טומאת קבר

בהלכות טומאה וטהרה, טומאת קבר היא אחת מאבות הטומאה הנגרמות על ידי מת, ומהותה - טומאה הנגרמת על ידי קבירת מת במקום סגור מכל צדדיו. כל היקף המקום יחד עם דפנותיו מבחוץ נחשב לקבר, והוא מטמא בטומאה חמורה את הנוגע בו או המאהיל עליו. מקור טומאה זו מפורש בתורה: "או כי יגע ... או בקבר".

CemeteryJ
בית קברות יהודי

גדר הדין

בניגוד למת שנקבר ללא טפח מעליו, שמקומו נחשב כטומאה רצוצה אך אינו מטמא כקבר, הרי שאם יחדו למת מקום לקברו בחלל טפח וגובה טפח, המקום מטמא בטומאת קבר במגע מהתורה. לפי שיטת הראב"ד[1], חלוק הדבר אם יש טפח חוץ מגופת המת, שבאופן כזה נחשב המקום גם לאוהל ולכן המאהיל מעליו אינו נחשב כמאהיל על המת, לבין קבר שאין טפח פנוי בינו לבין המת, שאז הקבר מטמא הן במגע והן באוהל. רבי חיים סולובייצ'יק מסביר, כי כדי שאוהל יחשב לאוהל, ברור שצריך שיהא חלל פנוי, אך דין הטפח הפנוי של קבר אינו מדין אוהל שמביא את הטומאה וחוצץ בפניה, אלא מדובר בדין מחודש כגזירת הכתוב, ולכן ניתן לצרף גם את מקום המת בחשבון[2].

הרמב"ם[3] לעומת זאת, סבור שדין טומאת קבר הוא דווקא כאשר יש חלל טפח פנוי.

במסכת נזיר[4] מובא כי טעם טומאה זו הוא מדין טומאה רצוצה. הגר"ח מסביר כי למרות שלפי שיטת הרמב"ם טומאת קבר היא כאשר יש חלל טפח בין המת, נחשבת הטומאה כאילו הייתה טומאה רצוצה, וזהו יסוד דין קבר.

חכמים גזרו, שקבר יטמא ארבע אמות מכל סביביו, כגזירה שמא מתוך קרבה יתירה שיתקרבו למקום הקבר, יגעו בקבר מבלי משים[5]. אם הקבר מוקף במחיצות הוא אינו מטמא בארבע אמות[6], ולפי שיטת רבינו שמשון, הוא הדין בבית סתום שבתוכו מונח מת, אך רש"י חלוק עליו[7].

קבר זמני

קבר בו נקבר אדם על מנת להעבירו לאחר תקופה מסוימת, אינו מטמא. מסיבה זו, פוסק רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק[8], כי אדם שנקבר בערי מקלט לאחר שגלה לשם, אינו מטמא, מכיוון שלאחר שהתעכלו עצמותיו מעבירים אותם לקברי אבותיו, וכן הרוגי בית הדין בארבע מיתות בית דין, שנקברו בבית הקברות המיוחד לבית הדין, אין קברם מטמא.

כך גם, בן סורר ומורה שנקבר בבית הקברות של בית הדין, והעבירו את עצמותיו לקברי אבותיו לאחר שנרקבו והתעכלו בעפר, אין קברו מטמא. מסיבה זו, רבי יונתן שהיה כהן, העיד לפני חכמי המשנה, כי דעתם אינם נכונה שבן סורר ומורה מעולם לא היה ולא נברא, שכן הוא בעצמו ישב על קברו. רבי פנחס מנחם אלתר האדמו"ר מגור מסביר, כי רבי יונתן חי זמן רב לאחר שנפסק דין ארבע מיתות בית דין, כך שהעצמות כבר נתעכלו בבירור ובוודאי הועברו לקברי אבותיו, ולכן יכול היה לשבת על קברו[9].

