חרמש

חרמש הוא כלי חקלאי המשמש לכיסוח של דשא או קציר של יבול. הוא מורכב מלהב מעוקל המותקן על מוט ארוך, על מנת שהאיכר יוכל לעבוד בעמידה. השימוש בחרמש נעשה באחיזת ידיותיו כך שהלהב בערך מקביל לקרקע, והזזת הזרועות מצד לצד. החרמש הופיע באירופה במהלך המאות ה-12 וה-13. בתחילה שימש בעיקר לכיסוח דשא אולם במאה ה-16 החליף את המגל בקצירת יבול. בעולם המודרני הוחלף החרמש במכסחות דשא ממונעות וקומביין אוטומטי (בעברית: "מקצרה משולבת" או "קצרדש עצמונע") אך החרמש עדיין הכרחי עבור חקלאים במדינות העולם השלישי ובשטחים הרריים.

ניתן להשתמש בחרמש גם ככלי נשק הדומה לחנית הקדומה, באמצעות אחיזת החרמש כשהלהב זקוף למעלה, נשק הנקרא "פכארד". האיכרים הפולנים הרבו לעשות זאת במאות ה-18 וה-19. בחרמש ניתן להשתמש גם בצורתו, ללא שינוי, כנשק המשסף וחותך. החרמש בתור נשק הוא מסורבל לתפעול אך קטלני כי קשה לצפות את מסלול תנועת הלהב. בנוסף, החרמש משמש ככלי נשק סמלי של דמויות מיתולוגיות כגון מלאך המוות, הקוצר הקודר (The Grim Reaper) ואבא זמן. החרמש מתקשר בסמליות לזמן ומוות, שכן חיי האדם משולים לקנה חיטה הנע ברוח ומחכה עד שיבוא הקוצר ויגדע את חייו.

החרמש מופיע בסמלם של ערים רבות, בעיקר כאלה המתבססות על חקלאות וגידולי דגן.

Scythe against hedge
חרמש קציר
Tools of trade Transylvanie
קוצר בטרנסילבניה, רומניה. במדינות המתפתחות חלק מהקציר עדיין נעשה באמצעות חרמש.

מבנה

Scythe
חלקי החרמש

החרמש מורכב ממוט ארוך, באורך 170 ס"מ הנקרא "snath" (ולעיתים גם snaith או sned). המוט בחרמש המסורתי עשוי מעץ, אך בחרמשים מודרניים ניתן למצוא מוטות העשויים ממתכת או פלסטיק. מוט החרמש עשוי להיות ישר או מעוקל בצורת האות S, בגרסאות היותר מתוחכמות מוט החרמש מעוגל ב-3 ממדים כדי לאפשר לקוצר עמידה זקופה. על מוט החרמש מותקנות ידית אחת או שתיים בניצב לו, אחת בקצה המוט והשנייה תמיד בערך באמצעו. את הידית בסופו של המוט ניתן להסיר, אך הידית האמצעית היא רכיב הכרחי המשמש לשליטה על מיקום הלהב.

למוט מחובר להב ארוך ומעוקל בצורת חרמש, מעין סהר או בננה חדה, באורך 60–90 ס"מ, הנמצא בקצהו התחתון בניצב למוט. בחרמשים הלהב תמיד מזדקר מצד שמאל של המוט, וקצהו מכוון כלפי הקוצר. בעיקרון, אפשר לבנות חרמש לשמאליים, אך לא ניתן לעבוד בו ביחד עם קוצרים אחרים בצוות, שכן הקוצר השמאלי קוצר בכיוון המנוגד לשאר.

להב החרמש מיוצר על ידי תהליך הנקרא פינינג (peening) ובו המתכת עוברת השבחה. עבור מספר שימושים, כגון כיסוח דשא, חוד הלהב מחושל בעובי דק כנייר. אחרי הפינינג, חוד הלהב עובר גימור. כדי לתחזק את הלהב יש להשחיזו עם אבן משחזת או נייר זכוכית, ומדי פעם לבצע פינינג נוסף לחוד הלהב.

שימוש

Scythe user
השימוש בחרמש

בעברית השימוש בחרמש נקרא לפי הפעולה: קציר או כיסוח דשא. באנגלית השימוש בחרמש נקרא "scything" או "mowing" או "reaping". הקציר נעשה על ידי החזקת הידית העליונה ביד שמאל והחזקת הידית האמצעית ביד ימין, כאשר הזרועות ניצבות ישרות והלהב מקביל לקרקע ומאוד קרוב אליה. הגוף מעוקל ימינה ואז מתעקל שמאלה, תוך הזזת להב החרמש לאורכו בקשת ארוכה מימין לשמאל, כך שהוא נמצא בסיום פעולת ה"טאטוא" מול הקוצר, וכך קוצר דשא ומזיזו שמאלה. הקציר ממשיך בקצב קבוע, ומדי פעם נעצר כדי לחדד את הלהב. הטכניקה הנכונה יוצרת פעולת חיתוך על היבול או הדשא, וחותכת רצועה צרה בכל מכה - טעות נפוצה של מתחילים היא לנסות לקצוץ או להכות בדשא, כאשר הלהב נמצא בניצב לו, וכך לנסות לקצור רצועה רחבה מידי בבת אחת. זוהי עבודה קשה יותר ובלתי-יעילה. קציר קרוב מידי לקרקע יכול לזהם את הלהב עם אדמה ולגרום לו להתקהות. רוב המיומנות של קציר נכון היא לשמור את הלהב קרוב לקרקע, אך לא קרוב מידי, ולחתוך במכות שוות.

