חיל האוויר הסורי

חיל האוויר הסוריערבית: القوّات الجوية العربية السورية, ובעברית "חיל האוויר הערבי הסורי") הוא הזרוע האווירית של צבא סוריה. החיל הוקם שנתיים לאחר הקמת הרפובליקה הסורית ב-1946 לאחר נסיגת הכוחות הבריטיים והצרפתיים ומפעיל כ-700 כלי טיס.

חיל האוויר הערבי הסורי
القوّات الجوية العربية السورية
Flag of the Syrian Arab Air Force
דגל חיל האוויר הסורי
פרטים
שיוך Syrian armed forces symbol.jpg הכוחות המזוינים של סוריה
סוג חיל אוויר
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 1946
נתוני היחידה
ציוד עיקרי כ-700 כלי טיס ומערך נ"מ

היסטוריה

השנים המוקדמות

Syrian Spitfire
סופרמרין ספיטפייר של חיל האוויר הסורי
Harvard AT-6 Syrian Air Force
הרווארד של חיל האוויר הסורי

החיל הוקם בשנת 1946 לאחר שסוריה קיבלה עצמאותה מצרפת. ראשוני המטוסים שקלט החיל היו מטוסי הרווארד שהוסבו למטרות תקיפה ומספר מטוסי אימון. טבילת האש של חיל האוויר הסורי מול ישראל הייתה ב-15 במאי 1948, בעת שסייע לחטיבה 1 של צבא סוריה כנגד מטרות בעמק הירדן. בשעה 6:00 ביצע מטוס מסוג הארוורד גיחת הפצצה כנגד עין גב, ולמחרת שש גיחות הפצצה כנגד אפיקים, אשדות יעקב וטבריה. עד לחודש אוקטובר ביצע חיל האוויר הסורי 425 גיחות מעל ארץ ישראל, כאשר ביתר המלחמה שמישות מטוסיו הייתה כל כך נמוכה שלא התאפשרה פעילות התקפית כנגד מטרות ישראליות.[1]

בתחילת שנות החמישים נרכשו מבריטניה 40 מטוסי ספיטפייר ו-23 מטוסי סילון מדגם מטאור.

חיבורה של סוריה למצרים כדי ליצור את הרפובליקה הערבית המאוחדת הביא לצמיחתו של חיל האוויר הסורי. למרות התפרקותו של האיחוד, הצמיחה הסורית נמשכה ותחת הנהגתו של חאפז אל-אסד פנתה סוריה לעבר ברית המועצות אשר הפכה לספקית הנשק הראשית של המדינה. בשנת 1955 לאחר חתימת עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית, הצטרפה לרכישה גם סוריה והזמינה 25 מטוסי מיג 15 ועוד שלושה מטוסי מיג 15 מדגם דו מושבי להדרכה. במהלך מבצע קדש בעוד משלוח המיגים היה בהרכבה בשדות התעופה של מצרים הותקפו השדות מהאוויר על ידי בעלות הברית ורק ארבעה מטוסים שרדו. לאחר הרכבתם, הועברו הארבעה שנותרו לסוריה. בשנת 1957 ביצעה סוריה עסקת רכש גדולה יחסית והזמינה 60 מטוסי קרב מתקדמים יותר מדגם מיג 17 על כל הציוד הנלווה להם והקימה מהם שלוש טייסות קרב.

בראשית שנות השישים הצטייד חיל האוויר במסוקי תובלה וסער מתוצרת סובייטית מדגם מיל 1 ו- מיל 4. בהמשך נרכש מטוס היירוט הסובייטי החדיש מיג 21 ומפציצים לטווח בינוני מדגם איליושין 28.

מלחמת ששת הימים

Sirian Mig-17
מיג 17 סורי שנחת במנחת בצת, 1968.

במהלך מלחמת ששת הימים, הושמדו קרוב לשני שלישים ממטוסי חיל האוויר הסורי בעוד שהמטוסים הנותרים פונו לבסיסים מרוחקים מחשש שיושמדו גם הם. היעדרותו של חיל האוויר הסורי מהמלחמה הקלה על ישראל לכבוש את רמת הגולן, עד כדי שכיבוש הרמה ארך 27 שעות בלבד כאשר חלק מהכוחות החי"ר הישראלים הוטסו במסוקים לכיבוש יעדי איכות ברמת הגולן.

