טובא-זנגרייה

טוּבָּא-זַנְגָרִיָּהערבית: طوبا الزنغرية, תעתיק מדויק: טובא אלזנע'ריה) הוא יישוב בדואי ברמת כורזים, ממזרח לראש פינה. היישוב זכה למעמד של מועצה מקומית בשנת 1988.

טובא-זנגרייה
WikiAir Flight IL-13-09 038
מבט מהאוויר, ספטמבר 2013
שם בערבית طوبا الزنغرية
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה ויסאם עומר
גובה ממוצע[1] ‎294 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 6,667 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 205
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.1% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,806 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 124
תחום שיפוט[2] 3,600 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 214
(למפת הגליל העליון רגילה)
Upper galil
 
טובא-זנגרייה
טובא-זנגרייה
32°57′55″N 35°35′29″E / 32.9652458488601°N 35.5914311969355°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3028
    - דירוג מדד ג'יני 254
פרופיל טובא-זנגרייה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

היסטוריה

הכפר טובא הוקם בשנת 1908 על ידי בדואים משבט ערב אל-הייב המונה כמה עשרות אלפי בדואים בכפרים בישראל, בסוריה, בלבנון ובעיראק. הכפר הוקם בסמוך למעיין עין טובא. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בכפר 590 תושבים ושטחו היה 15,992 דונמים (מתוכם 2,307 דונם בבעלות יהודית).[3] במלחמת השחרור בא יגאל אלון אל הכפר ושכנע את ראש השבט השייח' אבו יוסף להתגייס לפלמ"ח, מאחר שזאת הייתה הערובה שלא יאונה לכפר כל רע ושצה"ל יגן על הכפר. המנהיג הסכים ו-45 מבני הכפר יצאו לשרת בכוחות הפלמ"ח, ביחידה שנודעה כ"פלהיב" טובא-זנגריה בפיקודו של יצחק חנקין. הם שרתו ולחמו במערכה על חיפה.

לאחר קום המדינה, צורפו אל טובא אנשי הכפר זנגריה שישב עד אז סמוך למקום בו נמצא כיום מושב אליפלט.

בשנת 1988 שונה מעמד היישוב למועצה מקומית.

במהלך העשורים האחרונים גילו מנהיגי היישוב עמדה פטריוטית ביחס למדינה ולממסד. מי שנתן לכך טון בולט היה חוסיין אל-הייב, נכדו של מנהיג היישוב משנות הקוממיות. חוסיין אל-הייב היה מנהל בית ספר, וכן פעיל במפלגת העבודה, ואחר כך התמנה לראש המועצה המקומית וליו"ר הפורום של יישובי הבדואים בצפון. הוא אירח בביתו את כל מנהיגי המדינה והמערכות הביטחוניות בעשור האחרון.

בשנת 1998 עמד היישוב במרכזה של סערה פוליטית פנימית, כאשר ראשי היישוב - בעיקר חוסיין אל-הייב - החליטו לקיים את קבלת הפנים לראשי המדינה בעיד אל-אדחא, למרות שבעטיין של הפרות סדר קשות באום אל-סחאלי, ליד שפרעם (בעקבות הריסת שלושה מבנים בלתי חוקיים על ידי משרד הפנים ותגרות קשות שפרצו אחר כך בין כוחות המשטרה בהנהגת אליק רון ואבי טילר לבין פעילים של היישוב מגובים בפעילים של בל"ד ועמותות ערביות) הכריזה ועדת המעקב של הציבור הערבי על ביטול כל קבלות הפנים לשרים ולראשי המדינה ביישובים הערבים. בטובא כאמור קיימו קבלת הפנים חגיגית ולבבית לראש הממשלה נתניהו ולשרים, עד כדי כך שבעיתונות הערבית כינו את ראש המועצה בכינויי גנאי כגון "הרצל" ו"ציוני". בהתנהגותו זאת זכה אל-הייב להערכה מראשי המדינה.

בעקבות פיזור המועצה הנבחרת, מינה משרד הפנים בדצמבר 2007 ועדה קרואה לניהול היישוב, בראשות צבי פוגל.[4] הוא תיאר את היישוב כ"מחסן נשק אחד גדול" ויצא כנגד אוזלת ידה של המשטרה.[5] הוא ניצל מניסיון חיסול בערב יום הכיפורים ה'תש"ע, בעת שירו אל משרדו שבעירייה אך לא פגעו בו.