כיסוח דשא נעשה בדרך כלל על ידי חיתוך דשא שלא נחתך, כאשר הקוצר זז לאורך קצה הקצירה עם הדשא הלא קצוץ לימינם. הדשא הקצוץ מונח בערמות מסודרות בצד שמאל, מעל הדשא הקצוץ. כל רצועה של דשא שנקצר על ידי חרמש נקראת "swathe" (מתחרז עם bathe) או "swath" (מתחרז עם Goth). ניתן לבצע את כיסוח הדשא או הקציר בצוותים, בדרך כלל מתחילים מקצה השדה ואז ממשיכים בכיוון השעון ומסיימים באמצע השדה. כיסוח דשא הוא קל יותר כאשר הדשא לח, כך שקציר תבואה מתחיל בדרך כלל עם עלות השחר ומסתיים מוקדם יחסית, ובשאר היום עוסקים באיסוף הקציר שנקצר ובסידורו בערמות.

הקציר באמצעות חרמש היא משימה הדורשת מיומנות: היא מבוצעת בקלות יחסית על ידי קוצרים מנוסים, אך לעיתים מבוצעת גרוע ותוך מאמץ רב על ידי קוצרים מתחילים. חרמשים מסורתיים עם להב ארוך ומוט מעוקל הם קשים יותר לשימוש בהתחלה, אך ברגע שהקוצר תופש את הטכניקה ושולט בה, הם יעילים יותר ונוחים יותר לשימוש לפרקי זמן ממושכים יותר. חרמשים בעלי להב קצר הם קלים יותר למתחילים. קוצר מנוסה משתמש בדרך כלל בחרמש להב ארוך ויכול לחתוך גם דשא נמוך מאוד, וכך מדשאות נשמרו נמוכות ומסודרות לפני המצאת מכסחת הדשא.

בנוסף לקצירת תבואה וכיסוח הדשא, החרמש יכול גם לקצור קנים או צמחים ממשפחת הגמאיים (Cyperaceae), כאשר גם כשהלהב מתחת למים הקציר נשאר יעיל.

היסטוריה

In The Barley Harvest
קוצרים עם חרמש מעוקל, בסביבות 1886

לפי "המילון לעתיקות יווניות ורומיות" מאת סר ויליאם סמית', החרמש, שידוע בלטינית כ-falx foenaria (בניגוד למגל: falx messoria), היה בשימוש החקלאים ברומא העתיקה, ומראה איור בו נראה סטורן מחזיק חרמש. לפי ג'ק הרר ו"בשר האלים" (Emboden, W.A., Jr., Praeger Press, NY, 1974.) הסקיתים העתיקים גידלו קנאביס וקצרו אותו עם מקצרה ידנית הדומה מאוד לחרמש.

החרמש הופיע באירופה במהלך המאה ה-12 והמאה ה-13. בתחילה, הוא שימש בעיקר לכיסוח דשא, אך החליף את המגל ככלי לקציר יבול עוד במאה ה-16. החרמש מאפשר לקוצר לעמוד זקוף ולא שפוף ובכך יתרונו. בסביבות 1800 נוספו לחרמש מעין אצבעות מעץ מעל הלהב שנועדו לאסוף את התבואה הנקצרת ולסדר אותה, דבר שהוליד חרמש שנקרא Cradle. חרמשי קריידל החליפו את החרמש הפשוט בקציר תבואה ובכיסוח צמחייה גבוהה כמו קנים. במדינות המפותחות החרמש הוחלף בידי קומבייןעברית: "קצרדש עצמונע" או "מקצרה משולבת") ובמכסחות דשא.

מפעל Abbeydale Industrial Hamlet בשפילד באנגליה הוא מוזיאון למפעל שייצר חרמשים שפעל מסוף המאה ה-18 עד שנות ה-30 של המאה ה-20.[1] מפעל זה היה חלק מהמחוז המייצר חרמשים של דרבישייר, שנמשך גם אל עבר אקינגטון. יצרני חרמשים אנגליים אחרים כוללים את המחוז בלברואוטון.

