חיים בר-לב

חיים בר-לב (ברוצלבסקי), (16 בנובמבר 19247 במאי 1994) היה הרמטכ"ל השמיני של צבא הגנה לישראל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חיים בר-לב
Haim Bar-Lev
בר לב, 1961
מקום קבורה בית הקברות מורשה, רמת השרון
תאריך עלייה 1939
השתייכות
תקופת שירות 19421972, 1973
דרגה רב-אלוף  רב-אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
ליל הגשרים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
הנצחה
מחנה בר-לב, פארק תעשיות בר לב, דרך בר-לב
חיים בר-לב
לידה וינה
פטירה תל־אביב–יפו
מדינה ישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת קולומביה
סיעה המערך
שר המסחר והתעשייה ה־10
5 במרץ 197220 ביוני 1977
(5 שנים ו-15 שבועות)
שר הפיתוח ה־9
10 במרץ 19743 ביוני 1974
(12 שבועות ויומיים)
שר המשטרה
13 בספטמבר 198415 במרץ 1990
(5 שנים ו-26 שבועות)
חבר הכנסת
13 ביוני 197713 ביולי 1992
(15 שנים)
כנסות 9, 10, 11, 12
שגריר ישראל ברוסיה ה־9
19927 במאי 1994

ביוגרפיה

HaimBarLev1948
חיים בר-לב ב-1948
PikiWiki Israel 28904 Israel Defense Forces
מימין לשמאל, עמנואל שקד, דוד אלעזר וחיים בר-לב בסיור לאורך גדר המערכת בעמק הירדן, 1968/1967

חיים ברוצלבסקי נולד ב-1924 בווינה שבאוסטריה, לדבורה בת יצחק וילקונסקי ומנחם ברוצלבסקי, כילד האמצעי מבין שלושה. בגיל 4 היגר עם משפחתו לעיר זאגרב, שביוגוסלביה (כיום בקרואטיה), שם גדל. היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר". אביו נמנה עם בכירי תעשיית הטקסטיל ביוגוסלביה. בנערותו רצה להיות וטרינר. בשנת 1939, בגיל 14, עלה לבדו לארץ ישראל. בארץ למד במקווה ישראל. שנתיים לאחר מכן עלו גם שאר בני משפחתו.

קריירה צבאית

בשנת 1942 התגייס לפלמ"ח וזכה לכינוי "כידוני" או "הכידון"[1]. שימש מפקד כיתה בנען ומפקד מחלקה ברמת הכובש ובבית הערבה. בשנת 1946 התמנה למפקד פלוגה ד' בפלמ"ח[2], ופיקד על הפעולה לפיצוץ גשר אלנבי[3] במסגרת ליל הגשרים[4]. ב-1947 התמנה למפקד הגדוד השמיני של הפלמ"ח שהשתייך לחטיבת הנגב ומפקדתו הייתה בצאלים[5]. שנה אחר כך התמנה לקצין המבצעים של החטיבה. באותה שנה פיקד על הגדוד התשיעי של חטיבת הנגב במבצע חורב במלחמת העצמאות. במהלך מבצע זה כבש הגדוד בפיקודו את מתחם אום כתף, מוצב שהשתרע לאורך של 3.5 קילומטר, במהלך קרב קשה שנמשך במשך לילה שלם, וכלל שורה של הסתערויות על המתחם המצרי. בהתאם לתוכנית שהגה בר-לב[6] הצליחה פלוגה מן הגדוד השביעי בפיקוד אברהם אדן לכבוש את המוצב, לאחר שהפתיעה את מגיניו ותקפה את המוצב מכיוון המצוק שנחשב בלתי עביר, ולאחר מכן חבר לגדודו של בר-לב[7].

