חלב

חָלָב הוא נוזל לבן, הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים במהלך היריון ולאחריו. הוא משמש כמקור תזונה בלעדי לצאצאי היונקים, כולל צאצאי האדם, בתקופת ינקותם. חלב עשיר בנוטריינטים החיוניים להתפתחות הגוף ולחיזוקו בגיל הינקות. לכל בעל חיים הרכב חלב שונה, שמתאים באופן מרבי לוולדות בני אותו מין.

צריכת חלב על ידי האדם בבגרותו, החלה רק בתקופה חדשה יחסית בסקאלה האבולוציונית, לפני כ-8,000 שנה, כאשר האדם החל לגדל ולביית בעלי חיים בני חליבה. לשם כך מגדל האדם יונקים בעיקר בקר וצאן, וחולב אותם. בתקופה המודרנית עובר החלב במחלבה תהליך של הפרדת שומן, הרכבתו מחדש לפי אחוזי השומן הרצויים, המגון, ופסטור או עיקור. קיימים ציבורים הנמנעים מצריכת מוצרי חלב מסיבות מוסריות או בריאותיות.

Milk glass
כוס חלב פרה

הרכב החלב

חלב הוא תחליב (אמולסיה) של שמן ומים, ובהם תערובת של חלבונים, סוכרים, ויטמינים ומינרלים. הכמות היחסית של כל מרכיב משתנה בחלב של יונקים שונים בהתאם לצורכי הצאצא. חלב אדם הוא רזה יחסית ועשיר בלקטוז, שהוא הסוכר העיקרי בחלב. לעומת זאת, חלב פרה מתאפיין ברמה נמוכה יותר של סוכרים, מכיל כ-3.5% שומן ורמה גבוהה של חלבונים, כדי לאפשר לוולד לגדול במהירות ולהכפיל את משקלו במהלך 50 הימים הראשונים שלאחר הלידה.

השומנים בחלב נמצאים בעיקר בצבירים הנקראים גלובולות שגודלם נע בין 0.1 ל-10 מיקרומטר וניתנות לצפייה מבעד למיקרוסקופ אור. לגלובולות השומן ממברנה אמפיפטית המאפשרת את יציבותה במים. ממברנה זו מורכבת בעיקר מפוספוליפידים, אך גם מחלבונים, אנזימים, כולסטרול, גליקופרוטאינים, טריגליצרידים ועוד מרכיבים מינוריים.[1]

בישראל חלב פרה זמין לצרכנים בכמויות שונות של שומן: טבעי 3.5%-3.8%, 3%, 1% ו-0%. בחלב המשווק לצרכנים (חלב פרה בעל 3% שומן 100 מ"ל) יש 60 קלוריות, 9 מיליגרם כולסטרול, 4.6 גרם פחמימות, 3.2 גרם חלבון ו-3 גרם שומן. חלב פרה מכיל כ-3.5% שומן, 8.5% מוצקי חלב ו-88% מים. רוב החלבון בחלב פרה (80%) הוא קזאין.

חלב טרי שנשאר באוויר הפתוח מחמיץ כעבור זמן מה, ומתפרק באופן טבעי למרכיב מוצק שנקרא גבן ומשמש לייצור גבינה, ומרכיב נוזלי שנקרא מי גבינה. ההחמצה נגרמת בשל תהליך תסיסה: חיידקי חומצת חלב הופכים את הלקטוז שבחלב לחומצת חלב, המורידה את ה-pH שלו ובכך גורמת לדנטורציה של החלבונים. כתוצאה מכך מאבדים החלבונים הדנטורטיביים את מסיסותם במים, מתגבשים ושוקעים. תעשיית החלב מנצלת תהליך זה כדי לייצר מוצרי חלב שונים. לדוגמה, בתהליך יצור הגבינה מופרד הגבן ממי הגבינה בעזרת מחמצת חלב (תרבית של חיידקי חומצת חלב) ואנזים הקרוי רנין.

גם חלב מפוסטר יחמיץ אם לא יישמר בקירור, ועל כן יש לשמור אותו בטמפרטורה שבין 1° ל-4°. ניתן להפוך חלב לחלב עמיד שאינו מחמיץ, באמצעות טיפול בטמפרטורות גבוהות מאוד (UHT). חלב שעבר טיפול כזה - חלב עמיד - יכול להיות מאוחסן במשך מספר חודשים ללא קירור עד פתיחתו.

מוצרי חלב

החלב משמש כחומר גלם למגוון רחב של מוצרים, ובהם גבינה - שמנת - לבן - יוגורט - חמאה. כמו כן מיוצרים משקאות מבוססי חלב, כגון שוקו.

חלב אורגני

חלב אורגני מוגדר על ידי מחלקת החקלאות של ארצות הברית כחלב שיוצר על ידי מקנה שהיה בממשק אורגני מתמשך לפחות שנה לפני יצור החלב. הממשק האורגני כולל נושאים רבים שהעיקריים בהם: הזנה בלעדית במספוא אורגני.[2][3] הפדרציה הבינלאומית לחקלאות אורגנית (IFOAM) אף אוסרת שימוש בטכניקות של הנדסה גנטית בממשק הפוריות של העדר האורגני.[4]

מועצת החלב בישראל טוענת כי התהליכים לייצור חלב אורגני וחלב שאינו אורגני בישראל זהים "מבחינת האיכות, הבטיחות, הרכב החלב והטעם". אבל שונים מבחינת "טיפול תרופתי והזנה" ובפרט כוללים הזנה במזון אורגני בלבד לפרות.[5][דרושה הבהרה]

אריזה

GL TA 20120813 175407
כדים לממכר חלב מסביבות העשור של 1950

לפני מהפכת השימוש הנפוץ בפלסטיק נהגו להפיץ חלב באופן מסחרי בבקבוקי זכוכית. היום נדיר לראות חלב בבקבוקי זכוכית, ורוב בני האדם רוכשים חלב כשקית חלב עשויה פלסטיק או בקופסאות קרטון מצופה שעווה אספטיות. אור על סגול הנפלט מנורות פלואורסצנטיות יכול להרוס חלק מהחלבונים שבחלב, על כן יצרנים רבים עברו להפיץ חלב באריזות אטומות.

