חלקת גדולי האומה

חלקת גדולי האומה היא חלקת קבורה ממלכתית בהר הרצל שיועדה לקבורת גדולי המנהיגים של מדינת ישראל: נשיאי מדינת ישראל, ראשי הממשלה, יושבי ראש הכנסת ובני זוגם.

חלקת גדולי האומה - הר הרצל
מראה מכיוון מערב על חלקת גדולי האומה
Rabins' Grave
קברם של יצחק רבין ולאה רבין
Golda-tomb
קברה של גולדה מאיר
Chaim Herzog's grave
קברו של חיים הרצוג

מיקום

חלקת גדולי האומה ממוקמת בצדו המערבי של הר הרצל. היא סמוכה לרחבת קבר בנימין זאב הרצל, באזור הגובל בבית הקברות הצבאי ובתחילתו של שביל הזיכרון היורד מהר הרצל אל הכניסה הראשית של יד ושם, בקרבת אנדרטת נצר אחרון וחלקת המעפילים. החלקה מגודרת עם שערים ומאובטחת באמצעות מצלמות כדי למנוע פגיעה בקברים. בצדה הדרומי של החלקה, מעברו השני של השביל המוביל אל רחבת הר הרצל, נמצאת חלקת משפחת ז'בוטינסקי. בקצה המערבי של החלקה נמצאת אנדרטת חללי פעולות האיבה לזכר קורבנות הטרור שנרצחו בארץ.

היסטוריה

ניסיון קודם להקים פנתאון לגדולי האומה לא צלח. מנחם אוסישקין העלה את עצמותיו של יהודה לייב פינסקר ב-1934 למערת ניקנור שבהר הצופים שבירושלים. אוסישקין עצמו נקבר גם הוא שם ב-1941. ניסיון זה נכשל בין השאר מכיוון שבין השנים 1948 ל-1967 הר הצופים היה מובלעת בתוך ירדן.

ראשון הנקברים בחלקת גדולי האומה היה שר האוצר הראשון אליעזר קפלן, שנפטר בשנת 1952 בעת שהיה סגן ראש הממשלה. באותה עת, טרם נקבע מי זכאי להיקבר בחלקה זו והוא למעשה השר היחיד הקבור בחלקה זו. חריג נוסף הוא ראש עיריית ירושלים טדי קולק ורעיתו, שאף לא היה שר.

הקבורים בחלקה

בחלקה קבורים חלק מנשיאי מדינת ישראל, ראשי הממשלה ויושבי ראש הכנסת, וליד קברם טמונות על פי רוב בנות זוגם.

חלקת גדולי האומהמנחם סבידור ורעיה סבידורתמר קולקטדי קולקאליעזר קפלן ודבורה קפלןיוסף שפרינצק וחנה שפרינצקלוי אשכולמרים אשכולגולדה מאירישראל ישעיהו-שרעבי ורינה ישעיהו-שרעבייצחק רביןלאה רביןשמעון פרסיצחק שמיר יזרניצקישרה שולמית שמירתמימה הלליצחק ברמןשניאור זלמן שזררחל כצנלסון-שזרחיים הרצוגיצחק נבוןאופירה נבוןמפת חלקת גדולי האומה עברית.png
זהו תרשים אינטראקטיבי, לחיצה עם העכבר על כל אחד מהקברים - תוביל לערך המתאים

זכאים להקבר ואינם קבורים בחלקה

אבן הסבר בחלקת גדולי האומה 035
אבן הסבר

על אף הממלכתיות של החלקה, מרבית האנשים הזכאים להיקבר בה העדיפו להיקבר במקום אחר:

עיצוב המצבות בחלקה

כל המצבות בחלקת גדולי האומה, למעט מצבת בני הזוג רבין, זהות בגודלן ובצורתן ומורכבות על במה מוגבהת מאבן טבעית שעליה מצבת בזלת שחורה ובצדיה ערוגות פרחים. הקברים סדורים כך שבת זוגו של כל מנהיג קבורה מימינו.

