חלקלקה

חלקלקה היא חומה משופעת, מבנה המהווה חלק מביצורים הנמצא בצדה החיצוני של חומת מצודה או עיר מבוצרת.

מטרת החלקלקה היא למנוע מן האויב לטפס על קירות המצודה או החומה, או לערער את יסודותיה של החומה באמצעות חפירות או אילי ניגוח, וכן למנוע התמוטטות של הקיר בגלל סחף ובלאי טבעי של הקרקע בעתות שלום. החלקלקה נמצאת בין החפיר המקיף את החומה לבין החומה עצמה והיא בנויה בדרך כלל מעפר כבוש מחופה בלבנים חלקות או מסותתות.

החלקלקות הראשונות נבנו על ידי החיקסוס בתקופת הברונזה התיכונה. לאחר המצאת הארטילריה נבנו חלקלקות על מנת להגן על החומות מפני ירי ארטילרי.

בישראל מצויות חלקלקות בעכו, ירושליםמגדל דוד), יפו, בית שאן, יריחו, לכיש, מגידו, תל שבע, כוכב הירדן ותל אֵסוּר ובשילה.

Kohav yarden fortress
מפת מבצר כוכב הירדן המדגימה שימוש בחלקלקה.
Tel Esur (6)
חלקלקה מתקופת הברונזה התיכונה בתל אסור
חפיר
החלקלקה המזרחית במצודת מגדל דוד

ראו גם

Belvoir panorama 3
תמונה פנורמית (180°) של החפיר והחומה המערבית במבצר כוכב הירדן. משני צידי הגשר ובין המגדלים ניתן להבחין בחומה המשופעת - ה"חלקלקה".

לקריאה נוספת

זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת עם עובד, תל אביב תשל"ז 1977 עמוד 2392

אפרודיזיאק

אפרודיזיאק הוא חומר המגביר ומעורר חשק מיני. מקור השם באפרודיטה, אלת האהבה היוונית. אפרודיזיאק יכול להיות מאכל, משקה, סם, ריח, או כל דבר אשר מעורר תשוקה מינית, מגביר פוריות ואת היצר המיני (ליבּידו). חומר המדכא תשוקה מינית נקרא אן-אפרודיזיאק.

דורון בן עמי

ד"ר דורון בן עמי הוא ארכאולוג ישראלי שגילה במהלך מחקריו מספר ממצאים ארכאולוגיים חשובים. מחקריו עוסקים בארכאולוגיה המקראית ותקופת הברזל בארץ ישראל.

בשנת 2003 קיבל בן עמי תואר ד"ר לפילוסופיה מהמכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית על מחקריו בתל חצור בתקופת הברזל 1 ו-2, תחת הפרופסור אמנון בן תור. הוא עובד כיום כחוקר במכון.

בן עמי הוא המגלה של קבר מפואר סמוך לעיר דוד, שזוהה כקברה של הלני המלכה.

בשנת 2007 החל לנהל את החפירה הארכאולוגית בחניון גבעתי. תחת ניהולו התגלו מספר ממצאים חשובים בחפירה. בנובמבר 2015 (ה'תשע"ו) פרסם בן עמי, יחד עם הארכאולוגים יאנה צ'חנוביץ ושלומה כהן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, כי לדעתם על פי הממצאים שנמצאו באתר, מקום מצודת החקרא היה בחניון גבעתי שבעיר דוד. הממצאים שתומכים בהשערה הם: חומת ביצור, מקטע מגדל גדול, שרידי חלקלקה, עשרות מטבעות המתוארכים על פי שמות המלכים המוטבעים בהם לתקופה בה המצודה התקיימה, ראשי חצים מברונזה ואבני קלע מעופרת המאפיינים את הצבא הסלווקי וכן 200 ידיות של אמפורות עם חותמות מרודוס.

בשנת 2016 הופיע בפרק השביעי של הסדרה והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל והסביר על מצודת החקרא בחניון גבעתי.

