חסיד אומות העולם

בהתאם לחוק הישראלי ניתן התואר "חסיד אומות העולם" למי שאינו יהודי, ופעל למען הצלת יהודים בתקופת השואה . תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה. התואר ניתן בהתאם לחוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם משנת 1953. עד כה הוענק התואר ליותר מ-26,000 אנשים (ראו טבלה להלן).

הרעיון בבסיסו של הביטוי הוא כי האדם שלו ניתן התואר זכאי לכאורה להיקרא "חסיד" במשמעות הנהוגה ביהדות. זאת, על אף העובדה כי הוא נמנה עם "אומות העולם", כלומר אינו יהודי.

בהלכה משמש התואר "חסידי אומות העולם" לגויים מאמינים המקיימים את שבע מצוות בני נח, ללא קשר להצלת יהודים.

ההצלה וסיבותיה

Medal1
מדליה שעשויה מכסף אשר הוטבעה על ידי "יד ושם" ומוענקת לחסידי אומות העולם (עוצבה על ידי נתן קרפ)
Righteous Among the Nations medal simplified
העיצוב הישן של המדליה שהוענקה לחלק מהחסידים

חסידי אומות העולם השתייכו לכל שכבות האוכלוסייה. היו בהם נוצרים מכל הכנסיות והכתות, מוסלמים, בני דתות אחרות ואנשים חילוניים; גברים ונשים מכל הגילאים. הם הגיעו מכל השכבות החברתיות, ובהם משכילים וחסרי השכלה, אנשי ציבור לצד מנהיגים ודמויות ידועות בחברה, עירוניים ואיכרים, מכל קצוות אירופה ומכל המקצועות. היו להם מניעים וסיבות שונות שבגללן סיכנו את חייהם למען הצלת יהודים:

  • יחסי שכנות טובים בינם לבין היהודים טרם המלחמה;
  • מחאה נגד הנאציזם (ראו גם התנגדות גרמנית לנאציזם);
  • מניעים הומניטריים של עזרה לאדם בצרה;
  • שליחות דתית, שמירה על ערכי המוסר והאנושיות.

סיכון החיים היה כפול: הן מצד הגרמנים והן מצד שכניהם בני עמם מהפחד שילשינו עליהם. העונשים להסתרה היו חמורים, ואיימו על חיי המסתירים. במזרח אירופה הרגו הגרמנים לא רק את המסתירים אלא גם את בני משפחותיהם. במערב אירופה העונשים היו חמורים פחות, אולם גם שם התוצאות יכלו להיות טרגיות. אחדים מחסידי אומות העולם במערב אירופה נאסרו ונשלחו למחנות ונספו שם. אזרחים מקומיים רבים באירופה סיכנו את נפשם למען הצלת יהודים. ישנם מספר סוגים של מעשי הצלה:

  • הסתרת יהודים בבתי המצילים, בחוות, או במנזרים.
  • המצאת ניירות מזויפים וזהויות בדויות.
  • הברחה מעבר לגבול וסיוע לבריחת יהודים.
  • הצלת ילדים, על ידי משפחות, מנזרים, וארגוני מחתרת שסייעו למצוא בתים לילדים.

הענקת אות חסיד אומות העולם

אנדרטת זכרון ב"יער יופ וסטרויל"
אנדרטת זיכרון ביער יופ וסטרויל לזכר חברי המחתרת ההולנדית שניספו במלחמת העולם השנייה
Anonymous RAN sculpture at Yad Vashem 02
פסל חסיד אומות העולם האלמוני ביד ושם. פסל - שלמה זלינגר

תנאים להענקת האות

חוק זיכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג (1953) שקיבלה הכנסת, הטיל על רשות הזיכרון להקים יד זיכרון "לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים". כל תיק של מועמד לקבלת אות חסיד אומות העולם נידון ונבדק בקפדנות בוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם, שבראשה עומד שופט מבית המשפט העליון, לאחר שתחילה נאסף החומר במחלקה לחסידי אומות העולם ב"יד ושם" ונגבות עדויות מהניצולים. כאשר אין אפשרות לעשות זאת, ניתן להסתמך על הצהרות ועדויות הנמסרות בפני נציגויות קונסולריות ישראליות במדינת מושב הניצול.

