חקלאות אורגנית

חקלאות אורגנית היא צורת חקלאות אשר נסמכת על ניהול של מערכת סביבתית ומנסה להקטין או למנוע את השימוש בתשומות חקלאיות חיצוניות, בעיקר כימיקלים סינתטיים ואורגניזמים מהונדסים גנטית.

החקלאות האורגנית מוכרת בחוק, ומווסתת על ידי הממשל (בישראל משמש לכך "חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005").

13-09-01-kochtreffen-wien-RalfR-02
לימונים שגודלו בחקלאות אורגנית
Organic-vegetable-cultivation.jpeg
שדה ירקות אורגניים בקליפורניה

הגדרה

בחוק להסדרת תוצרת אורגנית התשס"ה – 2005, מוגדרת תוצרת אורגנית: "תוצרת חקלאית שיוצרה וטופלה לפי הוראות חוק זה". החוק מטיל הגבלות על החומרים המותרים לשימוש כחומרי הדברה ודישון, אם כי הוא אינו אוסר על השימוש בחומרי הדברה ודישון כליל. כמו כן, החוק אינו אוסר על שימוש באנטיביוטיקה בבעלי-חיים, או על אחזקתם במבנים סגורים ללא יציאה למרעה. אין איסור על מונוקולטורה (גידול זן אחד של צמח על שטח נרחב)[1].

מניעת נגעי צמחים והטיפול בהם

בתודעת הציבור נהוג לחשוב שבצמחים אורגנים מטפלים ללא ריסוסים. ב"תקנות להסדרת תוצרת אורגנית (תוצרת אורגנית מן הצומח-ייצורה ומכירתה),התשס"ח"[2] מצוין בסעיף 26 שטיפול בנגעי צמחים ייעשה רק באמצעים "טבעיים" (מצוינים 12 אפשרויות), אך בסעיף 27 כתוב: "על אף האמור בתקנה 26, אם קיימת סכנה מיידית ומוחשית לתוצרת אורגנית מן הצומח ניתן להשתמש גם בתכשירים שרשם המנהל לפי תקנות התכשירים האורגניים". תקנה זו מאפשרת לחקלאים לרסס בקנה מידה גדול בתכשירים מאושרים, ואף להשתמש במטוס ריסוס[3][4].

לדברי ד"ר יזהר טוגנדהפט מהארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל[5]: "צריך להבהיר: חקלאות אורגנית זה לא בלי ריסוסים. בסופו של דבר המטרה שלנו זה ליצר מזון. והרבה פעמים הגידול נתקף... יש חומרים שמותר להתמש בהם. מעט חומרים. וזה לא כל דבר שמישהו שמתחשק לו משתמש. זה צריך לעבור רישוי של וועדה מסודרת של משרד החקלאות. ובסופו של דבר החקלאי צריך להפעיל שיקול דעת מתי ואיך לרסס..."[6]

גידול בעלי חיים

גידול בהמות ועופות לאספקת בשר, מוצרי חלב וביצים, הוא גידול מסורתי–אורגני נוסף, המהווה השלמה לגידולי שדה.

התפיסה של גידולים מעורבים לעומת גידולים בלעדיים-אחידים נשארת בעינה גם בתחום זה. משקים אורגנים מנסים ככל הניתן לאפשר לבעלי החיים לגדול ולאכול ב"תנאים טבעיים". שטחים נרחבים ומרעה חופשי בשטחי טבע מאפשרים לבעלי החיים תנועתיות חופשית תוך כדי מרעה ותוך הימנעות מכינוס צפוף של בעה"ח.

כמו כן, יש שימוש רב בסוסים ובהמות לעבודה, דבר המאפשר גם שימוש במיחזור ובזבל אורגני וכמקור אנרגיה לתזונת עובדי המשק. גם חקלאים המתמחים בגידולי שדה, מגדלים במשק בעלי חיים שיאפשרו להם להיות משק עצמאי המספק את כל צרכיו.

מערכות חקלאות אורגנית

קיימות מספר מערכות חקלאיות לגידול אורגני:

  • הגישה הביודינמית הנמצאת בפיקוח רשות עצמאית בינלאומית.
  • שיטת פוקואוקה (FUKUOKA), שיטה שפותחה על ידי מדען לחקלאות יפני, המתמקדת בהתערבות מינימלית בעיבוד גידולי דגנים.
  • שיטת העיבוד האינטנסיבית הצרפתית, שיטה המשלבת עיבוד ביודינאמי עם גישות אורגניות נוקשות בחלקן, אך לפי התאמת החקלאי לתנאי המשק שלו.
  • שיטת הגידול הביו-אינטנסיבי המתאימה בעיקר לגידולים אורגניים מניבים בשטחי גידול קטנים.

