חיים כץ

חיים כץ (נולד ב-21 בדצמבר 1947) הוא פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד ויו״ר מרכז הליכוד. באוגוסט 2019 התפטר מתפקידו כשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בעקבות החלטה על הגשת כתב אישום נגדו. כץ שימש יו"ר ארגון העובדים של התעשייה האווירית, עד למינויו לשר בשנת 2015.[1]

חיים כץ
Haim Katz
מדינה ישראל  ישראל
מפלגה עם אחד, הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
14 במאי 201518 באוגוסט 2019
(4 שנים ו-13 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
7 ביוני 199917 באפריל 2006
(6 שנים ו-45 שבועות)
20 בנובמבר 2006 – מכהן
(13 שנים)
כנסות ה־1516, ה־1722
תפקידים בולטים

ביוגרפיה

כץ נולד בגרמניה ועלה ארצה בגיל שנתיים, ב-1949. למד בבית הספר המקצועי אורט בגבעתיים, במקצועו טכנאי אלקטרוניקה. שירת בצה"ל והשתחרר בדרגת רס"ר.

ב-1968 החל לעבוד בתעשייה האווירית. הוא קודם לתפקיד ראש צוות ולמשרת מנהל מחלקה, בטרם נבחר ב-1982[2] לחבר מועצת עובדי התעשייה האווירית וכיהן כיו"ר נציגות הטכנאים וההנדסאים. במסגרת זו רשם את כל עובדי התעשייה האווירית בהסתדרות הטכנאים הארצית.

ב-1993 נתמנה למזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית.

היה חבר דירקטוריון בחברת "סאן דור", חברת "המשקם" וחברת "מבטחים".

בשנת 1996 נתמנה ליו"ר צוות גיבוש של ההסתדרות. בשנת 1997 היה חבר ההתאחדות לכדורגל.

בשנת 1998 הקים את סיעת "עוז" בהסתדרות, אשר קיבלה בבחירות להסתדרות 15% מן הקולות.

קריירה פוליטית

בשנת 1999 נבחר לכנסת ה-15 מטעם מפלגת עם אחד, ובבחירות 2003 הצטרף לליכוד והגיע בפריימריז למקום ה-37.

כץ כיהן בכנסת ה-16 כיושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 נבחר במקום ה-13 ברשימת הליכוד, אך נותר מחוץ לכנסת לאחר שהליכוד קיבל 12 מנדטים בלבד.

ב-20 בנובמבר 2006, לאחר התפטרות נתן שרנסקי מהכנסת ה-17, הושבע כץ כחבר כנסת מטעם הליכוד.

בכנסת ה-18 נחשב כץ לפרלמנטר פעיל שפועל בעיקר בתחומי חברה, בריאות וכלכלה. ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת בראשותו הפכה לשיאנית חקיקה של הכנסת ה-18. כיו"ר הוועדה סיכל כץ את ניסיון משרד האוצר להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-64.[3]

בנובמבר 2009 בהיותו יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות היה מיוזמי התיקון ל"חוק משפחות חיילים שנספו במערכה" הידוע בכינויו - חוק אלמנות צה"ל, שקבע כי אלמנות חללי צה"ל שנישאו מחדש, ימשיכו לקבל את ההטבות והתגמולים המגיעים להן.[4][5]

כץ הוא חבר קרוב של קובי מימון, בעל השליטה בחברת "ישראמקו", המחזיקה ב-28% מקידוח הגז תמר; בשנת 2005 רכש כץ מניות בחברת ישראמקו.[6] בעבר שכנו משרדי סיעת "עוז" במשרדיו של קובי מימון בפתח תקווה.[7] כץ פסל את עצמו מלעסוק בהמלצות ועדת ששינסקי בשל ניגוד עניינים, אך חבר הכנסת לשעבר חיים אורון, שנחשב לאחד מהתומכים הבולטים במיסוי משמעותי של ענקי הגז, סיפר ל”הארץ” כי כץ יזם פגישה בינו לבין קובי מימון בעניין תמלוגי הגז.[6]

בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד בנובמבר 2012, הגיע כץ למקום ה-13. במהלך הבחירות פנה מבקר המדינה יוסף שפירא ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אליקים רובינשטיין, והתריע מפני האפשרות שכץ ישתמש במשאבי התעשייה האווירית לשם קידומו. בממשלת ישראל ה-34 מונה לשר הרווחה ובעקבות זאת נאלץ לפרוש מתפקידו בתעשייה האווירית.[8]

בכנסת ה־19 שימש ראש קבוצה עמית של קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל–גרמניה.