קציר באמצעות חרמש נשאר נפוץ שנים רבות גם אחרי מיכון רוב פעולות הקציר, שכן מכונת קצירה עם מקצרה בצד ועם רשת אצבעות (בין אם נמשכת על ידי סוס או על ידי טרקטור) לא יכולה לקצור לפני עצמה. על כן, חרמשים שימשו "לפתוח" שדה - לקצור את האלומות הראשונות, ובכך לתת למקצרה המכנית להשלים את הקציר.

"חרמשים" מכניים

החרמש אלן הוא מכונת כיסוח דשא הממונעת בבנזין, שלמרות שמה לא דומה לחרמש במראה. המנוע של המכונה מניע להב משונן קדימה ואחורה על גבי שיניים נייחות כדי להפיק אפקט גזירה דמוי מספריים. בנוסף, המנוע מניע שני גלגלים גדולים. ישנן ידיות כדי לאפשר לקוצר לשלוט במכונה. היא יוצרה בשנים 19351973 באוקספורד, אנגליה. גם כיום מייצרים מכונות דומות, לפעמים כתוספת למכונות אחרות הנשלטות על ידי המפעיל ההולך מאחוריהם. קיים גם חרמש מוטורי שעובד על ידי חוטים שמסתובבים במהירות וחותכים, משמש בדרך כלל לכיסוח קוצים.

חרמש במסורות לאומיות

PikiWiki Israel 6074 At grain harvest of the Omer
חג העומר - חקלאים עבריים עם חרמשים

החרמש הוא עדיין כלי חיוני לחקלאים במדינות מתפתחות ובאזורים הרריים.

ברומניה, לדוגמה, בתוואי ההררי של הרי אפוסני, קציר בחרמש מדי שנה היא פעולה חשובה מאוד הלוקחת כשבועיים-שלושה להשלמה בחווה רגילה. מאחר שקציר בחרמש היא פעילות מאוד מעייפת וקשה ללמדה, חקלאים נעזרים אחד בשני ויוצרים צוותים. בסוף כל יום קציר, החקלאים חוגגים לעיתים קרובות במשתה קטן בו הם רוקדים, שותים ואוכלים - אך בו בעת מתנהגים בזהירות כדי להיות בכושר ליום נוסף של עבודה קשה.

בקרב הבאסקים, תחרויות קציר בחרמש הן עדיין ספורט פופולרי, שנקרא "segalaritza". בספורט זה מתחרים הקוצרים מי יסיים לקצור חלקת דשא ראשון.

בקהילות ויישובים רבים, בעיקר כאלה הקשורים לחקלאות וגידול דגן, החרמש מופיע על סמל היישוב. למשל: על סמל היישוב הנורווגי הורנינדל מופיעים שלושה להבי חרמש.

חרמש מופיע גם על הסמל של תנועת הנוער הדתית-לאומית "בני עקיבא" כסמל לחקלאות.

חרמש ככלי נשק

Polish scythemen 1863
נשקי מוט המבוססים על חרמש, בידי לוחמים פולנים, 1863.

בשל היותו של החרמש כלי חד, הוא שימש גם ככלי נשק, הן כנשק מאולתר בידי פשוטי העם והן כנשק תקני בצבאות.

אם הלהב של החרמש מוזז כך שיהיה זקוף למוט, ניתן להשתמש בו ככלי נשק הדומה לחנית הקדומה, או ל"פכארד". באנגלית נקרא נשק מוט זה "War Scythe". האיכרים הפולנים הרבו להשתמש בו במאות ה-18 וה-19. בחרמש ניתן היה להשתמש גם בצורתו המקורית, ללא שינוי, כנשק המשסף וחותך. בשמושו כנשק, החרמש יכול היה להיות קטלני אך עם זה מסורבל לתפעול, שכן קשה היה לחזות את המסלול המדויק של תנועת הלהב.

להבי חרמש הותקנו גם על צירי הגלגלים של מרכבות קרב בעת העתיקה, ויצרו "מרכבות חרמש" (כמו בסרט "בן-חור"). למרות הפחד שעוררו, יעילותן הייתה נמוכה בגלל יכולת התמרון הגרועה.

במיתולוגיה

Mort
המוות כשלד עם חרמש בא לקחת אדם על ערש דווי

החרמש ממלא תפקיד חשוב במסורת ובמיתולוגיה, כאשר לעיתים קרובות הוא מופיע ככלי נשק של ישויות מיתיות כגון מלאך המוות, הקוצר הקודר (The Grim Reaper), אבא זמן ושל אחד מארבעת פרשי האפוקליפסה. מסורות אלה נובעות בעיקר מהמסורת הנוצרית שמתארת את מלאך המוות כ"קוצר הנשמות". במסורת זאת, שנהפכה לנפוצה מאוד בעקבות המוות השחור, מלאך המוות מתואר כשלד הלבוש בגלימה וברדס שחור ומשתמש בחרמש לקצור את נשמות החיים.

