חיים יהודה רות

חיים יהודה (ליאון) רוֹתאנגלית: Leon Roth; י"ז בניסן תרנ"ו, 31 במרץ 1896ח' בניסן תשכ"ג, 2 באפריל 1963) היה פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת מנצ'סטר, ושימש כרקטור האוניברסיטה העברית.

חיים יהודה רות
Leon roth

קורות חיים

חיים יהודה רות גדל בבית אמיד ושומר מסורת, למד בבית הספר לבנים הפרטי הוותיק של לונדון (City of London School), שם למד גם לטינית ויוונית עתיקה. אביו שכר לארבעת בניו מורה פרטי שלימד אותם את מקצועות היהדות וכן ספרות עברית ודיבור עברי. אחיו הצעיר, בצלאל ססיל רות (Cecil Roth;‏ 18991970), הפך לימים למרצה להיסטוריה יהודית באוניברסיטת אוקספורד. את לימודיו הגבוהים עשה חיים יהודה רות באוניברסיטת אוקספורד, שם למד בשני חוגים במקביל: האחד היה בתוכנית הלימודים הקלאסית של אוקספורד, שם למד ספרות ופילוסופיה של העת העתיקה וכן פילוסופיה חדשה; השני היה החוג ל"עברית בתר-מקראית". הלימודים במסגרת דו-חוגית זו הייתה תופעה נדירה באותם ימים, והצריכה אישור מיוחד. בהמשך היה מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת מנצ'סטר בשנים 19231928. בשנת 1928 עלה לארץ ישראל, והיה לפרופסור הראשון שהופקד על הקתדרה על שם אחד העם באוניברסיטה העברית ואחד משני המורים הראשונים לפילוסופיה באוניברסיטה. בשנים 19401943 כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית. במקביל היה חבר ב"ברית שלום", ודגל במדינה דו-לאומית יהודית-ערבית דמוקרטית. אכזבתו מרעיון חלוקת הארץ ומהקמת מדינת ישראל כמדינה היהודית גרמה לפרישתו לפנסיה מוקדמת מהאוניברסיטה העברית ולהגירתו מישראל בשנת 1953, אז שב ללונדון.

Roth square
שלט בכיכר האחים רות, על שם רות ואחיו, בשכונת רמות בירושלים

פרסם ספרים העוסקים בדקארט, בשפינוזה וברמב"ם, כן פרסם ספרים בנושאי הגות יהודית, וניסה לשלב אותה בפילוסופיה הכללית. הוא פרסם גם ספרים פופולריים בעברית בנושאי חינוך ודמוקרטיה. החל משנות ה-30 של המאה ה-20 פרסם ספרי מדע פופולרי בהוצאת ראובן מס בנושאי פילוסופיה, והללו זכו למהדורות רבות. הוא ייסד את סדרת "ספרי מופת פילוסופיים, מיסודו של חיים יהודה רות" – תרגומי הטקסטים החשובים בפילוסופיה לעברית – ותירגם בעצמו שישה ספרים של אריסטו. סדרה זו ממשיכה לצאת לאור עד היום. רות, שהיה אדם עשיר, היה תורם את כל משכורתו מהאוניברסיטה לסדרת ספרי המופת.

נבחר כחבר בלגיון הכבוד הצרפתי. נבחר כחבר באקדמיה הבריטית ב-1948. זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת ב-1945 על תרגום תורת המידות של אריסטו.

נפטר בניו זילנד ב-1963, כששהה שם לצורך סדרת הרצאות.

