חשוון

חשוון או מרחשוון הוא חודש בלוח העברי, החודש השמיני לפי המסורת המקראית והשני לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בסתיו.

►► חשוון ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום
Stamp of Israel - Zodiac I - 0.18IL
בול ישראלי לחודש חשוון, מזל עקרב.
ScorpioZippori
חודש מרחשוון, מזל עקרב, פרט מפסיפס של גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי

בלוח הקבוע

אורכו של חודש חשוון משתנה. בשנה "חסרה" ובשנה "כסדרה" אורכו 29 יום, ואילו בשנה "שלמה", כלומר בפחות ממחצית השנים, אורכו 30 יום. א' בחשוון יכול לחול בימים שני, רביעי, חמישי ושבת.

שם החודש

שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון (וכך הוא משמש בהלכות שונות, למשל: דיני גט),[1] אך כיום רבים נוהגים לקרוא לחודש בקיצור, "חשוון".

מקורו של השם מרחשוון הוא ככל הנראה בצירוף המילים האכדי "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושו, וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעיתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'[2]. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל"[3]. יש חוקרים המטילים ספק בהסבר זה, בין השאר על סמך העובדה כי אף לא אחד מן החודשים האחרים קרוי על שם מספרו הסידורי. יש המזהים את השם עם מַרְכַּשַן, שם החודש השמיני בלוח הפרסי הקדום, שפירוש שמו אינו ידוע.

ככל הנראה, בעקבות קריאה מוטעית, נקרא החודש ברוב תפוצות ישראל מַר־חֵשְוָן, מה שהביא להתייחסות ל"מר" כאל קידומת, ובסוף הביא להשמטתה. ככל הנראה, חיתוך השם המקורי הוא מְרַח־שְׁוָן, וכך הוא נשתמר בהגיית יהודי תימן עד ימינו. בביתא ישראל החודש נקרא תשואן.

במהלך השנים נתנו הסברים שונים לתחילית "מר" של שם החודש. היו שהפנו לכך ש"מר" היא גם טיפת מים כמו שכתוב "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" (ישעיה מ, טו). אחרים כתבו שחודש חשוון הוא בעל טעם מר כי אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.

השם בול

בתנ"ך החודש נקרא ירח בול, בפסוק: "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו..."[4].

רש"י מפרש שם זה: "הוא מרחשון שהעשב בלה בשדה ובוללין לבהמה מן הבית"[5].

רד"ק מפרש "נקרא כן מפני הגשמים שמתחילין בו, עניין מבול". בילקוט שמעוני מובא מדרש המסביר את הורדת האות "מ" מהמילה מבול בכך שעם בניית בית המקדש פסקו גשמי הזעף שירדו עד אז[6].

בילקוט שמעוני[6] מובא גם הסבר המבוסס על דברי בראשית רבה שבתקופת תשרי "הארץ עשויה בולים בולים (=גושים, גושים) של אדמה"[7].

סמלים ומאפיינים

החיתוך המוטעה מַר־חֵשְוָן הביא לסברות שונות לפירושה של הקידומת "מר":

  • חודש זה נחשב כחודש בעל טעם מר – אין בו שום חג או אירוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
  • כי בחודש זה מתחיל הגשם, ומר היא גם טיפת מים (ככתוב: "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי"[8]).

בילקוט שמעוני מצוין מזלו של חודש חשוון - עקרב.

מועדים עיקריים

בהיסטוריה של עם ישראל

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עיין תלמוד בבלי, ראש השנה י"א, ב; תרגום יונתן בן עוזיאל, דברים י"א, י"ד; תרגום שני אסתר ג', ז'
  2. ^ ארי זיבוטפסקי, חשוון, מר-חשוון או מרח-שוון?, דף שבועי אוניברסיטת בר-אילן 1288, בראשית תשע"ט
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ב' (דף ו, עמוד א).
  4. ^ ספר מלכים א', פרק ו', פסוק ל"ח.
  5. ^ רש"י על מלכים א ו לח
  6. ^ 6.0 6.1 ילקוט שמעוני, מלכים א' ו' סימן קפד, אתר דעת
  7. ^ בראשית רבה, פרשה יג, סימן יב
  8. ^ ספר ישעיהו, פרק מ', פסוק ט"ו.
א' בחשוון

א' בחשוון הוא היום הראשון בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. א' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' חשוון היא רב הזמן פרשת נח.

ב' בחשוון

ב' בחשוון הוא היום השני בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השני בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ב' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת נח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

ד' בחשוון

ד' בחשוון הוא היום הרביעי בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ד' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בד' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.

ה' בחשוון

ה' בחשוון הוא היום החמישי בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ה' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בה' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

ו' בחשוון

ו' בחשוון הוא היום השישי בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישי בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ו' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת נח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

ח' בחשוון

ח' בחשוון הוא היום השמיני בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ח' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' חשוון היא תמיד פרשת לך לך.

ט"ו בחשוון

ט"ו בחשוון הוא היום החמישה עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישה עשר בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. ט"ו בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו חשוון היא תמיד פרשת וירא.

י"ג בחשוון

י"ג בחשוון הוא היום השלושה עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלושה עשר בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. י"ג בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

י"ד בחשוון

י"ד בחשוון הוא היום הארבעה עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הארבעה עשר בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. י"ד בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ד חשוון היא תמיד פרשת וירא.

י"ז בחשוון

י"ז בחשוון הוא היום השבעה עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השבעה עשר בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. י"ז בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

י"ט בחשוון

י"ט בחשוון הוא היום התשעה עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשעה עשר בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. י"ט בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ט חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

י' בחשוון

י' בחשוון הוא היום העשירי בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשירי בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. י' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

כ"א בחשוון

כ"א בחשוון הוא היום העשרים ואחד בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ואחד בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"א בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.

כ"ב בחשוון

כ"ב בחשוון הוא היום העשרים ושניים בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"ב בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.

כ"ו בחשוון

כ"ו בחשוון הוא היום העשרים ושישה בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושישה בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"ו בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ו חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

כ"ז בחשוון

כ"ז בחשוון הוא היום העשרים ושבעה בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"ז בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

כ"ח בחשוון

כ"ח בחשוון הוא היום העשרים ושמונה בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"ח בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ח חשוון היא תמיד פרשת תולדות.

כ"ט בחשוון

כ"ט בחשוון הוא היום העשרים ותשעה בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"ט בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט חשוון היא תמיד פרשת תולדות.

כ' בחשוון

כ' בחשוון הוא היום העשרים בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ' חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.