מצבותיהם של בני הזוג לאה ויצחק רבין עוצבו בצורה יוצאת דופן מאבני שיש ובזלת שחורה היוצרים יחד חצי עיגול כאשר ביניהם, במרכז חלקת הקבר, מוצב כן לאש תמיד. העיצוב המיוחד נועד להביע את הזעזוע העמוק מהרצח[דרוש מקור]. הקבר מוקף במצלמות ואמצעי אבטחה על מנת למנוע את חילולו.

חלקות קבר נוספות

בסמוך לקבר הרצל שנמצא בפסגת ההר, מצידו הצפוני, נמצאת חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל ובה קבריהם של נשיאי ההסתדרות הציונית העולמית, בהם דוד וולפסון, נחום סוקולוב, שמחה דיניץ ואריה דולצ'ין. ולצידם קבריהם של משפחת הרצל. בכניסה אל חלקה זו מצויה מרפסת תצפית נוף אל ירושלים.

מדרום לחלקת גדולי האומה, נמצאת חלקת משפחת ז'בוטינסקי שבה קבורים זאב ז'בוטינסקי ורעייתו יוענה וכן בנו ערי ורעייתו אביבה. החלקה צופה אל עבר נוף הרי ירושלים ונמצאים בה מספר אלמנטים המנציחים את פועלו של ז'בוטינסקי- מעין במת נאומים, המייצגת את היותו נואם בחסד עליון, גדר בצורת מנורות - סמל תנועת בית"ר שהוקמה על ידו, שני תרנים לדגלים ונר זיכרון.

קישורים חיצוניים

אליעזר קפלן

אליעזר קפלן (27 בינואר 1891 – 13 ביולי 1952) היה פעיל ציוני, חבר מועצת העיר תל אביב (1925–1933), חבר הנהלת הסוכנות היהודית ומנהל מחלקת הכספים שלה (1933–1948), סגן ראש הממשלה הראשון, שר האוצר הראשון של ישראל ושר המסחר והתעשייה.

אנדרטת חללי פעולות האיבה והטרור בישראל

אנדרטת חללי פעולות האיבה הוא אתר הזיכרון המרכזי לזכר כל נרצחי פעולות הטרור בישראל, שנמצא בהר הרצל בירושלים. האנדרטה בנויה מאבן ירושלמית.

אתר ההנצחה המרכזי לחללי פעולות איבה בהר הרצל הוקם בשנת 1998 ומאז נקרא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בשם "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה". האתר עוצב ותוכנן על ידי האדריכלים משה וריטה אורן ונבנה על ידי המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון תוך שיתוף פעולה עם ארגון נפגעי פעולות איבה. בין יוזמי האנדרטה: יושב ראש הארגון דב קלמנוביץ שנפגע בפיגוע טרור בירושלים. האנדרטה נמצאת בקצה בית הקברות הצבאי ובסמוך אל חלקת גדולי האומה על יד חלקת המעפילים.

האנדרטה מסמלת את עמידת העם היהודי בארצו כנגד אלה המנסים לפגוע בהמשך קיומו. על קירות אתר ההנצחה חקוקים שמותיהם של כל הנספים במערכה האכזרית שנכפתה על תושבי מדינת ישראל, וזאת למען ייזכר ולא יישכח קורבנם. הרשימה כוללת את שמות הקורבנות מאז 1851 ועד ימינו.

על קירות האנדרטה חקוקים פסוקים מתוך התלמוד והתפילה:

מדי שנה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערך ברחבת האנדרטה הטקס המרכזי לזכרם של כל חללי הטרור ופעולות האיבה שנרצחו בארץ בהשתתפות ראש הממשלה, נשיא המדינה, הרבנים הראשיים לישראל, ויושב ראש המוסד לביטוח לאומי.

בית הקברות החדש בבלגרד

בית הקברות החדש בבלגרד (בסרבית: Ново гробље у Београду) הוא בית הקברות המרכזי של בלגרד בירת סרביה ומשרת את אוכלוסיית כל בני הדתות שבעיר.

גן האומות בהר הרצל

גן האומות בהר הרצל הוא פארק בהר הרצל שניטע על ידי ראשי מדינות ופמליות זרות שביקרו לביקורים ממלכתיים בארץ.

הגן משתרע מסביב לרחבת הכניסה הראשית של הר הרצל, בפינה הדרום-מזרחית של בית הקברות האזרחי. בשטח הגן בסמוך אל הרחבה ניצב "פסל המנורה".