כל בעל משק חקלאי יכול לבחור בשיטה מסוימת או בשילוב מספר שיטות לפי הצורך. למרות ההבדלה הקיימת בין השיטות החקלאיות האורגנית והקונבנציונלית, ייתכנו מצבים בהם ישתמשו כמוצא אחרון, בשעת הצורך, במשק האורגני באמצעים משולבים, הן בחומרי הדברה אורגניים והן בחומרי הדברה סינתטיים.

הרווחיות של החקלאות האורגנית לעומת החקלאות הרגילה

קיימת דעה שהחקלאות הרגילה נחוצה על מנת לעמוד בביקוש למזון חקלאי. למעלה מ-50 שנה מאפשרים עסקי החקלאות מבחר גדול של מוצרים בעלות נמוכה לצרכן, תוך ייפוי נתוני היעילות.

חסידי השיטה האורגנית טוענים שעלויות נזקי החקלאות הרגילה צצים ועולים על פני השטח הן מבחינת איכות הסביבה והן מבחינת השפעות שליליות על הבריאות של הצרכנים. הטיעון העיקרי כנגד החקלאות האורגנית הוא כי משקיה פחות רווחיים מהמשקים הקונבנציונלים.

במחקר ידוע שנערך משך 21 שנים בשווייץ, נמצא שתנובת היבולים בגידולים אורגניים קטנה בכ-20% מהשיטות הקונבנציונליות. עם זאת, הן צרכו עד 50% פחות בהוצאות דישון והוצאות אנרגיה, ועד 97% פחות בהדברת מזיקים.[דרוש מקור]

בסקר נרחב שפורסם בשנת 2001, נותחו הנתונים מ-154 "עונות גידול". הנתונים הראו שתנובת היבולים הייתה ברמה של 95-100% מרמת היבולים הקונבנציונלים[דרוש מקור]. מחקרים השוואתיים בין גידולים אורגניים לקונבנציונלים הם נדירים ביותר, ולכן אין הוכחות חותכות לכאן או לכאן.

נושא מדידת היעילות הוא מסובך יותר מאשר מדידת כמות היבול המתקבלת בלבד, בעיקר משום שיעילות גידול מחושבת על ידי זמן עבודה ולא לפי תנובה משטח גידול. אך גם בגלל שמרבית גידולי הדגנים השונים מהווים תזונה עיקרית של בעלי החיים, ולאו דווקא כמקור מזון לבני האדם, ומכאן שחישוב יעילות הגידולים להזנת בני אדם צריכה לקחת בחשבון את עלות האכלת החיות.

בחישוב ברמה הכלכלית, העלויות החבויות בתופעות לוואי כמו טיפול באיכות הסביבה הנפגעת, אינן נלקחות בחשבון כחלק מעלויות הגידול של החקלאי, אלא משולמות על ידי הציבור הרחב בדרכים אחרות כגון מיסוי למימון איזון גידול האוכלוסייה ומימון הוצאות הולכות וגדלות של הוצאות על בריאות. עלות חבויה נוספת שאינה נלקחת בחשבון היא ניצול בלתי חוזר של מקורות האנרגיה, שאינם ניתנים למיחזור ואף מגבירים את הזיהום הסביבתי.

ייצור חומרי דשן וחומרי הדברה כימיים מסתמכים על מקורות אנרגיה המבוססים על מוצרי הנפט הגולמי. מערכת ההפצה של המוצרים הדורשות שינוע למרחקים ארוכים וגורמים אף הם לעלייה בצריכת אנרגיית הנפט, ואילו העיבוד האורגני מפחית את הצורך בתלות במקורות אנרגיה אלו[דרוש מקור].

זווית ראייה נוספת היא הרווח הכלכלי לחקלאי. כיום, הרווח הנפוץ לחקלאי הוא כ–20% ממחיר המוצר הקמעוני של התוצרת החקלאית הנמכרת ברשתות השיווק, בעוד, 80% הנוספים ממנים את מערכת ההפצה, עיבוד התוצרת, השינוע, האריזה והוצאות השיווק[דרוש מקור].

המגדלים האורגניים טוענים שיש להם מערכות הפצה יעילות יותר המתבססות על שיווק מקומי, ובכך הם מגדילים את הרווח הישיר לחקלאי, שיאפשר לו להשביח את מוצריו[דרוש מקור].

היסטוריה

באופן כללי ניתן לומר שההיסטוריה של החקלאות האורגנית היא גם חלק מהיסטוריה של התנועה האורגנית, שהחלה את דרכה כקבוצות חקלאים ומדענים עד להפיכתם לגופים חברתיים–צרכניים. תנועה זאת מתנגדת לתיעוש החקלאות מבחינה חברתית ומבחינה מסחרית, ומצדדות בטובת הצרכנים. רק כאשר ניתן היה להבדיל באופן משמעותי בין שיטות העיבוד, קיבלה תנועה זאת משמעות מיוחדת בעיני הציבור הרחב.

