טכסאר

טכסאר הוא שמו המסחרי של סדרת לוויינים המפותחת על ידי התעשייה האווירית לישראל, הלוויינים בסדרה מצויד במטעד מכ"ם מפתח סינתטי הפועל בתחום ה־X. שמו המסווג של הלוויין, שילוח, נחשף בחדשות ערוץ 10 ב-31 בינואר 2008. זהו לוויין תצפית קל משקל, המסוגל לייצר הדמאות תלת ממדיות של כדור הארץ ברזולוציה גבוהה, ביום, בלילה ובכל מזג אוויר. הלוויין פותח על ידי התעשייה האווירית לישראל ושותפות בו שתי חטיבות שלה: חטיבת מערכות חלל - באמצעות מפעל מבת, וחטיבת האלקטרוניקה, באמצעות מפעל אלתא.

הלוויין שוגר מנמל החלל סאטיש דהאוואן שבדרום הודו באמצעות משגר PSLV (בתצורה המכונה פולאריס) ב־21 בינואר 2008. תמונות ראשונות שצילם נקלטו בתחנת הקרקע של הלוויין תשעה ימים לאחר השיגור. קיבולת הזיכרון בלוויין היא 240 גיגהבייט.

לווייני אופק 8 ואופק 10 של ישראל הם לווייני טכסאר.

טכסאר
Techsar
איור של הלוויין טכסאר
מידע כללי
ארגון צבא הגנה לישראל
יצרן התעשייה האווירית לישראל
תאריך שיגור 21 בינואר 2008
משגר PSLV
משימה
סוג משימה לוויין חישה מכ"מי
לוויין של כדור הארץ
מסלול LEO
נטייה 41.03 מעלות
אפואפסיד 580 ק"מ[1]
אפואפסיד 450 ק"מ
זמן הקפה 94.5 דקות
מידע טכני
משקל 295 ק"ג
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 32476
מאגר המידע הלאומי 2008-002A
Techsar modes
אופני הצילום של הלוויין

עקרון הפעולה של לוויין תצפית מכ"מי

הלוויין טכסאר עושה שימוש בטכנולוגיית מכ"ם מפתח סינתטי (SAR). המכ"ם משתמש בתנועת הלוויין (במהירות של קרוב לשמונה קילומטרים בשנייה) על מנת לייצר אנטנה סינתטית מההדים שחוזרים לאורך מסלול הטיסה. המכ"ם משתמש באינטרפרומטריית רדיו על מנת לשרטט תמונה ברזולוציה גבוהה של פני השטח, ללא תלות במזג האוויר.

אופני הפעולה של הטכסאר

הלוויין טכסאר מתוכנן לפעול בשלוש דרכים:

  • SPOT Mode – התמקדות באזור מוגדר, ומעקב של הלוויין אחר האזור בעודו נע;
  • Strip Mode – איסוף מידע רציף במסלול התקדמות הלוויין;
  • Mosaic Mode – דגימה של אזורים נבחרים הנמצאים תחת נתיב הלוויין במעבר מסוים.

שיגור הלוויין

הלוויין שוגר ביום שני, 21 בינואר 2008, מנמל החלל סריהריקוטה שבהודו, באמצעות משגר PSLV. השיגור בוצע בשעה 05:45 שעון ישראל.

אופק 10,לווין טכסאר מתקדם יותר מהמקורי,שוגר ב-9 באפריל 2014,על ידי משגר שביט למסלול נמוך.

