חינוך ממלכתי דתי

חינוך ממלכתי-דתי (חמ"ד) ניתן בישראל על פי חוק חינוך ממלכתי משנת 1953 בבתי ספר המוגדרים בתור "ממלכתיים דתיים" ("ממ"ד") לעומת החינוך ה"כללי" החילוני. הוא הוקם על בסיס "זרם המזרחי" - זרם החינוך של תנועת המזרחי שהוקם בשנת 1902 ופעל כזרם חינוך רשמי בהסתדרות הציונית בתקופת המנדט הבריטי ועד לחקיקת חוק חינוך ממלכתי.

זרם המזרחי - שורשי החינוך הממלכתי דתי

חינוך "המזרחי" בארץ ישראל החל כשהגיע הרב יהודה לייב מימון בתרס"ה (1905), אז הוקם בית הספר תלמוד תורה אחווה ביפו, שהפך ל"תחכמוני". גם בתי ספר נוספים של זרם המזרחי ולאחר מכן של החינוך הממלכתי-דתי נקראו בשם "תחכמוני". המגמה החינוכית של "זרם המזרחי" הייתה חינוך דתי אורתודוקסי בשילוב רוח הציונות והמודרניזם. בניגוד לנהוג בבתי ספר חרדיים ובחדר לימדו בבתי הספר של המזרחי גם מקצועות חול: מדעים, מקצועות הומניים ושפות.

הזרם הפך לזרם רשמי בחינוך הציוני כשוועידת לונדון של ההסתדרות הציונית ביולי 1920 אישרה הכרה בסוגים שונים של בתי ספר במערכת החינוך העברי בארץ ישראל. ההסדר נקבע מתוך חשש ש"המזרחי" יקים מערכת חינוך דתית נפרדת מההסתדרות הציוניות ומתוך תקווה כי מפלגת המזרחי תפעל לקרב את החוגים האורתודוקסים באירופה לציונות ולארץ ישראל[1].

בשנת 1950 חל משבר בעקבות תלונות קשות בדבר כפייה אנטי-דתית בחינוך הילדים במחנות העולים, ובפרט ילדי העולים מתימן. בעקבות כך הוקמה ועדה בראשות השופט גד פרומקין. הוחלט כי לילדי עולי תימן במחנות יוענק חינוך דתי. הדבר חיזק את דרישת המפלגות הדתיות לשמור על עצמאות החינוך הדתי.

חזון החמ"ד

חזון החמ"ד נכתב על ידי מועצת החמ"ד בשיתוף הנהלת החמ"ד המורחבת בשנת 2013, בהובלת ראש מינהלת החינוך הדתי מאז 2010 הרב ד"ר אברהם ליפשיץ

מטרות החינוך הממלכתי דתי:

  • בין אדם לעצמו: חינוך למידות טובות ושאיפה לצמיחה מתמדת ולמצוינות בכל תחומי החיים.
  • בין אדם לאלוהיו: חינוך לאמונה בקב"ה, לאהבת ה', ליראת שמים ולחיי תורה ומצוות.
  • בין אדם לזולתו: חינוך להכרת מעלת האדם, הנברא בצלם אלוהים, ולדבקות בכלל הגדול של "ואהבת לרעך כמוך" ובמצוות הנובעות ממנו.
  • בין אדם לעמו: חינוך לאהבת כלל ישראל, מתוך אחריות אישית ומעורבות חברתית.
  • בין אדם לארצו ולמדינתו: חינוך לאהבת הארץ, להכרה בערכה הרוחני, הלאומי וההיסטורי של מדינת ישראל, לאחריות לעתיד המדינה ולנכונות לפעול

הבסיס החוקי

חוק חינוך ממלכתי, שאושר בכנסת באוגוסט 1953, בא לבטל את שיטת הזרמים בחינוך, והביא להחלפת "זרם המזרחי" בחינוך הממלכתי דתי, שבניהולו של משרד החינוך. בחוק נקבעו פריבילגיות מסוימות לחינוך הממלכתי-דתי והוחלט שיהיה עליו ממונה דתי אורתודוקסי וששר החינוך יידרש להתייעץ עם מועצה מיוחדת בכל הקשור בחינוך זה. בתי הספר של החינוך העצמאי של הזרמים החרדיים ובתי הספר של אגודת ישראל הוכרו כזרם נפרד מהחינוך הממלכתי-דתי.

