חיננית

חיננית (חִנָּנִית) היא התיישבות ויישוב קהילתי כפרי בצפון השומרון, השני בגודלו בגוש יישובי צפון השומרון. אופי היישוב חילוני, אך בסמיכות אליו נמצאת טל מנשה, יישוב דתי הנחשב באופן רשמי שכונה של חיננית. היישוב משתייך למועצה אזורית שומרון. שמו של היישוב הוא כשם הפרח חיננית הנפוץ באזור[2]. זהו היישוב הגדול בגוש יישובי שקד (המונה את שקד, חיננית, ריחן, וטל מנשה).

היישוב שוכן ברום של כ-400 מ' מעל פני הים. במורד שלוחותיו הצפוניות נמצא ואדי א-סקעה, המתחבר לנחל זבדון. כקילומטר וחצי מצפון ליישוב נמצא הכפר עאנין, המשמר את שמה של העיירה התלמודית "עננין" הנזכרת בכתובת רחוב.

החלטה על הקמת היישוב, שנקרא אז באופן זמני ריחן ב', נתקבלה בוועדת השרים להתיישבות בסוף אוגוסט 1979[3] ואושרה בממשלה באמצע ספטמבר[4], לאור טענות שלועדת השרים להתיישבות לא הייתה סמכות לאשר יישובים הרחק מיישובים קיימים[5]. על ההחלטה להקים את היישוב ערער יגאל ידין, בגלל התנגדותו להקים יישובים באזורים של אוכלוסייה ערבית צפופה[6], אך ערעורו נדחה בקולות הליכוד, אליהם הצטרפו נציגי מפלגת העבודה, שכן ההחלטה על ההתיישבות באזור התקבלה עוד לפני המהפך[7] והיישוב נועד לעבות את ההתיישבות באזור מי עמי על גבול הקו הירוק[8]. בתי היישוב הוקמו כבר באמצע שנת 1980[9], אולם העלייה על הקרקע נדחתה מסיבות שונות[10] והמתיישבים הראשונים, עולים מהקווקז, עלו על הקרקע בשנת 1981. היישוב הוקם כמושב עובדים על ידי תנועת המושבים, אך מאוחר יותר הפכה ליישוב קהילתי.

אחת השכונות ביישוב היא מרכז קליטה לעולי חבר העמים. סמוך ליישוב נמצא אזור התעשייה שח"ק. יישובים ישראליים נוספים קרובים הם שקד וריחן וטל מנשה הנחשבת שכונה של חיננית.

שטח השיפוט של חיננית 9,401 דונם[11].

חיננית
WikiAir Flight IL-13-01 IMG 4777
מבט אווירי על חיננית ומדרום לה היישוב טל מנשה
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע[1] ‎392 מטר
תאריך ייסוד 1981
תנועה מיישבת המרכז החקלאי
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,323 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.2% בשנה עד סוף 2018
מפת היישובים של מועצה אזורית שומרון
באדום - חיננית
בירוק - מיקום בניין המועצה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1493
  3. ^ יוסף צוריאל, יוקמו 4 יישובים חדשים בשומרון, מעריב, 29 באוגוסט 1979
  4. ^ בגין יציע היום לממשלה להקים את ריחן ודותן, דבר, 16 בספטמבר 1979
    הממשלה דחתה ערעור ידין בענין ריחן ודותן, דבר, 17 בספטמבר 1979
  5. ^ היועץ המשפטי יצטרך, דבר, 10 בספטמבר 1979
  6. ^ ועדת חו"ב תצביע מחר על ערעור, דבר, 18 בספטמבר 1979; המשך
  7. ^ ערעור ידין נדחה, דבר, 20 בספטמבר 1979
  8. ^ משה קול, ההצבעה על ריחן ב', דבר, 30 בספטמבר 1979
  9. ^ עמוס לבב, הכנות קדחתניות לעלייתם של ישובים בצפון מערב שומרון, מעריב, 1 באוגוסט 1980
    תמונה, מעריב, 1 באוגוסט 1980
  10. ^ עמוס לבב, חומש על הגובה, מעריב, 3 בנובמבר 1980
  11. ^ עמוס הראלדו"ח חדש: התנחלויות בגדה קיבלו תחומי שיפוט הגדולים פי עשרה מהשטח הבנוי, באתר TheMarker
אום א-ריחאן

אום א-ריחאן (בערבית: أم الريحان,) הוא כפר פלסטיני השוכן מצפון ובצמוד לשמורת טבע יער ריחן ושייך לנפת ג'נין ברשות הפלסטינית. אום א-ריחן שוכנת כקילומטר ממזרח לקו הירוק, ממערב להתנחלויות ריחן, שקד, חיננית וטל מנשה, בצידה הישראלי של גדר ההפרדה. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 460 תושבים בשנת 2016.

