טל מנשה

טל מנשה היא שכונה של ההתנחלות חיננית בצפון-מערב השומרון הממוקמת בסמוך ליישובים שקד ועאנין. באופן רשמי טל מנשה מוגדרת על ידי מדינת ישראל כשכונה של חיננית, אך למעשה היא מתפקדת כיישוב קהילתי דתי עצמאי השייך למועצה אזורית שומרון.

שמו של טל מנשה הוא על שם נס גיזת הצמר של גדעון, שהיה משבט מנשה. הנס התרחש ככל הנראה סמוך ליישוב.

Carmel
Tal Menashe Rainbow
טל מנשה - מבט ממזרח
Mt Hermon from Tal Menashe
טל מנשה - מבט על החרמון

היסטוריה

טל מנשה החלה בשנת 1991 כגרעין התיישבות של בוגרי הטכניון ובוגרי כולל מר"ץ ממבשרת ציון, אשר ביקשו להתיישב מצפון לג'נין. באופן זמני התגוררו חברי הגרעין המייסד במושב שדה יעקב שבעמק יזרעאל. לאחר שיצחק רבין נבחר לראשות הממשלה ב-1992, הופנו חברי הגרעין להתיישבות בצמוד ליישובים שקד וחיננית. מכיוון שבאותה תקופה כבר לא הכריזה הממשלה על הקמת יישובים חדשים מעבר לקו הירוק, הוקמה טל מנשה באופן רשמי כשכונה של חיננית, אך עם מזכירות ומוסדות נפרדים ונציג נפרד במועצה האזורית שומרון. כיום היישוב שייך למסגרת של תנועת אמנה השייכת לזרם הפוליטי של גוש אמונים.

לקראת הבחירות לראשות המועצה, מועצה האזורית שומרון, בנובמבר 2007, החליט היועץ המשפטי לממשלה שלטל מנשה לא יהיה נציג נפרד במועצה האזורית ולא יהיה לה ועד מקומי נפרד, אלא היא תוכלל בתוך חיננית במסגרת של ועד משותף (החלטות דומות ניתנו גם לגבי ההתנחלויות נופי פרת ושבות רחל). עתירה של שני היישובים לבג"ץ, בבקשה לנציגים נפרדים, נדחתה. בבחירות התמודדו שתי רשימות: רשימה של אנשי טל מנשה בשיתוף עם חלק מאנשי חיננית שכונתה "ביחד" ורשימה של חלק אחר מתושבי חיננית. בבחירות למועצה האזורית נבחר נציג מטל מנשה, ובבחירות לוועד המקומי נבחרו שלושה נציגים של רשימת "ביחד", שניים מהם מטל מנשה ואחד מחיננית ושני נציגים מהרשימה האחרת. בעקבות תוצאות הבחירות פנו אחדים מתושבי חיננית ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה נוספת להפריד בין היישובים[1].

בבחירות למועצה האזורית שומרון בנובמבר 2012 לא התקיימו בחירות בחיננית / טל מנשה. הנהלות האגודות של שני היישובים (טל מנשה וחיננית) הגיעו להבנות על אופן חלוקת התפקידים ביניהם ובכך ממשיכים להתקיים זה בצד זה שתי קהילות המוגדרות כיישוב אחד אך מתפקדות לכל דבר ועניין כיישובים נפרדים. בשנת 2013 אושרה התב"ע הראשונה של היישוב.

הרכב האוכלוסייה

בטל מנשה מתגוררות יותר ממאה משפחות דתיות. התושבים עוסקים במגוון רחב של עבודות - עובדי הייטק לצד אנשי חינוך ועובדים סוציאלים, קבלני בניין וסוחרים, שכירים ועצמאים. ביישוב גרים ישראלים ותיקים וכן עולים מצרפת, גרמניה, ארצות הברית, דרום אמריקה ומחבר המדינות.