מבחר מספריו

  • שלטון השכל? תל אביב: תרצ"ה.
  • לזכרו של אחד העם: מחקרים בפילוסופיה של היהדות, ירושלים: חברה להוצאת ספרים על יד האוניברסיטה העברית, תרצ"ז.
  • המלחמה ותנאי שלום.
  • למוד גבוה וחנוך הדור, תל אביב: האוניברסיטה העברית על ידי הוצאת יבנה, תש"ד.
  • מפי עליון: פרקים מתוך ספר הספרים / מלקטים ומסדרים על ידי חיים יהודה רות. תל אביב: יבנה, תש"ד.
  • ילקוט הדעות והמדות: פרקים מתוך ספרות המחשבה והמוסר של עם ישראל מתקופת בית שני עד המאה העשרים / לקט, סדר וערך חיים יהודה רות, ירושלים: ר’ מס, תש"ו-1938.
  • שבעה פרקים על אנגליה ודרכי הדימוקרטיה האנגלית, תל אביב: יבנה, 1945.
  • כיצד צמחה הפילוסופיה, תל אביב: הוצאת עלה, תש"ז.
  • דינא דמלכותא: לחנוך האזרח במדינת ישראל, ירושלים: הסתדרות המורים העברים בא"י, תש"ח.
  • שלטון העם על ידי העם: רעיונות יסוד בדימוקרטיה, תל אביב: יבנה, תש"ט-1949.
  • החינוך וערכי האדם: פרקים בהשתלשלות הרעיון ההומניסטי בחינוך, תל אביב: דביר. (זכה למספר תרגומים.)
  • מורה דרך בפילוסופיה החדשה, ירושלים: ר. מס. (זכה לתרגומים רבים.)
  • על חנוך האזרח: קובץ הרצאות, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"י.
  • לביסוס הדימוקרטיה, חיפה: בית הספר הריאלי העברי, תשי"ד.
  • הדת וערכי האדם: מבחר מאמרים (ליקט: צבי אדר), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשל"ג.[1]
  • שפינוזה (תרגם מאנגלית: יוסף אור), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשל"ד, תשל"ט 1979.[2]
  • מורה דרך בתורת המדינה, ירושלים: ר. מס, 1947, תשי"ב, 1957, תשכ"א, תשכ"ח 1968.
  • ספר מלות ההגיון / לר' משה בן מיימון; בהעתקת ר’ משה בן שמואל ן’ חבון; ערוך ומפורש על ידי ח"י רות; הושווה עם קטעי כתבי-היד של המקור הערבי על ידי ד"צ בנעט) ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס. (זכה למספר תרגומים.)

תרגומיו

  • המדות לניקומאכוס: והם דברי אריסטו על התכלית המוסרית ועל דרכי החנוך המוסרי
  • המדות לאריסטו: והם דברי אריסטו על התכלית המוסרית ועל דרכי החנוך המוסרי (תרגם מיוונית: ח"י רות), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס. (זכה למספר תרגומים.)
  • הפוליטיקה לאריסטו: ספר 1: והוא, דברי אריסטו על מקור המדינה, ועל העבדות, הרכוש וסדור הבית; ספר 2: א-ה על השותפנות שבמדינה לאפלטון (תרגם מיוונית: ח"י רות), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס. (זכה למספר תרגומים.)
  • המטפיזיקה / והוא דברי אריסטו על הפילוסופים שקדמו לו / (תרגם מיוונית: ח"י רות), ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס. (זכה לתרגומים רבים.)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ביקורת: יוחנן גרנך, הוגה צלול-דעת, דבר, 6 בספטמבר 1974.
  2. ^ ביקורת: יהודה אבן שמואל קופמן, שפינוזה על פי דברי עצמו, דבר, 2 באוגוסט 1929.
אחד העם

אַחַד הָעָם הוא שם העט של אשר צבי (הירש) גינצברג (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), שהיה מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Αριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶלֶס; 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

האמנה החברתית (ספר)

על האמנה החברתית, או עקרונות המשפט המדיני (בצרפתית - "Du Contrat Social ou Principes du Droit Politique") הוא ספרו של הפילוסוף ז'אן ז'אק רוסו שיצא לראשונה לאור בשנת 1762. בספר פורס רוסו את משנתו הפוליטית שהשפיעה על הוגי עידן האורות, על המהפכה הצרפתית, על מנסחי חוקת ארצות הברית, על תנועת הרומנטיקה ועל הסוציאליזם.