בחוק חינוך ממלכתי התשי"ג-1953 נכתב: "חינוך ממלכתי דתי פירושו - חינוך ממלכתי, אלא שמוסדותיו הם דתיים לפי אורח חייהם, תכנית לימודיהם, מוריהם ומפקחיהם, ובהם מחנכים לחיי תורה ומצוות על פי המסורת הדתית וברוח הציונות הדתית"

המינהל לחינוך דתי במשרד החינוך והתרבות הוא הממונה על הפעלת המסגרת החינוכית של בתי הספר המוגדרים "ממלכתיים דתיים": הכשרת המורים ואישורם לפעול במוסדות הנכללים במסגרת זו, קביעת תוכנית לימודים ועקרונות פדגוגיים. סעיף 18 קובע: "המועצה לחינוך ממלכתי דתי רשאית לפסול, מטעמים דתיים בלבד, מינויו או המשכת שירותו של מנהל או מפקח או מורה במוסד חינוך ממלכתי דתי" בהתאם, אנשי ההוראה בזרם הממלכתי-דתי הם רובם ככולם דתיים, וכל מורה נדרש לחתום על הצהרה שהוא מקיים אורח חיים דתי. כמו כן אין במערכת מורים ערבים.

מאפייני החמ"ד ותלמידיו

בשנת הלימודים התשע"א למדו במערכת החינוך בישראל מגן טרום חובה ועד כיתה י"ב כ-1.57 מיליון תלמידים, כאשר 266,000 (17%) מתוכם למדו במערכות החינוך של החמ"ד. בבתי הספר עצמם (ללא הגנים) מהווים תלמידי החמ"ד 14% מכלל התלמידים במדינה[2]. ב-80% מבתי הספר העל-יסודיים בחמ"ד נהוגה הפרדה מגדרית בין בנים ובנות, כאשר בבתי הספר היסודיים מגמות ההפרדה התעצמו מאוד מאז שנת 2000: בעוד בשנת 2000 רק 43% מתלמידי החמ"ד בחינוך היסודי למדו בכיתות נפרדות בשנת 2015 כבר 61% למדו בכיתות נפרדות[3]. עם זאת, למרות שמדובר בחינוך דתי כ-25% מהתלמידים בחמ"ד מגיעים מבתים מסורתיים או חילוניים[4].

הרקע החברתי-כלכלי של תלמידי החמ"ד מגוון וישנם פערים אשר תלויים במוצא האוכלוסייה ומקום המגורים. אחוז התלמידים מהעשירון העליון בחמ"ד הוא נמוך ומנגד אחוז התלמידים מהעשירון התחתון גבוה באופן ניכר[5]. כמו כן, מרבית אוכלוסיית יוצאי אתיופיה לומדת במוסדות החמ"ד וכך גם כרבע מהתלמידים בעיירות הפיתוח הם תלמידי מוסדות החמ"ד[6].

מאפיינים לימודיים והישגים

מלבד המקצועות הכלליים הנלמדים בחינוך הממלכתי, בבתי הספר של החמ"ד מקדישים גם שעות רבות ללימודי קודש ובכלל זאת: תנ"ך, תושב"ע, תלמוד, דינים ומחשבת ישראל. בחלק מהמקצועות הכלליים, כדוגמת ספרות והיסטוריה, תלמידי החמ"ד לומדים תוכנית לימודים ייחודית המותאמת לערכי החמ"ד ומשנתו.

לבתי הספר של החינוך הממלכתי דתי ישנן דרישות שונות של מקצועות החובה לקבלת תעודת בגרות: לימוד מוגבר של תנ"ך ברמה של לפחות 3 יח"ל ולימודי תושב"ע ברמת 3 יח"ל. בניגוד לבתי הספר של הממלכתי-חילוני, בתי הספר בחמ"ד יכולים לבחור בין לימודי מחשבת ישראל או ספרות. בחלק מבתי הספר ישנה חלוקה של יחידת לימוד אחת לספרות ואחת למחשבת ישראל, ובאחרים לומדים רק מחשבת ישראל. 

