חץ 3

חץ 3 הוא טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי - מיועד ליירט טילים בליסטיים בחלל והרחק מגבולות ישראל, כחלק ממערכת הנשק חץ. הטיל פותח במפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל. היכולת ליירט מחוץ לאטמוספירה מקטינה את הסכנה שראש הקרב, חומרי לחימה כימיים או ביולוגיים או שרידי הטיל, יתפזרו מעל שטח ישראל. מערכת 'חץ 3' היא הנדבך העליון במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל כך שבהינתן תרחיש של כישלון יירוט על ידה יתאפשרו ניסיונות יירוט נוספים על ידי הנדבכים התחתונים[1] של המערכת. על פי הערכת יושב ראש סוכנות החלל הישראלית, יצחק בן ישראל, חץ 3 מסוגל ליירט גם לוויינים, יכולת השמורה לקומץ מדינות בעולם.[2] בניסוי שנערך ב-2019 הוכח כי המערכת מסוגלת ליירט בחלל החיצון טילים בליסטיים בעלי ראש קרב גרעיני מתפצל - טרם ראש הקרב התפצל.[3]

ב-18 בינואר 2017 נמסרה המערכת הראשונה למערך ההגנה האווירית של חיל האוויר הישראלי.[4]

באוגוסט 2017 דווח כי ישראל החלה בעבודה על פיתוח רעיוני של החץ 4, שיתמודד עם ראשי קרב מתפצלים בחלל, בנוסף להגדלת הדיוק והטווח[5][6].

חץ 3
Arrow-3 Jan-03-2013 (c)
הטיל בעת שיגורו במהלך ניסוי מינואר 2014
מידע בסיסי
ייעוד טיל נגד טילים בליסטיים
ארץ ייצור ישראל  ישראל (פיתוח וייצור)
יצרן מלמ, התעשייה האווירית לישראל (ייצור)
בואינג (דגמי ניסוי)
עלות יחידה 2.2 מיליון דולר
שימוש ראשון הופעל רק במסגרת ניסויים
כניסה לשירות ינואר 2017
משתמשים ישראל  ישראל
פלטפורמת שיגור סילו תת-קרקעי.[דרוש מקור]
מאפיינים כלליים
הנעה נחיר גמיש (בגוף החודר)
ביצועים
טווח מעל 2,400 ק"מ (טווח טיסה משוער)
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי פגיעה פיזית

עקרון הפעולה של הראש הקרבי

Arrow 3 KV
ראש הקרב המתמרן של המיירט חץ 3
Arrow-3 Feb-25-2013 (a)
שיגור החץ 3 במהלך ניסוי בפברואר 2013
יירוט אקסוספירי של החץ 3, דצמבר 2015
תומר שיגור חץ 3 אלסקה
שיגור "חץ 3" באלסקה, 2019

עקרון הפעולה של חץ 3 מבוסס על פגיעה פיזית ישירה בטיל המטרה והשמדתה על ידי אנרגיה קינטית מבלי להיזדקק לחומר נפץ, להבדיל מהחץ 2, שראש הקרב שלו נושא מרעום קרבה המשמיד את טיל המטרה באמצעות מטען של חומר נפץ ורסס. האנרגיה הקינטית במפגש עם המטרה גדולה מספיק להשמדת המטרה ללא צורך בחומר נפץ. מאידך, נדרש דיוק רב להשגת פגיעה ישירה. הראש הקרבי של חץ 3 מסוגל לתמרן באמצעות נחיר גמיש (הנעה וקטורית) - כלומר נחיר פליטה מתכוונן אשר מסוגל להטות את הדחף.[7][8]

מימון אמריקאי לפיתוח

הגנרל פטריק אוריילי, ראש התוכנית האמריקנית להגנה מפני טילים, אמר בעדותו בקונגרס כך:

התכנון של החץ-3 מתקדם יותר מכל מה שאנחנו עושים בתוכניות הטילים נגד טילים שלנו בארצות הברית... במערכת יוטמע חיישן מיוחד ומערכת הנעה חדשה למיירט.[9]