במאה ה-20 חדרה מסורת זו גם אל התרבות הפופולרית, דבר שהפך את החרמש למזוהה עם מלאך המוות בד בבד עם ירידת השימוש בחרמש בחקלאות. קאלי, אלת המוות של ההינדו משתמשת גם היא בחרמש. כמו כן במיתולוגיה היוונית האלה גאיה נותנת לבנה הטיטאן קרונוס חרמש על מנת שיברח מהכלא טרואטרס.

בפלאונטולוגיה

פירוש שמו של הדינוזאור תריזינוזאורוס הוא "לטאת חרמש". שם זה נובע מטפריו הארוכים, דמויי החרמש, ששימשו לגריפת וקירוב עלים לפיו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Abbeydale Industrial Hamlet, באתר SIMT
אורנוס (מיתולוגיה)

אורנוס הוא דמות במיתולוגיה היוונית המסמלת את השמים. על פי המיתולוגיה היוונית, אורנוס היה השליט הראשון של היקום. הוא מסמל את היצירה והבריאה, שבעזרת חום השמש ומי הגשמים מפרים את האדמה (גאיה) ויוצרים חיים.

על פי המיתולוגיה, גאיה (האדמה) היא בו-זמנית אמו ואשתו של אורנוס, וביחד הם מהווים את הדור הראשון של האלים במיתולוגיה היוונית. אורנוס וגאיה יצרו או ילדו את המפלצות הקדומות, את הקיקלופים (ענקים בעלי עין אחת), הקאטונכרים (ענקים בעלי 100 ידיים, 8 בהונות וחמישים הבעות פנים), הטיטאנים, ומפלצות נוספות שקדמו לאלים האולימפיים. על פי המסופר במיתולוגיה, אורנוס, שלפי גרסה אחת התבייש בילדיו, ולפי גרסה אחרת פחד מהם, החביא את ילדיה של גאיה, ההקאטונכרים (Hecatonchires) הענקים בעלי מאה הידיים, ואת הקיקלופים, בטרטרוס (בטן האדמה), כדי שלא יראו אור יום. הדבר הכאיב לגאיה (במשמעות כפולה, גם כיוון שכאבה את סבל בניה, וגם כיוון שטרטרוס היה למעשה קרביה, והימצאות בניה שם הכאיבה לה פיזית), לכן היא יצרה אבן חלמיש אפורה, וחצבה ממנה חרמש. את החרמש נתנה גאיה לטיטאנים, ופקדה עליהם לעזור לה. היחיד שציית היה קרונוס, צעיר הטיטנים, שתקף את אביו אורנוס בעזרת חרמש, בזמן שזה הזדווג עם גאיה, וסירס אותו.

אורנוס הפגוע נרתע מגאיה, וכך נוצר החלל בין השמים לארץ. מהדם שניתז על האדמה נולדו האריניות (אלות הזעם והנקמה, שתפקידן לרדוף רוצחי קרובי משפחה), הגיגנטים וחלק מהנימפות. לפי גרסה אחת, מהאשכים שהושלכו לים, ומקצף הגלים סביבם, וסביב זרעו השפוך של אורנוס, נולדה אפרודיטה, אלת האהבה היוונית. למרות שיתוף הפעולה שלו עם גאיה, כאשר עלה קרונוס לשלטון, הוא גרש את ההקאטוניכרים ואת הקיקלופים בחזרה לטרטרוס.

הדמות המקבילה לאורנוס במיתולוגיה הרומית הוא קיילוס.

בז נודד

בז נודד (שם מדעי: Falco peregrinus) הוא מין של עוף דורס בסוג בז השייך למשפחת הבזיים מסדרת הבזאים (בעבר מסדרת דורסי יום).

אורך גופו של הזכר הוא כ-40 ס"מ ואילו אורך הנקבה מגיע עד ל-48 ס"מ. גבו של הבז הנודד הוא בצבעי אפור כחול, ראשו שחור ומצִדי לחייו נמשך מעין שפם כהה עד מעל הגרון. גחונו בהיר ועליו כתמים שחורים הנמשכים לרוחב הגוף. דונגית-האף של הבז הנודד צהובה, וכן גם רגליו, המקור והציפורניים שחורים. לפי מדידות אחרונות של נשיונל גאוגרפיק מהירות השיא של הבז הנודד (בצלילה) הוא 389.46 קמ"ש, והוא היצור המגיע למהירות הגבוהה ביותר מכל בעלי החיים בעולם.

לבז הנודד 17–19 תת-מינים. לגבי הבז המדברי (שם מדעי: Falco pelegrinoides) קיימת מחלוקת בין המדענים אם הוא מין בפני עצמו או תת-מין של הבז הנודד.