ב-40 השנים הראשונות של המאה ה-20 התחוללו התפתחויות משמעותיות בכל הקשור במחקר הביוכימי ובהנדסה הכימית אשר גרמו לשינויים משמעותיים בחקלאות. עם הגברת השימוש בחומרי דלק טבעי, התחיל עידן חדש של תנופת התפתחות של כלים חקלאיים כגון קומביינים, טרקטורים שונים, וכלי עזר רבים.

מחקרים רבים עסקו בהשבחת מינים והביאו ליצירת זנים חדשים של זרעים. תהליכי ייצור חדשים של תרכובות חנקן שהיו ידועות עוד מאמצע המאה ה-19, הוזילו באופן משמעותי את השימוש בתרכובות אלו לדישון.

כל העובדות המוזכרות לעיל שינו באופן מהותי את שוק העבודה החקלאי: בארצות הברית בשנת 1901 היו כ-600 טרקטורים, ובשנת 1950 היו כבר כ-3,000,000. אם כיום היחס בין כל עובד חקלאות לכמות המזון לאדם היא 1 עובד ל-100 בני אדם, בשנת 1900 היחס בין כל עובד חקלאות לכמות המזון לאדם הייתה 1 עובד ל-2.5 בני אדם. שטחי העיבוד גדלו תוך התמקצעות בתחומים ספציפיים לכל משק לשימוש יעיל בכלים החקלאיים שלו.

בראשית המאה ה-20 היה בוטנאי בארצות הברית בשם פ.ה. קינג, אשר נסע לסין, קוריאה ויפן כדי ללמוד שיטות עיבוד ודישון מסורתיות וגם שיטות גידול כלליות הנהוגות במדינות אלו. הוא פרסם בשנת 1911 את ממצאיו בספר הנקרא Farmers of Forty Centuries. קינג לא החשיב עצמו כחלק מהתנועה שדגלה בחקלאות אורגנית, אך היווה ללא ספק השראה לרבים מהתנועה בארצות הברית במשך שנים רבות לאחר מכן.

בבריטניה החלו להתנגד מספר אנשים לשיטות עיבוד אלו עוד בשנות ה-20. אבי החקלאות האורגנית המודרנית, סר אלברט הווארד (בריטי), תיעד שיטות עיבוד מסורתיות והגיע למסקנה ששיטות אלו היו טובות מאלו המודרניות. הוא תיעד שיטות אלו בספר שהתפרסם בשנת 1940 הנקרא: An Agricultural Testament, שהשפיע רבות על חקלאים ומדענים בתקופה זו.

בשנת 1939, בהשפעת סר הווארד, ערכה ליידי איב בלפור ניסוי באנגליה, שהיה הניסוי ההשוואתי הראשון, שהשווה בין חקלאות קונבנציונלית לבין חקלאות אורגנית. ממצאי הניסוי פורסמו בספר The Living Soil. ספר זה היווה בסיס לארגונים רבים שתמכו בשיטות הגידול האורגניות. האדם שהטביע את המושג "חקלאות אורגנית" הוא לורד נורת'בורן בספרו Look To The Land, שפורסם בשנת 1940, בו הוא תיאר גישה חקלאית הוליסטית כוללנית מאוזנת.

ביפן, המיקרוביולוג מאסנובו פוקואוקה שחקר את הקשר בין הקרקע ופתולוגיה של צמחים, החל להטיל ספק בגישת החקלאות המודרנית. הוא עזב את משרתו כחוקר בתחילת שנות ה-40 וחזר לחוות משפחתו, שם הקדיש כ-30 שנים לפיתוח שיטת גידול לדגנים. שיטה זו דוגלת במינימום התערבות של החקלאי בתהליך הגדילה של הצמח, שיטה זו מוכרת כיום, כשיטת פוקואוקה.

לאחר מלחמת העולם השנייה

התקדמות הטכנולוגיות במשך המלחמה זרזו המצאת המצאות חדשות בתחום החקלאות, בעיקר בכל הקשור במכניקה, כולל מערכות השקיה, דישון וקטילת מזיקים.

מוצרים כימיקליים אשר הופקו והיו בשימוש רב במהלך המלחמה היוו בסיס לשימושים חקלאיים. לדוגמה, אמוניום ניטראט, שהיה מרכיב בייצור תחמושת בעת המלחמה, כעת היה מקור לחנקן. בתקופה זו התחיל ייצור קוטל המזיקים הידוע די די טי (DDT), שהשימוש בו נעשה כנגד חרקים נשאי מחלות, על ידי ריסוס אזורים נרחבים מאוד.

