טלסקופ חלל

טלסקופ חלל הוא מצפה כוכבים נייד המורכב על גבי לוויין ומטרתו לבצע תצפיות אסטרונומיות למטרות מדעיות ומחקריות. בין טלסקופי החלל ניתן למנות את האבל, שפיצר, סוהו וצ'נדרה. שיגורם של טלסקופי חלל נוספים מתוכנן לעתיד.

יתרונות

חסרונות

  • עלות גבוהה מאוד יחסית למצפה כוכבים דומה בגודלו על פני כדור הארץ.
  • קושי רב בתיקון תקלות.
  • קושי לעדכון חומרה.
  • מגבלות הגודל והמשקל של טכנולוגיות השיגור הקיימות מכתיבות מגבלה בקוטר המפתח של הטלסקופ.
  • אפשרות לשגיאה ושיבוש מכוון בשידור התמונות לבסיס השליטה.

מאפיינים עיקריים

מצפים אחדים שוגרו לחלל ורובם הרחיבו באופן ניכר את הידע האנושי על היקום. ביצוע תצפיות אסטרונומיות מן הקרקע מוגבל בשל סינון ופיזור הקרינה האלקטרומגנטית באטמוספירה של כדור הארץ. הפרעות אלה גרמו לכך שכדאי מאוד לבצע תצפיות מהחלל. מכיוון שהטלסקופים הללו מקיפים את כדור הארץ מחוץ למעטה האטמוספירה שלו, הם אינם נפגעים מזיהום האור הנובע ממקורות אור מלאכותיים על כדור הארץ. עם זאת, כיום קיימים בעולם טלסקופים קרקעיים, דוגמת הטלסקופ הבינוקולארי הגדול, והטלסקופים במצפה קק, אשר מסוגלים להתמודד חלקית עם ההפרעות הנגרמות על ידי האטמוספירה בעזרת מערכות אופטיקה מסתגלת.

אסטרונומיה מהחלל טומנת בחובה יתרונות נוספים מבחינת טווח התדרים האלקטרומגנטיים מחוץ לחלון האופטי ולחלון הרדיו, שני סוגי הקרינה האלקטרומגנטית החודרים את האטמוספירה. כך למשל אסטרונומית קרני ה-X אינה יכולה כלל להתבצע מכדור הארץ, אלא אך ורק מלוויינים כדוגמת צ'נדרה. גם תחומי האינפרה אדום והאולטרה סגול נחסמים עד שהם מגיעים לקרקע.

טלסקופים שמשמשים כמיצפי חלל נבדלים מלוויינים אחרים המופנים לכדור הארץ לצורך חישה מרחוק, כגון : ריגול, ניתוח מזג אוויר וסוגים אחרים של איסוף מידע. מיצפי החלל שוגרו, תוכננו, נבנו ותופעלו לאורך השנים, על ידי הארגונים הבאים : נאס"א, סוכנות החלל האירופית, הסוכנות היפנית לחקר החלל, סוכנות החלל הקנדית, הארגון ההודי לחקר החלל, רוסקוסמוס, מינהל החלל הסיני, המכון הלאומי למחקר מדעי בצרפת, סוכנות החלל האיטלקית, המרכז הגרמני לחקר החלל, המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל, סוכנות החלל הספרדית וארגונים נוספים ושיתופי פעולה מרחבי העולם. מצפי החלל מיועדים למחקר מדעי בתחומי האסטרונומיה, האסטרופיזיקה והקוסמולוגיה ומהמאה ה -21 גם אסטרוביולוגיה. איסוף המידע הרב ממצפי החלל מתחומי מחקר אלו, יצר תְּחוּם דַּעַת חדש המשלב את מדעי המחשב, הבִּיג דָּאטָה, המתמטיקה, הפיזיקה והכימיה והנקרא אסטרואינפורמטיקה.

מצפי החלל מתחלקים לשני סוגים: מצפים הממפים את כל השמים (סקרים), ומצפים המבצעים תצפיות על חלקי שמיים וגרמי שמיים ניבחרים. שני סוגים אלו של מיצפי החלל מסווגים בהתאם לכל טווחי הספקטרום האלקטרומגנטי : קרינת גמא, רנטגן, אולטרה סגול, אור, אינפרא אדום, מיקרוגל, ורדיו. בנוסף לעיל גם מיצפים מיוחדים לגילוי גלאי חלקיקים וגלי כבידה. הפרויקטים השונים לתצפית בכל מיצפה בחלל ניבחרים מתוך הצעות רבות שמגיעות ממוסדות אקדמיים ומכוני מחקר מכל העולם. מצפי חלל רבים השלימו את משימתם בעוד אחרים עדיין פעילים או בבניה ומיצפים שמתוכננים לעתיד.