טבע בתחומי היישוב

Bustan Bereshit
"בוסתן בראשית" בטל מנשה

כחלק מתפישת ההשתלבות בסביבה הטבעית, הוקמו בטל מנשה מספר פארקים ציבוריים:

  • "בוסתן בראשית" - פארק חורש טבעי בשילוב צמחים המוזכרים במקורות: שבעת המינים, משל יותם, גבעת שיר השירים ועוד. בפארק קיימים מתחם פיקניק ונקודת תצפית לאזור. בפארק נשתלו פקעות רבות שנאספו במסגרת "הצלת פקעות" משטחי בנייה.
  • "שביל ביער" - מסלול מעגלי באורך של 3 ק"מ, שמתחיל בסמוך לבית הספר "טללי אורות" ביישוב.
  • פינת חי, הכוללת בעיקר עיזים וטווסים.

חינוך

טל-מנשה מורכב מאוכלוסייה דתית תורנית. אורחות חיי התושבים מתנהלים לפי ההלכה היהודית ובהנחיית הרב ראובן עוזיאל, רב היישוב והרב האזורי של צפון השומרון.

בטל מנשה מוסדות חינוך לגיל הרך, גני ילדים ובית ספר יסודי תורני אזורי בשם "טללי אורות" (בו לומדים כ-200 תלמידים). בבית הספר קיים 'גן תלמודי', אשר התלמידים שותפים בו לעבודה חקלאית, פינת חי פעילה, חדר מחשבים וכדומה. בגיל העל-יסודי לומדות הבנות באולפנית בפרדס חנה, והבנים בישיבה התיכונית "נתיבות דרור" באור עקיבא, ישיבת בני עקיבא כפר הרואה, הישיבה התיכונית בית שמואל שבחדרה ועוד.

מ-2004 פעלה בטל מנשה במשך מספר שנים מדרשה לבנות ("מדרשת טל מנשה"), ששילבה שירות לאומי עם לימודים תורניים עבור בנות השירות הלאומי באזור. המדרשה פעלה תחת חסותו של הרב חיים דרוקמן, שהרצה אחת לחודש במדרשה.

דת

בית הכנסת בטל מנשה.jpeg
בית הכנסת בטל מנשה

בטל מנשה קיים בית כנסת אחד מרכזי, בו מתקיימים כל מנייני התפילה, זאת על פי התפיסה של אחדות הקהילה ומניעת ריבוי ופיצול מניינים. נוסח התפילה מעורב ונקבע על פי נוסח החזן. כל ערב מתקיים לימוד משותף של ה"דף היומי" בגמרא. כמו כן מתקיימים שיעורים של רב היישוב, הרב ראובן עוזיאל, בנושאי פרשת השבוע, תנ"ך, תלמוד בעיון, שיעורי נשים, כמו כן, מתקיים "סדר ערב" פעם בשבוע, לילדים הצעירים.

התפילות מתקיימות כיום בבית הכנסת "טל-גנים", שהוקם על ידי משרד הביטחון משרידי בית הכנסת של היישוב המפונה גנים.

תרבות

בטל מנשה פועלים מקווה לנשים, ספריה, ו"חדר נוער" בו מתקיימת אחת לשבוע פעילות לכל שכבת גיל בכיתות ז'-י"ב על ידי רכז הנוער. ביישוב מתקיימים מופעי תרבות בתקופת החגים, חוגי תורה לילדים, פעילויות בספריה, וחוגי ספורט לילדים. כמו כן מתקיימים ערבי נשים לנשות היישוב והסביבה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עקיבא אלדרכך כבש המאחז הדתי את ההתנחלות החילונית השכנה, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2007
אפיקים (תחבורה ציבורית)

אפיקים – שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ היא חברת תחבורה ציבורית ישראלית בבעלות של "קבוצת אמנון מסילות". אפיקים הוקמה בשנת 2008 והיא מפעילה קווי אוטובוס באזור הדרום, השומרון ובגוש דן. לאפיקים כ -840 אוטובוסים

גדר ההפרדה

גדר ההפרדה (גם חומת ההפרדה או גדר הביטחון, לעניין השם ראו בהמשך) היא מחסום הפרדה הנבנֶה על ידי ישראל בעיקר לאורך הקו הירוק מאז 2002, לשם מניעת מעבר בלתי מורשה של פלסטינים מיהודה ושומרון למרכזי אוכלוסייה ישראליים, במטרה למנוע חדירת מחבלים פלסטינים, ובכללם מחבלים מתאבדים.

