חיל הקשר והתקשוב

חיל התקשוב (בעבר: חיל הקשר, בראשי תיבות: חי"ק) הוא חיל הקשר של צבא הגנה לישראל, חיל תומך לחימה תחת פיקוד אגף התקשוב. החיל אחראי על כל תחום הקשר, המחשבים והתקשורת של כוחות היבשה בצה"ל. בראש החיל עומד "קצין הקשר והתקשוב הראשי" (קשר"ר) בדרגת תא״ל. מפקד החיל הנוכחי הוא תא"ל יריב ניר.

עם הקמת אגף התקשוב הוכפף אליו החיל, אך בשנת 2005, כחלק משינוי ארגוני נרחב במפקדת זרוע היבשה, הוכפפה אליה מפקדת החיל יחד עם חיל החימוש, חיל הלוגיסטיקה וחיל השלישות. במהלך שנת 2007 הוחלט להחזיר את החיל לאגף התקשוב, וההחלטה יושמה במהלך שנת 2008.

החיל איננו אחראי על תחום התקשוב בזרועות אחרות: חיל האויר, חיל הים ואגף המודיעין, אך מכשיר מקצת מכוח האדם המשרת בתחומים המקבילים בזרועות אלו.

חיל הקשר והתקשוב
IDF C4I Corps Hat Badge
לוגו-תקשוב-1
Flag of the Israeli C4 Corps
סמל הכומתה, תג ודגל חיל התקשוב.
שליטה ובקרה
פרטים
כינוי חי"ק
מדינה ישראל  ישראל
שיוך צה"ל  צה"ל
סוג חיל
בסיס האם מחנה גדעונים, צריפין
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1949
מקים היחידה יעקב ינאי
מלחמות כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי מכשירי קשר ומחשבים
פיקוד
יחידת אם לוגו-תקשוב-1.png  אגף התקשוב וההגנה בסייבר
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקדים מפקדי החיל
Kesher Tag Old
תג חיל הקשר הישן
IDF Heil haKesher-1948
תג של חיל הקשר מ-1948 ועד תחילת שנות ה-50

היסטוריה ומורשת

1937-1948: שירות הקשר

שירות הקשר ב"הגנה" הוקם ב־1937, וכבר באותה שנה נערך קורס אלחוטני מורס ראשון. אז פעלו בארץ ישראל, תחת המנדט הבריטי, 12 תחנות שידור מחתרתיות. ב־1938 יובאו ארצה 150 יוני דואר. ב־1939 הופעלה תחנת השידור הראשונה על ידי האצ"ל, וב־1940, זו של "ההגנה". כך ההגנה יצרה קשר אלחוטי עם ספינות המעפילים שהגיעו לארץ. קורס קציני הקשר הראשון נערך ב־1947, ובעת המצור על ירושלים הותקנו מכשירי קשר רדיו על משורייני הפלמ"ח שעלו לעיר. באפריל 1948 הועבר בית הספר לקשר משפיים לשייח' מוניס (אזור אוניברסיטת תל אביב של ימינו). כמו כן פעלה במסגרת החיל יחידת היונאים של חיל הקשר.

1948-1956: מלחמת העצמאות ושנות ההקמה

לאחר הקמת מדינת ישראל והקמת צה"ל הוקם חיל הקשר ב־14 באוקטובר 1948, על בסיס שירות הקשר של ארגון "ההגנה", והשתמש באמצעי קשר שבאו מעודפי ציוד של צבאות שלחמו במלחמת העולם השנייה. במלחמת העצמאות בלטה תרומתם של יוני הדואר במבצע חורב, כשצה"ל התקדם במהירות לעומק השטח המצרי, ויחידותיו היו פרוסות על פני שטח נרחב ומרוחקות מהפיקוד העליון.

