חרב לאת

חֶרֶב לְאֵת הוא יישוב חקלאי (מושב עובדים) השוכן בעמק חפר, שבמישור החוף. היישוב נמצא מדרום לעיר חדרה, ממערב לקיבוץ גבעת חיים, מצפון למושב חיבת ציון וממזרח לפארק השרון ולכביש 4. היישוב נמצא באזור השיפוט של המועצה אזורית עמק חפר. מהבחינה הארגונית המושב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי. שטחו של המושב 1,750 דונם.

המושב נוסד על ידי ארגון 'חרב לאת' שחבריו היו חיילים משוחררים שלחמו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, חלקם ביחידה הצ'כית.

החברים התארגנו במסגרת הארגון "חרב לאת" אשר שם לו למטרה הקמת יישובים בארץ ישראל. ארגון זה הקים בין היתר את היישוב בצרה ואת הכפר הקרוי על שמו. מקור השם חרב-לאת נלקח מספר ישעיה, פרק ב', פסוק ד': "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" והוא הוצע על ידי זאב וילנאי עקב העובדה שהמתיישבים הראשונים היו חיילים משוחררים שהחליטו להיות חקלאים והמירו את נשקם בעבודת הקרקע.

בסיוע של "האיחוד החקלאי" (תנועה מיישבת המאגדת יישובים חקלאיים, ללא כל שיוך פוליטי/מפלגתי), עלו ב-3 ביולי 1947 עשרים המתיישבים הראשונים על הקרקע בעמק חפר. חלקם היו רווקים וחלקם בעלי משפחות. רובם היו דתיים, יוצאי הונגריה, רומניה וצ'כיה. בתחילה התנהל היישוב כמושב שיתופי. המתיישבים הנשואים גרו בצריפים ואילו הרווקים גרו באוהלים, היה להם חדר אוכל משותף, מקלחת משותפת, שירותים משותפים ותורנויות שמירה וחדר אוכל. החברים עבדו בפרדס המשותף והחלו לגדל ירקות בהדרכת מדריך מהסוכנות. להשלמת הכנסתם עבדו בפרדסי האזור. ההכנסות מהעבודה הופקדו בקופה המשותפת. החיים במקום היו קשים והייתה תחלופה גדולה של מתיישבים.

בשנת 1948 הצטרפה למושב קבוצה של ניצולי שואה מפולין ומרומניה. בהדרגה התפתחו במושב ענפי משק נוספים: לולים, אווזים, ברווזים, עיזים  ובקר.  

בדצמבר 1950 החלה הקמת בתי הקבע הראשונים והמתיישבים עברו בהדרגה לגור בהם. בשלב זה הוחלט לפרק את המסגרות המשותפות. האדמות והרכוש חולקו בין החברים וכל משפחה החלה לפתח משק משלה. בשל הקושי להתפרנס מחקלאות השלימו רבים את הכנסתם בעבודות חוץ. 

באמצע שנות ה-50 נקלטה במושב קבוצה של עולים מצפון אפריקה (רובם לא הסתגלו לעבודה החקלאית ועזבו את המושב במהלך השנים) ושל ילידי הארץ.

כל משק מורכב משטח אדמה עליו בנויים הבית ויתר המתקנים החקלאים (כגון לול, רפת וכדומה) והנקרא חלקה א' (או "החלקה הצהובה") ובצמידות אליו מצוי שטח לעיבוד חקלאי הנקרא חלקה ב'. בנוסף לכל משק יש שני שטחי אדמה (אדמת שלחין ואדמת פלחה) המעובדים במשותף על ידי אגודת חברי המושב (אדמה זו נקראת "אדמת מושע", מושג שמקורו בחוק העות'ומני מתקופת שלטון הטורקים בארץ ישראל, ונקרא "משאע", ומשמעותו שלחברי האגודה יש בעלות משותפת במקרקעין).

