טלפון

טלפוןאנגלית: Telephone) הוא אמצעי תקשורת המאפשר העברת קול דו-כיוונית, כאותות חשמליים, למרחקים, בעזרת כבלים מוליכים (העשויים בדרך-כלל נחושת או סיבים אופטיים) ובאמצעות התקני קשר רדיו שונים. המילה טלפון מורכבת משתי מילים יווניות, "טֶלֶה" שפירושה מרחק ו"פון" שמשמעותה קול. עם התפתחות הטכנולוגיה התאפשר להעביר בטלפון לא רק קול אלא גם טקסט, תמונות ווידאו.

עיינו גם בפורטל

פורטל התקשורת הוא שער לכל הנושאים הקשורים בתקשורת. הפורטל מציג תחומי תקשורת שונים, אמצעי תקשורת, דרכי תקשורת בין-אישית, תמונות וערכים נבחרים מתחום התקשורת ועוד.

Gruppenbild 05
מכשירי טלפון לווייניים
Israeli telephone.jpeg
טלפון חוגה ישראלי שהונפק על ידי משרד התקשורת בין שנות השישים לשנות השמונים

המצאת הטלפון

לטלפון ממציאים רבים שעבדו על מערכות להעברת קול במהלך המחצית השנייה של המאה התשע עשרה. באותם ימים הובנו שני עקרונות מדעיים חשובים: היכולת להפוך רטט מתכתי לתנודות חשמליות, וההבנה שזרם חשמלי יוצר שדה מגנטי - שני עקרונות שהניחו את היסודות להמצאת הטלפון. המצאת הטלפון מיוחסת לאלכסנדר גרהם בל. לדעת רבים הוא הראשון שבנה טלפון בו ניתן היה להעביר דיבור. ממציאים אחרים של הטלפון הם אנטוניו מאוצ'י, שמקובל באיטליה כממציא הטלפון, ופיליפ רייס, המקובל בגרמניה כממציא הטלפון. שעתיים לאחר שבל רשם את הפטנט ניסה גם אלישע גריי לרשום פטנט על אותה המצאה.

בארץ-ישראל, העיתון "יהודה וירושלים", דיווח בשנת 1877 תחת הכותרת : "הומצא מכשיר השח למרחקים", ובהמשך הכתבה הרחיב על המצאה חדשה אשר תיקרא בשם "טעלעפאן"[1].

אלכסנדר גרהם בל

Actor portraying Alexander Graham Bell in an AT&T promotional film (1926)
שחזור של אלכסנדר בל מדבר בטלפון מטיפוס מוקדם

מה שהועיל לבל בתכנון מכשיר הטלפון היה ניסיונו כמורה לחירשים. בהכירו את מבנה אוזן האדם, הוא בנה את אפרכסת המכשיר בהתאם. בשונה ממכשיר הטלפון המקובל, לא כללו הדגמים הראשונים שתכנן בל חוגה, מאחר שלא היה בה צורך. כשבעל המכשיר היה רוצה להתקשר הוא היה מאותת למרכזנית , אשר קישרה אותו עם בעל מכשיר אחר לפי בקשתו.

בל עמל יחד עם טום ווטסון במשך כשנתיים נוספות על יצירת מכשיר להעברת צלילים בצורת אותות חשמליים. עוד לפני שעבודתם צלחה הגיש בשמו גָרְדִינֶר הָבָּרְד, מעשירי בוסטון שתמך בבל, ב-14 בפברואר 1876, בקשה לרשום פטנט העוסק ב"שיטה להעביר דיבור או כל צליל אחר בצורה טלגראפית... בעזרת יצירת אותות חשמליים, בדומה לתנודות האוויר המלוות את הדיבור או הצליל." ב-7 במרץ אושר הפטנט ומספרו 174,465.

ב-10 במרץ 1876 בנה בל מכשיר טלפון העובד לפי עקרונות שונים מאלה עליהם עבדו עד אז והיה מבוסס על העברת קול באמצעות מחט המרעידה מים ומשנה את התנגדות המעגל. המכשיר הצליח להעביר בפעם הראשונה צלילים מחדר לחדר, בדמות המשפט שאמר בל לווטסון: Watson, come here,I want to see you![2]. משפט זה הפך למטבע לשון בקרב ממציאים. הטלפונים הבאים שבנה והדגים ברבים לא השתמשו בעיקרון זה וחזרו לשמוש בהתקן האלקטרומגנטי. באוגוסט אותה שנה הדגים בל שימוש בטלפון במרחק של מספר קילומטרים.

עם מותו של בל ב-1922, דממו הטלפונים בקנדה ובארצות הברית למשך דקה, למתן כבוד אחרון לאיש שמבחינה היסטורית מיוחסת לו המצאת הטלפון[3]

במשך חייו נאלץ בל להתמודד עם תביעות רבות של גורמים שערערו על זכיותיו על המצאת הטלפון

אלישע גריי

אחד התובעים היה אמריקני בשם אלישע גריי, שהגיע בשנת 1876 למשרדי רישום הפטנטים, פחות משעתיים אחרי בל, כדי לרשום את פטנט הטלפון על שמו, ונדחה. בל טען בבית המשפט כי אינו מכיר את גריי, ושלא גנב ממנו דבר. "לרוע מזלו של גריי", טען בל, "המצאנו שנינו דבר דומה, אלא שאני הספקתי לרשום את הפטנט לפניו". בסופו של דבר הודה גריי בהבדלים המהותיים שבין המכשיר שלו ובין זה של בל, ונסוג מתביעתו.

פיליפ רייס

Johann Philipp Reis telephone
הטלפון של רייס (1861)

אדם נוסף שהמצאותיו הוזכרו בתביעות כנגד בל הוא הגרמני יוֹהָאן פיליפ רָייס (1874-1834). אבטיפוס ראשון של מה שהיה אמור לשמש כטלפון נבנה על ידי רייס ב-1861, אך המכשיר השמיע זמזומים בלבד, היה רחוק מאוד ממכשיר הטלפון המקובל ונראה מוזר למדי: הוא היה בנוי מקוביית עץ עם נקב, כינור ומסרגה, שיועדו ליצירת צליל, ומבער בונזן כספק זרם. ב-1863 הצליח להרכיב מערכת שהעבירה קול למרחקים קצרים ופעלה על עיקרון זהה לטלפון. ב-2003 נמסר כי נמצאו מסמכים מ-1947, המצביעים על כך כי המכשיר של רייס היה יכול להעביר קול אנושי ממקום למקום, אף על פי שהיה זה בעוצמה נמוכה מאד [4].