עם פרוץ הקרבות הוכשרו סוגים שונים של אנשי קשר כקשרים חטיבתיים, קשרי שריון, עובדי כתב סתר, קציני קשר וכיוצא בזה. עד אפריל 1948 הוכשרו 720 אנשי קשר, הוקמו 25 תחנות מורס חדשות ו-136 תחנות קבועות של אלחוט דיבור. כמו כן סופקו 320 מכשירים ניידים למערך ההגנה.

בסוף מלחמת העצמאות, ביולי 1949, היו לחיל הקשר 12 יחידות קשר חטיבתיות, 25 יחידות קשר גדודיות ו-4 יחידות קשר למפקדות ברמת חזית. בסוף ינואר 1948 נסע מפקד שירות הקשר לארצות הברית למסע רכש מזורז שמטרתו רכישת אלפי מכשירי קשר נייחים וניידים, טלפונים וחלקי חילוף, וכמויות גדולות של ציוד קשר מעודפי הצבא האמריקאי החלו להגיע.[1]

ב־1960 זכה צוות קציני חי"ק בפרס ביטחון ישראל, על פיתוח הצפנה.

מלחמת ששת הימים ואחריה

Signal Corps monument
אנדרטה ביהוד לחללי חיל הקשר והתקשוב
Signal Corps monument1
סלע הקדשה בכניסה לאתר ההנצחה ביהוד לחללי חיל הקשר והתקשוב
Jahud041
גלעד לזכר חללי החיל שהוקם ביער חרובית בשנת 1979 והועבר לאתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב בשנת 2010

מאז מלחמת ששת הימים ולאורך מלחמת ההתשה חיל הקשר פרס את מערכותיו בגזרות שונות כך שיאפשרו שליטה בכל הרמות בצבא, החל מהמטכ"ל וכלה ברמות הנמוכות ביותר (גדודים, פלוגות, מחלקות). תחנות ממסר נבנו במרחבים השונים על פסגות ההרים במקומות שהייתה אליהם גישה מוגבלת. ביחידות הדרג המבצע נבנו מפקדות גדודים ופלוגות קשר (כמו גדוד קשר מטכ"ל). לפני המלחמה נערכו תרגילים שבהם נפרסו מערכות קשר חדשות. ברמת הגולן הוקמו שלושה בסיסי קשר קדמיים מרכזיים: בפסגת החרמון, בתל פארס בדרום, ובתל אביטל במרכז.

מלחמת יום הכיפורים

במהלך יום הלחימה הראשון ברמת הגולן נפל בידי הצבא הסורי בסיס הקשר במוצב החרמון. יום לאחר מכן נכבש גם האתר בתל פארס. עקב כך עיקר נטל השליטה על הכוחות ברמת הגולן נפל על צומת הקשר בתל אביטל, שעשה זאת תוך כדי אש ארטילריה מסיבית שהונחתה עליו. בנוסף פעלו צומתי קשר שהפעיל גדוד הקשר בפיקוד מפקד קשר פיקודי סגן-אלוף אברהם קיים, ומתקנים שכנו ממערב לירדן. במלחמת יום הכיפורים נהרגו 47 אנשי חיל הקשר ונפצעו 311.

אתר ההנצחה הראשי של חיל הקשר והתקשוב שוכן במרכז העיר יהוד שמאמצת את החיל והוא הוקם ב־1989. אנדרטה נוספת נמצאת ביער חרובית מצפון לכביש 383.

תפקידי החיל

החיל אחראי על קביעת מדיניות התקשוב בזרוע היבשה של צה"ל, וכן על מתן מענה מבצעי וטכנולוגי לצורכי התקשוב השונים.

תפקידים נוספים:

  • קביעת מדיניות בנושא צופן וביטחון, קביעת פקודות ביטחון מערכות מידע, ואכיפת פקודות אלה.
  • ייצוג זרוע היבשה בפני גופים ממשלתיים ואזרחיים בנושאי תקשוב.

מבנה החיל

  • מחלקת אג"ם
  • מחלקת התכנון, הארגון, הלוגיסטיקה והתקציבים
  • מחלקת משאבי האנוש
  • בה"ד 7
  • מרכז ל"א[2]
    • EWcenter.png גדוד פסגות[3]

ביחידות של זרוע היבשה משולבים גדודי תקשוב.

