ט' בסיוון

ט' בסיוון הוא היום התשיעי בחודש התשיעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשיעי בחודש השלישי למניין החודשים מניסן. ט' בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון, שלישי ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

►► סיוון ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

חגים ואירועים החלים ביום זה

  • בזמן בית המקדש, היו עולי הרגל שטרם הספיקו להביא את עולת ראייה ושלמי חגיגה של חג השבועות, יכולים עדיין להקריב קורבנות אלו ולאכול משלמי החגיגה (לפי דעת בית הלל). ימים אלו נקראים "ימי התשלומים", וכיוון שימים אלה הם ימי שמחה, נוהגים בימינו שלא לומר בהם תחנון (למעט האשכנזים בחוץ לארץ).

אירועים היסטוריים ביום זה

נולדו

נפטרו

אברהם צבי פרלמוטר

הרב אברהם צבי פרלמוטר (1843 - ט' בסיוון ה'תר"צ, 5 ביוני 1930) היה ממנהיגי יהדות פולין בשליש הראשון של המאה ה-20.

נולד לאלעזר וחיה. רכש השכלה תורנית. בשנת 1861 החל לכהן כרב בכמה קהילות בפולין וב-1886 התמנה לרב העיר ראדום. ב-1902 עבר לוורשה ונטל שם חלק בהנהגת הקהילה היהודית הגדולה. מילא את מקומו של רבי שלמה זלמן ליפשיץ כראש רבני ורשה. בשנת תרס"ה (1905) הדפיס את ספר השו"ת שלו "דמשק אליעזר", אליו צורף קובץ בענייני אגדה בשם "ארץ צבי". ב־1920 הותקף באופן אנטישמי בעת שנסע ברכבת. היה ממקימי אגודת ישראל ונבחר מטעמה לסיים הפולני לאחר כינון הרפובליקה הפולנית השנייה. נפטר בט' בסיוון ה'תר"צ ונקבר בבית הקברות היהודי בוורשה, בסמוך לאוהל קודמו בתפקיד בעל ה"חמדת שלמה".

אברהם קצנלסון

ד"ר אברהם קצנלסון (ניסָן) (18 באפריל 1888, י"ח באייר ה'תרמ"ח – 18 במאי 1956, ט' בסיוון ה'תשט"ז) היה רופא יהודי ועסקן ציוני. כיהן בראש מחלקות הבריאות של הסוכנות היהודית והוועד הלאומי, חבר הוועד הפועל הציוני, ההנהלה הציונית, אספת הנבחרים ומועצת המדינה הזמנית. מחותמי מגילת העצמאות.

אהרן מזיא

אהרן מזיא (ג' בכסלו תרע"א, 4 בדצמבר 1910, וילנה – ט' בסיוון תשס"ד, 29 במאי 2004, רחובות) היה פעיל ציוני, מחנך וסופר פולני-ישראלי. מייסד בית הספר המקצועי אורט ברחובות ומנהלו עד פרישתו לגמלאות (1956–1977).

אליהו חיים מייזל

הרב אליהו חיים מייזל (ט' בסיוון ה'תקפ"א - י"ד באייר ה'תרע"ב; 9 ביוני 1821–1 במאי 1912) היה רבה של העיר לודז' במשך 35 שנה, ממנהיגי יהדות פולין.

אליהו מזור

אליהו מָזוּר (מאזוּר; ט' בסיוון ה'תרמ"ט, יוני 1889 – 24 בספטמבר 1973) היה מאנשי אגודת ישראל, נשיא הקהילה היהודית בוורשה, סוחר, יהלומן וחבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם החזית הדתית המאוחדת.

אלכסנדר אלטמן

אלכסנדר (שמעון צבי) אלטמן (16 באפריל 1906 - 6 ביוני 1987; כ"א בניסן, ה'תרס"ו – ט' בסיוון, ה'תשמ"ז) היה פילוסוף יהודי אמריקאי ממוצא אוסטרי - גרמני, מגדולי חוקרי מחשבת ישראל במאה העשרים. התמחה בתחומים מגוונים של מחשבת ישראל, מתקופת חז"ל והמדרשים, המשך בפילוסופיה של ימי-הביניים, קבלה וחסידות, וכלה בהגות יהודית מודרנית. תרומתו המכרעת והחשובה ביותר הייתה בתחום ההגות היהודית הגרמנית המודרנית, ובמיוחד מחקריו על חייו ויצירתו של משה מנדלסון.