אנטוניו מאוצ'י

התביעה המשמעותית ביותר שהוגשה נגד בל הייתה של ממציא אמריקני ממוצא איטלקי בשם אנטוניו מֶאוּצִ'י, שטען כי בל גנב ממנו את מסמכי הפטנט, תוך ניצול תמימותו. מֶאוּצִ'י הצליח להוכיח כי הכין רישומים ראשונים של טלפון פרימיטיבי כבר ב-1849 (כאשר בל היה בן שנתיים). ב-1860 הפליגו הוא ואשתו לניו יורק, כדי להציג את הטלפון בפני משקיעים פוטנציאליים. בעת ההפלגה אירע פיצוץ בספינה, מֶאוּצִ'י נכווה קשות, והשניים ירדו בחוף ניו יורק בחוסר כל. האשה מכרה את כל עבודותיו של בעלה, כולל הטלפון הראשון, לסוחר גרוטאות, כדי שיהיה להם ממה להתקיים. בשל עוניים הרב, הצליח מֶאוּצִ'י לרשום לעצמו רק פטנט זמני (רישום פטנט עלה אז 250 דולר), אשר תקפו פקע ב-1874. מאוצ'י טען כי בל עיין במסמכי בקשת הפטנט הזמני, וכשפקע, ניכס את ההמצאה לעצמו. בית המשפט לא התרשם מטענותיו של מֶאוּצִ'י, במיוחד לנוכח העובדה שהגיש 14 בקשות פטנט שונות (שאושרו כולן) בין השנים 1859–1883.

בשנת 2002 דן בית הנבחרים של ארצות הברית בסוגיה היסטורית זו וקבע כי יש להכיר בהישגיו של אנטוניו מאוצ'י ולהוקיר את עבודתו על המצאת הטלפון[5][6]. מרבית החוקרים סבורים שבל היה הראשון להעביר דיבור בטלפון ואינם מייחסים חשיבות לעבודתו של מאוצ'י[7]. קביעת בית הנבחרים עוררה זעם רב בקרב מנהלי משרד הפטנטים בוושינגטון, והם הסבירו כי מאחר שכל רישומיו של מֶאוּצִ'י אבדו באותה שריפה באוניה, אין כל דרך לקבוע שמדובר באותה ההמצאה.

ראשית ימי הטלפון

1896 telephone
דגם טלפון מ-1896

בשנת 1877, שנה לאחר המצאת הטלפון הקימו בל ותומכיו את חברת הטלפונים "בל", לאחר שחברת הטלגרף "וסטרן יוניון" דחתה הצעה לקנות את הפטנט שלהם ב-100,000 דולר. החברה הציעה מערכת לניהול שיחה בין אנשים ממרחק של קילומטרים רבים זה מזה. ב-1883 הותקנה מערכת הטלפון הראשונה בין שתי ערים מרכזיות באמריקה - בוסטון וניו יורק. הדגמים הראשונים לא כללו חוגה או לחצנים, הטלפון כלל מחולל זרם ידני (מגנטו) ששימש ליצירת זרם כדי לאותת למרכזנית על הרצון ליזום שיחה. בכדי לדבר המתקשר היה מרים את השפופרת, וסוגר בכך מעגל חשמלי שאפשר לו לשוחח עם המרכזנית. כאשר הזרם החשמלי הנחוץ לצורך השיחה סופק על ידי סוללה שהותקנה בטלפון.

בתחילה הייתה המרכזייה ידנית, ומרכזנית חיברה את המנויים על ידי כבל שחיבר שני שקעים במרכזיה, וכך קישרה בין שני בעלי מכשירי טלפון, שיכלו לדבר זה עם זה. מי ששם קץ לשיטה הידנית הזו היה קבלן קבורה בשם אלמון ב. סטראוג'ר, שזעם על כך שהמרכזניות בעירו העדיפו את מתחריו על פניו. תגובתו לכך הייתה המצאת מרכזייה אוטומטית, אשר קישרה בין מנויים על פי מספרי טלפון, ללא תיווך מרכזניות.

האפשרות לחיוג אוטומטי הביא לזינוק בשימוש הציבור הרחב בטלפון והפכה אותו לאחד המכשירים השימושיים ביותר בחיי האדם המודרני. ב-1910 כבר היה לאחד מכל 13 אמריקנים טלפון בבית[דרוש מקור].

ב-1915 נחנך קו הטלפון הראשון מחוף לחוף בארצות הברית. בל וווטסון הוזמנו לטקס החגיגי של חנוכת הקו. בל הרים את השפופרת בחוף המערבי, וווטסון המתין לשיחתו בחוף המזרחי. קריאתו של בל, שעברה מרחק של יותר מ-5,000 ק"מ הייתה: "Watson, come here, I need you". הקהל פרץ בצחוק, וווטסון השיב: "בסדר, רק שהפעם זה ייקח לי יותר זמן...".

טכנולוגיה

מרכזייה

התפתחות הטלפון הייתה קשורה באופן הדוק עם התפתחות טכנולוגית מרכזיות הטלפון.

מרכזיית טלפון משמשת לקישור בין שני המשוחחים בשיחת טלפון. מרכזיות הטלפון הראשונות היו ידניות: יוזם השיחה היה מבקש ממרכזן לקשר אותו עם יעד השיחה המבוקש, והמרכזן היה מחבר כבל בין קו הטלפון של המתקשר לבין קו הטלפון של היעד. כאמור בתחילה הטלפונים כללו מחולל זרם ידני וסוללה שסיפקו את הזרם החשמלי הנחוץ לפעולת הטלפון. הדבר חייב את חברת הטלפונים להגיע אל המנוי מדי תקופה כדי להחליף את הסוללה. פעולה זו הייתה מורכבת ויקרה, בעיקר במרכזיות עתירות מנויים. כדי להימנע מהחלפת הסוללה פותחה הספקת הזרם המרכזית (Common Battery). היינו, מערכת מרכזית שהייתה ממוקמת במרכזיה וסיפקה לטלפונים זרם חשמלי על גבי קו הטלפון. פיתוח זה אפשר להסיר את הסוללה ומחולל הזרם מהטלפון, מה שיאפשר עיצוב טלפונים יותר קטנים. כוון שהספקת הזרם לא הספיקה עבור קווים מאוד ארוכים. באזורים מרוחקים, כגון אזורים כפריים, היה צורך להמשיך להשתמש בסוללה ובמחולל זרם ידני.

בשלב מתקדם יותר החלו לפעול מרכזיות אלקטרו-מכאניות, שבהן הקשר נעשה באמצעות חיוג מספר טלפון, ללא מעורבות של מרכזנית. עם זאת, עדיין נעשה שימוש במרכזיות המופעלות בידי אדם, בעת חיוג לארגון שבו אין מרכזייה פנים ארגונית, וכאשר מספר הטלפון הפנימי המבוקש אינו ידוע למטלפן.

במרכזיה שפותחה ע"י סטראוג'ר, יצירת הקישור ליעד השיחה נעשתה צעד אחר צעד כאשר פולסים חשמליים שיוצרו ע"י הטלפון יצגו את ספרות היעד המחויג. הפולסים החשמליים של כל סיפרה שחויגה הניעו מעין מחוג ביחידת המיתוג שיצר את הקישור ליחידת המיתוג הבאה. בסיום החיוג נוצר מסלול שקישר בין שני הצדדים לשיחה. המצאת המרכזייה האוטומטית מסוג סטראוג'ר הביאה לשינוי בעיצוב הטלפון כוון שהיה צורך לאפשר למתקשר לחייג את מספר הטלפון על ידי יצירת פולסים חשמליים, במקום לומר אותו למרכזנית. בתחילה נוספו לטלפון לחצנים שלחיצה עליהם יצרה פולס חשמלי שבעזרתו אותתו את מספר הטלפון למרכזיה. כאשר היה צריך ללחוץ על הלחצן המתאים מספר פעמים כדי ליצר מספר פולסים בהתאם לספרה המחויגת. בהמשך כדי להקל על פעולת החיוג פותח טלפון החוגה. בטלפון זה סובב המשתמש את החוגה בעזרת האצבע בהתאם למספר המחויג כאשר החוגה חזרה למקומה היא יצרה פולסים חשמליים במספר התואם את הסיפרה המחויגת.

