חיל הרפואה

חיל הרפואה בצבא הגנה לישראל הוא החיל העוסק ברפואה וכפוף לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל. החיל עוסק בקביעת מדיניות הטיפול הרפואי ותורת הסיוע הרפואי לכל הדרגים. מתן טיפול רפואי מיטבי לחיילי צה"ל, במלחמה, בביטחון שוטף ובשגרה, בקידום הבריאות בצה"ל, ובקידום הרפואה הצבאית.

על פי חוק בריאות ממלכתי, מוטלת על חיל הרפואה האחריות המלאה לבריאותו של כל חייל בשירות סדיר, וזאת במקום קופות החולים האזרחיות ששירתו כל חייל טרם גיוסו.

לקצין הרפואה הראשי (קרפ"ר) אחריות רב זרועית בתחום מדיניות הריפוי והשירות הרפואי, תורות ותפיסות חר"פ, הכשרת כח אדם רפואי ושיבוצו, השברת ציוד רפואי ועוד.

חיל הרפואה משולב במערכת הבריאות הלאומית ומהווה מוקד ידע בתחומים ייחודיים כגון רפואת אב"כ, טראומה ועוד. החיל משתתף, במסגרת הרשות העליונה לאשפוז, בתכנון, ארגון, פיקוח על הכוננות, והפעלת מערכת הבריאות בשעת חרום.

קצין הרפואה הראשי (הקרפ"ר) הנוכחי הוא תא"ל ד״ר טריף בדר.

חיל הרפואה
IDF Medical corps Cap badge
Logo mekarpar
Frefua
סמל הכומתה, תג ודגל חיל הרפואה
חיל הרפואה נלחם על חייך!
פרטים
מדינה ישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
סוג חיל
בסיס האם מחנה תל השומר
אירועים ותאריכים
מלחמות כל מלחמות ישראל
פיקוד
יחידת אם אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקדים מפורט בהמשך הערך

מטרות חיל הרפואה

נגמ'ש של חיל הרפואה על משאית
נגמ'ש של חיל הרפואה על משאית
  • קיום היכולת להצלת מירב הפצועים והנפגעים בשדה קרב, על ידי שיפור היכולת המקצועית לטיפול בפצועים בידי חובשים, פרמדיקים, אחים ורופאים צבאיים וכמו כן פיתוח והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לטיפול ופינוי נפגעים.
  • מתן מענה מיטבי לכוחות הלוחמים על ידי העלאת הכשירות של יחידות הרפואה והכנתן לטיפול ופינוי נפגעים בכל צורות הלחימה ומתארי הקרב.
  • מתן שירותי רפואה מיטביים בצה"ל.
  • קידום הבריאות ומניעת תחלואה בקרב חיילי צה"ל.
  • מיון רפואי מיטבי של כוח האדם בצה"ל והתאמתו לביצוע משימותיו.
  • טיפוח ופיתוח סגלי הרפואה בצה"ל.
  • ייזום וביצוע מחקר ופיתוח בנושאים ייחודיים לרפואה הצבאית.

הקמת חיל הרפואה

Memorial plaque to the Hagana medical corps
לוחית זיכרון לשירותי הרפואה של ההגנה בתל אביב

חיל הרפואה החל את דרכו כ"שירות רפואי" בסוף 1947 והתבסס על השירות הרפואי של "ההגנה", שפעל בשילוב עם המוסדות הרפואיים האזרחיים.

עם פרוץ מלחמת העצמאות היה צורך להתאים את השירות הרפואי לצבא ההולך וקם.

באותה עת, תחילת מלחמת העצמאות כינס דוד בן-גוריון בביתו דיון בנושא המערך הרפואי, כאשר הדובר הראשי בדיון היה ד"ר חיים שיבא, רופא בכיר ב"הגנה", בעל ניסיון ברפואה צבאית בשרות הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

דוקטור שיבא טען שיש להקים שירות רפואי דינמי נפרד מהמערכת האזרחית, שייתן מענה לגיוס הצפוי, לטיפול בנפגעים ובשיקומם לאחר מכן. בן-גוריון ויגאל אלון תמכו בהצעתו של ד"ר שיבא ומינו אותו לראש השירות הרפואי שבמהרה הפך לחיל הרפואה.

לאחר מלחמת העצמאות החל צה"ל בארגונו הפנימי ובתוכו גם חיל הרפואה. בשלב הראשון ארגנו את מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר), יחידות פיקודיות וחיילות של חיל רפואה. בראש חיל רפואה ניצב סגן-אלוף ד"ר אברהם עצמון. הוקמו מרפאות בסיסיות, מרפאות חוץ מקצועיות, מרפאת שיניים, חדרי חולים וחוליות של רפואה מונעת. בתחילה הוכשרו בבתי הספר לרפואה צבאית רק חובשים וסניטרים, ומשנת 1950 הוחלט לכלול גם קורסים לקציני רפואה.

נערכו פעולות להעלאת הרמה התברואתית במחנות צה"ל. בשנת 1951 הוקם המכון לחקר הרפואה הצבאית. הישגי המכון היו מרשימים ועוררו התעניינות גם בצבאות אחרים.

הנצחה

מפקדי חיל הרפואה לדורותיו

שם תקופת כהונה הערות
סא"ל ד"ר חיים שיבא 1948 - 1949 הקרפ"ר במלחמת העצמאות. לימים פרופסור, מנכ"ל משרד הבריאות, בית חולים בילינסון ובית חולים תל השומר.
אל"ם ד"ר אברהם עצמון 1949 - 1956 פעולות התגמול. לימים מנהל המכון לרפואה ספורטיבית ומייסד המועצה לרפואת ספורט שליד ההתאחדות לכדורגל
אל"ם פרופ' ברוך פדה 1956 - 1962 מלחמת סיני. לימים מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בתי חולים
תא"ל ד"ר אליהו גילון 1962 - 1967 מלחמת ששת הימים
תא"ל ד"ר ראובן אלדר 1967 - 1972 מלחמת ההתשה
תא"ל ד"ר משה קורדובה 1972 - 1975 מלחמת יום הכיפורים
תא"ל פרופ' דן מיכאלי 1975 - 1979 מבצע אנטבה ומבצע ליטני. לימים מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בית החולים איכילוב
תא"ל פרופ' ערן דולב 1979 - 1983 מלחמת לבנון הראשונה
תא"ל ד"ר משה רוח 1983 - 1987 לימים מנהל המרכז הרפואי רמב"ם
תא"ל פרופ' יהודה דנון 1987 - 1991 האינתיפאדה הראשונה
תא"ל ד"ר מיכאל וינר 1991 - 1994
תא"ל ד"ר יהושע שמר 1994 - 1997 לימים מנכ"ל משרד הבריאות ומכבי שירותי בריאות
תא"ל פרופ' אריה אלדד 1997 - 1999 לימים חבר הכנסת
תא"ל ד"ר גיורא מרטינוביץ' 1999 - 2003 האינתיפאדה השנייה ומבצע חומת מגן.
תא"ל ד"ר חזי לוי 2003 - 2007 האינתיפאדה השנייה, תוכנית ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה
תא"ל ד"ר נחמן אש 2007 - 2011 מבצע עופרת יצוקה
תא"ל פרופ' איציק קרייס 2011 - 2014 עמוד ענן שובו אחים ומבצע צוק איתן
תא"ל ד"ר דודו דגן 2014 - 2017
תא"ל ד"ר טריף בדר 2017 - הקרפ"ר הראשון מהעדה הדרוזית
תמונה 578
אנדרטת חיל הרפואה ביער מודיעין

