חיל הטכנולוגיה והאחזקה

חיל הטכנולוגיה והאחזקה (חיל הטנ"א, עד מרץ 2016[1], "חיל החימוש") הוא חיל תומך לחימה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) של צבא הגנה לישראל. עיקר עיסוקו של החיל הוא באחזקת אמצעי הלחימה (אמל"ח) של כוחות היבשה: נשק קל (נק"ל), תחמושת וטילים, כלי רכב, טנקים, כלי רכב קרביים משוריינים, טילים נגד טנקים (נ"ט), אמצעי סיוע ללחימה (אמסל"ח) כגון אמצעי חילוץ וגרירה, מנופים, מלגזות ומערכות אחרות. במסגרת החיל פועלות גם יחידות המעורבות בפיתוח אמל"ח בשיתוף עם תעשיות הנשק הישראליות, דוגמת התעשייה הצבאית. בנוסף, חיל הטכנולוגיה והאחזקה אחראי על תחזוקת כל הגנרטורים ותחנות הכח המשמשים בפעילות היבשתית של צה"ל, ומספק מענה לכל צורכי אספקת החשמל בזרוע היבשה.

קצין הטכנולוגיה והאחזקה הראשי כיום הוא תא"ל אילן אליה, שנכנס לתפקידו באוגוסט 2019.

חיל הטכנולוגיה והאחזקה
IDF Technology and Maintenance Corps Hat badge from 2015
Logo himush from 2015
Flag of the Israeli Ordnance Corps
סמל הכומתה, תג ודגל חיל הטכנולוגיה והאחזקה
פרטים
מדינה ישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
סוג חיל
בסיס האם מקטנא"ר – מפקדת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1941
מקים היחידה אשר פלד
מלחמות כל מלחמות ישראל
פיקוד
יחידת אם אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
דרגת המפקד תת-אלוף  תת-אלוף
מפקדים מפקדי החיל
סמל חיל החימוש
סמלי כומתה של חיל החימוש עד 2015

יחידות עיקריות

בעבר היו יחידות החיל השונות כפופות למפקדת חילות השדה (מפח"ש, שהפכה לזרוע היבשה) או לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל, על גלגוליו השונים) לפי מבצעיותן: מחלקות החימוש בגדודים היו כפופות למפקדות השדה, ואילו יחידות ההכשרה והמרכזים השונים (כגון בה"ד 20, הסדנאות וכו') היו כפופות לאט"ל. ב-2005, במסגרת שינוי ארגוני במבנה ויעוד זרוע היבשה, הוכפפה אליה מפקדת החיל והוקם אגף הלוגיסטיקה הרפואה והמרכזים (אלר"ם) במקום אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. במהלך שנת 2007 הוחלט להעביר את החיל בחזרה לאלר"ם, בתחילת שנת 2008 יושמה ההחלטה.

לאחרונה, הפך החיל למפעיל כח נוסף על היותו בונה כח. זאת לאחר עמ"ט רחב שנעשה בחיל במסגרתו הוקם האגד הארצי בעל חמישה גדודים אשר מחליפים את האגדים שהיו קודם, וכן למחלקת תוא"ם נוספה כעת מחלקת אחזקה. היחידה ההנדסית הגדולה שהייתה כפופה למפקדת החיל, יחט"ל, הפכה לחטיבת הטכנולוגיה (חט"ל) בזרוע היבשה.

Israeli Ordnance Corps pin
סיכת חיל הטכנולוגיה והאחזקה ("הטכנולוג") הניתנת בסוף הכשרה בבה"ד 20
Israeli Ordnance Corps lapel pin
הסיכה הישנה "החימושון"

תחת פיקוד החיל נמצא בה"ד 20 - בסיס ההדרכה החילי הנמצא בעיר הבה"דים. יחידות אחרות הכפופות מקצועית (אולם לא פיקודית) לחיל הן:

במסגרת השינוי תפיסת האחזקה ביבשה, בסוף 2017 - תחילת 2018, נסגרים שלושת אגדי הטכנולוגיה והאחזקה המרחביים (650, 651, 653) ובמקומם מוקם אגד ארצי אחד, הכולל תחתיו חמישה גדודים מרחביים (638, 653, 674 ועוד שתיים יוקמו בעתיד הקרוב).

תגי יחידות בחיל הטנ"א

מרכזים

Merkaz leom

תג מרכז לגיוס אמצעים ולריתוק משקי

אגדי טנ"א מרחביים

Eged Arzi HaTana

אגד ארצי

Yahsham653

תג אטנא"ם 653 של פיקוד הדרום (מחנה נתן)[3]

Yahsham651

תג אטנא"ם 651 של פיקוד הצפון (מחנה שמשון)

Yahsham650

תג אטנא"ם 650 של פיקוד המרכז, ממוקם במחנה עמנואל (מחנה ג'וליס)