בשנות השישים של המאה העשרים השימוש במרכזיות אלקטרו-מכאניות מסוג קרוסבר הפך נפוץ. במרכזיות אלו הייתה הפרדה בין יחידות המיתוג שחיברו את מסלול השיחה לבין מערכת הבקרה שניהלה את תהליך הקמת השיחה. במרכזיות אלו מערכת הבקרה הייתה מערכת מרכזית שכללה התקן לקליטת ספרות החיוג באמצעות חיוג צלילי (DTMF). לצורך כך פותחו טלפונים עם יכולת חיוג צלילי. בטלפונים אלה לא היה תועלת בחוגה שמייצרת פולסים חשמליים. במקום החוגה הותקנו בטלפון 12 לחצנים לחיצה על הלחצן הפיקה זוג צלילים המתאים לסיפרה המחויגת.

בהמשך פותחו מרכזיות דיגיטליות, במרכזיות אלה בקרת השיחה מתבצעת באופן ממוחשב ומיתוג והעברת הקול נעשים באופן סיפרתי. כמובן שאותות השמע מועברות בין מרכזייה אחת לאחרת גם כן באופן דיגיטלי. המרכזיות הדיגיטליות אפשרו לפתח טלפונים שמיצרים אות דיגיטלי. בעקבות כך פותחה טכנולוגית ISDN. בטלפון ISDN היה ניתן לנהל שתי שיחות בו זמנית ולהעביר נתונים.המרכזיות הדיגיטליות ממשיכות לספק את שרות של הטלפון המסורתי (POTS or plain ordinary telephone service), האות האנלוגי המגיע מהטלפון המסורתי נידגם עם כניסתו למרכזיה ומומר לאות סיפרתי. במערכות סלולריות (פרט למערכות הסלולריות האנלוגיות בעברׂׂ), ומערכות מבוססות IP כלל האותות, כולל אותות השמע ואותות הפיקוח והבקרה של הטלפון , מועברים כולם בצורה דיגיטלית כבר ממכשיר הטלפון עצמו.

טלפון סלולרי

Benq.siemens.s68
טלפון סלולרי

טלפון סלולרי הוא טלפון אלחוטי נייד (למעשה, מכשיר קשר המסוגל לשדר ולקלוט בו-זמנית) שניתן להפעילו באזורים נרחבים בטכנולוגיה של תקשורת סלולרית, המתבססת על פרישת תחנות בסיס סלולריות במרחב. אם המכשיר איננו נמצא בתחום התחנה, תהיה ירידה ברמת הקליטה, וכדי שתהיה אפשרות להמשיך בניהול השיחה, תחנת הקליטה הקרובה לתחום תקצה תדר מבין התדרים העומדים לרשותה.

התקשורת הסלולרית והטלפון הסלולרי, שנכנסו לשימוש מסחרי באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, גרמו לאחת המהפכות הגדולות ביותר בתולדות התקשורת. הם הביאו לשינויים מרחיקי לכת, בעיקר במישור החברתי, אשר באמצעותם תיתכן אינטראקציה רחבת היקף במגוון אפשרויות - שיחות טלפון, מסרונים (SMS), גלישה באינטרנט, התורמות תרומה מכרעת להפיכת העולם כולו לכפר גלובלי.

בתחילה היו המכשירים כבדים ויקרים ולכן השימוש בהם היה מצומצם. באמצע שנות ה-90 הם החלו כבר לחדור לשכבות אוכלוסייה רבות, וכיום הם נמצאים בשימוש של רוב האוכלוסייה. בישראל של שנת 2008 מספר המכשירים שקיימים גבוה ממספר התושבים, מכיוון שבנוסף לכך שהטלפון הסלולרי הפך נפוץ גם אצל ילדים ובני נוער, לא מעט בוגרים משתמשים בשני מכשירים או אף יותר.

טלפון מבוסס אינטרנט

Voip-wifi
מכשיר טלפון הפועל בטכנולוגיית IP על גבי רשת אלחוטית מקומית

טלפון מבוסס אינטרנט הוא טכנולוגיה שמאפשרת העברת שיחות טלפוניה על-גבי רשת האינטרנט (וברשתות IP נוספות) באמצעות פרוטוקולי תקשורת ל-(VoIP (Voice over IP, כתחליף לקווי הטלפון הרגילים. כמקובל באינטרנט, השיחה מועברת בשיטת מיתוג מנות, בניגוד לשיטת מיתוג מעגלים שנמצאת בשימוש בטלפוניה רגילה, וכך מתאפשרת הוזלה ניכרת של עלות השיחות, על ידי ניצול מרבי של רוחב הסרט, בעיקר בצווארי הבקבוק. לטלפון מבוסס אינטרנט יתרון כספי בולט בשיחות בינלאומיות, שבקווי טלפון רגילים מחירן גבוה יחסית. אם כי לעיתים על־חשבון האיכות והאמינות. דוגמה למכשירי טלפון הפועלות בטכנולוגיה זו היא מכשירי טלפון-סקייפ, הפועלים ברשת סקייפ. מכשירים אלו קיימים בתצורה של מכשיר אלחוטי, מכשיר קווי, ומכשיר המהווה אביזר היקפי למחשב.

מכשירים

Grafitový důl ČK 20
מכשיר טלפון במכרה

מכשירי טלפון עברו התאמות לסביבות עבודה שונות, וביניהם טלפון סלולרי לרכב, טלפון שדה, טלפון קווי צבאי, מכשירי טלפון למכרות, אסדות קידוח וסביבה דליקה ונפיצה, מכשירי טלפון לספינות, מכשירים למקרי חירום שונים, מכשירי טלפון לווייניים, ומכשירים שונים המשלבים טלפון עם פקסימיליה, מקלט רדיו, מקלט טלוויזיה, מכשיר קשר, צג המאפשר גם לצפות בצד השני לשיחה, ועוד.

באמצע שנות השישים החלו הפיתוחים הראשונים של הטלפון האלחוטי, שמטרתו חופש תנועה מסוים בשימוש בטלפון, מבלי לאלץ את המשתמש להיות קרבת שקע הטלפון וכבלי הטלפון. בהמשך, מספר תקנים נוצרו על מנת להסדיר את אופן הפעולה של הממשק האלחוטי של הטלפון. כיום התקן הנפוץ לטלפונים אלחוטיים הוא DECT, המאפשר חיבור מסוים בין מכשירי טלפון אלחוטי של יצרנים שונים, ואף חיבור של מספר שלוחות אלחוטיות. ישנם מכשירי טלפון אלחוטיים הפועלים על גבי רשת אלחוטית מקומית, באמצעות טכנולוגיית IP. מכשירים אלו נקראים VoWLAN (Voice over Wireless LAN). מכשירים מתקדמים אף יותר מסוגלים לשלב VoWLAN עם תקשורת סלולרית: כאשר המשתמש יוצא מטווח הכיסוי המוגבל של הרשת האלחוטית, השיחה מועברת באופן חלק ואוטומטי לרשת הסלולרית, מבלי לקטוע את השיחה ומבלי להפריע למהלכה.