הוועד הלאומי

הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".

הוועד נבחר לראשונה על ידי חברי אספת הנבחרים ב-1920, ובשנה זו החל את פעילותו. להכרה רשמית מהשלטון הבריטי זכה הוועד רק ב-1928, והוא שימש כנציג היישוב היהודי מולו. ממשלת המנדט העניקה לוועד הלאומי סמכויות משפטיות ומנהליות, על מנת שיוכל לממש את תפקידו.לוועד התנגדו אגודת ישראל והעדה החרדית, אשר סירבו להשתתף בוועד משום התנגדות כללית לציונות. ב-1944 הוחרם הוועד על ידי הנהלת הציונות הרוויזיוניסטית בשל התנגדות למדיניות הנהגת הוועד.

חן מלך מרחביה

ד"ר חֵן מֶלֶךְ מֶרְחַבְיָה (1910 – י"ג בתמוז תשס"ג, 13 ביולי 2003) היה מחנך, הוגה דעות, מסאי, מתרגם, עורך ספרותי, חוקר ההגות היהודית בימי הביניים והיסטוריון התנועה הרוויזיוניסטית ותנועת הנוער בית"ר. נודע גם בשמותיו הספרותיים: ח' מ' בן-ירוחם, ח' בן-ירוחם, מ. אוסטאו, מ' חן, ט' לביא וב. ביאלי. בעל הפרס ע"ש ילין של עיריית ירושלים.

לימודים קלאסיים

לימודים קלאסיים הוא שם התחום העוסק בלימוד השפה, הסִפְרוּת, ההיסטוריה, האָמנוּת, והיבטים אחרים של יוון העתיקה ושל רומא העתיקה, ערש תרבות המערב בעת העתיקה. הלימודים הקלאסיים היוו תמיד נושא מרכזי במדעי הרוח, והעוסקים בהם נקראים לעיתים הומניסטים.

במדינת ישראל פועלות שלוש מחלקות אקדמאיות ללימודים קלאסיים: באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטה העברית בירושלים. לימודי יסוד בנושאים הללו מתקיימים גם באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אך אין בהן חוג או מחלקה המוקדשים לנושא.

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק. מנהלו ומעצב דמותו, שכיהן בתפקידו מעת היווסדו ועד סוף שנות ה-60, היה משה גרדון (בנו של שמואל לייב גורדון), שקודם לכן היה מראשי רשת החינוך העברית בפולין "תרבות" וממנהיגי המפלגה הציונית-סוציאליסטית "התאחדות הפועל הצעיר–צעירי ציון" בפולין. מוסד ביאליק מאוגד כחברה לתועלת הציבור. בעשורים האחרונים מכהן בתפקיד המנהל הכללי עמוס יובל.

ססיל רות

ססיל (בצלאל) רות (Cecil Roth; אדר תרנ"ט, 5 במרץ 1899 – י"ז בסיוון תש"ל, 21 ביוני 1970) היה היסטוריון יהודי-בריטי אשר התמחה בתולדות היהודים בכלל ובתקופת הרנסאנס בפרט. רות הציע היסטוריוגרפיה אשר שמה את הדגש על פירות היצירה העיקריים בכל תקופה. בהיסטוריוגרפיה שלו גלומה תפיסת עולם הומניסטית, והדגשת חֵרות האדם וכוח היצירה שלו. רות התפרסם באוסף האמנות היהודית שלו. הוא אחיו הצעיר של חיים יהודה רות.

פילוסופיה - מונחים

המונחים הפילוסופיים נוצרו מאז העת העתיקה ביוונית עתיקה, שפות סינו-טיבטיות, סנסקריט, פאלי, ערבית, לטינית, ומאז העת החדשה בגרמנית, צרפתית ואנגלית. לרוב, השפה המקורית בה נטבעו לראשונה היא השפה בה הם כונו בהמשך לאורך ההיסטוריה האקדמית. חלק מהמושגים קיבלו מובנים נוספים על ידי הוגים שחידשו אותם או השתמשו בהם.