אפיקים (תחבורה ציבורית)

אפיקים – שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ היא חברת תחבורה ציבורית ישראלית בבעלות של "קבוצת אמנון מסילות". אפיקים הוקמה בשנת 2008 והיא מפעילה קווי אוטובוס באזור הדרום, השומרון ובגוש דן. לאפיקים כ -840 אוטובוסים

בת חן

בַּת חֵן הוא יישוב קהילתי השייך למועצה אזורית עמק חפר ומצוי ליד העיר נתניה.

היישוב ממוקם צפון-מזרחית למחלף חבצלת השרון, סמוך לכביש 2.

שמו של היישוב ניתן לו על שם הפרח, חיננית רב שנתית הקרוי גם "בת חן". בעבר הייתה קיימת חלוקה ל"בת חן א'" ,"בת חן ב'" ו"בת חן ג'", בשנת 2009 אוחדו שלושת היישובים ליישוב אחד.

גבעות עולם

גִבְעוֹת עוֹלָם היא חווה חקלאית והתנחלות ישראלית בשומרון. מיקומה הוא ברכס גדעונים, כ-4.5 קילומטרים מדרום-מזרח לאיתמר, בפסגת ההר שלמרגלותיו הכפר הפלסטיני יאנון.

גבעת ארנון

גבעת ארנון (או גבעה 777 או גבעת הברנדי) היא מאחז השוכן מזרחית לאיתמר, על רכס גדעונים המחבר בין השומרון לבקעת הירדן. היישוב נמצא על גבעה בגובה 777 מטר מעל פני הים, ומכאן שמה הנוסף של הגבעה.

גנים

גנים הייתה התנחלות ויישוב קהילתי באזור השומרון, שהשתייכה למועצה אזורית שומרון, כ-5 ק"מ דרום - מזרחית לעיר ג'נין.

היישוב הוקם תחילה בתור היאחזות נח"ל בשם 'גנים ב' והתאזרח בשנת 1983 על ידי ארגון "העובד הלאומי".

שמו של היישוב ניתן לו על שם העיר המקראית עין גנים.

היישוב פונה מיושביו וכל 77 המבנים שבו נהרסו ב-24 באוגוסט 2005 כחלק מתוכנית ההתנתקות.

הלוואה וחיסכון (תספורת)

הלוואה וחיסכון הוא כינוי שניתן לסוג של תספורת או תסרוקת של גברים מתקרחים, שבה שיער מאזור לא מקריח בראש מסודר כך שיסתיר את הקרחת. השם "הלוואה וחיסכון" ניתן על שום המטאפורה, לפיה האזור השעיר "מלווה" את השיער לקרחת, והוא שימוש הומוריסטי בשם הבנק הלוואה וחיסכון.

יש הרואים בתסרוקת זו חיננית ונאה, אולם יש הרואים בה סירוב להודות במציאות הקרחת וניסיון לשמר את מראה הנעורים שאבד.

בין אישי הציבור שהסתרקו ב"הלוואה וחיסכון" בעת זאת או אחרת, ניתן למצוא את המשורר נתן זך, דובר צה"ל אבי בניהו, ראש עיריית ניו יורק רודולף ג'וליאני, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, השחקן שון קונרי, החקיין טוביה צפיר, המוזיקאי דני סנדרסון וראשי הממשלה אהוד אולמרט ובנימין נתניהו.

חיננית (צמח)

חיננית (שם מדעי: Bellis) הוא סוג במשפחת המורכבים (Asteraceae או Compositae). צמח עשבוני נמוך, העלים פשוטים, עלי הכותרת לבנים והקרקפת צהובה. שלושה מינים גדלים בר בישראל:

חיננית הבתה

חיננית חד שנתית

חיננית רב שנתית (בת חן)

חיננית הבתה

חיננית הבָּתָה (שם מדעי: Bellis sylvestris) היא עשב רב-שנתי מהסוג חיננית במשפחת המורכבים (Asteraceae או Compositae).

טל מנשה

טל מנשה היא שכונה של ההתנחלות חיננית בצפון-מערב השומרון הממוקמת בסמוך ליישובים שקד ועאנין. באופן רשמי טל מנשה מוגדרת על ידי מדינת ישראל כשכונה של חיננית, אך למעשה היא מתפקדת כיישוב קהילתי דתי עצמאי השייך למועצה אזורית שומרון.

שמו של טל מנשה הוא על שם נס גיזת הצמר של גדעון, שהיה משבט מנשה. הנס התרחש ככל הנראה סמוך ליישוב.

מועצה אזורית שומרון

מועצה אזורית שומרון היא מועצה אזורית באזור השומרון. שטחה משתרע על פני 2,800 קמ"ר. בראש המועצה עומד יוסי דגן שנבחר באוגוסט 2015, ולקדנציה שנייה באוקטובר 2018.