במקביל, פיתוחים מכניים של כלי העבודה אפשרו לחקלאי היחיד לעבד חלקות אדמה גדולות יותר. שטחי העיבוד גדלו והחווה קיבלה את הצורה שאנו מכירים כיום. כספים רבים הושקעו על ידי יזמים פרטיים אמריקאיים למימון מחקרים שתרמו לפיתוח זנים חדשים לגידול, לפיתוח חומרים כימיים להגברת שליטת החקלאי על הגידולים ולפיתוח מערכות השקיה ענקיות ובניית כלי עבודה חקלאיים משוכללים בכל רחבי העולם.

במשך שנות ה-50 היו מדענים שהתעניינו בחקלאות בת קיימא, אך המגמות העיקריות הוא בפיתוחים הטכנולוגיים ובפיתוחים הביוכימיים. בארצות הברית ג'.י. רודייל הפיץ את מושגי החקלאות האורגנית ושיטות העיבוד, בייחוד בתחום הגינון הביתי.

בשנת 1962, הוציאה רחל קרסון (מדענית חשובה שהייתה ידועה באהדתה לנושאי שימור הטבע) לאור את ספרה האביב הדומם ובו תיעדה את ההשפעות השליליות של ה-DDT על קוטלי מזיקים טבעיים, ועל איכות הסביבה. הספר שהפך לרב מכר, היווה גורם משפיע ביותר להפסקת השימוש על ידי השלטונות האמריקאיים ב-DDT בשנת 1972. עד היום, היא נחשבת בין החלוצות החשובות של תנועות לאיכות ושימור הסביבה בכל העולם.

בשנות ה-70, תנועות כלל-עולמיות למען הסביבה הביאו את החקלאות האורגנית למוקד התעניינות הציבור. כך גדלה ההבחנה בין גידולים קונבנציונליים וגידולים אורגניים, תוך מיצוב החוות האורגניות בפרסומות כגון "Know Your Farmer, Know Your Food". בשנת 1975 פרסם פוקוקאה את ספרו One Straw Revolution שהיה רב השפעה בחקלאות בכל רחבי העולם. גישתו לגידולי דגנים בחלקות קטנות תוך שמירה קפדנית על המערכת האקולוגית של החווה עם התערבות מינימלית של החקלאי עצמו.

בשנות ה-80, ארגוני צרכנות בכל העולם החלו ללחוץ על גופי ממשל להשתתת נהלים ותקנים למוצרים אורגניים. תקנים אלו הלכו והתפתחו במשך שנות ה-90, בו הלכו וגדלו החוות החקלאיות העוסקות בגידולים אורגניים תוך גידול של 20% בכל שנה, בהתאם לגידול בדרישת הלקוחות. ציבור לקוחות אלו מזוהה עם שמירה על איכות ובטיחות המוצרים, תוך הסתייגות מנזקי החקלאות הקונבנציונלית על הסביבה. מגמת הגידול בשוק האורגני נמשכת עד היום.

המאה ה-21

אם במאה ה-20 הושם הדגש בתחום חקר החקלאות הכימית ולאו דווקא על התחום האורגני, מוסת דגש זה כעת לחקר בתחום הביוטכנולוגיה כגון הנדסה גנטית. הגופים הממלכתיים הממנים מחקרים עדיין מעדיפים את המחקרים בתחום החקלאות הקונבנציונלית. לדוגמה, בבריטניה מתוך 27 מחקרים, 26 היו על גידולים קונבנציונלים לעומת מחקר אחד על חקלאות אורגנית.

תאגידי המגדלים משפיעים אף על שוק המוצרים האורגניים. אם בתחילתה חקלאות זו התבססה על חוות גידול קטנות ועצמאיות ששיווקו ישירות ללקוחותיהן באמצעות ירקניות קטנות או בתי טבע, הרי שכעת, כאשר הגידול העצום בביקוש למוצרים טבעיים, מעודדים תאגידי חקלאות להשתתף בגידול ושיווק מוצרים אלו. עם העלייה בנפח ובמגוון של המוצרים האורגניים, יכולת הקיום של החוות הקטנות עלולה להתערער, ומשמעות הייחוד של שיטות העיבוד החקלאות האורגנית הופך למטושטש עם מוצרים אורגניים ואישורי תקנים אורגניים.

ביקורת על חקלאות אורגנית

אידאולוגית

מבקרי החקלאות האורגנית טוענים שהיא אינה מספקת את הבטחותיה. הדימוי של "חקלאות של פעם" (פשטות, ללא מיכון, גידול בקנה מידה קטן בעיקר לקהילה המקומית, בלי ריסוסים ודשנים) - רחוק מהמציאות[7].

השינוי ברווחת בעלי החיים המגודלים בשיטה זו, בהרבה מקרים מזערי.