בעקבות השתתפותו בכנס הפלמ"ח ב-1949, בניגוד לפקודות, הועמד בר-לב לדין משמעתי וקיבל נזיפה חמורה מהרמטכ"ל יעקב דורי[8]. ב-1952 מונה בר-לב לראש מטה פיקוד הצפון וב-1954 פיקד על חטיבת גבעתי הראשונה, ב-1955 הוטל עליו תכנון מבצע להסרת הסגר שהטילו המצרים על ים סוף ובר-לב נתן לו את שם הקוד "עומר" על שם בנו. בהכנות למבצע התגלה שחסר מידע על עבירות הצירים ולשם כך יצא לפועל בפיקודו של בר-לב מבצע ירקון, סיור מקדים שנועד לבחון את צירי הגישה בסיני, הסיור עלה בהצלחה אך מבצע עומר נדחה. בר-לב נשלח לקורס מפקדי גדודים באנגליה יחד עם אברהם יפה ובשובו ב-1956 מונה לראש מחלקת ההדרכה. במבצע סיני קבל מינוי חירום של מפקד חטיבה 27, חטיבת מילואים באוגדה 77, אחת משתי האוגדות הראשונות של צה"ל שהוקמה זמן קצר קודם למערכה. ביולי 1957 מונה למפקד גייסות השריון ובאוקטובר 1958 קודם לדרגת אלוף. ב-1961 יצא בר-לב ללימודי מנהל עסקים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. ב-1964 חזר לתפקיד ראש אג"ם במטה הכללי וב-1967 מונה לסגן הרמטכ"ל. בשנות ה-60 עבר בר-לב קורס טיס מקוצר למטוס קל, בדומה לקציני צה"ל בכירים אחרים באותה תקופה.

בשנת 1968 התמנה לרמטכ"ל. בעקבות פעילות מלחמתית לאורך תעלת סואץ בחודשים ספטמבר-אוקטובר 1968, בנתה ישראל לאורך התעלה קו המעוזים שבו כשלושים מוצבים מבוצרים, עמידים בפני התקפות ארטילריה. מערך הגנה זה תוכנן בידי אלוף פיקוד הדרום, ישעיהו גביש, ומפקד הכוחות המשוריינים בסיני (עוצבת סיני), אלוף אברהם אדן, ונקרא בשם "קו בר-לב", על-שם הרמטכ"ל, שתמך בהקמתו. בהמשך כהונתו כרמטכ"ל פיקד על צה"ל במלחמת ההתשה[9], ובכלל זה במבצעים: פעולת כראמה, מבצע הלם, מבצע רודוס, מבצע תרנגול 53, מבצעי פריחה, מבצע ויקטוריה, מבצע בולמוס 5, מבצע קשת אווירי, מבצע קיתון 10, מבצע רביב, הפשיטה על האי גרין[10], מבצעי בוסתן ושיער 265. המלחמה הסתיימה בהפסקת אש ב-7 באוגוסט 1970. בתחילת 1972 סיים את שירותו בצה"ל ופנה לקריירה פוליטית (להלן).

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ב-6 באוקטובר 1973 חזר לשירות מילואים פעיל בדרגת רב-אלוף[11] (במקביל להיותו שר בממשלה). בימיה הראשונים של המלחמה היה יועץ לאלוף פיקוד הצפון, יצחק חופי, וב-10 באוקטובר מונה למפקד חזית הדרום, בעקבות תפקודו הכושל של אלוף פיקוד הדרום, שמואל גונן (גורודיש), בימי הלחימה הראשונים. הצליח לייצב את החזית, והרים תרומה חשובה לבלימת המתקפה המצרית ולמעבר למתקפה.

קריירה פוליטית ודיפלומטית

ב-5 במרץ 1972 התמנה לשר המסחר והתעשייה וכיהן בממשלות גולדה מאיר ויצחק רבין, אף שלא היה חבר כנסת.

בשנת 1977 נבחר לכנסת התשיעית מטעם המערך, וכיהן בכנסת עד 1992. בשנים 1978 עד 1984 כיהן כמזכ"ל מפלגת העבודה. בר-לב כיהן כשר המשטרה בין השנים 19841990 בתקופת ממשלות האחדות הלאומית של שמעון פרס ויצחק שמיר, ופרש יחד עם שרי מפלגת העבודה מן הממשלה ב-15 במרץ 1990. לאחר ניצחון מפלגת העבודה בראשות רבין בשנת 1992 מונה לשגריר ישראל בחבר המדינות, וכיהן בתפקיד עד לפטירתו ב-7 במאי 1994 ממחלת ניוון שרירים[12]. נטמן בבית הקברות מורשה ברמת השרון.

חייו האישיים

נישא ב-1949 לתמר בתו של ישראל מהרשק, חברת הפלמ"ח, ואב לבת ובן, בנו הוא אל"ם (מיל.) עמר בר-לב, בעברו מפקד סיירת מטכ"ל וחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.