ה'תרצ"ט

ה'תרצ"ט (5699) או בקיצור תרצ"ט היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-26 בספטמבר 1938, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 13 בספטמבר 1939. שנה מסוג בחג, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

הלל ריבלין

רבי הלל ריבלין משקלוב (ב' דראש השנה ב' בתשרי ה'תקי"ח - 16 בספטמבר 1757 - שבת קודש ט' בסיוון ה'תקצ"ח - 2 ביוני 1838), שהמסורת המשפחתית טוענת שהיה תלמיד הגאון מווילנה. לפי המסורת המשפחתית היה גם ממנהיגי גלי עליית תלמידיו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19. היסטוריונים מערערים כיום על מסורות משפחתיות אלו.

אביו של רבי הלל, רבי בנימין ריבלין משקלוב, היה בן דודו של הגאון מווילנה ותלמידו.

לפי מסורת משפחת ריבלין, בשנת ה'תקמ"ב (1782) נוכח הגאון מווילנה שאין באפשרותו לעלות לארץ ישראל בעצמו, והעמיד את ר' הלל בראשות תנועת "חזון ציון" שתייסד עלייה לארץ ישראל, ומסר לו את "סודות הגאולה". על פי מסורת זו עמד ר' הלל בראש עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל בשנת תקס"ט (1809). לפי אריה מורגנשטרן, עלה ר' הלל לארץ רק בשנת ה'תקצ"ה, וגם זאת, ללא כל קשר לקירוב הגאולה.

נישא לציפורה (ציפא), בתו של משה יוזל'ס ביחווער. בנם, הרב משה ריבלין, שימש כרבה של העדה האשכנזית בירושלים בין השנים ת"ר- תר"ו (1840–1846). חתנו הוא הנדיב והעסקן שמריהו לוריא ממוהילב, חותנם של הרב דוד פרידמן ויחיאל מיכל פינס.

צאצאיו בני הדורות הבאים, ובראשם נינו רבי יוסף (יושעה) ריבלין, המשיכו בדרכו, והיו המתיישבים הראשונים מחוץ לחומות העיר העתיקה של ירושלים.

ערך מורחב – ספר קול התוראת שיטת הגאולה שקיבל מרבו, הגר"א, ערך רבי הלל בספר "קול התור". על מסורות אלו ועל אותנטיות ספר זה יצאו עוררין במהלך השנים. (ראה: הרב משה שטרנבוך, שו"ת תשובות והנהגות כרך ד', סימן שכח)

מאז הוצאת הספר כנספח לספר "התקופה הגדולה" על ידי הרב מנחם מנדל כשר מהווה "קול התור" בסיס לשיטת "גאולה בדרך הטבע". רבים בציונות הדתית נוהגים לצטט מספר זה.

זבולון המר

זבולון המר (ט' בסיוון תרצ"ו – כ"ב בטבת תשנ"ח, 31 במאי 1936 – 20 בינואר 1998) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ח' בסיוון

ח' בסיוון הוא היום השמיני בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. ח' בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

י"ד באייר

י"ד באייר הוא היום הארבעה עשר בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הארבעה עשר בחודש השני

למניין החודשים מניסן. י"ד באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

י' בסיוון

י' בסיוון הוא היום העשירי בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשירי בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. י' בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

יוחנן אהרוני

יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.

יעקב חיים סופר

הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדד ועלה לארץ ישראל. כתב את סדרת ספרי ההלכה כף החיים.

יעקב מאיר

הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית, וכן היה גם שד"ר לפני תפקידיו הרבניים.

יצחק אייזיק אייכנשטיין

רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב (ה'תקס"ה, 1805 - ט' בסיוון ה'תרל"ג, 1873) היה האדמו"ר מזידיטשוב בדור השני של השושלת.

ישראל אפרת (פרופסור)

הרב פרופ' ישראל יצחק אפרת (באנגלית, על פי ההגייה האשכנזית: Israel Isaac Efros;‏ 28 במאי 1891 (ט' בסיוון תר"ן), אוסטרוה – 4 בינואר 1981, תל אביב) היה משורר, רב ופילוסוף ישראלי. כיהן כרקטור הראשון ונשיא כבוד של אוניברסיטת תל אביב.

מרדכי בן-ציון

מרדכי (מקס) בן-ציון (ט' בסיוון ה'תר"ל, יוני 1870 – י"א באדר א' ה'תש"ו, פברואר 1946) היה בנקאי וקבלן ארץ-ישראלי, מייסד בנק אמריקה-ארץ ישראל ומבוני חיפה.

נח שפירא (כימאי ומחנך)

ד"ר נח שפירא (ט' בסיוון תר"ס, 6 ביוני 1900, סמולוביץ', פלך מינסק, רוסיה – א' באלול תשכ"ד, אוגוסט 1964, תל אביב) היה כימאי ומחנך עברי בליטא ובישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.