חיננית

חיננית (חִנָּנִית) היא התיישבות ויישוב קהילתי כפרי בצפון השומרון, השני בגודלו בגוש יישובי צפון השומרון. אופי היישוב חילוני, אך בסמיכות אליו נמצאת טל מנשה, יישוב דתי הנחשב באופן רשמי שכונה של חיננית. היישוב משתייך למועצה אזורית שומרון. שמו של היישוב הוא כשם הפרח חיננית הנפוץ באזור. זהו היישוב הגדול בגוש יישובי שקד (המונה את שקד, חיננית, ריחן, וטל מנשה).

היישוב שוכן ברום של כ-400 מ' מעל פני הים. במורד שלוחותיו הצפוניות נמצא ואדי א-סקעה, המתחבר לנחל זבדון. כקילומטר וחצי מצפון ליישוב נמצא הכפר עאנין, המשמר את שמה של העיירה התלמודית "עננין" הנזכרת בכתובת רחוב.

החלטה על הקמת היישוב, שנקרא אז באופן זמני ריחן ב', נתקבלה בוועדת השרים להתיישבות בסוף אוגוסט 1979 ואושרה בממשלה באמצע ספטמבר, לאור טענות שלועדת השרים להתיישבות לא הייתה סמכות לאשר יישובים הרחק מיישובים קיימים. על ההחלטה להקים את היישוב ערער יגאל ידין, בגלל התנגדותו להקים יישובים באזורים של אוכלוסייה ערבית צפופה, אך ערעורו נדחה בקולות הליכוד, אליהם הצטרפו נציגי מפלגת העבודה, שכן ההחלטה על ההתיישבות באזור התקבלה עוד לפני המהפך והיישוב נועד לעבות את ההתיישבות באזור מי עמי על גבול הקו הירוק. בתי היישוב הוקמו כבר באמצע שנת 1980, אולם העלייה על הקרקע נדחתה מסיבות שונות והמתיישבים הראשונים, עולים מהקווקז, עלו על הקרקע בשנת 1981. היישוב הוקם כמושב עובדים על ידי תנועת המושבים, אך מאוחר יותר הפכה ליישוב קהילתי.

אחת השכונות ביישוב היא מרכז קליטה לעולי חבר העמים. סמוך ליישוב נמצא אזור התעשייה שח"ק. יישובים ישראליים נוספים קרובים הם שקד וריחן וטל מנשה הנחשבת שכונה של חיננית.

שטח השיפוט של חיננית 9,401 דונם.

חץ הדורות

חץ הדורות (באנגלית: Generation Arrow) הוא פרויקט מורשת של חטיבת קשרי החוץ (קש"ח) של צה"ל, שמטרתו לשקף את תרומת קשרי החוץ הצבאיים לקידום אינטרסים לאומיים ויעדי צה"ל. זאת באמצעות אירועי קש"ח היסטוריים, המדגימים שותפות אזורית-בינלאומית, מתקופת טרום המדינה ועד ימינו. במסגרת הפרויקט הוצבו "חיצים" (נקודות ציון צנועות, על גבי אבנים) ברחבי הארץ, להטמעת תרומת הקש"ח הצבאי, חיבורו לאדמת הארץ והנגשתו לציבור. הפרויקט הותנע בשנת 2019 על ידי ראש חטיבת הקש"ח, תא"ל ארז דוד מייזל, ובמהלכו נערכו טקסים בהשתתפות אורחים בכירים מהארץ ומחו"ל לרגל הנחת החיצים. במקביל לחשיפת החיצים, בוצעו באופן פנים-חטיבתי מאמצי מחקר, תיעוד והנצחה של היסטוריית החטיבה - בין היתר, באמצעות קביעת מסלול מורשת במחנה אביב (בסיס האם של היחידה), ציון דמויות היסטוריות מרכזיות בעשיית הקש"ח הצבאי, ופרסום ספר מורשת חטיבתי.