הר צובה

הר צובה הוא גן לאומי בישראל סמוך לקיבוץ צובה, ממוקם מעל כביש 395, בין צומת אשתאול לירושלים בגובה 769 מטר מעל פני הים. על ראש ההר נמצאים שרידי מצודת בלמונט, מבצר צלבני משנת 1170. עד למלחמת העצמאות היה במקום הכפר הערבי צוּבַא שנכבש ב-13 ביולי 1948 על ידי חטיבת הראל של הפלמ"ח במסגרת מבצע דני.

הגישה אל ההר היא במעלה שביל (מסומן בירוק), שראשיתו בין קיבוץ צובה לעין צובה. השביל מקיף את שרידי החומה ונוף הרי יהודה הנשקף ממנו מצדיק את שמו של המבצר הצלבני. הכניסה לגן אינה מוסדרת ואין בו כל שירותים או שלטי הסבר והכוונה. הביקור בו מחייב משנה זהירות בשל בורות פתוחים וסכנת התמוטטות של מבנים.

בתל עצמו ניתן למצוא שרידים רבים של הכפר הערבי סובא, ששכן במקום עד מלחמת העצמאות, וכן של המבצר הצלבני. ממבצר זה נותרו שרידי החומה החיצונית המקיפה את המבצר בצורת מתומן עם חלקלקה ושער גדול, שרידי החומה הפנימית עם מספר שערים שנבנו במתכונת של סבכת ברזל יורדת בשילוב דלתות עץ, שרידי כנסייה ועוד. בראש התל חצר גדולה ובה בורות מים ומתקנים שונים. מהגגות הגבוהים בתל נשקפת תצפית פנורמית של כל הרי יהודה עם נוף מרהיב, כשבימים בעלי ראות טובה ניתן לראות את הים.

למרגלות ההר צומח אלון עתיק, שגילו מוערך בין 500 ל-1200 שנה. יערני קק"ל משמרים אותו על ידי תמיכת ענפיו הראשיים בעמודי חשמל, כדי שלא יקרסו. זית עתיק בעל גזע חלול שגילו מוערך בכ-500 עד 800 שנה צומח לידו. אלו הם שניים מן העצים העתיקים בארץ ישראל.

כ-500 מטרים משם נמצא מעיין עין צובה. הגישה אליו היא דרך נקבה צרה באורך כ-40 מטר, שקיבוץ צובה אחראי לשמירתה. בראשיתה הנקבה נמוכה מאד, אך תקרתה מתרוממת בהמשך והיא מסתיימת במבנה אבן גדול, שבתוכו נובע המעיין. המעיין נשפך לבריכה קטנה ורדודה שממנה מובילה תעלה חצובה בסלע לבריכת אגירה גדולה החצובה בסלע אף היא.

נקבת עין צובה סגורה עד להודעה חדשה. ניתן לגשת למדשאה הסמוכה למעיין, אך הכניסה על אחריות המטיילים בלבד.

מצפון-מערב לתל ישנה במת סלע הצופה לכיוון אבו גוש, ובה שרידי מתקנים חקלאיים כגת וגורן. ניתן למצוא בה גם משחק קדמון מסותת בסלע בסגנון "מנקלה". למרגלות הבמה כמה מערות קבורה מתקופת בית ראשון ושני.

חומה

חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא). לרוב החומה עבה וגבוהה יותר מקיר רגיל, על מנת להיות עמידה במיוחד כנגד התקפות אויב.

חורבת עורמה

חורבת עורמה הוא אתר ארכאולוגי השוכן בכיפה של ג'בל עורמה, בגובה 843 מטר מעל לפני הים, כ-1.5 ק"מ צפונית-מערבית לכפר עקרבה, ודרומית-מזרחית לאיתמר. במקום נמצאו שרידי מבצר מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חפיר

חפיר הוא תעלה שמטרתה להגן על טירה, מבצר, חומה ושאר סוגי ביצורים. החפיר מיועד למנוע את הגישה אל החומה בפני כלי מצור הנדרשים להיצמד אליה, דוגמת מגדל מצור או איל ניגוח. בנוסף, ובפרט כשהוא מלא מים, נועד החפיר להקשות על ניסיונות של חפירת מנהרות מתחת לחומה במטרה לגרום לקריסתה.

