חימוש משוטט

חימוש משוטטאנגלית: Loitering munition; מכונה גם: כטב"ם מתאבד) הוא קטגוריית מערכות נשק מתפתחת, שבמסגרתה מערכת נשק "משוטטת", כלומר נעה סביב אזור מוגדר מראש בחיפוש אחר מטרה על בסיס מאפיינים מוגדרים מראש, רוכשת את המטרה ותוקפת אותה באמצעות התרסקות ופיצוץ החימוש על המטרה, תוך כילוי החימוש.[1][2][3][4]

חימוש משוטט הוא קטגוריית ביניים בין טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים תוקפים.

חימוש משוטט יעיל מאוד נגד מטרות מוסתרות הנגלות לפרקי זמן קצרים, ותנועתו הממושכת מאפשרת לו יכולת לברירת מטרות.[5][6]

מאפיינים

המשימה העיקרית של חימוש משוטט היא רכישת מטרה בזמן שוטטות, ואז תקיפה של המטרה באמצעות התרסקות ופיצוץ החימוש על המטרה. התקיפה מכלה את החימוש, ולכן מכונה לעיתים תקיפה "מתאבדת".

בעוד שלחלק מטילי השיוט, כמו טיל הטומהוק, יש את היכולת לשוטט והם בעלי יכולת חישה ושליטה מרוחק, המשימה העיקרית שלהם היא תקיפה ולא רכישת המטרה. כמו כן, יכולת השהייה של טילי שיוט במהירות נמוכה למשך זמן ארוך מוגבלת יחסית למערכות שמוגדרות כמשוטטות.

לעומת זאת בעוד כטב"ם (כולל רחפן) יכול להתרסק בכוונה על ידי מפעילו על מטרה בתקיפת "קמיקזה", ועל רובם ניתן לזווד חומר נפץ, אין אלו עונים להגדרת חימוש משוטט שכן מטרתם העיקרית היא נשיאת אמצעי חישה ו/או תחמושת (אשר תשוגר אל המטרה) תוך חזרת הכטב"ם בסוף המשימה לבסיסו.[7] כך לפי הגדרת צבא ארצות הברית[8][9] נדרש הכטב"ם להיות מערכת רב-פעמית, בניגוד לחימוש המשוטט המתכלה. בנוסף הכטב"ם לרוב אינו מותאם לתקיפת התאבדות, הצלילה שלו לא שקטה, לעיתים קרובות הוא חסר מצלמות הפונות לכיוון הטיסה (שכן בשימוש קלאסי כטב"מ מצלם את מה שמתחתיו), הוא חסר ראש קרב המותאם למשימה, ועלותו הכספית תהיה לעיתים קרובות גבוהה מהמתאים לשימוש חד-פעמי.

חימושים שנבנו למטרה זו מראש הם בעלי יכולות טיסה, שליטה ובקרה, התקני תקיפה, ואמצעי חישה מתקדמים יותר. יש חימושים משוטטים המשתמשים במפעיל אנושי כדי לאתר מטרות ואילו אחרים, כגון הארופ, יכולים לתפקד באופן עצמאי ולחפש וליזום תקיפות ללא מעורבות מפעיל לאחר השיגור.

קיימים אמצעי תחמושת משוטטת היכולים לחזור מהמשימה אם לא בוצעה תקיפה, ולנחות חזרה אצל המפעיל. במערכות אחרות, כגון דלילה או הארפי, אין אפשרות לחזרה, והחימוש מושמד במידה ואין רוכשים מטרה בזמן השוטטות.