שמו של עוף זה, הבז הנודד, מעיד על הימצאותו כמעט בכל רחבי העולם, למן הטונדרה הארקטית, ועד האזורים הטרופיים. מדינת האיים ניו זילנד היא האזור היבשתי היחידי שממנו הוא נעדר. הבז הנודד מקנן אף בערים ומשגשג מאוד בעיר ניו יורק רוויית גורדי השחקים והיונים.

מזונו של הבז הנודד מורכב בעיקר מציפורים קטנות עד בינוניות, מפעם לפעם הוא צד גם יונקים, ואינו בוחל אף בזוחלים וחרקים.

עקב גודלו, חוזקו ומהירותו של הבז הנודד, הוא משמש כעוף ציד בספורט הבזיירות, ונהוג לאלף אותו לשם כך, בעיקר בארצות המפרץ הפרסי.

מין זה תואר לראשונה על ידי הטקסונום האנגלי מרמדיוק טאנסטול (Tunstall) בשנת 1771. פירוש שמו הלטיני של הבז הנודד: Falco = מגל או חרמש, המציין את צורת כנפיו הפרושות בשעת תעופה, ו-peregrinus, המציין את עובדת הימצאותו של הבז הנודד כמעט בכל העולם.

הבז הנודד משמש כציפור הלאומית של איחוד האמירויות הערביות ושל אנגולה.

גרים ריפר (קומיקס)

גרים ריפר (באנגלית: Grim Reaper, על שם מלאך המוות) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס, ומשמש בעיקר כאויב של קבוצת האוונג'רס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Avengers #52 מאוגוסט 1968, והיא נוצרה בידי הכותב רוי תומאס והמאייר ג'ון בוסימה.

גרים ריפר הוא האלטר אגו של אריק ויליאמס, אחיו של סיימון ויליאמס. השניים נולדו וגדלו בפטרסון, ניו ג'רזי, ואריק נחשב ל"כבשה השחורה" של המשפחה. אמו חיבבה את סיימון, ואביו המתעלל והאדיש העדיף לצפות בטלוויזיה בעצלות בעוד אריק התעלל בחתול המשפחתי. היות שאמו הייתה יותר קשובה ואוהבת עם סיימון, אריק גדל מריר וקנאי. בעת משחק עם כימיקלים, אריק גרם לשריפה אשר שרפה את ביתם. חש אשמה, סיימון החל לדאוג לאריק יותר. כשגדלו, סיימון נעשה שקדן ואילו אריק - לספורטאי. אריק נעשה מרדני יותר, וניסה לשכנע את סיימון להצטרף אליו ב"גניבות הקטנות" שביצע. בסופו של דבר, הוא הצטרף למשפחת הפשע מאגיה ועבר ללאס-וגאס. בינתיים, סיימון השתלט על העסק המשפחתי. בשל תחרות עם תעשיות סטארק, המכירות צנחו וסיימון פנה לאריק וקשרי המאפיה שלו לעזרה. הוא ניסה למעול בכספי החברה, אך נתפס ונכלא. אחרי שורת תקריות שבהן עשה עסקה עם ברון זמו והפך ליצור עשוי מאנרגיה יונית, סיימון נהרג ואריק נעשה נקמן. באמצעות המאגיה, אריק קיבל חרמש בעל כוחות, אשר שופר בהמשך על ידי אולטרון. הוא אימץ את השם גרים ריפר, הביס את חברי האוונג'רס הוקאיי, גוליית והצרעה, גרם להם לשקוע בתרדמת אך הובס על ידי הפנתר השחור.

אריק חזר, והוביל את הלגיון הקטלני נגד האוונג'רס. הלגיון הביס את רוב האוונג'רס, ו-ויז'ן הביס והתחזה לפאוור מן. הלגיון הובס כשאריק גילה שהוא אינו מסוגל לפגוע בויז'ן, וזאת לאור העובדה שדפוסי המוח של אחיו משמשים את ויז'ן. ויז'ן שחרר את האוונג'רס, אשר הביסו את הלגיון הקטלני. מזימה של גרים ריפר, פנטום החלל וארגון הידרה להחזיר את תודעתו של סיימון לגופו סוכלה על ידי האוונג'רס, ואחרי כמה הרפתקאות, אריק נהרג בקרב נגד סיימון כוונדר מן ומגנטו. הוא קם לתחייה על ידי אימורטוס, אך נהרג שוב. נקרה, מוטאנטית, החזירה אותו לחיים כזומבי. על מנת להמשיך להתקיים, היה מוטל עליו לספוג כוח חיים כל יממה. קורבנו הראשון היה נקרה עצמה. הוא נאבק באחיו, ברח, ונאבק בו ובמנדריל שוב. כשחרמשו התמזג עם זרועו של אולטרון, השניים כרתו ברית. הוא מת, וחזר לחיים על ידי מכשפת השני. אחרי מקרה עם אולטרון, אריק השתתף במלחמה הסודית. הוא נכלא בכלא הרפסודה, והיה אחד מהנבלים שנמלטו ממנו. במלחמת האזרחים, אריק הובס על ידי קפטן אמריקה וקייבל, ונשלח למעצר של סוכנות S.H.I.E.L.D יחד עם הנשר.

