חתשפסות

חַתְּשֶׁפְּסוּת (1508-1458 לפנה"ס בקירוב) הייתה המלכה החמישית בשושלת ה-18 של מצרים העתיקה, מהחשובות שבפרעוני מצרים. היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה כפרעה. במשך שנותיה של מצרים העתיקה כיהנו עוד מספר נשים בתפקיד זה, אך משך שלטונן היה קצר יותר. מינוייה ואופן שלטונה מעידים על עוצמתן של הנשים במצרים העתיקה, לפחות בקרב המעמד העליון. האגיפטולוג ג'יימס הנרי ברסטד תיאר אותה בתור "האישה הגדולה הראשונה בהיסטוריה המתועדת". משמעות השם חתשפסות הוא "הבכירה שבנשות האצולה".

חתשפסות
Hatshepsut
פסל חתשפסות במוזיאון המטרופוליטן לאומנות
פטירה 1458 לפנה"ס (בגיל 50 בערך)
מדינה הממלכה החדשה של מצרים
מקום קבורה מצרים עמק המלכים, מצרים
בן זוג תחותמס השני
שושלת השושלת ה-18 של מצרים העתיקה
אב תחותמס הראשון
אם אחמוס
צאצאים נפרורה
פרעה
1473 לפנה"ס – 1458 לפנה"ס
(כ־15 שנים)
Hatshepsut
פסלה של המלכה חתשפסות במוזיאון המצרי בקהיר

ימי שלטונה

המלכה חתשפסות הייתה השליטה החמישית מהשושלת ה-18. הייתה בתם הבכורה של תחותמס הראשון ואשתו-אחותו למחצה אחמוסה. בשנת 1490 לפנה"ס הוכתרה כאשת השליט תחותמס השני שהיה גם אחיה למחצה, לאחר מותו בשנת 1479 לפנה"ס מונתה כעוצרת הממלכה עבור היורש המיועד תחותמס השלישי, שהיה אז בן עשר. תחותמס השלישי היה בנו של תחותמס השני, אך לא מאשתו-אחותו חתשפסות. כשהגיע זמנו של היורש המיועד לשלוט סירבה חתשפסות לפנות את מקומה והמשיכה בשלטון יחיד ללא בעל לצידה.

חתשפסות הודחה מהשלטון בשנת 1458 לפנה"ס. עד אז היא ריכזה את מלוא השלטון בידיה ובשנת 1473 מינתה עצמה כפרעה. מעמדן של הנשים במעמד השליט במצרים היה חזק ומכובד, כפי שמעיד גם סיפור משה ובת פרעה, אך פרעה אישה היה דבר כמעט בלתי נתפס, שרק צירוף מקרים חד פעמי יצר אותו. בראשית ימיה דמותה המפוסלת היא בדמות אישה, יפת פנים וגוף. פסלים מאוחרים יותר מתארים אותה יותר ויותר בדמות גבר, ואפילו עם זקן, ולבושה לבוש גבר.

אופי שלטונה

חתשפסות הקפידה על מדיניות לא לוחמנית פנימית וחיצונית, ופיתחה מסחר בינלאומי עם הפיניקים ועם ארץ פונט ולשם כך שיקמה את מערכת הכבישים. בימיה שרר שלום, והיא התפנתה למפעלות בנייה גדולים להאדרת שמה. בין היתר היא בנתה אובליסקים בכרנך, ופיארה את העיר נא אמון, שהייתה בירתה, ובה היא הקימה מקדש פאר לאל אמון. מקדש זה עומד על תילו באתר דיר אל-בחרי, סמוך לעיר לוקסור של ימינו.

