חיסון MMRV

חיסון MMRV הוא חיסון משולב למחלות חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, (Measles, Mumps, Rubella, Varicella). החיסון בדרך כלל ניתן לראשונה לילדים בגיל שנה. בישראל ממליץ משרד הבריאות על מנת חיסון ראשונה בגיל שנה, ומנה נוספת בכיתה א' (לפני כן חוסנו בישראל רק בנות בחיסון נפרד לאדמת, על פי רוב בכיתה ה' או ו') שמטרתה לעלות את רמת החסינות. החיסונים כנגד חצבת וחזרת פותחו על ידי מוריס הילמן במרק, ואושרו לשימוש בארצות הברית בשנת 1963 ו-1976 בהתאמה[1]. חיסון כנגד אדמת אושר לשימוש בארצות הברית ב-1969[2]. חיסון MMR, המכיל חצבת, חזרת ואדמת, אושר לשימוש ב-1971 במנה אחת[3]. מנה נוספת (בישראל בכיתה א') החלה להינתן בשנת 1990[4]. החיסון נמצא בשימוש נרחב בלמעלה מ-60 מדינות בעולם. רכיב אבעבועות הרוח נוסף בשנת 2008. כבכל חיסון אחר, השפעות החיסון לטווח ארוך והיעילות שלו הם מושא מתמשך למחקר.

יעילות

חצבת

Measles incidence-cdc
ירידה חדה בחצבת לאחר התחלת החיסונים

לפני השימוש הנרחב בחיסון לחצבת, תפוצת המחלה הייתה כה רחבה שהידבקות בה נחשבה כמובנת מאליה. כיום, במדינות שבהן ניתן חיסון שגרתי לילדים, תפוצת המחלה היא פחות מ-1% לאנשים מתחת לגיל 30.

היתרונות של החיסון נגד חצבת, במניעת חולי, נכות ומוות מתועדים היטב. 20 השנים הראשונות שבהן ניתן החיסון בארצות הברית מנעו בשיעור, 52 מיליון מקרים של המחלה עצמה, 17,400 מקרים של פיגור שכלי ו-5,200 מקרי מוות. בין השנים 1999–2004, אסטרטגיה של ארגון הבריאות העולמי ויוניצ"ף, הובילה לשיפור בתפוצת החיסון לחצבת, שמנעה מספר משוער של 1.4 מיליון מקרי מוות עקב המחלה ברחבי העולם.

חצבת אנדמית בכל העולם. אף על פי שבשנת 2000 הוכרז כי היא נכחדה מארצות הברית, כדי להישמר מפני התפרצויות חדשות יש לשמור על רמת חיסון גבוהה באוכלוסייה ועל רמת תקשורת טובה עם אלו המסרבים להתחסן. מחצית מתוך 66 המקרים המתועדים של חצבת בארצות הברית בשנת 2005, משוערים כמגיעים מאדם לא מחוסן אחד שנדבק במחלה תוך כדי ביקור ברומניה. הקהילה המסוימת בארצות הברית, אליה אותו אדם חזר, הייתה בעלת שיעור גבוה במיוחד של ילדים לא מחוסנים. התפרצות המחלה במקרה זה הובילה להידבקותם של 34 בני אדם נוספים, רובם ילדים לא מחוסנים. חלקם אושפזו בבתי חולים ובאופן משוער, ההתפרצות עלתה $167,685. התפרצות מגפה רחבה יותר נמנעה, בעקבות שיעורי חיסון גבוהים בקהילות הסמוכות.

מנה אחת של החיסון מקנה הגנה של כ-93% נגד מחלת החצבת ומנה שנייה של החיסון מעלה את החסינות לכ-97%[5].

חזרת

Rubella-us-1966-93-cdc
ירידה חדה באדמת לאחר התחלת החיסונים

חזרת היא מחלה ויראלית נוספת, שבעבר הייתה נפוצה מאוד אצל ילדים. הסיבוכים של המחלה היא עקרות לגברים ודלקת קרום המוח אצל עד כ-10% מהחולים במחלה. חירשות ודלקת הלבלב הם סיבוכים נדירים של המחלה[6].

אדמת

אדמת גם הייתה נפוצה מאוד לפני השימוש הנרחב בחיסון. הסיכון העיקרי באדמת הוא אצל הידבקות אישה בהריון שיכולה לגרור הידבקות של העובר. מצב זה נקרא אדמת מולדת, והוא גורם להתפתחות מומים מולדים משמעותיים, כגון מומי לב, חירשות, עיוורון ופיגור שכלי או עלול לגרום להפלה, למוות תוך רחמי של העובר או ללידה מוקדמת. בהידבקות בשליש הראשון של ההריון יש סיכון גבוה, של כ-85%, לאדמת מולדת. בהידבקות בהמשך ההריון יש סיכון נמוך יותר[7].