ב-20 במאי 2009 דיווחו כלי תקשורת בישראל על הסכמה של ממשל ארצות הברית לממן את פיתוח הטיל חץ 3. הסכום המדויק לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות מיליוני דולרים. בחודש אפריל 2013 פרסם צבא ארצות הברית מכרז לבניית בסיס למערכת הגנה מטילים בליסטיים בישראל.[10] על פי התוכנית תושלם בניית הבסיס עד סוף שנת 2014, בעלות הנעה בין 10–25 מיליון דולר. על פי פרסום בירחון ג'יינס הבסיס, אשר יוקם בבסיס הטילים של חיל האוויר בטל שחר, נועד לטילי חץ 3 ובנייתו תושלם לקראת השלמת פיתוח הטיל.[11]

ניסויים ופיתוח

  • ב-23 בינואר 2012 משרד הביטחון התיר לפרסום לראשונה צילומים מסדרת ניסויים של הטיל המיירט חץ 3 בעת שיגורו.[9]
  • ב-25 בפברואר 2013 ערכה ישראל ניסוי טיסה ראשון של הטיל, שהתנהל ללא תקלות וזכה להצלחה מלאה. משרד הביטחון פרסם את ההודעה הבאה:[13]"בשעה שמונה בבוקר המריא המיירט משדה הניסויים של חיל האוויר על שפת הים ועלה בתאוצה כלפי השמיים לכיוון הים התיכון. לאחר מכן המשיך המיירט בשיוט, חצה גובה של כמאה קילומטרים, ביצע סדרת תמרונים בחלל וערך מעקב אחר אובייקטים שונים, ביניהם גם כוכבים."
  • ב-3 בינואר 2014 נערך ניסוי שני של הטיל וזכה אף הוא להצלחה מלאה במהלכו הושלם ניסוי טיסה חופשית מחוץ לאטמוספירה. ראש מנהלת חומה, יאיר רמתי תיאר את הניסוי כך:[14]"לאחר השיגור, הטיל טס בצורה אנכית, יצא מהאטמוספירה, השליך את המנוע והפעיל את המנוע השני, שייט בגובה רב בשולי האטמוספירה, ביצע משימה מורכבת ונפל בים. לראשונה היה לנו מכ"ם חדש, המכונה אורן אדיר, שעקב אחרי הטיל וקיבל נתונים במהלך הטיסה. הטיסה בניסוי הזה הייתה ארוכה מבפעם קודמת. בקרוב נעבור לסדרת ניסויי יירוט מעשיים שבסיומם נתחיל בתהליך ייצור ואחריה תוגדר המערכת כמבצעית."
  • ב-16 בדצמבר 2014 דווח משרד הביטחון על ניסוי מוצלח לכאורה של מערכת החץ 3 אולם בהמשך היום דווח על ידי גורמי ביטחון כי הניסוי לא נערך במלואו מכיוון שהתנאים לשיגור המיירט לא בשלו. מטרת הניסוי הייתה יירוט אקסו אטמוספירי מלא.[15] זו הייתה הפעם השנייה תוך 3 חודשים בה משרד הביטחון דיווח על ניסוי כהצלחה בפרויקט החץ אף שלא הושגו כל יעדי הניסוי.[16] רק לאחר שנודע כי תוצאות הניסוי דווחו לסוכנות הידיעות רויטרס, משרד הביטחון יצא בהודעה שנייה באותו היום וזו לשונה:[17] "בהמשך להודעה שהפצנו בצהריים, נבקש להבהיר כי טיל המטרה יצא לדרכו וכי מערכת החץ עקבה אחריו במהלך מעופו. התנאים לשיגור המיירט לא בשלו, ולכן הוחלט להגדירו כניסוי בטיל המטרה בלבד."
  • ב-10 בדצמבר 2015 בוצע ניסוי מוצלח בטיל החץ 3 בבסיס חיל האוויר בפלמחים. במהלכו שוגר מירט לעבר מטרה, טיל מסוג אנקור כסוף, מחוץ לאטמוספירה ופגע בה באופן ישיר.[18][19]
  • ב-7 בנובמבר 2016 פורסם כי פעילות יחידת ניסויי הטילים בבסיס פלמחים אשר ניהלה גם את ניסויי החץ תועבר למיקור חוץ משיקולי כדאיות כלכלית.[20]
  • ב-18 בינואר 2017 נמסרה הסוללה הראשונה של ה"חץ 3" למערך ההגנה האווירית.[4]