יחסיה עם סננמות'

דמות מפתח בחייה של חתשפסות הוא סננמות' - אדם שהגיע מחוץ למעמד השליט, ועלה בזכות כשרונותיו לדרגת פקיד בכיר מאוד. הוא היה אחראי על כל קומפלקס המקדשים בכרנך, והייתה לו כנראה השפעה רבה גם על הצבא. אין ספק שחתשפסות הייתה קרובה אליו מאוד. ייתכן שהוא המוח מאחורי רבים ממהלכיה, ומשערים שהיה רומן ביניהם. קברו של סננמות' נמצא בסמוך לקברה של חתשפסות, למרגלות מקדש אמון המפואר בתבאי. הקברים נמצאו ריקים, אולי כתוצאה של ניסיון למחיקת זכרה של חתשפסות לאחר מותה.

חתשפסות מבצרת את שלטונה

נראה כי חתשפסות לא רצתה לוותר על העוצמה והכבוד שהקנה לה מעמדה הרם. בהתקרב מועד החלפתה על ידי תחותמס השלישי היא ניצלה את הזכות שניתנה בידה, להשתתף בטקסי האל אמון-רע, מהקדושים והחשובים באלים, בתוקף היותה פרעה. אלו טקסים שספק אם אישה אחרת נכחה בהם. היא התקרבה לכוהני הדת על מנת לבצר את מעמדה. סמוך למועד ההחלפה החלו להופיע על קירות המקדשים ציורים, המראים את האל אמון-רע בא אל אמה של חתשפסות על מנת לבעול אותה. האל בא בדמות אביה, תחותמס הראשון. על ידי כך, קרוב לודאי שבהסכמת כוהני האל אמון-רע, היא רמזה שסמכותה לשלוט היא סמכות אלוהית ולא סמכות זמנית.

אין עדויות על רצון או ניסיונות מצד חתשפסות לחסל את תחותמס השלישי או להיפטר ממנו באופן אחר, אך גם ייתכן שמעשה כזה היה בלתי אפשרי עבור חתשפסות, גם לו רצתה. בכל אופן נראה כי חתשפסות נהגה בו באופן הוגן.

אחריתה של חתשפסות

אחריתה של חתשפסות הייתה לוטה בערפל עד אמצע 2007. נראה שבעלה השני היה תחותמס השלישי, בנה החורג, אשר היה חשד שהדיח אותה מכס השלטון בשנת 1468 לפנה"ס. הוא החל במסע למחיקת כל זכר ממנה, כולל הרס והשחתה של דמויותיה ופסליה. לאחר 22 שנים לשלטונה קם למצרים מלך חדש.

רוב פסליה וציוריה הושחתו באופן יסודי במסע למחיקת זכרה. עד לאחרונה נהוג היה לחשוב שתחותמס השלישי נטר לה טינה או שנאה של ממש, הדיח או רצח אותה, ואז פעל למחיקת שמה מדפי ההיסטוריה. היום מראות העדויות, כי מעשה מחיקת שמה החל רק 20 שנה לאחר מותה. פעולה שכזו אינה מראה על חמת זעם של המלך. כנראה שמסיבה כלשהי חשוב היה לו לשכתב את ההיסטוריה, ולהפחית מעוצמתה האמיתית של חתשפסות. גם מרשימות המלכים המסודרות של המצרים ודברי ימי השושלות נמחקה חתשפסות באופן מקיף.

בשנת 1922 נמצא בקרבת מקדש כרנך מצבור קבור של פסלים ועדויות רבים לימי שלטונה של חתשפסות. ממצאים אלו מאכלסים כיום אגף שלם במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק.

בשנת 2007 המומיה של חתשפסות זוהתה באמצעות בדיקות דנ"א. הקבר עצמו התגלה בשנת 1903 ונמצאו בו שתי מומיות של נשים. המומיה הראשונה שהוצאה זוהתה כסיט רע, המינקת המלכותית של חתשפסות. המומיה השנייה הושארה בקבר עד 1990, כשההשערה היא שמדובר בחתשפסות.[1]. בעקבות ההוצאה מן הקבר, למומיה נערכו בדיקות שהראו כי במותה עברה את גיל ה-50 וסבלה מעודף משקל. מותה נגרם כתוצאה מסרטן העצמות וכבד שהשפעתם התחזקה בעקבות סוכרת ממנה סבלה גם כן. כמו כן סבלה מדלקת מפרקים ובעיות בשיניים[2]. במכל שנמצא לצד המומיה התגלה משכך כאבים שהכיל חומר מסרטן ששימוש ממושך בו עלול לגרום לסרטן או להרעלה[3].

