חנה סנש (אוניית מעפילים)

חנה סנש הייתה אוניית מעפילים אשר שימשה בשנת 1945 להבאת 252 מעפילים, מרביתם ניצולי השואה, לארץ ישראל. נקראה על שמה של הצנחנית הארץ-ישראלית חנה סנש.

PikiWiki Israel 7768 Ship Hannah Senesh
הספינה חנה סנש הפוכה על צדה בחוף נהריה לאחר שהמעפילים ירדו ממנה, דצמבר 1945
Route of immigrant ship Hannah Szenes
מסלול ההפלגה של "חנה סנש"
PikiWiki Israel 7767 Poster of Hannah Senesh ship illegal immigrants
הכרזה שהציבו מעפילי הספינה חנה סנש בחוף נהריה בהתרסה כנגד הבריטים
Shipwreck of immigrant ship Hannah Szenes
צופים ב"חנה סנש"

תולדותיה

שמה הראשון היה "Andarta". האונייה נרכשה בג'נובה שבאיטליה בתחילת דצמבר 1945 על ידי המוסד לעלייה ב' בסיוע נדבנים יהודים איטלקים. לאחר הרכישה הותקנה להפלגת העפלה, והותקנו בה מיטות מאולתרות, שהובאו לנמל ארוזות כארגזי יין.

רב חובל ממוצא איטלקי, בשם אנסלדו, פיקד על האונייה יחד עם ישראל חרקובסקי ובסיוע פרטיזנים איטלקים. הספינה יצאה למסעה מסבונה שבאיטליה ב-14 בדצמבר 1945. בין הנוסעים היה יצחק ארד. נתיב ההפלגה עבר בים האגאי, כרתים, רודוס, כף אנמור, כף אנדריאס וחופי לבנון. במהלך ההפלגה הים היה סוער והתנאים בספינה היו קשים. הנוסעים סבלו מצפיפות, מחסור במים ובמזון ורבים נפלו למשכב.

בליל ה-25 בדצמבר, בחסות החשיכה, ובחסות מסיבה שנערכה לרגל החג הנוצרי במלון בנהריה ובה השתתפו רבים מהחיילים הבריטים, הגיעה האונייה לחופי נהריה ועלתה על שרטון. צוותי פלמ"ח ותושבי נהריה סייעו בחילוץ המעפילים מהאונייה הטובעת. אנשי הפלמ"ח הותירו מאחוריהם במקום דגל הנושא מסר לשלטונות הבריטיים ובו נכתב בהתרסה:

"הספינה חנה סנש הורדה בעזרת ארגון ההגנה העברית. תהיה ספינה זו בחוף נהריה אחת המצבות לששת מיליוני אחינו ואחיותנו. תהיה זאת תעודת קלון לממשלה הבריטית"

דגל זה מוצג כעת במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

המעפילים שחולצו נשלחו במשאיות אל יישובי הסביבה והסתתרו בהם. עד הגעת המשטרה הבריטית למקום הייתה הספינה ריקה מאדם.[1] משמר של חיילים בריטים הוצב לשמור על האונייה, ובימים שלאחר מכן ביקרו באתר עגינתה תושבים רבים של נהריה, בהם תלמידי בתי הספר והגנים, שקבלו במקום הסבר על ההעפלה ועל חנה סנש.[2]

בחגיגה שנערכה לרגל הצלחת מבצע ההעפלה פתח רב החובל אנסלדו בנאום פרו ציוני אשר סחף את הנוכחים. אנסלדו ביטא את יחס העם האיטלקי לישראל במסיבת הפרידה שנערכה לצוותו בתרגום מאיטלקית[3]:

אני מודה לכם על כי הזמנתם אותנו למסיבה זו. קבלו נא ברכתנו ברכת אחים, בשם איטליה החדשה, אף כי גם בקודמת לא הייתה אנטישמיות. את עבודתנו עשינו אמנם בשכר, אך בעד כסף בלבד לא תיעשה מלאכה כזאת. אכן נתחזקה הכרתנו עוד יותר אחרי שראינו את מי אנו מובילים – ממש ניצולים ממות. גם לכם הזכות להיות עם עצמאי לחוף הים התיכון, ים גדול זה, שצריך להיות ים שקט. אקווה לשוב אליכם פעמים רבות ולא בספינה רעועה אלא באניות מלאות מעפילים.

