חסידות צאנז

חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.

רבי חיים היה תלמיד מובהק של רבי נפתלי צבי מרופשיץ. את חצרו פתח לאחר פטירת רבי אשר ישעיה מרופשיץ, חתנו של רבי נפתלי צבי.

לאחר פטירתו (כ"ה בניסן תרל"ו, אפריל 1876) הקימו ששת בניו[1] חצרות עם שמות חדשים וחסידי אביהם התפצלו ביניהם, אך רובם הלכו לבנו הבכור, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. בנו הרביעי, רבי אהרן, נשאר לכהן כרב ואדמו"ר בצאנז אך כונה 'רב הקרייז' כלומר רב האזור ('הגלילות'), תואר שהיה לו כבר בחיי אביו. גם בדורות שלאחריהם חלו התפלגויות בתוך החצרות של השושלת ועשרות חצרות שונות הוקמו מהשושלת, והתקיימו עד השואה.

Divrei Chaim of Sanz
רבי חיים הלברשטאם, מייסד חסידות צאנז

חצרות חסידיות בשושלת צאנז

אדמו"רי השושלת כיהנו כרבנים ואדמו"רים בעשרות עיירות בגליציה ובמזרח-אירופה. רוב השושלות נרצחו בשואה. החסידויות בשושלת שקיימות כיום הן:

חסידויות עם מעט חסידים ומורכבות בעיקר מאוהדים ומתפללי בית הכנסת.

חסידויות שלהן יש רק אדמו"רים ללא חסידים.

מלבד חצרות אלו, ישנן עוד חצרות שאדמו"ריהן היו חסידי צאנז, והם ממשיכים את דרכה של צאנז, בהן חסידות סאטמר וחסידות פשעווארסק.

שושלת צאנז

רבי אהרן, בנו של ה"דברי חיים", נולד בתקפ"ז בעיר רודניק שבגליציה. נישא לחנה עלקא בת הגביר יעקב מדוקלה, נכד הנודע ביהודה. היה תלמידם של אביו ושל רבי צבי הירש מרימנוב ועוד. בשנת תרי"ז, בחיי אביו, נבחר לרב של צאנז ובהמשך גם לרב הגליל ובו כשלושים עיירות. בתרל"ו החרים אדם שסירב לפסק דין שהוציא בית הדין ובעקבות כך ישב שישה שבועות בבית האסורים. דברי תורתו עסקו רבות בחטא אדם הראשון ובעקידה. העלה באש את כתביו לפני פטירתו. מקצת מדברי תורתו נמצא בספר מגד ארץ לרבי אהרן הלברשטאם (נכד אחיו רבי דוד מקשאנוב). תולדותיו ומכתבים שלו נדפסו בספר קדושת אהרן. נפטר בא' באב תרס"ג.

לאחר פטירתו מילא את מקומו באדמו"רות צאנז בנו רבי אריה לייבוש, שנולד בשנת תרי"ב. בשנת תרמ"א מונה כרבה של גריבוב ובשנת תרס"ג נקרא למלא את מקום רבנות אביו בצאנז. צאצאיו המשיכו את מקומו בגריבוב, וממנו יצאה חסידות גריבוב. לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו רבי מרדכי זאב שכיהן לפני כן בגריבוב.

בן נוסף של רבי אהרן, רבי שלום, היה חתנו של רבי מאיר מדז'יקוב. כיהן כרב בפיקלו (הסמוכה לצאנז) וכראב"ד בצאנז. לאחר פטירתו מילא את מקומו ברבנות בצאנז חתנו רבי ברוך קנר (נינו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם) שעד אז כיהן כרב ואדמו"ר מטשכויב.

צאצאים נוספים של רבי חיים שכיהנו בצאנז היו:

  • רבי יחיאל נתן מברדיוב כיהן משנת תרמ"ה עד שנת תרס"ד כרבה של צאנז-ישן. לאחר שעבר לברדיוב למלא את מקום אביו, מילא את מקומו ברבנות בנו רבי אביגדור צבי (חתנו של רבי אריה לייב מגריבוב) שהתגורר בפיקלו, עד שנת תרצ"ג אז חזר לברדיוב לכהן כרב במקום אביו שנפטר. חתנו של רבי יחיאל נתן, רבי חנה הירש רובין כיהן אף הוא כ"אדמו"ר מסאטמר" בצאנז-ישן.
  • רבי משה משינאווא, בנו של רבי יחזקאל שרגא. כיהן משנת תרס"ג ועד לפטירתו בשנת תרע"ט בצאנז ונקבר ליד סבו הדברי חיים. נכדו של רבי משה, רבי זלמן יהודה כיהן אף הוא בצאנז.
  • רבי נפתלי צבי הלברשטאם (נכדו של רבי דוד מקשאנוב) וצאצאיו שכיהנו בפיקלו.
  • חתנו רבי יצחק טוביה רובין (גזע גלגוב) ובנו רבי אשר ישעיה.
  • נכדו רבי מרדכי דוד אונגר (בן חתנו רבי משה) מגזע דומברובה ובנו רבי בן ציון כיהנו באדמו"רות בצאנז.