כדי לחצות את החפיר נעשה שימוש בגשרים מתקפלים. בתחילה היו אלה גשרים פשוטים מעץ, שהצד המתגונן יכול היה להשמידם בקלות. לאחר מכן נעזרו בגשרים מתקדמים יותר למעבר. שיטה נוספת לחציית החפיר הייתה סתימתו בחול, אבנים וחצץ בקטע מסוים.

אף שהחפיר העתיק ביותר התגלה כבר בעיר העתיקה של יריחו, החפירים מזוהים בדרך כלל עם ביצורי ימי הביניים, ובייחוד עם הטירות בלב אירופה שרבות מהן היו מוקפות בחפירים מלאי מים, שסופקו על ידי נחלים ונהרות סמוכים.

תעלת הנ"ט המודרנית היא במידה מסוימת המשך של רעיון החפיר. זוהי תעלה ברוחב מטר או שניים שמטרתה למנוע מעבר של רכב קרבי משוריין בשדה הקרב, ובפרט לבלום טנקים מסתערים. למרות שתעלות נ"ט באות בעיקר כמכשול עצמאי, פעמים רבות הן נחפרות גם מסביב למוצבים ועמדות שליטה, או כחלק ממערך ביצורים הגנתי.

יוסף וכתונת הפסים המשגעת

"יוסף וכתונת הפסים המשגעת" (באנגלית: Joseph and the Amazing Technicolor Dreamcoat) הוא מחזמר תנ"כי, הראשון שנכתב בידי הצמד אנדרו לויד וובר וטים רייס.

סיפור המחזמר הוא סיפורו התנ"כי של יוסף, בנו של יעקב. המחזמר הוצג לראשונה במרץ 1968 בפני תלמידי בית ספר, ועם השנים התרחב והתפתח עד שהפך לאחד ממחזות הזמר המצליחים והאהובים ביותר בכל הזמנים.

כוכב הירדן

כוכב הירדן (ידוע גם בשמות יפה נוף וכוכב הרוחות בעברית, כאוכב אל-הווא בערבית ושאטו בלוואר או קוקט בצרפתית) הוא גן לאומי ואתר ארכאולוגי הממוקם בקצהּ המזרחי של רמת יששכר (רמת כוכב), בשולי הגליל התחתון, בין הכנרת לבית שאן. במקום נמצאים שרידים ארכאולוגיים מתקופות שונות, בהם חורבות יישוב עברי קדום, שרידיו של מבצר צלבני מפואר ושרידי יישוב ערבי. האתר ממוקם על פסגה שגובהה 312 מטרים מעל פני הים, ושיפוליה המצוקיים מתנשאים לגובה של 550 מטרים מעל לבקעת הירדן שפרושה לרגליה ממזרח.

המבצר הוא אחד מתוך שני מבצרים כפולים (לעיתים נקרא "מבצר בתוך מבצר"), שנחשפו בממלכת ירושלים הצלבנית ובלבנט. מבצרים שנבנו לאחר מכן נטלו הרבה מהרעיונות שיושמו בכוכב הירדן ושיבצו אותם במערכות ביצורים בעלות מאפיינים נוספים. חוקרים וארכאולוגים של ממלכת ירושלים תיארו את המבצר בהרחבה. בספרו "ארכאולוגיה של הצלבנים" מציין החוקר, ד"ר אדריאן בועז מהפקולטה לארכאולוגיה של אוניברסיטת חיפה, שהמבצר מהווה את הדוגמה המושלמת לסוג זה של מבצרים. הוא שימש כנקודת מפנה בבניה ותכנון של מבצרים והיה אבטיפוס "לכמה מהטירות המעולות שנבנו במערב". חוקר תולדות הצלבנים, פרופסור יהושע פראוור, מכנה את המבצר "אחד מגדולי ההישגים האדריכליים של הצלבנים" ומציין שמדובר במבצר מפואר ויחיד במינו. ההיסטוריון המוסלמי בן המאה ה-12 אבו שמא, תיאר בכתביו את המבצר הצלבני ששכן במקום: "קבוע בינות לכוכבים, כקן נשרים ומקום משכן הלבנה".