מלחמת יום הכיפורים

בניגוד למלחמת ששת הימים, במהלך מלחמת יום הכיפורים חיל האוויר הסורי בפיקודו של נאג'י ג'מיל, מילא תפקיד חשוב ונחל הצלחות. למרות מספר המטוסים הגדול שהופל בקרבות מול ישראל, והעובדה שבסיומה כבשה ישראל נתח נוסף מאדמת סוריה והגיעה למרחק ירי תותחים מדמשק, סוריה רואה במלחמה ניצחון.[2]

חיל האוויר החל את המלחמה עם כ-270 מטוסי קרב, מהם 150 מטוסי מסוג מיג-21 ושאר המטוסים היו מדגמי מיג-17, סוחוי-7 וסוחוי-20. בנוסף לאלו כלל החיל גם כ-30 מסוקי תובלה שנועדו להסקת כוחות קומנדו אל מאחורי קווי האויב, כאשר העיקרי מבין מסוקים אלו היה מסוק ה-מיל מי-8.[3] עם תחילת המלחמה, משימת חיל האוויר הייתה תקיפת מספר רחב של מטרות עומק, בהן מפקדות צה"ל, מוצבי שליטה, אזורי ריכוז כוחות ובסיסי צה"ל. במקביל, מטוסי התובלה נועדו להנחתת כוחות קומנדו מאחורי קו הגבול במטרה לכבוש מספר בסיסים ומוצבי צה"ל חשובים ובראשם מוצב החרמון (שהיה גם היחיד אליו הצליחו כוחות קומנדו להגיע והיחיד שאכן נכבש). עם פתיחת האש יצאו 80 מטוסי קרב-הפצצה סורים בליווי 40 מטוסי קרב מיג-21 אל עבר יעדי התקיפה שלהם, בהן נקבעו מוצב החרמון, בסיס השליטה בהר מירון, חורשת מסעדה, כפר נפח, הר אביטל והר פרס. לאורכו של יום הלחימה הראשון ביצע חיל האוויר הסורי 268 גיחות, מתוכן 80 במכת האש הראשונית, 36 בסיוע לכוחות קרקעיים, 4 גיחות מסוקים להנחתת כוחות ו-148 גיחות חיפוי אווירי.[4]

מלחמת לבנון

במלחמת לבנון ספג חיל האוויר הסורי אבדות כבדות, ודוקטרינת הלחימה שלו, המבוססת על הדוקטרינה הסובייטית, הוכחה כבלתי יעילה נגד חיל האוויר הישראלי. חיל האוויר הסורי איבד במלחמת לבנון כ-85 מטוסים בקרבות אוויר (מתוכם 30 דווחו כמטוסי מיג-23), ובנוסף הושמדו לחיל ההגנה האווירית הסורי סוללות טילי קרקע-אוויר רבות, בהן גם סוללות מדגם SA-8 - המודרניות ביותר שהיו ברשותו. במהלך הקרבות איבדה ישראל מטוסים אחדים בלבד, כולם באש מן הקרקע.

חיל האוויר בשנות האלפיים

מאז מלחמת לבנון, נמצא חיל האוויר הסורי בנסיגה. לא בוצעה עסקת רכש משמעותית לחידושו בעשור האחרון, הציוד אינו מתוחזק כראוי וסובל ממחסור בחלקי חילוף. בנוסף, בעקבות האמברגו שהטילה ארצות הברית על סוריה, החיל סובל ממחסור בדלק למטוסים ומאי יכולת לרכוש נשק. נסיונות לרכישת מטוסים מתקדמים כדוגמת סוחוי 27 כשלו עד כה, ככל הנראה בשל לחץ אמריקאי על רוסיה.

לאחר מלחמת לבנון, קנה חיל האוויר הסורי סוללות אלמאז S-200, על מנת להצר את חופש הפעולה של חיל האוויר הישראלי בעימותים עתידיים, בעיקר על ידי איום על מטוסי שליטה ומודיעין, להרחקת נתיביהם. לאחרונה, הוזמנו מערכות משולבת של תותחים וטילי קרקע-אוויר מסוג פנציר-S1, כחלק מעסקת נשק של כמיליארד דולר, ואספקתם החלה באוגוסט 2007.