מכשירי טלפון חכם, משלבים בתוכם את יכולות הטלפוניה הרגילה עם יכולות של מחשב כף יד (כגון גלישה באינטרנט והפעלת אפליקציות) ויכולות תקשורת נוספות (כגון NFC, בלוטות' ועוד).

שירותים משלימים

טלפון ציבורי

TelefoonhokkieRSA
אדם משתמש בטלפון ציבורי

טלפון ציבורי הוא מכשיר טלפון המוצב במקום ציבורי כשירות הניתן לציבור על ידי חברות הטלפונים. בדרך כלל השיחה מתאפשרת לאחר תשלום באמצעות מטבעות, אסימונים, תשלום באמצעות כרטיס אשראי או כרטיסי חיוג. מכשירי טלפון אלה ממוקמים במקומות ציבוריים עיקריים כגון שדות תעופה, תחנות רכבת או בכיכרות, אולם חשיבותם פוחתת והולכת בשל השימוש הגדל והולך בטלפונים סלולריים.

הטלפון הציבורי המופעל במטבעות הומצא על ידי ויליאם גריי ונרשם כפטנט בשנת 1891. המעבר מטלפונים בהם משלמים במטבעות לטלפוני אשראי או כרטיסי חיוג נגרם בעיקר בשל הגניבות הרבות של המטבעות והאסימונים.

בנוסף לטלפון ציבורי, קיימים גם טלפוני מטבעות. אלו מכשירים הפזורים ביוזמה פרטית של בעלי עסקים, אשר גובים תשלום בתמורה לשימוש בקו הטלפון של העסק.

ספר טלפונים

ספר טלפונים הוא ספר בו רשומים מספרי הטלפון של בעלי טלפונים באזור מסוים, יחד עם שם המנוי וכתובתו, ומשמש לאיתור מספר טלפון של מנוי נדרש. רשימת המנויים ממוינת בסדר אלפביתי, לפי שם המשפחה והשם הפרטי (או שם העסק) של המנוי. ישנם מנויים שמספרם ומידע עליהם הוא חסוי, ולכן אינם נמצאים בספר טלפונים כגון מספרים של ידוענים שאינם רוצים שיתקשרו אליהם. בבריטניה, למשל, מוערך ש-48 אחוזים מהציבור אינם רשומים בספר הטלפונים.

ספר הטלפונים הראשון התפרסם כעמוד בודד ב-21 בפברואר 1878 בניו הייבן, קונטיקט (ארצות הברית); בספר היו 50 מספרים. בספרי הטלפונים הראשונים לא היו מספרים, רק שמות וכתובות; כדי לצלצל לטלפון אחר היה צורך להתקשר למרכזייה ולומר את השם והכתובת הרצויים.

פתרונות נוספים לחיפוש מידע על מנויי טלפון:

  • בנוסף לחיפוש עצמאי בספר הטלפונים, ניתן לפנות טלפונית למוקד סיוע של חברת הטלפונים, ולקבל ממנה את מספר הטלפון של מנוי מבוקש.
  • חברת הטלפונים הצרפתית יזמה בשנת 1982 את מיזם מיניטל - מערכת וידאוטקס שפעלה באמצעות רשת הטלפון ואפשרה למנוי לקבל מידע על מספרי טלפון. היה זה מיזם חדשני, שמימש עקרונות שזכו לאחר מכן לתפוצה רחבה ברשת האינטרנט.
  • עם התפתחות האינטרנט ניתנת אפשרות לחפש מספרי טלפון באמצעות אתר אינטרנט מתאים.
  • בשווייץ מלווים טלפונים ציבוריים במסופים אלקטרוניים המאפשרים קבלת מידע מספר הטלפונים.

גלריה

Model500Telephone1951

טלפון חוגה "מודל 500". עיצוב: הנרי דרייפוס

ATTtelephone-large

טלפון לחצנים

TexasRichardson telephoneExchangeOperator

מרכזת טלפונים ומרכזנית, טקסס, שנת 1900 בערך

Jersey Telecom switchboard and operator

מרכזת טלפונים, 1974

חשבון בעד שימוש השח רחוק.pdf

חשבון בעד שימוש השח-רחוק, הדואר, המברקה והשח-רחוק של פלשתינה (א"י), 1935. המונח 'שח רחוק' שימש בבית אליעזר בן־יהודה, אך לא אושר בוועד הלשון העברית.[8]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יהודה וירושלים, תרל"ז, (1877), מתוך: "ארץ ציון ירושלים", שלמה שבא, דן בן אמוץ, זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, 1973, שער ראשון: "ארץ חמדת אבות" (1857-1882), פרק: "דואר ותעבורה", עמוד 46
  2. ^ מחברות המעבדה של בל
  3. ^ More About Bell, באתר PBS
  4. ^ ראו BBC ודיילי טלגרף
  5. ^ החלטה 269: Resolved, That it is the sense of the House of Representatives that the life and achievements of Antonio Meucci should be recognized, and his work in the invention of the telephone should be acknowledged.
  6. ^ News Flash: U.S. House of Representatives Says Alexander Graham Bell Did Not Invent the Telephone
  7. ^ The History of the Telephone - Antonio Meucci
  8. ^ נַמְנֶמֶת, תַּבֶּטֶת, שֶׁגֶר־פֶּגֶר, שָׂח רָחוֹק, באתר האקדמיה ללשון העברית
VoIP

VoIP ‏(Voice over Internet Protocol) הוא שם כללי לטכנולוגיות ולשיטות שונות להעברת דיבור על-גבי רשתות IP (כדוגמת רשת האינטרנט). טכנולוגיות אלו מהוות בסיס למגוון רחב של יישומים:

שיחות דיבור בתוכנות למסרים מידיים (IM) כדוגמת ICQ, מסנג'ר, Skype ועוד

שיחות טלפון על גבי האינטרנט באמצעות מכשירי טלפון ייעודיים

שיחות ממחשבים אל קוי טלפון "רגילים"

שיחות בין שני קווי טלפון "רגילים" אשר חברת הטלפון בוחרת להעביר אותן על גבי רשתות IP (ראו הרחבה בהמשך)יתרון עיקרי לטכנולוגיות ה-VoIP הוא הפריסה הרחבה של רשת האינטרנט (ורשתות נתונים נוספות) ובכך נחסך הצורך לפרוס תשתיות מיוחדות לטובת הדיבור (כגון קווי טלפון, מכשירי טלפון וכו').

יתרון נוסף בשימוש ב-IP להעברת שיחות, הוא השימוש בפרוטוקול סטנדרטי ונפוץ. גופים רבים מבצעים מחקר ופיתוח של כלים שימושיים עבורו: אבטחת מידע, ניהול רשת, ניטור, אופטימיזציה של הביצועים וכו', והשימוש ב-VoIP יכול להתבסס על כל אותו הידע והכלים הקיימים.