המצפים הגדולים של נאס"א

  • The Hubble Space Telescope - HST - טלסקופי החלל, כדוגמת טלסקופ החלל האבל (היחיד מסוגו נכון לשנת 2014) נקראים מצפי החלל הגדולים האופטיים. בהאבל תלו תקוות גדולות אך מיד לאחר שיגורו, באפריל 1990, התברר כי המראה שלו אינה מדויקת, והיה צורך להרכיב לו "משקפיים" במבצע השדרוג החללי הגדול הראשון בהיסטוריה (1993). לאחר התיקון המצפה החל לפעול ונתן תוצאות שסיפקו חומר לניתוח לאסטרונומים ותאורטיקנים ברחבי העולם ושימשו בסיס לכמה מהתגליות הגדולות של האסטרונומיה במאה ה-20 ובכלל. נכון למאי 2014, האבל ממשיך לפעול ולספק תוצאות.
  • Compton Gamma Ray Observatory - CGRO - מצפה קרני הגאמא (GRO), שונה בינתיים למצפה קרני הגמא קומפטון. נאס"א נאלצה לשרוף אותו באטמוספירה לאחר כמה שנות שירות מדעי מועיל; זאת מכיוון שהגירוסקופים שלו כשלו, וכאשר כשל האחרון שבהם, הברירה הייתה להסתכן באובדן שליטה או להרוס את המצפה. נאס"א ריסקה אותו אל האוקיינוס השקט בשנת 2000.
  • The Chandra X-ray Observatory - CXO - מצפי קרינת-X שייכים לסדרת המצפים הגדולים. טלסקופ החלל צ'נדרה נקרא על שמו של האסטרופיזיקאי ההודי צ'אנדרסקאר. הוא משמש לחקר גלקסיות רחוקות והוא עדיין פעיל.
  • The Spitzer Space Telescope - SST - טלסקופ החלל שפיצר הוא הרביעי בסדרת המצפים. במקור נקרא SIRTF - Space Infrared Telescope Facility, טלסקופ חלל בתחום האור האינפרה-אדום. שוגר ב-18 באוגוסט 2003.
  • Kepler space telescope - טלסקופ החלל קפלר - שוגר במרץ 2009, ומטרותיו הן גילוי כוכבי לכת חוץ-שמשיים וחקר כוכבים. מתוכנן לפעול שלוש וחצי שנים.
  • Fermi Gamma-ray Space Telescope - FGST - טלסקופ החלל פרמי - שוגר ב-11 ביוני 2008 ומטרתו היא לצפות במקורות קרני גמא בחלל (התפרצויות גמא). הטלסקופ מאפשר לתצפת בפוטונים באנרגיות גבוהות יותר מאלו שנצפו עד שיגורו. הוא מורכב מ-2 חלקים: LAT) Large area telescope), צופה במקורות קרינה עם פוטונים בעלי אנרגיה גבוהה במיוחד ואילו ה- GBM) Gamma-ray burst monitor) צופה במקורות בטווח אנרגיה נמוך יותר בו ישנם יותר פוטונים. בנוסף ה-GBM מאפשר לגלות התפרצויות קרני גמא בצורה מהירה מאחר שהוא רואה את רוב השמיים, לעומת ה-LAT הצופה על חלק קטן יותר מהשמיים.

מצפי חלל אחרים

  • IRAS - (הלוויין האסטרונומי בתת-אדום) - ביצע סריקה של כל השמים בתחום התת-אדום, כמו גם גילויי דיסקות אבק וגז סביב כוכבים קרובים רבים, כמו וגה ובטא פיקטוריס. לוויין זה חדל לפעול ב-1983 הוחזר לכדור הארץ תוך שריפתו באטמוספירה.
  • ISO - (מצפה החלל בתת-אדום), משימה של סוכנות החל האירופית, שהמשיכה בעבודתו של IRAS עם תצפיות בתחום התת-אדום.
  • IUE - (הסורק הבינלאומי בעל-סגול) - לוויין משותף לסוכנות החלל האירופית, בריטניה ונאס"א שוגר ב-1978 לשלוש שנות תצפית. הוא כובה לבסוף ב-1996.
  • SOHO - מצפה ששוגר ב-1995 במטרה לעקוב אחר פעילות השמש - העטרה והסביבה המגנטית. סוהו גרם למהפכה בידע שלנו על השמש, ונכון לפברואר 2010, הוא עדיין פעיל ומשימתו הוארכה עד 2012.
  • SCISAT-1 - לווין קנדי החוקר את האטמוספירה העליונה של כדור הארץ בספקטרומטר פוריה, בתחום התת-אדום.
  • Uhuru - מצפה קרני ה-X הראשון, שוגר ב-1970.
  • HEAO 1 ו-2, - מצפי הכוכבים בתחום ה-X ששוגרו ב-1978.
  • Hipparcos - היפארכוס - לווין למדידת הפרלקסה של הכוכבים. למרות בעיות תפעוליות משמעותיות, המדידות שבוצעו בעזרתו גרמו להערכה מחודשת של סקלת המרחקים ביקום. סקלה זו, הנסמכת בין השאר על מדידת עוצמה של משתנים קפאידים, היא דבר שיש לו חשיבות עצומה בכל ענפי האסטרונומיה והאסטרופיזיקה, הן התצפיתית והתאורטית.
  • Gaia - טלסקופ החלל גאיה - טלסקופ חלל שמיפה כמיליארד כוכבים בגלקסיית שביל החלב ושוגר ב-19 בדצמבר 2013 על ידי סוכנות החלל האירופית ממרכזה בגיאנה הצרפתית.
  • MOST - לוויין של סוכנות החלל הקנדית ששוגר ב-2003 והוא טלסקופ החלל הקטן בעולם - כגודל מזוודה גדולה. הלוויין משמש לאסטרוסיסמולוגיה ונכון לאוגוסט שנת 2008 עדיין היה פעיל.
  • Herschel - טלסקופ החלל הרשל, Planck - וטלסקופ החלל פלאנק שוגרו על ידי סוכנות החלל האירופית ב-2009 כדי לחקור את אורכי הגל של התת-אדום הרחוק והתת-מילימטר. מצפים אלו מוקמו בנקודת לגראנז' L2.