מונחים פילוסופיים הופיעו בעברית בספרות הולכת וגדלה של כתבים מקוריים ומתורגמים מאז תחיית הלשון העברית. למרות זאת, עד כה לא הוסכם על תרגום מקובל למונחים בסיסיים רבים. ועדת המינוח של האקדמיה ללשון העברית הוציאה לאור מספר מילוני מונחים, אולם עבודתה בתחום הפילוסופיה נמשכת שנים רבות ועדיין לא נסתיימה. יחד עם זאת, מונחים רבים השתרשו בשפה העברית, אם על פי המקובל באקדמיה ואם בתרגומים של חיבורים פילוסופיים מקוריים.

המונחים בערך זה ממויינים על פי:

סדר האלפבית

תחומים

פילוסופים

פילוסופיה יהודית - מונחים

הפילוסופיה היהודית ומונחיה נוצרו במפגש המתמשך שבין הוגי הדעות וחכמי היהדות, עם הפילוסופיה של תקופתם. עולם הרעיונות היהודית עד תקופת בית שני התייסד על הנבואה ועל החיבורים שנערכו ונאספו לתנ"ך, עד חתימתו. תפיסת העולם היהודית שאבה את סמכותה המוסרית והמשפטית מדבר האל הנאמר לאדם, ולא מן ההיגיון הפילוסופי, כפי שהתגבש בתרבות האנושית, בראשונה בדמותה של פילוסופיה היוונית. המפגש והשיח הפילוסופי, בין חכמי היהדות לבין הפילוסופים ומשנתם נערך למעשה מאז שהופצה פילוסופיה בארץ ישראל ובתפוצות. המפגש, אשר כלל עימות, הפנמה והטמעה, ויצירת מונחים עבריים חדשים מותאמים או הולמים את פילוסופיה העדכנית בארצות מושבם של היהודים, התגבר בימי הביניים. בעת החדשה יצרו פילוסופים והוגי דעות יהודים, בשימוש במנעד מקורות ומרחבי תרבות, מסורתיים ובני זמנם.

חלק מהמונחים העבריים, הומצאו וסוגלו אם כן למונחים לועזיים במשנות פילוסופיות, הגויות ותפיסות עולם, שנאמרו בעל פה או נמסרו בחיבורים כתובים, בשפות: בעת העתיקה ביוונית ולטינית, בימי הביניים באיטלקית, ספרדית וערבית, ובעת החדשה בגרמנית, צרפתית, רוסית ואנגלית; ובחלק אחר הוצק תוכן חדש אל מונחים עבריים מקוריים, שנלקחו מהלשון המקראית או לשון חז"ל.

פרס טשרניחובסקי

פרס טשרניחובסקי לתרגום מופת הוא פרס המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו. הפרס נקרא על שם המשורר שאול טשרניחובסקי, בהתאם להחלטת מועצת העיר משנת 1942. טשרניחובסקי השתתף בניסוח תקנון הפרס ואף נכח בחלוקתו הראשונה בשנת תש"ג-1943.

הפרס מחולק לשניים: פרס אחד לתרגום מופת בשטח הספרות יפה, והפרס האחר לתרגום מהספרות המדעית.

בעקבות רפורמה בחלוקת הפרסים העירוניים של העירייה, הפרס מחולק מדי שנתיים.

רות (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

שמואל אלכסנדר

שמואל אלכסנדר (6 בינואר 1859, סידני אוסטרליה - 13 בספטמבר 1938, מנצ'סטר אנגליה), היה פילוסוף אנגלי ממוצא יהודי, פרופסור באוניברסיטת מנצ'סטר, חבר באקדמיה הבריטית, נושא אות הכבוד של מסדר ההצטיינות וחבר המועצה האקדמית של האוניברסיטה העברית בירושלים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.