בצד כל עץ בגן מופיע שלט קטן ובו ציון שם הנוטע, תאריך הנטיעה וסוג העץ שניטע. בסמוך אל חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל וגם בסמוך אל חלקת גדולי האומה הוקמו שתי מרפסות תצפית אל ירושלים והסביבה. בשטח הגן ברזי מים וכיסאות ישיבה רבים. בפינה הדרום-מערבית של הגן הוכשר שטח למחנאות ונופש.

בשנת 2003 עבר שטח הנטיעות אל יער ירושלים הסמוך, ביער האומות שניטע על ידי הקרן הקיימת לישראל, משרד החוץ, וארגון אונסק"ו של האומות המאוחדות, כחלק משביל "דרך עץ הזית" העובר ביער ונמצא בסמוך אל דרך יוסף וייץ המחברת את הר הרצל עם קריית משה.

הלוויית יצחק רבין

הלוויית ראש ממשלת ישראל יצחק רבין התקיימה בירושלים ביום שני, 6 בנובמבר 1995, לאחר שנרצח יומיים קודם לכן בתל אביב.

הר הרצל

הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. בהר נמצא בית הקברות הצבאי הראשי של המדינה וכן חלקת גדולי האומה בה קבורים מנהיגי המדינה והציונות. בכניסה להר נמצא מוזיאון הרצל ובו שוכן מאז 2017 היכל הזיכרון הלאומי שבו מונצחים כל הנופלים בהגנה על הארץ.

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערכים בהר הרצל הטקסים המרכזיים לזכר חללי צה"ל, חללי משטרת ישראל, ונפגעי פעולות האיבה בהשתתפות ראשי המדינה, ראש הממשלה ונשיא המדינה. במוצאי יום הזיכרון, ערב יום העצמאות, נערך ברחבת הר הרצל "טקס הדלקת המשואות" - הטקס המרכזי לפתיחת אירועי יום העצמאות.

ההר מתנשא לגובה של 834 מטרים מעל פני הים ונמצא במערב ירושלים, ביער ירושלים בין השכונות עין כרם, קריית יובל, בית הכרם, בית וגן, יפה נוף והר נוף. הר הרצל והכתף הסמוכה אליו עליה בנוי יד ושם, מכונים הר הזיכרון.

הכניסות להר הרצל ולבית הקברות הצבאי בו מצויות בקצה הדרומי של שדרות הרצל. בחודש אפריל 2013 נערכה תחרות להקמת כניסה ראשית חדשה עם מרכז מבקרים במקום בו נמצאת כיום הכניסה הראשית. בתחרות זכה צוות בינלאומי של אדריכלים שהציע רצף עמודים בצד הכניסה וגג מחורר מעל שער הכניסה הקיים.בחודש מרץ 2014 נבחר בית הקברות של הר הרצל לאחד מ-20 בתי הקברות היפים ביותר בעולם על ידי המגזין "BusinessInsider".בשנת 2019 אושר בממשלה תקציב לשדרוג "חלקת גדולי האומה" ביחד עם הקמת רחבת הספדים עם הרחבת החלקה ושדרוג מסלול המבקרים במקום.

השביל המחבר

השביל המחבר הוא שביל המחבר בין יד ושם לבין מסלול המבקרים המקיף את הר הרצל. השביל מתחיל ליד רחבת הכניסה המרכזית של יד ושם ומסתיים ליד חלקת גדולי האומה בצידו הדרום מערבי של הר הרצל. השביל הנמצא במגמת עלייה, מקשר בין שני אתרי ההנצחה הלאומיים המרכזיים בישראל, ומעבר לערכו התיירותי והפרקטי, הוא מסמל את העלייה משואה לתקומה. אורכו של השביל הוא כ-200 מטרים.