מי עמי

מֵי-עַמּי הוא מושב באזור הצפון ליד ואדי ערה כ-2 ק"מ מדרום לאום אל פחם השייך לארגון יישובי העובד הציוני ונמצא בתחום מועצה אזורית מנשה.

היישוב הוקם בשנת 1963 כהיאחזות נח"ל שאוזרחה בשנת 1969 כקיבוץ. בשנת 1971 הפך היישוב למושב שיתופי. בסוף שנות ה-70 סבל המושב מהתנכלויות מצד ערביי הסביבה שכללו שריפת חלקות חקלאיות. על מנת להוציא את היישוב מבדידותו הוחלט על תוכנית עירון להקמת יישובים יהודיים בסביבתו ואלו כללו את ריחן, חיננית, חריש וקציר.

שמו של היישוב הוא על שם קהילת יהודי מיאמי שסייעה בהקמת היישוב (מיאמי - מי עמי).

בשנת 2006 אושר באספת מי-עמי ברוב מיוחד המעבר לכפר שיתופי (מושב עובדים). כיום מהווה היישוב, יחד עם הכביש המוביל אליו, את גבולה הדרומי של העיר אום אל פחם.

שטח המושב כ-3500 דונם, ורוב התושבים עוסקים בענפי החקלאות השונים כגון: בתי צמחייה, כותנה, לול, פרדס ומטעים.

חלקם עוסקים בתעשייה - במפעל "אפקטיב מדיה".

עבשן קטלני

עבשן קטלני (שם מדעי: Pseudorca crassidens) הוא יונק ימי, השייך לסדרת הלווייתנאים, אחד הגדולים במשפחת הדולפיניים והמין היחיד מהסוג עבשן (Pseudorca). העבשן חי באוקיינוס ההודי, חלקו המזרחי של האוקיינוס השקט, ברצועות החוף של האוקיינוס האטלנטי, בים התיכון ובים הבלטי (ראו מפה בטבלה בצד שמאל). כמו ששמו אולי מרמז, הוא חולק מספר מאפיינים עם הקטלן: לשניהם מראה דומה ושניהם תוקפים וקוטלים לווייתנים אחרים.

העבשן הקטלני לא נחקר ביסודיות בטבע, ומקור מרבית הידע הוא מחקירת פרטים שהוחפו.

קנה שורש

קנה שורש הוא גבעול השולח שורשים כלפי מטה וגבעולים כלפי מעלה. לקנה שורש יכולת להתחלק, ומשמש על כן לרבייה וגטטיבית.

בלעז נקרא המושג "ריזום" המילה נובעת מיוונית עתיקה rhizoma ופירושה מסה של שורשים. לרוב יהיה קנה השורש תת-קרקעי אך יש צמחים להם קנה שורש שגדל מעל פני האדמה כמו מינים מסוימים של אירוס.

עם הצמחים בעלי קנה השורש נמנים: אספרגוס, חיננית, שן-ארי, אירוס, יבלית, זנגביל (ג'ינג'ר), גלנגל, נענע וסוגים שונים של דשאים.

אם חלק מקנה השורש נשבר יכול הוא לבדו להצמיח צמח חדש.

בנוסף מדובר בקונספט מתחום הפילוסופיה, ריזום, שפותח על ידי ז'יל דלז ופליקס גואטרי, בהשפעת המושג הבוטני. משמעות המונח היא התרחשותם של מספר דברים שונים בו זמנית המשפיעים אחד על השני. דוגמה טובה לכך היא למשל בסרט "ספרות זולה" בו התרחשו מספר עלילות במקביל שאינן קשורות אחת לשנייה אך השפעתן גדולה זו על זו.

ריחן (מושב)

רֵיחָן היא התנחלות ומושב עובדים קהילתי, חילוני באופיו, השוכן בצפון השומרון, באזור קציר. היישוב שייך למועצה אזורית שומרון.

ההתנחלות הוקמה בשנת 1977. בעת ההקמה עלו טענות של ערבים לבעלות על האדמות עליהן היא הוקמה וסגנית פרקליט המדינה, פליאה אלבק יצאה לשטח לוודא שמדובר באדמות מדינה. היא אוזרחה ביוני 1979, עת הפך למושב שיתופי. התנועה המיישבת בו הייתה תנועת העובד הציוני.

היישוב היה ראשון היישובים בגוש יישובי שקד, והוקם על מנת ליצור התיישבות ישראלית בין צפון-מערב השומרון לבין כביש ואדי ערה, אזור בו מושב מי עמי היה יישוב יהודי בודד. בתחילה היישוב היה קטן מאוד ותואר כ"כמה מתיישבים, כמה אשקוביות וכמה אזבסטונים". היישוב שוכן על רכס המשתפל למערב, בגובה 387 מטר מעל הים. מצפון למורדות היישוב מצוי נחל נרבתה ומדרום ואדי לחף אל-חספה.

