חנה צ'יזיק

חנה צ'יזיק (1889 - 19 בדצמבר 1951) הייתה חלוצה, אגרונומית, מנהיגת נשים ופועלות, וייסדה שני משקי פועלות, בנחלת יהודה ובצפון תל אביב.

Chizik fam 1915
חנה צ'יזיק בשורה העליונה באמצע עם בני משפחתה, 1915 לערך

ביוגרפיה

חנה צ'יזיק נולדה בעיר טומשפול באוקראינה. בין אחיה היו אפרים, שרה, ברוך ויצחק. חנה עלתה בשנת 1906 לארץ ישראל. שנה לאחר מכן ב-1907, באה משפחתה: ההורים והאחים לארץ. המשפחה נדדה בין סג'רה והמושבה כנרת, ולבסוף השתקעה במושבה מנחמיה.

צ'יזיק למדה אמנות (במיוחד ציור ואריגת שטיחים) בבצלאל בירושלים. לאחר מכן יצאה לעבוד בחוות העלמות אשר נוהלה על ידי חנה מייזל בכנרת. שם הכירה את הוגה הדעות א.ד. גורדון והושפעה ממנו.

כאשר עלתה לארץ בשנות העלייה השנייה, הייתה ציז'יק חברת מפלגת "פועלי ציון". לאחר מכן, הצטרפה למפלגת אחדות העבודה אשר הוקמה בתרע"ט 1919. במהלך השנים הייתה חברת המזכירות של מועצת הפועלות, ונסעה בשליחותה לארצות הברית.

בשנת 1921 נסעה ללמוד בבית ספר גבוה לגננות (חקלאות) בווינה. עם שובה ארצה ב-1922 הקימה את משק הפועלות בנחלת יהודה. באותה שנה נישאה למאיר דובינסקי.

משק הפועלות בצפון תל אביב

ב-1926 עברה לתל אביב וקבלה לידיה את הקמתו של "משק הפועלות צפון" (במתחם הרחובות העכשווי: ארלוזורוב, מצדה, שדרות בן-גוריון, אד"ם הכהן). מימון המשק בא מאת המרכז החקלאי של ההסתדרות הכללית וגם על ידי מכירת תוצרת חקלאית, כמו פרחים לציבור. צ'יזיק ניהלה את המשק ביד רמה במשך כ-20 שנה. בתפקידה זה, תרמה ציז'יק מתוך הכרה ותפיסת עולם מוצקה, להשכלתן ולחינוכן של נשים צעירות, רובן עולות וחדשות בארץ. הן למדו להתקיים במסגרת חקלאית, שכללה גידול "גן ירק", משתלה, לול ורפת; ורכשו מקצוע שאפשר להן להתקיים בכבוד, הן כיחידות, והן כרעיות ואמהות; כחלק מן התפיסה שבעבודתן זו הן נוטלות חלק בעול הקמת המפעל הציוני המתהווה בארץ ישראל. בעת מותו של אחיה הצעיר, אפרים צ'יזיק, הייתה צ'יזיק באמצע חודשי הריונה. בנה נולד בטבת תר"ץ, ינואר 1930, ונקרא אפרים, על שם דודו. חנה צ'יזיק נפטרה בבית החולים בילינסון ונטמנה בבית הקברות נחלת יצחק. הותירה אחריה את בעלה, בת ובן משותפים.

המבנה המרכזי במשק הפועלות בצפון תל אביב, שהוקם ב-1936, נקרא לאחר מותה על שמה "בית חנה". המבנה ממוקם בשדרות בן-גוריון בתל אביב, ומהווה דוגמה לבנין שנבנה בשנות השלושים בסגנון האדריכלי הבינלאומי (באוהאוס). עד שלהי שנות השבעים שכן בו בית ספר תיכון מקצועי. בשנות התשעים עבר שימור ומגדל דירות הוקם בצידו.

הרובע הסמוך ל"משק הפועלות צפון" (במתחם הרחובות העכשווי: ארלוזורוב, דיזנגוף, שדרות בן-גוריון, מצדה) נקרא בעת הקמתו בראשית שנות השלושים: "שכונת אפרים", על שם אפרים, אחיה של חנה אשר נהרג וגופתו הושחתה בחולדה במאורעות תרפ"ט 1929.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

1951 בישראל

1951 הייתה השנה השלישית לעצמאותה של מדינת ישראל.