הוראות קצין הרפואה הראשי

בחיל הרפואה קיימים כמה כרכים של הוראות מחייבות שנחתמו על ידי קציני הרפואה הראשיים של צה"ל לדורותיהם, אשר דנות בהיבטים השונים של הרפואה בצה"ל: מסדר חולים, מתן ימי מנוחה (ימי ב', ימי ג' או ימי ד'), סמכויות החובש, הרופא, האחות, רופא השיניים, הרופא המומחה וסייעת השיניים, אופן הטיפול בפגיעות טראומה, הוראות להקמת מרפאה צבאית או תאג"ד בשגרה או בחירום, הוראות הדנות בקב"נים ובבריאות הנפש בצה"ל ועוד. ההוראות מתעדכנות מעת לעת על ידי הקרפ"ר המכהן.

מערך ההדרכה של החיל

מערך ההדרכה של חיל הרפואה מורכב משלושה גופים:

ענף תורה והדרכה

ענף זה במפקדת קצין הרפואה הראשית הוא גוף המטה המתווה את תורת ההדרכה והאימונים של חיל הרפואה.

בין היתר מכיל את מדריכי המח״צ (מצילי חיים צבאיים) האחראים להסמכת עזרה ראשונה מורחבת לתומכי הלחימה והלוחמים בצהל. מדריכי המחצ מתחלקים ל-2 סוגים: 1. חוליית המח״צ האחראים על הכשרות החיילים בשלב הטירונות. 2. מדריכי המח״צ בצאלים האחראים על אימון ורענון כשירות הלוחמים בתחום העזרה הראשונה, תרגול זירות ארן וסימולטורים. בנוסף, ישנם חובשים אשר יוצאים לקורס מדריכי מח״צ ובמקביל לתפקידם כחובשים מאמנים ומכשירים את החיילים ביחידתם.

בה"ד 10

בה"ד 10 הוא בית הספר לרפואה צבאית הכפוף לחיל הרפואה ונמצא במחנה שרון (הנקרא בפי כל עיר הבה"דים). בבה"ד מתקיימים קורסים המכשירים את סגלי הרפואה של צה"ל בסדיר ובמילואים. בראשות הבה"ד עומד מפקד בדרגת אל"ם. ההכשרה בבה"ד מתבצעת במסגרת של מגמות המחולקות לפי נושאי ההכשרה בהן.

מסר (לשעבר נקרא חוליה ארצית)

"מסר" היא יחידה תחת "מגמת מפקדים" המונה מספר מדריכים מצומצם, אשר אחראית על אימון כלל צוותי הרפואה בצה"ל והכשרתם לזמן מלחמה. האימונים הם אימוני צוות אשר מכינים את הצוותים לתפקוד בזמן חירום, הן כצוות תאג"ד והן כפלוגות רפואה שונות.

החוליה עובדת עם יחידות רפואה המתגייסות כחלק מאימון יחידת האם שלהן בכל רחבי המדינה. בנוסף לאימונים הרבים, ישנם שבועות בהם יוצאים המדריכים להשתלמויות בבתי חולים ולסיפוחים למד"א, במטרה להעלות את רמת מקצועיותם ולהשאירם מוכנים לפעולה.

חוליה פיקודית (חו"פ)

מדריכי החוליה הפיקודית מאמנים צוותים רפואיים בסדירים ובמילואים למתאר הבט"ש בכל רחבי ישראל. כמו כן אחראים המדריכים לכל תחום ההדמיה הניידת בתחומי הפיקוד (צנת"ר) ומשתתפים באופן קבוע בבקרה על תרגילי יחידות הפיקוד. החו"פ כפופים לבה"ד 10 בכל הקשור למקצועיות והדרכה ולפיקוד עצמו בכל שאר התחומים.

כוח האדם בחיל הרפואה

RefuaArtboard 1
תג חיל הרפואה בתחילת שנות ה-50

רופאים

קיימים שני מסלולי קידום של רופאים בחיל הרפואה, המסלול הקידמי והמסלול העורפי. המגמה בחיל הרפואה היא לתעדף באיוש את יחידות השדה והיחידות הקדמיות על מנת לתת מענה מיטבי ללוחמים, לבא"חים ולבט"רים.

המסלול העורפי

המסלול העורפי פשוט יחסית ודורש מקצין הרפואה לתפקד כמעט כמו רופא משפחה.

לרוב התפקיד הראשון הוא רופא במרפאה עורפית והתפקיד השני הוא מפקד מרפאה עורפית. האופציה להתקדמות היא למרפאות גדולות ומרכזיות יותר, המשך התמחות בבתי חולים או במסלול התמחות ברפואת משפחה בחיל הרפואה וחזרה לצה"ל כרופא מומחה במרכזי המומחים של חיל הרפואה.

המסלול הקידמי

המסלול הקידמי מורכב יותר ודורש מיומנויות של קצין קרבי, ידע בפיקוד וניהול הרפואה בקרב, בפריסת תאג"ד ומיומנות רבה ברפואת חירום.

קצין רפואה גדודי (קרפ"ג) קצין הרפואה הגדודי הוא רופא בהכשרתו שברוב המקרים עבר קורס קצינים במסלול יבשה ומשמש כרופא המוצמד תדיר לגדוד שריון, חי"ר, תותחנים או הנדסה הן בשיגרה והן בחירום. לרוב זהו תפקיד ראשון. בשונה משאר מסיימי קורס הקצינים דרגתו של הקרפ"ג היא סגן מיד בסיומו של קורס הקצינים.

קצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח) בחטיבה סדירה או בחטיבת מילואים קצין הרפואה החטיבתי הוא רופא בהכשרתו בוגר קורס קציני רפואה מתקדם, ומשמש כרופא המוצמד לחטיבת שריון או חי"ר ואגד ארטילרי הן בשיגרה והן בחירום. בחטיבה מרחבית עשוי קצין הרפואה החטיבתי להיות רופא או קצין ארגון רפואה.