הפקת חלב מבעלי חיים

Cow milking machine in action DSC04132
חליבה ממוכנת

נקבת היונקים מייצרת באופן טבעי חלב לפי הכמות שיונק הצאצא. כאשר הצאצא ממעט לינוק בלוטות החלב מייצרות בהתאם כמות פחותה של חלב. האדם, המעוניין בהגדלת כמות החלב לשימושו, מבצע מספר פעולות:

  1. הגברת תנובת החלב על ידי טיפוח תורשתי (ריבוי מבוקר) בדרך של ברירה מלאכותית (השבחה גנטית). בישראל רוב פרות החלב הן מזן הולשטיין, המושבח לייצור חלב.
  2. במשק החלב מפרידים את הצאצא מאימו כדי שחלב האם ינותב לצריכה על ידי האדם. עגלים מופרדים לאחר הלידה מאמם כדי שיתרגלו מיד להזנה מבקבוק. הפרדת היילוד גורמת לפרה מצוקה. אף שפרות חליבה לרוב אינן תוקפניות, פרה עשויה לתקוף כדי להגן על העגל שלה.[6]
  3. חליבה מוגברת של האם. בישראל מקובל לחלוב כל פרה שלוש פעמים ביום. בתנובת השיא פרה ברפת מניבה 50 ליטר ליום, לעומת 10 ליטר שמניבה פרה מאותו זן שמניקה באופן טבעי.
  4. היות שתנובת החלב מגיעה לשיאה זמן קצר לאחר ההמלטה, במשקי חלב מודרניים הנקבות מוזרעות כדי שימליטו אחת לתקופה קבועה (כפעם ב-12 חודשים בקרב פרות). ההריונות מתוכננים באופן שתנובת החלב תהיה כדאית כדי לשמור על רווחיות החזקת המניבה, ושלקראת "תקופת היובש" (תקופה בה הנקבה אינה נחלבת למשך כחודשיים לפני ההמלטה) תנובת החלב תהיה מספיק נמוכה כדי למנוע דלקות עטין.

בעבר, החליבה הייתה בעיקר חליבה ידנית, כלומר האדם נטל את העטין בידיו ועל ידי תנועות משיכה וסחיטה הפיק ממנו חלב. כיום רוב החליבה במדינות המערב היא ממוכנת.

חלב ובריאות

חלב
ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות 60 קק"ל
חלבונים 3.4 גרם ג'
פחמימות 5 גרם ג'
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 47 IU מק"ג
 ‑ ויטמין C 0 mg מ"ג
ברזל 0 mg מ"ג
סידן 125 mg מ"ג
מגנזיום 11 mg מ"ג
מקור:

חלב מכיל, בין היתר, מספר ויטמינים ומינרלים, המופיעים בו בצורה החיונית להתפתחות הצאצא:

  • אשלגן: חשוב לשמירת מאזן הנוזלים, האלקטרוליטים והחומציות בגוף. כך הוא שומר על תפקוד נורמלי של תאי הגוף. האשלגן עוזר במניעת עלייה בלחץ הדם כתוצאה מצריכה עודפת של נתרן, ומקטין את שחלוף העצם.
  • נתרן חיוני לשליטה על נפח התא, להכנסה של חומרים לתוך התאים ולהוצאתם מתוכם (הוצאת סידן באמצעות משאבות נתרן-סידן והוצאת מימן באמצעות משאבות נתרן-מימן), וכן ליצירת המתח החשמלי המהווה את בסיס הפעולה של תאי עצב ותאי שריר.
  • מגנזיום: משתתף בבניית העצם. הוא מסייע בהפקת אנרגיה מהמזון. כמו כן, המגנזיום חשוב לתהליכי התכווצות והרפיית השרירים ולהעברת גירויים עצביים.
  • ויטמין A: הכרחי לראיית לילה תקינה, לביטוי של גנים, למערכת הרבייה ולמערכת החיסון. הוא מעורב גם בתהליך הגדילה.
  • ריבופלאבין (ויטמין B2): חיוני להפקת אנרגיה מהמזון.
  • ניאצין: חשוב מאוד להפקת אנרגיה מהמזון. הוא משתתף בתהליך הייצור של חומצות שומן.
  • ויטמין B12: חיוני לרקמות ולאיברים, שבהם מתרחש יצור רב של תאים (כמו מח העצם ומערכת העיכול). הוא מהותי לתפקוד תקין של מערכת העצבים, לייצור של שומנים וחלבונים ולמניעת אנמיה.

מספר מטא-אנליזות של מחקרי עוקבה הראה מתאם בין צריכת חלב ומוצריו ושיעור מופחת של מספר מחלות

  1. מטא-אנליזה של 18 מחקרים מצאה כי צריכה גדולה של חלב מקושרת לשיעור יחסי נמוך ב-12 אחוז של שבץ .[7]
  2. מטא-אנליזה של 5 מחקרים מצאה כי צריכה גדולה של חלב מקושרת לשיעור יחסי נמוך ב-13 אחוז של יתר לחץ דם .[8]
  3. מטא-אנליזה של 7 מחקרים מצאה כי צריכה גדולה של מנת יוגורט אחת ליום מקושרת לשיעור יחסי נמוך ב-18 אחוז של סוכרת מסוג 2 .[9] שאר מוצרי החלב לא היו מקושרים לסוכרת סוג 2.
  4. מטא-אנליזה של 10 מחקרים מצאה כי צריכה של 400 גרם מוצרי חלב ליום מקושרת לשיעור יחסי נמוך ב-17 אחוז של סרטן המעי הגס .[10]
  5. מטא-אנליזה של 10 מחקרים מצאה שצריכה של מוצרי חלב, אך לא חלב, מקושרת לשיעור יחסי נמוך ב-15 אחוז של סרטן השד .[11]

מספר מחקרים מצאו שחומצה לינולאית מצומדת (conjugated linoleic acid) אשר נמצאת בחלב ומוצריו וכן בבשר, מספקת מספר יתרונות בריאותיים כולל הפחתת טרשת עורקים, מספר סוגים של סרטן, יתר לחץ דם, ומשפרת את מערכת החיסון.[12][13][13]

מדענים מהפקולטה לבריאות הציבור בהרווארד, זיהו ב-2010, חומצת שומן אשר נמצאה במוצרי חלב בשם trans-palmitoleic acid, אשר עשויה להקטין באופן ממשי את הסיכון לסוכרת מסוג 2. החוקרים עקבו במשך 20 שנה אחר משתתפים במחקר תצפיתי, כדי להעריך את גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם בגיל מבוגר. במהלך המעקב נמצא שאנשים עם רמה גבוהה וחוזרת של trans-palmitoleic acid היו בעלי סיכון נמוך באופן ממשי לפתח סוכרת, ועם סיכון נמוך בכ-60% בקרב משתתפים אשר היו בחמישיון העליון ברמה של החומצה.[14]

חסרונות בריאותיים אפשריים

התועלת הבריאותית לאדם מצריכת חלב בעלי חיים שנויה במחלוקת בקרב הקהילה המדעית. גופים כמו ה-USDA (משרד החקלאות האמריקני), שאחראי על ניסוח המלצות התזונה של האמריקאים,[15] וכן משרד הבריאות הישראלי, ממליצים על צריכה של 3 מוצרי חלב ביום לבני כל הגילאים. המלצה זו נתונה לביקורת מצד כמה גופי מחקר וארגוני בריאות[דרושה הבהרה], הטוענים שהיא מופרזת או מזיקה, ויש לבחון מחדש את תפקיד חלב בעלי החיים בתזונה האנושית. ביקורת חמורה נשמעה מצד אוניברסיטת הרווארד האמריקאית, בין היתר מפי ראש המחלקה לתזונה, פרופ' וולטר וילט.[16][17]