בר-לב היה ידוע בדיבורו האיטי והשקול ובקור רוחו. בתקופת הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים, כשרבים בצמרת הצבאית והמדינית חששו מפני תוצאות המלחמה הצפויה, הוא אמר על תוצאותיה, הצפויות לדעתו כאשר חזר מביקורו המדיני בצרפת, את האימרה המפורסמת "נכה אותם חזק, מהר ובאופן אלגנטי"[13].

הנצחה

על שמו של בר-לב נקראו מטה זרוע היבשה, הסמוך לקריית מלאכי, פארק תעשיות בר לב ליד מושב אחיהוד, רחובות רבים בערי ישראל (כגון דרך בר-לב בירושלים), גינה בחולון, בית ספר מקיף ח' בראשון לציון, בית חינוך (יסודי) בפתח תקווה וחטיבת ביניים בכפר סבא.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מאמרים פרי עטו
PikiWiki Israel 20824 The Palmach

חיים בר-לב (משמאל), במסדר גדודי לפני יציאה למבצע חורב

Israeli and Egyptian Generals Meet in Sinai - Flickr - Israel Defense Forces

רא"ל חיים בר-לב (משמאל) נפגש עם גנרל מצרי לאחר מלחמת יום הכיפורים

הערות שוליים

  1. ^ כרמית גיא, "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמוד 29.
  2. ^ נתן שחם, "שלום חברים", הוצאת דביר, 2004, עמודים 150–157.
  3. ^ כרמית גיא, "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמודים 37–39.
  4. ^ מאיר פעיל, אברהם זהר ועזריאל רונן, פלמ"ח: פלוגות המחץ של ה"הגנה", 1941–1949, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון ועמותת גלילי, 2008, עמודים 155–162.
  5. ^ כרמית גיא, "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמודים 46–56.
  6. ^ אלישיב שמשי, "בכוח התחבולה", הוצאת משרד הביטחון, 1995, עמודים 145–146.
  7. ^ כרמית גיא, "בר-לב ביוגרפיה", תל אביב: הוצאת עם עובד, 1998, עמודים 70–71.
  8. ^ פרוטוקול הדיון המשפטי, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
  9. ^ אורי שגיא, אורות בערפל. תל אביב, ידיעות אחרונות, 1998, עמודים 133–134.
  10. ^ פנחס וולף, "יכול להיות שלא נחזור, אבל לפחות נעשה את זה כמו גברים", במחנה, ‏ 20 ביולי 2007, כפי שהועלה באתר "פרש".
  11. ^ עמוס רגב, ‏הצדעה מאוחרת, באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2010
  12. ^ מרדכי חיימוביץ, קרב בר-לב: האמת על מותו של הרמטכ"ל, באתר nrg‏, 28 במאי 2009
  13. ^ חד, חלק, אלגנטי, אתר יד שריון
16 בנובמבר

16 בנובמבר הוא היום ה-320 בשנה בלוח הגרגוריאני (321 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 45 ימים.

7 במאי

7 במאי הוא היום ה-127 בשנה (128 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 238 ימים.

אזור התעשייה אלון תבור

אזור התעשייה אלון תבור הוא אזור תעשייה השוכן בתחומי מועצה אזורית עמק יזרעאל, בין עפולה לכפר תבור, מדרום-מזרח לכביש 65.

אזור התעשייה תוכנן החל משנת 1976 במסגרת מדיניות משרד התעשייה והמסחר, בראשות השר חיים בר לב, לתכנן אזורי תעשייה אזוריים בין היישובים, במקום אזורי תעשייה הצמודים לכל יישוב.

אזור התעשייה היה בשלבי הקמה בשנת 1987. הוא תוכנן באופן ייחודי עבור מפעלים הזקוקים לפתרונות בנושא מניעת מפגעים אקולוגיים.

באפריל 2000 הוקמה מינהלת אזורי התעשייה "יזרעאל-עפולה", כשותפות בין עיריית עפולה והמועצה האזורית עמק יזרעאל, בסיוע המינהל לאזורי פיתוח של משרד התמ"ס. המינהלת מאגדת את אזור התעשייה אלון תבור ואזורי התעשייה "עפולה צפון" ו"עפולה דרום".

מפעלים בולטים באזור התעשייה אלון תבור הם תחנת הכוח אלון תבור של חברת החשמל לישראל, מחלבת אלון תבור של "תנובה" ומפעל רושדי תעשיות מזון.

