חנן חבר

חנן חֶבר (נולד ב-14 בינואר 1953) הוא מופקד הקתדרה ע"ש יעקב והילדה בלאושטיין ללשון וספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת ייל ופרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חנן חבר
חנן חבר, 2001
ענף מדעי ספרות
תרומות עיקריות
חקר הספרות עברית

ביוגרפיה

חבר נולד בקריית מוצקין, למד בתיכון בסמ"ת בחיפה וסיים עם תואר של טכנאי אלקטרוניקה. שירת בצבא בנח"ל בין השנים 19711974. ב-1975 החל ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בחוג לספרות עברית, ושם גם השלים את התואר השני ואת הדוקטורט (בהדרכת פרופ' דן מירון) בשנת 1984. בשנת 1986 שהה חבר בשנת השתלמות של פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ברקלי. הוא לימד משנת 1979 ועד שנת 2012 בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית, לבד מהשנים 19892000, בהן לימד בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב. במהלך השנים הוא לימד גם באוניברסיטאות שונות בארצות הברית ובהן: אוניברסיטת נורת'ווסטרן, אוניברסיטת מישיגן באן ארבור ואוניברסיטת קולומביה. במחקריו עסק במשך שנים רבות בחקר יצירתו ופועלו של המשורר אורי צבי גרינברג, כתב עליו שלושה ספרי מחקר וספר ביוגרפי[1].

חבר הוא עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים. בנוסף, עורך סדרת סיפורת בהוצאת הקיבוץ המאוחד וחבר הוועדה האקדמית שמייעצת להוצאת רסלינג.

פעילות ציבורית

חבר היה פעיל בתנועת יש גבול, המזוהה עם השמאל, וב-1987 ייסד יחד עם עדי אופיר את השנה ה-21 - תנועת מחאה נגד הכיבוש. הוא מתגורר עם זוגתו ד"ר אורלי לובין, מרצה לספרות באוניברסיטת תל אביב. הוא חתם על מספר עצומות של אקדמאים מהשמאל, בין השאר חתם על עצומת תמיכה בסרבנות לשרת בשטחים[2] ועל עצומה הקוראת להחרמת מכללת אריאל[3].

מספריו

  • צמיחת השיר הפוליטי בשירה העברית בארץ-ישראל, (ירושלים: דיסרטציה בהדרכת פרופ' דן מירון, האוניברסיטה העברית, יוני 1984).
  • אורי צבי גרינברג במלאת לו שמונים (קטלוג התערוכה: ירושלים: בית הספרים הלאומי, 1977).
  • פריחת הדומיה, עיונים בשירת אברהם בן-יצחק (ספרי סימן קריאה הוצאת הקיבוץ המאוחד: תל אביב, 1993).
  • פייטנים ובריונים, צמיחת השיר הפוליטי העברי בארץ-ישראל (ירושלים: מוסד ביאליק, 1994). (עיבוד נרחב של עבודת הדוקטור).
  • בשבי האוטופיה, מסה על שירה ומשיחיות בשירה העברית בארץ-ישראל בין שתי מלחמות העולם (קריית שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, אוניברסיטת הנגב, 1995).
  • ספרות שנכתבת מכאן, קיצור הספרות הישראלית (תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1999).
  • פתאום מראה המלחמה: לאומיות ואלימות בשירה העברית בשנות הארבעים (תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001).
  • Producing the Modern Hebrew Canon, Nation Building and Minority Discourse (New-York and London: New York University Press, 2002)
  • מולדת המוות יפה: אסתטיקה ופוליטיקה בשירת אורי צבי גרינברג (תל אביב: הוצאת עם-עובד, ספרית אופקים, 2004).
  • בעיר ההרגה: ביקור מאוחר, במלאת מאה שנה לפואמה של ביאליק (בשיתוף עם מיכאל גלוזמן ודן מירון) (תל אביב: סדרת חיי מדף, פטיש, הוצאת רסלינג, 2005).
  • קורא שירה, רשימות, מסות ומחקרים על שירה עברית (תל אביב: הוצאת קשב, 2005).
  • אל החוף המקווה, הים בתרבות העברית המודרנית (ירושלים: הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007)[4].
  • הסיפור והלאום, קריאות ביקורתיות בקאנון הסיפורת העברית (תל אביב: הוצאת רסלינג, תל אביב, 2007).
  • מראשית: שלוש מסות על שירה עברית ילידית (תל אביב: קשב לשירה, 2008).
  • לרשת את הארץ, לכבוש את המרחב: על ראשית השירה העברית בארץ ישראל, מוסד ביאליק, 2015.
  • אנחנו שברי חרוזים, הוצאת מאגנס, 2017[5].