נייר עמדה של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, שפורסם בשנת 2013, קובע כי אף אם אין בצריכת החלב נזק, הרי שבניגוד לטענות קודמות, לא הוכח כי הוא תורם לשימור עצמות או למניעת שברים בקרב אנשים מבוגרים.[18][19]

כמה עבודות מחקר מצאו קשר מתאמי בין חלב לאקנה (פצעי בגרות).[20][21][22]

אי-סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלב

אי סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלבון חלב הן שתי תופעות שונות. אי סבילות ללקטוז היא חוסר יכולת לעכל את סוכר החלב לקטוז אחרי גיל הגמילה, בגלל ירידה באנזים לקטאז שמתחילה אחרי גיל הגמילה, כשהתינוק כבר לא זקוק לחלב אם. זהו למעשה המצב הטבעי לאדם וליונקים האחרים. באזורים מסוימים בעולם התפתחה אצל בני האדם מוטציה ב-10,000 השנים האחרונות, שגורמת לייצור לקטאז גם אחרי גיל הגמילה ולאורך כל החיים.
הסימפטומים של אי סבילות ללקטוז עשויים להיות כאב בטן, גזים, שלשול, בחילה, או הקאות. על פי מסקנות נייר העמדה של המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית (NIH), שפורסם בפברואר 2010, מרבית האנשים בעלי ספיגה לקויה של לקטוז אינם סובלים מסימפטומים ברמה קלינית.[23]

לפי הערכות של קופות החולים ובתי חולים ישראלים, שיעור חוסר סבילות מלא או חלקי ללקטוז באוכלוסייה בישראל עומד על 60-70 אחוזים, אם כי יש הבדלים בין העדות השונות בקרב יהודים ישראלים וגם בקרב ערבים ישראלים.[24][25][26][27]
במחקר חדש יותר שבוצע באוניברסיטת אריאל והסתמך על שיטות מחקר גנטיות מתקדמות נמצא כי שיעור חוסר הסבילות המלא או חלקי ללקטוז עומד על 80%.[28]

אלרגיה לחלבון חלב - בהשוואה לאי-סבילות ללקטוז הנפוצה יחסית, מחקרים מהשנים האחרונות מצאו שאלרגיה לחלבון חלב קיימת בשכיחות נמוכה מאוד - בסך הכל אצל 0.3% מהתינוקות.

השפעות הורמונליות אפשריות

כמה עבודות מצאו שחלב מעלה את רמות האינסולין בבני אדם[21][22] וכן את רמות הסומטומדינים (סוג של הורמוני גדילה) IGF-1 ו-IGF-2.[21][22] במאמר סקירה, החוקרים ציינו כמה השפעות מטיבות של IGF-1 לאדם היונק (כגורם גדילה\מוטוגני, ההורמון נתפס כמסייע להתמיינות התאים הסומטיים[29] של היונק), אך הם ציינו גם מספר השפעות מזיקות אפשריות, על האדם הבוגר. באחת העבודות הציע החוקר מלניק[30] כי על אף שמדובר בהורמון פפטידי, הורמון ה IGF-1 הנמצא בחלב עובר כנראה בהצלחה מסוימת את אנזימי מערכת העיכול, ונכנס למחזור הדם בצורתו הפעילה.

מחקרי תצפית מצאו מתאם בין רמות גבוהות של IGF-1 בדם ושיעור מספר סוגי סרטן[31] אולם במחקרים גנטיים לא נמצא קשר בין מוטציות שמשפיעות על רמות ה-IGF-1 וסרטן, ולכן ייתכן שהקשר שנמצא במחקרי התצפית הוא לא סיבתי.[32][33] כמו כן, גם אם קיים קשר סיבתי, העלייה ברמות ה-IGF-1 כתוצאה מצריכת חלב היא קטנה, כך שייתכן שאין לעליה זו השפעה משמעותית על הסיכוי לסרטן.

חוקרים יפנים מצאו כי שתיית חלב שיוצר ביפן גרמה לעלייה בכמות האסטרוגנים בסרום הדם של שבעה ילדים, ומכך לדיכוי של ייצור הגונדוטרופינים בגופם ומכאן גם לדיכוי ייצור הטסטוסטרון שלהם. מחקרם היה ללא קבוצת ביקורת, והתוצאות היו ללא מובהקות סטטיסטית.[34] לפי חלק מהמחקרים, רמות ההורמונים שבחלב נמוכות משמעותית מגבולות הצריכה הקבילה שנקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמית.[35] לפי אחת העבודות, ליטר חלב מלא מכיל בערך כ-30 ננוגרם אסטרדיול, כאשר גבול הצריכה הקבילה הוא 3000 ננוגרם ליום לאדם במשקל 60 ק"ג, ובערך כ-10 מיקרוגרם פרוגסטרון כאשר גבול הצריכה הקבילה הוא 1800 מיקרוגרם ליום .[36]

התנגדות מוסרית לצריכת חלב

עגלים בכלוב
בידוד עגלים (ויונקים בכלל) הוא חלק אינטגראלי מתהליך הפקה מתועש של חלב, ומטרתו למנוע מהעגלים לינוק מהפרות את חלבן. בידוד יונקים הוא מקור לביקורת על תעשיית החלב, בפרט מטבעונים.

יש המתנגדים לצריכת מוצרי חלב בהתבסס על העובדה שהפקת חלב מתועש כרוך בסבל ולרוב גם במוות לבעלי החיים.[37] האספקטים להם מתנגדים אנשים אלה הם למשל הפרקטיקה של בידוד עגלים בה נלקחים העגלים מאימותיהם הפרות מיד לאחר לידתם ונסגרים בכלובים במטרה למנוע מהם לינוק את החלב שישווק למרכולים. כמו כן, הם מתנגדים לחליבה מכנית ומאסיבית של הפרות ולשלילת החופש הטבעי מהן.