פיתוח

במסגרת תהליך פיתוח של תחמושת משוטטת ייעודית ניתן להתאים את המאפיינים הייחודיים לביצועי מערכת זו: ראש קרב מותאם למשימה, שלב תקיפה שקט, מהירות צלילה גבוהה, אופטימיזציית טיסה - יכולת זמן שהייה על פני טווח ו/או מהירות, עלות ייצור ורכישה המתאימים לשימוש כתחמושת חד-פעמית. מאפשר שימוש במנוע בעל חיים קצרים, וכן ברכיבים אחרים עם זמן פעולה נמוך יחסית. בחימוש משוטט ייעודי, לרוב חלק ניכר ממשקל החימוש הוא ראש הקרב המתפוצץ.[10][11]

היסטוריה

כחלק מההתמודדות נגד סוללות טיל קרקע-אוויר מהדור הראשון כגון SA-2 ו-SA-3 פותחו טילים נגד קרינה כגון AGM-45 שרייק לתקיפת סוללות נייחות. התגובה הסובייטית הייתה פיתוח סוללות טק"א ניידות כגון הSA-6 ותורת לחימה להפעלת המכ"מים של הסוללות לפרקי זמן קצרים ובלתי-תדירים, וגם זאת בעיקר כאשר היו אינדיקציות אחרות לקיום פוטנציאלי של מטרות אוויריות בטווח הסוללה. תורת הלחימה בסוללות ניידות גרמה לכך שהסוללה, שמיקומה מראש לא היה ידוע, הייתה ניתנת לגילוי אלקטרומגנטי לפרקי זמן קצרים בלבד, שבמהלכם הסוללה הייתה איום כלפי מטוסי ויילד ויזל בעלי ערך גבוה.

במבצע ערצב 19 חיל האוויר הישראלי השתמש במזל"טים ובמערכת "שמשון" (דאונים משוגרים ממטוס קרב שדימו מטרת מכ"ם גדולה יותר)[12], לאיתור ואתגור סוללות להפעלת המכ"מים שלהם והעמסת מספר רב של מטרות על הסוללות. סוללות אלו הותקפו אז מהאוויר ומהיבשה (כחלילית) באמצעים שונים, ובהם גם טילים נגד קרינה.

חימוש משוטט, ובפרט ההארפי, פותח לראשונה למטרת דיכוי הגנה אווירית (SEAD) תוך אינטגרציה של המכלול השלם: איתור, רכישה ותקיפה לתוך פלטפורמה בודדת. החימוש המשוטט היה צפוי להיות משוגר לעבר אזורים בהם יש חשד לסוללות טק"א של אויב ולתקוף מיד עם גילוי הסוללה בעקבות הפעלתה. הפלטפורמה האינטגרטיבית והקטנה יחסית גם זולה באופן משמעותי ביחס למטוס קרב מודרני.

בשנים האחרונות הקטגוריה התפתחה מעבר לשימוש המיועד ל-SEAD גם למטרות אחרות: מתקיפה ארוכת טווח למאות קילומטרים באמצעות מערכות כבדות ועד לשימוש טקטי בשדה הקרב באמצעות מערכות הניתנות לנשיאה בידי חייל בודד, כגון ה-AeroVironment Switchblade אשר מופעל ברמת המחלקה בצבא ארצות הברית ושוקל פחות מ-3 קילוגרם ונכנס לתיק גב.[13] שימוש מבצעי מתועד בשדה הקרב של חימוש משוטט בשנים האחרונות היה תקיפה ב-2016 בארמניה, של אוטובוס לוחמים, באמצעות הארופ.[14]

דילמות מוסר, אתיקה וחוק בינלאומי

חימוש משוטט המסוגל לתקוף באופן אוטונומי מטרות, מעורר שאלות בתחום המוסר, האתיקה, והחוק הבינלאומי. במתווה שימוש זה אין אדם שמקבל את ההחלטה לפגוע במטרה הספציפית בעלת פוטנציאל להרוג אנשים. בהקשר זה פיתוח מערכות הארפי והארופ עוררו פולמוס אקדמי שכן הן היוו תקדים (אם כי לאו דווקא ביחס למוקש ימי).[15][16][17][18][19][20][21]

משתמשים ויצרנים

נכון ל-2017, חימוש משוטט בשימוש מדינות כגון: ארצות הברית, גרמניה, אזרבייג'ן, סין, הודו, קזחסטן, דרום קוריאה, טורקיה, פולין, איראן וישראל.