אברהם אלדמע

אברהם אַלְדֶמַע (אַיזנשטיין) (1 באפריל 1884 – 5 ביוני 1963) היה אמן ומורה לאומנות בגימנסיה הרצליה, מראשוני הפעילים בהגנה וחלוץ אנשי התרבות בעיר תל אביב. אלדמע מימש בחייו את פילוסופיית החיים שלו – להיות שמח ואופטימי תמיד, ולהפיץ שמחה ברבים. הוא כונה "רומנטיקן ביום ובכיר הגנה בלילה", עקב יכולתו לשלב פעילות צבאית ותרבותית.

אהוד יערי

אהוד יערי (נולד ב-1 במרץ 1945) הוא עיתונאי, איש רדיו וטלוויזיה ישראלי, מבכירי הפרשנים הישראליים לענייני המזרח התיכון, האסלאם והערבים. משמש כיום כפרשן הבכיר של חברת החדשות (לשעבר חדשות ערוץ 2) לענייני ערבים. חתן פרס סוקולוב ופרס רשות השידור.

אליהו בילס

אליהו בֶּיְלֶס (נכתב גם: בייליס, ביליס, ביילס; בלועזית: Beiles;‏ 6 ביוני 1903, קובנה – 28 באוקטובר 1966, תל אביב) היה מחנך עברי ומורה לציור בליטא ובישראל.

מנהל בית החינוך לילדי עובדים צפון (1945–1966), מייסד ומנהל המדרשה למורים לציור (1946–1966), ממעצבי הוראת הציור בישראל.

בית חנה

בית חנה הוא בניין בשדרות בן-גוריון מספר 75, פינת רחוב אד"ם הכהן, בתל אביב. הבניין, הקרוי על שמה של חנה צ'יזיק, נבנה במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 בסגנון הבינלאומי או סגנון הבאוהאוס, ותוכנן בידי האדריכל יעקב פינקרפלד.

ברכה חבס

ברכה חַבָּס-הכהן (20 בינואר 1900, כ' בשבט תר"ס – 31 ביולי 1968, ו' באב תשכ"ט) הייתה עיתונאית, עורכת, סופרת ואשת חינוך ישראלית. חברת מערכת דבר, ממייסדי עיתון הילדים דבר לילדים, מראשוני הוצאת הספרים עם עובד. מחברת הביוגרפיה הראשונה של דוד בן-גוריון. עיתונאית השטח הראשונה בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל.

דבורה לחובר

דבורה לָחוֹבֶר (לאחובר) (1895 – 1 במאי 1962) הייתה מחנכת ישראלית. עסקה בתרגום ובעריכה. עורכת ירחון "האִשה" (ירושלים 1926–1929).

זליג שטורמן

זליג שטורמן (1900 צ'רבונה, פלך קייב, אוקראינה - 12 במרץ 1969) היה מאנשי העלייה השנייה ומתושבי חוות סג'רה ואילניה. שירת בגדודים העבריים ובגדוד העבודה.

חוות העלמות

חוות העלמות הוא שמה של חווה חקלאית להכשרת נערות לעבודה בחקלאות על שפת ים כנרת שפעלה בין השנים 1911–1916.

את רעיון הקמת חוות להכשרת פועלות חקלאיות פרסם מנחם שמואלי (ממש"י) ב-1910. בשנת 1911 חכרה החלוצה חנה מייזל מחוות כנרת שטח אדמה ליד שפת ים כנרת ובחווה הקצו לה ולשש התלמידות הראשונות שני חדרים. כעבור שנה, מספר התלמידות גדל לכ-15. מטרתה הייתה להכשיר פועלות לעבודה חקלאית אשר תוכלנה לעזור לבעליהן האיכרים. בין החניכות הראשונות הייתה המשוררת רחל בלובשטיין אשר החוויות שלה מהחווה באו לידי ביטוי בשיריה, וכן שרה מלכין ותחיה ליברזון. מבנה החווה הוחרם על ידי השלטון הטורקי במלחמת העולם הראשונה ולא נפתח מחדש בתום המלחמה.

חוות העלמות (ספר)

חוות העלמות הוא שמו של ספר שכתבה שולמית לפיד ב-2006 המתמקד בתקופת העלייה השנייה ובפעילותה של חוות העלמות שלחוף הכנרת. ספר זה הוא המשכו של הספר גיא אוני (שנכתב גם הוא על ידי לפיד) בו תוארה הקמת ראש פינה בתקופת העלייה הראשונה.

צ'יזיק

האם התכוונתם ל...

תחיה ליברזון

תחיה ליברזון (1886 דווינסק, רוסיה – 9 באוקטובר 1974 דגניה א') הייתה מחלוצי העלייה השנייה. ממתיישבי "קבוצת הכיבוש" באום ג'וני וממייסדי נהלל.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.