יחידות היסטוריות

Logo himush

תג חיל החימוש עד 2016

Yahsam 638

תג יחש"ם 638

Yahsam 652 Zrifin till-1981

תג יחש"ם 652 בצריפין

Yahsam Darom old

תג יחש"ם 653 פיקוד הדרום (מחנה נתן) לפני האיחוד עם יחש"ם הערבה

Yahsam Arava

תג יחש"ם הערבה 674 לפני האיחוד עם יחש"ם פיקוד הדרום

Yahsam 651 Shimshon Old

תג יחש"ם 651 שמשון של פיקוד הצפון לפני האיחוד עם יחש"ם צנובר

Yahsam Znubar

תג יחש"ם צנובר 703 ברמת הגולן לפני האיחוד עם יחש"ם 651 שמשון של פיקוד הצפון

היסטוריה

בעבר, מפקדת קצין חימוש ראשי (מקחש"ר) הייתה שייכת ביחד עם מפקדת קצין לוגיסטיקה ראשי (מקל"ר) לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. בעקבות שינויים ארגוניים בשנת 2006 במהלך כהונתו של הרמטכ"ל דן חלוץ, חילות אלה הועברו לזרוע היבשה ובכך הפכו את אט"ל לאלר"ם (אגף הלוגיסטיקה, רפואה ומרכזים) בנוסף חיילי החיל המשתייכים לחוליות טכניות בפלוגות לוחמות הוכרו כלוחמים והחלו לקבל מענקים של לוחמים כגון תעודת לוחם. החילות הללו הוחזרו בשנת 2008, במהלך כהונתו של רב-אלוף גבי אשכנזי לאגף, אשר חזר לשמו הקודם - אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל).

בדצמבר 2015 שונה שמו של החיל ל"חיל הטכנולוגיה והאחזקה"[1].

Ordnance 031
מראה במרכז ההנצחה לחללי החיל בנתניה

נקודות ציון בתולדות החיל:

  • 1941- הוקמה מחלקת החימוש של ההגנה. המחלקה עסקה ברכישה, הסתרה ושינוע של אמצעי לחימה, בשיתוף פעולה עם התעשייה הצבאית (מפקד המחלקה היה אשר פלד). בינואר 1948 הפכה מחלקת החימוש ל"שירות החימוש".
  • מלחמת העצמאות (נובמבר 1947 - ינואר 1949) - הוקמו יחידות ראשונות לשיקום ושיפור רכב (במ"ב - בתי מלאכה בסיסיים).
  • 1951- שונה שמו של "חיל הטכנאים" בצה"ל לחיל החימוש.
  • מבצע קדש (אוקטובר 1956) - החיל עסק בחילוץ ובתיקון אמצעי לחימה ובאיסוף שלל. אחרי המלחמה הוקם גדוד שירותי החימוש הראשון (גש"ח).
  • מלחמת ששת הימים (יוני 1967) - צורפו יחידות אחזקה לכוחות הלוחמים. החיל עשה שימוש בסדנאות אזרחיות, שסופחו לצה"ל. אחרי המלחמה, החיל עסק בהתאמתם של טנקים שנלקחו שלל לצה"ל.
  • מלחמת ההתשה (19681970) - החיל ערך מבצעי חילוץ רבים.
  • מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) - החיל הצליח לשקם אמצעי לחימה פגועים במהירות, ולהחזירם לקרב (מהירות השיקום במלחמה הייתה קריטית ביותר).
  • מלחמת לבנון (1982) - הוקמו שתי יחידות חימוש מרחביות בתוך לבנון, ונערכה טבילת האש הראשונה של טנק המרכבה, שפותח על ידי החיל.
  • 1990- אתר ההנצחה של החיל נחנך בנתניה.
  • האינתיפאדה השנייה (פרצה בספטמבר 2000) - פותחו אמצעי מיגון חדשים לרכב קרבי משוריין ואולתרו מספר שדרוגים לכלי הרכב של צה"ל. ביניהם ניתן לציין צריחים עיליים (כמו של הנגמחו"ן) לפומ"ה ולאכזרית, מיני-צריח לטנקי מרכבה, מיגון "כלוב" לדחפור D9R (עליו זכו המפתחים והמתקינים בפרס מפקד זרוע היבשה ב-2006), פיתוח ה"עקרב" (הסבה של טנק גישור לטנק הנושא פילבוקס נייד) ועוד.
  • מלחמת לבנון השנייה (2006) - חיל החימוש עסק בחימוש וחילוץ הכוחות הלוחמים בזמן הלחימה. ולאחר המלחמה, דוח וינוגרד מצא את חיל החימוש כאחד מהחילות המצטיינים בתפקודם במלחמה. עם זאת, בתחקירי החיל נמצאו פערים במאמץ החילוץ מכלי רכב קרביים משוריינים (רק"ם). לאור זאת, נכתבו סעיפים חדשים בתחום החילוץ, הוכנסו טכנולוגיות והוראות חדשות לחילוץ כלי רק"ם תחת אש וכעת עוסק החיל באימון מחדש של מערכות החילוץ והמשך הפיתוח של אמצעי מיגון וכלי רק"ם חדשים (כגון נגמ"ש המרכבה).
  • 2007 - חיילי החיל המשתייכים לחט"פ (חוליה טכנית פלוגתית) במסגרת פלוגות לוחמות הוכרו כלוחמים והחלו לקבל תוספת לחימה בשכר החודשי ומענקים של לוחמים כגון תעודת לוחם.