בעקבות הכנסת החיסון לישראל לא דווחו מקרים של אדמת מולדת בישראל מאז 1993, וכן חלה ירידה חדה במספר מקרי האדמת בישראל[7].

החיסון המשולב

שלוש המחלות מידבקות מאוד. החיסון המשולב לשלוש המחלות הוחל במטרה להפחית את הכאב של מתן שלושה חיסונים נפרדים ולהגדיל את היעילות של התהליך.

בשנת 2005, ספריית קוקהריין פרסמה מטא-מחקר על 21 מחקרים מדעיים בנוגע לחיסון. עורכי המחקר מסכמים כי: "המידע הנוכחי אודות בטיחות ויעילות חיסון MMR תומך במדיניות הנוכחית של חיסון מסיבי במטרה להכחיד את החצבת ברמה עולמית כדי להפחית את מקרי המחלה והמוות המיוחסים לחצבת ואדמת"[8].

החיסון נמכר על ידי חברת מרק בשם "M-M-R II", על ידי גלקסו סמית' קליין כ-Priorix ועל ידי סאנופי כ-TRIMOVAX.

תופעות לוואי

תופעות לוואי נדירות אך חמורות שדווחו בעקבות חיסון ProQuad ללא קשר לסיבתיות של הדיווחים כוללות תגובות אלרגיות, ביניהן נפיחות של השפתיים, הלשון, או הפנים; קושי נשימה או סגירה של הגרון; סרפדת; חיוורון; חולשה; פרכוסים ('קפיצות' או בהייה) הנגרמים על ידי חום; או ספירת טסיות נמוכה זמנית[9]. בנוסף דווח על חירשות, פגיעה מוחית או פרכוסים בתדירות כל כך נמוכה שאין דרך לומר כי תופעות אלו נגרמות כתוצאה מהחיסון[10].

לילדים בגיל שנתיים ומטה, חיסון MMRV קשור ביותר תופעות לוואי בהשוואה למתן של חיסון MMR בנפרד מחיסון אבעבועות רוח באותו יום[11]. ישנם 4.3 פרכוסי חום נוספים לכל 10,000 ילדים שחוסנו (טווח ביטחון 95%: 2.6–5.6), 7.5 אירועי חום נוספים (רובם קלים) לכל 100 ילדים מחוסנים (טווח ביטחון 95%: 5.4–9.4) ו-1.1 מקרים נוספים של פריחה דמוית חצבת לכל 100 ילדים (טווח ביטחון 95%: 0.2–1.8). פרכוסי חום שנגרמו מחיסון MMRV מתרחשים 7 עד 10 ימים לאחר החיסון. אצל ילדים בגיל 4–6, אין עדויות לסיכון מוגבר לפרכוסי חום לאחר MMRV בהשוואה למתן נפרד של חיסוני MMR ואבעבועות רוח[12].

פרשת האוטיזם

מאמר שפורסם על ידי אנדרו וייקפילד (Andrew Wakefield) בכתב העת הרפואי לנסט בשנת 1998, עורר סערה ציבורית, לאחר שטען כי 12 ילדים פיתחו תסמינים מהקשת האוטיסטית ובעיות מעיים, רובם זמן קצר לאחר קבלת החיסון. במסיבת עיתונים שכינס, וייקפילד טען כי יש לתת את החיסון לכל מחלה בנפרד במקום בצורה משולבת. מסקנה זו אינה מתבקשת מהמחקר ומחקרים רחבי היקף נוספים שנעשו בעקבותיו לא הצליחו למצוא כל התאמה בין החיסון לאוטיזם. נמצא כי מתן החיסון בשלוש מנות נפרדות לא מוריד את הסיכוי לתופעות לוואי ואף מגביר את הסיכון לחלות במחלות שחיסוניהן ניתנו שלא במנה הראשונה. וייקפלד ספג ביקורת מדעית קשה על שעורר גל ירידות באחוז המתחסנים באוכלוסייה, וביקורת אתית על דרך התנהלות המחקר שלו.

מתנגדי החיסון מצביעים על העלייה הכללית של שיעור האוטיזם באוכלוסייה מאז הכנסת החיסון, כראייה לנזק שהוא גורם. הסבר אלטרנטיבי לעלייה זו, יכול להיות עלייה ברמת האבחון והרחבת מושג האוטיזם לכלול קשת רחבה יותר של תסמינים. ביפן הפסיקו לתת את החיסון, אך רמת האוטיזם לא ירדה.