ב-3 באוקטובר 2011 הוצת מסגד ביישוב והושארו על קירותיו כתובות "תג מחיר". ההצתה גונתה על ידי גורמים מכל הקשת הפוליטית והרבנית,[6] וביישוב פרצו הפגנות אלימות שכללו יידוי אבנים, שריפת מבני ציבור ואף ירי באש חיה.[7] החשד נפל על פעולת תג מחיר[8]; צבי פוגל טען שמדובר בפעולה של תושבי היישוב, והתפטר מתפקידו בעקבות המהומות מחשש לחייו. אש נורתה גם על ביתו של תושב היישוב שחזר על הטענה.[9]

ב-23 במאי 2014 תקפו והציתו תושבים מהיישוב את רכבם של שלושה יהודים שביקרו במרפאת שיניים מקומית, לאחר שחשדו בהם שבאו לבצע תג מחיר.[10]

חקלאים מהסביבה סובלים מפשיעה חקלאית שמקורה ביישוב. בשנת2017 חשפה המשטרה כי עשרות מתושבי הכפר עסקו בפעילות עבריינית במסגרת כנופיה, וסחטו במשך שנים מיליוני שקלים ממאות מתושבי הצפון, בעיקר חקלאים, כדמי פרוטקשן.[11][12]

לאחר הבחירות המוניציפליות ב-2018 עלו באש משרדי המועצה המקומית שלוש פעמים בתוך כחודש.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בטובא-זנגרייה 6,667 תושבים (מקום 205 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לטובא-זנגרייה דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 46.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,588 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[13]

Tuba Zangarya

שלט הכניסה ליישוב

Tuba Zangarya Kupat Cholim

מרפאת קופ"ח בטובא-זנגרייה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  4. ^ אבנר לוטן, האיש שבא לעשות סדר בבלאגן, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 18 בדצמבר 2008
  5. ^ אבנר לוטן, "טובא זנגרייה היא מחסן נשק אחד גדול", באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 3 בינואר 2010
  6. ^ הנשיא פרס במסגד שהוצת: "אני מלא בושה וחרפה", באתר וואלה! NEWS‏, 3 באוקטובר 2011
    קובי נחשוני, הרב עמאר: שריפת המסגד - אולי עלילת דם, באתר ynet, 3 באוקטובר 2011
  7. ^ אלי אשכנזיהיום שאחרי בטובא זנגרייה: "המהומות פוגעות רק בנו" , באתר הארץ
  8. ^ קובי דוד וניר יהב‏, חשד לתג מחיר בגליל: מסגד הוצת ורוסס בכתובות, באתר וואלה! NEWS‏, 3 באוקטובר 2011
  9. ^ אלי אשכנזיירי על ביתו של תושב טובא שטען כי אנשי הכפר הציתו המסגד, באתר הארץ, 16 בינואר 2012
  10. ^ נעצרו שלושה חשודים בתקיפה בטובא זנגריה, באתר ישראל היום, 23 במאי 2014
  11. ^ ""דמי שמירה" תמורת מדבקה: נעצרו 27 חשודים בסחיטה". Ynet (בעברית). 16 בינואר 2017. בדיקה אחרונה ב-31 באוגוסט 2017.
  12. ^ כתבה ב-nrg: כנופיית הפרוטקשן בצפון: מספר הנסחטים עלה ל-117
  13. ^ פרופיל טובא-זנגרייה באתר הלמ"ס
בוקעאתא

בוקעאתא (בערבית: بقعاثا, תעתיק מדויק: בקעאת'א) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1982. בוקעאתא הוא אחד מארבעת היישובים הדרוזיים ברמת הגולן שנכבשו מסוריה במלחמת ששת הימים, תושבי הכפר זכאים לאזרחות ישראלית מתוקף חוק הגולן (1981) אולם רובם אינם מחזיקים בתעודת זהות ישראלית.

בסמת טבעון

בַּסְמֶת טַבְּעוּן (בערבית: بسمة طبعون) היא מועצה מקומית בדואית במחוז הצפון בישראל. כל תושביה הם מוסלמים.

בענה

בּענה (בערבית: البعنة) הוא כפר ערבי במעמד של מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. בענה יושבת בבקעת בית כרם (בקעת שגור) בלב הגליל. שטח השיפוט שלה הוא 6,000 דונם. הכפר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1976.

ג'וליס

ג'וליס (בערבית: جولس) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1967. כל תושבי ג'וליס הם דרוזים.

טובא

האם התכוונתם ל...

כפר מנדא

כפר מנדא (בערבית: كفر مندا) הוא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, בשולי המערביים של בקעת בית נטופה, למרגלות הר עצמון. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1964.

מועצה אזורית עמק הירדן

מועצה אזורית עמק הירדן היא מועצה אזורית בעמק הירדן. היא הוקמה בשנת 1949, לאחר שגוש היישובים באזור התקיים משנות ה־30, והיוותה דגם למועצות אזוריות שהוקמו לאחריה.

בתחומי המועצה ישנם 22 יישובים, מתוכם 17 קיבוצים, 4 יישובים קהילתיים ומושב אחד. כמו כן נמצאת בתחומה המכללה האקדמית כנרת.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

משהד (מועצה מקומית)

משהד (בערבית: مشهد) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1960.

נפת יזרעאל

נפת יזרעאל (נקראת לעיתים נפת עפולה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם עמק יזרעאל הנמצא בשטחה.

שטח הנפה הוא 1,193 קמ"ר.

נכון לשנת 2015 חיים בנפה כ-490,300 תושבים.

נפת כנרת

נָפַת כִּנֶּרֶת (נקראת לעיתים נפת טבריה) היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה קרויה על שם הכנרת הנמצאת בשטחה.