ב-29 בדצמבר 2015 נבחר ליו"ר מרכז הליכוד לאחר פרישתו של קודמו בתפקיד דני דנון עקב מינויו לשגריר ישראל באו"ם.[9]

עם בחירתו לכנסת, יצא לחל"ת מהתעשייה האווירית כשהוא עדיין רשום בה כעובד, והמשיך להעסיק מזכירה בלשכתו שם. כמו כן, המשיך לכהן כיו"ר העובדים בתעשייה האווירית, לצד כהונתו כחבר כנסת, גם לאחר שמלאו לו 67 שנים, גיל פרישה.[10]

שר העבודה והרווחה

כץ הביע שביעות רצון מתפקיד שר העבודה והרווחה, שתחומי עיסוקו הם בתחום התמחותו. כהונתו במשרד התאפיינה בעימותים עם משרד האוצר על נושאי תקציב. בשנים 2014–2018 עלה תקציב השירותים החברתיים ב-25%.[11]

בתקופת כהונתו נמשכה ואף החמירה בעיית הבטיחות בעבודה. מספר ההרוגים בתאונות עבודה הגיע ב-2018 ל-70, והתופעה הייתה חמורה במיוחד בקרב פועלי בניין.[12][11][13]

באוגוסט 2019 התפטר מתפקידו זה בעקבות החלטה על הגשת כתב אישום נגדו.

חשדות לפלילים

על רקע התמודדותו בבחירות המקדימות במפלגת הליכוד בשנת 2003 נפתחה חקירת משטרה כנגד כץ, בחשד שאלפי עובדי התעשייה האווירית שפקד לא שילמו את דמי ההתפקדות מכיסם, אלא באמצעות העמותה לקידום העובד השכיר בישראל, שעליה שלט כץ, דבר המנוגד לחוק מימון מפלגות. חקירת המשטרה בעניין, שנוהלה בראשית העשור הראשון של המאה ה-21, הובילה להמלצה של המשטרה ופרקליטות המדינה, באוגוסט 2006, להגיש כתב אישום נגד כץ. ב-2007 החליט מני מזוז, אז היועץ המשפטי לממשלה, לסגור את התיק לאחר שימוע שערך לכץ, בשל קשיים ראייתים שהתגלו בתיק ו"חוסר עניין לציבור במיצוי ההליך", כפי שהסביר מזוז במכתב לעורכי דינו של כץ. מזוז הוסיף שלטובת כץ עמדה גם העובדה שהוא השתמש בייעוץ משפטי ולא ניסה להסתיר את פעולותיו.

ב-4 בפברואר 2018 המליצה המשטרה להעמיד לדין את כץ (ואת בנו יאיר),[14] לאחר שנאספו די ראיות מפלילות בשתי פרשיות הקשורות לתעשייה האווירית:

  • פרשה ראשונה: עוסקת במעורבותו וחלקו באילוץ עובדי התעשייה האווירית להתפקד ולהצביע עבורו בפריימריז בעת שכיהן כיו"ר ועד העובדים. בידי המשטרה עדויות המתארות איומים בפיטורים ועד איומים על פגיעה בשכר.
  • פרשה שנייה: עוסקת בניצול עובדים ומשאבים של התעשייה האווירית לתועלתו האישית. על פי החשד, השר חייב עובדים לשפץ את בית בנו, יאיר, ללא שניתנה להם תמורה כספית או הברירה לסרב לבקשה.