החוק קבע הגדרה ברורה ומפורטת למונח חסידי אומות העולם. על פי המקובל בשפת יום יום הכוונה היא לאישיות מוסרית אשר בעת צרה ומבחן נטתה אהדה, חסד ועזרה ליהודים. בהקשר לחוק הזיכרון השואה והגבורה ברור כי לא די באהדה, בחסד ובעזרה, שהרי המחוקק הציב דרישות נשגבות יותר, באומרו: "לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להציל יהודים". משמע, לדרגת חסיד אומות העולם במובן החוק מגיע רק מי שביצע מעשה הצלה של יהודי, וזאת מתוך חירוף נפשו. לכאורה שני התנאים הללו חד הם שכן על-פי חוקי הנאצים כל המסתיר יהודי או מגיש לו עזרה מתחייב בנפשו. מי שהגיש עזרה מתוך בצע הכסף אינו ראוי לתואר חסיד אומות העולם במובן החוקי, אף על פי שהסתכן בהצילו יהודים.

ארבעת התנאים העיקריים להכרת מציל כחסיד אומות העולם הם[1]:

  1. מעורבות פעילה של המצילים בהצלת יהודי אחד או יותר מסכנת מוות או גירוש למחנות המוות.
  2. סיכון לחייהם, חירותם או מעמדם של המצילים.
  3. המניע הראשוני של המצילים היה לסייע ליהודים נרדפים. כלומר: ההצלה לא נעשתה עבור רווח כספי או תגמול אחר כגון המרת דתם של הניצולים, אימוץ ילדים וכו'.
  4. קיומן של ראיות למקרה ההצלה – עדות של מי אלו שקבלו את העזרה מהמצילים (עדות ניצול) או במקרים יוצאי דופן תיעוד ממקור ראשון המבסס את אופי ההצלה והנסיבות להצלה.

אדם זכאי לתואר "חסיד אומת העולם" גם אם בזמן המלחמה טען הניצול בפני המציל כי הוא אינו יהודי ולאחר המלחמה התברר כי הניצול הוא יהודי.

בשנת 2016 הועלתה בכנסת הצעה לתיקון החוק המבקשת להשוות את מעמדם של יהודים אשר הצילו יהודים אחרים לאלה שאינם יהודים[2]. הצעה זו העלתה ביקורת נוקבת מצד מוסד "יד ושם" הטוענת כי הדבר יהווה פגיעה ברגשותיהם של שורדי שואה רבים.

אותות כבוד והטבות

שמותיהם של חסידי אומות העולם מונצחים ב"יד ושם" על קיר כבוד מיוחד ובעץ שניטע על שמם (ולעיתים על ידיהם) בשדרת חסידי אומות העולם, והם מקבלים מדליה מיוחדת עליה מוטבע שמם ותעודת כבוד. האות מוענק למצילים או שארי-בשרם בארצות מגוריהם באמצעות נציגיה הדיפלומטיים של ישראל. בטקסים אלו נוכחים נציגים של הממשל המקומי והם זוכים על פי רוב לסיקור תקשורתי רחב. לעיתים הניצולים מזמינים את מציליהם או קרוביהם לישראל ואז, לבקשתם, מתקיימים הטקסים ביד ושם. הנצחת שמם וההכרה בגבורתם מהווה הכרת תודה של העם היהודי לדורותיו על החמלה והמוסר הגבוה שהפגינו אנשים אלה בזמן השואה כלפי העם היהודי.