מקדש הקבורה של חתשפסות הוא אחד ממוקדי התיירות הפופולריים ביותר באזור הקברים הפרעוניים שבעמק המלכים.

הערות שוליים

  1. ^ ג'ון נובל וילסון (ניו יורק טיימס), זהותה של מלכת הפרעונים התגלתה בזכות שן בקופסה, בעיתון הארץ, 28.6.07
  2. ^ http://www.reuters.com/article/2007/06/27/us-egypt-queen-idUSL2776273020070627 Tooth clinches identification of Egyptian queen
  3. ^ http://hosted.ap.org/dynamic/stories/E/EU_GERMANY_EGYPT_QUEEN?SITE=OKTUL&SECTION=HOME&TEMPLATE=DEFAULT Toxic substance in Hatshepsut flask
הקודם:
תחותמס השני
פרעוני מצרים הבא:
תחותמס השלישי
1460-1469 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 1469 - 1460 לפני הספירה

1470-1479 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 1479 - 1470 לפני הספירה

ארץ פונט

ארץ פּוּנט,שנקראה גם פוואנאט על ידי המצריים הקדמונים, היא חבל ארץ קדומה שהייתה בשליטת האימפריה המצרית, ונקרא גם טא נאטג'אר, שמשמעותו ארץ האלוהים, חבל ארץ זה נחשב בזמן העתיק למדינה אגדית במזרח אפריקה, בשל אוצרות הטבע הרבים שבהם המצרים הקדמונים נתקלו לראשונה. האזור עשיר במחצבים ובתופעות אקזוטיות, כ[זהב]], שרפים ריחניים, שנהב, וחיות בר המידע על פונט נמצא ברישומים מצריים עתיקים שנרשמו על ידי משימות מסחר, שנשלחו לאזור זה.

דיר אל-בחרי

דיר אל-בחרי או דיר אל-בחארי (בערבית الدير البحري, פירושו: המנזר הימי, בשל קרבתו לנהר הנילוס) הוא מתחם של מקדשי קבורה וקברים שנמצא בנקרופוליס של תבאי, בגדה המערבית של הנילוס, מול העיר לוקסור שבמצרים.

האנדרטה הראשונה שנבנתה במקום היא מקדש הקבורה של מנתחותפ השני מהשושלת ה-11. בתקופת השושלת ה-18 הרחיבו אמנחותפ הראשון וחתשפסות את הבנייה באתר.

האתר הארכאולוגי נחפר לראשונה בשנת 1858 על ידי הארכאולוג הצרפתי אוגוסט מארייט. חפירותיו שעיקרן היה חיפוש ממצאים ייחודיים, היו חסרות סדר ושיטה. חלק מהממצאים הוא השאיר בתוך ערימות פסולת. הארכאולוגים שהגיעו אחריו לחפור במקום, עבדו שנים כדי למיין את הממצאים.

האלף ה-2 לפנה"ס

האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2,000 לפנה"ס עד סוף שנת 1,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).

החברה לחקר מצרים

החברה לחקר מצרים (באנגלית: Egypt Exploration Society , ובקיצור –‏ .E.E.S), היא החברה החשובה ביותר בממלכה המאוחדת העוסקת בקידום וטיפוח המחקר בנושא אגיפטולוגיה.

החברה נוסדה בשנת 1882 והייתה ידועה בתחילה בשם הקרן לחקר מצרים (באנגלית: Egypt Exploration Fund, ובקיצור ‏–‏ .E.E.F). ייסוד הקרן נעשה בעיקר ביוזמתם של האגיפטולוגית החובבת אמליה אדוארדס ואיש המוזיאון הבריטי רג'ינלד סטיוארט פול. השם שונה ל"חברה לחקר מצרים" בסיום מלחמת העולם הראשונה.