שתי פרשות אלו הם ספיחים בחקירה גדולה יותר, בה מצאו חוקרי להב 433 ראיות המצביעות על שחיתות עמוקה של עובדים בתעשייה האווירית, בעיקר בכירים בוועד העובדים הכוללות תפירת מכרזים ומתן שירותים לספקים ולחברות חיצוניות תמורת כספי שוחד שקיבלו והלבנתם בדרכים שונות. גם כנגד בנו של כץ, יאיר, המשטרה המליצה להעמידו לדין על חלקו בפרשת התפקדויות לליכוד.[15][16] אך בסופו של דבר נסגר תיק חקירה זה.

ב-17 במאי 2016 נחקר כץ באזהרה בידי רשות ניירות ערך, בחשד שגרף רווחים באמצעות שימוש במידע פנים.[17][18] בדצמבר 2016 נחקר פעם נוספת בהקשר זה, הפעם בחשד לקבלת שוחד.[19]

במאי 2018 פורסם שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שוקל להעמיד לדין את כץ, בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים, בעקבות קשריו עם איש העסקים מוטי בן ארי.[20] ב-14 באוגוסט 2019 הודיע מנדלבליט על החלטתו להגיש כתב אישום נגד כץ בעבירות של מרמה והפרת אמונים, לאחר שהחשד לשוחד בוטל בשימוע.[21] בעקבות החלטה זו התפטר כץ מהממשלה, וציין שהחלטת היועץ המשפטי לממשלה גורמת לו עוול רב.[22]

חיים אישיים

כץ מתגורר בשוהם, נשוי לרות ואב ל-3 בנים. בשנת 2013 נבחר בנו יאיר למועצת עובדי התעשייה האווירית,[23] ובשנת 2018 בא בנעלי אביו ונבחר לתפקיד מזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית.[24]

על פי דירוג פורבס, הונו של כץ הוערך ב-2019 בשווי של כ-28 מיליון שקל, והוא נמנה בקרב שמונת הפוליטיקאים העשירים בישראל.[25]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צבי זרחיה, שאמה הכהן: עובדי התעשייה האווירית מובלים לקלפיות ככבשים, באתר TheMarker‏, 23 בנובמבר 2011
  2. ^ שוקי שדה, חיים יסדר, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
  3. ^ רון שטיין, לילך ויסמן, סטלה קורין ליבר, ‏ח"כ חיים כץ רוצה להיות שר ביצועי: "עשיתי צדק חברתי", באתר גלובס, 24 במרץ 2012
  4. ^ מליאת הכנסת אישרה פה אחד (85 בעד) בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה, הכנסת, ‏23/11/2009
  5. ^ תומר אביטל, אלמנות צה"ל ימשיכו לקבל קצבה גם לאחר שנישאו בשנית, באתר כלכליסט, 23 בנובמבר 2009
  6. ^ 6.0 6.1 גידי וייץ, חיים לוינסון, תחקיר - הקשר האוקראיני של הח"כים זאב אלקין וחיים כץ, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2012
  7. ^ שוקי שדה, חיים יסדר, באתר הארץ, 16 במרץ 2011
  8. ^ הדס גליקו, לאחר 22 שנים: חיים כץ ייאלץ לפרוש מתפקידו כיו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית, באתר כלכליסט
  9. ^ מורן אזולאי, השר חיים כץ נבחר ליו"ר מרכז הליכוד, הפריימריז לראשות המפלגה יוקדמו, באתר ynet, 30 בדצמבר 2015
  10. ^ "10 דברים שלא ידעתם על שר הרווחה שלכם". הארץ (בעברית). 17 במאי 2015. בדיקה אחרונה ב-30 באפריל 2018.
  11. ^ 11.0 11.1 שחר אילן, חיים כץ: נאבק על תקציבים, אבל נכשל במלחמה נגד תאונות הבנייה, באתר כלכליסט, 22 בינואר 2019
  12. ^ אחריותו של השר כץ, באתר הארץ, 21 במרס 2019
  13. ^ ד"ר אמיר פרי, ‏היעדר תרבות ואקלים בטיחותי תורמים לעלייה במספר תאונות העבודה, באתר מעריב השבוע, 18 בפברואר 2019
  14. ^ אלי סניור, המשטרה: להעמיד לדין את השר חיים כץ על מרמה וסחיטה באיומים, באתר ynet, 4 בפברואר 2018
  15. ^ משה נוסבאום, ‏המשטרה: להעמיד לדין את חיים כץ, באתר ‏mako‏‏, ‏20 בינואר 2018‏
  16. ^ מעריב אונליין, ‏"חיים כץ חשוד שאיים על עובדים שיפטר אותם אם לא יצביעו עבורו", באתר מעריב השבוע, 21 בינואר 2018
  17. ^ תומר גנון ועמרי אפרים, השר חיים כץ נחקר בחשד לשימוש במידע פנים, באתר ynet, 17 במאי 2016
  18. ^ אלה לוי-ויריב, ‏האם המערכת הטכנולוגית שתפסה את השר כץ חיפשה פוליטיקאי?, באתר גלובס, 18 במאי 2016
  19. ^ ליטל דוברוביצקי, חיים כץ נחקר באזהרה בחשד לקבלת שוחד, באתר ynet, 3 בינואר 2017
  20. ^ דניאל דולב, טל שלו ודנה ירקצי‏, בהחלטת היועמ"ש: השר חיים כץ יועמד לדין על שוחד בכפוף לשימוע, באתר וואלה! NEWS‏, 24 במאי 2018
  21. ^ טובה צימוקי וגלעד מורג, היועמ"ש: להעמיד לדין את חיים כץ. השר: אשקול לבקש חסינות, באתר ynet, 14 באוגוסט 2019
  22. ^ יקי אקמקר‏, השר חיים כץ התפטר מהממשלה: "פעלתי בהתאם לכל הכללים", באתר וואלה! NEWS‏, 16 באוגוסט 2019
  23. ^ הדס גליקו, חיים כץ מקדם את בנו לראשות ועד עובדי תע"א, באתר כלכליסט, 25 במאי 2015
    יסמין גואטה, טלי חרותי-סובר, אורה קורן, יאיר כץ, בנו של שר הרווחה, חשוד בסחיטה באיומים - מעצרו הוארך בחמישה ימים, באתר TheMarker‏, 22 במרץ 2017
  24. ^ יובל אזולאי, הבחירות ליו"ר ועד תע"א: יאיר כץ ניצח ברוב גדול, Globes (בעברית)
  25. ^ רוני קרצנר, כמה הם שווים? הפוליטיקאים העשירים בישראל 2019, באתר פורבס, ‏21 בפברואר 2019
21 בדצמבר