חוקרים טוענים כי אין היא אקולוגית יותר, כשדוגמה בולטת היא, שבדרך זו מגדלים פחות יבול ליחידת שטח, לפיכך בשביל אותה כמות מזון שמגודלת בחקלאות רגילה – בחקלאות האורגנית פוגעים ביותר מערכות אקולוגיות כדי להפוך אותן לשטחי חקלאות, וצריך יותר מים, שעות מיכון, "ריסוסים ודשנים אורגנים" וכו' כדי ליצור אותה כמות יבול.

פרקטית

היכולת של החקלאות האורגנית להתמודד עם פגעי טבע כמו ארבה ומחלות צמחים נמוכה יותר עד כדי השמדה מוחלטת של היבול[8]. בפועל נדמה שאין ממצאים מדעיים לביסוס הטענה שחקלאות אורגנית בריאה יותר, על אף הרושם שמנחילים לה.

המזון האורגני אינו בריא יותר מאוכל מקביל מחקלאות רגילה (הרחבה על כך בערך "מזון אורגני").

ראו גם

לקריאה נוספת

  • רפי גרוסגליק, אוכל אורגני בישראל:התנגדות, היטמעות ותרבות גלובלית, תל אביב: רסלינג, 2017

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה - 2005 - http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/doclib/general/klali46.pdf
  2. ^ http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/doclib/כללי/klali58.pdf
  3. ^ לראשונה בישראל: מטוס ריסוס אורגני - http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/142/962.html#
  4. ^ אורג-ניר - מטוס הריסוס האורגני הראשון בישראל של חברת כים-ניר - http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000580695&fromMador=3221&fromErechMusafHP
  5. ^ צוות הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל, הבית שלך באורגני
  6. ^ ד"ר יזהר טוגנטהאף מרכז תחום מטעים. מרכז תחום הגנת הצומח והזנה. בארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל. מתוך הפודקאסט המעבדה דקה: 12:35, על חקלאות אורגנית, כאן - תאגיד השידור הציבורי
  7. ^ מייקל פולן, בספר "דילמת השפע"
  8. ^ אילנה קוריאל, הנחיל פה: המשק האורגני בנגב קורס מול הארבה, באתר ynet, 12 במאי 2013
WWOOF

WWOOF (ראשי תיבות: Worldwide Opportunities on Organic Farms; "הזדמנויות בינלאומיות בחוות אורגניות") היא רשת בינלאומית של ארגונים מקומיים המסייעים בהשמה של מתנדבים מרחבי העולם בחוות אורגניות, תמורת לינה ומזון. מטרת הרשת לאפשר למתנדבים לחוות חקלאות אורגנית באזורים שונים בעולם ולקדם את התנועה האורגנית. זו תנועה עולמית המקשרת בין מתנדבים לבין חקלאים אורגניים ומגדלים לקידום חוויות תרבותיות וחינוכיות המבוססות על אמון וסחר חליפין, ובכך מסייעת בבניית קהילה גלובלית בת קיימא.

איב בלפור

אבלין ברברה בלפור (אנגלית: Evelyn Barbara Balfour; ‏1899–1990) הייתה חקלאית, מחנכת ומחלוצות תנועת החקלאות האורגנית בבריטניה. בלפור הייתה בין הנשים הראשונות שלמדו חקלאות באוניברסיטה בבריטניה, דבר שהיה עד אז נחלתם של גברים בלבד.

בלפור הייתה בתו של ג'רלד בלפור ואחייניתו של ראש ממשלת בריטניה ארתור ג'יימס בלפור.

בשנת 1939, בהשפעת סר אלברט הווארד, ערכה בלפור ניסוי, שהיה הניסוי ההשוואתי הראשון, שהשווה בין חקלאות קונבנציונלית לבין חקלאות אורגנית. ממצאי הניסוי פורסמו בספרה "The Living Soil" בשנת 1943. ספר זה היווה בסיס לארגונים רבים שתמכו בשיטות הגידול האורגניות. ב-1946 הייתה שותפה בייסוד הסוייל אסוסיאיישן - תנועה בריטית הפועלת למען קידום החקלאות האורגנית ותוצרתה.

איתמר (יישוב)

אִיתָמָר היא התנחלות ויישוב חקלאי-דתי השוכנת דרומית-מזרחית לשכם, סמוך לכפרים עוורתא ובית פוריכ, ומשתייכת למועצה אזורית שומרון. תחילה נקרא היישוב על ידי המייסדים בשם "תל חיים", אולם לאחר מכן שונה שמו ל"איתמר" על שם הדמות המקראית איתמר בן אהרן הכהן, שלפי המסורת קבור בכפר עוורתא הסמוך ליישוב.

היישוב שוכן בגב ההר, ונחשב להתנחלות אידאולוגית. ביישוב מתגוררות כ־200 משפחות. היישוב שוכן על רכס גדעונים.

אמירים

אֲמִירִים הוא מושב וכפר נופש צמחוני בגליל העליון, הדוגל בחקלאות אורגנית. שייך למועצה אזורית מרום הגליל.