הכשרה

ההכשרה בחיל מתבצעת בשני בתי ספר:

  • בית הספר הארצי לתקשוב (בה"ד 7) – בסיס ההדרכה המרכזי של החיל, אשר היה ממוקם במחנה גדעונים, בסמוך למחנה צריפין. הבסיס, שהיה במקור בסיס קשר בריטי, מרכז את רוב ההכשרות בחיל וכן את ההשלמה החילית של צוערי התקשוב. בית הספר עבר לקריית ההדרכה \ מחנה שרון, הידוע בכינויו כ"עיר הבהדים" כחלק מהמעבר של צה"ל לנגב.
  • בית הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח) – כפוף למצפ"ן (בשנים 1997 עד 2013 היה כפוף לבה"ד 7), וממוקם ברמת גן. בית הספר מרכז את הקורסים העוסקים בנושאים הקשורים למחשוב.

שם החיל

עם הקמת החיל בצה"ל, הוא נקרא חיל הקשר. לאחר התווספות מערכות אלקטרוניות שתפקידן לאו דווקא קשר, שונה שם החיל לחיל הקשר והאלקטרוניקה ב־1961. עם העברת מערך המחשבים בצה"ל לאחריות החיל ב־1982, שונה שמו לחיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים. ב־18 במאי 2004 הוחלט לקצר את שם החיל ולקרוא לו "חיל התקשוב"[1].

קציני תקשוב ראשיים לדורותיהם

שם תקופת כהונה כקשר"ר הערות
סא"ל יעקב ינאי נובמבר 1945 – נובמבר 1949
אל"ם יצחק אלמוג נובמבר 1949 – אוגוסט 1954
אל"ם אריאל עמיעד אוגוסט 1954 – ספטמבר 1957
אל"ם ישעיהו לביא ספטמבר 1957 – יוני 1962
אל"ם זלמן שלו יוני 1962 – אוגוסט 1966
תא"ל משה גדרון אוגוסט 1966 – אוגוסט 1972 לימים אלוף, ראש אכ"א
תא"ל שלמה ענבר אוגוסט 1972 – אוקטובר 1975 לימים אלוף, נספח צה"ל בארצות הברית
תא"ל ישראל זמיר אוקטובר 1975 – אוגוסט 1979
תא"ל צבי אמיד אוגוסט 1979 – ספטמבר 1982
תא"ל מרדכי בר דגן ספטמבר 1982 – ספטמבר 1986
תא"ל בני מידן ספטמבר 1986 – מאי 1990
תא"ל שלמה וקס מאי 1990 – ספטמבר 1993
תא"ל אביהו דיסטלמן ספטמבר 1993 – ספטמבר 1996 כיהן כמרכז ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השניה[4]
תא"ל הרצל הלאלי ספטמבר 1996 – יולי 1999
תא"ל משה מרקוביץ יולי 1999 – אוגוסט 2002
תא"ל ארנון זו-ארץ אוגוסט 2002 – ספטמבר 2005
תא"ל שמוליק קינן[2] ספטמבר 2005 – ספטמבר 2008
תא"ל נחום בסלו ספטמבר 2008 – ספטמבר 2011
תא"ל אייל זלינגר ספטמבר 2011 – יולי 2015
תא"ל נתנאל (נתי) כהן[5] יולי 2015 - 1 במאי 2018
תא"ל יריב ניר 1 במאי 2018 - מכהן

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אל"ם (מיל). ד"ר יעקב בעל-שם, קשרים לך, ירושלים במלחמת השחרור, (מבוא: אלוף (מיל). שלמה ענבר), הוצאת העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, 2013.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ היסטוריית החיל, אתר חיל התקשוב
  2. ^ מערך הלוחמה האלקטרונית באתר חיל התקשוב
  3. ^ אנשי ההדממה
  4. ^ בעלי תפקידים בוועדת וינוגרד
  5. ^ לילך שובל, ‏מפקד כיפת ברזל יפקד על כל מערך ההגנה האווירית, באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2014.
אהרון מדואל

אהרון מדואל (נולד ב-1961) הוא יו"ר תנועת עיר לכולנו המכהן כחבר מועצת תל אביב-יפו מאז יוני 2014. הוא מזכיר ועד שכונת כפר שלם, המנהל מאבק ציבורי ומשפטי מתמשך נגד פינוי תושבי השכונה לטובת פיתוח נדל"ן באזור, מאז 1992. קבלן במקצועו.