21 בדצמבר הוא היום ה־355 בשנה (356 בשנה

מעוברת) בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 10 ימים. ברוב השנים זהו יום נקודת ההיפוך - היום הקצר בשנה; כלומר היממה בעלת שעות האור המועטות ביותר, והלילה הארוך ביותר בשנה.

אביחי מנדלבליט

אביחי מַנדלבליט (נולד ב-29 ביולי 1963) הוא דוקטור למשפטים, מכהן כיועץ המשפטי לממשלה. בעבר כיהן כפרקליט צבאי ראשי בדרגת אלוף. לאחר פרישתו מצה"ל כיהן כמזכיר הממשלה תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

אלכס קושניר

אלכסנדר קושניר (נולד 2 בנובמבר 1978, ב' בחשוון ה'תשל"ט) הוא פוליטיקאי וחבר הכנסת מטעם ישראל ביתנו, שכיהן כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה.

אתי עטייה

אתי חוה עַטִיָה (נולדה ב-12 בפברואר 1960, י"ד בשבט ה'תש"ך) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. קודם לכן הייתה ראש מטה שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ. משנת 2015 ועד סוף 2018. קודם לכן שימשה כראש לשכת מזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשייה האווירית.עטיה נולדה בלוד ולה שבעה אחים ואחיות. היא בעלת תואר ראשון במשפטים (LL.B) מהמכללה האקדמית אונו. תואר ראשון B.A. רב תחומי מדעי החברה במנהל ציבור מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בביקורת פנים מאוניברסיטת בר-אילן. כיום מתגוררת ברמת גן.

בכנסת ה-22 היא חברה בועדת הכספים.