במהלך אירועי שלטון אפל, אריק הקים מחדש את הלגיון הקטלני. הצוות הובס על ידי סוכני H.A.M.M.E.R והאוונג'רס האפלים, ונכלאו בכלא הרפסודה. הוא נדקר בליבו על ידי אסיר הנאמן לנורמן אוסבורן, ואחרי ניתוח, מת מהדקירה. לאור מה שהתרחש במחוזת המוות, אריק חוזר לחיים ונעשה משרתו של מלך הכאוס. הוא ונקרה נאבקים בגיבורים המתים - ויז'ן, מאר-וול, דוקטור דרואיד, אמן החרבות, דת'קריי ויילוג'אקט. הוא הצליח להרוג את רובם, פרט לאמן החרבות, יילוג'אקט וויז'ן. כאשר ויז'ן ביצע השמדה עצמית, אריק נהרג פעם נוספת. בהרצת הכותרים המחודשת "מארוול עכשיו!", אריק התגלה בחיים ותוקף את האוונג'רס המופלאים במסיבת עיתונאים. עם כוחו של וונדר מן, רוג הרגה את אריק. באמצעות זרע המוות, תאומי אפוקליפס החיו אותו וצירפו אותו לארבעת פרשי המוות. אריק נהרג בידי אשתו הרובוטית של ויז'ן, וירג'יניה, לאחר שפרץ לביתם ותקף את "בניהם" הרובוטיים. שנים אחר כך, דוקטור סטריינג' משתמש בקסם שלו על מנת להחזיר את לאס וגאס, לאחר שנהרסה, ומחייה, שלא בכוונה, את אריק.

דוד חרמש

דוד חרמש (נולד ב-18 במרץ 1946) הוא מנהל ישראלי וקצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמנכ"ל אל על ויו"ר נמל חיפה.

חרמש שירת בצה"ל במשך כ-25 שנים. פיקד על בסיס קליטה ומיון ושימש סגן ראש אגף כוח האדם, השתחרר משירות הקבע בדרגת תת-אלוף. הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה וכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במנהל עסקים מ-NYIT.

לאחר שחרורו כיהן כסמנכ"ל חברת בזק. בשנת 1995 מונה למנכ"ל עמידר, בשנת 1998 מונה לסמנכ"ל מערך התכנון והמטה בבנק דיסקונט לישראל. בשנים 2000 עד 2002 כיהן כמנכ"ל אל על. ב-2002 מונה למנכ"ל דן חברה לתחבורה ציבורית אך פרש לאחר פחות משנה בתפקיד. בשנים 2004 עד 2007 כיהן כיו"ר חברת נמל חיפה. ב-2007 עמד בראש ועדה חקירה לבדיקת תפקודה של העיר לוד, של העיר שדרות ושל עיריית אופקים.

האנשה של המוות

בתרבויות וביצירות ספרותיות לא מעטות, התופעה והמושג של המוות מתוארים או מיוצגים על ידי דמות אנושית או דמוית-אדם המבצעת את עבודת ההפרדה בין הנשמה לגוף, דמות המכונה על פי רוב מלאך המוות, "The Grim Reaper" או פשוט המוות. לתופעה זו, בה הקונספט של המוות מיוצג כישות אנתרופומורפית (התגלמות דמוית-אדם), קוראים האנשה של המוות.

צורת הייצוג משתנה מתרבות לתרבות.

חקלאי

חקלאי הוא אדם העוסקת בחקלאות, ומגדל בעלי חיים או צמחים מבויתים כמקור למזון, לביגוד ולמוצרים אחרים. המונח בדרך כלל חל על אנשים שעוסקים בשילוב של גידולי שדה, מטעים, כרמים, עופות או בעלי חיים אחרים. חקלאי יכול להיות בעל קרקע חקלאית או לעבוד כפועל על אדמות שנמצאים בבעלותם של אחרים, אך לרוב המונח מתייחס לבעל משק, בעוד העובדים בחווה/משק חקלאית מכונים בדרך כלל כעובדי משק. חקלאי המסתמך רק על מי גשמים להשקיית גידוליו עוסק בחקלאות בעל, זאת להבדיל מחקלאות שלחין בה נעשה שימוש באגירה והזרמה של מים אל השדה.

אדם העובד בחקלאות בחברה לא מתועשת, ובייחוד אנשים שעסקו בחקלאות בתקופת ימי הביניים תחת משטרים פיאודלים, מכונה איכר.

חרמש (יישוב)

חֶרְמֵשׁ היא התנחלות ויישוב קהילתי באזור צפון-מערב השומרון בין העיירות הפלסטיניות יעבד וקפין, השייך למועצה אזורית שומרון.