הישגי תלמידי החמ"ד בבחינות המיצ"ב נמוכים במעט מהישגי תלמידי החינוך הממלכתי במקצועות מתמטיקה, מדעים ועברית. לעומת זאת, במקצוע האנגלית הישגי תלמידי החמ"ד נמוכים באופן ניכר מהישגי תלמידי החינוך הממלכתי, ומגמה זו ניכרת גם באחוז הנמוך של תלמידי החמ"ד הניגשים לבחינת חמש יחידות באנגלית, ובהישגים הנמוכים של בוגרי החמ"ד בפרק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית[7].

בוגרי החמ"ד

מתוך כ-7,000 בנים המסיימים את כיתה י"ב בחמ"ד בכל שנתון, כ-30% ממשיכים לישיבות הסדר וישיבות גבוהות, כ-15% ממשיכים למכינות קדם צבאיות, והיתר ממשיכים לגיוס צבאי רגיל עם סיום התיכון[8]. כיום, "הכיפות הסרוגות" מהווים חלק ניכר בשדרת הפיקוד הזוטרה והבינונית של היחידות הקרביות בצה"ל, ויש להם נוכחות מוגברת ביחידות המובחרות של הצבא. ב-2007 פורסם כי כ-40 אחוזים מבוגרי קורס קצינים הם דתיים לאומיים[9][10].

לעומת זאת, רוב מוסדות החמ"ד מתנגדים לגיוס של בנות לצבא וכך רוב מוחלט של בוגרות החמ"ד אינן פונות לשירות צבאי אלא לשירות לאומי. כ-75% מבוגרות החמ"ד המבצעות שירות לאומי עושות זאת במשך שנה אחת לעומת 25% שהשירות הלאומי שלהן אורך שנתיים[11]. עם זאת, כרבע מבוגרות החמ"ד פונות לשירות צבאי, כאשר בשנים האחרונות ישנה מגמה של עלייה באחוזי המתגייסות מקרב בוגרות החמ"ד, תופעה שמעוררת דיון ומחלוקת בין הזרמים השונים בציונות הדתית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משה רינות, הפולמוס על עיצוב מערכת החינוך העברי בארץ-ישראל ( 1920-1918), הציונות, ה', תשל"ח, 114-78.
  2. ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים, נאמני תורה ועבודה, ספטמבר 2012, עמוד 11
  3. ^ אייל ברגר, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג, נאמני תורה ועבודה, יולי 2015, עמוד 27
  4. ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים, נאמני תורה ועבודה, ספטמבר 2012, עמוד 17
  5. ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים, נאמני תורה ועבודה, ספטמבר 2012, עמוד 18–23
  6. ^ אייל ברגר, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים - חלק ג, נאמני תורה ועבודה, יולי 2015, עמוד 82, עמוד 107
  7. ^ אריאל פינקלשטיין, dati.pdf לימודי האנגלית בחברה הדתית-לאומית, נאמני תורה ועבודה, ינואר 2016, עמוד 34
  8. ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים, נאמני תורה ועבודה, ספטמבר 2012, עמוד 34
  9. ^ מאת רועי שרון ופליקס פריש, בלי כיפות על מגרש המסדרים, באתר nrg‏, 31 באוגוסט 2007
  10. ^ עמוס הראל13% מהמ"פים בצה"ל - מתנחלים; פי חמישה מחלקם באוכלוסייה, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2010
  11. ^ אריאל פינקלשטיין, החינוך הממלכתי-דתי: תמונת מצב, מגמות והישגים, נאמני תורה ועבודה, ספטמבר 2012, עמוד 45-37
אליעזר יבלון

עו"ד אליעזר (אלי) יבלון (1951 - 9 בדצמבר 2016) היה מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים מיולי 2015 עד לפטירתו.