ה'תש"ח

ה'תש"ח (5708) או בקיצור תש"ח היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-15 בספטמבר 1947, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 3 באוקטובר 1948. שנה מסוג בשז, היא מעוברת, ואורכה 385 ימים. זו שנה שלישית לשמיטה.

בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.

תש"ח הפך למונח המסמל את מלחמת העצמאות, את הקמת המדינה ואת הדור שנלחם ואשר הקים את המדינה - דור תש"ח.

ערך מורחב – סופרי דור תש"ח

הכנסת העשרים ושתיים

הכנסת העשרים ושתיים היא הכנסת המכהנת לאחר הבחירות שהתקיימו ביום 17 בספטמבר 2019, י"ז באלול ה'תשע"ט. הכנסת הושבעה ב-3 באוקטובר 2019, ד' בתשרי ה'תש"ף.

הכנסת התשע עשרה

הכנסת התשע עשרה, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת שהתקיימו ב-22 בינואר 2013, הושבעה ב-5 בפברואר באותה שנה. ב-8 בדצמבר 2014 החליטה הכנסת על התפזרותה ועל בחירות לכנסת העשרים שהתקיימו ב-17 במרץ 2015. בסך הכל כיהנה הכנסת התשע עשרה שנתיים, חודש ו-26 ימים.

הליכוד

הליכוד (ובשמה המלא: הליכוד – תנועה לאומית ליברלית) היא מפלגה ציונית ליברלית קפיטליסטית בימין המפה הפוליטית בישראל. היא קמה בשנת 1973 כברית מפלגות, שהתאחדו למפלגה יחידה בשנת 1988. התנועה מחזיקה כיום בשלטון וכן החזיקה בשלטון בישראל במשך רוב התקופה מאז שנת 1977 ועד ימינו.

התעשייה האווירית לישראל

התעשייה האווירית לישראל בע"מ, או בקיצור: התעשייה האווירית, בראשי תיבות: תע"א (באנגלית: Israel Aerospace Industries; בראשי תיבות: IAI) היא חברה ממשלתית ישראלית אשר מפתחת ומייצרת בעיקר מוצרים תעופתיים, מערכות חלל, מערכות ביטחוניות וצבאיות, ומוצרי אלקטרוניקה. התעשייה האווירית היא החברה הגדולה בישראל בתחום תעשיית המטוסים והחלל. משרדיה ומתקניה של התעשייה האווירית נמצאים בחלקו המזרחי של נמל התעופה בן-גוריון על פני שטח של כ-2,000 דונם. בנוסף, קיימים מפעלים ביהוד, באשדוד, בבאר יעקב, בבאר שבע, בשדה התעופה עטרות וברמת הגולן. נכון לשנת 2016 מועסקים בחברה כ-15,000 עובדים, רובם מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, בנוסף מועסקים עוד כ-3,400 עובדים מקומיים בחברות קשורות וחברות בת ברחבי העולם.

בסוף 2017 דווחה החברה על התקשרויות בהיקף שיא בעסקאות עם לקוחות, בסך של כ-4.5 מיליארד דולר מתחילת שנת 2017, וגידול בצבר ההזמנות לסך של 10.8 מיליארד דולר. אגרות החוב של החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

וליד טאהא

וליד יוסף טאהא (בערבית وليد طه, תעתיק מדויק: טָהָ. נולד ב-7 בספטמבר 1968) הוא איש ציבור, חבר התנועה האסלאמית, המכהן כחבר הכנסת העשרים ושתיים מטעם מפלגת רע"ם בסיעת הרשימה המשותפת.

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עוסקת בענייני עבודה ותעסוקה, רווחה ובריאות.

ח' בטבת

ח' בטבת הוא היום השמיני בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' טבת הוא ברוב השנים פרשת ויחי. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת ויגש.

חברות תעופה עבריות ביישוב

חברות תעופה עבריות ביישוב הן חברות תעופה שהוקמו ביישוב העברי בארץ ישראל בשנות השלושים של המאה ה-20. מלבד קיום טיסות מסחריות והכשרה של טייסים בארץ ישראל, תרמו החברות לפעילות הביטחונית של היישוב בחסות המוסדות הלאומיים ולהקמת שירות האוויר של ההגנה, שהיה גלגולו הראשון של חיל האוויר הישראלי.