אזור תעשייה

אזור תעשייה הוא אזור, לרוב ביישובים עירוניים ולעיתים גם ביישובים קטנים, המיועד למפעלי תעשייה, בתי מלאכה, מוסכים וכדומה, ועסקים המשרתים מפעלים אלה, כגון מסעדות.

בהקמת אזור תעשייה נדרשת תשומת לב מיוחדת לטיפול במטרדי רעש וזיהום המאפיינים תעשייה כבדה.

אלוף

אלוף היא דרגת קצונה צבאית בכירה, השנייה בחשיבותה בסדר ההיררכי בצבא ההגנה לישראל. דרגה זו מקבילה לדרגת מייג'ור גנרל ("גנרל שני כוכבים") הנהוגה ברוב צבאות העולם. כמו כן, המונח "אלוף" משמש בכל חמש דרגות הקצונה הבכירות בצה"ל (בדומה לשימוש במונח "גנרל") – דרגת סגן־אלוף (סא"ל), אלוף־משנה (אל"ם), תת־אלוף (תא"ל), אלוף ורב־אלוף (רא"ל).

אסא קדמוני

אסא קדמוני (מרץ 1942 - 7 בפברואר 1999) היה קצין צה"ל שקיבל את עיטור הגבורה, העיטור הגבוה ביותר בצה"ל, על שבלם את הכוחות המצריים במשך ארבע שעות בקרב סרפאום במלחמת יום הכיפורים, עד להגעת תגבורת. לאחר המלחמה היה פעיל תקופה קצרה יחד עם מוטי אשכנזי במחאה נגד ראשי המדינה בעקבות מחדלי יום כיפור, ובעיקר נגד חיים בר-לב.

דוד אלעזר

דוד אלעזר ("דדוֹ"; 27 באוגוסט 1925 – 15 באפריל 1976, ט"ו בניסן ה'תשל"ו) היה איש צבא ישראלי, מפקד פיקוד הצפון במלחמת ששת הימים והרמטכ"ל התשיעי בזמן מלחמת יום הכיפורים.

המערך

המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת (המערך השני) היה רשימה משותפת וסיעה משותפת בכנסת של שתי מפלגות: מפלגת העבודה ומפ"ם, ואליו הצטרפו בסוף דרכו רצ, הליברלים העצמאים ויחד.

חטיבת הנגב

חטיבת הנגב (במקור חטיבה 12) היא חטיבת מילואים פעילה בצה"ל. הייתה אחת משלוש חטיבות הפלמ"ח ("יפתח" – בצפון, "הראל" – במרכז, "הנגב" – בדרום).

בעת הקמתה התבססה על שלושה גדודים: הגדוד השני בפיקודו של משה נצר שאזור הנגב הצפוני היה תחת אחריותו, הגדוד השביעי במרכז והגדוד השמיני בפיקודו של חיים בר-לב שהיה אחראי על הנגב הדרומי, מאזור נירים במערב ועד לנבטים במזרח. לפני כיבוש באר שבע נוסף לחטיבה גדוד משוריינים, גדוד 9, בפיקודו של ישראל כרמי. החטיבה לחמה באזור הנגב והשתתפה במבצעים אחדים. חטיבת הנגב השתתפה במלחמות ישראל, ממלחמת העצמאות ועד למבצע עופרת יצוקה.

י"ט בחשוון

י"ט בחשוון הוא היום התשעה עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשעה עשר בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. י"ט בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ט חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.

כ"ו באייר

כ"ו באייר הוא היום העשרים ושישה בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושישה בחודש השני

למניין החודשים מניסן. כ"ו באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

ל' בכסלו

ל' בכסלו הוא היום השלושים בחודש השלישי (למניין החודשים מתשרי, שהוא החודש התשיעי למניין החודשים מניסן) בשנה העברית.

תאריך זה קיים בשנים שמוגדרות כ"שלמות" או "כסדרן". בשנים שמוגדרות "חסרות", שהן כ 25.5% של השנים, התאריך למחרת כ"ט בכסלו הוא א' בטבת. על פי הלוח העברי הקבוע, יום זה לעולם לא יחול בימים ראשון, רביעי ושישי.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בל' כסלו היא פרשת מקץ אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת, ביום שני או ביום שלישי, ופרשת ויגש אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי.