היישוב הוקם תחילה כמאחז צבאי שאוייש על ידי הנח"ל. באפריל 1983 הוחלט לאזרח את המקום, למרות התנגדות של רענן ויץ שטען שאין במקום מספיק קרקעות ואין גרעין התיישבותי מתאים לאזרוח המקום. בנובמבר 1983 הוחל בבניית בתים במקום.

ההתנחלות הוקמה בשנת 1984 על ידי תנועת חרות-בית"ר. שמו של היישוב הוא על שם כלי העבודה החקלאי חרמש. תושבי המקום כללו עולים מברית המועצות יחד עם ילידי ישראל.

בחודש אוקטובר 2002 נרצחו שלוש נשים ביישוב - אורנה אשל, הדס תורג'מן ולינוי סרוסי, בפיגוע חדירה של מחבל פלסטיני לחרמש.

במסגרת תוכנית ההתנתקות ופינוי 4 היישובים המבודדים בצפון השומרון (גנים, כדים, שא-נור וחומש), הוצע כי יפונו גם היישובים חרמש ומבוא דותן, הסמוכים יותר לקו הירוק, אך לבסוף הוחלט שלא לפנותם מסיבות ביטחוניות.

מופעלים בריכה, גן ילדים, גן שעשועים, מגרש ספורט, מקווה ומועדון נוער, אשר מהם נהנות 75 המשפחות אשר גרות ביישוב חרמש.

יחידת חרמ"ש

יחידת חרמ"ש (חיל רגלים ממוכן ומשוריין) או יחידת "ברדלס" היה שמה של יחידת חי"ר מובחרת שפעלה בשטחי יהודה שומרון ועזה, והייתה תחת פיקוד המרכז ודרום בצה"ל.

היחידה עסקה במגוון פעילות מבצעית כולל ביטחון שוטף, מעצר מבוקשים, סיכול הפגנות ופעולות טרור בלב שטחים עוינים ופעילות מסוערבת.

עם פירוק היחידה שימשו חייליה כבסיס להקמת גדודי חרוב ושמשון. בשנת 2016 עם הפיכתו של גדוד חרוב לסיירת חרוב החדשה, כאות הנצחה נקראו שמות הפלגות על שם הפלוגות הראשונות אשוח, אשחר ואלון. כומתת היחידה הייתה שחורה עם סמל חי"ר.

יישוב קהילתי

בישראל, יישוב קהילתי הוא יישוב המבוסס על שיתוף חברתי כשהדגש העיקרי בחיי היומיום הוא על חיי הקהילה. בניגוד לצורות יישוב כפריות אחרות בישראל אין ביישוב קהילתי הכוונה תעסוקתית המחייבת את התושבים לעיסוק מסוים או שיתוף כלכלי כמו במושב ובקיבוץ.

כלי

כלי הוא כל חפץ, טבעי או מלאכותי, המופעל באופן רצוני ומשמש לתכלית כלשהי. כלים מורכבים, ובעיקר אלו המופעלים על ידי מנוע, נקראים מכונה. האדם אינו היצור היחידי בטבע שמשתמש בכלים, אולם התאמתו הטובה לשימוש בכלים (יכולתו להשתמש בכלים כדי לבנות כלים, יכולתו לשכלל את כליו וללמוד על אודותם) היא יחידאית.

כריש משי

כריש משי המכונה גם כָּרִישׁ חָלָק וכריש חרמש (שם מדעי:Carcharhihus falciformis) הוא כריש ממשפחת הכרישיים.

מאכיירוצרטופס

מאכיירוצרטופס (שם מדעי: Machairoceratops) הוא סוג של דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים שהתקיים בתקופת הקרטיקון בגיל הקמפן כ-77 מיליון שנה לפני זמננו. פירוש השם הוא "פנים בעלי קרניים עם חרב מעוקלת" (machairis ביוונית זו חרב מעוקלת). הוא תואר וסווג מדעית ב-2016, ונתגלה ביוטה, ארצות הברית.

המאכיירוצרטופס היה בעל עטרה שמשוליה בלטו בלטו שני דוקרנים ארוכים ומעוקלים, שהעניקו לו את שמו (הדוקרנים דומים לחרב מעוקלת, ביוונית machairis) ושם המין קרונוס הוא על שם הטיטאן מהמיתולוגיה היוונית שהדיח את אביו אורנוס באמצעות מגל או חרמש). קרני הגבה שלו היו בינוניות. קרן האף הייתה קצרה מאוד.

המאובנים שנתגלו כוללים גולגולת חלקית בלבד, וקוטלגו כהולוטיפ UMNH VP 20550 שנמצא במוזיאון להיסטוריה של הטבע ביוטה. חלקי הגולגולת שנתגלו כוללים חלק מעצמות העטרה, כולל את הדוקרנים המעוקלים הארוכים שבלטו מחלקה המרכזי העליון, קרני הגבה, עצמות הלחיים המחודדות וקופסת המוח.