אמצעי לחימה בולטים

אמצעי לחימה, כלי רכב ורק"מ שמפעיל החיל:

IDF-D9R-Wiki-0061a
דחפור די-9 בשירות צה"ל עם מיגון כלוב שפותח והותקן על ידי חיל החימוש (חט"ל, מש"א ומנת"ק), ועליו קיבלו יחידות אלה את פרס מפקד זרוע היבשה (צה"ל).
IDF-Achzarit-2016-Zachi-Evenor
נגמ"ש כבד אכזרית משופר עם "אקווריום" למפקד ועמדת קטלנית חמושה במקלע M2 בראונינג 0.5.

אמצעי לחימה בולטים שחיל הטנ"א מופקד על אחזקתם:

קציני טנ"א ראשיים לדורותיהם

שם תקופת כהונה הערות
אל"ם אשר פלד 1948 - 1949
סא"ל צבי בן יעקב 1949 - 1950 ראש "שירות חימוש"[5]
אל"ם דב שמר 1949 - 1951 מפקד "חיל הטכנאים"[6]
אל"ם עמנואל פרת 1951 - 1954 זוכה פרס ביטחון ישראל
אל"ם עמוס חורב 1954 - 1962 ראש אג"א (אגף האפסנאות, שהפך לאט"ל) בשנים 1968 - 1972
אל"ם ינון עזרוני 1963 - 1965
אלוף עמוס חורב 1965 - 1966 בפעם השנייה, מינוי מיוחד בדרגת אלוף
תא"ל חיים דומי 1966 - 1973
תא"ל אלעזר ברק 1973 - 1978
תא"ל בן-ציון בן-בשט 1978 - 1983 זוכה פרס ביטחון ישראל
תא"ל טוביה מרגלית 1983 - 1985 [7]
תא"ל משה קידר 1985 - 1988 זוכה פרס ביטחון ישראל
תא"ל צביקה אורן 1988 - 1991
אלוף עמי סגיס 1991 - 1995 ראש אג"א בשנים 1995 - 1998
תא"ל מיכאל דיין 1995 - 1998
תא"ל שלום קורן 1998 - 2000 זוכה פרס ביטחון ישראל
תא"ל זכריה חי 2000 - 2003 [8]
תא"ל חיים רונן 2003 - 2007
תא"ל איל אלוק 2007 - 2010
תא"ל צביקה קראוס 2010 - 2014
תא"ל אליעזר בן הרוש 2014 - 2017
תא"ל מישל ינקו 2017 - 2019 רמ"ט אכ"א בשנים 2019 - הווה
תא"ל אילן אליה 2019 - הווה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אמיר בוחבוט‏, בשל השינוי באמצעי הלחימה: חיל החימוש ייקרא חיל הטכנולוגיה והאחזקה, באתר וואלה! NEWS‏, 6 בדצמבר 2015
    נועם אמיר, ‏הסוף לחיל החימוש: הכירו את התדמית והשם החדש שיצרו בצה"ל, באתר מעריב השבוע, 10 בדצמבר 2015
  2. ^ אלעד לביא, ‏שופל מאכער: הכירו את היחידה שמתקנת את כלי חשיפת המנהרות בעזה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 30 ביולי 2014
  3. ^ יחידת חימוש מרחבית דרום, באתר עמותת חיל החימוש
  4. ^ הידיעה (מצוטט מבמחנה) בפורום צבא וביטחון בפרש
  5. ^ סא"ל בן-יעקב צבי, באתר עמותת חיל החימוש
  6. ^ אל"ם דב שמר (שומרוק), באתר עמותת חיל החימוש
  7. ^ תא"ל טוביה מרגלית, באתר עמותת חיל החימוש
  8. ^ תא"ל זכריה חי, באתר עמותת חיל החימוש
אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה

אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (או בראשי תיבות: אט"ל) הוא אגף בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל, הגוף האחראי למתן מענה טכנולוגי ולוגיסטי לקיומו, לכשירותו ולמילוי משימותיו של הצבא ובפרט: לדאוג לבניין מחנות קבע ובסיסים, לציוד, לשינוע החיילים ויחידות הצבא, תשתית בריאותית, תזונת החיילים, אחזקה ודלק לצי הרכב המנהלתי והקרבי של צה"ל, כל זאת בעתות שגרה וחירום.

האגף הוא הגלגול החמישי של אגף האפסנאות (אג"א), שהפך ב-1972 ל"אגף האספקה" וב-1997 לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). בתחילת שנת 2006, במהלך הארגון-מחדש שהוביל הרמטכ"ל דאז דן חלוץ בצה"ל, הפך אט"ל לאגף הלוגיסטיקה, הרפואה והמרכזים (אלר"ם). במהלך שנת 2008, כתוצאה מלקחי מלחמת לבנון השנייה בוטל הארגון, והוקם מחדש ושב לשמו הקודם - אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). ב-2016 הוכפף האגף לזרוע היבשה.