מבצע תרנגול 53

מבצע תרנגול 53 הוא מבצע במהלך מלחמת ההתשה, בלילה שבין 26 ו-27 בדצמבר 1969, ובו השתלטו כוחות צה"ל על תחנת מכ"ם מצרית בראס ע'אריב, והביאו את המתקן לישראל. בפעולה השתתפו יחידות מחטיבת הצנחנים (גדוד 50 וסיירת צנחנים) ומחיל האוויר, והיא נחשבת לאחת הפעולות הנועזות והיצירתיות בתולדות צה"ל - "כלקוחה מעולם הסרטים", כך כינה אותה הרמטכ"ל, רב-אלוף חיים בר-לב.

מלחמות ישראל

מיום הקמתה, ידעה מדינת ישראל שבע מלחמות, שתי אינתיפאדות וגלי טרור פלסטיני, והייתה מעורבת במספר רב של מבצעים צבאיים, פעולות תגמול, עימותים צבאיים, וסבבי לחימה, שאינם מוגדרים כמלחמות. כל אלה מהווים את ההיבט הצבאי במכלול המורכב של הסכסוך הישראלי ערבי.

סגן ראש המטה הכללי

סגן הרמטכ"ל הוא סגנו של ראש המטה הכללי של צה"ל. סגן הרמטכ"ל הוא קצין בדרגת אלוף, והוא בעל התפקיד השני בראש מדרג צה"ל.

פארק תעשיות בר-לב

פארק התעשיות בר-לב הוא אזור תעשייה השוכן כקילומטר מזרחית לצומת אחיהוד, סמוך לכביש עכו-צפת. הפארק קרוי על שמו של הרמטכ"ל השמיני, רב-אלוף חיים בר-לב. מנהלת הפארק היא חברת בת של המועצות באזור: מועצה אזורית משגב, מועצה אזורית מטה אשר וכרמיאל.

קו בר-לב

"קו בר-לב" (נקרא גם קו המעוזים) היה מערך מבוצר שבנתה ישראל לאורך תעלת סואץ החל מסוף שנת 1968, לשם הגנה על חיילי צה"ל המשקיפים על הגבול שבין ישראל למצרים לאורך התעלה.

הקו נקרא בפי התקשורת על שמו של הרמטכ"ל באותה עת, חיים בר-לב, ומאז התקבע שמו בפי הציבור. המוצבים שלאורכו נקראו "מעוזים", והמוצבים העורפיים שנמצאו כ-10 ק"מ מזרחה נקראו "תעוזים". במלחמת יום הכיפורים התמוטט הקו הראשון של המערך - כאשר כל המוצבים הסמוכים לתעלה, למעט מוצב בודפשט, נכבשו.

ראש המטה הכללי

ראש המטה הכללי (או בקיצור: הרמטכ"ל) הוא הדרג הפיקודי העליון בצבא ההגנה לישראל.

ראש המטה הכללי נתון למרות ממשלת ישראל וכפוף ישירות לשר הביטחון. הוא קצין בדרגת רב-אלוף (רא"ל), הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל.

שדרות בר-לב

שדרות בר לב (מכונה גם כביש 1 העירוני) הוא רחוב ראשי ועורק תנועה מרכזי בירושלים, המוביל מאזור מאה שערים לגבעה הצרפתית. הרחוב הוא חלק מציר ארוך יותר שמקשר את מרכז העיר ודרך חברון לשכונות הצפוניות של ירושלים, ומהווה יחד עם דרך חברון ורחובות נוספים חלק מכביש 60 שעובר בירושלים. הרחוב נסלל פחות או יותר לאורך תוואי הקו העירוני שהפריד בין חלקי העיר שבשליטת ישראל וירדן עד למלחמת ששת הימים, ונקרא על שם הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב. החל מחודש אוגוסט 2011, עוברת לכל אורך הרחוב הרכבת הקלה.