חלקת המעפילים בהר הרצל

חלקת המעפילים בהר הרצל היא חלקת קבורה ממלכתית לכבוד כל המעפילים שניסו להגיע לארץ דרך הים ונספו בעת דרכם אל הארץ. בחלקה נמצאים בשתי חלקות נפרדות לקברי חללי האוניה סלבדור וקברי חללי הספינה אגוז. החלקה כוללת גם אנדרטאות לזכר המעפילים ומלוויהם שניספו ושמקום קבורתם לא נודע עד היום. החלקה מצויה בתחילת שביל הזיכרון היורד מהר הרצל אל הכניסה הראשית של יד ושם בסמוך אל אנדרטת נצר אחרון. בסמוך אל חלקת המעפילים נמצאים חלקת גדולי האומה בה קבורים מנהיגי המדינה ואנדרטת חללי פעולות האיבה לזכר קורבנות הטרור שנרצחו בישראל. חלקת מעפילים נוספת לכבוד חללי אוניית הגירוש פאטריה (221 נספים) מצויה בבית הקברות חוף הכרמל שבחיפה. חלקת המעפילים בחיפה הוקמה לפני קום המדינה ולכן החללים לא נקברו בהר הרצל בירושלים.

חלקת משפחת ז'בוטינסקי

חלקת משפחת ז'בוטינסקי היא חלקת קבורה ממלכתית שיועדה במיוחד עבור זאב ז'בוטינסקי ובני משפחתו ליד חלקת גדולי האומה ובסמוך אל קברו של בנימין זאב הרצל.

נושא הבאת עצמותיו של ז'בוטינסקי, שנפטר ונקבר בארצות הברית בשנת 1940, היה שנוי במחלוקת בגלל היריבות הפוליטית שהייתה בינו ובין דוד בן-גוריון שהתנגד להבאת עצמותיו של ז'בוטינסקי לארץ. לאחר התערבותו של הנשיא יצחק בן-צבי, טען כי רק לשני אישים שנקברו בחוץ לארץ ראוי הכבוד להיקבר בקבורה ממלכתית, והם: הרצל והברון רוטשילד.

הבאת עצמותיו התאפשרה רק לאחר פרישתו של בן-גוריון ב-1963 מן החיים הפוליטיים. בתאריך 15 במרץ 1963 החליטה הממשלה בראשותו של לוי אשכול לאפשר את הבאת עצמותיהם של ז'בוטינסקי ואשתו יוענה ז'בוטינסקי לארץ. בצוואתו ביקש ז'בוטינסקי שקבורתו מחדש בארץ תיעשה על ידי הממשלה היהודית הריבונית, ולבסוף ב-2 באפריל 1964 נענתה הממשלה לבקשת ז'בוטינסקי בצוואתו.

מיזם הבאת עצמותיו לקבורה נעשה על ידי משפחתו של ז'בוטינסקי והתנועה הרוויזיוניסטית. שם המבצע להבאתו של ז'בוטינסקי נקרא בשם: "זאב ז'בוטינסקי חוזר למולדת".

חלקת הקבר שהייתה מחוץ לחלקת גדולי האומה נבחרה לצד שביל הגישה אל קברו של הרצל ומשקיפה אל בנייני יד ושם ובסמוך אל גן האומות בו שתולים עצים שניטעו בידי ראשי מדינות.

מסע ההלוויה החל בנמל התעופה בלוד ומשם המשיך אל רמת גן ואל תל אביב. הוא כלל הבאת חלקי אדמה מאתרים שונים כגון: הר ציון, הר הזיתים, ומקום קבורתם של שרה אהרנסון ויוסף טרומפלדור ושל חללי האצ"ל. ראש הממשלה לוי אשכול לא השתתף בטקס הלוויה עקב ביקור בצרפת אולם עבר על פני הארון בעת נחיתתו בפריז. נוכחותו בטקס של הנשיא זלמן שזר העניקה לאירוע גוון ממלכתי.

בשנת 1969 הובא לקבורה בצמוד אל קברם גם הבן ערי ז'בוטינסקי לאחר שתרם את גופתו למדע. בשנת 1978 נפטרה אשתו של ערי, אביבה, ונקברה לצדו.

לפני הקברים נמצאת רחבה ובה במה עבור נואמים.