מצפי חלל עתידיים

  • The James Webb Space Telescope - JWST - טלסקופ החלל ג'יימס וב אמור להחליף את האבל, ויאפשר גם תצפיות בהפרדה גבוהה בתחום האינפרה-אדום. הוא תוכנן לשיגור ב-2014 אך נדחה ל-2021 לפחות. הטלסקופ בתכנון נאס"א, סוכנות החלל האירופית, סוכנות החלל הקנדית ומכון המדע טלסקופ החלל (באנגלית: The Space Telescope Science Institute, בראשי תיבות: STScI) שינהל את תפעול הטלסקופ בחלל. חברת נורת'רופ גראמן מערכות תעופה וחלל, הוא הקבלן התעשייתי הראשי של הטלסקופ.
  • Imaging X-ray Polarimetry Explorer - IXPE - טלסקופ החלל IXPE, טלסקופ סורק קיטוב קרני רנטגן, בתכנון נאס"א וסוכנות החלל האיטלקית המיועד לשיגור בשנת 2021. המשימה תחקור ותאפשר מיפוי שדות מגנטיים של עצמים אסטרונומיים קיצוניים ואקזוטיים, כמו חורים שחורים, כוכבי נייטרונים ופולסרים.[1]
  • Euclid - טלסקופ החלל אוקלידס, טלסקופ קרני רנטגן של סוכנות החלל האירופית ונאס"א שמתוכנן לשיגור ב -2022. מטרת משימת הטלסקופ היא להבין טוב יותר את האנרגיה האפלה ואת החומר האפל על ידי מדידה מדויקת של תאוצת היקום.[2]
  • SPHEREx - טלסקופ החלל SPHEREx - טלסאופ פוטומטר ספקטרומטרי של נאס"א המיועד לשיגור בשנת 2023. הטלסקופ מיועד לבצע סקר כל השמים כדי למדוד את הספקטרום הקרוב לאינפרא אדום של כ -450 מיליון גלקסיות.[3]
  • Wide Field Infrared Survey Telescope - WFIRST - טלסקופ החלל WFIRST, טלסקופ סריקת שדה ראייה רחב בתחום האינפרא אדום של נאס"א המתוכנן לשיגור באמצע שנות העשרים של המאה ה – 21.[4]
  • PLAnetary Transits and Oscillations of stars - PLATO - טלסקופ החלל PLATO, טלסקופ חלל בתכנון איס"א המיועד לאיתור כוכבי-לכת חוץ שימשיים בשיטת הליקוי (באנגלית: Transit photometry) וחקירת תנודות בכוכבים. טלסקופ עתידי של סוכנות החלל האירופאית הצפוי להתחיל את משימתו בחלל בשנת 2026.[5]
  • Advanced T'elescope for High Energy Astrophysics - ATHENA - טלסקופ החלל ATHENA, טלסקופ מתקדם לאסטרופיזיקה אנרגטית גבוהה של סוכנות החלל האירופית, נאס"א וסוכנות החלל היפנית שמתוכנן לשיגור ב -2031. המטרות העיקריות של המשימה הן למפות מבני גז חם, קביעת תכונותיהם הפיזיות, וחיפוש אחר חורים שחורים סופר-מסיביים.[6]

להלן ארבע הצעות במסגרת משימות מדע אסטרטגיות גדולות של נאס"א (באנגלית: Large strategic science missions) הידוע בשם הקודם תוכנית פלאגשיפ (באנגלית: Flagship Program). בשנת 2016 הוצעו לבחירה לשנת 2020 ארבעה טלסקופי חלל שונים.[7] בשנת 2019 ארבע הקבוצות יעבירו את הדוחות הסופיים שלהן לאקדמיה הלאומית למדעים (באנגלית: National Academy of Sciences, בראשי תיבות NAS), שהוועדה העצמאית לסקר עשור מדע פלנטרי (באנגלית: Planetary Science Decadal Survey) שלה מייעצת לנאס"א, איזו משימת טלסקופ חלל צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. הבחירה תתקיים בתחילת העשור השלישי של המאה העשרים ואחת, והמשימה תושק בערך בשנת 2035. להלן ארבעת טלסקופי החלל המוצעים :

  • Habitable Exoplanet imaging Mission - HebEx - טלסקופ החלל HabEx, טלסקופ אופטי, על-סגול ואינפרא אדום שישתמש בספקטרוגרפים כדי לאתר ולאפיין כוכבי לכת ישיבים חוץ שימשיים דמוי כדור הארץ.
  • Lynx X-ray Observatory - Lynx - טלסקופ החלל Lynx, מצפה לינקס בקרני רנטגן. הטלסקופ יוכל לאתר ולאפיין אובייקטים קלושים במיוחד וללמוד תהליכים פיזיים במגוון רחב מאוד של הגדרות אסטרופיזיות.
  • Large UV Optical Infrared Surveyor - LUVOIR - טלסקופ החלל LUVOIR, מצפה סוקר גדול בעל-סגול ובתת-אדום. מטרתו המדעית העיקרית היא לאפיין מגוון רחב של כוכבי לכת חוץ-שימשיים, מטרה נוספת היא לאפשר מגוון רחב של אסטרופיזיקה, החל מיינון קוסמי, היווצרות הגלקסיה והתפתחותה, ועד להיווצרות כוכבים וכוכבי לכת, ותצפיות הדמיה וספקטרוסקופיה של גופי מערכת השמש.
  • Origins Space Telescope - OST - טלסקופ החלל OST, טלסקופ סוקר באינפרא אדום. הטלסקופ יספק מגוון כלים חדשים ללימוד היווצרות כוכבים והתווך הבין-כוכבי בתוך שביל החלב תוך שימוש בקרינה אינפרא אדום ויכולות ספקטרוסקופיות חדשות.

