טמרה

טַמְרָה (נכתב גם: תמרה, בערבית: طمرة) היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת בגליל התחתון כ-5 קילומטרים צפונית לשפרעם וכ-20 קילומטרים דרומית-מזרחית לעכו. היא הוכרזה כעיר בשנת 1996.

טמרה
Tamra COA
כיכר בכניסה לטמרה
כיכר בכניסה לטמרה
שם בערבית طمرة
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה סוהיל דיאב
גובה ממוצע[1] ‎95 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 33,851 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 61
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.4% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,139 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 160
תחום שיפוט[2] 29,320 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 66
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
טמרה
טמרה
32°51′14″N 35°11′28″E / 32.8539466769494°N 35.1911957158309°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3663
    - דירוג מדד ג'יני 213
פרופיל טמרה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר הבית (בערבית)

היסטוריה

בתקופת המנדט הכפר השתייך לנפת עכו. במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בטמרה 1,111 תושבים, כולם מוסלמים. במפקד של 1931 נמנו 1,258 תושבים, כולם מוסלמים, ב-282 בתים.

על פי סקר הכפרים משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית טמרה ב-1,830 תושבים, כולם מוסלמים, והשטח בבעלות הכפר היה 30,559 דונם טורקי.[3]

לפי החלטת החלוקה, טמרה הייתה אמורה לשכון במדינה הערבית, אולם היישוב נכבש במבצע דקל, במהלך מלחמת העצמאות, מידי כוחות צבא ההצלה. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה גדלה אוכלוסיית היישוב במהירות עקב תנועת אוכלוסייה ערבית מכפרים סמוכים שנעזבו או נכבשו כגון אל-בירווה וא-דאמון. בשנת 1956 הוכרז היישוב כמועצה מקומית. חלק מן השטחים החקלאיים של היישוב הופקעו לטובת יישובים יהודיים סמוכים כמו מצפה אבי"ב.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בטמרה 33,851 תושבים (מקום 61 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לטמרה דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 63.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,468 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[4]

כלכלה

בעיר פועלות מספר חברות כגון: "מחלבות הגליל" (בשמה המלא "מחלבת הגליל- אבו רומי טמרה בע"מ"), חברה המייצרת חלב, לבנה וגבינות נוספות), גז עבדו טמרה, תחנת מילוי גז טמרה, ופרי וירק טמרה.

חינוך ותרבות

בטמרה יש 11 בתי ספר יסודיים, 4 חטיבות ביניים ו-3 בתי ספר תיכוניים, וכמו כן בתי ספר להכשרה מקצועית, בית ספר לחינוך מיוחד, בית ספר לחקלאות ובית ספר ללימודי מוזיקה ופולקלור פלסטיני. בנוסף קיימים מרכזים רבים להשכלה ומרכזי חוגים ונוער, וכן סניף של האוניברסיטה הפתוחה שנפתח בטמרה לאחר הישגים מדעיים שהושגו על ידי תלמידים מהעיר. בנוסף קיים המרכז של השייח זכי דיאב המממן את רוב הפעילות התרבותית בעיר, כגון כנסים, סמינרים ספרותיים, פיוטיים, כלכליים, פוליטיים, מדעיים וטכניים, והוקם תיאטרון לצעיר ומבוגר שהשיג הצלחות כמו קורסים שהוקמו כדי ללמד אומנויות וקורסים לשפות זרות ופעילויות אחרות, וכולל מרכז לתלמידים מחוננים לתלמידי העיר ותלמידים מערים וכפרים סמוכים: כאבול, כפר יאסיף, שיח' דנון ועכו. הוקמה גלריה לאומנות והפכה לאחת מהגלריות החשובות במגזר הערבי, וקיימות מסעדות שמושכות תיירים רבים.

ספורט

בעיר פועלת קבוצת כדורגל בשם "מכבי עירוני טמרה", המשחקת בליגה ב' ושיחקה בעבר בליגה השנייה. בעבר פעלה ביישוב קבוצת הכדורגל הפועל בני טמרה, אך התפרקה בסביבות שנת 2010 וחזרה שוב בעונת 2013/2014 תחת שם "מועדון כדורגל צעירי טמרה" .