החברה עסקה בחפירות ארכאולוגיות רבות של אתרים במצרים כגון סקארה, אל עמארנה, ודיר אל-בחרי, שם נמצאה קבר המלכה חתשפסות. החברה מימנה את חפירותיו הראשונות של פלינדרס פיטרי במצרים בין השנים 1884 – 1886, ושוב בין השנים 1896 – 1904

החברה מוציאה לאור שנתון בשם Journal of Egyptian Archaeology וכן כתב עת דו-שנתי בשם Egyptian Archaeology. שני הביטאונים מופצים לחברי החברה. בנוסף מפרסמת החברה בנפרד דוחות חפירה של האתרים שהיא יוזמת את חפירתם.

לחברה שני משרדים, בלונדון ובקהיר.

המאה ה-15 לפנה"ס

המאה ה-15 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1500 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1401 לפני הספירה. זוהי המאה ה-15 לפני תחילת הספירה הנוצרית.

וואדג'ת

ווַאדְגֶ'ת הייתה אלה מצרית בצורת קוברה. הייתה אלת העיר בוטו, יותר מאוחר הייתה לאלה של הפפירוסים, פרעונים ושל כל מצרים התחתונה. הוצגה בתור קוברה הכרוכה סביב צמח פפירוס. על פי המיתוס וואדג'ת עזרה לאיזיס להציל את בנה הורוס מדודו סת כשאיזיס הסתתרה בדלתא של הנילוס. דמיון בין מיתוס זה למיתוס של לטו ואפולו הוביל לכך שבתקופה הלניסטית קישרו בין וואדג'ת ללטו.

וואדג'ת הייתה אחת משתי גבירות שייצגו את מצרים העילית והתחתית. לכל חלק של הממלכה המצרית היה כתר שייצג אותה, לבן לעילית ואדום לתחתית ושניהם ייצגו את הממלכה המאוחדת. נחבת בצורת נשר ייצגה את מצרים העילית וואדג'ת בצורת קוברה ייצגה את מצרים התחתית.

לוחם

לוחם הוא אדם המיומן בלחימה שעיסוקו, תפקידו או אורח חייו מאופיינים בהפעלת כוח בעימותים נגד אנשים אחרים. הלוחם הצבאי הוא אדם המשתתף במאמץ מלחמתי ותפקידו להפעיל כוח כנגד האויב. לוחמים קיימים גם מחוץ למסגרת של לחימה צבאית (הכוללת צבאות סדירים, מיליציות לא-סדירות וארגוני גרילה), כגון בתפקידי אבטחה ושיטור הדורשים מיומנות לחימה גבוהה.

בהשאלה המונח לוחם משמש לתאר גם ספורטאי שנלחם במסגרת תחרויות ספורט או טורניר המורכב מדו-קרבות, כגון אמנויות לחימה, ג'ודו, היאבקות, אגרוף וקרבות רחוב.

בחברות שבטיות שונות, הלוחמים מהווים קאסטה נפרדת, ובחברות פיאודליות שונות אף יצרו הווסאלים מעמדות מיוחדים ללוחמים. בחברות מסוימות, למשל בקרב השבטים הגרמאניים, ראו עצמם כמעט כל הגברים כלוחמים. לוחמים המשרתים בצבא סדיר הם חיילים, ואילו לוחמים המשכירים את שירותיהם לכל דורש תמורת תשלום הם שכירי חרב. יש לוחמים המבצעים פעולות גרילה, אך אלה אינם נהנים ממעמד חוקי של לוחמים לפי כללי המשפט הבינלאומי.

לוקסור

לוקסור (בערבית: أَلْأُقْصُر, תעתיק מדויק: אלְאֻקְצֻר) היא עיר במצרים העליונה (דרום מצרים) ובירתו של מחוז לוקסור. העיר שוכנת על הגדה המזרחית של נהר הנילוס. שטחה 416 קמ"ר וחיים בה כ-487,896 תושבים.