לפי סעיף 2 (4א) לחוק יד ושם [3], זכאים חסידי אומות העולם לאזרחות כבוד של מדינת ישראל לאות הוקרה על פועלם, ואחדים מהם אכן קבעו בה את מקום מושבם. לאלו מהם שהלכו לעולמם מבטיח החוק "אזרחות־זיכרון של מדינת ישראל".

לפי חוק הביטוח הלאומי, זכאים חסידי אומות העולם ובני משפחותיהם, היושבים בישראל, לתגמול חודשי השווה לשכר הממוצע במשק, למענקי הבראה ולהנחה בארנונה.

חסידי אומות העולם לפי מדינות

נכון ל-1 בינואר 2019, מקור: אתר יד ושם
פולין 6,992
הולנד[4] 5,778
צרפת 4,099
אוקראינה 2,634
בלגיה 1,751
ליטא 904
הונגריה 867
איטליה 714
בלארוס 660
גרמניה 627
סלובקיה 602
יוון 355
רוסיה 209
סרביה 139
לטביה 138
צ'כיה 118
קרואטיה 118
אוסטריה 110
מולדובה 79
אלבניה 75
נורווגיה 67
רומניה 66
שווייץ 49
בוסניה 47
ארמניה 24
דנמרק[5] 22
בריטניה 22
בולגריה 20
סלובניה 15
שוודיה 10
מקדוניה 10
ספרד 9
ארצות הברית 5
אסטוניה 3
פורטוגל 3
ברזיל 2
סין[6] 2
אינדונזיה 2
פרו 2
צ'ילה 2
אירלנד 1
יפן 1
לוקסמבורג 1
וייטנאם 1
מונטנגרו 1
טורקיה 1
אל סלוודור 1
גאורגיה 1
אקוודור 1
קובה 1
מצרים 1

סה"כ: 27,362

אחדים מחסידי אומות העולם

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מהם הקריטריונים לקבלת תואר חסיד אומות העולם?, אתר יד ושם
  2. ^ יהונתן ליס, עופר אדרתעימות בין יד ושם לח"כים סביב הצעת חוק להכרה גם ביהודים כחסידי אומות העולם, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2016
  3. ^ חוק יד ושם
  4. ^ כולל שניים מאינדונזיה אשר התגוררו באותה עת בהולנד.
  5. ^ על-פי בקשת המחתרת הדנית, כל חבריה נחשבים כאחד. העם הדני הוכר כזכאי לנטיעת עץ על שמו בשדרת חסידי אומות העולם. עם זאת, אות חסידי אומות העולם אינו מוענק למדינות או לקבוצות, אלא רק ליחידים.
  6. ^ המציל הראשון פעל בשטח אוקראינה והשני באוסטריה.
  7. ^ אוסקר שינדלר, באתר האינטרנט של "יד ושם"
  8. ^ יאניס ליפקה, באתר האינטרנט של "יד ושם"
  9. ^ גבורה בעליית הגג, מיפ ויאן אוגוסטוס חיס, באתר האינטרנט של "יד ושם"
  10. ^ בין צלב הקרס לסהרה; יעקב לזוביק, מי רוצה לזכור את חסידי אומות העולם המוסלמים, באתר הארץ, 24 בינואר 2007
  11. ^ אפרים לפיד, ‏גיבורים רגילים - ביקורת על ספרו של אמיר השכל, באתר "IsraelDefense"‏, 5 ביוני 2014
28 בספטמבר

28 בספטמבר הוא היום ה-271 בשנה (272 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 94 ימים.

אוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד

אוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד (בספרדית: Universidad Complutense de Madrid) היא אחת האוניברסיטאות הוותיקות בעולם, והעתיקה באוניברסיטאות ספרד. באוניברסיטה לומדים כ-85,000 סטודנטים ועובדים בה למעלה מ-10,000 אנשי סגל. האוניברסיטה ממוקמת בקמפוס מרכזי בקרית האוניברסיטה ברובע מונקלואה-ארבקה ובקמפוס משני בשכונת סומוסגואס בעיר השכנה פוסואלו דה אלארקון.