רופא ביחידה מובחרת\הדרכה\תפקידי מטה\מחקר\מפקד מרפאת מומחים כל התפקידים הללו פוטנציאליים לרופא שיבחר לחתום על המשך שירות קבע בצה"ל. לרוב אלו תפקידים שלישיים. דרגתם של הרופאים הללו ברוב המקרים היא סרן.

קצין רפואה פעילה (קרפ"פ) קצין הרפואה הפעילה הוא רופא בהכשרתו הממונה בכל פיקוד או זרוע על אישורים וסמכויות שאינן שייכות לרופאים הגדודיים או החטיבתיים. לדוגמה - פטורים חריגים, ממושכים או קבועים. לרוב זהו תפקיד שלישי. דרגתו של קצין הרפואה הפעילה היא סרן.

קצין רפואה אוגדתי (קרפ"א) קצין הרפואה האוגדתי הוא רופא בהכשרתו המוצמד לאוגדה ומפקד בה על הרפואה בשיגרה ובחירום. לרוב זהו תפקיד חמישי או שישי. דרגתו של קצין הרפואה האוגדתי היא סגן-אלוף.

מפקד רפואה פיקודי (מר"פ) / קצין רפואה חיילי (קרפ"ח) מפקד הרפואה הפיקודי או קצין הרפואה החיילי (בחיל האוויר וחיל הים) הוא רופא בהכשרתו הממונה על ניהול ופיקוד על הרפואה בפיקוד. דרגתו של מפקד הרפואה הפיקודי היא אלוף-משנה.

קצין רפואה ראשי (קרפ"ר) הוא תוארו של מפקד חיל הרפואה בצה"ל. הקרפ"ר הוא מפקדם של כל כוחות הרפואה בצה"ל, והמפקד המקצועי העליון של כל תחום הרפואה בצה"ל. הוא כפוף פיקודית לראש אט"ל בדרגת אלוף. דרגתו של קצין הרפואה הראשי היא תת-אלוף.

הקרפ"ר הוא רופא וקצין שעבר את כל מסלול התפקידים – החל מתפקיד קצין רפואה גדודי (קרפ"ג), עבור בקצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח), קצין רפואה בתפקיד רוחב כלשהו - לרוב במפקדת קצין הרפואה הראשי (מקרפ"ר) או קצין רפואה פעילה (קרפ"פ), וכלה בקצין רפואה אוגדתי (קרפ"א), קצין רפואה פיקודי (מר"פ) וסגן קרפ"ר.

בכל המקרים, קרפ"ר הוא רופא שעבר התמחות בתחום כלשהו ורכש ניסיון מעשי בבתי חולים בישראל ובעולם.

תפקידו של הקרפ"ר מתאפיין בעיקר בעבודה מינהלית ופיקודית; בעבודתו היומיומית אין כמעט מקום להכרעות מקצועיות - לשם כך מועסקים יועצים מומחים בכל תחום מתחומי הרפואה.

קצינים שאינם רופאים

סיכת מטפל בריאות הנפש
הסיכה אותה עונד כל מטפל במחלקת בריאות הנפש של צה"ל, בין אם פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי או פסיכיאטר.
עיצוב הסיכה מורכב מחרב, המשמשת לייצוג קצונה, נחש המייצג את הרפואה וכן, את האות היוונית פסי, המהווה קיצור מקובל למונח "נפש" בעולם הפסיכולוגיה. כך, נוצר ויזואלית המונח "קצין בריאות נפש".

קצין ארגון רפואה (קא"ר) - רוב הקאר"ים מתחילים את דרכם כחובשים או בעלי מקצועות פרא-רפואיים. תפקידם אינו כולל טיפול בחולים ופצועים כי אם ניהול כח האדם והציוד הרפואי או קידום הידע המקצועי.

מפקד בה"ד 10 הוא קא"ר בדרגת אלוף-משנה וזו הדרגה הגבוה ביותר של קא"ר בצה"ל.

לנוכח המחסור ברופאים בצה"ל בתחילת המאה ה-21[1], החלה מגמה של איוש תפקידי קצונה רפואיים בכירים, שאינם דורשים טיפול בחולים, כדוגמת קצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח) ומעלה, בקציני ארגון רפואה.

קצין בריאות נפש (קב"ן) - קצין שהכשרתו המקצועית היא פסיכולוג או עובד סוציאלי[2] ולעיתים אף פסיכיאטר. קב"נים מטפלים בבעיות נפשיות של חיילים ומתגייסים. הטיפול יכול לכלול פגישות טיפוליות (בדומה לשיחה אצל פסיכולוג), טיפול תרופתי (במקרה ומדובר בפסיכיאטר) או בהמלצות למפקדים.

אחים ואחיות - קצינים שלמדו תואר ראשון בסיעוד. כיום הגיוס למערך מתבצע בעיקר דרך מסלול העתודה "פסגה", כחלק ממנו בסיום הלימודים באוניברסיטה משתבצים האחים ביחידות השונות, כאשר רובן עורפיות כמו במרפ"אות. אולם, ישנה מגמה של שיבוץ הקצינים בגדודים. תפקיד האחים הוא לתת מענה רפואי איכותי וזמין יותר לחיילים, הן באמצעות טיפול קליני והן באמצעות ניהול מרפאות ותהליכים שונים במערכת.

מקצועות חוגרים ונגדים

חובש - בקורס החובשים נלמדים יסודות מתן הטיפול הרפואי בשיגרה ובחירום. לאחר הקורס מוצבים החובשים במרפאות ובמתקנים השונים של החיל. לעיתים ישמשו החובשים לצד מטפלים בכירים (רופאים ופרמדיקים) ולעיתים יפעלו לבדם. לחובשים יש אפשרות להשאר במסלולי קבע שונים בעיקר כאחראי מרפאות. יש לשים לב שלא כל החובשים נחשבים לחלק מחר"פ. חובשים רבים נמצאים ביחידות הלוחמות ואמנם כפופים מקצועית לחר"פ אך מוצבים בחיל אחר. חובשים קרביים, מוכשרים לרוב כחובשים בנוסף לתפקידם העיקרי כלוחמים.

פרמדיק - איש מקצוע המתמחה ברפואת חירום המוכשר לבצע פעולות החייאה מתקדמות. סמכויות הפרמדיק כוללות את כל סמכויות החובש הקרבי ועוד סמכויות הדומות ליכולת הרופא בשדה הקרב: ניתוחי שדה, מתן תרופות החייאה, ביצוע פעולות החייאה וייצוב עד לפינוי לבית חולים. קורס פרמדיקים נמשך כ- 58 שבועות (שנה וחודש) בשיתוף עם מד"א (בניגוד לקורס החובשים שבו אין הכרה הדדית של שני הארגונים). הקורס מתחיל בלימוד עיוני בבית הספר לרפואה צבאית, בהמשך גיוס וביצוע טירונות רובאי 03, הנמשכת 10 שבועות, תקופת השתלמות בבתי חולים הנמשכת כ- 5 שבועות, השתלמות בניידות טיפול נמרץ במגן דוד אדום הנמשכת 19 שבועות ולבסוף השלמה צבאית לקראת שיבוץ ביחידות הנמשכת כ- 6 שבועות.

