חמאם אל-מליח

חמאם אל-מליח הוא אתר בנחל מלחה (ואדי אל-מליח) במזרח השומרון, בו נובעים מים חמים. האתר נמצא כשלושה קילומטר מערבית לכביש הבקעה, בסמוך לכביש המחבר את כביש אלון לעיירה טובאס (כביש 5799).

המעיינות בחמאם אל-מליח שייכים לקבוצת המעיינות החמים הנובעים בשקע הירדן. נביעות דומות יש בחמת גדר ובחמי טבריה. אין במקום סידורים לרחצה מסודרת במים החמים.

חמאם אל-מליח
Burj el Maleh view to vadi el Maleh
זרימת המים בוואדי אל-מליח לאחר הנביעה
מיקום המעיין
מדינה ישראל
מחוז השומרון
אזור נחל מלחה במזרח השומרון
קואורדינטות 32°19′45″N 35°28′43″E / 32.329144°N 35.478609°E
נתוני המעיין
סוג זרימה מעיין איתן
סוג נביעה מעיין שכבה
גישה למעיין
שמורת טבע נחל בזק עילי
נגישות לציבור פתוח
דרך גישה כ-3 קילומטר מערבית לכביש הבקעה, בסמוך לכביש המחבר את כביש אלון לעיירה טובאס (כביש 5799)
(למפת צפון השומרון רגילה)
North-shomron
 
חמאם אל-מליח
חמאם אל-מליח

היסטוריה

המרחצאות נטושים מאז מלחמת ששת הימים. הכנסייה הלטינית, בעלת המקום, בנתה במקום מבנה גדול ומבנים קטנים מעל המעיינות, שכיום נטושים ומוזנחים.

בסמוך למקום נהגו להתאמן יחידות החי"ר של צה"ל. ב-1981 הוקם במקום בסיס האימון המתקדם של חטיבת הצנחנים שכונה על שם האתר- בסיס חמאם אל-מליח. הבסיס פורק ב-2003 עם הקמת בסיס האימונים החטיבתי החדש של הצנחנים סמוך לקיבוץ שומריה, מחנה "איתן"[1].

ב-19 במרץ 2002, תקפו שני מחבלים צוות טירונים מיחידת מגלן, אשר באותה עת החל את האימון המתקדם, בשעה שתירגל לינה בשטח. ממכת האש הראשונה נהרג מפקד הצוות, טל צמח, ונפצעו מספר חיילים. לוחמי הצוות שהקיצו משנתם הרגו את אחד המחבלים. מפקד האימון המתקדם בבסיס הטירונים של הצנחנים, רס"ן גיא חזות שהגיע עם כוחות הכוננות ניהל את הקרב במהלכו נהרג המחבל הנוסף[2].

גאולוגיה

המעיינות נובעים בעמק צר, בו זורם "ואדי אל-מאליח" ונשפך אל נהר הירדן. העמק משתרע מדרום מזרח לצפון מערב. מבחינים בזווית במקום מסוים בעמק, כאשר נוצרת מעין "ברך" בזווית של 90 מעלות.

הבקעה נוצרה כתוצאה מתנועות אנכיות ואופקיות ב"תפר" שבין הלוחות טקטוניים המצויים משני צידי בקעת הירדן. כתוצאה מהתנועות נמצא כי הצד המזרחי של בקעת הירדן "זז" צפונה יחסית לצד המערבי. מכאן ההשערה כי הלוח הערבי הועתק למרחק של 105 ק"מ צפונית ללוח האפריקני בקטע שעד ים הכנרת (כך למשל המקום המקביל לבקעת תמנע מצדו המזרחי של השבר הסורי־אפריקני מצוי 100 קילומטר צפונית לו בפינון שבירדן), ו-40 ק"מ בקטע שלאחריו. שני הלוחות נעים צפונה, אולם הלוח הערבי המזרחי לו, נע במהירות רבה יותר. מהירות התנועה היחסית בין הלוחות היא בסביבות 4 מילימטרים לשנה (לעומת מהירות של כ-4 סנטימטרים לשנה בהעתק סן אנדראס).