טכנולוגיה זאת מהווה תחרות למערכות הטלפוניה בטכנולוגיית PSTN, ורגולציה על יישומי VoIP מופעלת ברמות שונות במדינות העולם. מרחיקת הלכת ביותר היא אתיופיה, אשר מסיבות של תחרות וביטחון לאומי, הגדירה בשנים 2002 ו-2012 את השימוש ביישומי VoIP כעבירה.

אינטרנט

האינטרנט (בעברית: מִרְשֶתֶת) היא רשת תקשורת נתונים בעלת היקף כלל עולמי. הרשת נוצרה כתוצאה מחיבורים רבים בין רשתות מחשבים - חיבור אשר איפשר תקשורת בין מחשבים רבים ברשתות רבות. היקף הרשת, כמות המידע העצומה האגורה בה, והפעילות הרבה שמתרחשת הודות לה - הפכו את האינטרנט לגורם רב משמעות ולזירת ההתפתחות הכלכלית והתרבותית.

יש הטוענים כי בצורתו הנוכחית מגשים האינטרנט את חזון הכפר הגלובלי, אולם מנגד קיימת הסתייגות הטוענת כי האינטרנט עוד רחוק מכך בשל הפערים הטכנולוגיים בין מדינות העולם ובשל השימושים המקומיים באינטרנט כחלק מתופעת הגלובליזציה.

המדינות והטריטוריות של אוסטרליה

אוסטרליה היא מדינה בעלת שלטון פדרלי המורכב משש מדינות ועשר טריטוריות (שלוש יבשתיות ושבע חיצוניות).

חומרה

חומרה (חָמְרָה, באנגלית: Hardware) היא אוסף כל הרכיבים הפיזיים במחשב או בהתקן אלקטרוני אחר, כמו טלפון סלולרי או ציוד תקשורת, כלומר כל אובייקט הנתפס בחוש המישוש (כל דבר שניתן לגעת בו - "חומר"). זאת להבדיל מהמידע שהמחשב או ההתקן מכיל (ונשמר בזיכרון) או מעבד (בעזרת המעבד), ומהתוכנה - אוסף הפקודות המספקות הוראות לחומרה. הבחנה זו בין חומרה לתוכנה מצטמצמת כאשר התוכנה צרובה ברכיב חומרה מסוים ואינה ניתנת לשינוי (לדוגמה Read only memory - ROM) - תוכנה מסוג זה קרויה קושחה (Firmware) (מהיותה 'קשיחה' כלומר לא ניתנת לשינוי בצורה פשוטה). זיכרון קשיח זה הוא זיכרון ROM.

בפיתוח, בתכנון ובשיכלול רכיבי חומרה עוסק מהנדס חומרה.

טלפון חכם

טלפון חכם או סמארטפון (מאנגלית: Smartphone) הוא מחשב כף יד המשלב יכולות של טלפון סלולרי, נגן מוזיקה דיגיטלי, מצלמה משוכללת, מכשיר איתור לווייני ועוד. בטלפון החכם ניתן להתקין יישומים מתקדמים, בדומה לאלה המותקנים במחשב שולחני. בדומה למחשב שולחני, גם לטלפון החכם יש מערכת הפעלה. לעיתים קרובות הטלפון החכם, כמו כל מחשבי כף היד, נכלל תחת קטגוריית ה־Pocket PC.

מעריכים כי בשנת 2013 נמכרו ברחבי העולם כמיליארד מכשירי טלפון חכם.

המכשיר שהביא לתחילת התפוצה הרחבה של טלפונים חכמים הוא האייפון מתוצרת אפל, שהדור הראשון שלו הוכרז בשנת 2007, וכלל לראשונה אפליקציות. בשנת 2010 הוכרז הגלקסי S ("גלקסי 1") - הסמארטפון המתחרה של סמסונג לאייפון והוא מבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד.

בהמשך חברות כמו HTC, סוני מובייל, נוקיה, ASUS, אלקטל, פאלם ומוטורולה, שחלקן פיתחו סמארטפונים מבוססי סימביאן שהיא מערכת ההפעלה הוותיקה ביותר לסמארטפונים (וכיום נחשבת למיושנת והופסק פיתוחה ב 2012), עברו לפיתוח סמארטפוני windows phone ואנדרואיד.

טלפון סלולרי

טלפון סלולרי הוא טלפון אלחוטי נייד (מכשיר רדיו דו כיווני המסוגל בו-זמנית לשדר ולקלוט גלי מיקרו שהם סוג מסוים של קרינה אלקטרומגנטית) שניתן להפעילו באזורים נרחבים בטכנולוגיה של תקשורת סלולרית, המתבססת על פרישת תחנות בסיס סלולריות במרחב, ומיתוג אוטומטי של הטלפון לתחנת בסיס, באופן שהתקשורת תמשיך להיות רציפה גם בזמן מיתוג הטלפון בין תחנה לתחנה. המדען אריאל קרני טוען שהמילה פלאפון נוספה למילון העברי בעקבות התרגלות הציבור אך מדינת ישראל לא קיבלה זאת רשמית.

טלפוניה

טלפוניה היא העברת שיחות קול למרחק גדול. יחידת הקצה נקראת בדרך כלל טלפון. טלפונים מחוברים האחד למשנהו דרך מרכזייה.

מכתב

מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו. בעת האחרונה נהוג שמכתב יהיה כתוב על נייר, ויישלח במעטפה. תפקיד המכתב בתקשורת האנושית השתנה באופן מהותי מאז המאה התשע-עשרה. באופן היסטורי מכתבים היוו את דרך התקשורת האמינה היחידה בין שני אנשים המרוחקים זה מזה. עם התפתחות אמצעי התקשורת פחתה חשיבותם של המכתבים כדרך תקשורת שגרתית. המצאת הטלגרף, טלפון והאינטרנט השפיעו, כל אחד בתורו, על מנהגי כתיבת המכתבים ושליחתם. במדינות תעשייתיות מודרניות, חליפת מכתבים הפכה למעשה נדיר יותר, אשר הוחלף ברובו על ידי טכנולוגיות מתקדמות כמו הטלפון ודואר אלקטרוני. כתיבת מכתבים פחתה עד כדי כך שלעיתים עושים שימוש במונח "מכתב" כאשר מתכוונים למסר רשמי יותר, בדואר אלקטרוני.

באופן היסטורי, מכתבים קיימים מימי מצרים העתיקה ושומר והם היו חלק מתרבות יוון, רומא, וסין, עד לימינו אלה. מכתבים מרכיבים את תוכנם של כמה מספרי הברית החדשה. ארכיבים של התכתבויות, פרטיות, דיפלומטיות או עסקיות, משמשים כמקור מידע ראשוני להיסטוריונים.

משדר

מַשְׁדֵּר רדיו הוא מכשיר אלקטרוני אשר בשילוב עם אנטנה מסוגל ליצור אותות אלקטרומגנטיים בעלי מאפיינים מוגדרים. בשימוש לצורכי תקשורת, לדוגמה שידורי טלוויזיה, משתמשים במקביל למשדר במכשירים הנקראים מקלטים שתפקידם לפענח מהאות ששודר מהמשדר את המידע שמעוניינים להעביר.