יצרנים המייצרים חימושים משוטטים: התעשייה האווירית, יוויז'ן אייר, אלביט מערכות, אירונאוטיקס, טקסטרון מערכות, L3 Technologies, MBDA, Aeronautics Defense, Korea Aerospace Industries, ריית'און, לוקהיד מרטין, Innovative Automation, CASC, Rheinmetall Defence Electronics, Karal Defense Technologies, AeroVironment, וWB Electronics.[22]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צפו במל"ט ההופך לטיל, Popular Science, אוגוסט 2015
  2. ^ שוטטות התחמושת זמינות הרחבת בינלאומי, תעופה שבוע, אפריל 2016
  3. ^ שוטטות מערכות נשק – ביקוש הולך וגדל, h-ש " ח, דצמבר 2016
  4. ^ אמיר בוחבוט‏, תיעוד: המל"טים המתאבדים שיסייעו ליחידות העילית בקני המחבלים, באתר וואלה! NEWS‏, 08 ביוני 2016
  5. ^ רק מחפש לפגוע, ביטאון חיל האוויר, פברואר 2014
  6. ^ משוטטים מול מטרה נעלמת, IsraelDefense, יוני 2016
  7. ^ דאעש באמצעות קמיקזה " טים בעיראק, מכניקה פופולרית, אוקטובר 2016
  8. ^ מפת דרכים לפיתוח כלים בלתי מאוישים 2013-2038
  9. ^ מי יעצור את הרובוטים? פרסום המכון למחקרי ביטחון לאומי, צבא ואסטרטגיה, כרך 5, גיליון 2, ספטמבר 2013, לירן ענתבי
  10. ^ Liu, Xuancen, et al. "Optimal Design of Loitering Munition Trajectory in Complex Battlefield Environment." (2016).
  11. ^ Snyder, Derek J. Design requirements for weaponizing man-portable UAS in support of counter-sniper operations. NAVAL POSTGRADUATE SCHOOL MONTEREY CA, 2011.
  12. ^ הסודות של דלילה, ביטאון חיל האוויר, גיליון 184, דצמבר 2008
  13. ^ Will 2016 be the Year of the Portable Lethal Drone?, DefenseTech, ינואר 2016
  14. ^ ynet, "מל"ט מתאבד מישראל בקרבות באזרבייג'ן", באתר ynet, 6 באפריל 2016
  15. ^ Garcia, Denise. "Killer robots: Why the US should lead the ban." Global Policy 6.1 (2015): 57-63.
  16. ^ Sharkey, Noel. "Saying ‘no!’to lethal autonomous targeting." Journal of Military Ethics 9.4 (2010): 369-383.
  17. ^ Alston, Philip. "Lethal robotic technologies: the implications for human rights and international humanitarian law." JL Inf. & Sci. 21 (2011): 35.
  18. ^ Lazarski, Anthony J. "Legal implications of the uninhabited combat aerial vehicle." Air & Space Power Journal 16.2 (2002): 74.
  19. ^ Crootof, Rebecca. "The Varied Law of Autonomous Weapon Systems." Browser Download This Paper (2015).
  20. ^ Evan Wallach and Erik Thomas (2016). "The Economic Calculus of Fielding Autonomous Fighting Vehicles Compliant with the Laws of Armed Conflict". Yale Journal of Law & Technology 18: 1–25.[1]
  21. ^ "Mortensen, Erika Steinholt. Autonomous weapon systems that decide whom to kill. How international humanitarian law and international human rights law regulate the development and use of offensive autonomous weapon systems during international armed conflicts. MS thesis. UiT Norges arktiske universitet, 2016.".
  22. ^ חימוש משוטט: בפוקוס, המרכז לחקר כטב"מים, פברואר 2017
אירונאוטיקס