  • ב-22 בינואר 2019 התקיים ניסוי מוצלח של ה"חץ 3" על ידי משרד הביטחון וה-MDA בעקבות [דרוש מקור] המתיחות באותה התקופה בצפון. בניסוי הטיל המיירט שוגר בהצלחה, פגע במטרה שאיתר המכ"ם והשמיד אותה.
  • ב-28 ביולי 2019 פורסם על ניסוי מוצלח של ה"חץ 3" במדינת אלסקה שבארצות הברית, בשיתוף עם צבא ארצות הברית. הניסוי, שנערך כנגד טיל מטרה מחוץ לאטמוספירה, נעשה תוך כדי שימוש במכ"ם אמריקאי מסוג AN\TPY2 והוגדר כמוצלח, לאחר שהטיל המיירט השמיד את טיל המטרה[21].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חץ 2, שרביט קסמים, כיפת ברזל
  2. ^ Opall-Rome, Barbara (2009-11-09). "Israeli experts: Arrow-3 could be adapted for anti-satellite role"
  3. ^ רון בן ישי, החץ שיפגע בטיל הגרעיני לפני הפיצול המסוכן, באתר ynet, 29 ביולי 2019
  4. ^ 4.0 4.1 יואב זיתון, "חץ 3" מבצעית: המערכת המתקדמת נמסרה לחיל האוויר, באתר ynet, 18 בינואר 2017.
  5. ^ ישראל החלה בעבודה על פיתוח רעיוני של החץ-4, באתר DefenseNews, אוגוסט 2017 (באנגלית)
  6. ^ שי לוי, ‏מתכוננים לאיום עתידי: ישראל החלה לפתח את ה"חץ 4", באתר ‏mako‏‏, ‏08 באוגוסט 2017‏
  7. ^ עוקב אחר הכוכבים, IsraelDefense, מרץ 2013
  8. ^ קומה נוספת להגנה: ניסוי חץ 3 ומשמעותו, המכון למחקר ביטחון לאומי, יפתח שפיר, פברואר 2013
  9. ^ 9.0 9.1 אמיר בוחבוט‏, צפו: צילומים ראשונים של שיגור הטיל "חץ-3", באתר וואלה! NEWS‏, 24 בינואר 2012
  10. ^ Y--BMD Launcher LS 13103, Israel, FedBizOpps.Gov
  11. ^ גילי כהןבכיר בצה"ל: ישראל מאיצה את פיתוח ה"חץ 3" - נערכת לאיום גרעיני, באתר הארץ, 3 ביוני 2013
  12. ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 12.4 12.5 12.6 12.7 12.8 12.9 Sharp, Jeremy M. (10 ביוני 2015). "CRS report for Congress: U.S. foreign aid to Israel" (PDF). פדרציית המדענים האמריקאים. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2015.
  13. ^ גילי כהןניסוי טיסה מוצלח ראשון ל"חץ 3", באתר הארץ, 25 בפברואר 2013
  14. ^ יואב זיתון, הבוקר בוצע ניסוי מוצלח במערכת "חץ 3", באתר ynet, 3 בינואר 2014
  15. ^ משרד הביטחון: ניסוי בחץ נכשל באתר mako ב-15 בפברואר 2015
  16. ^ גילי כהןבתוך שלושה חודשים: משרד הביטחון הסתיר בשנית ניסוי כושל במערכת ה"חץ", באתר הארץ, 16 בדצמבר 2014
  17. ^ יואב זיתון, מבוכה: "נכשל ניסוי של מערכת חץ 3", באתר ynet, 16 ב-16 בדצמבר 2014
  18. ^ אלי אשכנזישנה אחרי הכישלון: ניסוי "חץ 3" הצליח, המערכת יירטה לראשונה טיל בחלל, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2015
  19. ^ חדשות 2, ‏ניסוי מוצלח למערכת ההגנה האווירית חץ 3, באתר ‏mako‏‏, ‏10 בדצמבר 2015‏
  20. ^ אודי עציון, צה"ל מפריט את שיגור טילי החץ, באתר ynet, 07 בנובמבר 2016
  21. ^ אמיר בוחבוט‏, יירוט מחוץ לאטמוספירה: סדרת ניסויים מוצלחת למערכת "חץ 3" באלסקה, באתר וואלה! NEWS‏, 28 ביולי 2019
MIM-104 פטריוט