מופע הירח

מופע הירח הוא צורת החלק של הירח המואר לצופה, לרוב כזה הנמצא בכדור הארץ, במהלך החודש. מופעי הירח משתנים בצורה מעגלית בהתאם לשינויים במיקומם של כדור הארץ, הירח והשמש. בכל עת חצי מהירח מואר על ידי השמש (מלבד בזמן ליקויי ירח) ולכן הוא בהיר, אך רק חלק מההמיספירה המוארת של הירח נראית מכדור הארץ והיא יכולה לנוע מ-100% (ירח מלא) ל-0% (מולד הלבנה). הקו המפריד בין החלק המואר ללא מואר נקרא טרמינטור (Terminator).

מרכבה (רכב)

מרכבה היא כלי רכב דו-גלגלי קל ומהיר, בעל גלגלי חישור, הנמשך באמצעות סוסים נהוגים ברֶסֶן. בעבר שימשה המרכבה להתניידות מהירה בעיתות שלום ומלחמה, בעיקר בתקופת הברונזה ותקופת הברזל. גם לאחר שמקומה בשדה הקרב נתפס על ידי פרשים, המשיכה המרכבה לשמש בתחבורה, טקסים, תהלוכות ותחרויות.

סמל מיין

סמל מדינת מיין אומץ על ידי בית המחוקקים של המדינה ביוני 1820.

במרכז סמל המדינה מצוי שלט אצולה שעליו מצויר אייל קורא רובץ תחת עץ אורן בשדה הגובל בנהר וביער.

משני צדי המגן ישנו חקלאי המחזיק בידו חרמש, ומלח הנשען על עוגן. שני אלה מסמלים את ענפי הכלכלה המסורתיים העיקריים של המדינה.

מתחת לשלט האצולה מופיע מוטו המדינה: "Dirigo" (בלטינית: "אני מוביל"). מעל השלט מופיע כוכב הצפון.

מתחת לשלט מופיע שם המדינה "מיין".

בשנת 1919 קבע בית המחוקקים כי אין לשנות את סמל המדינה.

עופות דורסים

עופות דורסים הם עופות הניזונים מבשר של בעלי חיים אחרים. ייחודם של העופות הדורסים הוא בדרך שבה הם הורגים את טרפם. כיוון שכולם מצוידים בטפרים הם נוהגים לעוט על הטרף ולנעוץ בו אותם. לעיתים הדורס ממש מחכך בתפיסתו את קורבנו כלפי המשטח שעליו הוא נע ו"דורס" אותו ומכאן בא להם שמם.

ישנה גם הגדרה הלכתית לדורס בסימני כשרות של עופות בה עוף כלשהו "דרס" את הענף עליו הוא יושב ("שנועץ צפרניו בבעלי חיים ודורסן, וכעין דרוסת הנץ"). בתוך הגדרה זו כלולים עופות רבים שאינם דורסים, אך כל העופות הדורסים האמיתיים עונים על הגדרה זו.

קציר

קָצִיר הוא כריתת יבולי התבואה בשדות.

בימי קדם היו החקלאים קוצרים את יבולם צבתים-צבתים באמצעות מגל או חרמש ומקבצים אותם לאלומות. האלומות הושענו האחת כלפי השנייה, עם השיבולת כלפי מעלה, ונערמו לגדיש במטרה לייבש את גרגרי התבואה. לאחר שיבשו הגרגרים נאספו אלומות התבואה מן השדה ונדושו בגורן. התבואה אז נזרתה ברוח במטרה להפריד את הבר מן המוץ והתבן.

בשנת 1826 הומצאה המקצרה, מכונה הקוצרת תבואה או עשבים ומשאירה אותם מפוזרים בשדה. בתחילה נרתמה המקצרה לבהמות משא, ובתקופות מאוחרות יותר הפכה לממונעת. שלב נוסף בהתפתחות מיכון הקציר היה המערמת, מכונה הקוצרת את התבואה ועורמת אותה על פני השדה לערמות. בשנת 1872 הומצאה המאלמת, אשר קושרת את התבואה לאלומות תוך כדי קצירה. הקומביין, אשר משלב בין הקציר לדישה ולזרייה, פותח במקביל בשנת 1834, ומשמש עד היום ככלי המרכזי לקציר בעולם המפותח.

קרונוס

קרונוס או כרונוס (ביוונית: Κρόνος) הוא שליט הטיטאנים (ענקים קדומים) במיתולוגיה היוונית. במיתולוגיה הרומית הוא נקרא סטורנוס.

שי חרמש

שי חרמש (נולד ב-23 במרץ 1944) היה יו"ר המועצה האזורית שער הנגב וחבר הכנסת מטעם סיעת קדימה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.