טורקית

טורקית (Türkçe; להאזנה (מידע • עזרה)) IPA: ['t̪yɾcʧɛ] היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון. ניב הטורקית המדובר בפי משכילי איסטנבול נחשב כמאפיין את השפה התקנית.

מאז התאסלמות הטורקים ועד 1928 נכתבה הטורקית באמצעות גרסה של האלפבית הערבי ונקראה "טורקית עות'מאנית", אך מאז ועד היום נכתבת הטורקית באלפבית טורקי המבוסס על האלפבית הלטיני עקב הרפורמה במערכת הכתב שהנהיג מוסטפא כמאל[1].

הרפורמה בכתב הונהגה במטרה לייצג את צלילי השפה הטורקית ביתר נאמנות, להרפות מאחיזתו של האסלאם בטורקיה ובאופן כללי להנהיג את טורקיה אל הקידמה. כיום, רק חוקרים או אנשים שלמדו קרוא וכתוב לפני 1928 - מסוגלים לקרוא טורקית עות'מאנית.

במהלך השנים הושפעה הטורקית מהערבית ומהפרסית עד ש-20 אחוז מאוצר המילים שלה היו שאולים משתי שפות אלו. עם זאת, במהלך שנות ה־30 ניסו הטורקים "לטהר" את שפתם ולהוציא משימוש מילים ממקור זר – בעיקר מילים שאולות מהשפות הערבית והפרסית – מה שפישט מאוד את הסגנון הספרותי של השפה הטורקית והפך אותה דומה יותר לטורקית העממית. גם כיום, כ-10% מאוצר המילים התקני בטורקית הם ממקור ערבי ופרסי, דבר המאפשר למצוא עשרות מילים בשימוש יומיומי שדומות למילים עבריות, ובין היתר: merkez (מרכז, מערבית: مركز), sebep (סיבה, מערבית: سبب), iptal (ביטול, מערבית: إبطال), nokta (נקודה, מערבית: نقطة), saat (שעה, מערבית: ساعة), hürriyet (חירות, מערבית: حرية), tembel (טמבל, מילה שקיימת גם בפרסית, ואולי הגיעה לעברית דרך ערבית מדוברת; בטורקית משמעותה "עצלן" ולא "טיפש").

הרפורמה שערך מוסטפא כמאל אטאטורק בשפה הטורקית, שעיקרה החלפת הכתב הערבי בכתב הלטיני, כללה גם החלפת מילים רבות ממוצא ערבי ופרסי במילים משורשים טורקיים. חלק מהשינויים האלה התקבלו, אולם חלק ניכר מאוצר המילים הטורקי עדיין שאול מערבית ומפרסית. במהלך המאה ה-20, וגם כיום, היו לשונות אירופה המקור העיקרי לשאילת מילים חדשות. כיום כולל אוצר המילים הטורקי מילים רבות שמקורן בצרפתית. המוסד ללשון הטורקית עדיין עוסק בהחלפת המושגים הזרים במושגים טורקיים. ניתן היה לראות שהשפה הטורקית כרגע בשנות ה-2000 הרבה פחות מדוברת מהשפה הפרסית ברחובות ובערים.

טורקית
Türkçe
מדינות טורקיה, צפון קפריסין, בולגריה, מקדוניה, יוון, גרמניה
אזורים אסיה ואירופה
דוברים 65,000,000
שפת אם 55,000,000
כתב אלפבית לטיני
משפחה

אלטאית (במחלוקת)

טורקית
דרום-מערבית
טורקית
לאום טורקיה  טורקיה
קפריסין  קפריסין
צפון קפריסין  צפון קפריסין
מוסד Türk Dil Kurumu - המוסד ללשון הטורקית
ראו גם שפהכתב • רשימת שפות
Turkey Turkish dialects map (Main subgroups) en
ניבי הטורקית