סייעות ברפואת שיניים - תפקיד המאויש כמעט בלעדית על ידי נשים. סייעות השיניים מוצבות לצד רופאי שיניים. תפקידן כולל סיוע בטיפול עצמו לצד תחזוקה שוטפת של מרפאת השיניים.

תגי יחידות בחיל הרפואה

Logo mekarpar

תג מפקדת קצין הרפואה הראשי

MashRap-since-October-2018-IDF

תג המרכז לשירותי רפואה (משר"פ) החל מנובמבר 2018

Bahad10logo

תג בה"ד 10

Shikum

תג מרכז שיקום של חיל רפואה - גרסה ישנה

Refua pzn

תג חיל רפואה פיקוד צפון

Refua pkmz

תג חיל רפואה פיקוד מרכז

Refua pdm

תג חיל רפואה פיקוד דרום

תגי יחידות היסטוריים

Mazrap old

תג מצר"פ (מרכז ציוד רפואי) גרסה ישנה

Mazrap

תג מצר"פ (מרכז ציוד רפואי) גרסה אחרונה לפני איחוד עם מרכז הציוד (מר"ץ) ב-1.1.16.

Harap

תג המרכז לשירותי רפואה (משר"פ) גרסה עד נובמבר 2018

משלחות הומניטריות

Flickr - Israel Defense Forces - IDF Doctors Treat New Mothers and Their Babies (1)
רופא ממשלחת צה"ל ליפן מסייע לאם ותינוקת בעקבות רעידת האדמה בסנדאי (2011)
Flickr - Israel Defense Forces - IDF Medical Aid Team Performing Surgery in Haiti Field Hospital
ניתוח בבית חולים השדה שהוקם בפורט-או-פרנס על ידי משלחת צה"ל להאיטי לסייע לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי (2010)

מעבר לתפקוד החיל במערכת הצבאית, חיל הרפואה משרת גם מטרות הומניטריות.

ב-1949 החל מבצע מרבד הקסמים שמטרתו העלאת 40,000 מיהודי תימן בכ-390 טיסות. צוות של 200 רופאים נרתם לסיוע המעברות העולים.

בשנת 1979 סיוע לפליטים קמבודיים בגבול תאילנד שהצטופפו במחנות פליטים. משלחות נשלחו במשמרות, כאשר משלחת מחליפה אחרת, ובכל משלחת 4 רופאים ו-5 חובשים.

ב-19 בספטמבר 1985 החרידו שתי רעידות אדמה עזות את העיר מקסיקו סיטי, והותירו אחריהן אלפי בתים שחרבו, ואלפי תושבים לכודים תחת ההריסות. בעקבות האסון הוחלט על שיגור משלחת סיוע של צה"ל לבירת מקסיקו ועמה עשרות טונות של ציוד הומניטרי: תרופות ואוהלים, ציוד חילוץ, מומחים מיחידת החילוץ של הג"א וצוותים רפואיים. הכוחות שהשתתפו בחילוץ זכו להערכה בינלאומית רבה.

ב-7 בדצמבר 1988, הכתה רעידת אדמה רבת עוצמה את ארמניה, כשהיא מותירה עשרות אלפי הרוגים ופצועים, ואזרחים בלא קורת גג. ברחבי העולם התארגנו משלחות סיוע אשר עזרו לשלטונות ברית המועצות בחילוץ ופינוי הנפגעים ובאספקת ציוד פינוי. ישראל שלחה משלחת סיוע ובה יחידת החילוץ של הג"א המורכבת ממחלצים, רופאים וציוד חיוני. צוותי החילוץ הישראלים זכו לשבחים רבים על עזרתם המקצועית בהצלת חיי אדם.

ב-19 ביולי 1994, זעזע פיצוץ מכונית תופת את בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס. בפיגוע נהרגו מעל ל-100 אנשים וכ-200 נפצעו, רבים נקברו חיים תחת ההריסות. ישראל שיגרה משלחת חילוץ והצלה אשר מנתה מעל ל-40 קצינים, חיילים ורופאים. המשלחת סייעה בחילוצם של רבים אשר נקברו חיים תחת ההריסות ובהצלת חייהם.

בשנת 1994 פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם ברואנדה בין שבטי ההוטו והטוטסי, מלחמה זו גבתה כמליון קורבנות בנפש. מיליוני פליטים התרכזו במחנות פליטים במדינות השכנות. ב-23 ביולי 1994 שלח צה"ל משלחת מוטסת של רופאים וסגל רפואי, ציוד רפואי, מזון ובגדים עבור הפליטים אשר התרכזו ליד העיר גומה בזאיר. במשך 40 יום פעלו כ-270 חיילי וקציני צה"ל (3 משלחות נשלחו) בבית חולים שדה במחנה הפליטים והגישו סיוע רפואי והומניטרי.

ב-6 באפריל 1999, לפנות בוקר שלח צה"ל בית חולים שדה בפיקוד חיל הרפואה לסייע לפליטים האלבנים מקוסובו והתחיל במבצע להצלת חיי אדם. משלחת צה"ל נחתה בסקופיה, בירת מקדוניה והקימה בית חולים שדה ובו כמאה מיטות אשפוז באזור גבול קוסובו. המשלחת כללה כ-60 איש, ביניהם רופאים, בין היתר מומחים לרפואת פנים, ילדים, מחלות זיהומיות, אורתופדיה וגינקולוגיה, פרמדיקים, אחיות, חובשים וטכנאי רנטגן. בית החולים הכיל מעבדה רפואית, בית מרקחת וחדר ניתוח.

ב 17 באוגוסט 1999 פקדה רעידת אדמה את מרכז טורקיה (בעוצמה של 7.8). משלחת חיל הרפואה הקימה בית חולים שדה באזור האפיסנטר בפאתי העיר אדפזארי. בית החולים פעל למעלה משלשה שבועות. בית החולים כלל כ 150 אנשי חיל הרפואה וטיפל בלמעלה מ 1500 נפגעים.

ב-26 בינואר 2001 האדמה רעדה בהודו. היא השאירה אחריה עשרות אלפי נפגעים. מדינת ישראל הייתה בין הראשונות להציע סיוע הומניטרי. לאחר שנודע כי המערך הרפואי קרס, צה"ל בשם מדינת ישראל, נדרש להקים בבהוג' שבמדינת גוג'ארת בית חולים שדה. כ-150 אנשי חיל רפואה בהם רופאים, אחים ואחיות, פרמדיקים, חובשים ורוקחים הגיעו להודו. המבצע נקרא "יד מושטת". במהלך השבועיים בהם פעלו, טופלו בבית החולים למעלה מ-1,200 פצועים, אושפזו 127 חולים, בוצעו 54 ניתוחים והתקיימו 13 לידות.