התייחסויות הלכתיות אקטואליות

מערת המכפלה

מערת מכפלה לילה 2
מערת המכפלה בלילה

דנו הפוסקים באפשרות היתר כניסה למערת המכפלה, מכיוון שהבניין שמעל המערת המכפלה, נחשב לקומה שנייה מעל המבנה של המערה עצמה, ולכן למרות שהקומה הראשונה אסורה בטומאת קבר מכיוון שהיא מאהילה על קבר של מת, יש מקום לומר, שהקומה השנייה מותרת לכניסת כהנים. אך יש שכתבו, שדווקא כאשר באוהל שעל גבי הקבר, ישנה מקום בגודל טפח שבו יכולה הטומאה לצאת[10]האוהל חוצץ בפני הטומאה, או לחלופין אם יש פתח - גם אם נעול זמנית בגודל ארבעה טפחים[11]. אך אם לאוהל הראשון אין פתח, נחשב המקום לקבר. במערת המכפלה, הפתח נסתם בבטון, וגודלו הוא 28 ס"מ ואין בגודלו ארבעה טפחים, ולכן אסור לכהנים להיכנס למקום, ואף להתקרב במרחק ד' טפחים, שכן גם הקומה השנייה נחשבת לקבר[12][13].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ על המשנה תורה לרמב"ם, ספר טומאת מת, הלכות ז, פרק ד'.
  2. ^ חידושי רבינו חיים הלוי הלכות טומאת מת פ"ד ה"ד עמ' 69.
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר טומאת מת, הלכות ז, פרק ד'.
  4. ^ דף נ"ג.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ב, עמוד א'.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ד, עמוד א'.
  7. ^ שניהם מובאים בבבא בתרא י"ב ע"א.
  8. ^ בספרו אור שמח על הרמב"ם.
  9. ^ ספרו של הרב יצחק מנחם וינברג עמ' 366.
  10. ^ פירוש "תפארת ישראל" למסכת אהלות, "קריית ארבע" – הקדמה לפרק רביעי ג,ב.
  11. ^ "חידושי הגרשוני" (יו"ד שע"א על הט"ז, ס"ק, י')
  12. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר טומאת מת, הלכות ז, פרק ד'.
  13. ^ כניסת כהנים למערת המכפלה / הרב יועזר אריאל באתר מנהלת מערת המכפלה חברון
פרשת האיסור על עליית כהנים למירון

פסק הלכה בדבר איסור עליית כהנים למירון, שבו נאסר על כהנים להתקרב למתחם קבר רשב"י במירון מחמת האיסור לכהן להיטמא למת, העסיק את החברה החרדית, ובמיוחד את העדה החרדית, בין השנים 2009–2011.

הפרשה החלה בעקבות גילוי קברים בסמוך למתחם קבר רשב"י, ולאחר שרבנים פרסמו פסק הלכה לפיו על כהנים חל איסור חמור לעלות לאזור מתחם קבר הרשב"י משום שכל אזור המתחם הוא בית קברות עתיק נרחב, המטמא את העובר מעליו, על פי כללי טומאת אוהל (לפי ההלכה ישנו איסור מהתורה על כהנים להיטמא למת, ועל כן חל עליהם איסור על כניסה לבתי קברות יהודיים או להתקרבות אל קברים).

קודש (הלכה)

בהלכות טומאה וטהרה, קודש הוא כל דבר מן החי ומן הצומח, שלפחות חלק ממנו עלה או הוקדש להקרבה בבית המקדש (ונכלל גם בקודשי מזבח). דינו של הקודש להֶאכל בטהרה בירושלים בלבד. הקודש נחלק לכמה סוגים עיקרים: קדשי קדשים וקדשים קלים - שהם כל הקורבנות שיש מן החי, ומנחות - שהם הקורבנות שבאים מהצומח.

קודש הוא גם שם מושאל לדרגת טומאה הנקראת רביעי לטומאה, טומאה הקיימת בקודש בלבד.

טומאה וטהרה ביהדות
דרגות הטומאה אבי אבות הטומאהאב הטומאהולד הטומאה (ראשון לטומאה) • שני לטומאהשלישי ורביעי לטומאה סדר טהרות
דרגות היטמאות במאכלים חולין • מעשר שניתרומהקודש
דרכי היטמאות אוהלמגעמשאהיסטמדרסביאהבועל נידהביאה לביתמדףבליעהעיסוק
דברים המטמאים מהתורה מתנבלת חיה ובהמהנבלת עוף טהורנבלת השרץבעל קרימטמאי משכב ומושב - נידה, זבה, יולדת, זבצרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרעחטאות המטמאותמי חטאת
דברים המטמאים מדברי חכמים טומאת ידייםארץ העמיםבית הפרסטומאת כתבי הקודשטומאת גוייםטומאת עבודה זרהטבילה במים שאובים
דברים הנטמאים אדםכלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכליםמשקין
נידה הפסק טהרהדם בתוליםחומרא דרבי זיראכתםעקרות הלכתיתפרישה סמוך לווסתשבעה נקיים
אחרים טומאת מקדש וקדשיוהאיסור לכהן להיטמא למתהכשר לקבל טומאהטומאה רצוצהטומאה הותרה בציבורטבילת עזרא
היטהרות טבילהפרה אדומהמקווהחציצהטבול יוםמחוסר כיפוריםטהרת מצורע
מסכתות בסדר טהרות כליםאהלותנגעיםפרהטהרותמקוואותנידהמכשיריןזביםטבול יוםידייםעוקצים

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.