הגיית השפה וכתיבתה

עיצורים

העיצורים
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Bb b נהגה כהגיית בי"ת
Cc ʤ נהגה כהגיית גימ"ל גרושה
Çç ʧ נהגה כהגיית צד"י גרושה
Dd d נהגה כהגיית דל"ת
Ff f נהגה כהגיית פ"א רפה
Gg ɡ נהגה כהגיית גימ"ל, או כעין גימ"ל ויו"ד שוואית
ɟ
Ğğ - אינו נהגה - מאריך את התנועה שלפניו כשמופיע בסוף הברה לפני עיצור או בסוף מילה
- כאשר מופיע בין תנועות אינו נהגה, או שנהגה כיו"ד עיצורית
j
Hh h נהגה כהגיית ה"א
Jj ʒ נהגה כהגיית זי"ן גרושה
Kk k נהגה כהגיית כ"ף
Ll l נהגה כהגיית למ"ד
[ɫ]
נהגה כהגיית למ"ד מװלנת - אין מקבילה עברית
Mm m נהגה כהגיית מ"ם
Nn n נהגה כהגיית נו"ן
Pp p נהגה כהגיית פ"א
Rr ɾ נהגה כהגיית רי"ש לשונית
Ss s נהגה כהגיית סמ"ך
Şş ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Tt t נהגה כהגיית ת"ו
Vv v נהגה כהגיית בי"ת רפה
Yy j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Zz z נהגה כהגיית זי"ן

תנועות

Turkish vowel chart
התנועות בשפה הטורקית
התנועות
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Aa [ä]
נהגית כהגיית פתח
Ee []
נהגית כהגיית צירי
[æ]
נהגה כהגיית a במילה האנגלית And לפני /l m n ɾ/ בסוף הברה
[ɯ]
נהגית כמעין חיריק אחורי/שורוק בלתי־מעוגל
İi [i]
נהגית כהגיית חיריק
Oo []
נהגית כהגיית חולם
Öö ø̞ ליצור עם השפתיים "אוֹ" (o) ובלי שינויין לומר "אֶה" (e)
Uu [u]
נהגית כהגיית שורוק
Üü [ʏ]
ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלי שינויין לומר i במילה האנגלית in
  • אף על פי ש-[ɨ] אינה אחורית היא מסומנת לעיתים כ-[ɯ]. זאת משום שהטורקית מבחינה בין שתי מערכות תנועות לפי עיגול השפתיים, לכן דוברי טורקית תופשים את התנועה הזו כמקבילה הבלתי-מעוגלת של u.

אין דיפתונגים בשפה הטורקית.

השפה מתאפיינת בהרמוניית-תנועות (vowel harmony). בכל מילה ייתכנו תנועות אחוריות בלבד (aıou) או תנועות קדמיות בלבד (eiöü). תופעה זו משפיעה על חלק מן המוספיות.

דקדוק

הטורקית היא שפה צירופית (אגלוטינטיבית). כללי המורפולוגיה של השפה מאפשרים יצירת מילים באמצעות שרשור מספר רב של סיומות אחרי בסיס המילה. לכל סיומת יש משמעות אחת מובחנת, כך שמשמעות המילה כולה נגזרת מן הבסיס ומכלל הסיומות המצטרפות אליו. התחביר הטורקי שונה במידה רבה מזה של שפות הודו-אירופיות או שמיות, וכך גם באשר לטיב הקשר בין המילים במשפט. עובדה זו, יחד עם העובדה שהשפה היא צירופית, מביאה לכך שתרגום מדויק (מילה מול מילה) הוא כמעט בלתי-אפשרי, והדבר מלמד על דרך החשיבה השונה של השפה.