מלחמת האזרחים

ב-23 בספטמבר 2014 יירט מערך ההגנה האווירית של ישראל מטוס סוחוי Su-24 של חיל האוויר הסורי שחדר לשטח ישראל באזור רמת הגולן, באמצעות טיל MIM-104D פטריוט.[5] הייתה זו הפלת מטוס אויב הראשונה בעולם באמצעות טיל פטריוט.

ב-24 ביולי 2018 מטוס סוחוי Su-24 של חיל האוויר הסורי חדר את המרחב האווירי של ישראל באזור רמת הגולן והופל על ידי זוג טילי פטריוט ששיגר צה"ל. המטוס נפל בשטח סורי באזור הדרומי של הגבול ברמת הגולן.[6]

סד"כ מטוסי חיל האוויר הסורי

מטוסים

MiG-21PFM-Egypt-1982
מיג-21, ממטוסי הקרב החשובים הוותיקים בחיל האוויר הסורי.
Mikoyan Mig-23 M2D (468958918)
מיג 23 לשעבר של חיל האוויר הסורי, מוזיאון חיל האוויר בחצרים.
Sukhoi Su-22M4, Czech Republic - Air Force AN2219330
זוג מטוסי סוחוי-22 של חיל האוויר הצ'כי, בדומה לאלו המשרתים בחיל האוויר הסורי.
Jak-130 0649
מטוס קרב מתקדם YAK-130 הצפוי להיכנס לשירות חיל האוויר הסורי. 36 מטוסים הוזמנו ואספקתם נדחתה משום הלחימה בסוריה.
IL-76 ST-AQY (2) (6822795001)
מטוס תובלה איליושין Il-76. נכון ל-2018 רק מטוס אחד מסוג זה נותר בשירות חיל האוויר הסורי.
Hatzerim 290110 Gazelle 3
SA-342 גאזל לשעבר של חיל האוויר הסורי, מוזיאון חיל האוויר בחצרים.
Mi-8 Hip Roving Sands 99
מסוק מסוג מיל מי-8, בדומה לאלו המשרתים בחיל האוויר הסורי.
תמונה שם סד"כ כולל בשירות פעיל בשירות פעיל בשנת 2018[7] כניסה לשירות
מטוסי קרב (תקיפה\יירוט\משולב)
MiG-29K at MAKS-2007 airshow (altered)
מיג 29 20 20 20 1987
MiG-25RBS Pichugin-1
מיג 25 40 27 2 1980
MiG-23-red12
מיג 23 106 106 87 1974
Indra 2016 (03)
סוחוי 24 19 19 20 1988
Su-22 (12420412525)
סוחוי 20/22 100 60 41 1978
MiG-21UM Slovakia (21987229139)
מיג 21 MF/BIS/U‏ ~150 ~150 51 1966
סך הכל: 435 382 221
מטוסי אימון וקשר
L-39ZA Albatros (cropped)
L-39 אלבטרוס 90 ~40 63 1980
SIAT 223 Flamingo D-ECRO Le Bourget 06.67
MBB 233 פלמינגו[8] 40 40 - 1976
Pakistan MFI-17 Super Mushshak (mod. flight)
מוששאק 6 6 6 1994
Yakovlev Yak- 130 (modify)
יאק-130 0 0 0 (36 הוזמנו) שירות עתידי
סך הכל: 136 86 69
מטוסי תובלה
Hungarian Air Force Antonov An-26 departs RIAT 14thJuly2014 arp
אנטונוב 24/26 6 6 2 1979
IL-76MD - TankBiathlon2013 (modified)
איליושין Il-76 4 4 1 1983
RA-65690 T134(AK) Russian Air Force CKL (32600960123) (2)
טופולב 134[8] 3 3 -
Dassault Falcon 20E Belgium - Air Force, LUX Luxembourg (Findel), Luxembourg PP1278001849
מיסטר-פאלקון 20/900[8] 20 20 - 1988
Piper PA-31 Navajo St Catharines 1
פייפר PA-31 נאבאחו[8] 2 2 -
Volga-Dnepr - Yakovlev Yak-40
יאק-40[8] 6 6 - 1989
סך הכל: 23 23 3