רוב חברות התעופה המסחריות שהוקמו לא הצליחו להתגבר על הפסדיהן והתפרקו תוך זמן קצר. חברת נתיבי אוויר של פנחס רוטנברג שרדה בעזרת חברת תעופה בריטית, אולם פורקה בשנת 1940 עם גיוס טייסיה לחיל האוויר הבריטי. החברה היחידה שהחזיקה מעמד לאורך זמן, חברת אווירון, עשתה זאת בעזרת מימון של היישוב וההגנה, מפאת חשיבותה הביטחונית.

חיים כץ (קצין)

חיים כץ (נולד ב-4 בספטמבר 1949) הוא איש צבא ישראלי, קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף משנה.

בשירותו בצה"ל, ביצע תפקידי פיקוד והדרכה. בין היתר, כיהן כמפקד חטיבה 767 במלחמת לבנון הראשונה, חטיבת שריון במילואים שלחמה במבצע שלום הגליל בגזרה המזרחית. לאחר שחרורו מצה"ל, עסק בפעילויות כלכליות ובפיתוח אזורי תעשייה.

ממשלת ישראל השלושים וארבע

ממשלת ישראל השלושים וארבע היא ממשלת ישראל המכהנת, בראשותו של חבר הכנסת בנימין נתניהו. הממשלה הושבעה ב-14 במאי 2015, וזכתה לאמון הכנסת העשרים, שנבחרה בבחירות שנערכו ב-17 במרץ 2015, בהן זכתה רשימת הליכוד ב-30 מנדטים.

בממשלה כיהנו, בשיא גודלה, מלבד ראש הממשלה, 21 שרים, כאשר שש הסיעות שהרכיבו את הקואליציה הן: הליכוד, כולנו, הבית היהודי (שלאחר מכן התפלגה לימין החדש ושינתה את שמה לאיחוד מפלגות הימין, ימינה ולבית היהודי - האיחוד הלאומי), ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו.

במהלך כהונתה בתקופת הכנסת העשרים כיהנו בתפקיד יושב ראש הקואליציה: צחי הנגבי, דוד ביטן ודודי אמסלם; ובתפקיד ראש האופוזיציה: יצחק הרצוג, ציפי לבני ושלי יחימוביץ'.

ממשלה זו היא בעלת תקופת הכהונה הארוכה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל (קודם החזיקה בשיא ממשלת ישראל החמש עשרה). זאת עקב פיזור הכנסת ה-21 בטרם הביעה את אמונה בממשלה חדשה, והמשך כהונתה של הממשלה כממשלת מעבר עד לאחר השבעת הכנסת העשרים ושתיים לאחר שנערכו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים.

מרכז הליכוד

מרכז הליכוד הוא המוסד העליון של מפלגת הליכוד, הרשאי להחליט בכל ענייני התנועה בין ועידה לוועידה. בין השאר, מוסמך המרכז לשנות את חוקת המפלגה. המרכז הוא הגוף הסמכותי בין ועידה לוועידה.

מרק איפראימוב

מרק איפראימוב (נולד ב-7 בפברואר 1981, ג' באדר א' ה'תשמ"א) הוא חבר הכנסת מטעם ישראל ביתנו. בעבר היה סגן ראש עיריית שדרות.

משרד העבודה והרווחה

משרד העבודה והרווחה הוא משרד ממשלה שפעל בישראל בשנים 1977–2003.

המשרד הוקם בשנת 1977 כמיזוג של משרד הסעד ומשרד העבודה, כדי לשפר את תפקוד המשרדים ואת דימויו של משרד הסעד, ושיקף את תפיסת העולם לפיה העבודה היא הבסיס לרווחה.

בשנת 2003, עם הקמת ממשלתו השנייה של אריאל שרון, הועבר הטיפול בענייני עבודה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שבראשות אהוד אולמרט, ושמו של משרד העבודה והרווחה שונה בהתאם לשם "משרד הרווחה" (בשנת 2007 שונה השם למשרד הרווחה והשירותים החברתיים). המשרד הוקם מחדש באותה מתכונת ב-2016 בשם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים תחת השר חיים כץ.