קישורים חיצוניים

אתרים רשמיים

אתרי מדיה ועיתונות

הערות שוליים

  1. ^ Felicia Chou, NASA Selects Mission to Study Black Holes, Cosmic X-ray Mysteries, NASA, 3 January 2017
  2. ^ Whitney Clavin, NASA Officially Joins ESA's 'Dark Universe' Mission, NASA, 24 January 2013
  3. ^ Steve Cole, NASA Selects New Mission to Explore Origins of Universe, NASA, 13 February 2017
  4. ^ Felicia Chou, NASA Introduces New, Wider Set of Eyes on the Universe, NASA, 18 February 2016
  5. ^ ESA Media Relations Office, ESA selects planet-hunting PLATO mission, ESA, 19 February 2014
  6. ^ European Space Agency, Mission Summary, ESA, 1 September 2019
  7. ^ Sarah Scoles, NASA Considers its Next Flagship Space Telescope, Scientific American, 30 March 2016
GRB 090423

GRB 090423 הייתה התפרצות גמא שנצפתה ב־23 באפריל 2009 בשעה 07:55:19 UTC על ידי לוויין המחקר Swift Gamma-Ray Burst Mission. תוצאות ההתפרצות נצפו מאוחר יותר בתחום התת־אדום ואפשרו לאסטרונומים לקבוע כי העצם שיצר את התפרצות הגמא הוא בעל הסחה לאדום של 8.2 ולפיכך הוא העצם המרוחק ביותר שנתגלה אי פעם, מרחק של 13.035 מיליארד שנות אור מכדור הארץ.

התפרצות גמא היא אירוע קוסמולוגי של התפרצות קרינת גמא. אלה הם האירועים האנרגטיים ביותר הידועים כיום באסטרונומיה. הן קורות בתדירות של כ־1–2 ליום בפיזור אקראי במרחב הקוסמולוגי, כשמשך ההתפרצות הוא בין שברירי שנייה לדקות ספורות ולכן קשה לבצע מדידות שונות בזמן ההתפרצות. ואולם לעיתים קרובות משאירה ההתפרצות קרינת המשך (Afterglow או הבזק משנה) בגלים אלקטרומגנטי ארוכים יותר שאפשר לצפות בהם שעות רבות ולעיתים ימים אחר כך. גלים אלה, ובהם קרינת רנטגן, קרינה על סגולה, אור נראה, קרינה תת־אדומה וקרינת רדיו מאפשרים את מחקר האירוע.

היקום היה רק בן 630 מיליון שנים כאשר GRB 090423 התפרץ, והתפרצות זו מוכיחה כי כוכבים מסיביים ביותר נולדו ומתו כבר בשלב כה מוקדם של היקום. התפרצות זו, ודומות לה, נותנות לנו הזדמנות ייחודית ללמוד את היקום הקדמון משום שיש מעט מאוד עצמים בוהקים דיים מתקופה זו שאורם חזק מספיק להגיע אלינו ולהיצפות בטלסקופ או טלסקופ חלל.

WFIRST

WFIRST (ראשי תיבות באנגלית של Wide Field Infrared Survey Telescope, בתרגום מילולי: "טלסקופ לסקר תת-אדום רחב-שדה") מתוכנן להיות טלסקופ חלל שיתצפת על היקום בתחום התת-אדום בספקטרום האלקטרומגנטי כדי לחקור את אופיה של האנרגיה האפלה ויאתר כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש. טלסקופ חלל זה מוגדר כממשיך דרכו של טלסקופ החלל האבל וכן כתוספת לטלסקופ החלל ג'יימס וב אשר מתוכנן להיות משוגר במרץ 2021.

הרעיון לפרויקט זה הועלה כבר בשנת 2010, כשתוכנן במקור עם מראה בקוטר 1.3 מטר, אולם בשנת 2012 בוטל פרויקט של לוויין ריגול בעל מראות בקוטר 2.4 שהתאימו בדיוק למשימה ובכך משרד הסיור הלאומי של ארצות הברית העביר לנאס"א את המראות ללא כל תמורה כספית. ב-17 בפברואר 2016 הכריזה נאס"א באופן רשמי על תחילתו של הפרויקט ושיגורו צפוי במחצית שנות ה-20 של המאה ה-21.

מצלמתו של הטלסקופ תספק שדה ראייה רחב פי 100 מזה של טלסקופ החלל האבל, אך עם אותה האיכות והעומק שיש להאבל, כך שיהיה ניתן לצפות בחלקים נרחבים של היקום בו-זמנית. על מנת לייצר ניגודיות טובה, הטלסקופ יהיה מצויד בקורונגרף שיסנן את אור הכוכבים באמצעות מערך מורכב של מסכות, מראות ועדשות.

טלסקופ החלל PLATO

PLATO (ראשי תיבות של Planetary Transits and Oscillations of stars, בתרגום מאנגלית: מעבר כוכבי לכת ואוסילציות של כוכבים) הוא טלסקופ חלל עתידי של סוכנות החלל האירופאית. הטלסקופ צפוי להתחיל את משימתו בחלל בשנת 2026 ולהיות משוגר באמצעות המשגר סויז לנקודת לגראנז' L2 בין כדור הארץ לשמש, אורך המשימה מתוכנן ל-6 שנים. היעוד המרכזי של טלסקופ החלל PLATO הוא לגלות ולאפיין כוכבי לכת חוץ שמשיים באמצעות פוטומטריה. כוכבי לכת בהם הטלסקופ עתיד להתמקד הם כוכבי לכת סלעיים החגים סביב כוכבים מסוגים ננס אדום, ננס צהוב ותת-ענק, בהם ייתכנו מים במצב צבירה נוזלי.