אסף אטדגי

אסף אטדגי (נולד ב-29 בנובמבר 1975) הוא אמרגן, פזמונאי ומלחין ישראלי.

בג"ץ רובינשטיין נגד הכנסת

בג"ץ רובינשטיין נ' הכנסת הוא פסק דין שניתן ב-17 בספטמבר 2014 בעתירה נגד חוקתיות חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח–2008. החוק מעניק למוסדות חינוך תרבותיים מיוחדים מימון ממשלתי בגובה של 60% מיחידת התקצוב עבור כל תלמיד הלומד בו ללא התניית המימון בלימוד לימודי ליבה. משמעות החוק הוא כי מוסדות החינוך העל יסודי ה"ישיבות הקטנות" במגזר החרדי, פטורות מלימוד לימודי ליבה בכיתות י'–י"ב. העותרים כנגד החוק טענו כי הוא פוגע בכבוד האדם של התלמידים במוסדות הללו, פוגע באוטונומיה האישית שלהם ומונע מהם אפשרות להשתלב בחברה הישראלית. בית המשפט קבע בפסק דין זה כי הזכות לחינוך היא זכות חוקתית, אך לא כל פגיעה בזכות לחינוך היא פגיעה בגרעין החוקתי של הזכות. בית המשפט דחה את העתירה משום שלקביעתו לא הוכח כי נפגעה זכות חוקתית.

בית ספר יסודי

בית ספר יסודי במדינת ישראל הוא המוסד החינוכי השני, לאחר גן חובה, בו לומדים ילדים במסגרת חוק לימוד חובה.

בשנים הראשונות למדינה היה בית הספר היסודי בן שמונה כיתות – מכיתה א' עד כיתה ח' (וכונה "בית ספר עממי"), ואחריו בא בית הספר התיכון הארבע-שנתי, מכיתה ט' ועד י"ב. כיום, במרבית מוסדות מערכת החינוך, בית הספר היסודי הוא שש-שנתי (כיתות א'-ו'), ולאחריו חטיבת ביניים תלת-שנתית (ז' עד ט'), ולבסוף בית ספר תיכון תלת-שנתי (י' עד י"ב).

בכמה בתי ספר בארץ מאורגן החינוך ההתחלתי במסגרת של חטיבה צעירה, הכוללת גן חובה, כיתה א' וכיתה ב'.

בשנת הלימודים תשע"ג רשומים בחינוך היסודי בארץ 942,057 תלמידים – שינוי של 2.09% משנת תשע"ב.

דמוקרטיה הסדרית

דמוקרטיה הסדרית היא מודל שהוצע לראשונה על ידי החוקר ארנד ליפהרט, איש מדע המדינה מהולנד, תחת המונח "consociational democracy" (דמוקרטיה קונסוציונלית),

במגוון מחקריו, שהתמקדו בחברות דמוקרטיות המאופיינות בשסעים חברתיים ופוליטיים עמוקים. מונח זה תורגם במדינת ישראל למספר מונחים: דמוקרטיה התאגדותית, דמוקרטיה הסדרית ודמוקרטיה הסכמית.

הזכות לחינוך

הזכות לחינוך נמנית כאחת מזכויות האדם בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם של האו"ם משנת 1948, ובאמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות משנת 1966. מטרתה של זכות זו - מתן גישה לחינוך לכל אדם. זכות זו, אף שהיא רלוונטית בעיקר לילדים, נוגעת גם למבוגרים.

זאב גלילי

זאב גלילי (נולד ב-1936) הוא עיתונאי ישראלי. גלילי עבד כ-30 שנה ב"ידיעות אחרונות" כמשכתב ראשי בדסק החדשות, ראש כתבים, מרכז מערכת וממלא מקום העורך. הוא מלמד כתיבה עיתונאית, מחבר ספרי ילדים ומשמש כסופר צללים. הוא היה בעל טור בעיתון "מקור ראשון" מ-1996 עד 2007. כיום מפרסם את טורו באתר האינטרנט שלו.

