חיים יעקב גולדוויכט

הרב חיים יעקב גולדוויכט (ד' באלול ה'תרפ"ה, 24 באוגוסט 1925 - ז' באדר א' ה'תשנ"ה, 6 בפברואר 1995) מייסד וראש הישיבה הראשון של ישיבת כרם ביבנה ישיבת ההסדר הראשונה בארץ ישראל. קיבל בשם "מפעל ישיבות ההסדר" את פרס ישראל לשנת ה'תשנ"א.

הרב חיים יעקב גולדוויכט
הרב חיים יעקב גולדוויכט
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
השתייכות יהדות חרדית
משפחת ברוכסון 1950
הרב חיים יעקב גולדוויכט בצעירותו (מאחור), שני משמאל: הרב יצחק ברוכסון, אביה החורג של אשתו רחל מרים

תולדות חייו

נולד בחצר שטרויס שבירושלים, לרב ישראל אלעזר גולדוויכט, דור תשיעי בירושלים. למד בתלמוד תורה עץ חיים ובישיבת עץ חיים בראשות הרב איסר זלמן מלצר, תוך כדי כך שהוא מקיים קשרים הדוקים עם הרב יצחק זאב סולובייצ'יק. למד גם בישיבת סלבודקה בבני ברק, בראשות הרב אייזיק שר, שם גם היה קשור לחזון איש, איתו למד רבות והתייעץ בעניינים שונים.

נישא לרחל מרים ברקוביץ שעלתה עם אמה מאשה ליבא לארץ ישראל לאחר השואה[1] בפתח תקווה.

השנים ב"כרם ביבנה"

בתחילת שנות ה-50, התחילה התעוררות תורנית בציבור הדתי לאומי, בעקבות הקמת ישיבת כפר הרא"ה של הרב משה צבי נריה כעשר שנים קודם לכן. עד אז, הישיבה הדתית לאומית היחידה הייתה ישיבת מרכז הרב. בוגרי כפר הרא"ה הקימו ישיבות שהפכו מיד לאחר הקמתן לחרדיות: ישיבת זכרון יעקב, (שעברה לאחר מכן לכפר חסידים), ומאוחר יותר (אחרי הקמת "כרם ביבנה") גם ישיבת הנגב (עזתה). צעדים אלו גררו ביקורת רבה הן מצד חוגי המזרחי והן מצד התלמידים, בטענה שבמקום לבנות עולם תורה דתי לאומי עוזבים הבוגרים את הציבור שממנו באו.

בעקבות כך, גובשה אז קבוצה של שנים עשר בוגרי ישיבת כפר הרא"ה, עם המדריך שלהם, הרב חיים דרוקמן, במטרה להקים ישיבה דתית לאומית. מנהיגי המזרחי פנו אז אל הרב גולדוויכט, אשר גר אז בבני ברק בשכנות לחזון איש, בבקשה שיקח על עצמו את ראשות הישיבה. כמקובל, הוא ביקש את ברכתם של רבותיו לצעד כזה שהיה נועז ומרחיק לכת, שכן לרב גולדוויכט נשקף עתיד מזהיר בעולם הישיבות, והליכה לישיבה של "המזרחי" הייתה למעשה ניתוק הקשר עם עולם זה. החזון איש ביקשו להשאר עוד שנה ולהחליט בסופה על צעדיו. כנראה סבר שבתוך שנה יוכר כוחו, ותימצא לו משרה מכובדת שתבטיח את עתידו הגשמי והרוחני בתוך החברה בה צמח ובה היו נטועים שורשיו. כאשר חזר הרב גולדוויכט לביתו וסיפר לאשתו על בקשת החזון איש, פנתה אשת הרב, הרבנית מרים, לחזון איש (אשר הכיר היטב את אביה הרב יוסף ברקוביץ אשר היה איש העיירה קוסובה ומחבר הספר "חלקת יוסף"), ושטחה בפני החזון איש את עוניים הקשה והבלתי נסבל. לאחר שמיעת דבריה נתרצה החזון איש למהלך. לעומתו הרב מבריסק התנגד בחריפות להליכתו לישיבה של המזרחי. בסופו של דבר קיבל הרב גולדוויכט את ההצעה ובחודש מרחשוון ה'תשי"ד (1953) פתח את הישיבה כרם ביבנה. הוא עמד בראשה 40 שנה, עד שנת תשנ"ג (1993), אז פרש מראשות הישיבה בשל מחלת הלב שלו, שהחריפה.

