חסידות נובומינסק

חסידות נובומינסק היא שושלת אדמו"רים שפעלה בפולין ובהמשך בארצות הברית.

היו שכינו אותו ''פוילשע קרלינרס'', ''פוילשע'', כי חסידות נובומינסק משתייכת לחסידי פולין, שזה התאפיין בלבוש פולני במיוחד בכובע הפולני ספודיק. אך מנהגים היו של חסידי קרלין וכן אדמו''רים שינו את שם משפחתם מקנצלבויגן לפרלוב , כמו שם משפחתם של אדמו''רי קרלין.[1]

מייסד השושלת רבי יעקב פרלוב היה מצאצאי רבי מרדכי מנסכיז ורבי שלמה חיים מקוידנוב. נינו, רבי יעקב פרלוב, מכהן כיום כאדמו"ר מנובומינסק בניו יורק ומשמש יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.

Tisch in 1947
רבי יעקב ישראל קורף מזווהיל-מז'יבוז' עורך טיש משפחתי עם הרבנים מרחמסטריווקא, נובומינסק, סקווירא, קופיטשניץ, בויאן, צ'רנוביל, קוסון, קוברין, שאץ, ברוד, טולנה וויז'ניץ. 1947

אדמו"רי החסידות

רבי יעקב פרלוב

מייסד חסידות נובומינסק, היה רבי יעקב פרלוב (תר"זכ"ג באדר א' תרס"ב, 1902), בן נינו של רבי מרדכי מניסכיז. אביו, רבי שמעון מזאוויחוואסט, נשא את שם משפחת חותנו, רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב. רבי יעקב התייתם מאביו בגיל צעיר וגדל בבית סבו בקוידנוב. לאחר נישואיו לבתו של רבי לייבוש מפרוסקורוב התגורר בעיירה סטארשלה וכיהן שם ברבנות. בשנת תרל"ב (1872) עבר לנובומינסק (מינסק-מזובייצקי) הסמוכה לוורשה, שם זכה לפרסום רב ורבים נהרו לפתחו. בשנת תרנ"ו (1896) הקים בנובומינסק ישיבה שבה למדו כ-200 תלמידים.[2] חתנו היה רבי משה מרדכי ממזיבוז'-פלצוויזנה (אביו של הוגה הדעות אברהם יהושע השל).

בניו, רבי אלתר ישראל שמעון, רבי יהודה אריה ורבי שלמה חיים, כיהנו כאדמו"רים.

רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב מנובומינסק וצאצאיו

רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב (תרל"דו' בטבת תרצ"ג) היה בנו הבכור של רבי יעקב פרלוב. לאחר נישואיו לבתו של רבי ברוך מאיר מאזרניץ (בן רבי מנחם נחום בן רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל) התמנה לראש הישיבה שהקים אביו. באותן שנים היה צמוד לאביו ורשם את דברי תורתו. בשנת תרס"ב (1902), בגיל 28, נפטר אביו והוא התמנה כאדמו"ר במקומו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה והמשיך שם להנהיג את עדתו. התפרסם בגדולתו בתורה ובצדיקותו ועמד בקשר עם גדולי האדמו"רים בפולין. נפטר בשנת תרצ"ג. דברי תורתו נאספו בספר "תפארת אי"ש" (על הגדה של פסח - ורשה תרצ"ג, על המועדים - ירושלים תשכ"ט). שניים מבניו, רבי נחום מרדכי ורבי יוסף, כיהנו כאדמו"רים. גידל את אחיינו, אברהם יהושע השל שהתייתם מאביו.[3]

רבי יהודה אריה פרלוב מנובומינסק - וואלדובה - ויליאמסבורג

רבי יהודה אריה פרלוב (תרל"זי' באלול תשכ"א, 1961), בנו השני של רבי יעקב מפרלוב, היה חתן רבי דוד טברסקי ממקארוב. התיישב בוואלדובה ושימש שם רב ואדמו"ר. בשנת תרפ"ב היגר לארצות הברית, והקים את חצרו בויליאמסבורג, ברוקלין. היה ממיסדי אגודת האדמורי"ם ואגודת ישראל בארצות הברית. ספריו "לב אריה החדש" ו"קול יהודה".[5]

רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב

שלמה חיים פרלוב (תר"מי"א בתמוז תש"ג, 1943), בנו השלישי של רבי יעקב פרלוב, התפרסם כגדול בתורה כבר בצעירותו ובגיל 12 כבר שלח מכתבים לגדולי דורו. לאחר פטירת דודו-חותנו, רבי יהושע השל פאדובה מבולחוב, התמנה כאדמו"ר ורב במקומו. הקים ישיבה בעירו. היה חותנם של הרב אלימלך בן ציון שפירא בנו של האדמו"ר מפיאסצנא ושל רבי דוד משה מגוואדז'יץ. בתקופת השואה עודד וחיזק את בני קהילתו. בשנת תש"ג נלקח לגטו סטרי ובי"א בתמוז הוצא שם להורג בכיכר העיר כשהוא עטוף בטלית. בני משפחתו נספו גם הם בשואה מלבד בתו וחתנו. ספריו: "קהלת שלמה", "מקדש שלמה" ו"מעשה אבות".[6]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ אדמורים שנספו בשואה, מוסד הרב קוק
  2. ^ אודותיו ראו: שמואל מאירי, ‏שושלת נובומינסק, בית יעקב, גיליון 212/213, עמוד 17
  3. ^ אודותיו ראו כאן; ספריו: תפארת איש על הגדה של פסח, ורשה תרצ"ג, באתר HebrewBooks
  4. ^ אודותיו ראו: פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה; גם במיידאנק ואושביץ זהרו פניהם, בית יעקב, גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 9, באתר HebrewBooks
  5. ^ לב אריה החדש - חלק א', ירושלים תרצ"ג, באתר HebrewBooks; לב אריה החדש - חלק ב', ירושלים תרצ"ג, באתר HebrewBooks; קול יהודה, ברוקלין תש"ו, באתר HebrewBooks
  6. ^ אודותיו ראו: פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה; מספריו: מקדש שלמה, בילגוריא תרצ"ז, באתר HebrewBooks; מעשה אבות, סיגט תרס"ז, באתר HebrewBooks.
חסידות קוידנוב

חסידות קוידנוב היא חצר ליטאית, שראשיתה בתחילת המאה ה-19. מקים החסידות היה רבי שלמה חיים פרלוב, נכדם של רבי מרדכי מלעכוויטש ושל רבי אשר מסטולין (הראשון). מרכז החסידות היה בעיירה קוידנוב (כיום דזיארז'ינסק (Дзяржынск) בבלארוס).

האדמו"ר הנוכחי הוא רבי יעקב צבי מאיר ארליך, המכהן בבני ברק.

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש. היא אחת החצרות הוותיקות בתנועת החסידות. בשנות ה-50 של המאה ה-20 נחלקה החסידות לשתי חצרות. הגדולה יותר נקראת קרלין-סטולין, בראשות רבי ברוך שוחט, ומונה כ-2,200 משפחות. השנייה נקראת כיום פינסק-קרלין ובראשה עומד רבי אריה רוזנפלד, ומונה כ-500 משפחות.

אחד המאפיינים הבולטים של חסידות קרלין הוא התפילה, המלווה בצעקות.

יעקב פרלוב (ארצות הברית)

הרב יעקב פרלוב (נולד ה'תר"ץ, 1930 ?) הוא אדמו"ר וראש ישיבה אמריקאי, יו"ר אגודת ישראל באמריקה ויושב ראש מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

שושלת נשכיז

שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי ווהלין (כיום אוקראינה). אבי השושלת היה רבי מרדכי מנשכיז. משושלת זו התפצלו שושלות אוסטילה וקובלה. חסידות נובומינסק אף היא מקורה בשושלת זו.

שלמה חיים פרלוב

האם התכוונתם ל...