רעידת האדמה בהאיטי: ב-12 בינואר 2010, זעזע רעש אדמה בעוצמה של 7.3 בסולם ריכטר את האיטי שבקריביים. מוקד הרעש נרשם כ-16 ק"מ מבירת המדינה פורט או-פרינס. אסון הטבע שפקד את המדינה הקטנה עצום, תשתיות רבות נהרסו ובמקום מאות אלפי הרוגים ופצועים, אשר כלואים תחת הריסות הבניינים שהתמוטטו. מדינות העולם החלו לשלוח סיוע הומניטארי למדינה וכך גם מדינת ישראל, אשר החליטה להוציא משלחת צבאית-ישראלית. פיקוד העורף הוא הגוף שמוביל את המשלחת מתוקף ניסיונו ויכולותיו בתחום.

ביום חמישי בלילה, אור ליום שישי (15 בינואר), המריאה להאיטי משלחת ובה גוף רפואה המונה 121 אנשי צוות רפואה, בראשות אל"ם ד"ר איציק קרייס. הגוף הרפואי כולל חובשים, אחיות, רוקחים, פרמדיקים, קציני ציוד רפואי, קציני בריאות הצבא אנשי סגל פארא-רפואי ורופאים מומחים בתחומים השונים. המשלחת לקחה עמה ציוד רפואי רב להקמת בית חולים שדה במקום ולטיפול בנפגעים הרבים במדינה. בשעות הערב של שישי נחתה המשלחת הרפואית בהאיטי והקימה בשעות ספורות את בית החולים. בית החולים היה בשלב זה, בית החולים הגדול ביותר שמשרת את נפגעי האסון וממוקם סמוך מאוד לאזור האסון. כבר ביום שבת אחר הצהריים החל בית החולים לקלוט פצועים רבים. בבית החולים טופלו עשרות פצועים, חלקם פצועים באורח בינוני עד קשה, וביניהם ילדים רבים. הצוות הרפואי ביצע למעלה משלושים ניתוחים, חלקם מצילי חיים, ויילד שני תינוקות בריאים.

רעידת האדמה בסנדאי: ב-11 במרץ 2011, זעזע רעש אדמה בעוצמה של 8.9 בסולם ריכטר את יפן. גלי צונאמי בגובה 15 מטרים שטפו את היבשה וסחפו כל אשר נקרה בדרכם; עשרות אלפי בני אדם נהרגו או מוגדרים כנעדרים ומאות אלפים נותרו בלא קורת גג. במוצאי שבת, 19 במרץ, המריא כוח חלוץ רפואי מקצועי, בפיקודו של מר"פ העורף, אל"ם ד"ר אריאל בר, ובהשתתפותו של רע"ן טראומה במקרפ"ר, סא"ל ד"ר אלון גלזברג, על מנת לאמוד מקרוב את הצורך בסיוע רפואי ולהכין את קליטתה של משלחת הסיוע, במידת הצורך. על פי תמונת המצב שהתקבלה, הוחלט כי צה"ל, באמצעות פקע"ר וחיל הרפואה, ובסיוע משרד הביטחון, משרד החוץ, אט"ל, חיל האוויר וגורמים נוספים, ישגר משלחת רפואית לעיר מניאמיסנריקו שבמחוז מיאגי בצפון מזרח יפן, אשר תספק לתושבי האזור שירותי רפואת שיגרה, בדגש על רפואת מומחים.

ב-26 במרץ, המריאה ליפן משלחת צה"ל בראשותו של תא"ל במיל' שלום בן אריה מפקע"ר ואל"ם ד"ר אופיר כהן-מרום כמפקד הכוח הרפואי. הגוף הרפואי כלל 30 אנשי סגל רפואי, מהם 14 רופאים (במקצועות: משפחה, פנימית, אורתופדיה, כירורגיה, אורולוגיה, רדיולוגיה, אף אוזן גרון, עיניים, ילדים, נשים ומחלות זיהומיות), 7 אחיות ו-9 אנשי צוות פארא רפואי (טכנאי רנטגן, עובדי מעבדה, אנשי מחשוב רפואי, אנשי לוגיסטיקה רפואית ועוד). תוך שעות ספורות מהגעתה של המשלחת ליעדה הוקם מרכז רפואי מתקדם, אשר שירת את אנשי האזור במהלך 12 ימי שהות המשלחת ביפן. הסגל הרפואי טיפל בכ - 220 איש ואישה, מרביתם בתוך המרכז הרפואי וחלקם במסגרת "ביקורי בית" בכפרים בסביבה.

לקריאה נוספת

  • ברוך הורוויץ, 'כל חייל חזית': השירות הרפואי הצבאי בארץ-ישראל ובמדינת ישראל בתקופת מלחמת העצמאות 1949-1947, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תל אביב, 2000, 630 עמ'[3]
  • אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!" על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות ומודן, 2011, עמ' 167 - 186 - הפרק מתאר את תפקוד מערך הרפואה של חטיבה 500 בקרב סואץ
  • ד' מיכאלי, ‏רפואה קרבית בצה"ל- מהי?, מערכות 269, יוני 1979
  • ניר מן (עורך), רפואה צבאית: עיונים בסוגיות רפואיות בתולדות כוח המגן וצה"ל, הוצאת המרכז לחקר כוח המגן מייסודו של ישראל גלילי, משרד הביטחון ומודן, 2017

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אמנון מרנדה, המבקר יבדוק: למה אין מספיק רופאים בצה"ל?, באתר ynet, 8 ביולי 2008
  2. ^ אתר חיל הרפואה
  3. ^ ביקורת: נסים לוי, ‏מקורות לתולדות השירות הרפואי הצבאי בארץ-ישראל ובמדינת ישראל בתקופת מלחמת העצמאות 1949-1947, קתדרה 105, ספטמבר 2002, עמ' 194-191
10 ביוני

10 ביוני הוא היום ה־161 בשנה (162 בשנה מעוברת), בשבוע ה־24 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 204 ימים.

אנדרטת גדוד רפואה 281

אנדרטת גדוד רפואה (גר"פ) 281 נמצאת במושב אליעד בדרום רמת הגולן.

אנדרטת חיל הרפואה

אנדרטת חיל הרפואה נמצאת בבסיס מרפ"א צפון (בית חולים 10) בחיפה.