  • דוגמה:

Devlet içindeki, fakat demokratik hukuk devletinin denetimi dışındaki bazı örgütler ve güçler gün yitirmeksizin kontrol altına alınmalıdır. Kontrgerilla harekat halindedir ve 1 Mayıs'ta parmağı vardır

מדינה פנים+ב+עצמה, אבל דמוקרטי חוק מדינה+של שליטה+שלו+של חוץ+ב+עצמה כמה ארגון+רבים ו כוח+רבים יום א.ב.ד+שם-הפועל+מבלי+של שליטה תחת+שלו-ל ל.ק.ח+חייב-is. גרילת-הנגד מתקפה מצב+של+ב+is ו אחד מאי+ב אצבע+שלה יש+is.

"יש להשתלט מבלי לאבד רגע (במקור: "יום") על מספר ארגונים וכוחות של המדינה גופא, אך הנמצאים מחוץ לשלטון מדינת החוק הדמוקרטית (עצמה). גרילת הנגד נמצאת במצב של מתקפה והייתה לה יד ב(אירועי ה-)1 במאי".

  • דוגמה נוספת:

"Davetimizi kabul edip etmeyeceği, işini yarın akşama kadar bitirmiş olup olmamasına bağlıymış"

הזמנה+שלנו+את קבלה ע.ש.ה+ip[2] ע.ש.ה+שלילה+עתיד, עבודה+שלו+את מחר ערב+ל עד ג.מ.ר+עבר-גמור ה.י.ה+ip ה.י.ה+שלילה+ש+ל קשור+מסתבר-ש.

"(השאלה) אם ייענה (במקור: "יעשה קבלה") להזמנתנו או לא, קשורה, כך נראה (ymiş-), לשאלה אם יסיים או לא (יסיים) את עבודתו עד מחר בערב (במקור "אם עבודתו תהיה או לא תהיה גמורה...")".

  • דוגמה שלישית:

"Arkadaşla dövüşülür mü?"

חבר-עם ה.כ.ה+אחד-את-השני+סביל+הווה האם?

"האם רבים ("הולכים מכות") עם חברים?" (במקור: "האם הכאה אחד את השני נעשית עם חברים"?)

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ בטורקיה המחודשת חגיגה לכבוד האלף -בית הלטיני, דואר היום, 15 באוגוסט 1928, המשך
  2. ^ הסיומת ip מראה על כך שהפועל נושא את אותם מאפייני זמן, גוף וכו' של פועל אחר במשפט הסמוך לו עניינית. השימוש בסיומת ip במקרה זה מביא לתרגום "יקבל או לא" בעוד שלו שני הפעלים היו מוטים באופן מלא, התרגום הנכון היה "יקבל או לא יקבל".
אורדו

אֻרְדוּ (IPA:‏ [ʊrd̪uˈ] (מידע • עזרה); אורדו: اردو) היא ניב של הינדוסטנית, המזוהה עם מוסלמים בדרום אסיה. זוהי השפה הלאומית והלינגואה פרנקה של פקיסטן. היא מדוברת בהיקף נרחב גם בהודו, שם היא אחת מ-22 השפות המועמדות להיות שפות רשמיות ושפה רשמית של חמש מדינות בהודו. על בסיס ניב הכהרי בולי של דלהי, היא התפתחה תחת השפעת הפרסית, הערבית והשפות הטורקיות במשך למעלה מ-900 שנים. היא החלה להתעצב באזור הקרוי אוטר פרדש שבהודו, במהלך סולטנות דלהי (1206-1527), והמשיכה להתפתח תחת האימפריה המוגולית (1526-1858). לשפה ישנו קשר מובנות הדדית עם הינדי סטנדרטית המדוברת בהודו. שתי השפות חולקות את אותו הבסיס ההודי; הדקדוק והפונולוגיה שלהן כה דומים עד כי נראה שהן שפה אחת. האוכלוסייה המשולבת שלהן היא הרביעית בגודלה בעולם.רוב המוגולים הגיעו משבט ברלאס, שהיה ממוצא מונגולי. השבט אימץ את התרבות הטורקית ואת התרבות הפרסית והתיישבו בטורקסטן ובח'ורסאן. שפת אמם הייתה צ'אגאטאי (אותה הם הכירו בתור טורקית) והם דיברו בנוחות גם בפרסית הלינגואה פרנקה של האליטה הטימורית. עם זאת, לאחר הגיעם לתת-היבשת ההודית, הצורך לתקשר עם התושבים המקומיים הוביל לשימוש בשפות הינדיות הנכתבות באלפבית הפרסי, עם כמה התאמות ספרותיות ואוצר מילים השאוב מהפרסית והטורקית. דבר זה הפך לתקן חדש הנקרא הינדוסטנית, הקודמת לאורדו.