עם סיום עונת 2017/2018 הקימו כמה אוהדים ושחקני בית את קבוצת הכדורגל "אלאהלי טמרה" במטרה שתהיה קבוצת האם לשחקני הבית של היישוב.[5]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  4. ^ פרופיל טמרה באתר הלמ"ס
  5. ^ "طمرة : اجتماع مؤيدي الفريق الجديد لكرة القدم". طمرة : اجتماع مؤيدي الفريق الجديد لكرة القدم. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2018.
10 במאי

10 במאי הוא היום ה-130 בשנה (131 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 235 ימים.

אתלטיקה באולימפיאדת טוקיו (1964)

אולימפיאדת טוקיו (1964) נערכה בטוקיו, יפן. תחרויות האתלטיקה נערכו בין ה-14 באוקטובר לבין ה-21 באוקטובר 1964. נערכו 36 תחרויות באתלטיקה במשחקים אלו (12 לנשים ו-24 לגברים), בהשתתפות 1,018 משתתפים (236 נשים ו-782 גברים) מ-80 מדינות.

אתלטיקה באולימפיאדת רומא (1960)

אולימפיאדת רומא (1960) נערכה ברומא, איטליה. תחרויות האתלטיקה נערכו בין ה-31 באוגוסט לבין ה-8 בספטמבר 1960. נערכו 34 תחרויות באתלטיקה במשחקים אלו (10 לנשים ו-24 לגברים), בהשתתפות 1,016 משתתפים (204 נשים ו-812 גברים) מ-72 מדינות.

גביע המדינה בכדורגל 2015/2016

גביע המדינה בכדורגל לעונת 2015/2016 הייתה התחרות ה-77 מאז היווסדה וה-63 מאז קום מדינת ישראל. משחקי התחרות החלו ב-4 בספטמבר 2015 והסתיימו ב-24 במאי 2016.

מכבי חיפה ניצחה בגמר את מכבי תל אביב וזכתה בגביע השישי בתולדותיה. בעקבות כך העפילה לליגה האירופית.

הגליל המערבי

הגליל המערבי הוא אזור גאוגרפי בצפון-מערב מדינת ישראל, שהוא חלק מאזור הגליל. הגליל המערבי משתרע מראש הנקרה בצפון ועד לנחל קישון, עמק זבולון, הר הכרמל ובקעת בית נטופה בדרום, כך שהוא כולל את החלק המערבי של הגליל העליון ובמובן הרחב, גם חלק מהתחתון, וחופף עם רוב נפת עכו שבמחוז הצפון. בדרך כלל, אזור הקריות לא משויך לגליל המערבי או לגליל בכלל. במובן מצומצם הגליל המערבי מתייחס רק לחלק המישורי ממערב לגליל העליון, הנקרא גם [מישור] חוף הגליל.

האזור מגוון מבחינת נוף וכולל חוף ים מפורץ, הרים גבוהים ונחלים החורצים את ההרים לרוחבם ויוצרים עמקים. באזור נותרו שרידי חורש ים תיכוני, בו חיים חזירי בר וציפורים.

באזור פועלת המכללה האקדמית גליל מערבי, כחלק מאוניברסיטת בר-אילן. המכללה ממוקמת בקצה העיר עכו, סמוך למושב בוסתן הגליל.

את תושבי הגליל המערבי משרת מרכז רפואי נהריה (המרכז הרפואי לגליל, שנקרא בעבר "בית חולים לגליל המערבי – נהריה"), הממוקם בנהריה.

הנא חטיב

הנא ח'טיב (בערבית: هناء خطيب) (נולדה ב-1973) היא עורכת דין והאישה הראשונה שמונתה לתפקיד קאדית בבית הדין השרעי בישראל.

טמרה (יזרעאל)

טמרה (בערבית: طمرة) הוא כפר ערבי-ישראלי במעלה רמת יששכר, בשולי בקעת כסולות, השייך למועצה אזורית הגלבוע.