בשנתו האחרונה גר בירושלים ליד בתו וחתנו בשכונת ארזי הבירה ובז' באדר א' ה'תשנ"ה נפטר מדום לב.
ללווייתו באו אנשים מכל גוני הקשת בציבור הדתי - הן תלמידי ישיבות ההסדר, והן רבים מהציבור החרדי, כגון הרב שלמה זלמן אויערבך והרב יוסף שלום אלישיב.

משפחתו

בנו הרב יוסף מתגורר בבני ברק ומכהן כר"מ בישיבת אור ישראל לצעירים בעיר פתח תקווה.

בתו הרבנית לאה מיירניק (נפטרה כ"ו תמוז תשע"ז) כיהנה במשך כשבע שנים כמורה בבית הספר 'חורב', כמו כן הדריכה כלות לפני חתונתן, ואף עסקה ביחד עם בעלה בטיפול בבעיות בשלום בית במגזר הדתי והחרדי. מסרה הרצאות בנושאים שונים כמו חינוך ילדים ו'שלום בית' וסביב מועדי ישראל. בעלה הרב משה שמעון מיירניק, כיהן כראש כולל "תפארת שרגא" בירושלים במשך עשרים וחמש שנה, ולאחר פטירתו בג' סיוון תשס"ו הוציאו בני המשפחה תחת ניצוחה מכתביו את ספרי 'שמועות משה' על מועדי ישראל, שני חלקים, על הלכות תשובה להרמב"ם, וכן כרך על ההגדה של פסח. ו'התבוננות ומעשה', שני חלקים, מאמרי התבוננות בהשקפה יהודית וכן הספר רב המכר 'פרקי חינוך' על חינוך הילדים בדורנו.

אחיינו, הרב מאיר גולדוויכט הוא מראשי הישיבה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק.

השקפת עולמו

הרב גולדוויכט אחז בהשקפת עולם ליטאית, מבחינת מרכזיות מצוות תלמוד תורה בחיי הפרט ובחיי העם. הוא רצה שישיבתו תדמה בכל דבר ועניין לישיבות החרדיות, מבחינת מתכונת הלימודים ועולם הערכים של הבחורים שלמדו בה.
לגבי מסלול ה"הסדר" היה תמיד נוהג לומר: "אנחנו לא ישיבת הסדר, אנחנו ישיבה עם הסדר". כלומר: מי שרוצה לשרת בצבא - יורשה לו, אבל הישיבה עצמה היא "שטח נקי" ללימוד תורה. בעניין זה היה לו ויכוח עם כמה ראשי ישיבות הסדר אחרים, שראו את ההסדר כעניין שהוא "לכתחילה", כאשר הרב גולדוויכט ראה אותו כ"דיעבד".