שורשי האוניברסיטה נטועים בבית ספר כללי שהוקם בשנת 1293 על ידי המלך סאנצ'ו הרביעי באלקלה דה אנארס הסמוכה למדריד. בשנת 1499 הפך בית הספר הכללי לאוניברסיטה, ביוזמתו של הקרדינל פרנסיסקו חימנס דה סיסנרוס ובתמיכתו של האפיפיור אלכסנדר השישי. האוניברסיטה נקראה קומפלוטנסיס, על שם קומפלוטום - שמה הלטיני של אלקלה דה אנארס.

האוניברסיטה שגשגה במהלך המאה ה-16, ובשנת 1509 פעלו במסגרתה חמש פקולטות: אמנות ופילוסופיה, תאולוגיה, משפט קאנוני, פילולוגיה ורפואה. הצלחת האוניברסיטה בתקופה זו נזקפת רבות לזכותו של סינסרוס, שבתור הארכיבישוף של טולדו, הצליח לתמוך בה באופן ניכר. בשנת 1517 הושלמה באוניברסיטה כתיבת פוליגוט התנ"ך הקומפולטנסיאני, מהדורה בחמישה כרכים שכללה את כל כתבי התנ"ך בעברית, יוונית, ארמית ותרגום הוולגטה ללטינית. אף על פי שמרבית עותקי הפוליגוט לא שרדו, הוא נחשב למגנום אופוס של האוניברסיטה ולאחד משיאי האקדמיה הספרדית, לצד היותו גורם מכריע בהפיכתה של האוניברסיטה לאחת המובילות בעולם.

בשנת 1836 עברה האוניברסיטה למדריד ושמה שונה ל"האוניברסיטה המרכזית". בשנת 1927 הוחלט בצו מלכותי על הקמת קמפוס חדש ברובע מונקלואה ארבקה, לימים קריית האוניברסיטה, על שטחים שהועברו מחצר המלוכה על ידי המלך אלפונסו ה-13. במהלך מלחמת האזרחים בספרד הפכה קריית האוניברסיטה לאזור קרבות, וחלק מבייני האוניברסיטה נהרסו. בשנת 1970 שונה שם האוניברסיטה לאוניברסיטת קומפלוטנס של מדריד ונבנה קמפוס נוסף בסומוסגואס, עבור הפקולטאות למדעי החברה.

בין בוגרי האוניברסיטה לאורך שנותיה נמנים מדינאים ובני אצולה רבים בהם מנואל אסאניה, חואן נגרין, חאבייר סולאנה, חסיד אומות העולם אנחל סאנס בריס, הנסיכה לטיסיה וכריסטינה דה בורבון אי גרסיה, אמנים ואנשי רוח רבים בהם לופה דה וגה, חוויאר מריאס, חוסה אצ'גרי, מריו ורגס יוסה, ויסנטה אליכסנדרה, לואיס בוניואל, חואן דה מריאנה, קמילו חוסה סלה, חסינטו בנאבנטה, מיגל דה אונאמונו, סברו אוצ'ואה וחוסה אורטגה אי גאסט.

אנטון שמיד (חסיד אומות העולם)

אנטון שמיד (בגרמנית: Anton Schmid; ‏9 בינואר 1900 - 13 באפריל 1942), חייל הוורמאכט ממוצא אוסטרי שסייע ליהודי ביאליסטוק בזמן השואה והוכר כחסיד אומות העולם.

אסיזי

אסיזי (באיטלקית: Assisi; בלטינית: Asisium) היא עיר במחוז אומבריה שבאיטליה. העיר מפורסמת בזכות היותה מקום הולדתם של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי, שייסד את מסדר הפרנציסקנים בעיר ב-1208, ושל קלרה הקדושה.

כנסיותיה המפוארות ומרקמה העירוני של אסיזי הוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

בזכות חשיבותה בדת הקתולית, אסיזי מושכת אליה מיליוני תיירים וצליינים מדי שנה.