המרכיבים העקרוניים של משדרי רדיו הם:

מקור מתח

מתנד

אפנן

מגבר הספק המתאים לפעולה בתדרי רדיו (RF)במקרים רבים מעוניינים במכשירים המאפשרים תקשורת דו כיווניות (כגון טלפון סלולרי או מכשיר קשר), ובמכשירים אלו כלולים גם משדר וגם מקלט.

משרד התקשורת

משרד התקשורת הוא משרד ממשלתי בישראל, אשר אחראי על כלל תחומי התקשורת במדינה, בכללם טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, טלפון, סלולרי, דואר ועוד.

במהלך שנות קיומו עבר המשרד שינוי מהותי: מספק בלעדי של שירותי תקשורת (בעיקר דואר וטלפון), לכעין רשות פיקוח המפקחת על ספקי שירותים אלה, הפועלים במגזר העסקי.

בתחומי אחריותו של המשרד: קביעת מדיניות התקשורת, פיתוח תשתית התקשורת, רישוי ופיקוח על ספקים של שירותי תקשורת, פיקוח על רשות הדואר, מדיניות בקרה וקביעת תעריפים לשירותי התקשורת השונים, ניהול משק התדרים, בקרה ופיקוח על שירותי הטלוויזיה בכבלים, אישור השימוש במכשירי קצה של מערכת בזק.

אתר האינטרנט של המשרד מצהיר כי:

"מדיניות המשרד בתחום הטלקומוניקציה והמדיה (שידורים לציבור) היא מדיניות של שוק פתוח לתחרות והפרטה - הנובעת מהשקפה לפיה הפתיחה לתחרות מביאה לצמיחה, הגדלת השקעות זרות בארץ, הגדלת מקומות תעסוקה, ירידת מחירים, והגדלת היצע ורמת השירותים לציבור".

פרוטוקול תקשורת

פרוטוקול תקשורת הוא נוהל לתקשורת. כלומר, אוסף של כללים המגדירים את אופן בקשת וקבלת נתונים במערכת תקשורת מסוימת וכולל כללים לייצוג המידע, איתות, אימות, ותיקון שגיאות לצורך העברת המידע בערוץ תקשורת. פרוטוקול מוכר ופשוט הוא שיחת טלפון הכוללת כללים מוסכמים: הרמת השפופרת, קריאת "הלו", הצד מנגד עונה ב"שלום" (זהו שלב האימות) ולאחר מכן יסביר את מהות ההתקשרות ותתחיל העברת המידע. לפני ניתוק השיחה ייפרדו האנשים ב"ביי" או "להתראות". אולם ישנה גמישות, ואין בהכרח צורך בפרוטוקול קשיח ומוחלט, ולכן לא כל שיחת טלפון מתנהלת על-פי הפרוטוקול המדויק הנ"ל. אך כאשר מדובר ברשת תקשורת בין מחשבים, שימוש בפרוטוקולים מדויקים הכרחי על-מנת שהצדדים יבינו זה את זה ויוכלו לספק שירותים זה לזה.

קידומת טלפון בינלאומית

קידומת טלפון בינלאומית היא קוד מספרי המוצמד ליחידה מדינית או לשטח חסות בדרגה כלשהי, או לאזור גאוגרפי אחר, או לשירות תקשורתי לוויני וכדומה, על מנת שיאגד את כל מנויי הטלפון באותה יחידה. בכל מדינה נקבעים צירוף או מספר צירופים של מספר ספרות כל אחד, אותו יש לחייג לפני הקידומת הבינלאומית, על מנת לגשת למרכזיה הבינלאומית המקומית. ברוב במדינות נהוג הצירוף 00 אך גם 99, 001, 011 וכו'. רשימת קידומות הטלפון הבינלאומיות נקבעת על ידי איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU) המהווה חלק ממנגנון האומות המאוחדות.

רוחב פס

רוחב פס (באנגלית: Bandwidth) הוא כמות הנתונים שניתן להעביר בקו תקשורת בזמן נתון.

רוחב הפס נמדד בסיביות לשנייה (bps - bits per second), ובכפולות המקובלות: קילו - Kbps מגה - Mbps וגיגה - Gbps. בשנים הראשונות לשימוש הנרחב באינטרנט הפך רוחב הפס לבעיה העיקרית של האינטרנט, עם המעבר הגובר מדפים טקסטואליים לדפי מולטימדיה, הכוללים כמות גדולה מאוד של סיביות. שינויים טכנולוגיים, ובהם החדרת טכנולוגיית ADSL בקווי טלפון רגילים, הפעלה נרחבת של תקשורת נתונים באמצעות סיבים אופטיים ותקשורת לווינית ביתית, הביאו לפריצת המחסום של רוחב הפס.

גידול דרמטי ברוחב הפס משפיע מהותית על כל תחומי הפעילות באינטרנט. רוחב הפס המקובל בקווי טלפון (במודם חיוג) הוא 56Kbps. קו ISDN מגיע לרוחב פס של 128Kbps. קו ADSL ואינטרנט בכבלים מציעים רוחב פס שבין 750Kbps ל-1Gbps.

Link Aggregation מאפשר חיבור של מספר כבלי Ethernet במקביל לצורך הגדלת רוחב הפס.

שגריר

שגריר הוא דיפלומט אשר מייצג את מדינתו במדינה זרה ואחראי לטיפוח יחסי ממשלתו עם מדינה זו. דרגת השגריר היא מהדרגות הבכירות בשירות הדיפלומטי והוא מהווה למעשה את ראש המשלחת הדיפלומטית של מדינתו במדינת השירות.

מושבו של השגריר ושל כל צוות עוזריו נמצא בבניין השגרירות הנמצא לרוב בבירת המדינה הזרה.

כעקרון, מדינה שולחת שגרירים לכל המדינות אשר יש לה עימן יחסים דיפלומטיים, אולם קיימים מקרים ששגריר אחד מייצג את מדינתו בכמה מדינות שבדרך כלל סמוכות זו לזו (מסיבות של מחסור בכוח-אדם או רמת עדיפות נמוכה של האזור בשיקולים הדיפלומטיים ההדדיים). כמו כן נשלחים שגרירים למוסדות בינלאומיים כגון האומות המאוחדות והאיחוד האירופאי.

אם נפסקים היחסים הדיפלומטיים בין שתי מדינות מסיבה כלשהי, חדלים השגרירים לייצג את מדינתם והם מוחזרים אליה. החזרות שגרירים ("להתייעצויות") יכולות להתרחש גם כשהשגריר עצמו, עקב עבירה פלילית או התנהגות בלתי הולמת למעמדו, נחשב לאישיות בלתי רצויה במדינת השירות; כצעד הבא לאיים בניתוק יחסים או כמחאה על צעד בזירה הבינלאומית. במצב כזה מנהל את הנציגות לעיתים נציג זוטר יותר הנקרא Chargé d'affaires - "ממונה על העניינים".