בנחל מלחה מתגלה נוף טרשי קרסטי שנוצר במחשוף של סלעים קדומים מגיל יורה עליון. המחשוף הוגדר בתור תצורת מאליח. סלעים דומים נחשפו באזור החרמון, שידוע בנופים הקרסטיים. על סלעי היורה מונחת שכבה של סלעים וולקניים[3]. האתר בנחל אל-מלח, הוא אחד המקומות הבודדים, בהן נחשפים בארץ ישראל סלעים מעידן זה. גם צפונית מהנחל התגלו ממצאים נוספים המעידים על פעילות וולקנית.

מאפייני המעיינות

חומם של המים במעיינות מגיע ל-36 מעלות צלזיוס, המתאימים לרחצה; אך בהיעדר תחזוקה, הם מוזנחים ומימיהם לא מומלצים לרחצה. המים מכילים 1,500 מ"ג כלור לליטר ושפיעתם 162 מטרים מעוקבים לשעה. הם מדיפים ריח גופרית המורגש היטב בסביבה.

מקורם של המים החמים הוא ממי תהום הזורמים באקוויפר ומגיעים לעומק רב מתחת לפני הקרקע. בעומק כדור הארץ שכבת הסלע חמה יותר. המים שבאים במגע עם הסלע החם מתחממים, וכאשר הם פורצים אל פני השטח, הם יוצרים מעיינות חמים. בדרך כלל המעיינות החמים עשירים במינרלים שונים.

ליד חמאם אל-מליח, היכן שה"ברך", נובע מעיין מים מתוקים "עין חילו", שפרושו "המתוק" שתכולת הכלור שלו רק 371 מ"ג לליטר אך שפיעתו נמוכה: 7 מטרים מעוקבים לשעה.

ממערב לחמאם אל-מליח, על גבעה רמה, נמצא ברג' אל-מלח - שרידי מבצר צלבני. הגבעה בנויה מסלעים מתקופה היורה, המצויים רק בהר החרמון ובמכתש רמון.

המרחב כולו נמצא בתחומי שמורת הטבע "נחל בזק עילי", ששטחה כ-55 אלף דונם[4].

גלריית תמונות

Chamam El Maliach 1

חמאם אל מליח

The building of Hamam el Maleh

חמאם אל-מליח

Jurassic stones from Burj el Maleh Israel

נוף טרשי של סלעים מתקופת היורה בבורג' אל-מלח

לקריאה נוספת

  • צבי אילן, בקעת הירדן ומדבר שומרון, עם עובד - תרבות וחינוך, תל אביב, 1973.
  • מפת טיולים וסימון שבילים 5–6: בקעת הירדן ומזרח השומרון. בהוצאת "הועדה לסימון שבילים בישראל".

קישורים חיצוניים

"חמאם אל-מליח", באתר "עמוד ענן"

הערות שוליים

  1. ^ הבא"ח החדש, מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים.
  2. ^ עמוס הראל, גדעון אלון ויהונתן ליס‏, "ליקויים בהיערכות צה"ל איפשרו הפיגוע בבקעה", באתר וואלה! NEWS‏, 20 במרץ 2002.
  3. ^ מקור: י' מימרן, מחקרים גאולוגיים, עמ' 28
  4. ^ שמורת נחל בזק עילי, באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל"
אגם עובדיה

אגם עובדיה היה אגם מים מתוקים בבקעת הירדן, שקדם לימת הלשון.

אקוויפר ההר

אקוויפר ההר של מדינת ישראל הוא אקוויפר (שכבת סלע המכילה מים) הנפרס באזור שדרת ההר של ישראל, מעמק יזרעאל בצפון, דרך הרי יהודה והשומרון, ועד לבאר-שבע. זהו מאגר מי התהום הגדול בישראל. מקובל לחלק את אקוות ההר על פי כיוון הניקוז שלהם: אקוויפר ירקון תנינים זורם לכיוון הים התיכון, ואילו האקוויפרים המזרחיים מתנקזים לבקעת הירדן.