אורדו לרוב עומדת בניגוד להינדי. מלבד השיוכים הדתיים, ההבדלים מוגבלים לרוב לצורות הסטנדרטיות: אורדו תקנית נכתבת בסגנון נסתעליק של האלפבית הפרסי ונשענת במקרים רבים על הפרסית ועל הערבית כמקור לאוצר מילים טכני וספרותי. בניגוד מוחלט, ההינדי התקנית נכתבת בדוונאגרי ונשענת על הסנסקריט. עם זאת, בשתי השפות קיימת כמות גדולה של מילים פרסיות, ערביות וסנסקריטיות, ורוב הבלשנים מחשיבים אותן לשתי צורות תקניות של אותן השפות, ורואים את ההבדלים כעניין סוציו-בלשני, על אף שכמה מסווגים אותם בנפרד. המובנות ההדדית קטנה בהקשרים ספרותיים ומיוחדים אחרים הנשענים על עגה מקצועית ומשכילה יותר משפת הרחוב. בשל הלאומיות הדתית מאז חלוקת הודו והמתחים המשותפים הממושכים, דוברי שתי השפות כשפת אם מתייחסים אליהן כאל שפות שונות לחלוטין, על אף נקודות הדמיון הרבות בין השתיים בסביבה המדוברת. עם זאת, די קל למצוא הבדלים באוצר המילים.

אזרית

אַזֶרית (Azərbaycanca, Azərbaycan dili) הוא מונח המתייחס לכמה ניבים קרובים המדוברים בקווקז ובאיראן. לרוב מקובל להתייחס אל הניבים האלה כלשפה אחת, השייכת למשפחת השפות הטורקיות. שני הניבים העיקריים הם אזרית צפונית, שהיא השפה הרשמית ברפובליקת אזרבייג'ן, ואזרית דרומית המדוברת בעיקר באיראן. המונח "אזרית" מתייחס לפעמים גם לשפה שונה לגמרי, קרובה לפרסית, המכונה בדרך-כלל טאט, ואשר מדוברת באותו אזור, וגם בישראל בקרב יהודים יוצאי הקווקז. כל המידע שלהלן מתייחס לשפה האזרית השייכת למשפחת השפות הטורקיות.

האזרית הצפונית, שהיא השפה הרשמית באזרבייג'ן, מדוברת בפי כ-6 מיליון תושבי המדינה - 4 מיליון כשפה יחידה, והשאר דוברים גם רוסית. בנוסף, דוברים אותה אנשים רבים במדינות השכנות (ארמניה, גאורגיה, קזחסטן, קירגיזסטן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן ורוסיה) כשפה שנייה. בסך הכל עומד מספר דובריה על כ-15 מיליון. האזרית הצפונית מכונה לפעמים "טורקית אזרית".

האזרית הדרומית מדוברת בפי כ-25 מיליון איש, רובם תושבי איראן (38% מתושביה). שאר הדוברים הם תושבי עיראק (כמיליון דוברים), טורקיה (כחצי מיליון דוברים), אזרבייג'ן, ירדן, אפגניסטן וסוריה. באיראן נפוצה השפה בעיקר באזור הצפון, ובכמה שכונות בטהראן. האזרית הדרומית נכתבת באלפבית הערבי.