מוסד השגריר היושב קבע בארץ זרה התחיל באיטליה במהלך המאה ה-15, על ידי הרפובליקה של ונציה.

החוקים הבינלאומיים שמגדירים את זכויותיו וחובותיו של השגריר נוסחו בהסכמים שנעשו בין מדינות אירופה במשך המאה ה-19 ומאז לא השתנו חוקים אלה בהרבה. בשנת 1815 נקבעה במהלך קונגרס וינה מערכת בינלאומית של דרגות דיפלומטיות כאשר הדרגה הדיפלומטית הגבוהה ביותר היא שגריר. השגריר נהנה, כמו כל הדיפלומטים, מחסינות דיפלומטית.

כאשר מגיע שגריר חדש למדינה זרה, הוא מביא עמו את כתב האמנה מאת שליט או נשיא מדינתו ומציג כתב זה לפני שליט המדינה שאליה הוא נשלח. זהו אישור רשמי כי נתמנה לתפקיד רם זה וכי הוא רשאי לייצג את ענייני מדינתו במדינה הזרה. הזכויות והחובות החלות על השגריר מוגדרות באמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים.

השגריר מדווח לממשלתו על המתרחש במדינה שאליה נשלח ממדינתו, למטרה זו הוא נעזר בדואר דיפלומטי או בקווי טלפון מאובטחים שדרכם הוא יכול להעביר הודעות ללא חשש מפני צנזורה או ריגול.

שיחה ארוטית

שיחה ארוטית (בלעז: Phone sex, סקס טלפוני) היא שיחה טלפונית בין שני פרטנרים או יותר שכוללת פעילות מינית וארוטיקה דוגמת אוננות או פנטזיה מינית.

לשיחות ארוטיות יכולות להיות מגוון צורות, החל משיחה מונחֵית מקצועית, דרך גילום דמויות ותפקידים על ידי המשתתפים, ועד לשיחות-וידוי מעוררות, ביטויי אהבה ורגשות או פשוט האזנה הדדית לאוננות.

סוג של זה פעילות מתקיים הן בהקשר של חוויה אינטימית בין נאהבים מרוחקים, הן בהקשר של שני זרים המבקשים להשיג פורקן והן כעסקה מסחרית הנערכת בין לקוח משלם ובין צד מקצועי המעניק שירות בתשלום.

משתמשי שיחות ארוטיות הם גברים ונשים כאחד. הם יכולים להיות אנשים שחשים כי האינטראקציה הטלפונית היא האמצעי הנוח ביותר עבורם, או היחידי, להגיע לסיפוק מיני; שחשים לא בנוח עם מראם החיצוני או נרתעים מאינטראקציה פיזית ממגוון סיבות. בארצות המערב התפתחה תעשייה ענפה של "שירותי טלפון למבוגרים" כדי לתת מענה לצרכנים פוטנציאליים אלה, והעמודים האחוריים בעיתונים בעשורים האחרונים של המאה ה-20 התמלאו במודעות קטנות המפתות קוראים להתקשר, פעמים רבות כשהמספרים הם בעלי קידומת מיוחדת אחידה, המשותפת לעסקים מסוג זה (בישראל הוקצתה הקידומת הסלולרית 056 לאורך זמן מה בשנות ה-90).

עם ההתפתחות המהירה שחלה בכל שטחי הטכנולוגיה, התרחב תחום שיחות-הסקס לעבר שימוש במכשירי טלפון ניידים ולשיחות דרך רשת האינטרנט באמצעות תוכנות כסקייפ ודומותיה. הזמינות, הנוחות, לצד ריבוי התכנים - שחלקם בחינם - הביאו לנסיגה משמעותית בהיקף שירותי השיחות הקוליות המסורתיות לטובת ההיצע של הזירה המקוונת. במקביל, נדרשו המחוקקים במדינות שונות לסוגיית הגישה הפשוטה לשירותי טלפוניה מינית מצדם של קטינים, והחלו לתקן תקנות המבקשות להגביל גישה זו, כחלק ממאבק לצמצום חשיפתו של נוער לתכנים פורנוגרפיים ולניצול.

תוכנית אירוח

תוכנית אירוח (באנגלית אמריקאית/אוסטרלית: Talk Show, באנגלית בריטית: Chat Show) היא תוכנית טלוויזיה או תוכנית רדיו, שבה מתארח אדם אחר (או קבוצה של אנשים) על מנת לדון בנושאים שונים, אותם מעלה המנחה של תוכנית האירוח.

לעיתים, בתוכנית יתקיים פאנל של אורחים, המורכב בדרך כלל מקבוצה של אנשים, המלומדים או המנוסים בנושא שבו דנה התוכנית. בפעמים אחרות, יהיה זה אורח יחיד אשר ידון על תחום עבודתו או תחום ההתמחות שלו עם המנחה.

בתוכניות אירוח אשר משודרות בשידור חי עשויים להיות אורחים או מרואיינים שאינם נמצאים פיזית באולפן הטלוויזיה או בתחנת הרדיו, אלא בביתם, במכוניתם או בכל מקום אחר, אשר ינהלו שיחה עם המנחה באמצעות הטלפון. לעיתים, מוצגת שיחה עם אורח כשיחת טלפון, בעוד האורח עצמו נמצא מאחורי הקלעים.

טכניקה נפוצה בתוכניות אירוח, היא צילומן מול קהל חי, על פי רוב כדי להוסיף מחיאות כפיים או צחוק לפסקול התוכנית, בדומה להוספת צחוק מוקלט בקומדיות מצבים.

בין מנחי תוכניות האירוח האמריקאיים המפורסמים ביותר ניתן למנות את: קונאן או'בריין, אלן דג'נרס, אופרה וינפרי, דייוויד לטרמן, ריקי לייק, ג'יי לנו, אד סאליבן, ג'ון סטיוארט, ג'רי ספרינגר, הווארד סטרן, ג'ימי קימל, לארי קינג, ג'וני קרסון.

תקשורת אלחוטית

תקשורת אלחוטית היא מכלול הדרכים להעברה של מסרים בין שתי נקודות מרוחקות ללא שימוש בקווי תקשורת פיזיים (שאפיינו את הטלפון הקווי והטלגרף).

הטכניקה העיקרית לתקשורת אלחוטית היא קשר רדיו, ולכן יש המשתמשים במושג "תקשורת אלחוטית" כשכוונתם היא לקשר רדיו. עם זאת, בתקשורת אלחוטית נכללות דרכי תקשורת נוספות שאינן כרוכות בקווי תקשורת פיזיים, ובהן:

גלי קול, בעיקר באולטרה סאונד - קול בתדירות גבוהה מזו שאדם יכול לשמוע.תקשורת אופטית:

אור נראה, ובפרט תקשורת באמצעות קרן לייזר.

גלים אלקטרומגנטיים שאינם גלי רדיו, כגון תקשורת בקרינה תת-אדומה.יש המרחיבים את ההגדרה של תקשורת אלחוטית כך שתכלול גם אמצעי תקשורת מיושנים, שאינם פועלים באמצעות אפנון של גל נושא:

דואר יונים: העברת דברי דואר באמצעות יונה.