MIM-104 פטריוט (באנגלית: MIM-104 Patriot) היא מערכת נשק נגד מטוסים וטילים בליסטיים שיוצרה על ידי חברת ריית'און האמריקאית. במערך ההגנה האווירית בחיל האוויר הישראלי מכונה המערכת "יהלום". השם PATRIOT הוא למעשה ראשי תיבות של Phased Array Tracking Radar to Intercept On Target הודות לעקרון "מערך המופע" (Phased Array). כיוון שאנטנת המכ"ם היא מסוג Phased Array, הרי שהיא בנויה ממספר רב של אלמנטי שידור־קליטה כשלכל אחד ניתן להזין מופע (פאזה) שונה. דבר זה מאפשר להסיט את אלומת המכ"ם הן בשידור והן בקליטה לכיוון אחר בזמן אפסי, ולמעשה לסרוק את המרחב עליו אמון המכ"ם מבלי לבצע תנועה מכנית של האנטנה. בנוסף, לשיטה זו יתרונות בהתמודדות עם לוחמה אלקטרונית, למשל על ידי יצירת הגבר אפס בכיוון ממנו מגיע אות שמטרתו לחסום את המכ"ם וע"י כך להתגבר על החוסם עוד בשלב הקליטה.

הרעיון שעומד מאחורי מערכת הפטריוט עלה עוד בשנות ה־60. פיתוח המערכת החל בשנת 1976 והיא הייתה מבצעית כנגד מטוסים החל משנת 1982, וכנגד טילים בליסטיים משנת 1988. לפרסום רב זכתה מערכת הפטריוט בימי מלחמת המפרץ, אז נעשה בה שימוש נרחב. במהלך המלחמה, מינואר ועד פברואר 1991, נפרסו סוללות פטריוט של צבא ארצות הברית בערב הסעודית ובישראל במטרה ליירט טילי סקאד עיראקיים, אולם היא נמצאה כלא יעילה מספיק, כיוון שטיל הפטריוט התקשה בזיהוי ראש הקרב של טיל הסקאד ולעיתים פגע בטיל, אך לא פוצץ אותו. מאז שודרגו טילי הפטריוט מספר פעמים, ואף שולבו במערכות הגנה רב־שכבתיות. בעתיד מתכננת חברת ריית'און האמריקאית לשלב במערכת הפטריוט את ה־Stunner, הטיל המיירט של מערכת קלע דוד שפותח בידי חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות הישראלית, במיזם שנקרא PAAC-4.

מערכת הפטריוט נמכרה לישראל, גרמניה, ספרד, יפן, הולנד, יוון, פולין, טורקיה, בחריין, מצרים, כווית, קוריאה הדרומית, טאיוואן, ערב הסעודית ובלגיה. את הפלות הבכורה העולמיות שלו רשם הפטריוט ב־2014 בשירות מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר הישראלי.

אורן אדיר

אורן אדיר הוא מכ"ם AESA מדגם EL/M-2080S מסדרת אורן אשר פותח בתעשייה האווירית לישראל, המשמש כמכ"ם בקרת האש של מערכת ההגנה נגד טילים "חץ" לצד המכ"ם הקיים אורן ירוק. המכ"ם מפותח ומיוצר בישראל על ידי מפעל "אלתא מערכות".

בגלל מאפייניו הטכניים הוא יעיל יותר מאורן ירוק, עם טווח של כ-1,000 קילומטרים.