חמ"ד

האם התכוונתם ל...

יחידת מיטב

"מיטב" היא היחידה הצבאית המופקדת על ביצוע הליכי המיון והשיבוץ של כלל המיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) והחיילים בצה"ל. היחידה שייכת לחטיבת תכנון ומנהל כח האדם (חתומכ"א) והיא תחת פיקוד אגף כוח האדם (אכ"א). מפקד היחידה הנוכחי הוא אלוף-משנה נמרוד ארז׳ואן.

היחידה הוקמה ב-23 במאי 2006 מאיחודן של שתי יחידות: בסיס קליטה ומיון (בקו"ם) ומנהל הגיוס (מנה"ג).

הטיפול באוכלוסיית המיועדים לשירות ביטחון נעשה באמצעות לשכות הגיוס, הפזורות בחמש ערים מרכזיות בארץ. הלשכות כפופות מבחינה מקצועית לענפים השונים במפקדת מיטב, המנהלים את כל הליכי הרישום וההתייצבות הראשוניים בלשכת הגיוס, בדיקת התאמה לגיוס, איתור קדם צבאי וכדומה. הליך הגיוס עצמו מתבצע במתחם הקליטה במחנה דורי (תל השומר). בנוסף מטופלות במיטב בקשות פרט שונות של כלל החיילים בצבא (למשל, קיצור שירות), וכן ישנן אוכלוסיות משרתים מסוימות הכפופות למיטב (כגון: מתנדבים, תלמידי ישיבות הסדר ובעלי פטור זמני).

ישיבה תיכונית נווה

ישיבה תיכונית תורנית נווה היא ישיבה תיכונית במתכונת פנימייה מלאה השוכנת במושב נווה שבמועצה האזורית אשכול. הישיבה הוקמה בשנת 2008 במושב יבול שבחולות חלוצה על ידי הרב אסף נאומבורג, שהיה קודם לכן מחנך בישיבה התיכונית בדימונה. בשנת 2010 עברה הישיבה למקומה הנוכחי. בישיבה לומדים, נכון ל-2018, למעלה מ-150 תלמידים המחולקים לחמש כיתות.

מלבד הרב נאומבורג, שהוא גם הר"מ של השמינית, מלמדים בישיבה הר"מים הרב עודד קפלן, הרב חננאל פאטשינו, הרב אריאל איגרא (רב היישוב שלומית) והרב ישראל אלדד. הרב שמואל ידלר הוא סגן ראש הישיבה ומרכז סדר צהרים.

ממ"ד (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מפקח (חינוך)

במערכת החינוך, מפקח הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, להעריך רמת מורים או גננות במוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.

להבדיל ממנהל בית הספר, העוסק בניהול שוטף של בית הספר והוא חלק מצוות המוסד החינוכי, המפקח אינו חלק מצוות בית הספר אך הוא מגיע תדירות לביקורים מקצועיים. זוהי אחת מחובותיו הבסיסיות.

באחת משתי דרכים בוחר המפקח לעבוד:

בגישה ההיררכית, המסורתית והמקובלת עדיין על הרוב, המפקח הוא מומחה הפועל מעמדתו הסמכותית כלפי המורה.

בגישת האימון הקוגניטיבי המפקח והמורה פועלים ביחד על מנת להעצים את יכולותיו של המורה. בישראל גישת המנהיג-המדריך הזו, ננקטת רק על ידי חלק מהמפקחים בשיתוף מנהלי ומוסדות החינוך, ביוזמתם או ביוזמת הממונים הישירים עליהם.

סופי צ'רניאק

סופי צ'רניאק (6 באוקטובר 1889, י"א בתשרי תר"ן, מיינץ, גרמניה - 11 באוקטובר 1978, י' בתשרי תשל"ט, תל אביב, ישראל), הייתה עסקנית ציבורית וחברת אמ"ן ארגון נשים מזרחי בא"י, תל אביב, ממייסדי בית היתומים "אורה" (1938) בשכונת זיכרון מאיר, בני ברק, ממייסדי "אחוזת שרה" בבני ברק (25 בדצמבר 1957, ח' חנוכה, התשי"ח - ), חברת הנהלת "אמונה" עד 1971. נכדתו של ד"ר רב מאיר להמן.