איכות החלב בישראל

בשנת 2007 הושלמה בישראל רפורמה, במהלכה הוקמו מכוני חליבה מתקדמים בהשקעה של כ-2 מיליארד שקל. עוד לפני הרפורמה נחשב משק החלב הישראלי לאחד המובילים בעולם מבחינת איכות הייצור ובריאות העדר והפרה, לצד מקביליו בהולנד, שווייץ ודנמרק. זאת מאחר שהפרות עוברות תהליך בקרת איכות קפדני ומחמיר.[38]

במסגרת מעקב בריאותי לפרות בודקים רופאי השירות הווטרינרי לפחות פעם בשבוע כל עדר בקר לחלב. הבדיקות כוללות את חלב הפרות, את דמן, ואת צואתן. כתוצאה משיפור הטיפול בפרות ושכלול הבדיקות פחת אחוז החולי בסוף העשור הראשון של המאה ה-21. כך, למשל, שיעור תמותת העגלים מההמלטה ועד לגמילה נמוך כיום מ-5%, לעומת כ-10% בסוף שנות ה-90. גם מספר התאים הסומטים (תאי דם לבנים שנמצאים באופן טבעי. ריבוי שלהם מהווה אינדיקציה לחולי העטין) ירד משמעותית: מ-500,000 בממוצע לפחות מ-200,000 למיליליטר חלב.[39]

לשם בקרת התוצר, כל משלוח חלב מ-1,000 הרפתות ו-150 הדירים בישראל עובר 5 בדיקות עוד לפני כניסתו למחלבה. בבדיקות נשללת נוכחות חומרים מעכבים (אנטיביוטיקות וסולפות), חמיצות וכן דם ומים. בנוסף, נבחנים מאפיינים כמו טעם, ריח ומראה. אם מתגלה ליקוי כלשהו, אזי בהתאם לתקנון איכות החלב,[40] החלב נאסר לשימוש לאלתר. במקביל, מתבצעות בדיקות מעבדה מסוימות לחלב. במהלך כל שנה רופאי ופקחי הלשכות הווטרינריות מגיעים באקראי לכלל משקי החלב בישראל, ולוקחים כ-1,800 דגימות מקריות למעבדה לגילוי שאריות מן החי. שם נעשות להן 10-7 בדיקות מקיפות לחומרים לא רצויים.[דרוש מקור] חלב המתגלה כנגוע נאסר לשימוש ולשיווק ונשפך.

היסטוריה של השימוש בחלב העת העתיקה

החלב בעת העתיקה היה מוצר מן החי, אשר היווה מרכיב חשוב בתפריט היום-יומי והטקסי של חברות ותרבויות קדומות.

החלב הוא תוצר משני, אשר מופק מיונקים ממין נקבה, ללא צורך בהריגתם, מה שמאפשר לאדם לנצלם מספר רב של פעמים. בקבוצה המוצרים המשניים, נכללים גם תוצרי הלווי של החלב, הצמר והביצים, כמו גם הכוח שניתן להפיק מן החיות למטרות עבודה באדמה ונסיעה[41].

העדויות הקדומות ביותר לצריכת החלב, זוהו לראשונה באמצע האלף הרביעי לפנה"ס במסופוטמיה, אם כי ביות העז, הכבש והבקר תועד כבר באלף השמיני לפנה"ס[42]. בדרום הלבאנט, החליבה מתחילה כבר בתקופה הנאוליתית, אולם מתגברת כבר בתקופה הכלקוליתית, ובתקופת הברונזה הקדומה נחשבת כבר לחלק מהצריכה היומית והפולחנית של האדם.

Egypt, man milking a spotted cow, c. 2000 B.C., Wellcome M0010367
תיאור חליבת פרה מנוקדת במקורות המצריים

חלב ביהדות

במקרא

ארץ ישראל מתוארת במקרא 21 פעמים כ"ארץ זבת חלב ודבש" - תיאור שבא ללמד על עושרה ופוריותה.[43] במשמעות הפוכה מופיעים החלב והדבש בנבואת חורבן של ישעיהו: "והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה, כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ" (ישעיהו ז, כא-כב). בספר יואל מופיע החלב בנבואת נחמה "והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס, והגבעות תלכנה חלב, וכל־אפיקי יהודה ילכו מים" (יואל ד, יח).

פעמים אחדות מתואר החלב כמאכל משובח:

בהלכה ובמנהג

מהציווי המופיע בתורה שלוש פעמים: "לא תבשל גדי בחלב אמו" למדו חז"ל כי שילובו של בשר בחלב אסור בבישול, באכילה ובהנאה. מכאן גם למדו פרשני תנ"ך שונים, כי היה קיים מנהג כנעני ואף פולחן אלילי, שבו היו מבשלים גדי בחלב.

חז"ל אסרו חלב נוכרי מפני החשש שהגוי יערב בו חלב בהמה שאיננה כשרה.

בחג השבועות נהוג לאכול מוצרי חלב, ויש הנוהגים כך גם בחנוכה.

הגבנה כמדד לבדיקת כשרות החלב

בתלמוד (בבלי, עבודה זרה, לה ע"ב) מובא תהליך גיבון החלב כסימן להבחנה בין בהמות וחיות טהורות לטמאות, שכן רק חלב של יונקים טהורים מגבן ואילו חלב של טמאים אינו מגבן. בדיקה זו התקבלה על ידי הרמב"ם להלכה ועליה מבוססות הלכות שונות בשולחן ערוך ובשאר הפוסקים.

במחקר משותף של זהר עמר, עוזי מרין ודוד אילוז מאוניברסיטת בר-אילן, נבדק חלב של יונקים שונים, טהורים וטמאים. תוצאות הבדיקה הראו על יצירת גבן בחלב של פרה, עז, כבשה, ג'מוס, יחמור אירופאי, אייל אדום, יעל וג'ירף, המוגדרים כבעלי חיים טהורים. לעומת זאת, לא נוצר גבן מהיונקים הבאים המוגדרים כבעלי חיים טמאים: סוסה, נאקה, אלפקה, ארנבון, קוף, כלבה, חזירה, וחלב אם (אדם). תוצאות המחקר איששו באופן חד משמעי את הקביעה שתהליך הגיבון הוא מדד אמין להבחנה בין יונקים טהורים לטמאים.[44]

תפוצה

בשנת 2007 הובילה פינלנד את מדד צריכת החלב במדינה לפי ראש, וב-20 המקומות שאחריה, היו 18 מדינות מאירופה, והמדינות ארצות הברית וקזחסטן.[45]

אטימולוגיה

"חלב" ביוונית הוא Γάλα; שורש זה עבר ללטינית (Lac, תעתיק עברי: לַק) וכיום הוא מופיע במושגים רבים הקשורים לחלב:

  • לקטוז (סוכר חלב) הוא מהמרכיבים החשובים של החלב. נגזרות כימיות של סוכר זה הן חומצה לקטית (חומצת חלב) והיון שלה, לקטט. לקטוז עצמו הוא דו-סוכר המורכב מגלוקוז ומגלקטוז; שמו של האחרון נגזר אף הוא מהשורש היווני.
  • לקטאז הוא אנזים המפרק לקטוז.
  • לקטובצילוס (Lactobacillus) היא משפחת חיידקים הממירים לקטוז לחומצת חלב בתהליך תסיסה.
  • קפה לטה, לטה מקיאטו וקפה 'או-לה' הם משקאות חלביים ידועים. Latte ו-Lait פירושם "חלב" באיטלקית וצרפתית, בהתאמה, והם נגזרים מהשורש היווני.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ AVIS V. McPHERSON BARRY J. KITCHEN, - the Bovine-Milk Fat Globule-Membrane - Its Formation, Composition, Structure and Behavior in Milk and Dairy-Products, Journal of Dairy Research 50, 1983, עמ' 107-133
  2. ^ 7 CFR 205.236 - Origin of livestock, תקנות גידול מקנה בממשק אורגני על פי התוכנית האורגנית הלאומית בארצות הברית (NOP), אתר אוניברסיטת קורנל
  3. ^ 7 CFR 205.237 - Origin of livestock, תקנות גידול מקנה בממשק אורגני על פי התוכנית האורגנית הלאומית בארצות הברית (NOP), אתר אוניברסיטת קורנל
  4. ^ NOTES ON ORGANIC ANIMAL HUSBANDRY, אתר הפדרציה הבינלאומית לחקלאות אורגנית
  5. ^ אבטחת איכות של חלב, ד"ר שמוליק פרידמן-וטרינר ומנהל מקצועי של מועצת החלב
  6. ^ Kevin J Stafford MVB MSc PhD MRCVS MACVSc Animal Behaviour Consultant, Associate Professor Animal Behaviour and Welfare Institute of Veterinary Animal and Biomedical Sciences Massey University Palmerston North, "Cattle handling skills", published at "Think safe", New Zealand, Republished 2005.
  7. ^ http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0939475313003116
  8. ^ http://www.nature.com/jhh/journal/v26/n1/abs/jhh20113a.html
  9. ^ www.biomedcentral.com/1741-7015/12/215
  10. ^ annonc.oxfordjournals.org/content/23/1/37
  11. ^ http://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10549-011-1467-5
  12. ^ Lp, Clement; Scimeca, Joseph A.; Thompson, Henry J. (1994). "Conjugated linoleic acid. A powerful anticarcinogen from animal fat sources". Cancer 74 (3 Suppl): 1050–4. PMID 8039138. doi:10.1002/1097-0142(19940801)74:3+<1050::AID-CNCR2820741512>3.0.CO;2-I.
  13. ^ 13.0 13.1 Kritchevsky, D (2000). "Antimutagenic and some other effects of conjugated linoleic acid". The British journal of nutrition 83 (5): 459–65. PMID 10953669.
  14. ^ Component in common dairy foods may cut diabetes risk, study suggests .Sciencedaily.com (2010-12-23). Retrieved on 2011-01-14.
  15. ^ How Much Dairy Do You Need? - Food Groups - ChooseMyPlate.gov - USDA
  16. ^ Three Daily Servings of Reduced-Fat MilkAn Evidence-Based Recommendation? David S. Ludwig, MD, PhD1,3; Walter C Willett, MD, DrPH2,3, JAMA Pediatr. 2013;167(9):788-789. doi:10.1001/jamapediatrics.2013.2408.
  17. ^ Expert Eyes - Walter Willett, Chair, Dept. of Nutrition, Harvard School of Public Health
  18. ^ ריאיון עם ד"ר ראול רוזריגז (MD), בתוכנית הבוקר "לחיות טוב", רשת, ערוץ 2, 21.6.2011
  19. ^ טל חייקין ומיכאל ויינפאס, חוקרים מהרווארד מערערים על חשיבות החלב בתפריט היומי, הארץ, 5.8.2013
  20. ^ Skin Therapy Lett. 2010 Mar;15(3):1-2, 5. Does diet really affect acne? Ferdowsian HR1, Levin S.
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 "Milk and Milk Products in Human Nutrition", 67th Nestlé Nutrition Institute Workshop, Pediatric Program, Marrakech, March 2010 Editor(s): Clemens R.A. (Los Angeles, Calif.) Hernell O. (Umeå) Michaelsen K.F. (Copenhagen), Vol. 67, No., 2011 Section title: Milk during Childhood in Low- and High-Income Countries.)
  22. ^ 22.0 22.1 22.2 Role of insulin, insulin-like growth factor-1, hyperglycaemic food and milk consumption in the pathogenesis of acne vulgaris Bodo C. Melnik1 and Gerd Schmitz2 Article first published online: 25 AUG 2009 DOI: 10.1111/j.1600-0625.2009.00924.x © 2009 John Wiley & Sons A/S
  23. ^ NIH Consensus Development Conference - Lactose Intolerance and Health, February 2010
  24. ^ תזונה- אלרגיה לחלב - קופ"ח מאוחדת
  25. ^ אי סבילות ללקטוז, המרכז הרפואי ת"א על שם סוראסקי
  26. ^ מהי אי סבילות ללקטוז ואיך נזהה אותה - קופ"ח כללית
  27. ^ אי סבילות ללקטוז: האמת והמיתוס
  28. ^ http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378111913001224 מחקר גנטי על שכיחות אי-סבילות ללקטוז בישראל
  29. ^ תא סומטי הוא כל תא מאברי הגוף אצל יצור רב תאי, שאינו תא מין (זרע אצל זכר, ביצית אצל נקבה)
  30. ^ Milk consumption: aggravating factor of acne and promoter of chronic diseases of Western societies, Bodo Melnik Article first published online: 20 FEB 2009 DOI: 10.1111/j.1610-0387.2009.07019.x The Author • Journal compilation © Blackwell Verlag GmbH, Berlin
  31. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3334849/
  32. ^ http://cebp.aacrjournals.org/content/19/11/2877.abstract
  33. ^ http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ijc.28042/full
  34. ^ "Exposure to exogenous estrogen through intake of commercial milk produced from pregnant cows", Kazumi Maruyama, Tomoe Oshima, and Kenji Ohyama Article first published online: 22 MAY 2009 DOI: 10.1111/j.1442-200X.2009.02890.x © 2010 Japan Pediatric Society
  35. ^ http://whqlibdoc.who.int/trs/WHO_TRS_893.pdf
  36. ^ http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0308814697001507
  37. ^ הביכורים של פעילי אנונימוס: שבועות נטול חלב, באתר ynet
    עידן סייר, "מי אמר שחלב זה בריא", וואלה.
  38. ^ ד"ר שמוליק פרידמן, אבטחת איכות החלב, באתר המועצה לחלב
  39. ^ http://meshek.icba.org.il/?p=1631
  40. ^ מועצת החלב, תקנון איכות החלב, מהדורת 2015, 14-759-15
  41. ^ Haskel J. Greenfield, A reconsideration of the Secondary Products Revolution in south-eastern Europe: on the origins and use of domestic animals for milk, wool, and traction in the central Balkans The Zooarchaeology of Fats, Oils, Milk and Dairying, 2005, עמ' 14-31
  42. ^ Direct Demonstration of Milk as an Element of Archaeological Economies, Stephanie N. Dudd and Richard P. Evershed, Science, 1998, עמ' 1478-1481
  43. ^ למשמעות הכינוי "ארץ זבת חלב ודבש" : עיון בפרשנות
  44. ^ זהר עמר, עוזי מרין ודוד אילוז, "גיבון חלב כקריטריון כשרות להבחנה בין בעלי חיים טהורים לטמאים", בד"ד 21, תשס"ט, עמ' 75- 94.
  45. ^ 2007 Worldwide Total Milk Consumption per capita
ביות בעלי חיים

ביות בעלי חיים (לעיתים משתמשים במושג תרבות בעלי חיים) הוא שם כולל לשינויים שעשה האדם בבעלי חיים על מנת להתאים אותם לצרכיו.