TECSAR -- Our-IDF-2018-IZE-038 (44815809042)
דגם של TECSAR

פרויקטים נוספים על בסיס הטכסאר

  • RISAT-2, לוויין מכ"ם הודי שפותח בסיוע חברת אלתא ושוגר ב-2009. לוויין מכ"ם נוסף בשם RISAT-2BR1 שוגר ב-2019.
  • אופק 10, לוויין מכ"ם צבאי ששוגר מישראל ב-2014,על ידי משגר שביט
  • MuSAR, הצעה משותפת של הסוכנות לחלל הישראלית והתעשייה האווירית וחברת נורת'רופ גרומן לפתח גשושית חלל לחקר כוכב נגה באמצעות מכ"ם אשר יועדה לשיגור ב-2015 אך ההצעה לא התקבלה על ידי נאס"א.
  • חברת הביון האמריקאית XpressSAR חתמה בנובמבר 2018 על הסכם עם התעשייה האווירית שתספק לה 3–4 לווייני מכ"ם מסוג טכסאר לפעילותה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נתוני המסלול לא פורסמו על ידי גורמים ישראליים אלא על ידי ISRO, האחראית לשיגור הלוויין. זה המקור למסלול: http://www.isro.gov.in/pressrelease/Jan21_2008.htm (הקישור אינו פעיל, 22 ביוני 2019)
MuSAR

MuSAR (ראשי תיבות באנגלית של Mapping using Synthetic Aperture Radar) היא הצעה לגשושית מחקר לנוגה, המבוססת על הלוויין הישראלי טכסאר. ההצעה הוגשה במכרז של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, במסגרת תוכנית דיסקברי, ואם הייתה נבחרת, הייתה צפויה להיות משוגרת לחלל בשנת 2015.

ההצעה התבססה על הלווין טכסאר שייוצר על ידי התעשייה האווירית לישראל, ומאיץ שייוצר על ידי נורת'רופ גראומן לשם כניסה למסלול סביב נוגה.

הלווין טכסאר היה אמור לעבור מספר שינויים על מנת להתאימו למשימה: שינוי במערכות התקשורת, הארכת הפנלים הסולאריים והוספת מאיץ לצורך כניסה למסלול סביב נוגה.

ההצעה לגשושית מחקר זו הוגשה לנאס"א במשותף על ידי התעשייה האווירית לישראל וחברת נורת'רופ גרומן.

הגשושית הייתה אמורה להיות מצוידת במטעד מכ"ם מִפְתָּח סינתטי הפועל בתחום ה־X. יכולותיו של המכ"ם מאפשרות מיפוי נוגה ברזולוציה מיטבית של 1 מטר, הטובה פי מאה מהגשושית האמריקנית מגלן שמיפתה את נוגה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20.

התוכנית לא יצאה לבסוף אל הפועל.

PSLV

PSLV (קיצור של Polar Satellite Launch Vehicle) הוא משגר לוויינים וחלליות רב שלבי שפותח על ידי הארגון ההודי לחקר החלל ומשמש לשיגור לוויינים צבאיים ומסחריים של הודו ולקוחותיה.

מתקני השיגור של משגרי PSLV נמצאים במרכז החלל סאטיש דהוואן הממוקם בחוף הדרום־מזרחי של הודו.

למשגר יכולת להציב לוויינים במסלול לווייני נמוך (LEO) מסונכרן שמש - מסלול הקפה עוקב קווי אורך המסונכרן עם סיבוב כדור הארץ כך שהלוויין חולף מעל אזורים קבועים בשעות קבועות. מסלול זה יעיל במיוחד ללווייני צילום שמסלולם מסונכרן כך שיעברו מעל אזורי עניין בשעות בהן זוויות התאורה יעילות, וכן ללווייני מכ"ם שמסלולם עוקב אחר קו זריחת השמש או שקיעתה, כך שהתאים הסולאריים שלהם מכוונים וחשופים תמידית לשמש ומספקים את דרישות האנרגיה הגבוהות של המכ"ם.

למשגר יש יכולת להציב לוויינים קלים גם במסלול גאוסטציונרי.

השיגור הנסיוני הראשון של PSLV נערך בשנת 1993 ונכשל עקב תקלת תוכנה, אולם מאז ועד שנת 2016 בוצעו עוד 31 שיגורים מוצלחים ושיגור אחד שהוגדר כהצלחה חלקית. במסגרת שיגורים אלו הוצבו במסלול לוויינים מתוצרת ישראל, הודו, גרמניה, איטליה, ארגנטינה, בלגיה, קוריאה הדרומית ואינדונזיה ושל סוכנות החלל האלג'יראית.

לוויין המכ"ם הישראלי טכסאר שוגר על גבי משגר PSLV בינואר 2008.