העיר לוקסור שוכנת במקומה של העיר העתיקה תבאי ומשום כך היא מכונה לעיתים "המוזיאון הפתוח הגדול בעולם". בין השאר נמצאים בשטח העיר בת-ימינו אתרי המקדשים של כרנך ומקדש לוקסור. מעברו השני של נהר הנילוס, על הגדה המערבית, ניצבים המקדשים והקברים של הנקרופוליס של תבאי, הכוללים את עמק המלכים, עמק המלכות, הרעמסאום וכן את אתר דיר אל-בחרי, הכולל את מקדש חתשפסות. אלפי תיירים מכל קצווי תבל פוקדים את האתרים הארכאולוגיים של העיר והתיירות מהווה מקור הכנסה חשוב לעיר המודרנית.

מלכת שבא

מַלְכַּת שְׁבָא הוא כינויה של מלכה קדומה (מהמאה העשירית לפנה"ס), המופיעה בתנ"ך, בברית החדשה, בקוראן ובאפוס האתיופי הכברה נגסט.

מלכת שבא מלכה על ממלכת שבא הקדומה, המזוהה לרוב עם ממלכת סבא ששלטה בתימן. על פי המסורת האתיופית, הייתה מלכת שבא המלכה ה-52 של ממלכת שבא שנקראה גם "ממלכת יקטן" והייתה חלק מהשושלת האגעזית, שעל פי המסורת האתיופית שלטה בין השנים 1006 לפנה"ס – 975 לפנה"ס (31 שנה).

שמה המקובל של מלכת שבא בפולקלור האתיופי הוא - מָקֶדָה, אך כינוייה מתקופות שונות רבים ומגוונים. בתנ"ך היא מופיעה בפשטות כ"מלכת שבא", בכתבי יוסף בן מתתיהו היא נקראת ניקָאוּלה ובתרבות האסלאמית היא מכונה בּילְקִיס.

עמנואל וליקובסקי זיהה את מלכת שבא כמלכה המצרית חתשפסות.

מקדש לוקסור

מקדש לוקסור (בערבית: معبد الاقصر) הוא מקדש מצרי קדום הממוקם בגדה המזרחית של נהר הנילוס, בעיר לוקסור (תבאי העתיקה) שהוקמה בשנת 1400 לפנה"ס וידועה בשפה המצרית כ"המקלט הדרומי". המקדש נבנה עבור שלישיית האלים הנערצת, אמון, אשתו מות ובנם ח'ונסו. ונבנה בתקופת הממלכה החדשה במצרים. בשנת 1979 הוכרז המקום כאתר מורשת עולמית.

נפרטרי

נֵפֵרְטָרי הייתה מלכה מצרית שחיה במאה ה-13 לפנה"ס. ידועה גם בשם נפרטרי מריאטמות, הייתה אשתו של המלך רעמסס השני מהשושלת ה-19, ונחשבה לאשתו החשובה ביותר. משמעות השם נפרטרי היא "בת לוויה יפהפייה", ומשמעות השם מרימות היא "אהובה של [האלה] מות". נפרטרי היא אחת המלכות המצריות הידועות ביותר, יחד עם נפרטיטי, חתשפסות וקלאופטרה.

קברה המפואר של נפרטרי, שמספרו QV66 שוכן בעמק המלכות בנקרופוליס של תבאי, והוא הגדול והמפואר מבין הקברים שנמצאו בעמק. רעמסס השני גם בנה לכבודה מקדש בצמוד למקדשו באבו סימבל.

עוצר (שליט)

עוֹצֵר (במלרע) הוא שליט בפועל. במלוכה, עוצר מקבל בדרך כלל את השלטון בשל היעדרו של המלך, אי-יכולתו למלוך עקב נסיבות שונות, בדרך כלל בריאותיות, או מפאת גילו הצעיר של המלך החוקי. בפינלנד ובהונגריה, קציני צבא שימשו כעוצרים בהיעדרו של המלך, בעוד באיסלנד העוצר ייצג את מלך דנמרק כשליט המדינה עד שאיסלנד הפכה לרפובליקה בשנת 1944.