אורי גורן (גרינבלט)

אורי גורן (גרינבלט) (פברואר 1926 – יולי 2017) היה איש הגדעונים, מפקד אוניית מעפילים "לטרון", אלוף-משנה בצה"ל שפיקד על היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין, ממייסדי חברת ECI.

אייל זלינגר

אייל זלינגר הוא תת-אלוף במיל' בצה"ל. בתפקידו האחרון היה קצין קשר ותקשוב ראשי (קשר"ר) וראש מטה אגף התקשוב.

במהלך תפקידו האחרון פיקד על חיל הקשר והתקשוב במהלך מבצע צוק איתן, שבו נעשה שימוש נרחב ביכולות המתקדמות של החיל.

קודם לכן שירת כראש מחלקת אמצעי לחימה באגף התקשוב.

אתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב

אתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב שוכן בעיר יהוד-מונוסון, העיר המאמצת את מפקדת קצין קשר ותקשוב ראשי. השטח להקמת האתר הוקצה על ידי העיר יהוד בעקבות החלטה מ-1983. האתר הוקם ומנוהל על ידי העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב ומארח אירועים ופעילויות של החיל, גופים צבאיים וביטחוניים, ממשלתיים וכדומה. האתר נחנך ב-25 בספטמבר 1989, ומאז הוא מנוהל על ידי סא"ל (מיל') יהודה מתתיהו.

בה"ד 7

בית הספר הארצי לקשר, תקשוב וסייבר, המכונה בסיס הדרכה (בה"ד) 7, הוא בסיס ההדרכה המרכזי של חיל הקשר והתקשוב.

בית הספר למקצועות המחשב

בסמ"ח, בית הספר הצה"לי למקצועות המחשב וההגנה בסייבר, היא היחידה העיקרית להכשרת חיילים בתחום המחשוב והסייבר בצה"ל. עד שנת 1994 הייתה בסמ"ח חלק מממר"ם, ולכן בוגרי הקורסים הארוכים בו עדיין מכונים בטעות "בוגרי ממר"ם". זאת, אף על פי שרוב בוגריו משרתים ביחידות אחרות, ואף המדריכים שנשארים ביחידה לתפקידי הדרכה ופיקוד, אינם כפופים לממר"ם כבעבר.

בית הספר ממוקם במחנה מקלף ברמת גן. מפקדת בסמ"ח הנוכחית היא סא"ל לירון גרשון.

ג'וני כהן

ג'וני כהן הוא קצין בצבא הגנה לישראל בדרגת אלוף-משנה המשרת כראש פרויקט צי"ד וחופת את"ר בזרוע היבשה.

כהן החל את שירותו בחיל הקשר ושירת בין השאר כקצין קשר בגדוד שריון וכמפקד פלוגת השלמה חילית של חיל הקשר. ב-1997 עבר הסבה מלאה לשריון, לרבות אימון מתקדם וקורסי פיקוד. בחיל השריון הוא שימש תחילה כמפקד מחלקה בפלוגת צמ"פ, מפקד פלוגת צמ"פ ומפקד פלוגה מבצעית בגדוד 52, אז עלה לדרגת רב-סרן. בהמשך שימש כסגן מפקד גדוד 46, בהמשך כעוזר קצין אג"ם בעוצבת הפלדה במלחמת לבנון השנייה וקצין אג"ם של חטיבה 401. במהלך מבצע עופרת יצוקה פיקד על גדוד 46 שלחם לצד חטיבת גולני. ב-2009 מונה למפקד גדוד 198 בחטיבה 460, ביולי 2011 מונה לקצין אג"ם של אוגדה 162 אשר השתתפה במבצע עמוד ענן וביולי 2013 מונה למפקד חטיבה 600, חטיבת שריון במילואים וכיהן בתפקיד עד סגירתה באפריל 2014. תפקידו האחרונים מפקד המרכז לאימוני חטיבות, ראש מחלקת תורה והדרכה וכיום ראש פרויקט צי"ד וחופת את"ר בזרוע היבשה.