חלקת עולי הגרדום בהר הרצל

חלקת עולי הגרדום בהר הרצל היא חלקת קבורה ממלכתית בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שיועדה עבור ששת לוחמי מחתרות וחללי צה"ל שהועלו לגרדום בשורות האויב. למרות שמה שעשוי להטעות, קבורים בה רק שניים מבין שנים עשר חללי אצ"ל ולח"י שנידונו למוות על ידי הבריטים ומכונים עולי הגרדום. למעשה, אחד מהקבורים בה (אבשלום פיינברג) נהרג בהיתקלות עם ז'נדרמרים עות'מאניים.

החלקה מסודרת בשורת קברים ישרה בסמוך אל חלקת גדולי האומה.

בחלקה קבורים שני הלוחמים היהודים שהועלו לגרדום בקהיר בשנת 1945, אליהו חכים ואליהו בית צורי לאחר שהתנקשו בלורד מוין. בצמוד אליהם טמונים שני החללים שנפלו ב"פרשת עסק הביש" בשנת 1954, ד"ר משה מרזוק ושמואל עזר. לצידם קבורים שני חללי מחתרת ניל"י: יוסף לישנסקי, שהועלה לגרדום בדמשק בתקופת השלטון העות'מאני, ואבשלום פיינברג, שעצמותיו נתגלו בחולות רפיח בשנת 1967 לאחר מלחמת ששת הימים.

למרגלות קברו של אבשלום פיינברג ניטע חוטר מהדקל שצמח במקום קבורתו בסיני.

בצמוד אל החלקה הוקמה בסוף שנות ה-90 חלקה מיוחדת עבור חיילים שאינם יהודים בשורה מקבילה במפלס מוגבה במקצת.

יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה

יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה היא חלקת קבורה ממלכתית בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שיועדה לקבורתם של שבעה מהצנחנים היהודיים שנשלחו לסייע לכוחות הברית במלחמת העולם השנייה כנגד גרמניה הנאצית ונהרגו בין שורות האויב באירופה. החלקה מסומנת בצורת עיגול מוקפת שיחים גבוהים וממוקמת בצמוד אל חלקת גדולי האומה. הקברים מסודרים בצורת האות V, המסמלת את ניצחונן של בעלות הברית.

יוסף שפרינצק

יוסף שְׁפְּרִינְצַק (שפרינצאק; 8 בדצמבר 1885 – 28 בינואר 1959) היה פעיל ציוני ויושב ראש הכנסת הראשון.

כיהן כנשיא המדינה בפועל, כמחליפו של חיים ויצמן בשנים 1951–1952.

יצחק ברמן

יצחק בֶּרמן (3 ביוני 1913 – 4 באוגוסט 2013) היה פוליטיקאי ומשפטן ישראלי, כיהן כשר האנרגיה והתשתית וכיושב ראש הכנסת.

מדרשת הר הרצל

מדרשת הר הרצל (או בשמה הרשמי: המרכז החינוכי ע"ש סטלה ואלכסנדר מרגוליס או בשם הקצר: מרכז הרצל) היא המכון הלאומי ללימודי ציונות שהוקם על ידי ההסתדרות הציונית העולמית בהר הרצל בירושלים במטרה ללמד בני נוער את ערכי הציונות והתנועה הציונית. המדרשה אחראית גם על מוזיאון הרצל הסמוך ונמצאת בשביל העולה אל רחבת הר הרצל ואל חלקת גדולי האומה, בצידה השני ממוקם הבניין ברחוב הזיכרון המוביל אל "מוזיאון יד ושם".

מדרשת הר הרצל הוקמה במקור במבנה המשמש כיום את מוזיאון הרצל ונקראה בעבר: "מדרשת הר הרצל ע"ש ד"ר אריה צימוקי". בשנת 2003 נהרס הבניין בחלקו לצורך שיפוצים והקמת המוזיאון שהחליף את "חדר הרצל המשוחזר" ששכן במבנה. בשנת 2013 עברה המדרשה אל בניין חדש שהוקם בסמוך אל מוזיאון הרצל בשביל העולה אל חלקת גדולי האומה ואל "גן האומות" ועל הכביש המוביל אל מוזיאון יד ושם מצדו השני. בכניסה אל הבניין ישנו גן זיכרון קטן בשם "גן נורמן" לזכרו של סטפן תאודור נורמן, נכדו של הרצל שהתאבד בארצות הברית ונקבר בחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל הסמוכה.