יהושע צוקרמן

הרב אברהם יהושע צוקרמן (נולד ב-1938) הוא מרבני ישיבת הר המור ובעבר ר"מ בישיבת מרכז הרב. מתמחה בכתביו של הרב קוק.

מדרשה תורנית לנשים

מדרשה תורנית לנשים היא מוסד תורני לנשים הכולל לימוד תורה אינטנסיבי במגוון מקצועות היהדות. ברוב המדרשות ניתן דגש על התודעה הדתית של הלומדות, ולכן הציר המרכזי של הלימודים הוא לרוב סביב מחשבת ישראל. בנוסף נלמדים במדרשות תחומים כמו מקרא, הלכה, ובחלק מהמדרשות אף חסידות. הגמרא נלמדת בחלק מהמדרשות, ברמת אינטנסיביות משתנה. בדרך כלל מדובר על לימוד של סוגיות מסוימות (בעיקר באגדה) בלבד, לעיתים תוך תרגום לעברית, אך בחלק מהמדרשות ישנו לימוד מעמיק הכולל לימוד שיטתי של מסכת שלמה.

היקף הלימודים המהווה תוכנית מלאה במדרשות, הוא בדרך כלל לימוד של שנה או שנתיים מלאות, בדרך כלל לפני או אחרי שירות לאומי. הקף כזה מקביל לזה של מכינות קדם צבאיות, בהן גם תוכן הלימודים (הכולל עיסוק מועט בגמרא) דומה. רק מעט מדרשות, דוגמת זו שבמגדל עוז, מקיימות הקף לימודים דומה לזה של ישיבת הסדר, בדרך כלל תוך שילוב של תואר אקדמי או תעודת הוראה. תופעה מקבילה לאברכים בישיבות הלומדים בישיבה שנים רבות, אינה קיימת כיום, ורק המלמדות במדרשות ממשיכות לעסוק בתורה כמרכז חייהם גם בגיל מאוחר.

קיימות היום לפחות 25 מדרשות תורניות לבנות הפזורות ברחבי ישראל, שבהן לומדות כ-1,000 בנות, לפני ואחרי שרות צבאי או לאומי, בתוכנית מלאה, ועוד כ-2,500 נשים ונערות בתוכניות חלקיות.

תחנה מרכזית חדרה

תחנה מרכזית חדרה היא התחנה המרכזית של העיר חדרה. התחנה ממוקמת במערב העיר בסמוך לצומת חדרה שעל כביש 4. מתחנת אוטובוסים זו יוצאים קווי אוטובוס בין עירוניים לפחות ל-16 ערים (חיפה, נוף הגליל, עפולה, אריאל, זכרון יעקב, רעננה, נתניה, תל אביב, ירושלים ואילת, חריש, קיסריה, טבריה, אור עקיבא, בני ברק, רמת גן, הוד השרון) כשלרוב הערים האלו יוצא יותר מקו אוטובוס בין-עירוני אחד. בנוסף יוצאים מן התחנה קוי אוטובוס עירוניים רבים. את מרבית הקוים שבתחנה מפעילה "אגד" ואת השאר מפעילה חברת "קווים".

מחוז יהודה ושומרון
נפות נפת יהודה ושומרון חופפת את שטח המחוז
מפת מחוז יהודה ושומרון
ערים אריאלביתר עיליתמודיעין עיליתמעלה אדומים
מועצות מקומיות אורניתאלפי מנשהאלקנהאפרתבית אלבית אריה-עופריםגבעת זאבהר אדרמעלה אפריםעמנואלקרני שומרוןקדומיםקריית ארבע-היישוב היהודי בחברון
מועצות אזוריות שומרוןמגילותמטה בנימיןגוש עציוןהר חברוןבקעת הירדן

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.