טלסקופ החלל TESS

טלסקופ החלל TESS (ראשי תיבות באנגלית של Transiting Exoplanet Survey Satellite) הוא טלסקופ חלל במסגרת תוכנית אקספלורר של נאס"א המתוכנן לחפש כוכבי לכת חוץ-שמשיים לפי שיטת גילוי של ליקוי (טרנזיט) בשטח נרחב פי 400 מאשר טלסקופ החלל קפלר. ייחודיותו הוא ביכולת הגילוי של כוכבי לכת המקיפים כוכבים בהירים פי 30 עד 100, לעומת יכולת הגילוי של קפלר.אם כי, מכיוון שהוא יצפה על כל קטע בשמיים במשך כמה שבועות בלבד בטרם יעבור לקטע הבא (בניגוד לטלסקופ החלל הקפלר ש"בהה" באותו אזור בשמיים במשך כמה שנים ברצף) הוא יוכל לגלות רק אקסופלנטות קרובות מאוד לכוכב האם שלהם, קרובות עד כדי כך שמשך השנה שלהם אורך ימים ספורים.

טלסקופ TESS שוגר על גבי טיל פאלקון 9 ב-18 באפריל 2018. נאס"א שילמה לחברה המשגרת SpaceX ‏87 מיליון דולר עבור השיגור ושירותים נלווים.

טלסקופ החלל WISE

WISE (ראשי תיבות באנגלית: Wide-Field Infrared Survey Explorer – סורק שדה רחב בתת-אדום) הוא טלסקופ חלל בקוטר 40 ס"מ בתחום התת-אדום. הלוויין, שבנייתו מומנה על ידי נאס"א, שוגר ב-14 בדצמבר 2009.‏תוכנית הפרויקט היא סריקת כל השמיים במשך 6 חודשים וביצוע צילומים בתחום אורכי גל של 3–25 מיקרון, על מנת לייצר תמונות של 99% מכלל השמים, עם לפחות 8 צילומים של כל אזור, במטרה להגדיל את דיוק התצפיות. גלאי הטלסקופ תוכננו כך שתוצאות הסקר יהיו ברגישות גבוהה לפחות פי 1,000 מצילומים של טלסקופים קודמים ששימשו לסקרי שמים רחבים בתחום זה של הספקטרום האלקטרומגנטי, כגון IRAS, טלסקופ החלל אקארי ו-COBE.‏הלוויין ימוקם במסלול לווייני נמוך (בגובה של 525 ק"מ) מסונכרן לשמש, שבו ישהה במשך 10 חודשים. במהלך תקופה זו הוא עתיד לבצע 1.5 מיליון צילומים – כלומר צילום מדי 11 שניות, כאשר כל צילום יכסה שדה ראייה של 47 דקות קשת. ספריית הצילומים תכיל מידע על מערכת השמש, גלקסיית שביל החלב והיקום הרחוק יותר. בין העצמים שיעזור הלוויין לחקור יהיו אסטרואידים, כוכבים קרים וחיוורים כגון ננסים חומים וגלקסיות תת-אדומות בהירות.

התוכנית מנוהלת על ידי המעבדה להנעה סילונית (JPL), כאשר בניית הלוויין עצמו התחלקה בין מספר חברות מסחריות שונות, לפי המרכיבים השונים. כאחת ממטרות הפרויקט, הטלסקופ ישמש כמחליף למשימת WIRE, אשר כשלה מספר שעות לאחר הצבתה במסלול במרץ 1999.‏

טלסקופ החלל אקארי

אסטרו-F, הנקרא גם אקארי, הוא טלסקופ חלל בתחום האינפרה אדום שפותח בידי הסוכנות היפנית לחקר החלל בשיתוף פעולה עם אירופה וקוריאה.

הטלסקופ שוגר ב-21 בפברואר 2006 על גבי טיל מדגם M-V מיפן למסלול קוטבי, ומסונכרן עם השמש, כלומר הטלסקופ נמצא באותה נקודה על פני כדור הארץ כל יום באותה שעה מקומית. לאחר השיגור שונה שמו ל"אקארי", שפירושו ביפנית אור. ליפנים יש מסורת בשינוי שם חלליותיהם לאחר שיגורים מוצלחים.

משימתו הראשונית של הטלסקופ הייתה לבצע סקר מקיף של כל השמים בתחום האינפרה אדום הקרוב, הבינוני והרחוק. החיישנים בתחום האינפרה אדום הבינוני והרחוק פעלו כחמש שנים ותשעה חודשים, עד שאזל מלאי ההליום הנוזלי המשמש כנוזל הקירור שלהם. החיישן בתחום האינפרה-אדום הקרוב ימשיך לפעול גם מעבר לפרק זמן זה, באמצעות קירור מכני.

טלסקופ החלל אקארי יצא משירות ב-24 בנובמבר 2011.

טלסקופ החלל ג'יימס וב

טלסקופ החלל ג'יימס וב (באנגלית: James Webb Space Telescope; בראשי תיבות JWST), שנקרא בעבר טלסקופ החלל הדור הבא (Next Generation Space Telescope; בראשי תיבות NGST), הוא טלסקופ חלל המתוכנן לתצפיות באור נראה ובאינפרה אדום ונחשב ליורשם המדעי של טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל שפיצר. תאריך שיגורו המתוכנן הוא מרץ 2021. המאפיינים הטכניים העיקריים של טלסקופ החלל ג'יימס וב הם: מראה ראשית בעלת קוטר של 6.5 מטרים, עמדת תצפית רחוקה שתוצב בנקודת לגראנז' L2 ביחס לכדור הארץ והשמש ולא תושפע מאטמוספירת כדור הארץ, ועוד ארבעה כלים מדעיים מיוחדים. כל הכלים המדעיים במשולב יעניקו לטלסקופ החלל ג'יימס וב רזולוציה ורגישות חסרות תקדים מתחום גלי האור הנראה הארוכים (כתום) ועד אמצע תחום התת־אדום, ויאפשרו לו לממש את שתי מטרותיו המדעיות העיקריות – חקר היווצרות והתפתחות גלקסיות, וחקר הגורם לתצורה של כוכבים וכוכבי לכת.