כוכב הירדן נבנה מאבני בזלת שנחצבו מהחפיר המקיף את המבצר משלושה עברים ומאבנים לבנות שהובאו לאתר ממחצבות מרוחקות יותר.

מבצר צלבני במזרח התיכון

המבצר הצלבני שימש כעמוד השדרה של מערכת השלטון הצלבנית וחשיבותו חרגה מעבר לתפקידם הצבאי של המבצרים כמגיני דרכים, גבולות וערים. המבצרים שימשו כמרכזים מנהלתיים, כלים להבטחת השליטה והשלטון של האליטה הפרנקית, שתמיד הייתה בעמדת נחיתות מספרית בקרב האוכלוסייה של ארץ הקודש, אשר הייתה עוינת ברובה.

שרידי המבצרים הצלבניים בולטים בנוף ארץ ישראל, לבנון, ירדן וסוריה - עדות לתנופת הבנייה חסרת התקדים של שליטי ממלכת ירושלים ויתר המדינות הצלבניות. מדינות אלו התקיימו בזכות ארגון צבאי ייחודי, שנשען על צבא ומערכת ביצורים גדולת ממדים שהיא, כדברי פרופ' יהושע פראוור, "החלק המקורי והמרשים ביותר של היאחזות הצלבנים במזרח". הצלבניים שאבו את השראתם בבניית מבצריהם בעיקר מידע אדריכלי אירופאי, אך גם מידע ביזנטי ומוסלמי עשיר שנאסף במהלך מסעי הצלב. הצלבנים לא רק שתכננו ובנו מבצרים ומערכות ביצורים, המהווים סינתזה בין מערב למזרח, אלא גם התעלו על מוריהם ובנו מבצרים ובהם פתרונות מוצלחים, שהפכו בתורם לאבני בניין בסיסיות באדריכלות הצבאית האירופאית של ימי הביניים.

מוזיאון ארצות המקרא ירושלים

מוזיאון ארצות המקרא ירושלים הוא מוזיאון לממצאים ארכאולוגיים המצוי בגבעת רם שבירושלים, בסמוך למוזיאון ישראל ובצמוד אל הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל.

מטוסים (סרט)

מטוסים (באנגלית: Planes) הוא סרט ספין-אוף לסרט "מכוניות" מאת אולפני דיסני טון, שעלה לאקרנים ב-9 באוגוסט 2013 על ידי חברת וולט דיסני. כמו בסרט "מכוניות" המטוסים והמכוניות מאכלסים את העולם ומדברים, גם בסרט זה מופיעות מכוניות.

מטרהורן

מַטֵרְהוֹרְן (בגרמנית: Matterhorn, בצרפתית: Mont Cervin, באיטלקית: Monte Cervino), הר הממוקם בגבול שווייץ-איטליה; המטרהורן מהווה חלק מרכס האלפים הפניניים, והוא אחד מן ההרים המוכרים ביותר ברכס זה.

ההר ממוקם על הגבול שבין שווייץ לאיטליה. בצד השווייצרי שוכנת לרגליו עיירת הקיט צרמט, ובצד האיטלקי - עיירת הקיט בריי-צ'רוויניה. על אף שפסגת ההר מושלגת במשך כל השנה, אין בהר אתרי סקי, בשל היותו תלול ולא נוח לגלישה. פסגת ההר מיתמרת לגובה של 4,478 מטרים וההעפלה הראשונה לפסגתו בוצעה בשנת 1865.

מערת לפידות

מערת לפידות (נקראת גם מערת תפן) היא מערה השוכנת כ-500 מטרים דרום-מערבית למושב לפידות.

במערה ישנם נטיפים ועטלפים רבים.

ניתן להגיע למערה מתוך מושב לפידות. יש לרדת במורדות המושב, וכשמגיעים לשער ירוק יש לעקוב אחר השביל המסומן בפסי סימון השבילים "לבן-כחול-לבן".

בכניסה למערה יש מספר חבלים הקשורים לסלע, אשר בעזרתם ניתן לרדת אל תוך המערה.

לאחר ימים גשומים קרקע המערה מאוד חלקלקה ויש להזהר.