התג החדש של האגף עוצב במהלך השינוי שיזם הרמטכ"ל דן חלוץ, ונשאר לשמש כתג האגף עד איחוד האגף לזרוע היבשה. תג זה הוא הראשון שעוצב על ידי חיילת בשירות, מיטל זילברמן, ששירתה כמעצבת גרפית ביחידה ולא על ידי גוף חיצוני.

ראש אט"ל הנוכחי הוא האלוף יצחק תורג'מן.

אתר ההנצחה לחללי חיל הטכנולוגיה והאחזקה

אתר ההנצחה לחללי חיל הטכנולוגיה והאחזקה הוא אתר הנצחה ואנדרטה לחללי חיל הטכנולוגיה והאחזקה (בעבר חיל החימוש) הנמצא בנתניה.

האתר ממוקם בסמוך לחוף הים בעיר בפינת הרחובות שדרות בן-גוריון ושמחה ארליך, בסמוך לבית יד לבנים ולבית גולדמינץ.

האתר, שנבנה בשנת 1990, כולל רחבת התכנסות גדולה, קיר שמות עשוי מתכת ובו מונצחים כ-750 חללי החיל, ופסלים שונים העשויים מחלקי כלי נשק ורק"ם. את האתר תכננו האדריכלים רות וזלמן עינב והפסלים נוצרו על ידי הפסלים ג'ורג' אונגרי, טוביה מרגלית, דינה מרחב, דן רפפורט ואהוד שחורי.

על קיר השמות חקוק גם הפסוק "הנה אני מביא בכם רוח וחייתם" (יחזקאל, ל"ז, ה').

בבסיס הפסל המרכזי באתר, הבנוי מקני תותחים היוצרים מעין חצובה או אוהל, מצוטט קטע משיר של משה טבנקין:

"היה נערנו כצוק הגלבוע היה כמעוף נעוריו נאדר אמיץ ונועז וגבוה גבוה עד אחרון רגעיו מול הצר"

בשנת 2009 נבנה במתחם מרכז הנצחה חילי ועל גגו הוקמו טריבונות הפונות אל הרחבה. במסגרת שיפוץ זה רוצפה הרחבה מחדש וחלק מהפסלים הוזזו ממקומם המקורי.

במקום נערכים טקסים שונים הקשורים לחיל הטכנולוגיה והאחזקה - טקסי זיכרון וטקסי סיום של קורסים בחיל.

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תשמ"א - 1995 הונפק בול דואר עם ציור האנדרטה בעיצובו של אופיר מירב.

בה"ד 20

בסיס הדרכה 20 הוא בסיס ההדרכה למקצועות הטכנולוגיים בחיל הטכנולוגיה והאחזקה בצה"ל.

הבה"ד ממוקם בעיר הבה"דים שבנגב. הבסיס מכשיר חיילים למקצועות ב-64 מסלולים שונים, שעיקרם אחזקת אמצעי לחימה שונים של זרוע היבשה. הקורסים כוללים טכנאות טנקים, טכנאות תומת"ים, טכנאות נגמ"שים, מכונאות רכב, טכנאות טילים נגד טנקים, טכנאות מערכות בקרת אש, אחזקת נשק קל ותחמושת מסגרות וניהול מערכות מידע. הבה"ד מכשיר את מפקדי החיל ומקיים קורסים מקצועיים שונים לכלל מערך צה"ל.

במסגרת הבה"ד פעל בית ספר תיכון לתלמידי כיתות י - י"ב ואשר בו לומדים שוחרים במסגרת צבאית פנימייתית, כמו כן ישנה מכללה טכנולוגית לתלמידי יג'-יד' המעניקה דיפלומת הנדסאי מטעם משרד החינוך. התלמידים מגיעים מכל הארץ והם לומדים במספר מגמות, מערכות ממוחשבות לרכב, מחשבים, מכטרוניקה, אלקטרוניקה ועוד. ראשיתו של מסלול זה בשנת 1958 עת פתח חיל הטכנולוגיה ואחזקה תוכנית הכשרה חד שנתית לבני 17.

בסיס הדרכה

בצבא ההגנה לישראל, בסיס הדרכה (בראשי תיבות: בה"ד) הוא גוף האחראי על ההכשרות המקצועיות לחיילי החילות השונים.

בצה"ל מספר בסיסי הדרכה, המכשירים חיילים במקצועות שונים. רוב בסיסי ההדרכה מקיימים הכשרה ראשונית במקצועות השונים (המתבצעת לאחר הטירונות), הכשרה מתקדמת וכן השלמה חילית של קורס הקצינים (אם כי ההשלמה החילית של קציני החי"ר מתבצעת בבית הספר לקצינים עצמו). רוב בסיסי ההדרכה הוקמו בשנות ה-50 של המאה ה-20, ובשנת 2007 עמד מספרם על למעלה מעשרים.