גדוד תקשוב

בצה"ל גדוד תקשוב (בעבר גדוד קשר) הוא גדוד האחראי על מערך התקשוב של היחידה שבמסגרתה הוא פועל, כדי לאפשר פיקוד ושליטה של מפקדת היחידה ביחידות שמתחתיה, וקשר עם היחידות שמעליה. גדודי תקשוב פועלים ברמה האוגדתית, הפיקודית והמטכ"לית.

התפתחותם של גדודי התקשוב מקבילה להתפתחותו של חיל הקשר והתקשוב. עד שלהי המאה ה-20 נקרא החיל חיל הקשר והאלקטרוניקה וגדודיו נקראו גדודי קשר. עם הרחבת תחומי האחריות של החיל במסגרת המעבר לצבא יבשה דיגיטלי, שונה שם החיל, ובהתאם שונו שמות הגדודים הפועלים בו לגדודי תקשוב.

דניאל רוזן

דניאל רוזן (נולד ב-26 בינואר 1945) הוא מהנדס ישראלי. מנכ"ל משרד התקשורת בשנים 1997–2001, בעל ציון לשבח במסגרת פרס ביטחון ישראל.

זירוי טרופוספירי

זירוי טרופוספירי (באנגלית גם טרופוסקאטר מ-Tropospheric scatter) הוא תהליך פיזור גלי רדיו לשכבת הטרופוספירה, המבוצע בדרך כלל לתועלתן של תחנות רדיו וטלוויזיה. מטרת הזירוי היא לאפשר לגלי הרדיו להגיע למרחקים גדולים במיוחד, כדי לשדר למרחק של מאות קילומטרים, גם לאזורים אליהם אין קו-ראייה ישיר. אמצעי השידור המשתמש באפקט זה מכונה טרופוסקאטר.

זירוי טרופוספירי משמש להקמת קוי תקשורת לאזורים מרוחקים. אנטנה פרבולית גדולה משדרת אל שכבת הטרופוספירה אות רדיו בעוצמה גבוהה, המכוון לנקודה שבאמצע הדרך בין אתר השידור לאתר הקליטה. חלק מהאות המשודר מוחזר מהטרופוספירה (בדומה לאפקט של מראה), ונקלט באנטנות פרבוליות שבאתר הקליטה. כיוון שרק חלק קטן מהאות המשודר נקלט באנטנה הקולטת, נדרשים משדרים בעוצמה גבוהה ומקלטים בעלי רגישות גבוהה. מערכות קשר טרופו קיימות כמערכות נייחות וכמערכות ניידות.

היכולת להשתמש בזירוי לשידור לאזורים מנותקים ומרוחקים תרמה לשימושיותו בהקמת רשתות תקשורת צבאיות. במהלך המלחמה הקרה הקים חיל האוויר האמריקני מערך תקשורת טרופוספרי נרחב בשם "White Alice", שמרכזו היה באלסקה. כיום משתמש צבא ארצות הברית במערכות טרופוסקאטר טקטיות מתוצרת ריית'און לתקשורת למרחקים ארוכים.

עם צמיחתה של התקשורת הלוויינית, היא נותנת מענה לקשר רדיו לטווח ארוך, והצורך בזירוי טרופוספירי פחת.