שרי העבודה והרווחה

סגני שרים

ספורטאי מצטיין

ספורטאי מצטיין הוא מעמד שמעניק צה"ל לספורטאים לקראת גיוסם. מעמד זה מקנה להם את האפשרות להמשיך להתאמן במקביל לשירותם הצבאי, וכך לשמור על כושרם.

ההחלטה על הכרה במיועד לשירות ביטחון או לחייל כספורטאי מצטיין מסורה למיטב, על פי מכסות שקבע, ולפי המלצת המחלקה לספורט תחרותי במשרד התרבות והספורט. ההכרה מאפשרת לחייל לצאת לאימונים ולתחרויות, אף מחוץ לישראל, ובכך מתאפשרת המשך התפתחותו המקצועית. החייל חייב לעבור טירונות, ובמהלך שירותו, עליו להתייצב בבסיסו למשך 6 שעות ביום לכל הפחות. ניתן לשנות את מעמדו ולהעבירו למסלול שירות רגיל, אם אין עוד הצדקה להעניק לו מעמד של ספורטאי מצטיין. ספורטאים בודדים מדי שנה מקבלים מעמד של "ספורטאי עילוי", המאפשר את דחיית שירותם הצבאי, כדי שיוכלו להתאמן בחו"ל.

במהלך השנים נמתחה ביקורת על הסדר זה, שכן הוא מפלה לטובה את מי שעיסוקו בספורט, לעומת מי שעיסוקו בתחומים אחרים. מנגד, נטען, כי בניגוד לעיסוקים אחרים, התקופה בה יכול ספורטאי לעסוק בספורט מוגבלת בדרך כלל עד שנות ה-30 לחייו, ולעיתים אף פחות מכך, והתקופה שבין גיל 18 ל-21 היא קריטית להתפתחות הספורטאי. טיעון אחר הוא כי אין בשירות הצבאי של הספורטאים המצטיינים תרומה של ממש, שכן בשל הדרישה לשחררם לאימונים תדיר, רבים מהם מוצבים בתפקידי מינהלה כגון עובדי רס"ר. מנגד נטען כי הספורטאים מהווים מודל לחיקוי עבור בני הנוער, ועצם שירותם בצבא יעודד בני נוער להתגייס.

בראשית 2008 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה תיקון בחוק שירות ביטחון שיזם חבר הכנסת חיים כץ. לפי התיקון, ניתן יהיה להמיר את שירותו הצבאי של ספורטאי שהוכר כ"ספורטאי עילוי" בשירות לאומי בקהילות יהודיות בחוץ לארץ, או בשגרירויות ישראל. הצעת החוק זכתה לכינוי "חוק סהר", על שם הכדורגלן בן סהר, ששיחק באנגליה. כמה מחברי הכנסת שהתנגדו להצעת החוק טענו כי הסדר מעין זה יש לקבוע בנוהלי הצבא, ולא בחוק, מחשש לאפליית אחרים ולמדרון חלקלק. בסופו של דבר הוחלט לא להמשיך לקדם את הצעת החוק, ולהמשיך להסדיר את מעמדם של הספורטאים המצטיינים בנוהל שגובש, ולפיו יתאפשרו הקלות נוספות, כגון דחיית גיוס לתקופה של עד ארבע שנים, קיצורו או פיצולו באופן שיאפשר אימונים בחו"ל (לימים התברר כי מעמדו של השחקן בן סהר בוטל והוא נדרש לשוב לשירות צבאי ככל חייל אחר בצה"ל. עניינו הוסדר מאוחר יותר והוא שוחרר משירות צבאי בחלוף 7 שנים כבעל מעמד של ספורטאי עילוי).

מעמד דומה לספורטאים מצטיינים ניתן גם למוזיקאים ולרקדנים.