חטיבה טכנולוגית ליבשה

החטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל) הפועלת במסגרת זרוע היבשה, היא הגוף הצבאי האחראי על פיתוח אמצעי-לחימה (אמל"ח) המשמשים את כוחות-היבשה של צה"ל.

החטיבה ממוקמת במחנה דורי (תל השומר), וחלק מהיחידות הכפופות לה ממוקמות בצריפין ובבסיסים אחרים.

החטיבה מפתחת אמצעי לחימה, אמצעי סיוע לחימה ואמצעי תקשוב, משלב הפיתוח ועד לשימוש. החטיבה משמשת גם כסמכות מקצועית בתחומי הפיתוח בצה"ל, כגוף מטה לקביעת מדיניות אחזקה ומספקת מענה טכנו–מבצעי לכוחות היבשה. בנוסף, אחת ממטרות החטיבה היא לתת מענה לפעולות מבצעיות מיוחדות בלו"ז קצר ובזמינות גבוהה.

מוצרי החטיבה עוברים ניסויים מחמירים ובדיקות איכות רבות. היחידה איננה מפתחת מוצרים רק על פי בקשה, אלא מפתחת גם "מוצרי מדף" אותם אפשר להתאים לצרכים מבצעיים שונים בזמן קצר לפי מידת הצורך. אנשי היחידה מחפשים באופן תמידי למצוא "תרופה" שתקדים את "המכה" המבצעית. אחד האתגרים המרכזיים של היחידה הוא למצוא איזון בין שימוש במוצרים חדשים לבין פיתוח "מוצרי מדף" כראייה לעתיד.

פיתוח מוצר מתחיל לאחר שמהנדסי היחידה נתקלו בצורך של הדרג המבצעי או הרעיוני. במשך השנים הרכיבו מהנדסי היחידה מגוון מוצרים שונים ומסווגים הנותנים מענה כמעט לכל בעיה שאיתה מתמודדים הלוחמים בשטח. בזמן אמת מגיע ליחידה קצין מאחת היחידות המיוחדות של צה"ל ומציג בפני המהנדסים את הצורך הספציפי. על-פי דרישותיו של כל מבצע משנים ומתאימים רכיבים מסוימים כדי שיתאימו למטרה המוגדרת באופן ספציפי.

בחטיבה משרתים מהנדסים ומדענים (רובם המוחלט בוגרי העתודה האקדמית), תוכניתנים בוגרי קורס תכנות, בודקי תוכנה, הנדסאים, טכנאים, ואזרחים עובדי צה"ל (אע"צים). משרתי החטיבה הם קציני וחיילי חיל הטנ"א,חיל הקשר, חיל הלוגיסטיקה.

ראש החט"ל כיום הוא תא"ל טל אהרון.

חילוץ כלי רכב

חילוץ כלי רכב הוא פעולת חילוץ שבה כלי רכב תקוע מושב לכשירות בשטח (על ידי תיקונו או גרירתו) או מפונה לשטח בטוח. פעולת חילוץ כוללת לרוב את הגרירה של כלי הרכב התקוע. לעיתים הוא מתוקן בשטח ואחרי החילוץ יכול להמשיך לפעילות ולעיתים הוא אינו יכול להמשיך בנסיעה ומפונה למוסך לצורכי תיקון. חילוץ כלי רכב נפוץ בעיקר ב"טיולי ג'יפים" (טיולי שטח של רכבי 4X4 בדרכי עפר ושדות), בפעילות צבאית (כולל חילוץ רכב קרבי משוריין שנתקע, התהפך או נפגע) ובתאונות דרכים בכבישים (החילוץ כולל לרוב פינוי עצמי אם הנזק קל או פינוי על גבי רכב גרר אם הנזק כבד או "טוטאל לוס").

מקרים נפוצים שבהם כלי רכב נתקע בשטח ודורש חילוץ כוללים תקרים, תקלות מכניות, התחפרות, התהפכות או נזק מפגיעה מכוונת. להלן ההתקלויות הנפוצות והדרכים להתמודד עימן.

בתרחיש הצבאי, חילוץ רכב בשדה הקרב הוא פעילות מסוכנת שכן הוא מבוצע לעיתים קרובות תחת אש אויב. את החילוץ מובילים תומכי לחימה של חיל החימוש (בצה"ל: חיל הטכנולוגיה והאחזקה) בשילוב עם רכב קרבי משוריין ייעודי כגון טנק חילוץ, משאית עם מנוף, נגמ"ש חט"פ או דחפור. בצה"ל נעשה שימוש רב בדחפורי D9 משוריינים לצורכי חילוץ רכב ורכב קרבי משוריין, וזאת בשל יכולת הגרירה שלהם שעומדת על עשרות טונות, אחיזת הקרקע המעולה, יכולתם לחפור מסביב לכלי התקוע וזמינותם הגבוהה של הדחפורים יחסית לטנקי חילוץ. בשל ההצלחה הרבה בשימוש ב-D9 לצורכי חילוץ הסב חיל החימוש מספר דחפורי D9L לתצורת חילוץ על ידי התקנת כננת בעלת מומנט כוח של 90 טון-מטר, ובנוסף פיתח התקן לטנקים המאפשר להם להיגרר על ידי D9 ללא צורך בחיילים בשטח שיחברו ידנית את הטנק לדחפור. בצבא ארצות הברית ובמדינות נאט"ו כלי החילוץ העיקרי כיום הוא טנק חילוץ M88 שכולל מנוף וכננת ומאפשר הן החלפת חטיבת כוח בתנאי שדה והן גרירה של הכלי הפגוע. השימוש בטנק כבסיס לרכב החילוץ מעניק את היתרונות של הטנק במיגון ובעבירות לרכב וכן מקל על התחזוקה (שותפות מכלולים וחלקי חילוף עם צי הטנקים).