המבנה תוכנן על ידי האדריכלים יעקב ויואב מולכו בעלות של 16.5 מיליון שקל ומצויים בו מרכז הדרכה, אודיטוריום, ואולם תצוגה ממוחשב. מדרשת הרצל ביחד עם מוזיאון הרצל הסמוך מהווים את קמפוס מרכז הרצל שמוקם במטרה להנציח את פועלו ורעיונו של הרצל.

מערת ניקנור

מערת ניקנור היא מערכת מערת קבורה הנמצאת בגן הבוטני הלאומי שנמצא בחלקו הצפוני של קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים ובה נתגלתה גלוסקמא המתייחסת ל"ניקנור עושה הדלתות".

נחמה ריבלין

נחמה ריבלין (סיוון ה'תש"ה – א' בסיוון ה'תשע"ט; 5 ביוני 1945 – 4 ביוני 2019) הייתה רעייתו של נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין.

קברי אחים בהר הרצל

קברי אחים בהר הרצל הם קברים או חלקות קבורה מיוחדות, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, שבהם נטמנים חללי מערכות ישראל, אשר היה קושי בזיהוי גופתם.

חלקות קבורה מיוחדות אלה מצויות בין החלקות השונות בבית הקברות הצבאי, ומיועדות לקברי אחים של חללים שהובאו מקרבות שהתרחשו במקומות שונים, ולעיתים אף כוללים "חללים אלמונים", שלא זוהו כלל. בנוסף, קבורים בקבר אחים בהר הרצל גם חללי המעפילים, שטבעו בניסיון לעלות לארץ ישראל בדרך הים, כגון חללי אוניית המעפילים סלבדור, שהובאו לקבר אחים המוני בחלקת המעפילים, ללא שם וללא כיתוב על מצבתם. רוב קברי האחים הללו הם מתקופת מלחמת העצמאות, ובהם גם קברים של אחים שנקברו זה לצד זה, ואף של משפחות שלמות.

בין החלקות בבית הקברות הצבאי מצויות חלקות של הנופלים בקרבות על אזור ירושלים:

קבר אחים לחללי גבעת הרדאר.

קבר קבוצתי לחללי המושבה נווה יעקב.

קבר אחים לחללי קרב הקסטל.

קבר אחים לחללי הקרבות בדרך אל ירושלים (שער הגיא).

קבר אחים לחללי שיירת נבי דניאל.

קבר אחים לחללי קרב לטרון.

קבר אחים לחללי כפר עציון.חלקות של קברי אחים שהובאו משאר חלקי הארץ:

קבר אחים לחללי הקרב על ג'נין (1948).

קבר אחים לחללי הקרב על ראש העין.

קבר אחים לחללי הקרב על הכפר הערבי "כרתיה".

קבר אחים לחללי הקרב על קיבוץ דורות.בכניסה אל חלקת חללי מלחמת יום כיפור בסמוך אל חלקת גדולי האומה ישנו קבר אחים מיוחד לזכר חיילי צה"ל שנפלו בקרבות במצרים ועליו גם מצבות לזכר חיילי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע באזור תעלת סואץ ואזור סיני.

רחבת הר הרצל

רחבת הר הרצל היא רחבת הטקסים המרכזית בהר הרצל בירושלים.

הרחבה ממוקמת בנקודה הגבוהה ביותר בהר הרצל ממנה נשקפים נופי ירושלים ובסמוך אליה מצויות שתי נקודות תצפית אל מרכז העיר. הרחבה נמצאת בין בית הקברות הצבאי הלאומי לבין בית הקברות הממלכתי האזרחי. בצד הצפוני של הרחבה נמצא קברו של בנימין זאב הרצל, ובצדה הדרומי נמצאת סככת מנוחה למבקרים.

הרחבה משמשת בכל שנה לטקס הדלקת המשואות, שהוא הטקס המרכזי הנועל את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ופותח את חגיגות יום העצמאות במעמד קהל מוזמנים, יושב ראש הכנסת וראשי המדינה.

תמר קולק

תמר אנה הלנה קוֹלֶק (17 ביולי 1917 - 24 ביולי 2013) הייתה רעייתו של ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, וממייסדות איל"ן, ארגון המטפל בילדים נפגעים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.