ב 2010 הודיע דובר צה"ל על הצטיידות בסוללה שלישית של טילי חץ. ב-2012 המכ"ם הוצב בסוללה זו.

המכ"מ ימשיך לשמש את המערכת (לאחר עדכון גרסאות) כחלק ממערכת חץ 3.

אורן ירוק

אורן ירוק הוא מכ"ם AESA (מערך תר אלקטרונית פעיל) מדגם EL/M-2080, המשמש כמכ"ם בקרת האש של מערכת ההגנה נגד טילים "חץ". המכ"ם פותח ויוצר בישראל על ידי התעשייה האווירית, במפעל "אלתא מערכות". המכ"ם משדר בתחום L של תדרי הרדיו.

L band

לפי דיווחים באמצעי התקשורת המכ"ם הוא בעל טווח גילוי מקסימלי של 500 קילומטרים.

הודות לתכונותיהם הייחודיות של מכ"מי AESA, בהן העובדה שההגבר שלהם גבוה ביותר ועשוי לאפשר יצירת אונות ראשיות בעלות הספק אפקטיבי מוקרן (ERP) חסר תקדים לקורנים בגודל נתון, הועלתה האפשרות להשתמש ב-EL/M-2080 כנשק אנרגיה. עקב עוצמת הקרינה ממערכת מכ"ם זו התעוררה בשנת 2000 התנגדות בקרב תושבי עין שמר לתוכניות צה"ל להציב את המכ"ם בשדה התעופה הסמוך ליישוב.

בשנת 2000 נמכרה מערכת מכ"ם אורן ירוק להודו. בספטמבר 2009 דיווחה התעשייה האווירית כי קוריאה הדרומית רכשה מערכת אורן ירוק, שתשולב במערכות היירוט של קוריאה הדרומית, המבוססות על טיל הפטריוט.

דגם נוסף ומשוכלל יותר בסדרת אורן הנמצא בפיתוח הוא אורן אדיר.

אלתא מערכות

אלתא מערכות בע"מ היא חברה בת של התעשייה האווירית לישראל, ואחת החברות המובילות בעולם במערכות אלקטרוניות צבאיות בתחום המכ"ם, התקשורת והלוחמה האלקטרונית. השם אלת"א הוא ראשי תיבות של "אלקטרוניקה תעשייה אווירית".

אנקור כסוף

אנקור כסוף הוא טיל מטרה לדימוי טיל קרקע-קרקע, מפיתוח וייצור רפאל - מערכות לחימה מתקדמות. הטיל מיועד לשיגור ממטוס ומדמה בטיסתו טיל בליסטי.

טיל המטרה "אנקור כסוף", כקודמו, "אנקור כחול", מיוצר ברישיון בארצות הברית על ידי חברת ריית'און, בשיתוף חברת רפאל.

הטיל "אנקור כסוף" גדול יותר ומתקדם יותר מהטיל "אנקור כחול", ובין היתר מאפשר דימוי של מסלולי חדירה שונים המדמים תמרון של טיל בליסטי תוקף. ניתן לצייד טיל זה בראש קרבי הממולא בחומר נפץ, לשם הגברת הריאליסטיות של ניסויי יירוט. על פי נתוני היצרן, מיועד הטיל אנקור כסוף לדמות טילים בליסטיים שונים, לרבות טילי שיהאב וסקאד, כחלק מניסויי הטיל נגד טילים "חץ 3".

ב-3 בספטמבר 2013 נערך ניסוי בטיל, שנקלט על ידי תחנות התרעה רוסיות.

ברק (טיל)

ברק היא מערכת להגנה מפני טילים נגד ספינות ומטרתה ליירט טילים הנורים אל עבר הספינה באמצעות ירי טיל לעברם. המערכת היא פרי פיתוח משותף של רפאל והתעשייה האווירית לישראל. דור מתקדם שהחליף את מערכת ברק היא ברק 8.