כלי רכב המשמשים לחילוץ:

ניידת שירות – רכב 4X4 המהווה מעין "מיני-מוסך נייד" המאפשר תיקון תקלות פשוטות בשטח, כגון החלפת מצבר.

נגמ"ש חט"פ – נגמ"ש של חולייה טכנית פלוגתית שכולל כלי עבודה וחלקי חילוף ומאויש על ידי חיילים טכנאים ומכונאֵי רכב, הגרסה הצבאית לניידת שירות.

גרר – משאית עם מנוף, כננת ורמפה (flatbed) המאפשרת את העמסת הרכב הפגוע על הכלי ופינויו למוסך.

משאית מנוף – משאית עם מנוף המאפשרת הן החלפת חטיבת כוח בתנאי שטח או את העמסת הרכב ופינויו.

טרקטור – כלי רכב חקלאי או הנדסי בעל כושר עבירות גבוה, יכולת גרירה ולרוב גם ספק כוח עזר (APU).

דחפור – ציוד מכני הנדסי בעל זחלים בעל עבירות גבוהה וכושר דחיפה של עשרות טון-כוח המאפשרים גרירה של כלי רכב תקועים, מחופרים או הפוכים.

טנק חילוץ – רכב קרבי משוריין כבד על בסיס תובת טנק שנועד לחילוץ כלי רכב צבאיים בתנאי לחימה.

יוסי שניר

יוסי שניר (נולד ב-1943) היה קצין חימוש צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, ביצע שרשרת תפקידים מרכזיים בחטיבת התכנון במטכ"ל וסיים את שירותו בחיל החימוש בתפקיד ראש חטיבת התכנון במטכ"ל אג"א. שניר היה שותף בפיתוח טנק המרכבה ובפיתוח נגמ"ש הפומ"ה ("פורץ מכשולים הנדסי").

יעקב הרפז

יעקב הרפז (נולד ב-1951) הוא נשיא קבוצת IMC ומנכ"ל ישקר.

מבנה צה"ל

צבא הגנה לישראל (בראשי תיבות: צה"ל) הוא צבאה של מדינת ישראל, והארגון המרכזי לשמירת ביטחונה. מבנה צה"ל שוּנָה וחודש רבות מאז הקמתו, וגם כיום נתון צה"ל בהליכי שינוי ארגוני ומבני.

מחנה נתן

מחנה נתן הוא מחנה צבאי של צה"ל במחוז הדרום, בצמוד לבאר שבע.

במחנה שוכנת יחידת החימוש המרחבית (יחש"מ) 653 של חיל הטכנולוגיה והאחזקה, הנמנית עם יחידות האחזקה הגדולות בצה"ל, ואחראית בתחום החימוש לכל היחידות בפיקוד הדרום.

במחנה נמצא גם בסיס מעצר צבאי, בו העצורים משמשים כעובדים לתועלת הציבור (ממחנה נתן נשלחים עצורים לעבודות ניקיון בעיר באר שבע, לדוגמה).

במחנה ממוקם גם בית ספר תעסוקתי של משרד הכלכלה ושל רשת עתיד, בו התלמידים רוכשים מקצוע.

המחנה נקרא על שמו של טוראי נתן אלבז, שבשנת 1954 הקריב את חייו למען חבריו בקפיצה על רימון. על הקרבתו עוטר אלבז בעיטור המופת. המחנה נקרא בשם "נתן" עוד משנת 1952, אולם לאחר מותו של אלבז, הוחלט שהשם ישמש להנצחתו.

מחנה עמנואל

מחנה עמנואל (מוכר גם בשם בסיס ג'וליס) הוא מחנה צבאי של צה"ל במחוז הדרום, בין המושב השיתופי משואות יצחק למחנה חסה, בסמוך לצומת נגבה וכביש 3. המחנה משמש כבית הספר לפו"ש (פיקוד ושליטה) למ"פים מ״גדים. הבסיס הוא בסיס האם של מדריכות הצ״יד (שליטה ובקרה) שם הן גם עוברות את ההכשרה. במחנה שוכנת יחידת החימוש המרחבית (יחש"מ) 650 של חיל הטכנולוגיה והאחזקה, הנמנית עם יחידות האחזקה הגדולות בצה"ל ואחראית בתחום החימוש לכל היחידות בפיקוד המרכז. במחנה ממוקם גם בית ספר תיכון תעשייתי אורט "צור ברק" (נקרא עד שנת 2010 "אורט מחנה עמנואל").