שיטת לימודו, ספריו וכתביו

הרב גולדוויכט נחשב בילדותו כאחד מעילויי ירושלים, ובהיותו ב"חדר" של ישיבת עץ חיים "קפץ" שתי כיתות ולמד עם ילדים גדולים ממנו בשנתיים לפחות, ועדיין היה ה"תלמיד חכם" של כיתתו. כבחור צעיר היה יוצא ובא בבתיהם של גדולי ירושלים דאז, והיה אהוב מאוד עליהם מחמת כשרונותיו וידיעותיו הבלתי רגילות, ולא אחת מצוטטות שאלותיו ותשובותיו החריפות בכתביהם, למשל הרב זליג ראובן בנגיס, הרב צבי פסח פרנק, ואחרים. היה "איש אשכולות" ומלבד גדלותו בלימוד הגמרא בעיון, היו לו יד ורגל גם בשיטת המוסר, אותה קבל מהרב אייזיק שר בישיבת סלבודקה, וכן במדרשי אגדה, בעיקר בעקבות הספר שפת אמת. ניתן לומר שבמובן מסוים פיתח הרב גולדוויכט שיטה חדשה בניתוח מדרש האגדה. שיעורים באגדה "שיחות" אלו היה מעביר בעיקר בשבתות ובחגים.

חלק משיחותיו כונסו בספרים "אסופת מערכות", שהראשון שבהם יצא בחייו על ידי תלמידו הרב שלמה גמרא. לאחר ההצלחה של הפרסום הראשון, נתבקש הרב יעקב ב. פרידמן, אשר כתב באותה עת בעיתון החרדי "יתד נאמן", להמשיך את הסדרה. הרב פרידמן הוציא ספרים על המועדים, פרקי אבות, והגדה של פסח. הסגנון בו כתב פרידמן את שיחותיו של הרב גולדוויכט, גרר ביקורת בשל השפה הנמלצת ופיתולי הלשון, בניגוד לדרך ההבעה הפשוטה שאפיינה את שיעוריו ושיחותיו של הרב גולדוויכט. למרות זאת, סמך הרב גולדוויכט את ידיו על עריכתו של פרידמן. ולאחר פטירתו של הרב גולדוויכט עברה עריכת ספריו לידי חתנו הרב משה מירניק שהוציא את החלקים על החומשים ואף ערך מחדש חלק מהספרים על המועדים.

בלימוד הגמרא הייתה מסכת סנהדרין המסכת החביבה עליו.

הערות שוליים

  1. ^ אביה הרב יוסף ברקוביץ מחבר הספר "חלקת יוסף" נרצח בשואה. היא ואמה ברחו מבורות הירי, בשל סברת הבת מסיפור המצור על שומרון בספר מלכים, בו המצורעים הלכו למחנה ארם כדי שלא למות ברעב, והגמרא (עבודה זרה כז, ב) מסבירה שכיוון שימותו בכל אופן ברעב, אין איסור להסתכן על "חיי שעה". האם נישאה בשנית לרב ברוכסון, משגיח בישיבת לומז'ה.
1925

שנת 1925 היא השנה ה-25 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1925 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1925 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1925 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

24 באוגוסט

24 באוגוסט הוא היום ה-236 בשנה בלוח הגריגוריאני (237 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 129 ימים.

אברהם ריבלין

הרב אברהם יהושע ריבלין (נולד בשנת 1946) רב ואיש מחשבה ישראלי, כיהן כמשגיח הרוחני בישיבת כרם ביבנה.

אורי כהן (רב)

הרב יצחק אורי כהן הוא מרבני הציונות הדתית, המייסד והעומד משנת תשל"ד בראש בית מדרש מר"ץ להכשרת מורים תלמידי חכמים, שיצאו בסיום הכשרתם ליישובי ספר ועיירות פיתוח. לשעבר מרבני ישיבת כרם ביבנה.

בנציון פירר

הרב בנציון פירר (א' בניסן תרע"ד, 28 במרץ 1914 - ה'תשמ"ח, 7 ביוני 1988) היה רב וסופר חרדי-ישראלי.

גדעון כהן שאולי

הרב גדעון כהן שאולי הוא ראש המרכז הרוחני "שאולי" באשדוד ואיש חינוך. הוכתר על ידי ארגון בית כורש כרב הראשי ליהודי איראן בישראל.