ארבעה מתושבי העיר זכו לאות חסיד אומות העולם מיד ושם על פעילותם להצלת היהודים בזמן השואה.

גוי

גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו יהודי.

משמעות המילה "נוכרי" היא "זר". המילה "גוי" מופיעה פעמים רבות במקרא בהקשרים שונים. על פי משמעותה המילולית המקורית, היא זהה ל"עם", ומכאן הכוונה לאדם המשתייך לעמי העולם, ולא לעם ישראל.

גן חסידי אומות העולם

גן חסידי אומות העולם הוא חלק ממתחם יד ושם הגדול בהרבה הממוקם על הר הזיכרון בירושלים. גן החסידים נועד להנציח את שמותיהם של אותם לא יהודים שבתקופת השואה סיכנו את חייהם או נרצחו על מנת להציל יהודים מהשמדה על ידי הנאצים, וזאת ללא קבלת תמורה.

שדרת חסידי אומות העולם נחנכה ב-1962 בנוכחות שרת החוץ גולדה מאיר. סביב אתר יד ושם נטועים עצים ותחת כל אחד מהם שלט עם שם חסיד אומות העולם ומדינת המוצא שלו. בשדרת חסידי אומות העולם, שהוקדשה למטרה זו, כ-2,000 עצים.בשנת 1996 נחנך גן חסידי אומות העולם. אדריכלי הגן היו אדריכלי הנוף ליפא יהלום ודן צור. יתר שמותיהם של כ-27 אלף חסידי אומות העולם שהוכרו עד כה (2019) חקוקים בגן חסידי אומות העולם בסדר אלפביתי על קירות שיש, לפי ארץ מוצאם. על קיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם מוקדש קיר נפרד לכל מדינה.

כמו כן, טקסי הענקת אותות חסידי אומות העולם מתקיימים בגן. התואר מוענק בטקס למצילים, כולל אלה שכבר נפטרו וקרוביהם; התואר מוענק לעיתים בארץ הנמען על ידי שגריר ישראל, והוא מעניק מדליה מיוחדת ועליה שמם.

בעבר הייתה נהוגה נטיעת עץ בגן חסידי אומות העולם, אך עד מועד חנוכת הגן זכו קרוב ל-14,000 חסידי אומות עולם להכרה, ומכיוון שלא נותר מקום באתר לנטיעת עץ לכבוד כל אחד מהם, לא נהוגה נטיעה כעת. הנוהג הנוכחי הוא הענקת מדליה ותעודה, וחקיקת שם חסיד אומות העולם על קיר השיש בגן חסידי אומות העולם.

מאות שמות חדשים נוספים לקירות בגן מדי שנה. בשנת 2011 הורחב הגן ונבנו קירות חדשים.

דימיטר פשב

דימיטר פשב, (בבולגרית: Димитър Пешев‏; 25 ביוני 1894, קיוסטנדיל, נסיכות בולגריה - 25 בפברואר 1973, הרפובליקה העממית הבולגרית), היה שר המשפטים וסגן יושב ראש הפרלמנט הבולגרי בתקופת מלחמת העולם השנייה. פשב הוא חסיד אומות העולם, על חלקו בהצלת יהודי בולגריה מגירוש אל מחנות ההשמדה הנאציים.

הארכיבישוף דמסקינוס

הארכיבישוף דמסקינוס פפנדראו (ביוונית: Αρχιεπίσκοπος Δαμασκηνός;‏ 3 במרץ 1891, דורביצה, ממלכת יוון – 20 במאי 1949, אתונה, יוון) כיהן כארכיבישוף של אתונה ובהמשך של יוון. בדצמבר 1944 התמנה לעוצר הממלכה ובהמשך כיהן לתקופה קצרה גם כראש ממשלת מעבר. ידוע בפועלו נגד רדיפת יהודי יוון עליו זכה לתואר חסיד אומות העולם.