RISAT-2

RISAT-2 (ראשי תיבות של Radar Imaging Satellite 2) הוא לוויין חישה מרחוק שפותח על ידי הארגון ההודי לחקר החלל. זהו לוויין מכ"םי, המייצר הדמאות של כדור הארץ ביום, בלילה וכמעט בכל תנאי מזג אוויר. הלוויין שוגר לחלל באמצעות PSLV, משגר לוויינים מפיתוח הודי, והוא לוויין המכ"ם הראשון של הודו.

ב-22 במאי 2019 שיגרה הודו לוויין מכ"ם נוסף בשם RISAT-2B שמשקלו היה כ-615 ק"ג. לוויין זה הוא הראשון משלוש לווייני מכ"ם חדשים מסדרת RISAT-2 המבוססת על טכנולוגיית מכ"ם הטכסאר הישראלי (להבדיל מסדרת RISAT-1 שמהווה סדרת לווייני מכ"ם נפרדת בפיתוח הודי) RISAT-2BR1 ,RISAT-2B ו-RISAT-2BR2 שכולם מיועדים לשיגור עד סוף 2019.

אופטסאט (משפחת לוויינים)

אופטסאט (OptSat) הוא שם מסחרי של משפחת לווייני תצפית קטנים מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. ישראל מתמחה בייצור של לוויינים קטנים וקלים, המתאימים לשיגור הבלתי שגרתי לכיוון מערב, המתחייב ממיקומה של ישראל ומהתנאים הגאו-פוליטיים בקרבתה. לווייני ארוס כבר פועלים בחלל ומהווים נגזרת אזרחית של לווייני אופק. OPTSAT משמש בפועל כלוויין בסיס ללווייני אופק, ארוס, טכסאר ועוד.

אופק (משפחת לוויינים)

אופק היא סדרה של לוויינים ישראליים. שני הלוויינים הראשונים בסדרה נועדו לניסויים, והיתר הם לווייני ריגול שנועדו לצילום לצורך איסוף מודיעין צבאי. רוב לווייני אופק שוגרו מבסיס פלמחים על גבי משגר ה"שביט" הישראלי. הלוויינים חגים מסביב לכדור הארץ בגובה נמוך ומשלימים סיבוב כל 90 דקות לערך. סדרת לוויינים זו ובעיקר שיגורו של הלוויין אופק 1 מבסיס פלמחים ב־19 בספטמבר 1988 הפכו את ישראל למדינה השמינית שמצליחה לשגר בכוחות עצמה לוויין מתוצרתה. הלוויינים והמשגרים פותחו ונבנו על ידי התעשייה האווירית לישראל.

אלתא מערכות

אלתא מערכות בע"מ היא חברה בת של התעשייה האווירית לישראל, ואחת החברות המובילות בעולם במערכות אלקטרוניות צבאיות בתחום המכ"ם, התקשורת והלוחמה האלקטרונית. השם אלת"א הוא ראשי תיבות של "אלקטרוניקה תעשייה אווירית".

בסיס פלמחים

בסיס חיל האוויר פַּלְמַחִים (בח"א 30) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי ונמל חלל לשיגור טילים ולוויינים לחלל. הבסיס נמצא במישור החוף הדרומי, כשני קילומטרים דרומית לקיבוץ פלמחים, מדרום לראשון לציון ולמטווח 24 של חיל החימוש וממערב לנס ציונה.

בבסיס מוצבות כיום 2 טייסות המפעילות מסוקי סער מסוג UH-60 בלק-הוק ("ינשוף"): טייסת 123 ("טייסת ציפורי המדבר") וטייסת 124 ("טייסת החרב המתהפכת").

הבסיס הוא גם בסיס כלי טיס מאוישים מרחוק (כטמ"ם) העיקרי של החיל, ופועלות בו טייסת 200 ("טייסת המל"טים הראשונה") המפעילה את ההרון 1 ("שובל"), טייסת 161 וטייסת 166 המפעילות את ההרמס 450 ("זיק") והרמס 900. כמו כן, שוכנים בבסיס בית הספר לכטמ"ם וגף כטמ"ם של מרכז ניסויי טיסה (מנ"ט).