מסוקים

תמונה שם סד"כ כולל בשירות פעיל בשירות פעיל בשנת 2018[7] כניסה לשירות
מסוקי קרב (תקיפה\סער)
Mi24CP (modified)
מיל מי-25 'הינד' 52 ~35 28 1980
French SA341F2 Gazelle during Desert Shield
SA-342 גאזל 38 38 62 1976
Mi-8 amtsh (52) (14225949458)
מי-8/17 100 100 51 1971
Mil mi-2(modified)
מיל מי-2 10 10 13 1975
סך הכל: 200 183 154
מסוקים ימיים
A Russian Helix KA-27 (cropped)
קאמוב קא-28 5 2 2 1990
Manewry NATO Noble Mariner (cropped)
מיל מי-14 20 11 11 1984
סך הכל: 25 13 13

כלי טיס בלתי מאוישים

לחיל האוויר הסורי כמות לא ידועה של כטב"מים מדגם שמל/מאלאכית.

דרגות חיל האוויר הסורי

קצינים
קוד נאט"ו OF-1 OF-2 OF-3 OF-4 OF-5 OF-6 OF-7 OF-8 OF-9 OF-10
סמל
Syrian -AF-Mulazim
Syrian -AF-Mulazim-awwal
Syrian -AF-Naqib
Syrian -AF-Raid
Syrian -AF-Muqadem
Syrian -AF-Akid
Syrian -AF-Amid
Syrian -AF-Liwa
Syrian -AF-farik
Syrian -AF-farik-awwal
דרגה מֻלאזם מֻלאזם-אוול נקיב ראא'ד מֻקדם עקיד עמיד לִואא' עימאד עימאד-אוואל
שם בערבית ملازم ملازم أول نقيب رائد مقدم عقيد عميد لواء عماد عماد اول

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר זמין ברשת נעם הרטוך, ‏טייסת הגליל במלחמת העצמאות, 1999, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר.
  2. ^ פסח מלובני, מצפון תפתח הרעה: צבא סוריה - עלילותיו ומלחמותיו - מבט מדמשק, תל אביב: המכון לחקר מלחמות ישראל, 2014, עמ' 479-480.
  3. ^ מלובני, 2014, עמ' 443.
  4. ^ מלובני, 2014, עמ' 446-7.
  5. ^ סוללת פטריוט יירטה מטוס קרב סורי שחדר לישראל, נענע10, 23 בספטמבר 2014.
  6. ^ מטוס קרב סורי חדר לישראל ויורט, Mako, ‏24 ביולי 2018.
  7. ^ 7.0 7.1 מתוך ‏World Air Forces 2018, ‏RUAG Schweiz AG, שווייץ 2018.
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 ככל הנראה לא נותרו מטוסים פעילים בשירות
אגף המודיעין של חיל האוויר הסורי

מודיעין חיל האוויר הסורי (בערבית: إدارة المخابرات الجوية, אידראת אל-מוחבראת אל-ג'אוויה) הוא אגף של המודיעין הצבאי הסורי שעוסק באיסוף מודיעין עבור הכוחות המיוחדים של חיל האוויר והטייסות שלו, אך הלכה למעשה, מעורב גם באיסוף מודיעין לצרכים אחרים.

במשך קרוב לשלושה עשורים נוהל הארגון על ידי מוחמד אל-חולי, וזכה לתמיכתו המלאה של הנשיא סוריה בעבר חאפז אסד, אביו של בשאר אסד, ולכן החזיק במשרד משלו בארמון הנשיאותי בדמשק. מאז 1995 עומד בראש הארגון איברהים חוואייג'י.

חשיבות הארגון עלתה מאז ימיו של חאפז אסד, שהיה מפקד בחיל האוויר הסורי.

אלוף הפלות

אלוף הפלות הוא טייס קרב שיירט ("הפיל") מספר רב של מטוסים בקרבות אוויר. מספר המטוסים המקנה את הכינוי "אלוף" משתנה ממדינה למדינה, אך מקובל שהתואר ניתן למי שהפיל חמישה כלי טיס של האויב או יותר.

בסאם עאדל

רב-סרן בסאם עאדל (בערבית: بسام العادل) הוא טייס של חיל האוויר הסורי, שערק לישראל ב-11 באוקטובר 1989 עם מטוסו מדגם מיג 23ML במהלך טיסת סיור ואימון שגרתיים בגבול רמת הגולן.