אריה הראל

אריה הראל (שטרנברג) (18 באוקטובר 1911 - 8 במאי 1998) היה דיפלומט ורופא ישראלי, פרופסור לאנדוקרינולוגיה. כיהן כשגריר ישראל בברית המועצות, כמנהל המרכז הרפואי ת"א ונשיא מגן דוד אדום.

בה"ד 10

בסיס הדרכה 10, המכונה בה"ד 10, הוא בסיס הכשרה, הדרכה ואימונים של חיל הרפואה לכל התפקידים הרפואיים הדרושים בצה"ל. בסיס זה שכן עד ספטמבר 2015 במחנה צריפין ומאותו החודש הועבר לדרום לעיר הבה"דים. מפקד הבה"ד הנוכחי הוא אלוף-משנה משה מיוחס

בוורלי קראשר

ד"ר בוורלי קראשר (באנגלית: Beverly Crusher), בגילומה של השחקנית האמריקאית גייטס מק'פאדן, היא דמות בדיונית ביקום הבדיוני של זיכיון "מסע בין כוכבים", המופיעה בעיקר בסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים: הדור הבא".

לאורך כל הסדרה (למעט עונה 2), והסרטים שבאו לאחריה, היא משמשת כקצינת הרפואה הראשית על ספינת החלל "אנטרפרייז"; בתחילה על סיפון ה-Enterprise-D, ולאחר מכן על סיפון הספינה היורשת אותה - Enterprise-E. קראשר בעלת דרגת קומנדר, ועמדה בראש חיל הרפואה של צי הכוכבים במהלך שנת 2365. יש לה בן אחד, וסלי, עם בעלה המנוח, ג'ק קראשר.

קראשר מתוארת לעיתים קרובות כאינטליגנטית, רחומה, אכפתית, בעלת רצון חזק; לעיתים, היא מצטיירת כמתריסה, לפעמים מצדדת בעמדתן של דמויות ה"אנדרדוג", ולעיתים קרובות ממלאת את המשבצת של "פרקליט השטן", בישיבות של הצוות הבכיר. המבקרת רובין רוברטס הביעה דעתה כי הדמות "מעוצבת יותר על ידי הנשיות שלה, מאשר על ידי הכשרתה הרפואית והמדעית".בעונה השנייה, השחקנית גייטס מקפאדן הוחלפה על ידי דיאנה מולדאר, ששיחקה את קצינת הרפואה הראשית, ד"ר קתרין פולאסקי. בתוכנית, היעדרותה של קראשר יוחסה לקידומה לתפקיד ראש חיל הרפואה של צי הכוכבים. מקפאדן חזרה לתפקיד של קראשר בעונה 3, לכאורה, בשל חוסר הכימיה בין מולדאר ושאר צוות השחקנים.

בית חולים 10

בית חולים 10 (או מרפ"א צפון) הוא מרכז רפואי צבאי השוכן בחיפה ברחוב שמחה הולצברג (ליד דרך הים). המתקן היה בעבר בית ספר נוצרי לבנים "סנט לוקס", בחסות הכנסייה האנגליקנית.

בעברו הרחוק שכן המרפ"א בבית החולים האיטלקי, כבית חולים צבאי, אך במהרה הוחזר בית החולים האיטלקי לבעליו והמרפ"א עבר לרחוב תל אביב בעיר התחתית למשך מספר שנים ובסוף שנות השישים עבר לבסיס "מחנה דוד". עם העברת שטחי בסיס מחנה דוד לשימוש בית העלמין הצבאי הועבר בית חולים 10 למיקומו הנוכחי.

כיום בית חולים 10 מתפקד כמרפאה, ויש לו יכולת לתפקד כבית חולים בעיתות חירום.

בבית חולים 10 מתבצעות בדיקות רפואיות וכן מתקיימות גם וועדות רפואיות לצורך הערכתו וקביעתו של פרופיל צבאי, לחיילים שחלו או נפצעו במסגרת שירותם הצבאי. בסדיר ובמילואים.

בשטח הבסיס נמצאת אנדרטת חיל הרפואה ובמקום נערך אחת לשנה טקס התייחדות עם חללי חיל הרפואה.

הגביע הארץ-ישראלי 1941

הגביע הארץ-ישראלי 1941 הייתה התחרות ה-12 מאז היווסדה. עקב האי-הסכמות בהתאגדות לכדורגל, המשחקים החלו רק ב-20 בספטמבר 1941 והסתיימו ב-15 בנובמבר 1941. בתחרות השתתפו 27 קבוצות. לאור הנוכחות המוגברת של הצבא הבריטי, גדל באופן משמעותי מספר הקבוצות הבריטיות שהשתתפו בתחרות. חלק מהקבוצות הוקמו רק לצורך התחרות ונקראו על שם הקפטן.

מכבי תל אביב זכתה בגביע בפעם הרביעית.

המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר

המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר הוא בית חולים ממשלתי הגדול ביותר בישראל, הממוקם באזור תל השומר השייך לרמת גן. בית החולים קרוי על שם חיים שיבא.

חובש

חובש הוא מונח המשמש במספר מדינות לתיאור אדם המיומן ומומחה במקצוע רפואת החירום, אשר מוכשר בנוהלי העבודה הקלינית והמנהלית. החובש עובד בעיקר במסגרת שירותי עזרה ראשונה, והוא מוכשר להגיב במהירות למצבי חירום בתחומי הרפואה, פציעות טראומתיות וזירות תאונה.

בישראל, פועלים החובשים בעיקר במסגרת ארגוני רפואת חירום דוגמת מגן דוד אדום או איחוד הצלה, וכן במסגרת חיל הרפואה בצה"ל. מגיש עזרה ראשונה נקרא בטעות לעיתים חובש, אף כי הראשון זוטר ממנו בסולם הדרגות המקובל ברפואת החירום.

יחידת החילוץ והפינוי בהיטס

יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס, הידועה יותר במספרה, "יחידה 669", היא יחידת החילוץ של חיל האוויר הישראלי, ונחשבת לאחת מארבע יחידות העילית של צה"ל. היחידה כפופה למפקדת כוחות אוויר מיוחדים (מכא"ם) בחיל האוויר. בסיס הקבע של היחידה הוא תל נוף אך בכל עת ליחידה צוותים בכוננות להזנקה לכל אירוע בבסיסים שונים של חיל האוויר. סמל היחידה הוא חתול מכונף בעל עיניים ירוקות ולכן לוחמי החילוץ של היחידה מכונים "חתולים".

בשל יכולותיה הייחודיות של היחידה בעיתות שגרה 669 משתתפת במבצעים מיוחדים של צה״ל וגופים ביטחוניים אחרים, ובשל כך לוחמיה חוצים קווי אויב באופן תדיר. במקביל לכך מוזנקים צוותי היחידה לאירועים מורכבים אשר גופי החירום האזרחיים אינם מסוגלים לתת להם מענה הולם.