המחנה נקרא על שמו של סרן עמנואל ברשי, סמג"ד בחטיבת גולני שנפל בפעולה בסוף דצמבר 1948 נגד הצבא המצרי במהלך "מבצע חורב".

מפקד המחנה הנוכחי הוא אל"ם אלי יצחק.

מטווח 24

מטווח 24 המכונה גם שטח אש 24 א' או מ.ק 113 הוא מטווח של חיל הטכנולוגיה והאחזקה השוכן על חופה הדרומי של ראשון לציון, צפונית לבסיס חיל האוויר פלמחים. המטווח משמש לניסויים בתחמושת חיה.

צה"ל צפוי לפנות את חלקו הצפוני של הבסיס, ששווי שטחו נאמד במיליוני שקלים, אך הפינוי מתעכב עקב מחלוקת בין משרד הביטחון לבין עיריית ראשון לציון באשר לגורם שיישא בעלויות טיהור השטח מחומרי נפץ ומנפלי פגזים.

ב-25 בפברואר 2008 נפצעו קצין ונגד מפיצוץ שאירע במהלך ניסוי בבסיס בנשק נ"ט שנפל שלל בידי צה"ל.

החל מינואר 2014 מתקיימים במטווח ימי הסיירות, לאחר תקופה ארוכה בה נערכו במכון וינגייט.

מישל ינקו

מישל ינקו הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, משמש כראש מטה אגף כוח אדם (רמ"ט אכ"א).

בעבר כיהן כקצין חיל הטכנולוגיה והאחזקה הראשי (קטנא"ר), רמ"ח תוא"ם (תכנון, ארגון ומשאבי אנוש) ומטל"פ (מפקד טכנולוגיה ואחזקה פיקודי) בפיקוד המרכז.

מכונאי

מכונאי הוא איש מקצוע שעוסק בבנייה, הרכבה ותחזוקה של מכונות. מכונאים רבים מתמחים בתחום מסוים, כגון מכונאות רכב, מכניקת דודים, מכניקת מיזוג אויר ומכונות קירור, מכונאות מטוסים, מכונאות טנקים, וכו'. בתוך חלוקה זו יש לעיתים התמחויות משנה. בתחום מכונאות רכב, למשל, ישנן תת-התמחויות כגון התמחות בחשמלאות רכב, בבלמים וההגה, במערכת ההילוכים האוטומטית או הרגילה, בתיקוני מנוע, וכו'.

ההכשרה של מקצוע המכונאות נרכשת לאחר מספר שנות לימוד של תאוריה והכשרה מעשית במוסדות הכשרה מקצועית. תעודות מקצועיות למכונאי הן טכנאי והנדסאי. מכונאי הממשיך את לימודיו יכול להתקדם למהנדס מכני. בישראל חלק נכבד מהכשרת המכונאים נעשה בצה"ל, במוסדות קדם-צבאיים של חיל הטכנולוגיה והאחזקה וחיל האוויר, ובמסגרת השירות הצבאי, לשם תחזוקה של אמצעי הלחימה של צה"ל.

מרכז התחמושת

מרכז התחמושת והטילים (בר"ת: מרת"ח) הוא הגוף הצה"לי האמון על הטיפול בתחמושת בצה"ל. המרכז אחראי על כלל תחום התחמושת, החל בתכנון וחיזוי הצרכים בתחמושת, דרך מעורבות בתהליכי הרכש, הקליטה, האחסנה, הטיפול והאספקה ללקוחות (יחידות צה"ל השונות) וכלה באיסוף הבלאי והנצלתו במפעלים, במכונים ובמעבדות המרכז או בסילוקו. הנצלת בלאי היא תהליך שמעורבים בו אמצעים טכנולוגיים מתקדמים ותכליתו הוזלת עלויות התחמושת בצה"ל.

המרכז אחראי גם על הדרכת יחידות צה"ל השונות באשר לשימוש בתחמושת.

בשנים האחרונות, עם עליית המודעות לשמירה על איכות הסביבה, משנה המרכז את תרבותו הארגונית, על מנת להוביל למזעור הנזקים לסביבה של השימוש והטיפול בתחמושת וזכה במגן השר לאיכות הסביבה בשנת 2004 על "סילוק תחמושת בתהליך סמי־ירוק".

המרכז פועל באופן המשלב את האיכות, הבטיחות ואיכות הסביבה בכפיפה אחת ומוסמך לתקנים הבינלאומיים לאיכות בטיחות ואיכות הסביבה (ISO 9001 ,ISO 14001, ת"י 18001) וזכה בתו הזהב של מכון התקנים הישראלי. ב-2016 זכה המרכז בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות בבית תומכי לחימה.המרכז כפוף פיקודית לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) במטה הכללי, וכפוף מקצועית לחיל הטכנולוגיה והאחזקה שבאגף. כמו במרחבי אט"ל האחרים, מחולק מרת"ח לשלושה מרחבים: מרחב צפון, מרחב מרכז ומרחב דרום.