גבעות עולם

גִבְעוֹת עוֹלָם היא חווה חקלאית והתנחלות ישראלית בשומרון. מיקומה הוא ברכס גדעונים, כ-4.5 קילומטרים מדרום-מזרח לאיתמר, בפסגת ההר שלמרגלותיו הכפר הפלסטיני יאנון.

דשן

דשן הוא חומר המשמש בחקלאות להעשרת הקרקע במינרלים לשם שיפור הצמיחה של גידולים.

הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל הוא הארגון המרכזי בישראל של חקלאים ואנשי תעשייה ישראלים העוסקים בגידול וייצור מוצרי חקלאות אורגנית תוך שמירה על ערכי הסביבה. הארגון לחקלאות אורגנית מאגד בתוכו מאות יצרנים, עוסקים ופעילים במגוון עיסוקים בתחום הייצור האורגני, התעשייה, המסחר והסביבה. במסגרת הארגון פועלים מומחים, חוקרים, עובדי אדמיניסטרציה ומנהל ומספר רב של מתנדבים. שווי התעשייה האורגנית בישראל הוערך בשנת 2012 בכמילארד ש"ח.

הארגון הוקם כאגודה שיתופית בשנת 1982 על ידי מספר חברים מקיבוץ יודפת ושדה אליהו, בהם: מריו לוי, חקלאי מקיבוץ שדה אליהו. עד אז נהגו החקלאים בישראל להשתמש בכמויות גדולות של חומרי הדברה כדרך היחידה להתמודדות עם מחלות קרקע, מחלות צמחים, עשבים רעים ומזיקים. כמו כן, נעשה שימוש נרחב בדשן כימי ובשימוש בהורמונים לצורך השאת והשבחת היבולים החקלאיים. לוי יזם את איגודם של החקלאים מכל רחבי הארץ שדגלו בחקלאות אורגנית, הנקייה מכימיקלים והורמונים. עיסוקו המרכזי של הארגון הוא בחקלאות הצומח, אך הוא עוסק גם בחקלאות אורגנית בתחום חקלאות בעלי חיים.

נכון ל-2008, עמדו השטחים האורגניים בישראל על כ-1.9 אחוז מכלל שטחי חקלאות הצומח בישראל. כיוון שהגידולים הצמחיים האורגניים בישראל הם מוטי יצוא (בעיקר לשוק האירופי המשותף) עמד ב-2008 נתח היצוא של המוצרים האורגניים הצמחיים על כ-10.6% מכלל יצוא המוצרים הצמחיים מישראל.כיום מונה הארגון מאות חברים שהם מגדלים חקלאיים. כמו כן שותפים לו מאות איש מתחום התעשייה האורגנית: משווקים, יצרני חומרים, אנשי הדרכה ומחקר.

מ-2003 ועד 2007 עמד בראש הארגון אילן אשל. מ-2007 ועד 2013 עמדה בראש הארגון ד"ר אורנית רז. תחת ניהולה המשיך הארגון בקידום "החוק האורגני" ובקידום חקיקה נוספת בנושאים סביבתיים. החל מספטמבר 2013 עומד בראש הארגון ד"ר רועי בורוכוב. הארגון עוסק בקביעת תקנים אורגניים, הדרכת חקלאים וכן בפרויקטים חינוכיים, סביבתיים והסברתיים בנושא הגנת הסביבה.

הארגון ממומן על ידי מיסי חבר המשולמים על ידי חבריו. בבעלות הארגון המותג "טוב-השדה" והוא מאפשר לחבריו לסמן את תוצרתם במותג זה. הארגון היה המייסד והבעלים של חברת "אגריאור" העוסקת בפיקוח על העוסקים האורגניים השונים וב-2011 מכר את החברה לד"ר צחי סקלסקי.

הרדוף (קיבוץ)

הַרְדּוּף הוא יישוב שהוקם כקיבוץ בגליל התחתון, דרומית לעיר שפרעם, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא נקרא על שם הצמח הרדוף הנחלים הגדל בצדי נחלים ונפוץ באזור.

ואדי פוכין

ואדי פוכּין (לעיתים ואדי פוקין או ואדי אלפוקין, בערבית: وادي فوقين או: وادي فوكين) הוא כפר פלסטיני מוסלמי באזור יהודה בשולי הרי ירושלים, בעמק הנמצא בין העיר ביתר עילית ליישוב צור הדסה וסמוך לכביש 375. יש שזיהו את ואדי פוכין עם "כפר פיכול" או "פיכולה" המקורי, שזוהה כיישוב של כמות כהנים ממשמרת בילגה.

חצבה

חֲצֵבָה הוא מושב עובדים בערבה השייך למועצה אזורית הערבה התיכונה.