עאדל, בן 36, המריא משדה התעופה בליי והטיס את מטוסו מספר 2786 בסיור זוגי במסלול הסיור המתוכנן. לפתע עזב את בן זוגו ופנה לכיוון מערב וחצה את רמת הגולן בטיסה בגובה נמוך מאוד (כ-50 מטר מעל פני הקרקע) ובמהירות גבוהה (כ-1,000 קמ"ש), עם מכ"ם כבוי ותוך שמירה על דממת אלחוט. לאחר כ-4 דקות טיסה הנחית רס"ן עאדל את מטוסו במנחת מגידו, המשמש כמנחת למטוסים קלים, מסוקים ודאונים. עם נחיתתו הודיע עאדל כי בכוונתו לערוק וכי אין בהגעתו כל כוונה התקפית או מלחמתית.

לאחר עריקתו הורשה עאדל להתראיין בפני עיתונאים זרים. בראיונותיו אמר שהושפע מדברים שקרא על מדינת ישראל. לדבריו, שלושה חודשים לפני שערק החליט לשנות את חייו ולחיות במדינה דמוקרטית שיש בה חופש ביטוי. לטענתו לא הכיר איש בישראל ולא תיאם את עריקתו עם גורמים מישראל.

המטוס שהטיס עאדל לא היה חמוש פרט לפגזי תותחים ולזיקוקים נגד טילים בזנב המטוס ולא הובא עמו ספרות טכנית. המטוס עבר סדרת בדיקות בחיל האוויר הישראלי. לאחר הבדיקות המטוס הוטס ביום 29 בינואר 1990 על ידי טייס הניסוי הראשי של חיל האוויר הישראלי, סא"ל עופר ספרא. לאחר מכן הוטס לפחות עוד 11 פעמים במתארי טיסה שונים ובהם סימולציות של קרבות אוויר. מסקנות הבדיקה העלו כי תאוצתו חזקה ועולה על תאוצתם של ה-F-16 וה-F-18 המערביים, אך הנדסת האנוש שלו לקויה ביותר בהשוואה למטוסי המערב. לאחר הטיסות המטוס אוחסן בתל נוף, הועבר לתעשייה האווירית ומשם באמצע שנות התשעים למוזיאון חיל האוויר, שם הוא צבוע בצבעי חיל האוויר הסורי עם סמלי חיל האוויר הישראלי.

עריקת עאדל פורסמה בעיתונות הערבית. סוריה טענה שהמטוס נחת בישראל עקב תקלה טכנית ושטייסו נלקח בשבי. לאחר חדירת מטוסו של עאדל מבלי שיורט נערך תחקיר שבסופו ננזפו שני אלופי משנה.

לאחר העריקה קיבל עאדל זהות חדשה ובשנים הראשונות לאחר עריקתו התגורר בישראל.

הכוחות המזוינים של סוריה

הכוחות המזוינים של סוריה (בערבית: القوات المسلحة العربية السورية; 'הכוחות המזוינים הערביים של סוריה') הוא השם הכולל של כלל הכוחות המזוינים של סוריה, ומטרותיו העיקריות הן הגנה על גבולות המדינה וכן שמירה על סדרי השלטון ובראשם הנשיא. הם מורכבים מהצבא הסורי, חיל הים הסורי, חיל האוויר הסורי, חיל ההגנה האווירית הסורי וכוחות משטרה וביטחון.

נשיא סוריה בשאר אל-אסד הוא המפקד העליון של הצבא, שר ההגנה והרמטכ"ל היוצא, עמאד אול עלי איוב, שהחליף את שר ההגנה הקודם דאוד ראג'חה ביולי 2012, מפקד עליו בפועל. צבא סוריה כולל כ-289,000 מגויסי חובה סדירים המשרתים במשך 24 חודשים בזרועות השונות של הצבא, כשגיל הגיוס לצבא הוא 18.

צבא סוריה מבוסס על ציוד צבאי סובייטי ישן, והתמוטטות ברית המועצות בתחילת שנות ה-90 פגעה באופן קשה בצבא שכן רוסיה הקטינה מאוד את הסיוע הכספי ואת האשראי לרכישת אמצעי לחימה מתקדמים. ארסנל הצבא הסורי כולל בין היתר טילי קרקע-קרקע רבים בעלי יכולת לפגוע ברוב שטחה של מדינת ישראל. בתחילת שנות ה-90, רכשה סוריה מקוריאה הצפונית טילי סקאד מדגם C המסוגלים להגיע לטווח של יותר מ-500 ק"מ.