ההערכות הן שהמערה מאוד גדולה ומגיעה אף מתחת למושב לפידות, אך לא ניתן ללכת בה יותר ממאה מטרים, שכן יש מן תהום קטן בקצה החלל הגדול של פתח המערה.

בעקבות פעילות העטלפים במערה, הכניסה למערה אסורה למטיילים.

מצודת כרכ

מצודת כֶּרַכ (בערבית: قلعة الكرك) היא מבצר צלבני בעיר כרכ (קיר מואב) בירדן. המצודה שוכנת במיקום אסטרטגי בגובה של 850 מטר מעל פני הים, כחצי קילומטר דרומית-מערבית למרכז העיר, והיא שולטת על סביבותיה.

נחשים

נחשים (שם מדעי: Serpentes) היא תת-סדרה של זוחלים מסדרת הקשקשאים, המאופיינת בהיעדר גפיים. הנחשים שייכים לקבוצה אופידיה, והם מחולקים לשתי אינפרא-סדרות:

נחשים (Alethinophidia) - הנחשים הגדולים החיים מעל הקרקע, המונים את רוב המינים הקיימים כיום. חלק מהמינים בעלי ארס קטלני.

נחשים עיוורים (Scolecophidia) - קבוצת נחשים קטנים, עירומים ועיוורים, המצויים באדמה.

עגיל בזין

עגיל בזין הוא סרט תיעודי משנת 1993, בבימויו של ארן פטנקין. הסרט עוקב אחר אבי בן-אליהו, ג'יגולו אילתי המעביר את זמנו בחיזורים אחר תיירות בחופי אילת במטרה להשיג יחסי מין מזדמנים, לעיתים תמורת תשלום או טובות הנאה חומריות אחרות. מקור שמו של הסרט בפירסינג שבאיבר מינו של בן-אליהו.

כך תיאר העיתונאי שי פוגלמן את דמותו של בן-אליהו בסרט:

הסרט הוקרן בפסטיבל חיפה, ובהמשך שודר ביום השידורים הראשון של ערוץ 2, ב-4 בנובמבר 1993. מנכ"ל טלעד, עוזי פלד, הסביר את הבחירה בסרט כחלק מניסיון להציג לוח שידורים המייצג תפיסות מנוגדות לאלו של הערוץ הראשון. ואולם, לא הכל סברו שבחירה זו ראויה. שר החינוך, אמנון רובינשטיין, שכשר התקשורת פעל להקמתו של ערוץ 2, פנה לפלד ואמר לו שאם בשביל "עגיל בזין" הקימו את ערוץ 2, מוטב לו לא היה מוקם הערוץ. מבקר הקולנוע מאיר שניצר כינה אותו "סרט רע ביותר" ו"סר טעם".

קיר תומך

קיר תומך הוא מבנה שתפקידו מניעת תזוזת עפר או אדמה. קירות תומכים נבנים מבטון, אבן, פלדה ועץ ומבוצעים בשלושה אופנים עיקריים.

תל אסור

תֵּל אֵסוּר (בערבית: תַל אַסַווִיר, "תל הפנינים"), הוא אתר ארכאולוגי בוואדי ערה במוצא נחל עירון בסמוך לדרך הים, ליד כפר פינס כ-10 ק"מ מצפון לעיר חדרה וכקילומטר ממזרח למושב עין עירון. שטחו כ-40 דונם והוא מתנשא לגובה של 11-7 מטר מעל פני הים. התל שוכן מצפון לעין ארובות.