בעתות חירום ומלחמות צוותי היחידה מחלצים תחת אש לוחמים וטייסים באמצעות מסוקי סער של חיל האוויר ורכבים ייעודיים.

פרמדיק

פרמדיק (אנגלית: Paramedic) הוא אדם העוסק במקצוע רפואת החירום, והוא בעל הסמכות הבכיר ביותר בענף מדעי זה שאינו רופא.

הפרמדיק מעניק טיפול רפואי מתקדם במתאר שדה (כלומר, שלא במסגרת בית חולים), סמוך לזמן הופעת הפציעה או המחלה.

במסגרת תפקידו, מבצע הפרמדיק הערכה ראשונית של מצב החולה או הפצוע, מאבחן ומעניק טיפול חירום רפואי בהתאם. הטיפול עשוי לכלול מתן תרופות, החזר נוזלים, ביצוע ניתוחים שונים, ביצוע הליכים פולשניים ובלתי פולשניים (כגון, לצורך אבטחת דרכי הנשימה), ביצוע הפעמה, ועוד. לעיתים קרובות, יבוצע הטיפול תוך כדי פינוי המטופל למתקן רפואי.

אחד מתחומי ההתמקצעות הבולטים של הפרמדיק הוא ניהול מצבי אסון ואירועים רבי-נפגעים במגוון רחב של מתארים, כגון, אסונות טבע, רעידות אדמה, פגיעות בזמן מלחמה, אירועי טרור, אירועי חומרים מסוכנים, ועוד.

במגזר האזרחי, פועלים פרמדיקים בעיקר במערכי אמבולנסים ומסוקים של גופי רפואת חירום ממלכתיים ופרטיים, ביחידות חילוץ, בגופים ביטחוניים, וכן במסגרות צבאיות דוגמת חיל הרפואה בצה"ל. בישראל, פועלים רוב הפרמדיקים במסגרת ניידות טיפול נמרץ של מגן דוד אדום. כמו כן, מקצת הפרמדיקים מועסקים בתפקידי עזר במחלקות לרפואה דחופה בבתי חולים ובמרפאות בקהילה.

קורס קצינים

בצה"ל, קורס קצינים הוא הקורס העיקרי (קיימים חריגים) המקנה לחיילים דרגות קצונה. זהו קורס התנדבותי הכולל לימודי מנהיגות וניהול בנוסף להכשרה צבאית מקצועית. הקורס נערך בבסיס בה"ד 1 (ליד מצפה רמון), שהוא בית הספר לקצינים של צה"ל.

קורס הקצינים מחולק לשלוש מגמות עיקריות:

מגמת להב (קורס קציני יבשה: גדוד הדס וגדוד דקל) - קצינים לוחמים בחילות-השדה: קציני חי"ר וצנחנים, יחידות מיוחדות, שריון, תותחנים, הנדסה קרבית, איסוף קרבי, מערך ההגנ"א, משמר הגבול, גדודי חילוץ והצלה של פיקוד העורף, וכן קציני הקשר והמודיעין המיועדים לשרת ביחידות לוחמות.

מגמת מעוז (קורס קציני תומכי הלחימה: גדוד חרוב) - קצינים תומכי לחימה, כגון רופאים, קציני טכנולוגיה ואחזקה, תקשוב, לוגיסטיקה, חיל משאבי האנוש, חיל המשטרה הצבאית, מתאמי פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) כחלק מהחיל הכללי, תפקידי פיקוד במערך מגל המכשיר את טירוני 02 של כלל צה"ל ותפקידים תומכי חיל הרגלים: מפעילי רק"ם, סמב"צים, מדריכות חי"ר, מדריכות מו"ס ועוד.

מגמת נחשון (קורס קציני מטה: גדוד ארז וגדוד ברוש) - קצינים ביחידות מטה עורפיות, למשל מטה חיל האוויר, מטה חיל הים, אגף המודיעין, חיל הקשר והתקשוב, חיל משאבי האנוש, חיל הרפואה, חיל החינוך והנוער והחיל הכללי. בנוסף, מוכשרת במגמה הקצונה הייעודית לתוכניות מצוינות, למשל תלפיות וחבצלות.עד שנת 2002 התקיימה חלוקה שונה של המגמות בבית הספר. גדוד גפן היווה את קורס קציני חי"ר, וקיים הכשרה נפרדת לצוערי חטיבות החי"ר והיחידות המיוחדות, פלוגות הסיור המשורינות ועוד. צוערי ההנדסה, השריון, התותחנים, הקשר והמודיעין שיועד לגדודים קרביים, ביצעו קורס שנקרא קורס קציני אג"ם ("אגמי"). מגמת נחשון של היום כונתה אז בסיסי.

קצין ארגון רפואה

קצין ארגון רפואה (בר"ת: קא"ר) הוא קצין בחיל הרפואה, אשר אחראי על פיקוד, ארגון וניהול מערכות הרפואה בצה"ל בשגרה, בפעילות ביטחון שוטף ובעת חירום.

מבין מגוון תפקידי קציני ארגון רפואה ניתן למצוא מפקדי קורסים בבית-הספר לרפואה צבאית של חיל הרפואה, קציני ארגון רפואה בחטיבות (שאף מחליפים במקרים חריגים את קצין הרפואה החטיבתי)), באוגדות, בפיקודים השונים, במפקדות ראשיות וביחידות מיוחדות וקצינים במפקדת קצין רפואה ראשי. המשותף לכולם הוא העיסוק בקידום, ניהול, בנייה וארגון נושאי הרפואה בצה"ל, כאשר הפן הטיפולי כמו גם המחקר מוטל בעיקר על קציני הרפואה (רופאים בהכשרתם).

הדרגה הבכירה ביותר לקצין ארגון רפואה היא אלוף-משנה, המוענקת למפקד בית הספר לרפואה צבאית. עד לפני מספר שנים, היה קצין ארגון רפואה נוסף בדרגה זו, ראש מערך הקא"רים, עוזר קצין הרפואה הראשי לארגון, אך במסגרת הארגון מחדש שנעשה בחיל הרפואה בשנים האחרונות, הורד התקן לתפקיד זה לדרגת סגן-אלוף.

קצין רפואה

קצין רפואה (בר"ת: קָרָ"פּ) הוא רופא וקצין בחיל הרפואה. זאת להבדיל מקצין ארגון רפואה (קא"ר), שהוא קצין בחיל הרפואה שאינו מוסמך כרופא (ולרוב התחיל דרכו כחובש).

קצין הרפואה אחראי על פיקוד, ארגון וניהול מערכות הרפואה בצה"ל בשגרה, בפעילות ביטחון שוטף ובעת חירום, בנוסף על תחום אחריותו הטיפולי.