אקוויפר ההר מורכב מסלעי גיר ודולומיט מתקופת הקנומן והטורון, המאפשרים את חילחול המים תודות לתופעת הקארסט. מתחת לשכבה זו מצויים סלעי חוואר מתקופת הקרטיקון התחתון המשמשים כאקוויקלוד (שכבה אטימה).באקוויפר ההר איכות מי התהום טובה, אולם הם חשופים לזיהום. האקוויפר נמצא באזור המורכב בעיקר מסלעים סדוקים וחלולים מאוד, ולכן המים, אך גם הגורמים המזהמים, חודרים לתוך האקוויפר ומתפשטים בו במהירות. כמות המים הניתנת לשאיבה מהאקוויפר היא כ-350 מיליון מ"ק מים בממוצע רב שנתי.

מי אקוויפר ההר נשאבים בעזרת מערכת מורכבת של בארות ומשמשים את תושבי האזור. בשל מבנה הסלעים של האקוויפר הבארות משפיעות זו על זו: שאיבה מבאר אחת מורידה במהירות את מפלס המים בבאר סמוכה.

אקוויפר החרמון

במדינת ישראל, אקוויפר החרמון הוא אקוויפר (שכבת סלע המכילה מים) המצוי בתוך שכבות סלע הגיר שמהן בנוי הר החרמון. אזור החרמון הוא העשיר ביותר במשקעים בישראל, ובכל שנה הוא מתכסה בשלג. המים מחלחלים דרך הסדקים שבגיר ונובעים בשולי החרמון, בסוריה במזרח ובישראל במערב, וכן במעיינות של הנחלים דן, שניר, ובניאס בדרום. מעיינות אלה הם המקורות המרכזיים של נהר הירדן, והם מזרימים מדי שנה כ-500 מלמ"ק מים אל הכנרת.

הלוח הלבנטיני

הלוח הלבנטיני או תת-הלוח ישראל וסיני הוא חלק מהלוח האפריקאי ומחובר אליו ברצועה צרה בצפון תעלת סואץ. ממזרח גובל הלוח הלבנטיני בלוח הערבי לאורך חלקו הצפוני של השבר הסורי-אפריקאי: מפרץ אילת, הערבה ובקעת הירדן.

תחילה היו שני הלוחות – הערבי והלבנטיני – חלק מהלוח האפריקאי. בשלב ראשון נע הלוח הערבי צפונה והתנתק כמעט במלואו מהלוח האפריקאי במהלך השבירה האריתריאית כשחלקו המערבי – הלוח הלבנטיני – נותר מחובר בחלקו ללוח האפריקאי. שבירה זו גרמה לפתיחתו של ים סוף בדרומו של הלוח הערבי.

בשלב השני חלה השבירה הלבנטינית לאורך השבר הסורי-אפריקאי, שגרמה להפרדת הלוח הלבנטיני מן הלוח הערבי ולפתיחתו של מפרץ אילת בגבול הדרומי בין שני הלוחות. גבול זה מועד לרעידות אדמה עקב תזוזה מהירה יותר צפונה של הלוח הערבי ביחס ללוח הלבנטיני.

למעשה, שלושת הלוחות נעים כולם צפונה, אך הלוח הערבי נע מהר יותר. קצב התזוזה שלו כיום יחסית ללוח הלבנטיני הוא כסנטימטר בשנה. חישוב מראה כי בעוד כמה מיליוני שנים יתהווה בגבולה המזרחי של ארץ ישראל אוקיינוס.

הקניון האדום

הקניון האדום הוא גיא שני הוא קניון בנחל שני אשר בהרי אילת.

הקניון האדום נמצא כ-20 קילומטר צפונית לאילת מערבית לדרך לאילת בגובה 700 מטר מעל מפלס פני הים. אורך הקניון כ-200 מטר ועומקו כ-30 מטר. הקניון צר בחלקו ורוחבו מספר מטרים. הקירות זקופים עשויים אבן חול נובית בצבע אדמדם. הצבע האדום מקורו בתחמוצות ברזל. הירידה בקניון בעזרת סולם יתדות ומעקה צינור. בימים קדומים צדו במקום נמרים אותם פיתו להיכנס למבנה אבנים סגור באמצעות גדי או טלה והחיה נחסמה ונלכדה בעזרת אבן כבדה שנלקחה מהאזור. בקניון ובנחל צמחייה דלילה הכוללת את רותם המדבר, צלף קוצני שיטת הנגב ועצי אשל. בית ספר שדה אילת מוציא סיורים והדרכות לקניון.