אירונאוטיקס בע"מ (Aeronautics Ltd) היא חברה ישראלית המתמחה במתן פתרונות בלתי מאוישים כוללים לשווקים הצבאיים והאזרחיים. קבוצת החברות הנמנות עם אירונאוטיקס מעסיקה כ-750 עובדים, והן פועלת בשלושה תחומים עיקריים: תחום מערכות בלתי מאוישות, במסגרתו עוסקת החברה בפיתוח, ייצור ושיווק של מטוסים ללא טייס; רחפנים באמצעות חברת ׳פוזידרון׳ ((PoziDrone ייצור והפעלה של פתרונות תצפית המתבססים על פלטפורמת בלונים מתנפחים באמצעות חברת ׳אר טי׳ (RT); תחום מערכות אלקטרואופטיות, במסגרתו מייצרת החברה מערכות אלקטרו אופטיות ואינפרה אדום ורכיבים לשליטה מדויקת בתנועה להתקנה במגוון מערכות ויישומים. פעילות זו מבוצעת על ידי חברת הבת ׳קונטרופ׳ (Controp) (המוחזקת 50% על ידי החברה ו-50% על ידי רפא"ל). עוד עוסקת החברה בפיתוח ייצור ושיווק מערכות תקשורת באמצעות החברה הבת ׳קומטקט׳ (Commtact) ומנועים למל"טים באמצעות חברת הבת ׳זנזוטרה׳ (Zanzottera). לאחרונה השלימה החברה את רכישתה של חברת Chassis Plans) CP) מארצות הברית, המתמחה בייצור ואינטגרציה של תחנות הפעלה למערכות בלתי מאוישות וציוד מחשוב ליישומים צבאיים ותעשייתיים.

הטכנולוגיה שפותחה באירונאוטיקס משלבת מערכות בלתי מאוישות מסוגים שונים הכוללות ציוד מעקב לצורכי מודיעין מגוונים עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. החברה סיפקה כטב"מים ללקוחות בעשרות מדינות.

מטה החברה ממוקם ביבנה. באפריל 2013 מונה למנכ"ל החברה אל"ם (מיל') עמוס מתן, שכיהן בעבר כמנכ"ל סולתם. יו"ר דירקטוריון החברה הוא האלוף (מיל') ידידיה יערי מפקד חיל הים ומנכ"ל רפאל לשעבר.

אלביט מערכות

אלביט מערכות בע"מ היא חברת הייטק ביטחונית ישראלית העוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות אלקטרוניות ואמצעי לחימה מתקדמים. החברה והחברות הבנות שלה פועלת במספר רב של מתחמים ברחבי הארץ: קריית שמונה, תל חי, כרמיאל, נוף הגליל, יקנעם עילית, חיפה, טירת הכרמל, נתניה, רעננה, רמת השרון, בני ברק, רמלה, חולון, פארק המדע קריית ויצמן בנס ציונה, רחובות, אשקלון, שדרות, באר שבע, ערד ורמת בקע שבנגב. בחברה מועסקים כ-16,000 עובדים, והיא מהווה מעסיק משמעותי של עובדים בפריפריה הגאוגרפית בצפון ובדרום.

אלביט מערכות מפתחת, משווקת ומבצעת אינטגרציה של מערכות אלקטרוניות ואלקטרו-אופטיות ביטחוניות מתקדמות ללקוחות בכל רחבי העולם. החברה מתמקדת בפיתוח מערכות שליטה ובקרה, ומערכות מודיעין לשוק הצבאי, בהשבחת כלי טיס, כלי שיט וכלי רכב ובפיתוח ומסירה של מערכות כלי טיס בלתי מאוישים.

אלביט מערכות רכשה את תעש מערכות בשנת 2018 ואת חברת האריס האמריקאית המתמחה בטכנולוגיה לראיית לילה בשנת 2019. אלביט מתמחה במגוון מערכות הגנה ייחודיות בתחומן בעולם ובהן מערכת דירקם להגנת מטוסי נוסעים מפני טילים, מל"טים חדשניים, רקטות מדויקות למגוון טווחים, מערכת הגנה אקטיבית "חץ דורבן" ופגזי טנקים מדויקים ורב תכליתיים וכן קסדות למטוסי קרב, מערכת ראיית לילה וכוונות ייחודיות לרובים.

החברה נסחרת בבורסת נאסד"ק האמריקאית ובבורסה לניירות ערך בתל אביב. ביולי 2010 העניק ארגון "מעלה" לאחריות תאגידית דירוג קטגורית פלטינה לחברה. בעל השליטה בחברה הוא איש העסקים מיקי פדרמן. נשיא החברה ומנכ"לה הוא בצלאל מכליס.