יש בעלי חיים שבויתו ללא שינוי בהתנהגותן הטבעית (דבורי דבש), יש כאלו שעברו שינוי חלקי (חתולים) ויש כאלו שעברו סיגול מלא לצורכי האדם (כל חיות המשק והכלבים) והתנהגותם שונה לחלוטין מחיי קרוביהם החיים עדיין חיי בר.

בקר הבית

בקר הבית (שם מדעי: Bos taurus) הוא חיית משק ממשפחת הבקר. נקבת בקר הבית מכונה "פרה", והזכר מאותו מין מכונה "פר", "שור" או "אלוף". כאשר מתייחסים לזכר בלתי מסורס, משתמשים במינוח פר (פר הרבעה או פר לפיטום). "שור" מתייחס בדרך כלל לזכר מסורס המשמש לעבודה. פר צעיר נקרא "עגל" ופרה צעירה - "עגלה". קולם של כל אלו נקרא "געייה".

לפי ממצאים ארכאוזואולוגיים, בקר הבית בוית לראשונה מבקר הבר במהלך התקופה הנאוליתית של הסהר הפורה, ככל הנראה לפני יותר מ-10,000 שנים. בהודו, צפון אפריקה ואירופה הבקר המבוית הופיע כמה אלפי שנים לאחר מכן. לפי המחקר הגנטי, במקומות אלה מוצא בקר הבית מבקר הבר המקומי, מייבוא של בקר בית מהמזרח התיכון, או מהכלאה של פרי בר מקומיים ופרות בית מיובאות. מספר הפרות בעולם כיום מוערך בכ-1.5 מיליארד, ברחבי העולם. בני האדם עושים שימוש בבקר למטרות שונות בין היתר: מקור חלב לשתייה ויצור מוצרי מזון שונים, בשר למאכל ועורן המשמש כחומר גלם ליצירת מוצרים שונים. בנוסף לכן משתמש האדם בשוורים לחרישה ואף כבהמת משא לגרירת משאות. לפרות משמעות דתית בתרבויות שונות. חלק מהפרות, בעיקר אלו המיועדות לחליבה, שוכנות במבנה הקרוי רפת והשאר ממשיכות את חייהן במרעה, באחו או בחוצות העיר.

גבינה

גבינה היא מוצר חלב מרוכז ומשומר באמצעות התססה, הסרת מים והוספת מלח, בעל עמידות של שבועות ואפילו שנים. ברחבי העולם קיימים מאות סוגים שונים של גבינות ולמרות שכולן מיוצרות מאותו חומר גלם מגוון הטעמים והמרקמים הוא עצום.

גלידה

גלידה היא מאכל מתוק, קפוא ומוקצף המבוסס לרוב על חלב פרה (כולל שמנת, או יוגורט), חלב סויה או מים (אז הוא מכונה "סורבה"), המשמש כקינוח או כמרכיב בקינוחים בכל מיני סוגים.

בעולם צורות רבות של גלידה העשויות ממרכיבים שונים ומשונים. גלידת השמנת האיטלקית הנקראת "ג'לאטו" נחשבת כגלידה הסטנדרטית והמפורסמת בעולם. בסין נהוג להכניס גלידות לתוך בצק, לטגן בשמן ולהכין מהם גלידות מטוגנות מתוקות, מלוחות, חריפות וכן בכל הצבעים. במערב נאכלת גלידה לרוב בצורת כדורים בתוך קונוס עשוי ופל.

ה-1 ביולי מצוין כיום הגלידה הבינלאומי.

הנקה

הנקה היא דרך ההזנה המאפיינת את ולדות היונקים. ההנקה מייחדת את היונקים מיתר בעלי החיים ומהווה את אחד הגורמים החשובים ביותר בהתפתחות התנהגותם במהלך האבולוציה של מחלקה זו. ההנקה היא דרך להשיג מזון אצל ולדות היונקים והיא אינסטינקטיבית – לכל ולד יכולת מולדת לינוק חלב מבלוטות מיוחדות בגוף אמו. מערכת העיכול של יונק בן יומו מותאמת לתזונה נוזלית ואינה יכולה לעכל חומרים מוצקים ועל כן, חלב האם עשיר במרכיבי מזון חיוניים, ומספק את כל צרכיו התזונתיים של הולד.

פעולת ההנקה יוצרת קירבה בין האם לצאצאיה והיא למעשה הנדבך הראשוני במערכת ההתנהגות של יונקים ובהתפתחות חיים משותפים בקבוצה, כמו אצל טורפי יבשה, פילים, קופים ועוד.

חווה חקלאית

חווה חקלאית היא צורת התיישבות המתבססת על חקלאות בה מתגוררים בדרך כלל בני משפחה אחת, המעבדים שטחי קרקע נרחבים, בדרך כלל בעזרת עובדים שכירים.

בחווה חקלאית מספר מבני מגורים בודדים המשמשים לבעלי המקום ולעובדיהם. החוות מתבססות בדרך כלל על ענפי חקלאות בודדים. קיימות חוות לגידול חיות משק: פרות וצאן להפקת חלב ומוצריו ובשר, אך גם חוות לגידולי שדה: חיטה, כותנה ועוד. בעידן המודרני חוות חקלאיות עשויות להיות גם בבעלות חברות מסחריות או קהילות.

בעברית לא קיים מינוח מיוחד לסוגים מסוימים של חוות. באנגלית יוחד המונח ranch לחוות לגידול בעלי חיים, בעוד שהמונח הכללי לחווה הוא farm.

חול

גרגיר חול הוא חלקיק סלע בטווח גודל שבין 0.063 מילימטר ל־2 מילימטר. חלקיק גדול יותר מהחול נקרא חצץ והוא יכול להגיע עד לגודל של 64 מ"מ. לעומת זאת, חלקיקים דקים יותר נקראים טין. חלקיק טין הוא בגודל מרבי של 0.063 מ"מ ובגודל מינימלי של 0.004 מ"מ.

המרכיב הנפוץ ביותר בחול שבסביבה פנים-יבשתית ושבסביבה חופית לא טרופית, הוא צורן דו-חמצני, שנמצא לעיתים קרובות בצורת קוורץ. עם זאת הרכב החול משתנה בהתאם למקורות הסלע ממנו הוא בא ובהתאם למצב הכללי. חלק ניכר מהחול הלבן בשוניות האלמוגים, למשל, מקורו באלמוגים טחונים שעברו דרך מערכת העיכול של הדג תּוּכִּינוֹן, המגרד את האלמוגים וניזון מהם. במקומות מסוימים יש חול שמכיל ברזל, פצלת השדה (סוג של מינרל), ואפילו גבס.