איתות חזותי: סימני עשן, סמפור, איתות באמצעות דגלים.תקשורת אלחוטית משמשת לקשת רחבה של טווחים, החל מטווח קצר מאוד (שן כחולה, שלט רחוק), וכלה בטווח ארוך מאוד (לוויין תקשורת).

בתחילת דרכה של התקשורת האלקטרונית, היא פעלה בתקשורת קווית בלבד, בטלגרף, בטלפון וכדומה. לאחר מכן פותחה תקשורת אלחוטית בגלי רדיו. שני כיווני ההתפתחות (מקווי לאלחוטי, ומאלחוטי לקווי) מתקיימים זה לצד זה. לדוגמה:

תקשורת טלפון החלה באמצעות תשתית קווית וכעת ניתנת גם באמצעות תקשורת אלחוטית (טלפון סלולרי).

שידורי טלוויזיה החלו בתקשורת אלחוטית (גלי רדיו) וכעת ניתנים גם באמצעות תקשורת קווית (טלוויזיה בכבלים).פעמים רבות מתקיים שילוב של שתי דרכי התקשורת באותה שיחה. דוגמאות:

שיחת טלפון בין יבשתית, שחלקה נעשה בתקשורת קווית וחלקה בתקשורת אלחוטית באמצעות לוויין תקשורת

טלפון אלחוטי ביתי, שבו הקשר בין המטלפן לעמדת הבסיס שבביתו נעשה בתקשורת אלחוטית, והקשר מעמדת הבסיס למרכזייה נעשה בתקשורת קווית.

שיחה מטלפון קווי לטלפון סלולרי.

תקשורת נתונים

תקשורת נתונים, ובפרט תקשורת מחשבים (או "תקשוב"), הם שמות כלליים לתהליכים ומערכות להעברת נתונים בין מחשבים או מכשירים אלקטרוניים אחרים, ללא העברה פיזית של אמצעי לאחסון נתונים (כמו דיסק און קי, תקליטור וכדומה) ביניהם, אלא באמצעות תווך כלשהו (למשל כבלים מסוגים שונים או גלי רדיו) אשר משמש לתקשורת. על תווכים אלו מועברים הנתונים בצורה דיגיטלית.

רשת מחשבים (באנגלית: computer network) היא רשת טלקומוניקציה המאפשרת העברת נתונים. מכשירים המחוברים לרשת מחשבים מעבירים זה לזה נתונים על גבי קשרים או חיבורים להעברת נתונים (network links). החיבור בין צמתים ברשת יכול להיות מבוסס על תווך (מדיום) של כבלים כגון כבלים קואקסיאליים, קווי טלפון או סיבים אופטיים, או אלחוטי. רשתות מחשבים נפוצות כיום בכל העולם המפותח, והמוכרת ביותר היא רשת האינטרנט. מבחינה טכנית מרבית הרשתות מבוססות על חבילת פרוטוקולי התקשורת TCP/IP.

מחשבים ומכשירים אחרים ברשת שמהווים את המקור או היעד לנתונים, או מנתבים את הנתונים נקראים צומתי רשת (network nodes). צומת ברשת יכול להיות מחשב, טלפון, שרת או רכיב חומרה ייעודי לתקשורת מחשבים, כגון נתב או מתג. ניתן לומר שכל שני מכשירים כאלה מחוברים לאותה רשת כאשר מכשיר אחד מסוגל להחליף מידע עם המכשיר השני, בין אם קיים ביניהם חיבור ישיר ובין אם לאו.

רשתות מחשבים נבדלות אחת מהשנייה בתווך המשמש להעברת הסיגנלים, פרוטוקולי התקשורת המשמשים לארגון התעבורה ברשת, גודל וטופולוגיית הרשת, והמטרה הארגונית. חוץ מהשכבה הפיזית שעוסקת ישירות בתווך להעברת הסיגנלים, במרבית המקרים, פרוטוקולי תקשורת מאורגנים ופועלים בצורה של שכבות, כך שהם משתמשים בפרוטוקולי תקשורת אחרים, כלליים או ספציפיים יותר (שנמצאים מעליהם או תחתיהם במודל השכבות).

מערכות תקשורת מחשבים תומכות ביישומים כדוגמת ה-World Wide Web, שימוש משותף בשרתים, מדפסות, מכשירי פקס, שיתוף קבצים ושימוש ביישומי דואר אלקטרוני ומסרים מידיים.

תקשורת סלולרית

תקשורת סלולרית היא טכנולוגיית תקשורת המאפשרת שימוש בטלפון סלולרי - טלפון אלחוטי נייד (למעשה מכשיר רדיו דו-כיווני המסוגל בו-זמנית לשדר ולקלוט גלי מיקרו) שניתן להפעילו באזורים נרחבים, בטכנולוגיה המתבססת על פרישת תחנות בסיס סלולריות במרחב. המילה סלולרי נובעת מהמילה cell (תא, באנגלית). המשמעות היא, שבכל תא כזה יש תחום נתון של תדרים, המאפשרים לנהל מספר שיחות בו זמנית. אם המכשיר איננו נמצא בתחום, תהיה ירידה ברמת הקליטה וכדי שתהיה אפשרות להמשיך בניהול השיחה, תחנת הקליטה הקרובה לתחום, תקצה תדר מבין התדרים העומדים לרשותה.

בחוקי מדינת ישראל קרויה תקשורת סלולרית בשם תקשורת תאית או שירותי רט"ן ומכשיר הטלפון הסלולרי קרוי רט"ן - רדיו טלפון נייד, אך כמעט ולא נעשה שימוש במונחים אלה מחוץ לחקיקה ולרגולציה של משרד התקשורת.

התקשורת הסלולרית והטלפון הסלולרי, שהתחילו להימכר באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, גרמו לאחת המהפכות הגדולות ביותר בתולדות התקשורת. הם הביאו לשינויים מרחיקי לכת, בעיקר במישור החברתי, כאשר באמצעותם תיתכן אינטראקציה רחבת היקף במגוון אפשרויות - שיחות טלפון, מסרונים (SMS), גלישה באינטרנט ותרמו תרומה מכרעת להפיכת העולם כולו לכפר גלובלי. לפי הערכות של ה-ITU, כ-95% מאוכלוסיית העולם נמצאת תחת כיסוי של תקשורת סלולרית דור 2, וכ-69% תחת כיסוי של דור 3. צ'ינה סלולר נחשבת לחברת הסלולר הגדולה בעולם, ודווח שבאמצע שנת 2014 שירתה מעל ל-790 מיליון מנויים.

טלפוניה
מכשירים מכשיר טלפון • טלפון סלולריטלפון חכםטלפון חירום מובנה ברכבטלפון ציבורי
אמצעי תשלום אסימוןכרטיס חיוג
מספרי טלפון מספר טלפוןקידומת טלפוןקידומת טלפון בינלאומיתקידומת טלפון בישראלניידות מספריםספר טלפונים
טלפוניה PSTNISDNADSLSS7מרכזייה
סלולר תקשורת סלולריתטלפון סלולרינדידה
טלפון מבוסס אינטרנט טלפוניית IP‏ • SIP‏ • H.323‏ • ‏VoIP • ‏Vocoder

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.