בנוסף, שוכנת בבסיס יחידת ניסויי הטילים (ינ"ט) העושה שימוש בשדה הניסויים בחלקו הדרומי של הבסיס (מסומן במפות טיסה כ"מטווח 82") ומפקדת כנף ההגנה האקטיבית 167 של מערך הנ"מ. על-פי פרסומים לא רשמיים, פלמחים הוא גם בסיס הקבע של יחידת שלדג.בבסיס שוכנת "יחידת מערכות הנדסיות" - יחידת מה"ן, יחידת משנה של יחידת אופק. יחידה זו עוסקת בכל מערך המחשוב בתחומים שונים הקשורים לחיל האוויר ולתחומים נוספים.

באופן מסורתי, מפקד הבסיס הוא טייס מסוקים בדרגת תת-אלוף. מפקד הבסיס הנוכחי הוא תת-אלוף יואב עמירם שנכנס לתפקידו באוקטובר 2018.

ונוס (לוויין)

ונוס (נכתב כ-VENμS, ראשי תיבות של Vegetation and Environment on a New Micro Satellite) הוא מיזם לפיתוח והפעלת לוויין לחישה מרחוק בעל שתי משימות מחקר. זהו שיתוף פעולה ישראלי-צרפתי. השותפות הראשיות למיזם הן סוכנות החלל הישראלית (ISA) וסוכנות החלל הצרפתית (CNES). ללוויין שתי משימות ראשיות: משימת צילום עם מטע"ד מצלמה מולטי-ספקטראלית, ומשימה טכנולוגית לחקר ביצועי מנוע יוני מסוג HALL המפותח בישראל, בשילוב עם בקרת לוויין אוטונומית. הפרויקט ממומן על ידי ממשלת ישראל באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה ומשרד המסחר והתעשייה, ובמימון עצמי של רפאל והתעשייה האווירית. מסת הלוויין, כ-270 קילוגרם, אופיינית למיזמי חלל ישראליים המשלבים יכולות מורכבות וביצועים ברמה גבוהה באמצעות פלטפורמות קומפקטיות וקלות משקל המוזילות את השיגור לחלל. הלוויין שוגר ב-2 באוגוסט 2017.

חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל

חגיגות שנת ה־70 למדינת ישראל נערכו לאורך שנת ה'תשע"ח (2018), והגיעו לשיאן ביום העצמאות של שנה זו, עת ציינה מדינת ישראל 70 שנים להיווסדה.

לוויין

לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל-ו-ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.

קיימים שני סוגי לוויינים:

לוויין טבעי: ירח נחשב ללוויין טבעי של כוכב הלכת אותו הוא מקיף.

לוויין מלאכותי: כל גוף מעשי ידי אדם שנשלח למסלול סביב גרם שמיים.עם תחילת שיגורם לחלל של לוויינים מלאכותיים על ידי האדם בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, הלכה ותפסה משמעות הלוויין המלאכותי את מקומה של המשמעות הכללית, וכיום במושג "לוויין" הכוונה היא בדרך כלל ללוויין מלאכותי, ואילו ללוויין טבעי יוחד השם "ירח".

מאז העשור השני של המאה ה-21, עם ההוזלה של תחום הלוויינות, נכנס יותר ויותר התחום של מערכי לוויינים, הנותנים פתרונות לשלל תחומים בפריסה עולמית.

לוויינים ישראליים

ישראל החלה את פעילותה בחלל בראשית שנות ה-80, ושיגרה מאז לחלל לוויינים אחדים, לשימושים צבאיים, לשימושים אזרחיים, ולמחקר.

הלוויינים הצבאיים, מסדרת "אופק", שוגרו מבסיס פלמחים בישראל, למעט הלוויין הצבאי טכסאר-פולאריס (המכונה גם אופק 8), ששוגר עבור ישראל מהודו. השיגורים הצבאיים בוצעו באמצעות משגר שביט, שפותח ויוצר בישראל על בסיס תכנון של משגר טילים צבאי ישראלי מדגם יריחו 2. הלוויינים האזרחיים שוגרו מבסיסי שיגור זרים, בהם קוסמודרום בייקונור בקזחסטן ובסיס החלל האירופי קורו בגיאנה הצרפתית. לוויין התקשורת "עמוס 6" נועד לשיגור מקייפ קנוורל בפלורידה אך התרסק על כן השיגור בטרם שוגר. לוויינים ישראלים זעירים שוגרו מהודו, רוסיה וארצות הברית.