חיל קשר

חיל הקשר הוא חיל תומך לחימה מקצועי-טכנולוגי העוסק בתקשורת צבאית כולל תקשורת קווית (טלפוניה ובעבר גם טלגרפיה, מברקים) ואלחוטית (קשר רדיו, תקשורת לווינית וכדומה). וכן בתחומים משיקים כגון לוחמה אלקטרונית, מחשוב (בפרט מערכות שו"ב), הצפנה, הקצאת תדרים (תאלמ"ג: תיאום אלקטרומגנטי) והגנה על מערכות התקשורת (בפרט הגנה במרחב הסייבר). החיל עוסק באספקה ובתפעול של מערכות קשר ובהנחיה מקצועית של קציני ומש"קי קשר במסגרות השונות.

תחומי השירות של החיל למפקד מאוגדים תחת המונח C4I (כלומר: ,Command, Control, Communications, Computers, Information), כלומר זרוע המאפשרת למפקד לקבל דיווחים (Information), לשלוט בנעשה (Control), לפקד (Command) ולאפשר תיאום ושיתוף פעולה בין היחידות (אם גורסים Collaboration), תוך שימוש במחשוב (Computers או Cyber).

חיל הקשר הראשון שפעל כחיל מקצועי מודרני, בנפרד משירותי הלוגיסטיקה, היה חיל הקשר של צבא ארצות הברית (U.S. Army Signal Corps), שנוצר ערב מלחמת האזרחים האמריקנית, ב-1860 ועסק באיתות. בבריטניה הוקם ב-1870 כוח ייעודי לקשר טלגרפי (Telegraph troops) במסגרת חיל ההנדסה המלכותי (Corps of Royal Engineers) אולם רק לאחר מלחמת העולם הראשונה, בה פעל עדיין במסגרת חיל ההנדסה, הפך הכוח לחיל נפרד (Royal Corps of Signals). עד מלחמת העולם השנייה היה לכל צבאות העולם חיל קשר. חיל הקשר והתקשוב של צה"ל החל כשירות הקשר של ההגנה ויחידת ה"גדעונים".

חנן איסרוביץ'

חנן איסרוביץ' הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, המשמש ראש מחלקת הגנה בסייבר באגף התקשוב. קודם לכן שימש מפקד ממר"ם.

לוט"ם

לוט"ם - החטיבה להתעצמות טכנולוגית מבצעית, או בקיצור "חטיבת ההתעצמות" היא חטיבה באגף התקשוב בצה"ל, המפתחת מערכות תקשוב לכלל צה"ל. לוט"ם מספקת שירותים שונים בתחומי התמחותה ליחידות צה"ל השונות ולגופים ביטחוניים נוספים.

פלוגת חיל קשר

פלוגת חיל קשר (פלחי"ק) היא פלוגה המצויה בכל חטיבה לוחמת של זרוע היבשה. הפלוגה כפופה מקצועית לחיל התקשוב ואחראית לכל תחום הקשר, האלקטרוניקה, התקשורת והמחשוב בחטיבה.

קורס נתמ"מ

קורס ניהול תשתיות מערכות מחשב (בראשי תיבות: נתמ"מ), אשר בעבר נקרא "קורס הפעלת מערכות מחשב", הוא המסלול העיקרי בצה"ל להכשרת אנשי סיסטם ו-IT. מקצוע זה שייך לתחום טכנולוגיית המידע.

המוסד הצבאי אשר מסמיך את מנהלי תשתיות המחשוב בצה"ל הוא בית הספר למקצועות המחשב (בראשי תיבות, בסמ"ח), אשר היה כפוף בעבר ליחידת ממר"ם (כיום כפוף ליחידת מצפ"ן, שתחת לוט"ם).

קורס קצינים

בצה"ל, קורס קצינים הוא הקורס העיקרי (קיימים חריגים) המקנה לחיילים דרגות קצונה. זהו קורס התנדבותי הכולל לימודי מנהיגות וניהול בנוסף להכשרה צבאית מקצועית. הקורס נערך בבסיס בה"ד 1 (ליד מצפה רמון), שהוא בית הספר לקצינים של צה"ל.