כל הניבים בשפה שייכים לענף הדרומי של השפות הטורקיות בתוך משפחת השפות האלטאיות ביחד עם טורקית, טורקמנית ו-36 שפות נוספות.

השפה האזרית דומה במיוחד לטורקית, איתה היא חולקת את רוב אוצר המילים והדקדוק. שני הניבים העיקריים בשפה הושפעו רבות מפרסית, ונקלטו בהן מילים רבות מארמנית ומרוסית. בין שני הניבים בשפה האזרית ניכרים הבדלים בכל התחומים: אוצר מילים, תחביר, ומורפולוגיה.

אסיה הקטנה

אסיה הקטנה (יוונית: Μικρά Ασία; לטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של טורקיה, הנקרא גם אנטוליה (יוונית Ανατολία מ-ανατολή - "זריחת השמש" או "מזרח", טורקית Anadolu). כיום מציינים שני המושגים - "אסיה הקטנה" ו"אנטוליה" - את חלקה האסייתי של טורקיה. במערבה גובלת אסיה הקטנה במיצר בוספורוס, בים השיש (ימת מרמרה), בדרדנלים ובים האגאי. בדרומה גובלת אסיה הקטנה בים התיכון, ובצפונה - בים השחור. ממזרח ודרום-מזרח תחומה אנטוליה על ידי קווים דמיוניים המפרידים בינה לבין יתר חלקי אסיה.

בוספורוס

בּוסְפורוּס (טורקית: Boğaziçi או İstanbul Boğazı, "מצר איסטנבול") הוא מצר ים המפריד בין החלק האירופי של טורקיה, תראקיה, לחלקה האסיאתי, אנטוליה. הבוספורוס מחבר בין ים מרמרה לים השחור. אורך המצר כ-30 קילומטר, רוחבו המרבי 3,700 מטר (בכניסה הצפונית) ורוחבו המינימלי 750 מטר (בין המצודות אנדולוהיסרי ורומליהיסרי). העומק במרכז המצר נע בין 36 ל-124 מטרים.

חופי המצר מאוכלסים בצפיפות, שכן העיר איסטנבול (שאוכלוסייתה מונה יותר מ-11 מיליון נפש) שוכנת משתי גדותיו.

שני גשרים חוצים את הבוספורוס. הראשון, המכונה "גשר הבוספורוס" או "גשר הבוספורוס הראשון", הושלם בשנת 1973 ואורכו 1,074 מטרים. השני, "גשר פתיה סולטאן מהמט" או "גשר הבוספורוס השני", שוכן כחמישה ק"מ צפונית לראשון; אורכו 1,090 מטרים ובנייתו הושלמה ב-1988.

מתחת לבוספורוס נבנתה מנהרה למסילת רכבת, מרמריי, שבנייתה הסתיימה ב-2013. כ-1,400 מטר מהמנהרה יעברו מתחת למצר, בעומק של כ-55 מטרים.

גזיאנטפ

גזיאנטפ (טורקית Gaziantep, ובעבר אנטפ - Antep; כורדית Dîlok) היא עיר בדרום-מזרח טורקיה. העיר, המשמשת כבירת נפת גזיאנטפ, היא העיר הגדולה במחוז דרום-מזרח אנטוליה. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה"), ולפי מפקד שנערך בשנת 2000 מנתה אוכלוסייתה 853,512 תושבים. בשל קצב גידולה המהיר, התגוררו בה ב-2014 למעלה מ-1.5 מיליון תושבים.

גלאטסראיי

גלאטסראיי ספור קולובו (בטורקית: Galatasaray Spor Kulübü) הוא מועדון כדורגל טורקי הממוקם באיסטנבול. גלאטסראיי הוקמה בשנת 1905 על ידי עלי סמי ין ועד היום זכתה הקבוצה ב-22 אליפויות טורקיה, ב-18 גביעים ואף זכתה בגביע אופ"א בשנת 2000. משחקי הבית של הקבוצה נערכים באצטדיון טורק טלקום המכיל 52,647 מקומות ישיבה, אשר נחנך בשנת 2011 והחליף את אצטדיון עלי סמי ין.