בשנת 2004, לאחר פרסומה של כתבת תחקיר ב"סאנדיי טיימס", עשרה מתוך 12 חברי המשנה למחקר של וייקפילד חזרו בהם רשמית מחלק הפרשנות במאמר, שטען להתאמה כללית בין זמן התפרצות האוטיזם לזמן קבלת החיסון. המרכז לבקרת מחלות, המכון הרפואי של האקדמיה הלאומית למדעים, משרד הבריאות הבריטי וספריית קוקהריין, קבעו פה אחד כי לא נמצאה כל עדות לקשר בין חיסון MMR לאוטיזם[13].

בפברואר 2010, הודיע כתב העת לנסט על הסרת מאמרו של וייקפילד, בנימוק שנמצא שגוי וכולל קביעה שקרית[14].

במרץ 2019, התפרסם מחקר דני הנעשה על 657,461 ילדים. המחקר מצא שאין שום קשר בין חיסון ה-MMR לבין אוטיזם או אוטיזם רגרסיבי. במחקר השוו בין ילדים מחוסנים ל-MMR ללא מחוסנים ל-MMR שחלקם מעולם לא התחסנו לאף חיסון[15][16].

הערות שוליים

  1. ^ Mumps | History of Vaccines, www.historyofvaccines.org
  2. ^ Rubella | History of Vaccines, www.historyofvaccines.org
  3. ^ The History of Vaccines - mumps
  4. ^ תולדות מתן חיסונים בישראל - Vaccination history in Israel – ויקירפואה, www.wikirefua.org.il
  5. ^ Measles | Vaccination | CDC, www.cdc.gov, ‏2019-02-25
  6. ^ אודות חזרת
  7. ^ 7.0 7.1 אדמת
  8. ^ Using the combined vaccine for protection of children against measles, mumps and rubella, www.cochrane.org
  9. ^ חיסון ProQuad
  10. ^ מידע מקצועי אודות חצבת אדמת חזרת, מדעת
  11. ^ Vaccines: Vac-Gen/Side Effects, www.cdc.gov, ‏2019-03-12
  12. ^ for the Vaccine Safety Datalink, Eric Weintraub, James Baggs, Tracy Lieu, Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures, Pediatrics 126, 2010-07-01, עמ' e1–e8 doi: 10.1542/peds.2010-0665
  13. ^ רועי צנזה, חיסונים, אוטיזם ושרלטנות מדעית, הידען, ‏2009-02-07 (בעברית)
  14. ^ איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, ynet, ‏2010-02-04 (בעברית)
  15. ^ Anders Hviid, Jørgen Vinsløv Hansen, Morten Frisch, Mads Melbye, Measles, Mumps, Rubella Vaccination and Autism, Annals of Internal Medicine, 2019-03-05 doi: 10.7326/M18-2101
  16. ^ תומר רובין, המחקר הדני החדש שמצא (שוב) שאין קשר בין חיסון ה-MMR לאוטיזם, בלוג מבוסס ראיות על חיסונים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

Vaxxed

מחוסנים: מטיוח לקטסטרופה (באנגלית: Vaxxed: From Cover-Up to Catastrophe) הוא סרט אמריקאי מ-2016 שמבקרי סרטים מסוימים מתארים כסרט נגד חיסונים, והוא מציג את הטיוח לכאורה שעשו המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן של ארצות הברית (CDC), של קשר לכאורה בין חיסון MMRV [החיסון המשולש] לבין אוטיזם.

יוצר הסרט טוען שזה סרט דוקומנטרי "שחוקר את מסעם של הורים שילדיהם אוטיסטים נפגעו כנראה מהחיסון [החיסון המשולש]. עם זאת, חלק ממבקריו של הסרט מחשיבים אותו כ-"סרט תעמולה המבוסס על הונאה מדעית ידועה".

הסרט בוים על ידי רופא גסטרואנטרולוגיה לשעבר, פעיל נגד חיסונים, בשם אנדרו ווייקפילד (Andrew Wakefield). היה אמור להיות מוצג בהקרנת בכורה בפסטיבל הסרטים טרייבקה 2016, אך לבסוף בוטלה הצגתו.