מתחילתו בשנת 1996, נעשה הפרויקט בשיתוף פעולה בינלאומי של 17 מדינות ובראשן סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א. בשנת 2002 שונה שמו של הטלסקופ ל־James Webb Space Telescope, על שמו של המנהל השני של נאס"א, ג'יימס וב, שהיה חלק בלתי נפרד מתוכנית אפולו.יכולותיו של טלסקופ החלל ג'יימס וב יאפשרו לו לפעול בתתי־תחומים רבים של האסטרונומיה. אחת מהמטרות כרוכה בתצפיות על מספר גופים המרוחקים ביותר ביקום, שאין אפשרות לצפות בהם עם האמצעים הקיימים בחלל העומדים לרשות האנושות. זה כולל את הכוכבים הראשונים, שנוצרו בתקופת הריוניזציה , ותצורת הגלקסיות הראשונות. מטרה נוספת היא מציאת הגורם המקנה לכוכבים את צורתם.

משימת הטלסקופ הייתה מועמדת לביטול על ידי הקונגרס האמריקאי בשנת 2011, לאחר שכבר הוצאו 3 מיליארד דולרים ויותר מ־75 אחוזים מחומרתו הייתה בייצור או בבדיקות. בנובמבר 2011, הפך הקונגרס את החלטתו לביטול פרויקט הטלסקופ ואישר את המשך מימונו שנאמד בכ־8.8 מיליארד דולרים.

טלסקופ החלל גאיה

טלסקופ החלל גאיה (באנגלית: Gaia) הוא טלסקופ חלל של סוכנות החלל האירופית המהווה המשך ללוויין היפרכוס. מטרת המשימה היא לאסוף מידע שיאפשר בניית מפה תלת-ממדית רחבה ומדויקת מאי פעם של כוכבים בגלקסיית שביל החלב. לצורך כך גאיה יצפה בכמיליארד כוכבים (כ-1% מכלל הכוכבים בגלקסיית שביל החלב) וימדוד את המרחק אליהם, מהירות תנועתם ותכונות נוספות. הטלסקופ צפוי לגלות גופים חדשים בתוך מערכת השמש, כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש וסופרנובות וכן לצפות במאות אלפי קוואזרים.

גאיה שוגר ב-19 בדצמבר 2013 באמצעות משגר סויוז 2 מבסיס החלל האירופי קורו בגיאנה הצרפתית על ידי חברת אריאנספייס (Arianspace).

טלסקופ החלל גלקס

גלקס (באנגלית: GALEX, ראשי תיבות של Galaxy Evolution Explorer) היה טלסקופ חלל בתחום העל-סגול, ששוגר ב-28 באפריל 2003 בעזרת משגר הלויינים פגאסוס. לטלסקופ מסלול הקפה כמעט מעגלי, בגובה של 697 קילומטר, ובנטייה של 29 מעלות ביחס לקו המשווה. תצפיותיו הייחודיות של גלקס בתחום העל-סגול שפכו אור חדש על חקר גלקסיות, חורים שחורים, סופרנובות, כוכבים ועוד.

התצפית הראשונה של הטלסקופ נערכה ב-21 במאי 2003, והוקדשה לצוות מעבורת החלל קולומביה. תצפית זו התמקדה באזור קבוצת הכוכבים הרקולס, שנמצאה בדיוק מעל למעבורת בזמן יצירת הקשר האחרונה עם מרכז בקרת המשימה של נאס"א.

נאס"א הפסיקה את תמיכתה הכספית בהפעלת גלקס בתחילת פברואר 2011, בשל תעדופו הנמוך יותר ביחס לפרויקטים אחרים, ולאור מגבלות התקציב. עלות המשימה הכוללת לנאס"א הייתה 150.6 מיליון דולר. המכון הטכנולוגי של קליפורניה ניהל משא ומתן לקבלת השליטה בגלקס ובציוד השליטה הקרקעי שלו, בהתאם לחוק סטיבנסון-ווידלר להעברת טכנולוגיה (Stevenson-Wydler Technology Innovation Act), לפיו ניתן להעביר עודפי ציוד מחקר השייכים לממשלת ארצות הברית למוסדות חינוך וארגונים ללא כוונת רווח. במאי 2012 הועבר גלקס לרשות המכון הטכנולוגי של קליפורניה.

בעקבות הפסקת התמיכה הכספית מנאס"א, נפתח מבצע גיוס כספים הנקרא "GALEX CAUSE", בניסיון להשלים את סקר השמיים בתחום העל-סגול (All-Sky UV Survey). במסגרת זו, אפשרו מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ואוניברסיטת חיפה (WIS/TAU/Technion/Haifa (WTTH) consortium) את הפעלת הטלסקופ במהלך החודשים יוני-יולי 2012. [1]

ב-28 ביוני 2013 הוציאה נאס"א את גלקס מכלל שימוש. הטלסקופ צפוי להישאר במסלולו במשך 65 שנים לפחות לפני שיכנס מחדש לאטמוספירה.