ואדי א-זרקא

ואדי א-זרקא הוא נחל, בו זורמים מי מעיינות כל השנה. שמו מתקשר למילה אזרק שפירושה צבע כחול. בעברית הוא נקרא נחל נטוף עליון.

הנחל נמצא דרומית-מערבית מההתנחלות חלמיש ומנקז אל אגן נחל איילון.

מוצאו של הואדי הוא במרכז הרי גופנא באזור הכפר דיר ניזאם. אל ואדי זרקא מתחבר ואדי טווחין שראשיתו למרגלות גבעת נבי עי'ת.

חמי טבריה

חמי טבריה הוא אתר מרחצאות בסמוך לעיר טבריה. ליד טבריה נובעים 17 מעיינות, מהם אחדים גלויים לעין ליד האתר. המים הטרמומינרליים, המכילים מיני מינרלים ומלחים, מגיעים לבריכות, אמבטיות ומקוואות, כשהם בטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס ועוברים קירור לטמפרטורה של 37-38 מעלות. הטבילה במרחצאות מקובלת בין השאר על חולי שגרון, מחלות מערכת העצבים ומחלות עור. בימי החורף והאביב באים מתרחצים רבים למרחצאות.

האתר נמצא בבעלות הקבלן יחזקאל מורד בעל הקומפלקס של "חמי טבריה SPA" הכולל ארבעה מתקנים: הפארק הלאומי חמת טבריה, האתר בו נחנך הספא הראשון בשנת 1929 ובו נמצא חמאם טורקי עתיק, המרכז לטיפולים רפואיים ומתחם הנופש והספא - "מעיינות חמי טבריה" - המנוהל מחודש אפריל 2013 על ידי חברת מעיינות חמשת החושים בע"מ.

מתחם מעיינות חמי טבריה כולל בריכת מים טרמומינרלית מקורה, בריכת מים טרמומינרלית חיצונית, מוקדי ג'קוזי בבריכות הטרמומינרליות, סאונות (יבשה ורטובה) ואגף ספא וטיפולים, יחד עם בריכה חצי אולימפית חיצונית וחדר כושר חדיש.

ימת הלשון

ימת הלשון (שמות נוספים: אגם הלשון, ימת הירדן) הוא אגם שכיסה בעבר את בקעת הירדן והערבה. האגם השתרע מדרום הכנרת בצפון, ועד לאזור חצבה בדרום (נחל גדרון). אורכו היה כ-230 ק"מ ורוחבו המרבי כ-15 ק"מ. האגם קרוי בכינוי "לשון" על שם רובדי החוואר שהושקעו ב"לשון" ים המלח, המוגדרים כתצורה הגאולוגית - תצורת הלשון.

בתחתיתו של מצוק ההעתקים במדבר יהודה, אפשר לראות את קווי החוף הקדומים של ימת הלשון.

מחצבות חפציבה

מחצבות חפציבה היו מחצבות לרגלי הר הגלבוע שסיפקו חומרי גלם לחברת אבן וסיד. מדובר בשני אתרי חציבה, אחד שסיפק שיש בין השנים 1942–1952, והשנייה, מחצבת סוגי סלע שונים שנחנכה ב-1950 על ידי גבריאל רפפורט ("גברוש"), איש בית אלפא, שעדיין פועלת בחלקה. המחצבה הוכרה כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תוכנית ציוני דרך.

מעיין דני

מעיין דני (עין בובין) הוא מעיין למרגלות ההתנחלות דולב, בסמוך לכפר הפלסטיני דיר איבזיע.

מעיין טלמון

מעיין טלמון (עין אל-מסרג') הוא מעיין שכבה הסמוך ליישוב טלמון בבנימין. המעיין זורם לתוך בריכה בגובה 1.8 מטר, בה ניתן לשחות. סביב המעיין נטועים עצי זית רבים, והוצבו שולחנות פיקניק.