בתחילת שנות ה-2000, ובעיקר החל משנת 2002, מקבלת סוריה עזרה צבאית נרחבת מאיראן - קציני הדרכה של משמרות המהפכה הגיעו לסוריה על מנת לעזור בעניינים הטכנים - הפעלת נשק מתקדם והבאתו לשימוש הצבא הסורי, בנוסף הפכה איראן לספקית נשק חשובה של סוריה. בתקופה מאוחרת יותר, איראן העבירה מיליוני דולרים לסוריה על מנת לחדש את עסקאות הנשק בין רוסיה לסוריה באופן שלא דורש התערבות איראנית. ב-2004 נחתמה ברית הגנה בין איראן לסוריה.

מאז ראשית שנות ה-70, פיתחה סוריה ארסנל נרחב של נשק כימי וביולוגי. ההתמקדות העיקרית בפיתוח היא על גזי עצבים מסוג סארין ו-VX.

סוריה קיבלה סיוע פיננסי ניכר ממדינות המפרץ הפרסי כתוצאה מהשתתפותה לצד כוחות הקואליציה במלחמת המפרץ. עיקר הכסף הושקע בשדרוג ומודרניזציה צבאית.

המתקפה הכימית בדומא (2018)

ב-7 באפריל 2018 העיר דומא הסמוכה לדמשק הותקפה באמצעות נשק כימי. העיר הופצצה על ידי פצצות חבית שהכילו רעלים כימיים וגז עצבים. בין 70 ל-150 בני אדם נהרגו בתקיפה בעקבות חשיפה לסארין וכלור. מדינות המערב ייחסו את התקיפה למשטר אסד, אך סוריה הכחישה שהשתמשה בנשק כימי בדומא. רוסיה טענה אף היא שלא נעשה שימוש בנשק כימי בדומא, וייחסה את הטענות לזיוף של המודיעין הבריטי.

הפלות חיל האוויר הישראלי

מאז היווסדו במלחמת העצמאות צבר חיל האוויר הישראלי רקורד מבצעי ומורשת קרב מרשימים ביותר. רקורד זה כולל בין השאר הפלות רבות של כלי טיס של האויב ובהן הפלות היסטוריות והפלות בכורה עולמיות עבור כלי טיס ומערכות הגנה אווירית שונות.

הפצצת שדה התעופה אל-מאזה ב-13 באוקטובר 1973

הפצצת שדה התעופה אל-מאזה בדמשק ב-13 באוקטובר 1973 היא אחת מסדרת הפצצות שביצע חיל האוויר הישראלי בעומק סוריה ובשדה התעופה אל-מאזה בפאתי דמשק, במהלך מלחמת יום הכיפורים. בעקבות התקיפה התפתחו קרבות בין צבא סוריה לצה"ל, שניסה לחלץ טייס ונווט שנטשו אחד ממטוסי F-4 פנטום שהשתתף בהפצצה.

התקיפה האמריקאית בסוריה (2017)

ב-7 באפריל 2017 תקף צי ארצות הברית באמצעות טילי שיוט את בסיס חיל האוויר הסורי א-שעיראת (בערבית: الشعيرات) ליד חומס, בתגובה למתקפה הכימית בח'אן שייח'ון שביצע צבא סוריה יומיים קודם לכן.

חאפז אל-אסד

חאפז אל-אסד (בערבית: حافِظ ٱلْأَسَد; תעתיק מדויק: חָאפִט' אלְאַסַד; 6 באוקטובר 1930 - 10 ביוני 2000) היה שליט סוריה משנת 1970 ועד למותו. אסד, בן למיעוט העלווי, החל את דרכו כקצין בחיל האוויר הסורי והיה פעיל במפלגת הבעת'. ב-1966, לאחר הפיכה צבאית שהובילה המפלגה, היה לשר ההגנה ושר החוץ, ובנובמבר 1970 תפס בעצמו את השלטון, תוך מינוי בני משפחתו ומקורביו העלווים לעמדות מפתח. בתקופת שלטונו, הנהיג אסד דיקטטורה ופולחן אישיות ודיכא באכזריות את האופוזיציה למשטרו, דיכוי שהגיע לשיאו בטבח חמה. הוא פעל לרסן את כוחם של האחים המוסלמים, ולחזק את מעמדה של סוריה כרפובליקה חילונית. אסד הוביל עם מצרים את מלחמת יום הכיפורים מול ישראל, והנהיג חזית קשוחה במסגרת המגעים להגעה להסכם שלום עימה. במקביל, הגביר את מעורבותה של סוריה בענייניה של שכנתה לבנון, מעורבות שהביאה לעימות נוסף בינה לבין ישראל במלחמת שלום הגליל. לאחר מותו, ביוני 2000, מונה בנו בשאר אל-אסד ליורשו.