כמו כן ערך מספר ספרים, בהם:

  • אל תגידו בגת - הנכבה הפלסטינית בשירה העברית 1948–1958, אסופת שירים בעריכת חנן חבר (פרדס הוצאה לאור, 2010).[6]
  • (עם משה רון) ואין תכלה לקרבות ולהרג: שירה פוליטית במלחמת לבנון (תל אביב: ספרי סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1983).
  • ספרות ישראלית (מחקרי מכון פורטר, המכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב, יולי 1996).
  • Avraham Ben Yitzhak, Collected Poems, Translated by Peter Cole, edited with afterword by Hannan Hever (Jerusalem: Ibis Editions, 2003).
  • רגע של הולדת: מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון (ירושלים: מוסד ביאליק, 2007).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דליה קרפלממציא הפשיזם הישראלי, באתר הארץ, 28 ביולי 2004
  2. ^ גילוי דעת של חברי סגל מהאוניברסיטאות והמכללות, תיאר סירוב
  3. ^ אור קשתי, 155 מרצים קוראים להטיל חרם אקדמי על אריאל, באתר הארץ, 9 בינואר 2011
  4. ^ אברהם בלבןהים הוא בעצם יבשה בלי קונפליקטים, באתר הארץ, 18 במרץ 2007
  5. ^ אבנר שפירא, עידן הטראומה: ספרים המבקשים לנסות ולאחות את הפצעים הנפשיים, באתר הארץ, 10 ביולי 2017
  6. ^ אל תגידו בגת - הנכבה הפלסטינית בשירה העברית 1948–1958 באתר לקסיקון הספרות העברית החדשה
אברהם בן יצחק (משורר)

אברהם בן יצחק (13 בספטמבר 1883 – 29 במאי 1950) היה משורר עברי.

אורי צבי גרינברג

אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות. חתן פרס ישראל לספרות יפה (1957) ופרס ביאליק לספרות יפה (1947, 1954, 1977).

דן מירון

דן מירון (נולד ב-1934 בתל אביב) הוא אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית. הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופסור באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. זוכה פרס ביאליק לחכמת ישראל (תש"ם) ופרס ישראל לחקר הספרות העברית (תשנ"ג-1993).

זמן יהודי חדש

זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני – מבט אנציקלופדי היא אנציקלופדיה ב-5 כרכים, שיצאה לאור בהוצאת כתר בשנת 2007.

האנציקלופדיה עוסקת בתהליכי המודרניזציה והחילון שפקדו את התרבות היהודית מאמצע המאה ה-18 ועד סוף המאה ה-20, כחלק מתהליכי החילון וההתחדשות של התרבות הכללית, ומציגה את העושר והגיוון שהולידו בה תהליכים אלה. באנציקלופדיה כ-800 תמונות.

האנציקלופדיה מביאה גם מבט חדש על תהליכים שהתרחשו בעם היהודי בעבר רחוק יותר, אך מחקרים חדשים חשפו אותם לנקודת השקפה אחרת מזו שהייתה מקובלת בעבר. מבט חדש זה אינו רואה את הקיום היהודי בימינו כקשור בהכרח באורח חיים של שמירת מצוות; הוא שולל את הגישה כי מי שאינו מקיים מצוות אינו יכול לראות עצמו יהודי. קיום יהודי זה קשור במערכת מסועפת, הנבנית על אוצרות התרבות היהודית שהצטברו במהלך אלפי שנים, אך ניזונה גם מערכים אנושים כלליים ומגיבה מתוך השתנות והתחדשות מתמידות על ההתפתחות המתחוללת בתחומי הרוח בעולם הרחב.

יהודה שנהב

יהודה שנהב-שהרבני (נולד ב-26 בפברואר 1952) הוא סוציולוג ישראלי, הפועל במסורת של הסוציולוגיה הביקורתית. עוסק בסוציולוגיה של ביורוקרטיה, ניהול וקפיטליזם אמריקני וכן בנושאי ריבוד ואתניות בישראל. פרופסור מן המניין בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית. בנוסף עוסק בתרגום פרוזה ועיון מערבית לעברית.

יהודים-ערבים

הצירוף יהודים ערבים או ערבים יהודים משמש לציון יהודים שמוצאם מארצות ערב או שהיו תחת השפעה ערבית-איסלאמית. השימוש במונח נדיר בשיח הציבורי הישראלי, אך הוא רווח אצל אנשי אקדמיה מסוימים מתחום הסוציולוגיה הביקורתית ובקרב פעילים פוליטיים בישראל ומחוצה לה אשר יש הרואים אותם מזוהים ברובם עם גורמים אנטי-ציוניים[דרוש מקור].

על השימוש במונח נמתחת ביקורת נוקבת בקבוצות נרחבות הציבור הישראלי, וגם מצד היסטוריונים וחוקרי לאומיות מזרמים שונים, הרואים ביצירת התיוג חלק ממאבק פוליטי רדיקלי ולא אמירה סוציולוגית אקדמית.