את סביבת המעיין מטפחים בני נוער מהיישוב טלמון הסמוך, בחסות מועצה אזורית בנימין.

מעיין עטרת

מעיין עטרת הוא מעיין שכבה, אשר נובע לשתי בריכות בטון, במורדות המזרחיים של היישוב עטרת. הבריכות הוקמו בשנת 2005 על ידי תושבים ובני נוער מהישוב עטרת הסמוך, בסיוע המועצה האזורית מטה בנימין.

מצוק ההעתקים

מָצוּק ההעתקים הוא רצף של צוקים המצוי בשולים המערביים של בקע ים המלח – חלק הבקע הסורי-אפריקני המשתרע מדרום טורקיה ועד לדרום מפרץ אילת. המצוק עובר מרכס רמים בצפון, דרך בקעת הירדן ועד מצוקי הרי אילת. מצוק ההעתקים מתבטא במיוחד בקצה המזרחי של מדבר יהודה, ממערב לים המלח.

לרוב אורכו של מצוק ההעתקים ובמקביל לו, מצוי מצוק נוסף, רובו בשטח מדינת ירדן, ובאופן חלקי, גם בשטח מדינת ישראל, באזור הגולן. הטופוגרפיה של המצוק המזרחי הופכת אותו למאפיין גאוגרפי בולט כמעט לכל אורכו, בניגוד למצוק המערבי, הישראלי, הבולט בעיקר באזור מדבר יהודה.

המצוק נוצר יחד עם הבקע הסורי-אפריקני כתוצאה מתנועותיהם של הלוח הערבי ממזרח והלוח האפריקאי ממערב, ואשר התרחקותם זה מזה יצרה את השבר כולו.

גובהו המרבי של המצוק הוא 270 מטר מעל פני הים (מעל נחל קדם), גובהו המינימלי 50 מטר תחת פני הים (מעל נחל קדרון). הפרש הגבהים בין ראש המצוק לבסיסו נע בין 670 ל-250 מטר. השיפוע חד מאוד, השיפוע המרבי הוא בן 73 מעלות (מעל נחל חצצון), והמינימלי 27 מעלות (באזור נחל רחף).

המצוק קיבל את שמו מסדרת ההעתקים שיצרה אותו.

מקום מרפא

מקום מרפא הוא אתר שבו אנשים באים לשהות בשל סגולות ריפוי מיוחדות המיוחסות לו. מקומות מרפא כוללים מרחצאות מרפא, מעיינות תרמיים, אגמים שבהם מצבור מינרלים ייחודי וכדומה. במקומות כאלה מתפתחת תיירות מרפא, המושכת קהל מחלימים גדול.

סביב מקום מרפא מתפתחים שירותים לתיירים, כגון בתי מלון (למשל באזור ים המלח) ולעיתים צומח אף יישוב במקום זה (למשל קרלובי וארי).

נחל פצאל

נחל פצאל זורם בבקעת הירדן ואורכו 11 ק"מ. במוצאו אל מישור הבקעה מתחבר אליו ואדי רשאש, בסמוך לעינות פצאל. אגן הניקוז של שני הוואדיות הוא כ-32 קמ"ר. בוואדי רשאש נובע עין רשאש.

עין סוכות

עין סוכות - כינוי רווח למעיין שכבה הנובע מזרחית לכביש 90, בסמוך לגדר הגבול באזור שבין מחולה לשדמות מחולה. מי המעיין מתנקזים לתוך בריכה טבעית בקוטר של כ-20 מטר ומוקפת קנה מצוי.

תושבי שדמות מחולה הציבו ליד הבריכה שולחנות פיקניק וסככה. בנוסף הוצבו במרכז הבריכה עזרי ציפה (פלציבים).

פארק הסלעים

פארק הסלעים הוא פארק בגליל העליון בו ניתן לצפות בתופעה גאולוגית של שכבות סלע המונחות זו על זו ויוצרות פסלים טבעיים.