בסן מרינו, רפובליקה עצמאית המוקפת מכל עבריה על ידי איטליה, "הקצינים העוצרים" הם שניים שנבחרו להיות ראשי המדינה יחד.

בחבר העמים הפולני-ליטאי המלך נבחר לתפקידו בבחירות, מה שגרם לתקופות ביניים ארוכות ללא מלך. הפרימוס הפולני שימש אז כעוצר המדינה.

רשימת המלכים מאבידוס

רשימת מלכים מאבידוס, הידועה גם בשם לוח אבידוס, היא תבליט המכיל רשימה של 76 מלכי מצרים ממצרים העתיקה. רשימה זאת נמצאה על קיר במקדשו של סתי הראשון מהשושלת ה-19, שמלך במאה ה-14 לפנה"ס באבידוס במצרים.

התבליט מורכב משלוש שורות, בשתי השורות הראשונות מופיעים שמות המלכים, 38 שמות בכל שורה. השורה השלישית מציינת את שמותיו השונים של סתי.

הרשימה מתחילה ממנס המוגדר כמלך הראשון ועד סתי שהכין את הרשימה. הרשימה מספקת מידע לגבי סדר המלוכה של המלכים השונים. יחודה הוא בכך שהיא היחידה שנותנת מידע לגבי ששמות המלכים בשושלות השביעית והשמינית שמלכו בתקופת הביניים הראשונה במאה ה-21 לפנה"ס. מהרשימה הושמטו מסיבות פוליטיות או דתיות, חמישה ממלכי מצרים מהשושלת ה-18 כמו חתשפסות, אחנאתון, סמנח כא רע, תות ענח אמון ואיי וכן מלכים מהשושלת ה-12.

בצד התבליט משמאל לרשימת המלכים, הוצג תבליט נוסף של סתי הראשון ובנו רעמסס כנער (בעתיד רעמסס השני) והוא מוצג כיורש המיועד שלו בשורה של אבות המלוכה.

רשימה זו ביחד עם רשימות מלכים אחרות שנמצאו רשימת המלכים מכרנך, רשימת המלכים מטורינו, אבן פלרמו ספרו של מנתון "אגיפטיקה" ועוד שימשו את האגיפטולוגים במחקרם ליצירת רשימה של מלכי מצרים בעת העתיקה, וכתיבת הכרונולוגיה המצרית, תוך הצלבת המידע מהמקורות השונים.

תבאי (מצרים)

תבאי (ידועה גם בשמה המקורי ואסט; Waset) - היא עיר מצרית עתיקה, הממוקמת על גדותיו המזרחיות והמערביות של הנילוס, במצרים העליונה. העיר שוכנת 560 ק"מ דרומית לקהיר, בקרבת היישובים כַּרְנָךְּ ולוּקסוֹר.

תבאי היא נוא אמון המקראית. בתקופות מאוחרות יותר שימש השם "נא אמון" במקורות יהודיים ככינוי לאלכסנדריה.

תחותמס הראשון

תחותמס הראשון היה הפרעה השלישי בשושלת ה-18 של מצרים העתיקה. תקופת שלטונו מתוארכת לשנים 1512-1525 לפנה"ס על פי הכרונולוגיה התיכונה. תחותמס עלה לשלטון לאחר מותו של אמנחותפ הראשון. בתקופות שלטונו ניהל מסעות מלחמה לאזור כנען וסוריה ממזרח ולנוביה בדרום והרחיב את אזורי השליטה של מצרים לאזורים שאף פעם לא היו בשליטתה.