החול מועבר ומוזז על ידי הרוח והמים ונמצא בחופים, בדיונות, בשרטונים וכו'. במדבר החול הוא הרכיב הדומיננטי בקרקע. אדמה חולית היא בית גידול אידיאלי ליבולים כמו אבטיחים ובוטנים ולעיתים קרובות מועדפת לפיתוח משקי חלב, הודות ליכולות הניקוז המצוינות שלה.

חלב (עיר)

חלב (בערבית: حلب, תעתיק מדויק חַלַבּ; בצרפתית Alep; בטורקית Halep; בכורדית Heleb) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה. עד פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה הייתה חלב העיר הגדולה בסוריה, ובשנת 2014 הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-2.1 מיליון תושבים[דרוש מקור], אך מאות אלפים ברחו ממנה במהלך המלחמה. רוב תושביה ערבים וכורדים. גרים בה גם ארמנים וטורקים, ועד כחמישית מתושביה הם נוצרים.

העיר היא אחד המקומות הנושבים הידועים העתיקים ביותר בעולם והחלה להתפתח בתחילת האלף ה-5 לפנה"ס על קבוצה של גבעות השוכנות כיום סביב גבעת המצודה שבמרכז העיר. ממצאים בסביבתה מראים כי העיר יושבה כבר באלף ה-11 לפנה"ס, והייתה לנקודת סחר חשובה במשך כל העת העתיקה, וזאת בשל מיקומה האסטרטגי במפגש דרכי מסחר, האחת בין הים התיכון ממערב לעמק הפרת במזרח, והאחרת בין דמשק מדרום לאסיה הקטנה מצפון.

חלב שמרה על חשיבותה במהלך ימי הביניים על אף שרעידת אדמה קשה החריבה אותה כמעט לחלוטין ב-11 באוקטובר 1138, ואף שניצבה במוקד קרבות ממושכים בין המונגולים לממלוכים. כאשר המסחר בין אסיה לאירופה עבר לנתיבים הימיים המקיפים את כף התקווה הטובה, ירדה העיר מגדולתה. בתקופת האימפריה העות'מאנית היא הייתה עיר צדדית, והידרדרות נוספת בחשיבותה אירעה לאחר פתיחת תעלת סואץ ב-1869. עם זאת העיר זכתה לתקופת שגשוג קצרה בתחילת המנדט הצרפתי בסוריה. בשנת 1986 הכריז ארגון אונסק"ו על העיר כאתר מורשת עולמית. בחודשים יולי-אוגוסט 2012 ניטשו בעיר קרבות עזים שהתחוללו במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה שסחפה את המדינה. בשנת 2013 הכריז ארגון אונסק"ו על העיר ועל כל אתרי המורשת העולמית בסוריה כאתרים הנתונים בסיכון.

חלב ודבש

חלב ודבש הייתה להקת פופ ישראלית שפעלה בעיקר בשנים 1979–1984. באירוויזיון 1979, שנערך בירושלים זכתה הלהקה במקום הראשון עם השיר "הללויה", כאשר הסולנית הייתה עדיין גלי עטרי.

חמאה

חמאה היא מוצר חלב המופק בתהליך חיבוץ של שמנת או חלב. החמאה משמשת בין השאר למריחה, טיגון, אפייה ותיבול ונחשבת למצרך מזון בסיסי ברחבי העולם. החמאה עתירה בשומן רווי ונמנית בין המזונות התורמים לעלייה ברמות ה-LDL.נגזרות של המונח "חמאה" נפוצות בשמם של מגוון ממרחים עתירי שומן מן הטבע, כגון: חמאת בוטנים, חמאת שקדים, חמאת שומשום, חמאת קקאו ועוד. גם שמה של החומצה הבוטירית המופיעה בחמאה שהחמיצה, נגזר מן השם היווני לחמאה.

סכין חמאה מיועד למריחה של החמאה על לחם.

מוצרי חלב

מוצרי חלב הם כינוי לכלל מוצרי המזון, שמרכיבם העיקרי הוא חלב. חלב פרה הוא העיקרי והמוביל בתעשיית המזון של מוצרי החלב. אחריו נפוצים מוצרים מחלב עזים, חלב כבשים, חלב תאו המים (באפלו) וחלב נאקות. סוגי חלב אחרים, כגון חלב יאק הבית וחלב סוסה, נדירים לשימוש במרבית החברות האנושיות בעת החדשה.

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْعَرَبِيَّة ٱلسُّورِيَّة, תעתיק מדויק: אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (א)לְעַרַבּיָּה (אל)סּוּרִיָּה להאזנה (מידע • עזרה)), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום. הרוב המכריע של תושבי סוריה הם מוסלמים.בשטחה של סוריה המודרנית התקיימה אחת הציוויליזציות הקדומות ביותר, והעיר אֶבּלה, בה התגוררו קרוב לרבע מיליון בני אדם, מעידה על קיומה של אימפריה שמית גדולה שחלשה על השטח שבין הים האדום לאנטוליה בין השנים 2500 ל-2400 לפני הספירה. סוריה נשלטה על ידי עמים רבים במהלך ההיסטוריה, בהם הכנענים, העברים, הארמים, האשורים, הבבלים, הפרסים, היוונים, הארמנים, הרומאים, הנבטים, הביזנטים, הערבים והצלבנים. דמשק ידועה בתור אחת מהקדומות שבערי העולם (כמו גם העיר חלב, הגדולה בערי סוריה), ושימשה בירתה של האימפריה האומיית וכבירה הפרובינציאלית של האימפריה הממלוכית.

במהלך המאה ה-20 סוריה היוותה גורם מרכזי בסכסוך הערבי-ישראלי, ומצויה בעימות עם מדינת ישראל מאז הקמתה. סוריה עד היום תובעת מישראל את החזרת השליטה על שטח של כ-1,200 קמ"ר ברמת הגולן המערבית, שנכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים בשנת 1967. לסוריה היה סכסוך טריטוריאלי גם עם טורקיה על שטח של 5,403 קמ"ר סביב מפרץ איסכנדרון, שסופח לטורקיה ב-1939, אם כי סוריה נוטה להשלים עם שליטת טורקיה באזור זה.

משנת 1970 שולטת בסוריה מפלגת הבעת' (מיוני 2000 בראשות הנשיא בשאר אל-אסד), המתבססת על בני המיעוט העלאווי, המהווה רק כ-11% מהאוכלוסייה. בני העדה מחזיקים ברוב המשרות השלטוניות ותפקידי הקצונה הבכירים בצבא ובשירותי הביטחון, על אף שרוב האוכלוסייה הסורית היא סונית (כ-74% מהאוכלוסייה). מיעוטים כגון כורדים ופליטים פלסטינים מוגבלים בזכויותיהם.מאז תחילת האביב הערבי בתחילת 2011, מתקיימת בסוריה מלחמת אזרחים בין כוחות הנשיא אסד לבין כוחות המורדים והפולשים, בעיקר האופוזיציה הסורית, תחריר אל-שאם הג'יהאדיסטי והמדינה האסלאמית הקיצונית. נכון למרץ 2018 נהרגו במלחמה לפחות 511,000 אנשים, ויותר מארבעה מיליון איש נמלטו כפליטים למדינות השכנות. גם במישור הבינלאומי דומה שהמשטר הסורי נמצא על סף איבוד הלגיטימציה, הן מצד הליגה הערבית, שהוציאה את המשטר הסורי משורות הארגון, הן מצד המדינות השכנות טורקיה וירדן, והן מצד מדינות המערב, המחריפות את הסנקציות כלפי המשטר ובכיריו. המדינה הקרובה ביותר לסוריה היא בעלת בריתה איראן, שהבטיחה לה תמיכה צבאית בלתי מסויגת, ורוסיה המהווה בעלת ברית וספקית נשק מרכזית עוד מימי ברית המועצות.