מקור השם: גלאטה (טורקית Galata) היא שכונה ברובע בייאואולו (Beyoğlu), בחלק האירופי של איסטנבול. בעבר הייתה גלאטה מצודה על החוף הצפוני של מפרץ קרן הזהב, מול קונסטנטינופול. ייחוס נוסף הוא לאימפריה קלטית (שבטים גאלים) ששלטו בשטח זה.

גלאטסראיי זכתה בגביע אופ"א בשנת 2000 לאחר שגברה במשחק הגמר בדו-קרב בעיטות עונשין על ארסנל. היא הקבוצה היחידה שזכתה בגביע אופ"א בלי להפסיד משחק אחד והקבוצה הטורקית הראשונה שזכתה בתחרות זו. כמו כן, היא גם הקבוצה הראשונה שזוכה במפעל לאחר שהודחה מליגת האלופות. גלאטסראיי היא אחת משלוש הקבוצות היחידות בטורקיה (יחד עם פנרבחצ'ה ובשיקטש) שמעולם לא ירדו לליגה השנייה.

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העות'מאנית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية) הייתה אימפריה טורקית שהתקיימה למשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, השתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. האימפריה העות'מאנית הייתה בין הכוחות הפוליטיים העיקריים בעולם מהמאה ה-15 עד תחילת המאה ה-18, והיוותה איום על מדינות אירופה עד שהתפרקה לאחר מלחמת העולם הראשונה והייתה לטורקיה המודרנית. ארץ ישראל נכללה גם היא בתחומיה של האימפריה העות'מאנית.

הטורקים הצעירים

הטורקים הצעירים (טורקית Jön Türkler או Genç Türkler) הייתה מפלגה לאומנית טורקית שתפסה את השלטון באימפריה העות'מאנית ב-1908 לאחר שהדיחה את הסולטאן עבדול חמיד השני.

הים השחור

הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה. הים השחור מחובר לים מרמרה על ידי מצר הבוספורוס, החוצץ בין חלקה האירופאי והאסיאתי של טורקיה ובין שני חלקי העיר איסטנבול. רומניה, בולגריה והחלק האירופאי של טורקיה תוחמים את הים השחור ממערב. הגדות הצפונית והמזרחית נתחמות על ידי אוקראינה, רוסיה וגאורגיה. כל חופו הדרומי הוא טריטוריה טורקית.

אורכו 1,200 קילומטרים ממזרח למערב, רוחבו המרבי 610 קילומטרים, ושטחו 436,400 קמ"ר (לא כולל ים אזוב). עומקו המרבי 2,206 מטרים. אל הים מתנקזים חלק גדול מנהרות מזרח אירופה, לרבות הדנייפר, הדניסטר, הבוג הדרומי והדנובה. הוא מקבל מים גם מנהרות חלקה המזרח אירופאי של רוסיה כמו נהר הדון אשר זורם אל ים אזוב וגם מהקווקז המערבי כמו נהר הקובן אשר זורם גם הוא לים אזוב, כמו כן מגיעים אליו עוד כמה נהרות קטנים. לכן מליחות הים השחור נמוכה משמעותית ממליחות הים התיכון, והוא אגן דילול.

ערים חשובות לחופו של הים השחור הן אודסה, איסטנבול, סמסון, קונסטנצה, בורגס, ורנה, סבסטופול, בתומי, אורדו, ילטה וסוצ'י. בשנים שלאחר סיום המלחמה הקרה, הפכו עשרות ערים ועיירות לאורך חופי הים השחור לאתרי נופש ותיירות פופולריים.