התעשייה האווירית לישראל

התעשייה האווירית לישראל בע"מ, או בקיצור: התעשייה האווירית, בראשי תיבות: תע"א (באנגלית: Israel Aerospace Industries; בראשי תיבות: IAI) היא חברה ממשלתית ישראלית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות, ומוצרי אלקטרוניקה. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל. משרדיה ומתקניה של התעשייה האווירית נמצאים בחלקו המזרחי של נמל התעופה בן-גוריון על פני שטח של כ-2,000 דונם. בנוסף, קיימים מפעלים ביהוד, באשדוד, בבאר יעקב, בבאר שבע, בשדה התעופה עטרות וברמת הגולן. נכון לשנת 2016 מועסקים בחברה כ-15,000 עובדים, רובם מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, בנוסף מועסקים עוד כ-3,400 עובדים מקומיים בחברות קשורות וחברות בת ברחבי העולם.

בסוף 2017 דווחה החברה על התקשרויות בהיקף שיא בעסקאות עם לקוחות, בסך של כ-4.5 מיליארד דולר מתחילת שנת 2017, וגידול בצבר ההזמנות לסך של 10.8 מיליארד דולר. אגרות החוב של החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

חיל האוויר הישראלי

חיל האוויר הישראלי, או בשמו הרשמי "זרוע הָאוויר והֶחלל", הוא הזרוע האווירית של צבא הגנה לישראל. חיל האוויר הישראלי הוא מרכיב עיקרי בעוצמתו של צה"ל, והוא נחשב לחזק ביותר במזרח התיכון, ולאחד מחילות האוויר הטובים והמתקדמים ביותר בעולם. בראש זרוע האוויר עומד קצין בדרגת אלוף. מפקדו הנוכחי של החיל הוא אלוף עמיקם נורקין.

חץ (מערכת נגד טילים)

מערכת החץ (באנגלית: Arrow Weapon System) היא מערכת נשק ליירוט טילים בליסטיים אשר פותחה בישראל בסיוע מימון אמריקני ובשיתוף עם חברת בואינג האמריקנית. המערכת מפעילה שני סוגי טילים, חץ 2 וחץ 3, ומורכבת ממערכת שו"ב וניהול ירי, "אתרוג זהב", מרכז בקרת משגרים, "אגוז חום" ומכ"מים ייחודיים – "אורן ירוק" ו"אורן אדיר". המערכת מובצעה בחיל האוויר הישראלי במעל חודש אוקטובר בשנת 2000, ומופעלת בצה"ל על ידי יחידה נקראת חרב מגן הכפופה למערך ההגנה האווירית המספק לישראל את מערך ההגנה הרב-שכבתית מפני ירי תלול מסלול.

טיל נגד טילים

טיל נגד טילים הוא טיל המתוכנן ליירט טילים אחרים בעודם באוויר או בחלל.

מערך ההגנה האווירית

מערך ההגנה האווירית (בראשי תיבות: מערך ההגנ"א ובשמו הקודם: מערך הנ"מ) הוא הגוף המאגד את יחידות הקרקע של ההגנה האווירית של צבא הגנה לישראל. המערך, אשר כפוף לחיל האוויר, אחראי על הגנת המרחב האווירי של המדינה לצד כלי הטיס של החיל. דוקטרינת הגנת המרחב האווירי הישראלי קובעת כי חיל האוויר נסמך בעיקר על מטוסי יירוט ככלי להשגת עליונות אווירית ואל מול זאת מערך ההגנה האווירית מהווה את קו ההגנה האחרון מפני איומים אוויריים הכוללים כלי טיס וקו ההגנה הראשון כנגד איומים אוויריים הכוללים טילים בליסטיים, טילי קרקע-קרקע ורקטות ארטילריות.

מפעל מלמ

מפעל מלמ (ראשי תיבות של "מערכות לחימה משולבות") הוא מפעל (מכונה לעיתים גם חטיבה) של התעשייה האווירית לישראל. המפעל עוסק בתכנון, פיתוח, ייצור והרכבה של מערכות במסגרת חטיבת מערכות טילים וחלל. מנהל המפעל מתחילת 2017 הוא יעקב גליפת.