מפקד מרת"ח הנוכחי הוא אל"ם סטס אידמן.

נתניה

נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השביעית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל. נוסדה על ידי קבוצת בני בנימין בשנת 1929 כיישוב לבני המושבות ופועלי הפרדס, והוכרזה כעיר בשנת 1948. נתניה נקראת גם "בירת השרון", על שום היותה העיר הגדולה ביותר באזור השרון; וכן "עיר היהלומים", בשל תעשיית היהלומים המפותחת שהתקיימה בה בעבר.

העיר שוכנת במישור החוף (מחוז מרכז) לחופי הים התיכון, על אדמת כורכר. חוף הים מאופיין בצוקי כורכר גבוהים לאורך כל רצועת החוף של העיר.

העיר קרויה על שם הנדבן נתן שטראוס. רב העיר הוא הרב קלמן בר.

פומ"ה

נגמ"ש הפומ"ה (ראשי תיבות של "פורץ מכשולים הנדסי"), הוא טנק צנטוריון חסר צריח שהוסב במיוחד לצורכי חיל ההנדסה הקרבית ומשמש כרכב הנדסה קרבית.

על הפומ"ה ניתן להתקין אמצעים שונים כגון כפות דחפור, אמצעים נגד מוקשים כגון מגוב או מגוב נוכרי ומערכת רקטות ריצוף CARPET לפריצת שדות מוקשים. כמו כן, ניתן לדגם את הכלי בתא לוחמים עילי (כמו בנגמחון).

שוחר

שוֹחֵר הוא תלמיד בית ספר תיכון בעל ציביון צבאי, או נער לפני גיוס הלומד במסגרת קדם־צבאית (קד"צ) או טרום-צבאית (טר"צ). שוחרים עשויים להימצא תחת משמעת צבאית מלאה, הכוללת לבוש צבאי.

ישנם בארץ בתי ספר עם מסלול שוחרות, כמו מסלול שוחרות אגף התקשוב וההגנה בסב"ר הפנימייה הצבאית לפיקוד, המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר, בית הספר הולץ, בית ספר לקציני ים עכו, המכללה הטכנולוגית של חיל הטכנולוגיה והאחזקה ועוד. בחילות רבים בצה"ל ישנם קורסים המתקיימים במסגרת קדם־צבאית, שבמסגרתם לומדים שוחרים בוגרי תיכון המתגייסים לחיִל בתום הקורס. לדוגמה, קורס תכנות בבית הספר למקצועות המחשב, קד"ץ נהיגה ועוד.

שוחרים עשויים לקבל דרגת רב"ט בסיום לימודיהם. משך השירות הנדרש משוחר לקבלת דרגת סמל קצר יותר מאשר זה של חייל רגיל. על פי רוב, שוחרים מוצבים בשירות הצבאי שלהם על פי המקצוע שרכשו במהלך לימודיהם, במסגרת הקורס הקדם־צבאי או התיכון, כגון טכנאי חשמל, מכונאות ואלקטרוניקה.

שוחר שנפגע תוך כדי ועקב שרות ונגרמה לו נכות עקב מחלה או חבלה, זכאי לתבוע את קצין התגמולים ולזכות בהכרה כנכה צה"ל.

תג יחידה

תג יחידה הוא סמל צבאי, צבעוני בדרך כלל, המייצג את שיוכו החיילי של חייל בצה"ל ליחידה מסוימת.

תג היחידה נכלל במדים (מדי א' בלבד) והוא נענד על כותפת שמאל של החייל. תג יחידה ניתן לרוב ליחידה מרמת חטיבה, אולם כיום קיימת מגמה להענקת תגים ליחידות קטנות יותר. תג היחידה הונהג בצה"ל בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20, תחילה לחטיבות, לפיקודים המרחביים, למטכ"ל ולחיל האוויר בלבד, ובמרוצת הזמן לכל סוגי היחידות והעוצבות.

במדי שרד ומדי גאלה במקום תג יחידה נתפר על שרוול השמאלי של המקטורן דגל ישראל רקום עם כיתוב "ישראל" בעברית ובאנגלית.

זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף התכנוןאגף כוח האדםאגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאייםהפרקליטות הצבאיתהמכללות הצבאיותדובר צה"להרבנות הצבאיתמפקדת העומקהגיס הצפוניהגיס המטכ"לי
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואהחיל הלוגיסטיקה • חיל הטכנולוגיה והאחזקה • חיל המודיעיןחיל הקשר והתקשובחיל המשטרה הצבאיתחיל משאבי האנושחיל החינוך והנוערהחיל הכללי
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשים
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםדין משמעתי
Folder Hexagonal Icon.svg‏ קטגוריה • P IDF.svg ‏ פורטל צה"ל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.