היישוב הוקם בשנת 1918 על ידי משפחת זועביה מירדן, אם כי היה מיושב כבר קודם לכן על ידי שבטים ערבים.[דרוש מקור]

מקור שמו של היישוב הוא בשם הכפר שהיה במקום בימי בית שני.

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת נצרת

במפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו בכפר 193 תושבים ו-34 בתים.

בסקר הכפרים המנדטורי משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-240 תושבים (מתוכם 80 יהודים, מתיישבי רמת צבי).

במהלך מלחמת העצמאות, בניגוד לרוב הכפרים באזור שהתפנו מיושביהם לקראת הפלישה הצפויה של צבאות ערב, הם לא עזבו לאחר שיצרו קשר עם שכניהם היהודים שאמרו להם להישאר במקומם.

טמרה ביקובה

טמרה ולדימירובנה ביקובה (ברוסית: Тамара Владимировна Быкова; ‏ 21 בדצמבר 1958) היא אתלטית סובייטית בעבר, אלופת עולם, שיאנית עולם ובעלת מדליית ארד אולימפית (סיאול 1988) בקפיצה לגובה.

טמרה פרס

טמרה נתנובנה פרס (ברוסית: Тамара Натановна Пресс, באוקראינית: Тамара Натанівна Пресс; ‏נולדה ב-10 במאי 1937) היא אתלטית עבר סובייטית-יהודייה. היא אלופה אולימפית פעמיים ברציפות בהדיפת כדור ברזל ואלופה אולימפית בזריקת דיסקוס, בעלת 4 מדליות אוליפיות, שיאנית עולם בזריקת דיסקוס ובהדיפת כדור ברזל, האישה הראשונה בעולם שהדפה מעל 17 ו-18 מטר ואלופת אירופה בשני הענפים.

כביש 70

כביש 70 הוא כביש אורך ארצי המתחיל במחלף יגור (החל מנובמבר 2018) וממשיך צפונה דרך עמק זבולון למרגלות הרי הגליל המערבי, ומשמש כציר אורך מקביל לחוף הצפוני של ישראל ולכביש 4 הקרוב יותר אל החוף. הכביש משמש בפועל כציר מהיר העוקף את חיפה והקריות. אורכו של הכביש הוא 43.3 קילומטר. הכביש מסתיים בצומת חניתה שבשלומי. בין מחלף גבעות אלונים למחלף סומך, כביש 70 חולק קטע עם כביש 6, וכתוצאה מכך בקטע זה הכביש מוגדר ככביש מהיר.

ליגה א' (כדורגל)

ליגה א' היא הליגה השלישית בחשיבותה בכדורגל בישראל, אחרי ליגת העל והליגה הלאומית. הליגה מחולקת לשני מחוזות, ליגה א' דרום וליגה א' צפון, ובכל מחוז מתמודדות 16 קבוצות.

לאחר קום המדינה הייתה ליגה א' הליגה הבכירה בישראל, אך בעונת 1955/1956 הוקמה הליגה הלאומית, וליגה א' הפכה לליגת המשנה. בעונת 1976/1977 הוקמה הליגה הארצית כליגת המשנה החדשה, וליגה א' הפכה לליגה השלישית. לאחר הקמת ליגת העל בעונת 1999/2000 שימשה ליגה א' כליגה הרביעית במשך כעשור, אך בשנת 2009 בוטלה הליגה הארצית, וליגה א' הפכה שוב לליגה השלישית.

מועצה אזורית הגלבוע

מועצה אזורית הגלבוע היא מועצה אזורית במחוז הצפון, השוכנת בחלקו המזרחי והדרומי של הגלבוע והסביבה למרגלות הר הגלבוע. בשטח המועצה 33 יישובים, מהם 14 מושבים, 8 קיבוצים, 5 יישובים ערבים ו־6 יישובים. שטחה משתרע על כ־250,000 דונם. במליאת המועצה 45 חברים ובראשם עומד כיום עובד נור.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית הגלבוע 29,900 תושבים (מקום 65 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית הגלבוע דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 71.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,382 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

מכבי טמרה

מכבי עירוני טמרה היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר טמרה, המתמודדת נכון לעונת 2018/2019 בליגה ב'. צבעי התלבושת של הקבוצה הם צהוב ושחור.