חקלאות

חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית. החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של האדם, והיא שכלול של פעולות איסוף מזון, ציד בעלי חיים ודיג פרימיטיבי. ההיסטוריה של החקלאות שלובה בהיסטוריה האנושית, והשינויים בחקלאות היו גורמים כבדי משקל בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, בהן התמחות בפעילות מסוימת. התפתחות החקלאות, מראשיתה ועד ימינו, אפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות המזון העומד לרשות החברה האנושית, ובכך גם את גידול האוכלוסייה בעולם לממדיה הנוכחיים.

החקלאות היא העיסוק הנפוץ בעולם – 42% מכוח העבודה בעולם עוסק בו. לעומת זאת, התוצר החקלאי מהווה רק 5% מהתוצר העולמי הגולמי (התוצרים הלאומים הגולמיים). מושג החקלאות מתייחס למגוון נרחב של פעילויות ייצור, אשר נפרשות על קשת רחבה של קני מידה תפעוליים (גודל יחידות שטח העיבוד, תפוקות וכו'), התמחויות ואספקטים שיווקיים.

בקצה אחד של קשת זו, נמצאת חקלאות הקיום (Subsistence Agriculture), המתבססת על שטחי אדמה (או כמות בעלי חיים) מצומצמים, תוך שימוש בכמות מצומצמת של תשומות חקלאיות, ללא השקעות וללא שיווק. חקלאות זו מייצרת תפוקות מועטות בלבד, כאלו המספיקות אך ורק לצריכה עצמית ולקיום החקלאים.

בקצה השני של הקשת, נמצאת החקלאות האינטנסיבית הכוללת גם את החקלאות התעשייתית. חקלאות זו עושה שימוש בשטחי אדמה נרחבים (ובהיקפים גדולים של בעלי חיים), תוך שימוש נרחב בתשומות חקלאיות כגון: דשן וחומרי הדברה ובמיכון ברמה טכנולוגית גבוהה. החקלאות האינטנסיבית כרוכה בהשקעות נרחבות, בתעשיות נלוות המיועדות לספק לצרכן את המוצר המוגמר ובשיווק. מטרת החקלאות האינטנסיבית היא, בדרך כלל, השאת הרווח לחקלאי או לתאגיד החקלאי.

מזון אורגני

מזון אורגני הוא מזון המיוצר בחקלאות אורגנית, לפי התקנים שנקבעו לחקלאות זו במדינות השונות, המגבילים את סוגי החומרים שניתן להשתמש בהם בתהליכי ייצור המזון, להזנת בעלי חיים, לחיטוי, לדישון, להדברת מזיקים וכדומה. ההגבלות באו לצמצם שימוש בחומרים ושיטות המאפיינים חקלאות מתועשת מודרנית, כגון דשן סינתטי והנדסה גנטית. מזון אורגני משווק כמזון טבעי יותר ובריא יותר, ויש המעדיפים אותו על תוצרת חקלאית רגילה, אולם ההנחה שצריכת מזון אורגני מועילה לבריאות או מונעת מחלות אינה נתמכת בראיות מדעיות או רפואיות.

בישראל מוסדרת חקלאות אורגנית בחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005 ובתקנות שהותקנו מכוחו.

מזון איטי

מזון אִיטי (אנגלית: Slow Food) היא תנועה אשר נוסדה על ידי קרלו פטריני באיטליה בניסיון להילחם בתופעת המזון המהיר. התנועה מנסה לשמר את התרבות הקולינרית ולעשות שימוש נרחב במזון מן הצומח, בזרעים, בבשר מחיות משק ובגינון מסורתי המתאים לבית הגידול המקומי. תנועת המזון האטי היא חלק מן תנועת האטה (Slow Movement), שמטרתה להאט את אורח החיים באופן כללי. מאז היווסדה נפוצה התנועה בעולם וחברים בה למעלה מ-78 אלף חברים ב-85 מדינות.

מריו לוי (חקלאי)

מריו משה לוי (1924 - 3 במרץ 2018) היה חקלאי ישראלי, חבר קיבוץ שדה אליהו, מחלוצי החקלאות האורגנית בישראל, ומייסד הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר

משרד החקלאות ופיתוח הכפר הוא משרד בממשלת ישראל האחראי על החקלאות והמרחב הכפרי. בין פעילויותיו העיקריות של המשרד: תכנון ופיתוח ההתיישבות, החקלאות והכפר, מתן שירותים וטרינריים, שימור קרקע, ניקוז והגנת הצומח. המשרד משתף פעולה עם גופים ציבוריים כגון מינהל מקרקעי ישראל, הרשות הממשלתית למים ולביוב, קרן קיימת לישראל, החטיבה להתיישבות ועוד.