קציני הרפואה מתחילים דרכם הצבאית, לרוב כעתודאים הלומדים רפואה, אך ישנם קר"פים המגיעים לחיל הרפואה לאחר שלמדו רפואה, אחרי שירותם הסדיר. כהכשרת קצונה, קציני הרפואה עוברים קורס קצינים לרוב במגמת מעוז בבה"ד 1 ולאחריו השלמה חילית במשך כ-12 שבועות, ההשלמה מתקיימת בבה"ד 10.

בראש יחידות רפואית רבות בצבא עומד קצין רפואה. מבין מגוון תפקידי קציני רפואה הראשוניים ניתן למצוא קרפ"גים, קצינים המנהלים את כוחות הרפואה בגדוד, קציני מטה במקרפ"ר או במשר"פים. אולם, יש יחידות רפואיות שבראשן עומד קא"ר. ראש קורס חובשים, למשל, הוא קא"ר בעוד מפקד בית הספר לרפואה צבאית הוא קצין רפואה.

הדרגה הבכירה ביותר לקצין רפואה היא תת-אלוף, המוענקת למפקד חיל רפואה - קצין הרפואה ראשי (קרפ"ר).

ראובן אלדר

ראובן אלדר (27 בנובמבר 1926, אוסייק, ממלכת יוגוסלביה - 15 באפריל 2015, תל אביב, ישראל) היה רופא וקצין רפואה ראשי. אלדר ניצל מהשואה ביוגוסלביה בעזרת הצבא האיטלקי. לאחר עלייתו לישראל למד רפואה, התגייס לצה"ל ושירת במספר תפקידי רפואה עד למינויו לקצין רפואה ראשי לאחר מלחמת ששת הימים. שינה את תפישת ההפעלה של חיל הרפואה שהייתה עד לתקופתו מבוססת על פינוי מהיר ככל הניתן מהחזית לבתי החולים בישראל לצורך קבלת טיפול, לתפישה של מתן טיפול רפואי צבאי סמוך ככל הניתן לחזית והעברה בהמשך לבתי החולים בישראל.

רפואת חירום

רפואת חירום היא ענף במדעי הבריאות העוסק בטיפול במצבי חירום רפואיים בתנאי שדה, כלומר, שלא במסגרת בית חולים.

בין בעלי המקצוע העוסקים בענף זה ניתן למנות מגיש עזרה ראשונה (מע"ר), חובש (לסוגיו השונים), ופרמדיק, כאשר האחרון הוא בעל הסמכות הבכיר ביותר בענף רפואת החירום ומתפקד כמנהל הטיפול הרפואי.

ייחודם של מצבי חירום רפואיים בשדה נעוץ במגבלות הקיימות, מטבע הדברים, על שימוש באמצעים רפואיים מתקדמים המצויים בדרג בית החולים (כגון, דימות רפואי, בדיקות מעבדה, ועוד). בהתאם לכך, ענף רפואת החירום עוסק ביישום ובפיתוח שיטות טיפול המסוגלות להתגבר על מגבלות אלה. נושא מרכזי בו עוסקת רפואת חירום הוא ניהול מצבי אסון ואירועים רבי-נפגעים במגוון רחב של מתארים, כגון, אסונות טבע, רעידות אדמה, פגיעות בזמן מלחמה, אירועי טרור, אירועי חומרים מסוכנים, ועוד.

צוותי רפואת חירום במגזר האזרחי פועלים בעיקר במערכי אמבולנסים ומסוקים של גופי רפואת חירום ממלכתיים ופרטיים, ביחידות חילוץ, בגופים ביטחוניים, וכן במסגרות צבאיות דוגמת חיל הרפואה בצה"ל.

תג יחידה

תג יחידה הוא סמל צבאי, צבעוני בדרך כלל, המייצג את שיוכו החיילי של חייל בצה"ל ליחידה מסוימת.

תג היחידה נכלל במדים (מדי א' בלבד) והוא נענד על כותפת שמאל של החייל. תג יחידה ניתן לרוב ליחידה מרמת חטיבה, אולם כיום קיימת מגמה להענקת תגים ליחידות קטנות יותר. תג היחידה הונהג בצה"ל בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20, תחילה לחטיבות, לפיקודים המרחביים, למטכ"ל ולחיל האוויר בלבד, ובמרוצת הזמן לכל סוגי היחידות והעוצבות.

במדי שרד ומדי גאלה במקום תג יחידה נתפר על שרוול השמאלי של המקטורן דגל ישראל רקום עם כיתוב "ישראל" בעברית ובאנגלית.

תחנת איסוף גדודית

תחנת איסוף גדודית (מכונה תמיד: תאג"ד) היא מחלקה בגדוד צה"לי, שאחראית על הטיפול הרפואי בגדוד, בשגרה ובקרב. לעיתים, מחלקת רפואה הבנויה באותה צורה בחטיבה או אפילו באוגדה, מכונה גם היא תאג"ד.

מפקד התאג"ד הוא קצין הרפואה הגדודי (קרפ"ג; לרוב הוא רופא, אך לעיתים גם פרמדיק), החובש הגדודי (חוג"ד) משמש כסמל המחלקה ומנהל אירוע בחרום, ואחראי המרפאה המשמש כמנהל התאג"ד בשגרה ובחירום, מתפקד כחובש-רשם. התקן למטפלים בכירים בתאג"ד הוא הרופא (קרפ"ג), פרמדיק, ובחירום מצטרף אליהם רופא נוסף (ביחידות סדירות בצה"ל, בדרך כלל רופא במילואים). בנוסף ישנם בתאג"ד חובשים ואנשי צוות נוספים, וכמותם משתנה לפי גודל הגדוד וצרכיו.

בשגרה משמש התאג"ד כמרפאה ראשונית, ובחירום הוא הדרג הראשון בו הפצוע נבדק על ידי מטפל בכיר (רופא או פרמדיק), ומשם מפונה אחורנית בדרך כלל לבית חולים. בהיות התאג"ד הגורם הרפואי הקרוב ביותר בהיררכיה לדרג הלוחם, אנשיו מוכשרים כלוחמים והם פורסים את ציוד המחלקה קרוב ככל האפשר לקו הלחימה באותו זמן. צוות התאג"ד מיומן לטפל בעיקר בנפגעי טראומה גופנית ובמתאר אב"כ.

זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף התכנוןאגף כוח האדםאגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאייםהפרקליטות הצבאיתהמכללות הצבאיותדובר צה"להרבנות הצבאיתמפקדת העומקהגיס הצפוניהגיס המטכ"לי
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואה • חיל הלוגיסטיקהחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל המודיעיןחיל הקשר והתקשובחיל המשטרה הצבאיתחיל משאבי האנושחיל החינוך והנוערהחיל הכללי
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשים
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםדין משמעתי
Folder Hexagonal Icon.svg‏ קטגוריה • P IDF.svg ‏ פורטל צה"ל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.