טלסקופ החלל האבל

טלסקופ החלל הָאבֶּל (באנגלית: Hubble Space Telescope) הוא טלסקופ חלל ומכלול המכשירים המדעיים שנלווים לו, המותקן בתוך לוויין שחג במסלול נמוך סביב כדור הארץ בגובה של כ-589 ק"מ. הטלסקופ, שקרוי על שמו של האסטרונום האמריקאי אדווין האבל, הוא טלסקופ מחזיר אור בעל מראה ראשית בקוטר של 2.4 מטרים.

לשימוש בטלסקופ חלל, שנמצא מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ, יש מספר יתרונות על פני טלסקופים המוצבים על הקרקע: חדות תמונה גבוהה, מניעת הפרעות ועיוותים שיוצרת האטמוספירה, ויכולת צילום באור על סגול ותת אדום שאינה אפשרית בתצפית מהקרקע בשל סינונם על ידי האטמוספירה. הטלסקופ הוצב במסלולו ב-25 באפריל 1990, במשימה STS-31 של מעבורת החלל דיסקברי, כפרויקט משותף של נאס"א וסוכנות החלל האירופית, והפך מאז לאחד הכלים האסטרונומיים החשובים ביותר בהיסטוריה.

זמן קצר לאחר שהוצב במסלולו, התגלה בטלסקופ עיוות אופטי שפגע באיכות התצפית. בתחקיר, התברר שהעיוות נוצר עקב ליטוש לא נכון של המראה הראשית, ורק לאחר משימת שירות בשנת 1993 החל הטלסקופ לתפקד היטב. מאז, מספר מעבורות חלל פקדו אותו לצורך תיקונים ושיפורים; משימת השירות האחרונה לטלסקופ החלל האבל שוגרה לחלל ב-11 במאי 2009.למרות כל הבעיות, מאז שיגורו ב-1990 עמד הטלסקופ ב-97% מהמשימות שנקבעו לו בלוח הזמנים. המעט שלא בוצעו, בדרך כלל בשל תקלות בציוד, נדחו למועד מאוחר יותר.בין חברי צוות מדעני המחקר של NASA ניתן למצוא את האסטרופיזיקאי הישראלי הבכיר פרופ' מריו ליביו שלמעשה מנהל את קבוצת המחקר.

טלסקופ החלל הרשל

טלסקופ החלל הרשל (אנגלית: Herschel Space Observatory) הוא טלסקופ חלל של סוכנות החלל האירופאית, שהוצע במקור ב-1982 על ידי קונסורציום של מדענים אירופיים. הטלסקופ נקרא על שם סר ויליאם הרשל, מגלה החלק התת-אדום של הספקטרום האלקטרומגנטי ושל כוכב הלכת אורנוס.

הטלסקופ מצויד במראה בקוטר 3.5 מטר, ונכון ל-2016, הוא טלסקופ החלל הגדול ביותר ששוגר אי פעם (וצפוי להיות שני רק לטלסקופ החלל ג'יימס וב, כשזה ישוגר). המכשור המדעי שהוא נושא מורכב ממצלמות וספקטרומטרים שמכסים תחום רחב מאוד של האור בתחום התת-אדום (אורכי גל של כ-50 עד 670 מיקרון) ומיועד לתצפיות בעצמים קרים ומלאי אבק, כגון אזורי יצירת כוכבים וענני גז, וכן גלקסיות רחוקות וצעירות ביקום המוקדם.

הטלסקופ שוגר בהצלחה ב-14 במאי 2009, יחד עם טלסקופ החלל פלאנק, מבסיס החלל האירופי קורו בגיאנה הצרפתית, על גבי טיל אריאן 5. לאחר הגעתו למסלול, סביב נקודת לגראנז' 2 (L2) ולאחר סיום בדיקת תפקוד המערכות, המשימה הוכרזה כפעילה ומבצעית ב-21 ביולי 2009 והחל שלב התצפיות. טלסקופ החלל הרשל פעל 4 שנים, פרק זמן שהוגבל על ידי מלאי ההליום הנוזלי של הטלסקופ. הטלסקופ יצא מכלל שימוש, כצפוי, ב-29 באפריל 2013.

המשימה היא פרי יוזמתה של סוכנות החלל האירופית ונבנתה במימונה, אך גם נאס"א שותפה לפרויקט, הן בפיתוח ובניית חלק מהמכשור המדעי והן בניתוח המידע שהתקבל מהטלסקופ.

טלסקופ החלל טאווקס

טאווקס (ראשי תיבות של Tel Aviv University UltraViolet Explorer, TAUVEX), היה תוכנית לטלסקופ חלל ישראלי הפועל בתחום קרינת העל סגול. טלסקופ חלל זה נבנה על ידי חברת אל-אופ מקבוצת אלביט מערכות, והיה יוזמה של סוכנות החלל הישראלית.

ההצעה לבנייה של טלסקופ חלל זה באה מצוות חוקרים של אוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופסור אליה ליבוביץ, פרופסור חגי נצר ודוקטור נח ברוש. הטלסקופ עתיד היה להיות משוגר לחלל כשהוא צמוד ללוויין תקשורת הודי, במהלך שנת 2008. דחיות רבות בשיגור הלוויין ההודי הביאו במרץ 2010 להחלטה להסיר את הטלסקופ מהלוויין. בעקבות ההסרה מהלווין ואי מציאת שיגור חדש, בוטלה הכוונה לשגרו לחלל.

טלסקופ החלל פלאנק

טלסקופ החלל פלאנק (Planck) הוא טלסקופ חלל של סוכנות החלל האירופית המודד את קרינת הרקע הקוסמית, עם רזולוציה אופטית גבוהה במיוחד. מצפה החלל קרוי על שמו של הפיזקאי הגרמני, זוכה פרס נובל לפיזיקה מקס פלאנק.