עז הבית

עֵז הבית (שם מדעי: Capra aegagrus hircus) היא תת-מין בסוג יעל שבמשפחת הפריים. עז הבית שבארץ ישראל בויתה כנראה מעז הבר (Capra aegagrus), שנכחדה משטחי הארץ לפני מאות שנים.

בעברית מכונה נקבת העז לעיתים בשם "עיזה", ואילו הזכר של העז מכונה "תיש".

המלטת גדיים יכולה להתרחש במשך כל השנה, ומשך ההיריון כ-150 ימים. בהמלטתה הראשונה ממליטה העז גדי אחד, והחל מההמלטה השנייה היא ממליטה לרוב תאומים ולעיתים אף שלישיות. בערוב ימיה שבה העז להמליט גדיים בודדים.

צמחונות

צמחונות הוא אורח חיים תזונתי המתאפיין בהימנעות מאכילת בשר בעלי חיים (כולל דגים).

חלק מהצמחונים נמנעים גם מלבישת מלבוש המכיל עור, פרווה ונוצות, וכן מרכישת ריהוט המכיל אותם.

בין הסיבות לאימוץ תזונה או אורח חיים צמחוני נמנים נימוקים מוסריים ואידאולוגיות רוחניות, דתיות ואחרות, טעם אישי, סיבות בריאותיות, נימוקים סביבתיים-אקולוגיים, ועוד. צמחונים הנמנעים מכל מזון מהחי כגון ביצים וחלב ומוצריו נקראים לרוב טבעונים.

צמחונים רבים משתמשים בתחליפי בשר כדוגמת טופו, טמפה, סייטן ועוד.

קפה

קפה הוא שם כולל למספר משקאות חמים וקרים המבוססים על תמציות שמנים ארומטיים, המופקים מפולי צמח הקפה. התמציות מופקות מן הפולים על ידי קלייתם וטחינתם של הפולים, וחליטה או בישול של האבקה המתקבלת במים. משקאות הקפה ידועים כמעוררים, בעיקר בגלל הקפאין המצוי בפולים.

מקור צמח הקפה השחור הוא במחוז קפה שבאתיופיה, והוא נפוץ בשאר העולם במהלך המאה החמש עשרה והלאה על ידי ערבים. קפה מכיל אקרילאמיד שנחשד כמסרטן בריכוזים גבוהים.

רפת

רפת היא מכלאה לגידול בקר המשמש בחקלאות לצורכי בשר וחלב. המילה "רפת" משמשת גם לציון מתחם שלם של רפתות הקשורות זו לזו.

שבועות

חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים. החג חל יום לאחר סיום ספירת העומר בת שבעת השבועות, ובלוח העברי הקבוע חל תמיד בו' בסיוון. החג חל יום אחד בארץ ישראל ויומיים בחוץ לארץ.בזמן שבית המקדש היה קיים, הוקרב בחג השבועות קורבן מיוחד שנקרא "קורבן שתי הלחם", והחלה בו העונה של הבאת הביכורים. על פי חז"ל מזוהה תאריך זה עם זמן מתן תורה, ובהתאם לכך מציינים את קבלת התורה בתפילות החג, קריאה בתורה בפרשת מעמד הר סיני ועשרת הדיברות, וכן על ידי לימוד תורה ושאר מנהגי החג. שלושת הימים המקדימים את שבועות נקראים "שלושת ימי ההגבלה", על שם הימים בהם התכוננו בני ישראל למעמד הר סיני.

בימי בית שני הצדוקים, שלא קיבלו את קבלת חז"ל לדרשת הפסוקים, חלקו על קביעת החג חמישים יום אחר חג הפסח, וציינו אותו חמישים יום אחר השבת הסמוכה לתחילת קציר השעורים. כיום יש חוקרים הסבורים שמדובר במחלוקת על לוח שנה לפי שנת שמש (לעומת לוח שנה ירחי על פי מסורת חז"ל) כפי שמשתקף מספר היובלות של כת מדבר יהודה.

שד (איבר)

שד הוא אחד מזוג איברים המצויים בגופם של בני אדם. בנשים, מכילים השדיים בלוטות חלב. השדיים הנשיים זהים במבנם ובתפקידם לבלוטות החלב המצויים בכל נקבות היונקים, אך שונים במראם ובמספרם. השדיים מרכזים את בלוטות החלב של האישה ומהווים לפיכך בלוטות חלב מורכבות; כל שד מכיל בין 10 ל-20 בלוטות חלב פשוטות הנפגשות כולן בפִטמה.

השדיים נחשבים לאיברי מין משניים, והם מתפתחים בדרך כלל בגיל ההתבגרות. הם מורכבים בעיקר משרירים ומרקמות שומן. ברוב תרבויות העולם השדיים הנקביים מהווים סמל מיני.

שוקולד

שוקולד הוא ממתק העשוי מזרעים מותססים, קלויים וטחונים של עץ הקקאו הטרופי (Theobroma cacao; "תאוברומה" ביוונית 'מזון האלים'). השוקולד הוא שילוב של מוצקי קקאו וסוכר בשילוב מרכיבים נוספים - לציטין, שתפקידו לסייע למסה להיות נוזלית יותר בהתכת השוקולד (תרחיף) ולא לייצירת אמולסייה כבדרך כלל, מכיוון ששוקולד לא מכיל נוזלים, ולעיתים ונילין כרכיב טעם. פעמים רבות מכיל השוקולד גם חלב ומוצריו.

ישנם שלושה זנים של עצי קקאו אשר בפוליהם משתמשים לצורך הכנת שוקולד. היקר והנדיר ביותר הוא הקריולו, המשמש כ־10% מתעשיית השוקולד. לפולים של עץ זה טעם מריר פחות וארומטי יותר מאשר שאר פולי הקקאו. פורסטרו הוא הזן הפורה ביותר, בו משתמשים ב־80% מתעשיית השוקולד, ואילו ה־10% הנותרים הם מזן המכונה טריניטריו שהוא הכלאה של שני הזנים האחרים.

בעל מקצוע העובד עם שוקולד ומייצר פרלינים ומוצרי שוקולד נקרא "שוקולטייר" (מצרפתית: Chocolatier).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.