עם השנים הצטמצמה באורח ניכר הפעילות החקלאית של תושבי המקום. נכון להיום יש מספר מועט ביותר של תושבים מתפרנסים מחקלאות, בעיקר צמחים ופרחי נוי ליצוא. שטחי המושב המעובדים נטועים בעיקר במטעי זיתים, עיבוד שלחין ובעל. רוב תושבי היישוב עובדים מחוץ למושב במקצועות שונים ומגוונים. המושב עבר שני שלבי הרחבה וכיום מתגוררות בו כ-135 משפחות.

חרב לאת
Herev Leet
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק חפר
גובה ממוצע[1] ‎28 מטר
תאריך ייסוד 1947
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 945 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 14.1% בשנה עד סוף 2018
מפת היישובים של מועצה אזורית עמק חפר
באדום - חרב לאת
בירוק - מיקום בניין המועצה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
אחיטוב

אֲחִיטוּב הוא מושב במועצה אזורית עמק חפר שנמצא בין חדרה לנתניה. שטח המושב נע בין 2,900 ל-3,100 דונם.

אלישיב (מושב)

אֶלְיָשִׁיב הוא יישוב בעמק חפר, אשר הוקם על ידי קבוצת עולים מתימן ב-13 בנובמבר 1933. אלישיב היה המושב הראשון של יוצאי תימן בארץ ישראל.

בית הלוי

בֵּית הַלֵּוִי הוא מושב בעמק חפר השוכן ליד העיר נתניה השייך למועצה אזורית עמק חפר.

המושב הוקם על ידי עולים מארצות הבלקן בשנת 1945 ונקרא על שמו של המשורר רבי יהודה הלוי, מגדולי ההוגים היהודיים בימי הביניים.

ביתן אהרן

בִּיתַן אַהֲרֹן הוא מושב באזור השרון בין הערים נתניה וחדרה, השייך למועצה אזורית עמק חפר, ומהבחינה הארגונית משתייך לתנועת האיחוד החקלאי.

גאולי תימן

גאולי תימן (גְּאֻלֵּי תֵּימָן) הוא מושב בעמק חפר ליד העיר חדרה השייך למועצה אזורית עמק חפר. שמו של היישוב נבחר משום שמקימיו הם יהודים יוצאי תימן.

גיל רגב

גיל רגב (נולד ב-22 ביוני 1951) הוא אלוף במילואים בצה"ל, בתפקידו האחרון כיהן כראש אכ"א.

האיחוד החקלאי

האיחוד החקלאי היא תנועה מיישבת שמאגדת יישובים חקלאיים. היא הוקמה בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 כתוצאה מאיחוד של המועצה החקלאית של הכפרים השיתופיים עם ארגון המושבים של העובד הציוני. מקורה של התנועה המיישבת בעולי העלייה החמישית בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. בשנת 1978 הוקמה תנועת נוער בשם זה, היא אחת מ-12 תנועות הנוער שהוכרו בישראל בעשור השני של המאה ה-21. מזכ"ל התנועה המיישבת הנוכחי הוא דודו קוכמן ומזכ"ל תנועת הנוער המכהן הוא רון זלדמן (בוגר סניף חוב"ב של תנועת הנוער) .[דרוש מקור]

העוגן

העוגן (הָעֹגֶן) הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השייך למועצה אזורית עמק חפר.

יד חנה

יַד-חַנָּה הוא כפר שיתופי קהילתי בעמק חפר. מאז היווסדו של היישוב ועד 2005 היה קיבוץ. היישוב שוכן בתחום השיפוט של מועצה אזורית עמק חפר.

כפר הנוער בן יקיר

כפר הנוער הדתי בן יקיר הוא כפר נוער חינוכי-טיפולי שנפתח בשנות ה-40'. נוהל על ידי הרב שלמה צוקרמן החל משנת 1974, בשיתוף עם הסוכנות היהודית. שוכן בכפר הרא"ה שבעמק חפר.

הכפר נמצא בקרבת היישובים: חיבת ציון, אלישיב, חרב לאת, גאולי תימן וחוגלה. הכפר מיועד לנערים בגילאי 12-18 ומהווה בית לכ-100 חניכים. הכפר משמש מעטפת של חינוך פורמלי, חוגי העשרה בשעות אחר-הצהריים, חינוך דתי יהודי, מערך טיפולי, הכנה לצבא, הקניית כישורי חיים ומסגרת פנימייתית מעשירה.