הפארק נמצא בתוך חורש טבעי והוא חלק משמורת הטבע הר סנה, בשטח המועצה המקומית כיסרא-סומיע.

קניון באר שבע-עזה

קניון באר שבע-עזה הוא קניון קדום בארץ ישראל שהיה קיים בתקופת המיוקן. שרידי הקניון, שאורכו המשוער כ-100 ק"מ, נמצאים כיום מתחת לפני הקרקע ונחשפים לעין במקומות ספורים. לאורכו נערכו מספר קידוחים תת-קרקעיים שמטרתם הייתה מציאת מאגרי מים ונפט. קידוחים אלו שפכו אור על הקניון ועל המשקעים שהצטברו בו.

הקניון נוצר לפני כ-16 מיליון שנה והגיע לשיא עומקו בתקופת האירוע המסיני, והוא משתרע ממזרח לדימונה מערבה עד הים התיכון. העיר באר שבע יושבת בחלקה על האפיק הקבור של הקניון, שעומקו באזור זה היה כ-275 מטר ורוחבו 3 קילומטרים. באזור השפך שלו, בין בארי לסעד, הגיע עומקו עד כדי קילומטר וחצי. כיום מלא הקניון בסחף מאגן ניקוז רחב ביותר. מעריכים כי בקניון זרם נהר קדום שניקז את כל אזור מזרח הנגב והמכתשים. הזרימה גרמה לשחיקת שכבות סלע קדומות יותר מתקופת האוליגוקן שהיו במסלול הנהר ומילאה את הקניון בסחף.

שקע הבזלת של דלתון

שקע הבזלת של דלתון הוא מאר, תצורה גאולוגית המצויה ליד מאגר המים דלתון, דרומית למושב דלתון במזרח הגליל העליון.

שמורות טבע בישראל Flag of Israel.svg
הגולן אירוס הביצות נובאלי עלבקעת הבטיחהבריכת בראוןגמלאהר אביטלהר חרמוןהר חרמוניתהר פרסהר שיפוןיער אודםיער יהודיהנחל אל עלנחל גילבוןנחל משושיםנחל חרמוןסוסיתא
צפון איי אכזיבאיי חוף דור ומעגן מיכאלאלוןשמורת אלוני אבאאלוני בית קשתשמורת אלוני ברעםאלוני יצחקבוריקהגאון הירדןהחולההר ארבלהר חורשןהר יונההר מירוןהר שכניהחוטם הכרמלחוף דור-הבוניםחורבת קרתאחורשת טלמערת פערנחל בזקנחל בצתנחל דישוןנחל הקיבוציםנחל כזיבנחל מערותנחל עיוןנחל עמודנחל ראש פינהנחל שנירנחל שרךנחל תבורנחל תותעיוןעין אפקעין ארובותעין נוטרהעין תאופארק הכרמלראש הנקרהתל דןשמורת שקמונהתל אנפהתל שמרון
מרכז ביצת זיתאבני ציון (חרוצים)בריכת דורהבריכת יערגבעת האירוסיםגדורגעשהאירוסיםהדסיםהמסרקהר הטייסיםחולות ניצניםחורבת מדרסחורבת סעדיםמערת אבשלוםמערת התאומיםנאות קדומיםנחל דולבנחל פולגנחל קטלבנחל שורקנחל תניניםעינות גיבתוןשער פולג
יהודה אלוני שמואלשמורת אל כנובואדי מכוךנחל אוג • נחל בזק עילי • נחל פרתעינות צוקיםקנה וסמר
השומרון הר כביריער אום צפאיער ריחןנבי רביחנחל פצאלנחל קנהעינות זרקארכס טמוןשמורת ביצת ואדי מלחה
הנגב בקעת תמנעבתרונות רוחמהגבעות להבהבשורהמכתש הגדולהמכתש הקטןהר חירןהר עמשאהרי אילת • חולות משאבים • חולות סמרחוף האלמוגיםחי ברמכתש רמוןמכתשים בנגבנחל גררנחל ערוגותנחל ציןעין גדיערבת עברונה • שמורת פארק הלס • שמורת פורה

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.