המטרופוליט סטפן

המטרופוליט סטפן, (בבולגרית: Стефан I-екзарх,‏ 7 בספטמבר 1878 - 14 במאי 1957), היה הפטריארך של הכנסייה האורתודוקסית בבולגריה. חסיד אומות העולם שסייע בהצלת יהודי בולגריה, מגירוש אל מחנות ההשמדה, בשנת 1943.

המטרופוליט קיריל

המטרופוליט קיריל (בבולגרית: Кирил - български патриарх‏; 3 בינואר 1901 - 7 במרץ 1971) היה איש כנסייה בולגרי, שזכה באות חסיד אומות העולם על חלקו בהצלת יהודי פלובדיב מגירוש אל מחנות הריכוז הנאציים. שימש במהלך כהונתו כבישוף של העיר פלובדיב ולאחר מכן הפטריארך של הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית.

הנס פון דוהנאני

הנס פון דוהנאני, (בגרמנית: Hans von Dohnanyi;‏1 בינואר 1902 - 8 באפריל 1945) היה חסיד אומות העולם ומשפטן גרמני, מראשי קשר העשרים ביולי לרציחתו של אדולף היטלר, ופעיל בולט במסגרת ההתנגדות הגרמנית לנאציזם. שילם בחייו על פעילותו זו.

ולדימיר קורטב

ולדימיר קוּרְטֶב (בבולגרית: Владимир Куртев;‏ 19 באוקטובר 1888, פלבן, נסיכות בולגריה – 8 ביוני 1945, סופיה, ממלכת בולגריה) היה קצין צבא בולגרי, מורה וחבר המזכירות הארצית של הארגון המהפכני המקדוני בתקופת מלחמת העולם השנייה. קורטב הוא חסיד אומות העולם, על חלקו בהצלת יהודי בולגריה מגירוש אל מחנות ההשמדה הנאציים.

וריאן פריי

וריאן פריי באנגלית:(Varian Fry),‏

(15 באוקטובר 1907 - 13 בספטמבר 1967) היה חסיד אומות העולם.

יד ושם

יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל. הקמת המוסד החלה כבר בסוף שנת 1945, וב-19 באוגוסט 1953 הוא הוכרז כמוסד רשמי של מדינת ישראל בחוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953".יד ושם מופקד על תיעוד תולדותיו של העם היהודי לפני השואה ובמהלכה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים. לשם כך המוסד עוסק בהנצחה ותיעוד של מאורעות השואה, באיסוף חפצים ומסמכים, בגביית עדויות על השואה ופרסומן, באיסוף שמות הנספים בשואה והנצחתם, במחקר ובחינוך.

כמו כן הוסמך יד ושם על-פי החוק המיוחד, להעניק את התואר "חסיד אומות העולם" ללא יהודים שפעלו להצלת יהודים מידי הנאצים, תוך סיכון חייהם.

השם "יד ושם" מקורו בספר ישעיהו:

המוסד זכה פעמיים בפרס ישראל. בשנת תשל"ג זכה בפרס עבור מפעל ההוצאה לאור של פנקס הקהילות, ובשנת תשס"ג זכה בפרס על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות ביותר בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

הישיבה נחשבת כאחת הישיבות הראשונות שנוסדו במתכונת הישיבה החדשה, שנייה לישיבת וולוז'ין. נוסדה בעיר מיר שבבלארוס על ידי הרב שמואל טיקטינסקי, לפני שנת ה'תקע"ה, 1815. הישיבה נמנתה עם "ישיבות המוסר" שאימצו את תנועת המוסר. סגנונה הלימודי הושפע מתלמידי ראשי ישיבות שונים שהגיעו ללמוד בישיבה והביאו עמם את סגנון לימודם של רבותיהם, וצביונה המוסרי אף הוא הושפע מתנועת תלמידים זו, בעיקר בוגרי ישיבת סלובודקה שנשלחו לישיבה בידי הסבא מסלובודקה.