חילוץ ספינת המשמר בכנרת

חילוץ ספינת המשמר בכנרת התבצע באוגוסט 1966 בימת כנרת. ספינת משמר מפלגה 788 שעסקה באבטחת הדיג באגם עלתה בלילה על החוף המזרחי של הכנרת, שהוחזק בידי סוריה. חילוץ הספינה התבצע תחת תקיפות מטוסים סוריים וירי מתמשך. השרטונות באזור הקשו על פעולות החילוץ, אולם לאחר 13 ימים חולצה הספינה.

יום הקרבות של 7 באפריל 1967

קרבות 7 באפריל 1967 היו רצף של קרבות שהתפתחו ב-7 באפריל 1967 בין צה"ל לבין צבא סוריה כתוצאה מתקיפת חקלאים ישראלים שעיבדו את הקרקעות הסמוכות לאזורים המפורזים על ידי צבא סוריה. בקרבות השתתפו בעיקר חילות האוויר והשריון משני הצדדים ובמהלכם הופלו שישה מטוסי מיג 21 סוריים ונפגעו טנקים ומתקנים סוריים.

מבצע מוקד

מבצע מוקד הוא המבצע שבו ישראל פתחה את מלחמת ששת הימים. במבצע זה הונחתה מכה מקדימה על שדות התעופה וחילות האוויר הערביים, שכתוצאה ממנה הייתה לחיל האוויר הישראלי עליונות אווירית מוחלטת ויכולת סיוע חופשית לכוחות היבשה בהמשך המלחמה.

מבצע ערצב 19

מבצע ערצב 19 הוא מבצע שהתרחש בתחילת מלחמת לבנון הראשונה, בו הושמד בתקיפה אחת כל מערך טילי הקרקע-אוויר הגדול והחדיש של צבא סוריה בבקעת הלבנון. המבצע נערך ב-9 ביוני 1982 על ידי חיל האוויר הישראלי, ובמהלכו וביומיים שאחריו הושמדו כ-19 סוללות של טילי קרקע-אוויר, והופלו כ-23 כלי טיס של חיל האוויר הסורי ללא אבידות לחיל האוויר הישראלי.

קרב האוויר שהתפתח במהלך התקיפה היה הגדול בתולדות מלחמות ישראל ובעידן הסילון; בשיאו שהו בשמי לבנון למעלה מ-60 מטוסי מיג סוריים, ולמעלה מ-90 מטוסים ישראליים. במבצע הושמד, לראשונה בתקיפה אחת, מערך ההגנה האווירית שנבנה על פי הדוקטרינה הסובייטית. המבצע נלמד עד היום באקדמיות צבאיות ברחבי העולם כמופת של לוחמה אלקטרונית, דיכוי הגנה אווירית, תפעול נשק מונחה מתקדם וייעודי ושליטה טקטית.

מבצע קלחת 2

מבצע קלחת 2 הוא מבצע צבאי שנערך ב-12 וב-13 במאי 1970 לביעור ריכוזי מחבלים בשישה כפרים בדרום לבנון, באזור שכונה "פתחלנד", שהתפשט בהדרגה והפך לקרב בין כוחות צה"ל והצבא הסורי שהסתייע בחיל משלוח עיראקי.

מוחמד פאריס

מוחמד אחמד פאריס (בערבית: محمد أحمد فارس, תעתיק מדויק: מֻחַמד אחמד פארִס; ‏נולד ב־26 במאי 1951) הוא הקוסמונאוט הסורי הראשון והערבי השני (הראשון הוא סולטאן בן סלמאן אאל סעוד) בחלל.

מטוס ריגול

מטוס ריגול או מטוס ביון (באנגלית: Surveillance aircraft; מטוס פיקוח, מעקב) הוא מטוס שמטרתו לבצע איסוף מודיעין צבאי.