בעת העתיקה כונה הים ביוונית בשם "Εὔξεινος Πόντος" (אפקסינוס פונטוס) - "הים הידידותי", כנראה לשון נקייה לעובדת היותם של חופיו מאוכלסים בשבטים עוינים ליוונים בטרם תהליך הקולוניזציה. הרומים כינו אותו Pontos Axeinos (הים האואקסיני).

הים השחור הוא אחד מארבעה ימים הנקראים בעברית ובשפות נוספות על שם צבעים נפוצים - כשהאחרים הם הים הלבן, הים האדום, והים הצהוב.

הלחם בסיסים

הֶלְחֵם בסיסים (בספרות חז"ל נוטריקין) הוא דרך תצורה של מילים בשפה באמצעות חיבורן של שתי מילים (ובמקרים נדירים, במספר שפות, אף שלוש מילים. דוגמה בעברית: "שוקחתן" - הלחם של "שוק", "קח" ו-"תן") קיימות למילה אחת, בדרך כלל תוך השמטה של הגאים מאחת המילים או משתיהן. הלחם שבו שתי המילים נשארות שלמות מכונה "הלחם בסיסים מלא" בעוד הלחם בסיסים בו נשמטים הגאים מכונה "הלחם בסיסים חסר".

דרך תצורה זאת התפתחה מהתופעה הקדומה יותר של "הצמדת מילים" - אשר מופיעה כבר בתנ"ך (ראו להלן בפרק: הצמדת מילים). עם זאת, היא אינה אופיינית לעברית ולשפות שמיות, והיא רווחת בעברית בעיקר בתחום הרעיונאות, ופחות כדרך סטנדרטית ליצירת מילים. אנגלית, לעומת זאת, ועוד יותר מכך: גרמנית (וכן שפות אגלוטינטיביות כדוגמת טורקית), הן שפות פוריות ועשירות בהלחמים.

המושג "הלחם בסיסים" (במקור: Portmanteau) הומצא על ידי לואיס קרול כדי להסביר את שירו המפורסם "ג'ברווקי" ב"מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", והשיר אכן משופע במילים כאלו.

חאן (מבנה)

חאן (ברבים: חאנים; פרסית: کاروانسرا; טורקית: Kervansaray) הוא אכסניה לשיירות סוחרים, שבה יכולות השיירות הנוסעות בדרכים לעצור למנוחת לילה מבלי לחשוש משודדי הדרכים.

אכסניה זו הייתה בדרך כלל רבועה או מלבנית ולה שתי קומות ערוכות סביב חצר מרכזית. בקומה התחתונה אוכסנו בהמות המסע (סוסים וגמלים) והסחורה, ובקומה השנייה לנו הנוסעים - בדרך כלל על הרצפה. בחצר שבמרכז החאן הכינו לעצמם הנוסעים את ארוחותיהם.

חלק מן החאנים שמשו מעין סוג של "תחנה מרכזית" עבור כרכרות סוסים ועגלות.

טורקית עות'מאנית

טורקית עות'מאנית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.

הטורקית העות'מאנית מתאפיינת במבנים דקדוקיים, במספר גדול של מילים שנשאלו בעיקר מפרסית ומערבית ובשימוש באותיות ערביות ובספרות המשרק ההודיות הערביות, ובמהלך המאה ה-20 היא התפתחה במהירות לטורקית מודרנית כתוצאה מהכוונה ממשלתית.

טטרים

העם המכונה טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары) הוא כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר. ריכוז גדול של הטטרים נמצא ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן. כן גרים טטרים גם בחלקים אחרים של רוסיה וגם בקזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן, קירגיזסטן, אלטאי ובארצות הקווקז. הטטרים הקווקזיים היגרו לקווקז בזמן גירושי סטלין ואף קודם לכן, כיום קיימת קהילה של כ-30 אלף טטרים באזרבייג'ן ומספר בלתי ידוע בגאורגיה וארמניה.