המפעל ממוקם בשטחה המוניציפלי של באר יעקב, חלקו המזרחי מהווה את הגבול בין העיר רמלה לבאר יעקב.

מלמ מתמחה בייצור טילים, רקטות ומשגרי לוויינים, נחשב למפעל היי-טק חדשני ואיכותי והוא חלוץ בישראל בעמידה בתקנים בדרגות גבוהות (כגון CMMI5).

ענבל קרייס

ענבל קרייס (נולדה ב-1966) היא מהנדסת ישראלית, סגנית מנהל מפעל חלל של התעשייה האווירית לישראל, וקודם לכן ראש פרויקט פיתוח הטיל נגד טילים "חץ 3" במפעל מלמ של התעשייה האווירית.

פרס ביטחון ישראל

פרס ביטחון ישראל ע"ש אליהו גולומב הוא פרס הניתן מדי שנה ליחידים או לגופים עבור פעילות שתרמה להגברת הביטחון של מדינת ישראל, ובדרך כלל ניתן על פיתוח טכנולוגי (על הישג שמקורו בעוז רוח בשדה הקרב ניתנים עיטורי צה"ל). חלוקת הפרס החלה בשנת 1958. הפרס מוענק על ידי נשיא מדינת ישראל בסמוך ליום העצמאות.

זוכי הפרס נקבעים על ידי שר הביטחון. החלטתו מתבססת על המלצות ועדת שופטים חיצונית, המתמנה על ידיו.

כל שנה מוענקים שלושה או ארבעה פרסים - אחד עבור מפעל חיים מצטבר, ושניים או שלושה עבור אדם או צוות שלפעילותם תרומה לתחום המבצעי. בשנת 2008 עמד סכום הפרס על 36,000 ש"ח.

צבע אדום

במסגרת הגנת העורף בישראל, צבע אדום היא מערכת התרעה המזהירה מפני ירי של רקטות קצרות טווח באמצעות מערכת כריזה. כשהמערכת מזהה שיגור רקטה, מושמעת באזור מספר פעמים הקריאה "צבע אדום" בקול נשי, המתריעה מפני פגיעה צפויה תוך 15–90 שניות ומיידעת שיש לתפוס מחסה במהירות. מערכת ההתרעה נועדה להוות תחליף מקומי למערכת האזעקות הארצית.

קרן ברזל

קרן ברזל (באנגלית Iron Beam), היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת על קרני לייזר להגנה מפני רקטות ופצצות מרגמה בטווחים קצרים וכלי טיס לרבות גלשני-אוויר וכלי טיס בלתי מאוישים. המערכת מפותחת על ידי רפאל, והוצגה לראשונה בחודש פברואר 2014 בסלון האווירי בסינגפור .

המערכת מבוססת על לייזר מצב מוצק, מתקדם, זול יותר לשימוש ופחות מסוכן לסביבה (בשונה מלייזר כימי שעליו מבוססת מערכת נאוטילוס) בהספק גבוה, ומיועדת לפעול בטווחים קצרים (עד 7 ק"מ) שמתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל". היא מתבייתת על הפצמ"ר באמצעות חיישן תרמי, ויורה קרן לייזר רבת־עוצמה שמשמידה את הפצצה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת הפצמ"ר כשהוא עדיין באוויר, או על ידי השמדת חלקים קריטיים בפצמ"ר שמנטרלים אותה.המערכת תהווה שכבת הגנה חמישית בישראל והנמוכה ביותר - מתחת לארבע השכבות המבצעיות במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל: "כיפת ברזל" (נגד רקטות קצרות טווח), "קלע דוד" (נגד רקטות בטווחים בינוניים, טילים בליסטיים לטווח קצר וטילי שיוט), וMIM-104 פטריוט כגיבוי לשכבות של "חץ 2" ו"חץ 3" - ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך ומחוץ לאטמוספירה.