יצחק שמי

יצחק שָמי (4 באוגוסט 1888, חברון – מרץ 1949, חיפה) היה סופר עברי, מראשוני הסופרים העבריים החדשים שפעלו בארץ ישראל בימי טרום-המדינה. יצירתו, הייחודית לתקופתה, עסקה בדמויות והתרחשויות המושרשים בהווי יהדות המזרח ובני ערב. שמי פרסם מספר סיפורים קצרים ואת הנובלה "נקמת האבות", וכן כתב מספר שירים ומאמרים. מבקר הספרות גרשון שקד, תיאר את הנובלה פרי עטו של שמי "כאחת מהיצירות החשובות ביותר בספרות העברית".

יש גבול

"יש גבול" היא תנועת שמאל רדיקלי ישראלית בולטת, והוותיקה בתנועות הסרבנות בישראל.

מחקרי ירושלים בספרות עברית

מחקרי ירושלים בספרות עברית הוא כתב עת מדעי לספרות עברית, הרואה אור כשנתון בחוג לספרות עברית, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.

הגיליון הראשון של כתב העת יצא לאור בשנת תשמ"א-1981, בעריכתו של עזרא פליישר. בפתח גיליון זה נאמר:

כרך ראשון זה של 'מחקרי ירושלים בספרות עברית' מכיל מאמרים מפרי עטם של חברי הסגל האקדמי של החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית כירושלים. חוקרים צעירים וּותיקים מביאים בו מתוצאות עיונם ועמלם בתחומים שונים של חקר ספרותנו. הנושאים הנדונים בקובץ מייצגים כמה חטיבות עיקריות של היצירה הספרותית העברית לדורותיה: גיוונם משקף את ההיקף הגדול של החומר הראוי לעלות לדיון, ואת ריבוי הברירות, ההעדפות, השיטות והגישות שבהן ניתן לבוא אל חקרו.משתתפים בו בין השאר החוקרים: עמינדב דיקמן, אופיר מינץ-מנור, טלי ארטמן, גילה וכמן, דינה שטיין, גלי דרוקר בר-עם, דוד פישלוב, תמר יעקבי, לילך לחמן ודולי בן-חביב. בשנת תשע"א 2011 ערכו אותו אריאל הירשפלד, חנן חבר ויהושע לוינסון.

כתב העת כולל: מחקרים אקדמיים, ביקורת ספרים וסקירת ספרים חדשים.

משה רון

משה (מוקי) רון (נולד ב-20 ביולי 1945) הוא פרופסור לספרות אנגלית ולספרות השוואתית באוניברסיטה העברית, מתרגם ועורך ספרותי ישראלי.

נקמת האבות

"נקמת האבות" הוא ספרו היחיד של הסופר העברי יצחק שמי. הספר, שמתאר בנאמנות את עולמם של ערביי ארץ ישראל שבמחיצתם בילה שמי היהודי את ילדותו, יצא לאור לראשונה ב-1927 בהוצאת מצפה. המבקר גרשון שקד, שכתב את המבוא לגרסת הספר שיצאה לאור ב-1975, תיאר את הנובלה כאחת מהיצירות החשובות ביותר בספרות העברית.

הספר זכור גם בגלל חלקו בפרשת החייל אורי אילן, שהשאיר מסרים על גבי דפים מעותק של הספר שנמצא בתאו לפני שהתאבד בשבי הסורים ב-1955.

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ה'תש"ל) היה משורר, עיתונאי, ומחזאי ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת. חתן פרס ישראל לספרות לשנת 1968.

עזרא זוסמן

עזרא זוּסְמן (1900 – י"ג בסיוון תשל"ג, יוני 1973) היה משורר עברי, מתרגם, עורך ומבקר תיאטרון ישראלי.

חתן פרס ביאליק לספרות יפה לשנת 1968.

על זאת

"על זאת" הוא שיר מאת נתן אלתרמן שפורסם במדורו "הטור השביעי" בעיתון "דבר" ב-19 בנובמבר 1948, בעת שמלחמת העצמאות הייתה בעיצומה. השיר עוסק בטוהר הנשק, ולאחר פרסומו הופץ בקרב חיילי צה"ל, לפי החלטת דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון.

פרקים של ספר המדינה

פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בספר "סמוך ונראה". בסאטירות לועג עגנון לסדרי הממשל והדיון הציבורי. "'ספר המדינה' מציג את החיים כפארסה או כאבסורד", ציינה חוקרת הספרות מנוחה גלבוע. על בחירתו של עגנון בסאטירה כתב חנן חבר: "עגנון משתמש בעיקר בעיצוב קריקטורי, המציג גרסה מוגזמת וקיצונית של המציאות. מצד אחד הסאטירה מרוחקת מן המציאות וביקורתית כלפיה, ומצד אחר היא מעוגנת במציאות."תחילתם של "פרקים של ספר המדינה" ב"פתיחה לספר המדינה", שלאחריה ארבע סאטירות:

החוטפים: על בעיית ריבוי הנאומים ומיעוט המעשים.