ה'תשנ"ה

ה'תשנ"ה (5755) ובקיצור תשנ"ה –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-6 בספטמבר 1994, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 24 בספטמבר 1995.המולד של תשרי חל ביום שלישי, 0 שעות ו-235 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג גכז, היא מעוברת, ואורכה 384 ימים.זו שנה ראשונה לשמיטה, ושנת 17 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 15 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,926 לחורבן הבית, ושנת 2,306 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשנ"ה 47 שנות עצמאות.

ז' באדר

ז' באדר הוא היום השביעי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות

זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת צו.

חצר שטרויס

חצר שטרויס (כיום רח' הע"ח 20), היא מבנן של כ-30 דירות ובית מדרש בלב שכונת מוסררה בירושלים, שהקים הנדבן שמואל שטרויס מקרלסרוהה שבגרמניה, ונקראת על שמו.

יהודה שביב

הרב יהודה שביב (כ"א באייר ה'תש"א, 18 במאי 1941 – י"ג בטבת ה'תשע"ט, 21 בדצמבר 2018) היה רב ישראלי ששימש כר"מ בישיבת הר עציון, עורך כתב העת "תחומין", מעורכי כתב העת "מעלין בקודש", עורך ומחבר ספרים רבים.

יעקב דרורי

יעקב דרורי (פרייריך) (23 באוגוסט 1922 – 28 בפברואר 1982) היה איש-חינוך ציוני-דתי, מזכ"ל בני עקיבא, ממייסדי תנועת הקיבוץ הדתי ואבי 'ישיבות ההסדר'.

ישיבת הסדר

ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות בצה"ל במסגרת דתית. ישיבות ההסדר הן ישיבות ציוניות המשתייכות לזרם הדתי לאומי, ונחשבות בחברה זו לשילוב בין החובה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית, לבין תפיסתה את המחויבות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. תלמידי ישיבות ההסדר (המכונים בני"שים - בני ישיבות) מגיעים ברובם מהזרם הציוני דתי, לאחר סיום הלימודים בתיכון דתי או ישיבה תיכונית. נכון ל-2011, ישנן 68 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן כ-8,500 תלמידים, מהם כ-5,400 נמצאים במסלול ההסדר.בשנת ה'תשנ"א קיבל מפעל ישיבות ההסדר את פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

ישיבת כרם ביבנה

ישיבת כרם ביבנה היא ישיבת ההסדר הראשונה והישיבה הגבוהה הראשונה של בני עקיבא. הישיבה שוכנת ליד גבעת וושינגטון וקבוצת יבנה.

ישיבת עץ חיים

ישיבת עץ חיים הוא שמה של ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.

מאיר גולדוויכט

הרב מאיר גולדוויכט הוא מראשי הישיבה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק.

מרדכי גרינברג

הרב מרדכי גרינברג (נולד בי"ז בכסלו ה'תש"ג, 1942) הוא רב ציוני-דתי ישראלי, נשיא ישיבת כרם ביבנה שכיהן בראשה עד שנת ה'תשע"ז (2017).

מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא הוא רשת חינוכית ציונית דתית הפועלת בישראל מאז שנת ה'תשי"ד (1954). ראשיתו של המרכז ב"אם ישיבות בני עקיבא" - ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, אשר הוקמה על ידי הרב משה צבי נריה בשנת ה'ת"ש (1940) והמשכו בהקמת "אם האולפנות" בכפר פינס, ישיבות הסדר ומוסדות נוספים. הרשת מונה למעלה מ-60 מוסדות בישראל ובהם ישיבות תיכוניות, אולפנות, ישיבות הסדר, מכללות ובתי ספר תיכוניים. במוסדות הרשת לומדים כ-20,000 תלמידים ותלמידות, ולהם כ-60,000 בוגרים ובוגרות.

יושב ראש המרכז הוא הרב חיים דרוקמן והמנכ"ל הוא אלחנן גלט.

קלמן בר

הרב קלמן מאיר בר (נולד בא' בטבת ה'תשי"ח, 24 בדצמבר 1957) הוא רבה האשכנזי הראשי של נתניה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.