שטח השיפוט של ריחן 13,442 דונם, ממוצע של 74 דונם לנפש.

ביישוב פועל לול תרנגולות ומטע זיתים.

יישובים ישראליים סמוכים הם שקד, חיננית וטל מנשה. יישובים פלסטינים סמוכים הם אום א-ריחאן, ח'רבת טורה אל-ע'רביה, זבדה וברטעה.

מצפון ליישוב מצויה שמורת הטבע יער ריחן. על שם היער קרוי היישוב.

היישוב נמצא בתחומי גדר ההפרדה.

ביישוב שתי אגודות האחת חקלאית שיתופית (7 חברים) והשנייה קהילתית. ביישוב כ-55 משפחות בעלות אופי חילוני, חלקן מסורתיות.

שבי שומרון

שָׁבֵי שׁוֹמְרוֹן היא התנחלות ויישוב קהילתי יהודי דתי בשומרון בין הערים שכם וטולכרם. היישוב שייך למועצה אזורית שומרון.

היישוב הוקם בסוכות ה'תשל"ח (1977) על ידי גרעין של משפחות צעירות מנתניה והסביבה, על חלק ממחנה ירדני שנתפס על ידי צה"ל וניתן לראות ביישוב מספר מבנים מאותה התקופה. היישוב נמצא בקרבת חורבות העיר שומרון שהייתה בירת ממלכת ישראל, ומכאן שמו, כלומר- "שבים לשומרון".

בעבר שכן ליד היישוב בסיס הטירונים של חיל התותחנים (בט"ר חת"מ) לפני שפונה למחנה שבטה. כיום ישנו בסיס צבאי בכניסה ליישוב אשר משמש לרוב את חטיבה 900 (חטיבת כפיר).

רב היישוב הוא יהושע שמידט.

מוסדות ביישוב: בי"ס יסודי אזורי לבנות ות"ת לבנים (עד כתה ו'), מדרשת שומרון, ישיבת נחלת יוסף (לשעבר ברכת התורה) - ישיבה גבוהה/הסדר בראשות הרב שמידט, וישיבה קטנה נחלת יוסף בראשות הרב יהושע שמידט.

נכון לתחילת שנת 2018 היישוב מונה כ-215 משפחות.

שמורת בני ציון

שְׁמוּרַת בְּנֵי צִיּוֹן, הידועה גם כִּשְׁמוּרַת חָרוּצִים, היא שמורת טבע באזור השרון.

השמורה נמצאת מערבית למושב בני ציון ובקרבת היישוב חרוצים, בדרום השרון. היא הוכרזה כשמורה ב-21 במרץ 1968 ושטחה 108 דונם. בשנת 2002 נשרף רוב שטח השמורה, ומאז שוקמה ברובה. הכניסה לשמורה היא ללא תשלום, אך הכניסה לכלי רכב ואופניים אסורה, כדי לא לרמוס את הצמחייה, לחרוץ את הקרקע ולשנות את משטר הניקוז בשמורה.

השמורה משתרעת בשטחו המחורץ של רכס הכורכר השני. גדלה בה צמחייה נמוכה (בתה וגריגה) על אדמות חמרה וחוסמס. מעריכים שבשמורה גדלים כ-300 מיני צמחים, חלקם נדירים. בין הפרחים הבולטים בשמורה: כלנית מצויה, סביון אביבי, נעצוצית סבוכה, לשון-אפעה קטנה, רומוליאה סגלולית, חיננית הבתה, חבצלת קטנת-פרחים, סתוונית היורה, צבעוני השרון, חצב מצוי, צנון מצוי ועוד. רובם פורחים בחורף ובאביב. בשנים האחרונות פלש לשמורה גם חמציץ נטוי, המתחרה עם הצומח המקומי.

שקד (יישוב)

שָׁקֵד היא התנחלות ויישוב קהילתי חילוני בצפון השומרון.

תחנה מרכזית חדרה

תחנה מרכזית חדרה היא התחנה המרכזית של העיר חדרה. התחנה ממוקמת במערב העיר בסמוך לצומת חדרה שעל כביש 4. מתחנת אוטובוסים זו יוצאים קווי אוטובוס בין עירוניים לפחות ל-16 ערים (חיפה, נוף הגליל, עפולה, אריאל, זכרון יעקב, רעננה, נתניה, תל אביב, ירושלים ואילת, חריש, קיסריה, טבריה, אור עקיבא, בני ברק, רמת גן, הוד השרון) כשלרוב הערים האלו יוצא יותר מקו אוטובוס בין-עירוני אחד. בנוסף יוצאים מן התחנה קוי אוטובוס עירוניים רבים. את מרבית הקוים שבתחנה מפעילה "אגד" ואת השאר מפעילה חברת "קווים".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.