קורס הקצינים מחולק לשלוש מגמות עיקריות:

מגמת להב (קורס קציני יבשה: גדוד הדס וגדוד דקל) - קצינים לוחמים בחילות-השדה: קציני חי"ר וצנחנים, יחידות מיוחדות, שריון, תותחנים, הנדסה קרבית, איסוף קרבי, מערך ההגנ"א, משמר הגבול, גדודי חילוץ והצלה של פיקוד העורף, וכן קציני הקשר והמודיעין המיועדים לשרת ביחידות לוחמות.

מגמת מעוז (קורס קציני תומכי הלחימה: גדוד חרוב) - קצינים תומכי לחימה, כגון רופאים, קציני טכנולוגיה ואחזקה, תקשוב, לוגיסטיקה, חיל משאבי האנוש, חיל המשטרה הצבאית, מתאמי פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) כחלק מהחיל הכללי, תפקידי פיקוד במערך מגל המכשיר את טירוני 02 של כלל צה"ל ותפקידים תומכי חיל הרגלים: מפעילי רק"ם, סמב"צים, מדריכות חי"ר, מדריכות מו"ס ועוד.

מגמת נחשון (קורס קציני מטה: גדוד ארז וגדוד ברוש) - קצינים ביחידות מטה עורפיות, למשל מטה חיל האוויר, מטה חיל הים, אגף המודיעין, חיל הקשר והתקשוב, חיל משאבי האנוש, חיל הרפואה, חיל החינוך והנוער והחיל הכללי. בנוסף, מוכשרת במגמה הקצונה הייעודית לתוכניות מצוינות, למשל תלפיות וחבצלות.עד שנת 2002 התקיימה חלוקה שונה של המגמות בבית הספר. גדוד גפן היווה את קורס קציני חי"ר, וקיים הכשרה נפרדת לצוערי חטיבות החי"ר והיחידות המיוחדות, פלוגות הסיור המשורינות ועוד. צוערי ההנדסה, השריון, התותחנים, הקשר והמודיעין שיועד לגדודים קרביים, ביצעו קורס שנקרא קורס קציני אג"ם ("אגמי"). מגמת נחשון של היום כונתה אז בסיסי.

קורס תכנות (צה"ל)

קורס תכנות הוא המסלול העיקרי בצה"ל להכשרת תוכניתנים.

תוכניתנים צבאיים הם חיילים, הכותבים ומתחזקים תוכנות ומערכות המידע הנמצאות בשימוש בצבא הגנה לישראל. המוסד הצבאי אשר מסמיך את התוכניתנים בצה"ל הוא בית הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח). עד שנת 1994 הייתה בסמ"ח חלק מיחידת ממר"ם ולכן בוגרי הקורס עדיין מכונים "בוגרי ממר"ם".

שרגא ברוש

שרגא ברוש (נולד ב-26 בספטמבר 1953) הוא תעשיין ישראלי, נשיא התאחדות התעשיינים, יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (גם בשמה החדש, נשיאות הארגונים העסקיים) ויו"ר המרכז הישראלי להעצמת האזרח.

שרון ניר

שרון ניר (נולדה ב-1970) היא קצינה בצה"ל בדרגת תת-אלוף ששירתה מיולי 2016 כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר עד 2019. קודם לכן מפקדת בית הספר הארצי לקשר, תקשוב וסייבר (בה"ד 7).

זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף התכנוןאגף כוח האדםאגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאייםהפרקליטות הצבאיתהמכללות הצבאיותדובר צה"להרבנות הצבאיתמפקדת העומקהגיס הצפוניהגיס המטכ"לי
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואהחיל הלוגיסטיקהחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל המודיעין • חיל הקשר והתקשוב • חיל המשטרה הצבאיתחיל משאבי האנושחיל החינוך והנוערהחיל הכללי
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשים
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםדין משמעתי
Folder Hexagonal Icon.svg‏ קטגוריה • P IDF.svg ‏ פורטל צה"ל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.