(יש המטילים ספק בסיפור זה[4]). בתגובה לנאום זה, חיבר המשורר נתן אלתרמן את שירו המפורסם "נאום תשובה לרב חובלים איטלקי",[5] בשירו עונה אלתרמן לרב החובל במילים הנבואיות, שהתגשמו כשנתיים וחצי לאחר כתיבתו:

וּנְסַפֵּר לְךָ אָז כִּי פְּתוּחִים הַשְּׁעָרִים.
כְּבָר מִזְּמַן נִפְתְּחוּ, חֵי שָׁמַיִם!

לאחר גמר המבצע, הסתתר הצוות האיטלקי במשך כמה ימים והימאים גידלו זקני פרא. הצוות שב לסיציליה בסירה וסיפר שאנייתם נפגעה ממוקש ימי וטבעה. רב חובל אנסלדו המשיך בפעילות עבור המוסד לעליה ב' ובין היתר שימש נתב בעגינת אנית המעפילים יאשיה וג'ווד במעגן הפתוח ואדו ליגורה ליד סבונה.

בשירות צה"ל וצי הסוחר הישראלי

במלחמת העצמאות הייתה חנה סנש אחת מספינות צי הצללים ששימשו את חיל הים הישראלי ונקראה אח"י חנה סנש. בתום המלחמה שירתה בצי הסוחר הישראלי ולאחר תקופה קצרה הועברה לגריטה.

לקריאה נוספת

  • מאיר שפיר, "חנה סנש" מגיעה אל החוף, 'מערכות ים' מרץ 1971, עמ' 71.
  • נחום בוגנר, הפרק: חנה סנש, בתוך: ספינות המרי: ההעפלה 1948-1945, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור; המרכז לתולדות כוח המגן ה"הגנה", תשנ"ג-1993, עמ' 284–289.
  • יהודה ואלך (עורך ראשי), אטלס כרטא לתולדות ה"הגנה", ירושלים: הוצאת כרטא, המרכז לתולדות כח המגן ה'הגנה' ע"ש ישראל גלילי, 1991, עמ' 83.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאות יהודים עלו בחוף הארץ, דבר, 27 בדצמבר 1945
  2. ^ נהריה מקדמת בברכה את המעפילים, דבר, 28 בדצמבר 1945
  3. ^ רב חובל הלל ירקוני, ספינות מעפילים מ-א' עד ת' - פרק "חנה סנש" (ENDERTA), הוצאת גוונים, 2005, ע' 113.
  4. ^ הסיפור שמאחורי נאום תשובה לרב חובלים איטלקי, באתר "סיפור-רון"
  5. ^ נתן א., נאום תשובה לרב חובלים איטלקי, דבר, 15 בינואר 1946
אח"י וג'ווד

אח"י וג'ווד הוא כינויה של הקורבטה השומר (ק-18), מאוניות המלחמה הראשונות של חיל הים הישראלי. האונייה נבנתה בקנדה ושירתה כקורבטה בצי המלכותי הקנדי. לאחר מלחמת העולם נמכרו הקורבטות על ידי הרשות הקנדית לעודפי ציוד ולחברה אמריקאית. נרכשה על ידי המוסד לעליה ב' שופצה ושימשה כאוניית מעפילים בשם "קולונל יאשיה ווג'ווד". היא נתפשה על ידי השלטונות הבריטים, והוצבה ליד שובר הגלים בנמל חיפה במסגרת צי הצללים.

הזירה הימית במלחמת העצמאות

הזירה הימית במלחמת העצמאות התרחשה בים התיכון, עורק התעבורה הימי הבלעדי של מדינת ישראל עד לכיבושה של אילת בסוף המלחמה. הפעילות הקרבית בים התנהלה בשני שלבים. בשלב הראשון של העימות היה המאבק בין היישוב העברי בארץ ישראל ובין כוחות האימפריה הבריטית, סביב פתיחת שערי הארץ לאוניות המעפילים. הצד הערבי לא היה פעיל בזירה בשלב זה. לאחר עזיבת הבריטים החל השלב השני של המערכה, במהלכה תקף הצי המצרי מטרות לאורך חופי ישראל וסייע לכוח הפלישה המצרי בנגב.

חנה סנש

חנה סנש (בהונגרית: Szenes Anikó, "סנש אניקו"‎; י"א בתמוז תרפ"א, 17 ביולי 1921 – 7 בנובמבר 1944, כ"א בחשוון תש"ה) הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה, מצנחני היישוב, שהתנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית. צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.