תחותמס היה בנו של אמנחותפ הראשון ושל פילגש בשם "סנסנב". כדי לרכוש לו זכויות לכס המלכות נשא לאישה את "עא-חמס", בתו החוקית של אביו אמנחותפ והיא הייתה אשתו הראשית. ישנם חוקרים הטוענים שהיא הייתה אחותו של אמנחותפ הראשון ולא ביתו. בנו הבכור של תחותמס הראשון מאשתו עא-חמס היה "אמנמס". הוא נולד עוד לפני שתחותמס הומלך למלך. אמנמס מופיע על גבי אסטלה יחד עם אביו משנת שלטונו הרביעית בסצנת ציד בממפיס. אמנמס הפך להיות מפקד הצבא הגדול של אביו זמן לא רב לפני מותו שהתרחש סמוך למותו של אביו. לתחותמס נולדו ילדים נוספים מאשתו הראשית בן שמת לפני מות אביו ושתי בנות אחת מהן הייתה חתשפסות. לתחותמס היה בן נוסף מאשה אחרת אשר הפך ליורשו והפך למלך תחותמס השני ונשא את אחותו חתשפסות לאישה.

בעת עלייתו של תחותמס לשלטון החל מרד בנוביה כנגד שלטונה של מצרים. תחותמס ירד במורד הנילוס נלחם בנובים והרג את מלכם. הוא תלה את גופתו על חרטום ספינתו לפני חזרתו לתבאי.

בשנת מלכותו השנייה יצא תחותמס למסע מלחמה כנגד מיתני והגיע עד נהר הפרת. הוא היה השליט המצרי הראשון שהגיע לאזור כה צפוני. על פי כתובת שנשארה מתקופתו, תחותמס הציב ליד כרכמיש בסמוך לנהר הפרת אסטלת גבול כדי לחגוג את ניצחונו על המדינות מעבר לנהר הפרת. נהר הפרת היה הנהר הגדול הראשון שהמצרים פגשו מחוץ לארצם. הפרת זורם דרומה בעוד שהנילוס זורם צפונה. בעקבות כך כונה נהר הפרת על ידי המצרים "מים הפוכים".

בשנת מלכותו השלישית הוא יצא למלחמה נוספת כנגד נוביה. במהלך מסע זה הורה תחותמס להעמיק את התעלה שנבנתה במאה ה-19 לפנה"ס על ידי פרעה סנוסרת השלישי מהשושלת ה-12 . מטרת החפירה היה להקל את המסע במעלה זרם הנילוס ממצרים לנוביה ובכך להקל על שילוב נוביה באימפריה המצרית. בשנת מלכותו הרביעית יצא למסע נוסף כנגד נוביה. במסע זה הגיע עד לאשדות הרביעים של הנילוס.

תחותמס הראשון בנה מקדשים רבים במצרים, הפרויקט הגדול ביותר שלו היה המקדש בכרנך. כן בנה לעצמו קבר בעמק המלכים, הוא היה כנראה המלך הראשון שבנה לעצמו קבר בעמק זה.

המומיה של תחותמס התגלתה בשנת 1881 בדיר אל-בחרי מעל מקדשה של חתשפסות, ביחד עם מלכים נוספים של השושלות ה-18 וה-19 ושליטים מהשושלת -21.

תחותמס השלישי

תחותמס השלישי 1450-1490 לפנה"ס, בן השושלת ה־18, אחד ממלכי מצרים העתיקה הבולטים. בימיו גבולות הממלכה השתרעו מסודאן עד לנהר הפרת, והוא הקים מקדשים רבים.

תחותמס השני

תחותמס השני (בתעתיק קלאסי לאנגלית: Thutmose ולעיתים Thutmosis או Tuthmosis) היה הרביעי בפרעוני השושלת השמונה-עשרה של מצרים העתיקה. הוא בנה מונומנטים קטנים אחדים וערך שני מסעות מלחמה קטנים, אך מלבד אלה לא עשה דבר בעל חשיבות של ממש בימי מלכותו, והיה נתון ככל הנראה להשפעתה החזקה של אשתו חתשפסות. תקופת שלטונו מתוארכת בדרך כלל מ-1493 עד 1490 לפנה"ס. גופתו החנוטה נתגלתה לצד מומיות נוספות של מלכי מצרים בקבר חבוי בדיר אל-בחרי, מעל מקדש הקבורה של חתשפסות, והיא מוצגת כיום במוזיאון המצרי בקהיר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.