ים מרמרה

ים מרמרה, הקרוי גם ים השיש (טורקית Marmara Denizi; יוונית Θάλασσα του Μαρμαρά או Προποντίδα) הוא ים מוקף יבשה, בעל שטח של כ-11,350 קמ"ר, הנמצא בין מצר הבוספורוס המוביל אל הים השחור למצר הדרדנלים המוביל אל הים האגאי ולמעשה לים התיכון.

לירה טורקית

לירה טורקית (בטורקית: Türk Lirası) היא ההילך החוקי הנמצא בשימוש כיום בטורקיה וברפובליקה הטורקית של צפון קפריסין.

מהמט השני

מהמט השני (טורקית עות'מאנית: محمد ثانى, טורקית: Fatih Sultan Mehmed - "מהמט הכובש"; 30 במרץ 1432 - 3 במאי 1481), היה סולטאן האימפריה העות'מאנית לתקופה קצרה בין 1444 ו-1446, ולאחר מכן שוב בין 1451 ו-1481. מהמט השני כונה "שליט שתי הארצות (אנטוליה ורומלי) ושליט שני הימים (הים התיכון והים השחור)". הוא היה השליט העות'מאני הראשון שטען לתואר קיסר האימפריה הרומית, לצד תארים כגון מלך, סולטאן, חאן; וזאת, לאחר כיבוש קונסטנטינופול ב-1453 ואימוץ סמלי ביזנטיון לצד סמלים עות'מאניים.

מהמט המשיך את כיבושיו באסיה, עם האיחוד מחדש של אסיה הקטנה, ובאירופה, עד בלגרד. מהמט השני נחשב לגיבור לאומי בטורקיה, ועל שמו נקרא גשר פתיה סולטאן מהמט באיסטנבול.

מוזיקה מזרחית

מוזיקה מזרחית, או מוזיקה ים תיכונית, או הזמר המזרחי הישראלי, היא סוגה מוזיקלית בזמר העברי שנוצרה בישראל ומבוססת על המוזיקה המסורתית של בני עדות המזרח. זמר זה מושפע מהמוזיקה הערבית, תימנית, יוונית, כורדית, טורקית, מרוקאית ומהמוזיקה הארצישראלית ההגמונית משנות ה-30 ועד שנות ה-50.

מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע

מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע היא אנדרטה הניצבת בשדרות דוד טוביהו, בסמוך לתחנת הרכבת הטורקית הישנה בבאר שבע. המצבה הוצבה בשנת 2002 על ידי ממשלת טורקיה, לזכר 298 חללים טורקים שנפלו בקרב על באר שבע.

בבסיס המצבה הוצב לוח זיכרון לזכר החללים הטורקים שנפלו במערכה. הלוח במקורו הוצב על ידי הבריטים בקיר הכניסה לבית הקברות הצבאי הבריטי, כתגמול לחסד עם המת שעשו הטורקים כאשר הציבו מצבה לטייס בריטי שנפל בקרב נגדם. ליד המצבה ניצב פסל ראש של מוסטפא כמאל אטאטורק.

בשנת 2010 הושחתה המצבה בעקבות אירועי המשט לעזה, כשרוססה עליה הכתובת "כל הכבוד לצה"ל", ונעשה ניסיון להצית את דגל טורקיה שלצדה.

פנרבחצ'ה

פנרבחצ'ה (טורקית Fenerbahçe, נהגה בטורקית: פנרבהחצ'ה) הוא מועדון כדורגל טורקי מאיסטנבול. צבעיו הם צהוב וכחול כהה, האצטדיון הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון שיקרי סראג'ולו שבו 50,509 מקומות ישיבה.

פנרבחצ'ה היא אחת משלוש הקבוצות הגדולות בטורקיה, יחד עם גלאטסראיי ובשיקטש. פנרבחצ'ה היא אחת משלוש הקבוצות היחידות בטורקיה (יחד עם גלאטסראיי ובשיקטש) שמעולם לא ירדו לליגה השנייה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.