כיום, מנוהל הכפר בידי מוטי אדואן. בכפר צוות מנהלתי, צוות חינוכי אשר שייך לבית הספר ולפנימייה, צוות צעיר של בנות-שירות וש"שנים, וצוות טיפולי אשר שייך לטיפול וחוגים.

כפר הרא"ה

כְּפַר-הָרֹאֶ"ה (נכתב לעיתים גם: כפר הרואה) הוא מושב דתי של תנועת הפועל המזרחי הקרוי על שמו של הרב הראשי הראשון לישראל, הרב קוק (הרב אברהם הכהן קוק). המושב הוקם ב-23 בנובמבר 1933, ה' בכסלו ה'תרצ"ד, על ידי עולים מאירופה.

המושב נמצא באזור הצפוני של המועצה האזורית עמק חפר, והוא גובל בכביש 4 ובכביש 581. הצומת המפגיש בין שני הכבישים הללו נקרא "צומת הרא"ה", כשם המושב. בקרבת מקום נמצאים היישובים חיבת ציון, אלישיב, חרב לאת, גאולי תימן וחוגלה.

כפר ויתקין

כְּפַר-וִיתְקִין הוא מושב עובדים במערב עמק חפר, השייך למועצה אזורית עמק חפר. היישוב קרוי על שמו של יוסף ויתקין, איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה ודמות מפתח במעבר מהעלייה הראשונה לעלייה השנייה.

כפר ידידיה

כְּפַר יְדִידְיָה הוא מושב השוכן ליד נתניה ושייך למועצה אזורית עמק חפר.

מועצה אזורית עמק חפר

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית עֵמֶק חֵפֶר היא מועצה אזורית השוכנת במישור החוף שלאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה בדרום.

המועצה הוקמה בשנת 1940 וכיום יש בה 43 יישובים והיא משתרעת על כ-130,000 דונם.

מכמורת

מִכְמוֹרֶת הוא מושב בעמק חפר, בסמוך לחוף הים, אשר ממוקם כתשעה קילומטר צפונית לנתניה ובסמוך לשפך נחל אלכסנדר לים התיכון. לידו קיים מפרץ ששימש בעבר נמל עתיק.

מנשייה

מנשייה (בערבית: منشيّة) או אל-מנשייה (בערבית: المنشيّة) הוא שם נפוץ לכפרים ויישובים ערביים בארץ ישראל. מקור השם בפועל הערבי "אנשא" שפירושו "בנה", "הקים". "מנשייה" פירושו "מבנה" או "שיכון". שם זה ניתן לשיכונים או כפרים בקרבת ערים.

האם התכוונתם ל...

מעברות

מַעְבָּרוֹת הוא קיבוץ בעמק חפר על שפת נחל אלכסנדר, בתחומי מועצה אזורית עמק חפר. זהו אחד מארבעת הקיבוצים שייסדו את תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

עין החורש

עֵין הַחוֹרֵשׁ הוא קיבוץ המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר ונמצא בעמק חפר, כשישה ק"מ מדרום-מזרח לחדרה. שטח הקיבוץ כ-13,000 דונם.

עמק חפר

עֵמֶק חֵפֶר הוא עמק במישור החוף, לאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה וכפר יונה בדרום. יישובי עמק חפר משתייכים למועצה האזורית עמק חפר.

מקור השם עמק חפר הוא תנ"כי, והוצע בשנת 1934 למתיישבי האזור על ידי פרופ' בנימין מזר. עם זאת, אין ודאות כי אכן זהו עמק חפר המקראי. הארכאולוג אדם זרטל מזהה את עמק חפר המקראי עם עמק דותן של ימינו.

עד שנת 1927 נקרא האזור שהיה מוכה ביצות וקדחת ואדי חווארת, על שם שבט בדואי שישב במקום באופן לא חוקי.

בשנת 1927 רכש יהושע חנקין את אדמות העמק עבור הקק"ל. לאחר מאבק משפטי ארוך ותשלום פיצויים לאריסים הבדווים שישבו באזור הוחל במפעל ההתיישבות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.