חסידות צאנז לאחר השואה

לאחר השואה הקים רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם את קריית צאנז בנתניה. למרות זאת הוא כונה בדרך כלל "הרבי מקלויזנבורג", על שם מקום רבנותו לפני השואה. כיום מקובל לכנות את חצרו של בנו בישראל, רבי צבי אלימלך הלברשטאם, בשם צאנז בלבד, והוא מכונה "הרבי מצאנז".

הערות שוליים

  1. ^ בנו השלישי רבי מאיר נתן נפטר בחייו בשנת תרט"ו בגיל 31. והשאיר אחריו בן ובת. בנו היה רבי שלמה אבי חסידות באבוב, בתו הייתה אשת רבי נפתלי ממעליץ. רבי נפתלי היה קרוב משפחתה בהיות רבי מאיר נתן חתנו של רבי אליעזר מדז'יקוב, דודו זקינו של רבי נפתלי.
חצרות חסידיות
שושלת מייסדי החסידות הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי בית צ'רנוביל: צ'רנובילקוריסטשובצ'ארקסאוורוטשמקארובטריסקטולנאסקווירארחמסטריווקאשפיקובמחנובקההורניסטייפולמאלין-ראדומישלברזנהחסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלהקאפוסטליאדיניעז'יןבית קרלין-לכוביץ': קרליןלודמירלעכוויטשקובריןסלוניםקוידנובקוברין-ביאליסטוקפינסק-קרליןברסלבקוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטאקרסנהאוסטרהאסטפיןנישכיז (אוסטילה, קובלה)אניפוליליניץ-מונסטריץ'סאווראןאליקוולעדניקאמדורפרוסקורובקמינקא-מיראפאלרשקובקאשיווקא - דויד הורודוקלובושוב-יאנוב
חסידויות מזרח גליציה בית רוז'ין: סדיגורהצ'ורטקובהוסיאטיןבויאןקופיטשניץאוז'ירן-בראדידרוהוביץ'בית זלוטשוב: יאמפולהראדווילזברז'זוויהלקרמניץסקאליהבית פרמישלאן: פרמישלאןקאלישגלינאסאסוב (גזע ר' משה לייב)קוסובאוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת)סקאהליאריטשובסטרליסקסטרטיןבעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטיןקומרנהאלעסק-סטניסלבסאסובירוסלבקמינקאברז'אןבוטשאטש ('אשל אברהם')סאמבורנארול
חסידויות מערב גליציה ליז'נסקרימנובדינובבלאז'ובבית רופשיץ: רופשיץגלגובלינסקמעליץדז'יקובבארנוברוזבדובסטוטשיןבית צאנז: צאנז • שינאוואקשאנובבאבובגורליץראצפרטטשכויבסטרופקוברודניקברדיובגריבובצאנז-קלויזנבורגצאנז-ז'מיגראדטשקאווע ♦ • דומברובהוישניצאפשעווראסק
חסידויות פולין אפטא-זינקוב-מז'יבוז'בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסקפיאסצנאאוסטרובצאלוקווע וולברוז'בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשיןפשדבורז'אפטא-וואלברום-וודיסלברדומסק-קרימילוברדושיץקראקא (גזע ה'מאור ושמש')חלם (ר' נטע)קוזמיר-מודז'יץלעלובקארובחלםלנטשנהאוז'רובוויליפוליליפסקבית פשיסחה: ביאלאפוריסוב-קאלושיןבית וורקא: וורקאאמשינוב (אופלה) • אלכסנדרסטריקובראדזימיןנדרזין - סקרנביץבית איזביצא: איזביצה ראדזיןלובלין • מרקשוב ♦ בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז')גורטשכנובסוכטשובגוסטיניןפילץנובומינסקזיכליןויסקוט-קרושנוביץ
חסידויות רומניה בית רוז'ין: בוהושליובהשטפנשטוסלויפשקאןאדז'ודבית נדבורנא: נדבורנהקרעטשניף (ביטשקוב)ראחובחוסטנדבורנה באניהפיטסבורגבישטינאסטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי)טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה)זוטשקא (סטאניסלב)בית ויז'ניץ: ויז'ניץויז'ניץ מונסיסרט ויז'ניץאנטניאווישווהצ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים')שאץדעעשפאלטישאןבוצ'צ'ה-בוטושאןסקולעןריבניץ
חסידויות הונגריה בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) ♦ ליסקאספינקאטאהשקוסוןפאפאקאליבקרעסטירמונקאטשקאפישנאסוידביקסאדהאדאס-מטסלקה חבורת שומר אמוניםברגסז
חסידויות ארץ ישראל ערלויאשלגמאקוואדאראגמטרסדורףמישקולץשומרי אמונים: שומרי אמוניםתולדות אהרןתולדות אברהם יצחקמבקשי אמונהחסידויות ירושלמיות: דושינסקיאמשכנות הרועיםקהל חסידי ירושליםחסידויות חדשות: ר' אשר פריינדתורת חכםנחלת יעקבנזר ישראל
חסידויות ארצות הברית בוסטוןאונגווארוויעןחסידויות חדשות: אמונת ישראלתולדות יהודה סטוטשיןהיכל התפילהשערי תפילה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.