הטלסקופ שמשקלו 1,950 קילוגרם, נבנה במרכז החלל שבקאן, ושוגר מבסיס החלל האירופי קורו שבגיאנה הצרפתית ב-14 במאי 2009 יחד עם טלסקופ החלל הרשל. הוא סיים את תפקודו ב-23 באוקטובר 2013, לאחר השלמת מטרותיו.

מהירות רדיאלית

מהירות רדיאלית של עצם ביחס לנקודת ייחוס היא קצב שינוי המרחק בין העצם ובין נקודת הייחוס. המהירות הרדיאלית היא למעשה הטלה של וקטור המהירות של העצם ביחס לנקודת הייחוס על הקו המחבר אותם. הרכיב של המהירות הניצב למהירות הרדיאלית נקרא מהירות משיקה. השימוש העיקרי במהירות רדיאלית הוא באסטרונומיה, שם העצמים הם גרמי שמים והמהירות הרדיאלית מתייחסת לשינוי במרחק שלהם אל נקודת הייחוס שהיא בדרך כלל כדור הארץ, השמש או שביל החלב.

מעבורת החלל קולומביה

מעבורת החלל קולומביה (כינוי מקצועי: OV-102) הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א, והמעבורת הרב-שימושית הראשונה בהיסטוריה. במהלך שירותה ביצעה 28 משימות לחלל והטיסה 160 אסטרונאוטים. ב-1 בפברואר 2003 היא התפרקה עם כניסתה לאטמוספירה, ועל סיפונה שבעה אסטרונאוטים, בהם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל"ם אילן רמון.

סוכנות החלל הקנדית

סוכנות החלל הקנדית (באנגלית: The Canadian Space Agency ובקיצור CSA, בצרפתית: l'Agence spatiale canadienne ובקיצור ASC) הוקמה על ידי ממשלת קנדה בשנת 1989. נשיא סוכנות החלל הקנדית כפוף לשר התעשייה של קנדה. המשימה הרשמית של הסוכנות (מופיעה במסמכי היסוד שלה): קידום יישומי חלל למטרות שלום, פיתוח הידע החללי באמצעות המדע, ודאגה לכך שפעילויות החלל המבוצעות על ידי הסוכנות יתרמו לרווחתם החברתית והכלכלית של אזרחי קנדה.

קרן B612

קרן B612 (באנגלית: B612 Foundation) היא מוסד פרטי ללא כוונת רווח שמרכזה בארצות הברית ומטרתה הגנה על כדור הארץ מפגיעת אסטרואידים. היא מנוהלת בעיקר על ידי מדענים, אסטרונאוטים לשעבר ומהנדסים מהמכון למחקר מתקדם, אוניברסיטת סטנפורד, נאס"א ותעשיית החלל. הארגון פועל בשני מישורים: זיהוי גופים קרובי ארץ שעלולים להתנגש בכדור הארץ ולסכן את האנושות, ופיתוח אמצעים להסטת או השמדת גופים כאלו ברגע שהתגלו.

מקור שם הקרן בשמו של האסטרואיד ששימש ביתו של הנסיך הקטן בספר באותו שם מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי.

ב-2012 הכריזה הקרן שהיא תתכנן ותבנה באופן פרטי טלסקופ חלל שיאתר אסטרואידים, בשם טלסקופ החלל זקיף. הטלסקופ מתוכנן לשיגור ב-2017–2018.

רוברט ג'. לאנג

רוברט ג'. לאנג (אנגלית: Robert J. Lang; נולד ב-4 במאי 1961) הוא מדען ואמן אוריגמי בולט.

לאנג נולד ב-4 במאי 1961 באוהיו וגדל באטלנטה. הוא למד לדוקטורט בפיזיקה במכון הטכנולוגי של קליפורניה, התמחה בלייזרים ומוליכים למחצה וחתום על עשרות פטנטים ומאמרים בתחום.

מגיל שש עסק לאנג באוריגמי ובבגרותו החל לחקור את המתמטיקה של קיפול משטחים. הוא פיתח אלגוריתמים לתכנון דגמי אוריגמי מורכבים ותכנן, על בסיס מחקרו זה, מאות דגמי אוריגמי מהמורכבים שנוצרו אי-פעם. כמו כן, פיתח קיפול בטיחותי יותר עבור כריות אוויר לרכב ואף סייע בתכנון טלסקופ חלל בעל עדשה מתקפלת עצומה בקוטר 100 מטר עבור משרד האנרגיה האמריקני.

כיום מתגורר לאנג בקליפורניה.

תוכנית פלאגשיפ

תוכנית פלאגשיפ (באנגלית: Flagship Program) היא תוכנית של נאס"א לחקר מערכת השמש. תוכנית זו היא הגדולה והיקרה ביותר מבין שלוש תוכניות המחקר של נאס"א לחקר מערכת השמש - השתיים האחרות הן תוכנית דיסקברי (הזולה) ותוכנית הגבולות החדשים (עלות בינונית).

לפי נאס"א, טווח המחירים של משימות בתוכנית פלאגשיפ נעה בין 2 מיליארד דולר ל־3 מיליארד דולר. משימות התוכנית הן קריטיות על מנת לאפשר לבני אדם להגיע ולחקור כוכבי לכת אחרים במערכת השמש. משימות פלאגשיפ יכולות לכלול משימות מורכבות אל אטמוספירת וקרקע נוגה, טיטאן, אירופה, נפטון וירחו טריטון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.