ר"ז (מכ"ם)

מכ"ם ר"ז, (בראשי תיבות: רב-זרועי), הוא מכ"ם מדגם EL/M-2084 מתוצרת מפעל אלתא של התעשייה האווירית לישראל. בצה"ל מופעל המכ"ם בחיל התותחנים לצורך איכון שיגורי תמ"ס וטיווח ארטילרי ובמערך ההגנה האווירית כחלק ממערכות ההגנה מפני טילים כיפת ברזל וקלע דוד.

תומר חברה ממשלתית

תומר חברה ממשלתית בע"מ היא חברה ביטחונית-ממשלתית ישראלית, העוסקת בפיתוח וייצור של מנועים רקטיים כבדים וקלים.

"תומר" פועלת כקבלן משנה של חברת אלביט מערכות בפיתוח וייצור מנועים לרקטות וטילים למגוון טווחים ובהם הרקטות "רומח", "אקסטרא" ו"כידון קסום", וכן כקבלן משנה של התעשייה האווירית בפיתוח וייצור המנועים הרקטיים של הטיל "ברק 8", הטיל "חץ" ומשגר הלוויינים "שביט". מנוע של "תומר" הוא המאיץ את הטיל "חץ 3". תומר מפתחת ומייצרת גם את המנוע של טיל המטרה מסוג "אנקור כסוף".

החברה הוקמה בשנת 2015 במסגרת התוכנית להפרטת תעש מערכות, לשם ריכוז פעילויות של תעש מערכות שהממשלה רצתה להשאיר בשליטתה. באתר של רשות החברות הממשלתיות מתוארת מטרת החברה: "לעסוק בפעילות הנעה כבדה ובפעילות מפעלי תעש לשעבר, על כל היבטיהן, לרבות פיתוח ייצור, בדיקה, ניסוי, הוכחה, אחזקה ותחזוקה".יו"ר דירקטוריון החברה הוא אלוף (מיל') איתן דנגוט, ומנכ"ל החברה הוא אל"ם (מיל') מרדכי בן עמי.

תעשייה ביטחונית בישראל

בישראל פועלת תעשייה ביטחונית ענפה, שהחלה להתפתח עוד טרם הקמת המדינה, ובמשך השנים הפכה למרכיב בולט בתעשייה בישראל. תעשייה זו נועדה לתת מענה לצרכיה הביטחוניים הייחודים של מערכת הביטחון בישראל, ובעיקר של צה"ל. חרמות נשק שהוטלו על ישראל בתקופות שונות בעקבות לחץ כלכלי של מדינות ערב היו אחד המניעים העיקריים להשקעה הרבה של ישראל בפיתוח אמצעי לחימה מתוצרתה.

רבים מאמצעי הלחימה המיוצרים בישראל מיועדים לייצוא, שעליו מפקח סיב"ט - האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון. בשנת 2017 הגיע הייצוא הביטחוני לשיא של 9.2 מיליארד דולר, וכבר בשנת 2015 דורגו ארבע חברות ישראליות בין מאה החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. חלק קטן מהאמל"ח שמיוצר בישראל מיועד לצה"ל בלבד, והוא בגדר "נשק הפתעה" שנועד לתת לישראל יתרון טכנולוגי איכותי על יריביה.

סיוע ארצות הברית לתוכנית החץ 3 לשנת כספים. המספרים הם במיליוני דולרים.
2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 סך הכל
20.0[12] 30.0[12] 50.0[12] 59.0[12] 66.2[12] 74.7[12] 74.7[12] 74.7[12] 89.6[12] 55.8[12] 594.7
כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל
מטוסי קרב נשרכפירנמרלביא
מטוסים צבאיים ערבהסי-סקאןצוקית
מטוסים אזרחיים וסטווינדגאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי)
מזל"טים Bird-Eye 400 • Bird-Eye 650 • I-View
כטב"מים טקטיים מוסקיטוסקאוטRQ-2 פיונירהאנטרסרצ'רפנתרתעתוע
כטב"מים ארוכי טווח הרון 1איתןסופר הרוןיסעורון ירוק
חימוש משוטט הארפיהארופברקן ירוק
טילים שביט (משגר לוויינים)יריחולהטנמרודברק 8גבריאללורהחץחץ 2 • חץ 3 • ג'אמפר

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.