חצרות חסידיות
שושלת מייסדי החסידות הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי בית צ'רנוביל: צ'רנובילקוריסטשובצ'ארקסאוורוטשמקארובטריסקטולנאסקווירארחמסטריווקאשפיקובמחנובקההורניסטייפולמאלין-ראדומישלברזנהחסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלהקאפוסטליאדיניעז'יןבית קרלין-לכוביץ': קרליןלודמירלעכוויטשקובריןסלוניםקוידנובקוברין-ביאליסטוקפינסק-קרליןברסלבקוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטאקרסנהאוסטרהאסטפיןנישכיז (אוסטילה, קובלה)אניפוליליניץ-מונסטריץ'סאווראןאליקוולעדניקאמדורפרוסקורובקמינקא-מיראפאלרשקובקאשיווקא - דויד הורודוקלובושוב-יאנוב
חסידויות מזרח גליציה בית רוז'ין: סדיגורהצ'ורטקובהוסיאטיןבויאןקופיטשניץאוז'ירן-בראדידרוהוביץ'בית זלוטשוב: יאמפולהראדווילזברז'זוויהלקרמניץסקאליהבית פרמישלאן: פרמישלאןקאלישגלינאסאסוב (גזע ר' משה לייב)קוסובאוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת)סקאהליאריטשובסטרליסקסטרטיןבעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטיןקומרנהאלעסק-סטניסלבסאסובירוסלבקמינקאברז'אןבוטשאטש ('אשל אברהם')סאמבורנארול
חסידויות מערב גליציה ליז'נסקרימנובדינובבלאז'ובבית רופשיץ: רופשיץגלגובלינסקמעליץדז'יקובבארנוברוזבדובסטוטשיןבית צאנז: צאנזשינאוואקשאנובבאבובגורליץראצפרטטשכויבסטרופקוברודניקברדיובגריבובצאנז-קלויזנבורגצאנז-ז'מיגראדטשקאווע ♦ • דומברובהוישניצאפשעווראסק
חסידויות פולין אפטא-זינקוב-מז'יבוז'בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסקפיאסצנאאוסטרובצאלוקווע וולברוז'בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשיןפשדבורז'אפטא-וואלברום-וודיסלברדומסק-קרימילוברדושיץקראקא (גזע ה'מאור ושמש')חלם (ר' נטע)קוזמיר-מודז'יץלעלובקארובחלםלנטשנהאוז'רובוויליפוליליפסקבית פשיסחה: ביאלאפוריסוב-קאלושיןבית וורקא: וורקאאמשינוב (אופלה) • אלכסנדרסטריקובראדזימיןנדרזין - סקרנביץבית איזביצא: איזביצה ראדזיןלובלין • מרקשוב ♦ בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז')גורטשכנובסוכטשובגוסטיניןפילץ ♦ נובומינסק • זיכליןויסקוט-קרושנוביץ
חסידויות רומניה בית רוז'ין: בוהושליובהשטפנשטוסלויפשקאןאדז'ודבית נדבורנא: נדבורנהקרעטשניף (ביטשקוב)ראחובחוסטנדבורנה באניהפיטסבורגבישטינאסטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי)טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה)זוטשקא (סטאניסלב)בית ויז'ניץ: ויז'ניץויז'ניץ מונסיסרט ויז'ניץאנטניאווישווהצ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים')שאץדעעשפאלטישאןבוצ'צ'ה-בוטושאןסקולעןריבניץ
חסידויות הונגריה בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) ♦ ליסקאספינקאטאהשקוסוןפאפאקאליבקרעסטירמונקאטשקאפישנאסוידביקסאדהאדאס-מטסלקה חבורת שומר אמוניםברגסז
חסידויות ארץ ישראל ערלויאשלגמאקוואדאראגמטרסדורףמישקולץשומרי אמונים: שומרי אמוניםתולדות אהרןתולדות אברהם יצחקמבקשי אמונהחסידויות ירושלמיות: דושינסקיאמשכנות הרועיםקהל חסידי ירושליםחסידויות חדשות: ר' אשר פריינדתורת חכםנחלת יעקבנזר ישראל
חסידויות ארצות הברית בוסטוןאונגווארוויעןחסידויות חדשות: אמונת ישראלתולדות יהודה סטוטשיןהיכל התפילהשערי תפילה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.