גלקסו סמית' קליין

גלקסו סמית' קליין (שם רשמי באנגלית: GlaxoSmithKline; GSK) היא חברה בריטית לייצור ולשיווק תרופות וחיסונים. נכון ל-2016 הייתה חברת התרופות השישית בגדלה בעולם (אחרי פייזר, נוברטיס, מרק, הופמן לה רוש וסאנופי). מטה החברה נמצא בברנטפורד (Brentford) שבלונדון רבתי. החברה נוצרה בשנת 2000 כתוצאה ממיזוג החברות סמית' קליין ביצ'ם (SmithKline Beecham) וגלקסו וולקם (Glaxo Wellcome). החברה נמנית עם מדד FTSE 100 (מדד 100 המניות המובילות בבורסה לניירות ערך בלונדון) ונמנית עם החמישייה הראשונה של החברות הנסחרות בבורסה מבחינת שווי שוק. החברות המרכיבות את גלקסו סמית' קליין היו חלוצות במחקר ופיתוח תרופות פורצות דרך. בהם פיתוח נגזרות סינתטיות לפניצילין במסגרת חברת ביצ'ם ומעבדות חברת בורוז-ולקם במסגרתן פעלה זוכת פרס נובל לרפואה גרטרוד עליון שפיתחה תרופות לטיפול במלריה, אידס והרפס. בשנת 2012 הואשמה החברה כנושאת באחריות פלילית ואזרחית הנובעת מקידום בלתי חוקי של תרופות מרשם ואי-דיווח נתוני בטיחות מסוימים למנהל המזון והתרופות האמריקאי, במסגרת הסדר טיעון עם מחלקת המשפטים של ארצות הברית שילמה החברה קנס בסך 3 מיליארד דולר, הסכום הגבוה ביותר אותו שילמה חברת תרופות עד אז במסגרת הסדר באשמת הונאה.

חזרת (מחלה)

חזרת (שם מדעי: Mumps) היא מחלה זיהומית נגיפית, הפוגעת בבלוטות הרוק ובבלוטות מתחת לאוזניים. לפני המצאת החיסון הייתה החזרת מחלה נפוצה בקרב ילדים.

חיסון נגד אבעבועות רוח

חיסון נגד אבעבועות רוח (באנגלית: Varicella Vaccine) ,הוא חיסון חי מוחלש, שמגן כנגד נגיף הווריצלה זוסטר שגורם למחלת אבעבועות רוח. מנה אחת של חיסון מונעת כ-85% של תחלואה במחלה, כ-95% תחלואה קשה ו-100% תמותה מסיבוכי המחלה. יעילות החיסון היא אפילו לאחר חמישה ימים של חשיפה, נתינת החיסון ברוב המקרים תמנע את המחלה. כאשר חלק ניכר מאוכלוסייה מחוסן, הוא מגן גם על החלק באוכלוסייה שלא התחסן – חסינות העדר. החיסון ניתן על ידי זריקה מתחת לעור.ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ על חיסון שגרתי רק אם המדינה יכולה להרשות לעצמה לחסן יותר מ-80% של אנשים באוכלוסייה. במקרה שרק 20 עד 80% מהאוכלוסייה מחוסנים, הסבירות שהם יקבלו את המחלה בגיל מבוגר יותר גדלה. להגנה מרבית מומלץ לתת שתי מנות של החיסון. בארצות הברית מומלץ לתת שתי מנות, המנה הראשונה החל מגיל שנה ועד גיל חמישה עשר חודשים אחרי הלידה. והשנייה בגיל 4, לפני הכניסה לגן חובה. החל משנת 2012, רוב המדינות באירופה ממליצות על החיסון לכל הילדים, מיעוטם ממליצים לחסן רק את אלה שנמצאים בסיכון גבוה, לא כל המדינות מסבסדות את החיסון לתושביהם בשל העלות הגבוהה שלה.החיסון נחשב לחיסון בטוח מאוד. מעט תופעות לוואי שעיקרן כאב באתר ההזרקה, חום, ופריחה קלה. תופעות לוואי קשות יותר הן נדירות ומתרחשות בעיקר אצל אלה עם מערכת החיסון חלשה יותר. חולי איידס צרכים להתייעץ עם רופאיהם בנוגע לקבלת החיסון משום שהשימוש בו לאנשים עם איידס צריך להיעשות בזהירות. החיסון לא מומלץ לנשים במהלך ההריון; עם זאת, כבר היו מספר מקרים בהם החיסון ניתן במהלך ההריון ולא היו סיבוכים שנבעו מכך. החיסון זמין כחיסון בודד או כחיסון משולב יחד עם חצבת, חזרת ואדמת והוא ידוע כחיסון MMRV.חיסון אבעבועות הפך זמין באופן מסחרי בפעם ראשונה בשנת - 1984. הוא נמצא ברשימת התרופות החיוניות של ה-ארגון הבריאות העולמי, ומומץ כטיפול מניעתי מהחשובים במערכת הבריאות הבסיסית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.