מצפה אבי"ב

מִצְפֵּה-אָבִי"ב הוא יישוב קהילתי בגליל התחתון, בתחומי המועצה האזורית משגב. היישוב נוסד בשנת 1981, והוא מצוי ליד היישובים הערבים טמרה ואעבלין.

היישוב נקרא על שם הגאוגרף וההיסטוריון אברהם יעקב ברוור.

נאעורה

נאעורה (בערבית: الناعورة) הוא כפר ערבי-ישראלי הנמצא כ-10 קילומטרים ממזרח לעפולה למרגלות גבעת המורה בתחום המועצה האזורית הגלבוע. היישוב נקרא על שם הגלגל המשמש לשאיבת מים מן הבאר.

היישוב הוקם ככל הנראה במאה ה-16.[דרוש מקור]

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת נצרת. בסקר הכפרים המנדטורי משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-340 תושבים.

לבני חמולת זועביה היו יחסים טובים עם שכניהם היהודים. בעקבות המלצת היהודים במהלך מלחמת העצמאות נשארו רוב בני החמולה בכפריהם. גם הכפרים הסמוכים טמרה, סולם וטייבה נהגו באופן דומה. . להבדיל, רוב הכפרים באזור התפנו מיושביהם לקראת הפלישה הצפויה של מדינות ערב.

ביישוב נמצא בית ספר תיכון אורט אחווה גלבוע שמשמש תלמידים מהכפר ומכפרים באזור.

נפת עכו

נפת עכו היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. קרויה על שם העיר עכו.

לנפה שישה אזורים טבעיים: אזור אילון, אזור יחיעם, אזור נהריה, אזור עכו, אזור כרמיאל ואזור שפרעם.

שטח הנפה הוא 928 קמ"ר.

הנפה חופפת פחות או יותר את אזור הגליל המערבי.

עונת 1989/1990 בליגה הארצית

עונת 1989/1990 בליגה הארצית הייתה העונה ה-14 של הליגה הארצית כליגה השנייה בחשיבותה בכדורגל בישראל.

על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו.

הליגה כללה 16 קבוצות ושיטת הבתים בוטלה. העונה הסתיימה בניצחון של צפרירים חולון שעלתה לעונת 1990/1991 לליגה לאומית לצד הפועל תל אביב. הפועל צפרירים חולון הבטיחה את המקום הראשון מחזור אחד לסיום העונה, ואילו הפועל תל אביב ומכבי יבנה ניהלו מאבק צמוד שהוכרע במשחק האחרון בלבד. שתי הקבוצות התייצבו למחזור הסיום עם מספר נקודות והפרש שערים זהים, כאשר מכבי יבנה הקדימה בטבלה את הפועל תל אביב בזכות העובדה שכבשה יותר שערים ערב המחזור האחרון. הפועל תל אביב אירחה במחזור האחרון את מכבי רמת עמידר ומכבי יבנה אירחה את בית"ר נתניה. כאשר הסתיימו המחציות בשני המגרשים, הוליכה כל קבוצה 0-2 כאשר בשלב הזה מכבי יבנה הייתה העולה ללאומית. במחצית השנייה כבשה הפועל תל אביב ארבעה שערים נוספים וניצחה 0-6. מכבי יבנה ניצחה את בית"ר נתניה רק 0-4, מה שאומר שהפועל תל אביב עלתה לליגה הלאומית, ואילו יבנה נשארה עונה נוספת בליגה הארצית.

בסיום העונה הפועל ראשון לציון והפועל לוד ירדו לליגה השלישית. מכבי טמרה ירדה לליגה השלישית בעקבות משחקי המבחן.

בני טבק ממכבי יבנה היה מלך השערים של הליגה עם 19 כיבושים.