תקופת הזוהר של הישיבה באירופה הייתה תקופת בין המלחמות, אז לוטש סגנונה הלמדני בידי ראש הישיבה הצעיר, הרב אליעזר יהודה פינקל שאיזן בין השפעות תלמידי הרב שמעון שקופ ותלמידי הרב ברוך בר ליבוביץ, שניהם תלמידי ר' חיים מבריסק, שהיו הקולות הדומיננטיים בבית המדרש של התקופה. דמותה הכללית של הישיבה הושפעה יותר בפן החינוכי-מוסרי, אותו עיצב "המשגיח" הרב ירוחם ליוואוויץ, חניך אסכולת קלם של תנועת המוסר.

בעת שואת יהודי אירופה ניצלו רבים מתלמידי הישיבה וחלק גדול מהצוות החינוכי כשנמלטו לשנחאי באמצעות אשרות כניסה ליפן שסיפק חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, הניצולים הקימו את הישיבה מחדש בירושלים ובארצות הברית וממנה יצאו ישיבות נוספות.

כיום שוכנת הישיבה המרכזית בשכונת בית ישראל בירושלים, ויש לה ישיבה-בת במודיעין עילית. ענף אחר של הישיבה שעומד עצמאית מבחינה מנהלתית הוא ישיבת מיר בארצות הברית.

כ"ז בניסן

כ"ז בניסן הוא היום העשרים ושבעה בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן. כ"ז בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

צ'יאונה סוגיהארה

זהו שם יפני; שם המשפחה הוא סוגיהארה. צִ'יאוּנֶה (סֶמְפּוֹ) סוּגִיהַארַה, (ביפנית: 杉原千畝‏; 1 בינואר 1900 - 31 ביולי 1986) היה דיפלומט יפני; בהיותו קונסול יפן בקובנה, ליטא, הציל בזמן השואה חייהם של אלפי יהודים מפולין ומליטא. על מעשה זה הוענק לו התואר חסיד אומות העולם.

רובין דימיטרוב

רוּבִּין דימיטרוב (בבולגרית: Рубин Димитров;‏ 30 בספטמבר 1915, סופיה, ממלכת בולגריה – 5 בינואר 1995, תל אביב, ישראל), היה חסיד אומות העולם בשל חלקו במאבק נגד רדיפות יהודי בולגריה במהלך מלחמת העולם השנייה. ב-1962 היגר דימיטרוב לישראל ובה חי את שארית חייו.

שבע מצוות בני נח

שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי מסורת חז"ל, נצטוו עליהן הגויים, להבדיל מתרי"ג המצוות שנצטוו עליהן בני ישראל. על פי מסורת חז"ל, בשש מצוות כבר נצטווה אדם הראשון, והשביעית, שהיא איסור אבר מן החי, ניתנה לנח ולבניו לאחר המבול, עת הותר להם להמית בעלי חיים לצורך אכילתם. אך לדעת רש"י, גם אבר מן החי נאסר כבר לאדם הראשון.

המקורות היהודיים, כדוגמת הגמרא וספרי הרמב"ם, עוסקים רבות בשבע מצוות בני נח ובהשלכותיהן. כיום ישנם גורמים מסוימים ביהדות העוסקים בהפצת 'שבע מצוות בני נח' בקרב אומות העולם. כתוצאה מפעילות זו או של יוזמות עצמיות בקרב גויים, נוצרו בציבור הלא יהודי חוגים המקבלים על עצמם את שבע מצוות בני נח.

השואה
מושגים מרכזיים
מונחון • כרונולוגיה של השואה • אנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזן • חסיד אומות העולם
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספים • הפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספים • נשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקוב • מורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניה • בלגיה • ברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏ • סלובקיה • פולין‏ • צ'כיה • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואה • חסידי אומות העולם • מברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודית
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספים • אנדרטאות להנצחת השואה • מצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשו • חוקרי שואה נוספים
פורטל השואה • גרמניה הנאצית • היסטוריה של עם ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.