לוויינים נבנים במדינות רבות, וכמעט כל מדינה בעולם משתמשת בשירותי לוויין, אך רק למדינות מעטות, ובהן ישראל, יש יכולת לשגר בעצמן לוויינים לחלל. יכולת השיגור של ישראל מוגבלת ללוויינים קלי משקל ולמסלולים נמוכים בלבד. ההשקעה של ממשלת ישראל בתחום החלל בשנת 2018 הייתה כ-82 מיליון שקלים. מעל 40 חברות בישראל וכ-2000 עובדים מועסקים בתחום החלל כגון פיתוח רכיבים ללוויינים והתעסקות בתחום החלל.[דרוש מקור] אך באפריל 2019 הודיע ראש הממשלה לאחר ניסיון הנחתת גשושית ישראלית על הירח במימון תורמים, כי הוא שוקל לקדם "תוכנית חלל" ישראלית חדשה אשר תתוקצב במימון ממשלתי וציבורי.

מכ"ם מפתח סינתטי

מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (באנגלית: Synthetic Aperture Radar, בראשי תיבות: SAR) הוא מכ"ם המותקן על מטוס או לוויין ועושה שימוש בשיטות מורכבות של עיבוד נתונים על מנת לאחד נתונים של מספר שידורים עוקבים לכדי תמונה אחת. שיטה זו מנצלת את תנועת המטוס או הלוויין בפרקי הזמן שבין השידורים כדי לדמות ביצועי מכ"ם בעל אנטנה גדולה בהרבה.

מכ"ם מפתח סינתטי מאפשר קבלת דימות ברזולוציה גבוהה מאוד של פני השטח הנסקר והעצמים הנמצאים עליו. המכ"ם מאפשר איסוף מודיעין צבאי בכל מזג אוויר, ומיפוי מפורט של כדור הארץ ושל כוכבי לכת אחרים.

פולאריס (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

תעשייה ביטחונית בישראל

בישראל פועלת תעשייה ביטחונית ענפה, שהחלה להתפתח עוד טרם הקמת המדינה, ובמשך השנים הפכה למרכיב בולט בתעשייה בישראל. תעשייה זו נועדה לתת מענה לצרכיה הביטחוניים הייחודים של מערכת הביטחון בישראל, ובעיקר של צה"ל. חרמות נשק שהוטלו על ישראל בתקופות שונות בעקבות לחץ כלכלי של מדינות ערב היו אחד המניעים העיקריים להשקעה הרבה של ישראל בפיתוח אמצעי לחימה מתוצרתה.

רבים מאמצעי הלחימה המיוצרים בישראל מיועדים לייצוא, שעליו מפקח סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון. בשנת 2017 הגיע הייצוא הביטחוני לשיא של 9.2 מיליארד דולר, וכבר בשנת 2015 דורגו ארבע חברות ישראליות בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. חלק קטן מהאמל"ח שמיוצר בישראל מיועד לצה"ל בלבד, והוא בגדר "נשק הפתעה" שנועד לתת לישראל יתרון טכנולוגי איכותי על יריביה.

ישראל לוויינים ישראליים ותוכניות חלל אחרות
לווייני תקשורת עמוס ( 123456E )
לווייני צילום מסחריים ארוסאופטסאט
לוויינים צבאיים אביראופק • טכסאר
לווייני מחקר וטלסקופים ULTRASAT‏* • טאווקס* • ונוס* • DIDO • *SHALOM • *SLOSHSAT
לווייני סטודנטים ואוניברסיטאות טכסאטדוכיפת 1דוכיפת 2דוכיפת 3SAMSONBGUSAT
חלליות וגשושיות בראשית • ‏MuSAR‏*
יכולות שיגור משגר שביטבסיס פלמחים
משימות אנלוגיות למאדים D-MARS
ארגונים ישראליים קשורים סוכנות החלל הישראליתמפא"תהתעשייה האווירית לישראלSpaceIL
* שיתופי פעולה בינלאומיים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.