שלוש הממלכות של קוריאה

שלוש הממלכות של קוריאה היו הממלכות: קוֹגוּריוֹ, פֶּקְצֶ'ה ושׁילָה ששלטו על חצי האי הקוריאני ומנצ'וריה בין המאה ה-1 לפנה"ס והמאה ה-7 לספירה. ממלכות ומדינות שבטיות קטנות היו קיימות לפני ובזמן תקופת שלוש הממלכות והן כללו את גָאיָה, טונג-יֶה, אוֹקְגּ'ה, פּוּיאוֹ, אוּסָאן, טַמְנָה (או פונטית, "טַמְרָה", האי ג'ג'ו כיום), ועוד.

התקופה החלה על פי המסורת בשנת 57 לפנה"ס, כשממלכת סארו (לימים שילה) בדרום-מזרח חצי האי קיבלה אוטונומיה מהאימפריה הסינית (שושלת האן). קוגוריו בצפון ודרומית לנהר יאלו (נהר אמנוק בקוריאנית) קיבלה עצמאות מהסינים ב-37 לפנה"ס. ב-18 לפנה"ס, נמלטו שני נסיכים מקוגוריו בשל קרב ירושה והקימו את פקצ'ה בדרום מערב חצי האי (כיום סיאול), שבירתה הייתה בהתחלה אוּנְג־גִ'ין (כיום גוּנְג־צ'וּ), ואחר כך סאבי מדרום מערב לסיאול. ממלכת גאיה נפרדה מפקצ'ה במאה ה-1 לספירה.

סוף שושלת האן בתחילת המאה ה-3 לספירה איפשר את התפתחות שלוש הממלכות. שלוש הממלכות חלקו תרבות משותפת. הקונפוציאניזם התפשט בחברה הקוריאנית הגבוהה מהמאה ה-1 לספירה. מאוחר יותר הוא הוחלף לחלוטין על ידי בודהיזם.

לקוגוריו, הגדולה מבין שלוש הממלכות, היו שתי ערי בירה. נאנגנאנג (כיום פיונגיאנג) וקוּנגנה על הנהר יָאלוּ. בתחילה המדינה השתרעה עד גבול סין, היא כבשה בהדרגה שטחים נרחבים ממנצ'וריה. לבסוף גרשה את הסינים מנאנגנאנג (313). ההשפעה התרבותית של הסינים נמשכה עד שהבודהיזם אומץ כדת רשמית ב-372.

במאה ה-4 ממלכת פקצ'ה שגשגה ושלטה כמעט על כל חציו הדרומי של חצי האי הקוריאני.

ב-503 שונה שמה של ממלכת סארו ל"ממלכת שילה". ידוע כי ממלכת שילה השתלטה על ממלכת גאיה במחצית הראשונה של המאה ה-4. בירת שילה הייתה גוּמסוֹנג (כיום קִיַאנְגְג'ו). בודהיזם הפכה לדת רשמית ב-528. בתקופת ממלכת שילה פעל מסדר אבירי העילית- הווארנג, ונוסדה אמנות הלחימה הקוריאנית הווארנג דו.

בעזרת הקיסרים משושלת טאנג הסינית כבני ברית, כבשה ממלכת שילה את פקצ'ה ב-660 ואחר כך את ממלכת קוגוריו (668), ובכך החלה תקופת ממלכת שילה המאוחדת שהביאה לקיצה את תקופת "שלוש הממלכות".

בשם הקוריאני "סאמגוּק" או "שלוש הממלכות" נעשה שימוש בספרים קוריאנים קלאסיים "סאמגוק סאגי" ו"סאמגוק יוּסה".

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.3%
גילאי 5 - 9 9.8%
גילאי 10 - 14 10.6%
גילאי 15 - 19 11.0%
גילאי 20 - 29 17.0%
גילאי 30 - 44 19.5%
גילאי 45 - 59 15.0%
גילאי 60 - 64 2.9%
גילאי 65 ומעלה 4.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 21
–  יסודיים 12
–  על-יסודיים 14
תלמידים 8,545
 –  יסודי 4,239
 –  על-יסודי 4,306
מספר כיתות 351
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריה • טמרה • יקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.