מטוסי ריגול יכולים לאסוף שני סוגי מודיעין:

מודיעין אותות (SIGINT) - באמצעות יירוט אותות אלקטרונים.

מודיעין חזותי (VISINT) - באמצעות צילום שטח או מבנה.מטוסי ריגול הם לעיתים מטוסים שתוכננו מלכתחילה למשימה זו, כגון לוקהיד SR-71, ולעיתים מטוסי קרב-הפצצה שהותאמו למשימות ריגול באמצעות התקנת ציוד מתאים על המטוס בפודים ייעודיים או בניית גרסה של המטוס המיועדת באופן ספציפי לביון.

כדי לחמוק ממערך ההגנה של האויב, נעזר המטוס במספר תכונות:

גובה רב, גובה בו מטוסי הירוט של האויב או טילי הקרקע- אוויר מתקשים להגיע אליו.

מהירות טיסה גבוהה מאוד, המקשה על מטוסים וטילים הרודפים אחריו לפגוע בו.

מערכות איסוף נתונים שאינם מצריכות טיסה מעל המטרה, למשל, יכולת צילום הצידה. מה שמאפשר למטוס לשייט מעל שטח מדינה ידידותית ולצלם מדינות שכנות.

חמקנות, המקשה על איתור על ידי מכ"ם ואמצעים אלקטרונייםדוגמאות למטוסי ריגול אמריקניים:

לוקהיד U-2 - מטוס הריגול הייעודי המפורסם הראשון. מטוס מדגם זה הופל בשנת 1960 על ידי טיל קרקע אוויר במהלך טיסת ריגול מעל ברית המועצות. טייסו נפל בשבי הסובייטי, והוחזר כעבור 21 חודשים בעסקת חילופי מרגלים (ראו משבר מטוס הריגול U-2).

לוקהיד SR-71 ("הציפור השחורה") - המטוס שאוחז בשיא המהירות למטוס סילון סדרתי מאויש: 3,529 קמ"ש (בשנת 1976).גם חיל האוויר הישראלי הפעיל מטוסי ריגול שונים. רובם היו גרסאות צילום של מטוסי קרב רגילים. כגון: מוסקיטו ומיראז'. כדי לאפשר את נשיאת ציוד הצילום, מוסרים מן המטוס חלקים שלא הכרחיים לביצוע המשימה (מכ"ם, במקרה של המיראז').

חיל האוויר המצרי הפעיל גם הוא טיסות צילום בעומק שטח ישראל. אחד המטוסים של חיל האוויר הסורי שהצליחו לחדור ולתעתע במערך ההגנה האווירית היה המיג 25 שנעזר במהירות גבוהה ובטיסה בגובה רב עד שהופל על ידי טיל הוק, ומאז, לא נצפו שוב גיחות ריגול של הסורים באמצעות מטוס זה.

קרב האוויר של 13 בספטמבר 1973

קרבות האוויר של 13 בספטמבר 1973 הם סדרה של קרבות אוויר שהתקיימו מעל רצועת החוף הסורית והלבנונית כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים שבמהלכן הופלו 12 מטוסי מיג סוריים ומטוס ישראלי אחד. לאירוע הייתה השפעה על האווירה הכללית בארץ והוא חיזק את תחושת האופוריה הישראלית.

שדה התעופה T-4

שדה התעופה T-4 הוא בסיס של חיל האוויר הסורי השוכן במחוז חומס, כ-60 ק"מ ממערב לתדמור. זהו אחד הבסיסים הצבאיים הגדולים ביותר בסוריה. הוא קרוי על שם תחנת השאיבה הסמוכה T4 של צינור הנפט כירכוכ-בניאס.

תקיפת מתקני הדלק בצפון סוריה

תקיפת מתקני הדלק בצפון סוריה הייתה תקיפה אווירית של מאגרי דלק בחן עייש ובית זיקוק בחומס שבצפון סוריה ב-23 באוקטובר 1973 יומה ה-18 של מלחמת יום הכיפורים. בתקיפה נפגעו קשה מאגרי הדלק בצפון סוריה ומתקני הזיקוק. הייתה זו התקיפה האווירית הישראלית האחרונה כנגד מטרות כלכליות בַּמלחמה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.