שלום עולמים: על המחלוקת בעם.

קליפת תפוח זהב: על שמירת הניקיון במרחב הציבורי.

על המיסים: על הוועדה הממשלתית כפתרון לכל בעיה, ובמקרה זה - הטלת מס לשם התמודדות עם גרעון בתקציב המדינה.אף שהפרקים מופיעים בקובץ "סמוך ונראה" כמקשה אחת, הם נכתבו כל אחד בנפרד, ופורסמו בסדר שונה מזה שבו הם מופיעים בקובץ: "קליפת תפוח זהב" ראה אור ראשון, בשנת 1939. (לפי ספרו של דן לאור חיי עגנון עמוד 683 הערה 59 הוא יצא לאור בשנת 1942). מועד התרחשותו של הסיפור, לאחר שניתנו לראשונה המלצות על חלוקתה של ארץ ישראל, בא לידי ביטוי במשפט המופיע בו: "הרי הארץ עתידה להחלק, ועדיין אין אדם יודע בחלקו של מי יפול מקום זה, שמא יפול בחלקם של צרינו". "החוטפים" ו"שלום עולמים" ראו אור בשנת 1942, ואחרונים ראו אור "פתיחה לספר המדינה", ו"על המיסים" ב-1950. פרסומו של "על המיסים" לאחר קום המדינה הביא לכך "שבעקבותיו הואשם עגנון בטיפוח רוח ניהיליסטית ובפגיעה בלתי צודקת ב'מדינתנו הצעירה'".

רמי דיצני

רמי דיצני (1950 - 15 ביולי 2012) היה משורר ישראלי.

דיצני היה מהנדס אלקטרוניקה, בוגר בית הספר לקולנוע בלונדון ומדריך תיירים מוסמך. הוא פרסם שירים בעיתונים ובכתבי עת. נפטר ב-15 ביולי 2012 לאחר מחלה ממושכת.

שירתו כוללת סוגים שונים וקשת רחבה של נושאים: שירי ילדים, שירי אהבה ליריים וגם שירי מחאה בוטים. בשירתו ניכר שילוב בין היסוד הסיפורי ובין כתיבה לירית רגישה.

על שירת המחאה של דיצני כתב המבקר חנן חבר: "הוא פרץ באלימות פיוטית, בהופכו את הדוחה, הצורם, המזעזע, ואפילו את המגעיל - לכלים לשוניים שיריים בעלי ייחוד".

שירה מזרחית

שירה מזרחית היא סוגה בשירה היהודית-ישראלית שנכתבה בסגנון מזרחי.

השירה המזרחית קשורה עבותות לספרות התורנית של יהודי ארצות האסלאם.[דרוש מקור] השירה המזרחית החלה לפרוץ עם הדהוד התהליכים הפוליטיים של ההכרה במזרחיות מחד גיסא ובניית מדינת הרווחה לאחר המרד של הפנתרים השחורים בשנות ה-70 מאידך גיסא.

חוקרת הספרות חביבה פדיה מגדירה את השירה המזרחית ככזו הנשענת על שני יסודות. יסוד אחד מייצר שיח של זהות והגירה. היסוד השני מייצר מודוסים פואטיים חדשים. שני יסודות אלו מכוננים מחדש רצפי זיכרון, שפה והיסטוריה. חוקר הספרות חנן חבר רואה את השירה המזרחית ככזו אשר חושפת את הנרטיב הלאומי והבנייתו האלימה.

כמה מן החשובים במשוררים המזרחים הם ארז ביטון, ויקי שירן, אהרן אלמוג, אמנון שמוש, אמירה הס, רוני סומק, פרופ' חביבה פדיה, ברכה סרי, סמי שלום שיטרית, מואיז בן הראש, מירי בן שמחון, שלי אלקיים, שמעון אדף, מתי שמואלוף, אלי אליהו, עמיחי חסון, תהילה חכימי, יאלי השש, אלמוג בהר, יונית נעמן, יחזקאל קדמי, עדי קיסר ועוד.

שירה עברית

שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו. לאורך הדורות התעצב והשתכלל סגנון השירה, והמשוררים בני התקופות המאוחרות כללו בשירתם התייחסות לשירי התקופות שקדמו להם.

תיאוריה וביקורת

תיאוריה וביקורת הוא כתב-עת שפיט לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל, שיוצא לאור במתכונת דו-שנתית על ידי הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד. כתב העת החל לצאת לאור בשנת 1991 על ידי "הקבוצה לתיאוריה וביקורת שליד מכון ון ליר בירושלים".

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.