ם) הממוגן היטב כנגד איומי נ"ט ומטעני חבלה.

חסרונם העיקרי של הנגמ"כים לעומת ה-M113 הוא עלותם הגבוהה. מכיוון שהם למעשה טנקים ללא צריח, עלות ייצורם גדולה יחסית לנגמ"ש ועלות אחזקתם גדולה יחסית לעומת ה-M113 ונגמ"שים קלים ואופניים דוגמת הסטרייקר (הנגמ"כים דורשים הרבה יותר טיפולי מנוע ותיקונים במזקו"ם מאשר ה-M113 או הסטרייקר). בגלל עלותם הגדולה יחסית ושיקולים של סדר עדיפויות, צה"ל לא ייצר כמויות גדולות מהנגמ"שים הכבדים, למרות רמת המיגון הגבוהה שהם מספקים לצוות. בעקבות אסון הנגמ"שים החלו בצה"ל להשקיע שוב בנושא הנגמ"כים לכוחות היבשה ובנוסף לשדרוגי צי ה-M113 פותח גם הנמ"ר - נגמ"ש חי"ר (חיל רגלים) המבוסס על תובת טנק מרכבה. ההערכה היא שכיום יש לצה"ל בין עשרות למאות יחידות מכל דגם, כאשר קיימים לפחות כמה מאות נגמ"שי אכזרית.

ניר רוזנברג

ניר רוזנברג (נולד ב-29 ביולי 1977) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, המכהן כמפקד חטיבה 188. קודם לכן שימש מפקד חטיבה 14.

צבא יבשה דיגיטלי

"צבא יבשה דיגיטלי" (צי"ד) היא תוכנית שליטה ובקרה (שו"ב) של זרוע היבשה בצה"ל.

במסגרת תוכנית צי"ד מסופקות לצה"ל מערכות תקשוב לדרג הלוחם, על ידי חברת אלביט מערכות וחברות אחרות. מערכות אלו מאפשרות העברת תמונת מצב אינטגרטיבית ועדכנית המשלבת בין כלל הגורמים המשתתפים בלחימה והמנהלים אותה. עלות הפרויקט מוערכת בכמיליארד דולר.

תעשייה ביטחונית בישראל

בישראל פועלת תעשייה ביטחונית ענפה, שהחלה להתפתח עוד טרם הקמת המדינה, ובמשך השנים הפכה למרכיב בולט בתעשייה בישראל. תעשייה זו נועדה לתת מענה לצרכיה הביטחוניים הייחודים של מערכת הביטחון בישראל, ובעיקר של צה"ל. חרמות נשק שהוטלו על ישראל בתקופות שונות בעקבות לחץ כלכלי של מדינות ערב היו אחד המניעים העיקריים להשקעה הרבה של ישראל בפיתוח אמצעי לחימה מתוצרתה.

רבים מאמצעי הלחימה המיוצרים בישראל מיועדים לייצוא, שעליו מפקח סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון. בשנת 2017 הגיע הייצוא הביטחוני לשיא של 9.2 מיליארד דולר, וכבר בשנת 2015 דורגו ארבע חברות ישראליות בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. חלק קטן מהאמל"ח שמיוצר בישראל מיועד לצה"ל בלבד, והוא בגדר "נשק הפתעה" שנועד לתת לישראל יתרון טכנולוגי איכותי על יריביה.

מרכבה
טנק מרכבה סימן 1  •  טנק מרכבה סימן 2  •  טנק מרכבה סימן 3  •  טנק מרכבה סימן 4 Merkava-Mk4m-transparent

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.