כיום, מעמדם של ספורטאים מצטיינים בצה"ל מעוגן בהוראות פנימיות של צה"ל ושל מנהל הספורט. ההוראות הללו כוללות תנאים מקדמיים, המהווים סף לבקשתו של ספורטאי לקבלת מעמד במהלך שירותו הצבאי. המעמד בדרך כלל מוסדר בטרם הגיוס ואולם אין מניעה כי יוסדר אף במהלכו של שירות צבאי, והכל בכפוף למספר המכסות המותרות בצה"ל לספורטאים פעילים ומצטיינים (כ-410 ספורטאים בסך הכל, נכון לחודש מרץ 2015).

שרי הסעד, העבודה והרווחה בממשלות ישראל
שרי הסעד (1948–1977): יצחק מאיר לויןחיים משה שפיראפרץ נפתלייוסף בורגמיכאל חזניויקטור שם-טוביצחק רביןזבולון המרמשה ברעם סמל מדינת ישראל
שרי העבודה והרווחה (1977–2003): מרדכי בנטובגולדה מאירמרדכי נמירגיורא יוספטליגאל אלוןיוסף אלמוגימשה ברעםמנחם בגיןישראל כץאהרן אבוחציראאהרן אוזןמשה קצביצחק שמיררוני מילואאורה נמיראלי ישירענן כהןשלמה בניזריאריאל שרון
שרי הרווחה (2003–2007): זבולון אורלבאהוד אולמרט
שרי הרווחה והשירותים החברתיים (2007 ואילך): יצחק הרצוגמשה כחלוןמאיר כהןבנימין נתניהו • חיים כץ
יושבי ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת
יושבי ראש ועדת העבודה (1949–1977): עקיבא גובריןפנחס לבוןעקיבא גובריןמשה ברעםעקיבא גובריןמשה ארםמשה ברעםשושנה ארבלי-אלמוזלינו
יושבי ראש ועדת השירותים הציבוריים (1949–1977): אברהם רקנאטיבנימין אבניאלאריה אלטמןמשה ארםנחום ניר-רפאלקסשלמה רוזןחייקה גרוסמן-אורקין
יושבי ראש ועדת העבודה והרווחה (1977–1999): מנחם פרושאורה נמיריוסי כץעמיר פרץמקסים לוי
יושבי ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (מ־1999): דוד טליאיר פרץשאול יהלום • חיים כץ • שאול יהלוםיצחק גלנטימשה שרוני • חיים כץ • אלי אלאלוף
חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים ושתיים
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים בממשלת מעבר)
כחול לבן (33) גנץלפידיעלוןאשכנזיניסנקורןמאיר כהןחיימוביץ'שלחהנדלברביבאיביטוןטרופרגרמןהאוזרפרקש-הכהןאלהררמירב כהןרזבוזובזמירשישטרןלויינקלביץ'תמנו-שטהמריחבן ברקשוסטרסגלוביץ'שפעטופורובסקיפרומןגינזבורגיברקן
הליכוד (32) נתניהואדלשטייןישראל כ"ץארדןכחלוןסעררגבלויןגלנטברקתגמליאלדיכטראלקין • חיים כץ • אלי כהןהנגביאקוניסשטייניץחוטובליאמסלםאוחנהאופיר כץעטייהקישביטןברקקרעיזוהרשאשא-ביטוןהשכלשירשטרית
הרשימה המשותפת (13) עודהשחאדהטיביעבאסתומא סלימאןטאהאכסיףיזבקסעדיג'באריןאלחרומיעסאקלהאבו שחאדה
ש"ס (9) דרעייצחק כהןנהרימרגיבן צורמלכיאליארבלאזולאיאבוטבול
ישראל ביתנו (8) ליברמןפוררסובהאבידרמלינובסקיעמארקושניראיפראימוב
יהדות התורה (7) ליצמןגפניפרושמקלבטסלראשראייכלר
העבודה-גשר (6) עמיר פרץלוי-אבקסיסשמולימיכאליבר-לבסויד
המחנה הדמוקרטי (5) הורוביץשפירגולןזנדברגגילאון
הבית היהודי – האיחוד הלאומי (4) רפי פרץסמוטריץ'יוגבסופר
הימין החדש (3) שקדבנטכהנא

הערות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.