צור ארליך

צור ארליך (נולד ב-1974) הוא עיתונאי, משורר, פובליציסט, מתרגם ואיש ספרות, המשנה לעורך כתב העת "השילוח".

שלמה זלמן מן-ההר

הרב שלמה זלמן מן-ההר (י"ג בתמוז תרע"א, 9 ביולי 1911 – כ"ו באלול תש"ס, 26 בספטמבר 2000) היה רבה של שכונת בית וגן שבירושלים במשך ארבעים שנה ומחנך.

תוכנית הליבה

תוכנית הליבה היא תוכנית שגובשה על ידי משרד החינוך, ובה מקצועות שנועדו להוות בסיס משותף לכלל מוסדות החינוך היסודי, תוך התניית תמיכה כלכלית ביישום לימודים אלו. עיקר המתנגדים לתוכנית זו הם החרדים, המביעים התנגדות נחרצת להתערבות בתוכניות הלימודים במוסדות החינוך שלהם.

תוכנית הליבה גובשה על ידי המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך. את התוכנית עיצב יו"ר המזכירות הפדגוגית פרופ' יעקב כץ. באוגוסט 2002 הודיעה שרת החינוך דאז, לימור לבנת, כי כל מערכת החינוך תחויב בתוכנית יסוד של לימודים כלליים. התוכנית תשמש בסיס משותף לכלל מערכת החינוך - הממלכתית, הממלכתית-דתית והחרדית. לימוד מקצועות החובה יקיף כמחצית ממערכת שעות הלימוד. התוכנית גובשה תוך קיום דיונים בנושא עם רשתות החינוך החרדיות.המהלך שהוביל לגיבוש תוכנית הליבה הוא עתירה שהגיש יוסף פריצקי ממפלגת "שינוי" לבג"ץ באפריל 1999, המחייבת את שר החינוך, יצחק לוי, לקבוע "תוכנית יסוד", המפרטת את מספר שעות מקצועות החובה לכל מוסדות החינוך המוכרים הלא רשמיים, שהם ברובם הגדול חרדיים. בעתירה נטען שחוק חינוך ממלכתי מחייב לקבוע תוכנית כזאת.בעקבות העתירה התחייב שר החינוך בפני בית המשפט להכין תוכנית יסוד המפרטת את מספר השעות המינימלי שיש ללמד את מקצועות החובה ולהפיצה בחוזה מנכ"ל תוך 30- יום ולאור זאת העתירה נדחתה. בחודשים הקרובים אכן הוכנה טיוטה של תוכנית יסוד, אך זו יושמה באופן חלקי בלבד.

תוכנית הליבה היא אחת מההמלצות העיקריות של ועדת דוברת שמונתה על ידי הממשלה בספטמבר 2003, במטרה לבחון את מערכת החינוך בישראל ולהמליץ על תוכנית שינוי שתתייחס להיבט המבני, הארגוני והפדגוגי של החינוך. התוכנית יושמה תחילה בבתי הספר היסודיים, ולאחר מכן אף בגני הילדים.

ועדת טרכטנברג, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית ב-2011 הדגישה במסקנותיה את חשיבות לימודי הליבה וביצוע מבחני המיצ"ב במגזר החרדי. הוועדה המליצה כי המשרד יוודא שבכל בתי הספר היסודיים "ללא יוצא מן הכלל" ילמדו את מקצועות הליבה הבסיסיים - מתמטיקה, אנגלית, מדעים ומחשבים, ותלמידיהם ייבחנו במיצ"ב. ההמלצה לא נדונה כלל בממשלה.

משמעות הביטוי "תוכנית הליבה" היא כהוראתה של המילה, בדומה לביטוי הלועזי core curriculum (תוכנית לימודים בסיסית). בחלק מהמסמכים בנושא זה הופיע הביטוי "ליבה" כראשי תיבות של "לימודי יסוד בחינוך הממלכתי".

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.