התל נחפר לראשונה בין השנים 2003-2001 על ידי משלחת חפירות מטעם סקר הר מנשה בראשותו של פרופ' אדם זרטל מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, כחלק מסקר שנעשה לגילוי שרידי ההתיישבות של "גויי הים הצפוניים". באתר הסמוך, אל-אחוואט, נחשפה עיר בצורה המיוחסת לגויי הים הצפוניים שהגיעו לארץ יחד עם הפלשתים ושבטים אחרים.מטרת הסקר הייתה לבדוק את גבולות ההתיישבות של גויי הים הצפוניים במישור החוף. עם תחילת החפירות, בשנת 2001, נתגלתה חומת עיר מרשימה מתקופת האבות (1750-2000 לפנה"ס). בעונת החפירות של 2002, נתברר כי מדובר בחומה בגובה של 3.5 מטר ובבסיסה ריצוף מרשים, ששימש רחוב או תשתית לסוללה.באתר נתגלתה גם מערכת ביצור עשויה אבן. כל מערכות הביצור מתקופה זו שנמצאו במישור החוף היו בנויות לבני טין, ורק זו בתל אסור בנויה אבן. מערכות ביצור כאלה ידועות רק בצפון סוריה ואנטוליה.בשטח אחר של החפירה נמצאו קירות של מבנים פרטיים. פרט לכלי החרס הרבים, נתגלה גם חותם גליל מטיפוס סורי עליו דמות, אולי אל יושב על כס ומתפללים סביבו. לידם יש חיה מקרינה.במסגרת החפירות נמצאו ממצאים ארכאולוגים בעיקר מתקופת הברונזה התיכונה. בשנת 2010 התל החל להיחפר במסגרת פרויקט חדש בראשותו של ד"ר שי בר מאוניברסיטת חיפה וממשיך להיחפר במסגרת פרויקט זה עד ימינו. במהלך החפירות המחודשות נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה התיכונה, הברונזה המאוחרת, הברזל וההלניסטית.

בתל נתגלו עדויות לניצני העירוניות בשכבות מתקופת הברונזה הקדומה 1 ב'.

תל מעמר

תל מְעַמֵּר (ידוע גם בשם תל אל-עמר), הוא תל ארכאולוגי הממוקם על גדות נחל קישון ליד פארק העמקים בצמוד לצומת העמקים. השרידים הארכאלוגים בתל כוללים קברים מתקופת הברונזה הקדומה והתיכונה. נמצאו גם חרסים מתקופת הברזל ושרידי חלקלקה.

בשנת 1922 נערכה בתל חפירה ארכאולוגית ברשות ויליאם ג'ון פיתיאן-אדמס (W.J. Phythian-Adams) וג'ון גרסטנג הממצאים הראו שרידי התיישבות בראשית תקופת הברזל, התקופות הפרסית וההלניסטית, ולאחר פער חודשה בתקופה האסלאמית הקדומה.

בחפירת הצלה שבוצעה בשנת 1959 בשוליו הדרומיים של התל התגלו ארבעה קברים, שלושה היו מתקופת הברונזה התיכונה, הרביעי מהתקופה הפרסית.

בסקר ארכאולוגי שבוצע בתל נמצאו חרסים מתקופות אלה: הברונזה התיכונה ב', הברונזה המאוחרת, הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית.

מיקומו של התל ליד נחל קישון היה כחלק מנתיב דרכים שפנה בעת העתיקה מדרך הים מזרחה, מהנמל של תל אבו הואם דרך תל מעמר, תל קשיש יקנעם לכוון מגידו.

השערת החוקרים היא שבתל שכנה העיר גבע שמן המוזכרת בכתביהם של תחותמס השלישי ואמנחותפ השני מלכי מצרים מתקופת הברונזה המאוחרת אשר יצאו למסעות מלחמה בערי כנען. על פי המסופר אמנחותפ השני לאחר אחד הקרבות חוזר לסביבות מגידו כדי לקבל את הבטחות הנאמנות של מלכי כנען ולוקח את נסיך העיר "גבע-שמן" שהובא אליו עם ילדיו ועם מקורביו, ובמקומו הוא ממנה נסיך אחר. צבי גל זיהה את התל עם חֶלְקַת המופיעה בספר יהושע כעיר השוכנת על גבול נחלת שבט אשר "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי-אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וַיְהִי, גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף" (יהושע יט, כה).

ויליאם פוקסוול אולברייט הציע לזהות כאן את חרושת הגויים, עירו של סיסרא (ספר שופטים, פרק ד', פסוק ב'). הוא ביסס את זיהויו על השתמרות השם ב-אל ח'ארתייה, הסמוכה לקיבוץ שער העמקים וכן על סמיכות התל לאפיק נחל קישון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.