שטח הנפה הוא 529 קמ"ר. ההתיישבות היהודית על גדות הכנרת החלה בעשור הראשון של המאה ה-20 ובה הוקם הקיבוץ הראשון בארץ ישראל, דגניה.

הנפה מחולקת לשני אזורים טבעיים: אזור כנרת 221 ואזור גליל תחתון מזרחי 222

נפת עכו

נפת עכו היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. קרויה על שם העיר עכו.

לנפה שישה אזורים טבעיים: אזור אילון, אזור יחיעם, אזור נהריה, אזור עכו, אזור כרמיאל ואזור שפרעם.

שטח הנפה הוא 928 קמ"ר.

הנפה חופפת פחות או יותר את אזור הגליל המערבי.

נפת צפת

נפת צפת היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל השכונת בצפון מזרח הגליל ועמק החולה. הנפה קרויה על שם צפת שהיא העיר הגדולה בנפה. עמק החולה יושב על ידי יהודים כבר בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל.

שטח הנפה הוא 670 קמ"ר.

הנפה מחולקת לשלושה אזורים טבעיים: עמק החולה 211, גליל עליון מזרחי 212 ואזור חצור 213.

נפת רמת הגולן

נפת רמת הגולן היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. הנפה מתפרסת על מרבית חבל רמת הגולן וחופפת לשטח שנכבש במלחמת ששת הימים מידי סוריה והועבר לריבונות ישראלית אחרי חקיקת חוק רמת הגולן ב-1981. היישוב הגדול ביותר בנפת רמת הגולן הוא הכפר הדרוזי מג'דל שמס אשר למרגלות החרמון בצפון הנפה.

שטח הנפה הוא 1,154 קמ"ר.

הנפה מחולקת לארבעה אזורים טבעיים: אזור החרמון, גולן צפוני, גולן תיכון וגולן דרומי.

פלהיב

פלהיב (או פלה"ב) - הלחם של פלמ"ח והיב - הייתה יחידת הבדואים של הפלמ"ח במלחמת העצמאות והיוותה את הגרעין ליחידת המיעוטים של צה"ל.

רוב החיילים היו בני השבטים ערב-אל-היב וערב-אל-זנגרייה מהכפר טובא-זנגרייה.

היוזמה המשותפת, שהולידה את הפלה"ב, נבעה מהקשר המיוחד בין תושבי הכפר ובין היישוב היהודי בגליל. מנהיג הכפר, השיח' אבו יוסוף חוסיין מוחמד, היה מסוכסך עם נציגות הוועד הערבי העליון בצפת, לכן פנה, במהלך מבצע יפתח, אל יגאל אלון וביקש לצרף את כוחותיו לכוח היהודי.

קצרין

קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה.

רומת אל-הייב

רומת אלהייב (בערבית: رُومة الهـَيـْب) הוא כפר בדואי בבקעת בית נטופה, מצפון לציפורי, השייך למועצה אזורית אל-בטוף (נטופה).

היישוב הוקם בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי בני השבט ערב אל-הייב אשר קראו ליישוב בהתחלה כשם השבט. בשנת 1968 הוסב שם היישוב ל"רומת אלהייב", על שם חורבת רומא הסמוכה ממערב.

בפי הבדואים באזור נקרא היישוב בשם "פרוש רומאנה" (בעברית: "שדות רומאנה") - על שם הכפר הסמוך, רומאנה, שהוא לפי הסברה רימון המקראית.

בקרבת היישוב נמצאת אנדרטת הלוחם הבדואי. בשנת 2017 מנה היישוב 1,979 נפש. רוב המפרנסים מועסקים בעבודות מחוץ ליישוב, כולל עבודה בכוחות הביטחון.

בשלהי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, נדד שבט אלהייב לצפון ארץ ישראל והתיישב בשולי עמק החולה. בימי המנדט הבריטי רכשו בני השבט קרקעות. חלק מבני השבט נשארו בכפר טובא-זנגרייה, וחלקם רכשו אדמות בבקעת בית נטופה והשאר ביישוב בית זרזיר.

רמת כורזים

רמת כורזים (קרויה גם חבל כורזים) היא רמה בזלתית במזרח הגליל, המפרידה בין עמק החולה לארץ כינרות. גבולותיה: בצפון נחל מחניים, במזרח ערוץ הירדן ההררי, בדרום החוף הצפון-מערבי של הכנרת ובמערב מורדות הרי צפת וערוץ נחל כנרות. אורכה מצפון לדרום כ-12 קילומטרים, ורוחבה ממזרח למערב 7-8 קילומטרים. הרמה היא מבותרת ושטחה הוא כ-135 קמ"ר.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.2%
גילאי 5 - 9 9.3%
גילאי 10 - 14 10.1%
גילאי 15 - 19 10.7%
גילאי 20 - 29 17.4%
גילאי 30 - 44 21.5%
גילאי 45 - 59 13.6%
גילאי 60 - 64 2.4%
גילאי 65 ומעלה 3.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 3
תלמידים 1,319
 –  יסודי 704
 –  על-יסודי 615
מספר כיתות 58
ממוצע תלמידים לכיתה 23.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכרג'וליסג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.