ברקן ירוק

ברקן ירוק הוא חימוש משוטט מתוצרת התעשייה האווירית לישראל, המיועד לספק עצמאות ליחידות ברמת גדוד עד אוגדה וכן ליחידות מיוחדות, ניחן ביכולת איסוף לקבלת תמונת מצב עדכנית ובעל יכולת לסגירת מעגל תקיפה. הוא בעל מנוע חשמלי שקט במיוחד. ניתן לתפעלו מעמדה בקרון או מטאבלט. הוא ניתן לשיגור ממגוון פלטפורמות, קרקעיות או ימיות.

כמו ב"הארופ", ניתן בכל שלב להפסיק את התקיפה על־מנת למנוע נזק לא רצוי, ולחזור למסלול האיסוף.

הארופ

הארופ (באנגלית: IAI Harop) הוא חימוש משוטט לתקיפת מטרות שונות, תוצרת התעשייה האווירית לישראל. ההארופ משוגר מחוץ לשדה הקרב, יכול לשהות זמן רב מעל אזור עוין, לאתר מטרות ולהתרסק עליהן. בניגוד לקודמו, הארפי, מסוגל ההארופ לשוב ולנחות אם לא אותרה מטרה.

במסגרת הקונפליקט הצבאי בין ארמניה לאזרבייג'ן בנגורנו קרבאך, בתחילת חודש אפריל 2016, תועד לראשונה הארופ שהופעל על ידי הצבא האזרי בפעילות מבצעית, מטרתו הייתה אוטובוס עם חיילים ארמנים, הכטב"ם השמיד אותו בהצלחה.

הארפי

הארפי (באנגלית: IAI Harpy) הוא חימוש משוטט למשימות דיכוי הגנה אווירית, מתוצרת התעשייה האווירית לישראל. ההארפי משוגר מחוץ לשדה הקרב, מאתר אנטנה קורנת של מערכת מכ"ם, ומתפוצץ מעליה. ההארפי נמצא בשירות חיל האוויר הישראלי (מכונה "שיאון") ובשירות המדינות טורקיה, הודו, קוריאה הדרומית וסין.

ההארפי הוא בעל כנפי דלתא המחוברות לגוף גלילי שבראשו ראש הביות וראש הקרב. הוא מונע על ידי מנוע רוטרי יחיד מדגם AR731, מתוצרת UEL, בעל הספק של 28 קילו-וואט (37 כוח-סוס) עם מדחף דוחף.

יוויז'ן אייר

יוּוִיזְ'ן אייר בע"מ (באנגלית: UVision Air Ltd) היא חברה ישראלית שנוסדה ב-2011, העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק חימוש משוטט באוויר לשימוש צבאי.

מוצרי החברה מבוססים על משפחת ההירו (Hero). בשנת 2019 הוקמה ישות אמריקאית לחברה בשם UVision USA, בניהולו של ג'ים טרקסל.

שרקרק (חימוש משוטט)

שרקרק (באנגלית: Elbit Systems SkyStriker) הוא חימוש משוטט טקטי ארוך טווח לתקיפת מטרות שונות, מתוצרת אלביט מערכות.

השרקרק נחשף לראשונה בקיץ 2017 לקראת הסלון האווירי בפריז, וההופעה המבצעית הראשונה שלו הייתה שנה וחצי אחר כך באזרבייג'ן ב-10 בינואר 2019 כששלושה-עשר מטוסים מדגם זה הוצגו לנשיא אלייב (בנוסף לחימוש המשוטט הארופ מתוצרת התעשייה האווירית לישראל).

תגליות והמצאות בישראל

במדינת ישראל צמחה והתפתחה פעילות מדע ומחקר מפותחת. כמה וכמה המצאות, תגליות מדעיות ופיתוחים טכנולוגיים שמקורם בישראל זכו לתהודה עולמית.

אחדות מהתגליות המופיעות כאן נעשו על ידי ישראלים, בעת ששהו במכוני מחקר בחו"ל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.