מבנה וסמכויות המשרד שונו במקצת במהלך השנים (למשל: נציבות המים הייתה שייכת בעבר למשרד זה) ועד לממשלת ישראל העשרים וחמש נקרא "משרד החקלאות".

נאות סמדר

נְאוֹת סְמָדַר הוא קיבוץ בדרום הנגב סמוך לצומת שיזפון, על כביש 40, השייך למועצה אזורית חבל אילות. הקיבוץ חבר בתק"ם. נאות סמדר הוקם במקום בו שכן בעבר קיבוץ שיזפון. הקיבוץ נקרא על שמה של סמדר ספרא, מגרעין המייסדים של המקום. סמדר נהרגה בתאונת דרכים באוגוסט 1981.

הקיבוץ הוקם בשנת 1989 על ידי קבוצה של חברים, שהתקבצה במשך כמה שנים בירושלים סביב שאלות מהותיות הקשורות במצבו של האדם, והסיכוי לחולל בו שינוי. כיום זהו נוה מדבר אורגני המשתרע על שטח של כ-800 דונם. התייחסות רחבה לתחום האקולוגי כוללת חקלאות אורגנית, בנייה מדברית, מיחזור והשבת מים, ואורח חיים שמתייחס לתחום היחסים בין אדם לחברו.

עופר (מושב)

עופר (עֹפֶר) הוא מושב השוכן על מורדותיו המערביים של הכרמל, שייך למועצה אזורית חוף הכרמל. המושב שוכן בליבו של יער אורנים נטוע וחורש טבעי (יער עופר), חלקו המערבי של היישוב צופה אל מימי הים התיכון. הוקם ב-1950 על ידי עולים מהודו, מקהילת יהודי קוצ'ין, קהילת הבגדדים (יהודים ממוצא עיראקי שחיו בהודו), קהילת בני ישראל ועולים מעיראק. בתחילת שנות ה-60 הצטרפו למושב עולים מפרס וכורדיסטן. כיום מתגוררים בו תושבים מכלל קהילות ישראל.

פסולת אורגנית

פסולת אורגנית או פסולת מתכלה היא סוג של אשפה שמקורה באורגניזם (צמחים או חיות), וכוללת על פי רוב שיירי צמחים ומזון ופסולת גינה (גזם). פסולת אורגנית ניתנת ברובה לפירוק על ידי אורגניזמים חיים כגון חרקים, בקטריות ועוד.

שדה (חקלאות)

שדה הוא שטח קרקע המשמש לגידולים חקלאיים. נהוג להבחין בין שני סוגים עיקריים: שדה בעל, ושדה שלחין. מִקְשָה הוא שדה בו מגדלים דלועיים כמו אבטיחים, מלונים, קישואים או מלפפונים.

בתקופת הקיץ מבשילים יבולי השדה, בעיקר הדגנים.

תהליך ניתוק היבול מהאדמה מכונה קציר. את התבואה מאחסנים במהלך הקציר במבנה בשטח השדה או סמוך אליו הנקרא אסם. לאחר עונת הקציר, מובילים את היבול מהשדה לעיבוד נוסף או לשימוש מיידי, תהליך המכונה אסיף.

המילה 'שדה' בשפה העברית יכולה להתקיים הן בצורת זכר והן בצורת נקבה.

קיימות
מושגי מפתח איכות הסביבהאקולוגיהסביבתנותטביעת רגל אקולוגיתמאזן אקולוגיצדק בין דוריהתחממות עולמיתהתיישנות מתוכננת Recycling symbol2
אסטרטגיות סביבתיות חשיבה סביבתיתקיימות מקומיתחינוך סביבתיאקו-אנרכיזםאקולוגיה עמוקה
פסולת הפחתה במקורקומפוסטשימוש חוזרמיחזורמדרג הפסולתהתכלותשטח הפסולת של האוקיינוס השקטRDF (מיחזור)
תשתיות ובנייה תחבורה בת קיימאבנייה ירוקהתכנון רגיש למיםבנייה באדמהבנייה תואמת אקלים
גינון וחקלאות גינה קהילתיתגינון יובשני • חקלאות אורגנית • גידול ביו-אינטנסיבימזון מקומיגינון גרילהפרמקלצ'רגינון יערות
אנרגיה אנרגיה חלופיתאנרגיה ירוקהאנרגיה מתחדשתאנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה הידרואלקטרית
כלכלה תרבות הצריכהמזון מהירשיווק ירוקGreenwashפיתוח בר-קיימאהשקעה אחראיתכלכלה אקולוגית
מיזמים אג'נדה 21יום ללא קניותתערוכת קלינטקתחבורה היום ומחרפרויקט עדןביוספירה 2 • BedZED • יום איכות הסביבה העולמישמיטה ישראלית
ארגונים הארגון הבינלאומי לפסולת מוצקההחזית לשחרור כדור הארץהמרכז לקיימות מקומיתטבע עברי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.