חיים ברלב- תבניות ניווט
שרי המשטרה ושרי ביטחון הפנים בממשלות ישראל
שרי המשטרה בכור-שלום שטריתאליהו ששוןשלמה הלל • חיים בר-לב • רוני מילואמשה שחל סמל מדינת ישראל
שרים לביטחון הפנים משה שחלאביגדור קהלנישלמה בן עמיעוזי לנדאוצחי הנגביגדעון עזראאבי דיכטריצחק אהרונוביץ'יריב לויןגלעד ארדן
שרי הפיתוח בממשלות ישראל
דב יוסףמרדכי בנטובגיורא יוספטליוסף אלמוגיחיים יוסף צדוקמשה קולחיים לנדאוחיים גבתי • חיים בר-לב סמל מדינת ישראל
שרי הכלכלה והתעשייה בממשלות ישראל
שרי התעשייה והמסחר
(1948–2003):
פרץ ברנשטייןאליעזר קפלןיעקב גרידב יוסףפרץ נפתליפנחס ספירחיים יוסף צדוקזאב שרףיוסף ספיר • חיים בר-לב • יגאל הורביץגדעון פתאריאל שרוןמשה נסיםמיכה חרישנתן שרנסקירן כהןאהוד ברקדליה איציק סמל מדינת ישראל
שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה
(2003–2013):
דני נוהאהוד אולמרטאלי ישיבנימין בן אליעזרשלום שמחון
שרי הכלכלה
(2013–2016):
נפתלי בנטאריה דרעיבנימין נתניהו
שרי הכלכלה והתעשייה
(2016 ואילך):
משה כחלוןאלי כהן
יושבי ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת
מאיר ארגובזלמן ארןמאיר ארגובדוד הכהןחיים יוסף צדוקיצחק נבוןחיים יוסף צדוקמשה ארנסאליהו בן-אלישרמשה ארנסאבא אבן • חיים בר-לב • אליהו בן-אלישראורי אורחגי מירוםעוזי לנדאודוד מגןדן מרידורחיים רמוןיובל שטייניץצחי הנגבישאול מופזרוני בר-אוןאביגדור ליברמןזאב אלקיןיריב לויןצחי הנגביאבי דיכטר
שגרירי ישראל במוסקבה ישראל ברית המועצות רוסיה
גולדה מאירמרדכי נמירשמואל אלישיביוסף אבידראריה הראליוסף תקועכתריאל כ"ץאריה לוין • חיים בר-לב • עליזה שנהרצבי מגן • נתן מירון • ארקדי מילמן • אנה אזרידורית גולנדרצבי חפץגרי קורן
ראשי המטה הכללי של צה"ל
יעקב דורייגאל ידיןמרדכי מקלףמשה דייןחיים לסקובצבי צוריצחק רבין • חיים בר-לב • דוד אלעזרמרדכי גוררפאל איתןמשה לוידן שומרוןאהוד ברקאמנון ליפקין-שחקשאול מופזמשה יעלוןדני חלוץגבי אשכנזיבני גנץגדי איזנקוטאביב כוכבי דגל הרמטכ"ל
סגני ראשי המטה הכללי של צה"ל
צבי איילוןמרדכי מקלףחיים לסקובצבי צוריצחק רבין • חיים בר-לב • ישראל טליקותיאל אדםמשה לוידוד עברידן שומרוןאמיר דרוריאהוד ברקאמנון ליפקין-שחקמתן וילנאישאול מופזעוזי דייןמשה יעלוןגבי אשכנזידני חלוץמשה קפלינסקידן הראלבני גנץיאיר נוהגדי איזנקוטיאיר גולןאביב כוכביאייל זמיר
ראשי אגף המטה הכללי (אג"ם) ואגף המבצעים (אמ"ץ)
ראשי אג"ם יגאל ידיןמרדכי מקלףמשה דייןיוסף אבידרמאיר עמיתחיים לסקובצבי צורמאיר זורעיצחק רבין • חיים בר-לב • עזר ויצמןדוד אלעזרישראל טלרחבעם זאבייצחק חופיהרצל שפיריקותיאל אדםרפאל איתןמשה לוידוד עברידן שומרוןאמיר דרוריאהוד ברקאמנון ליפקין-שחקמתן וילנאישאול מופזעוזי דיין
ראשי אמ"ץ דני חלוץגיורא איילנדדן הראלישראל זיוגדי איזנקוטטל רוסויעקב איישיואב הר אבןניצן אלוןאהרון חליוה
מפקדי חיל השריון תג חיל השריון.svg
מפקדי גייסות השריון יצחק פונדקחיים לסקובמאיר זורעאורי בן ארי • חיים בר-לב • דוד אלעזרישראל טלאברהם אדןמשה פלדאמנון רשףמשה בר כוכבא
קציני שריון ראשיים (קשנ"ר) שאול יפהמשה בר-תקווהמנחם מרוןמרדכי ציפוריעמי מורגעמוס כץיוסי בן-חנןיצחק רביןאמי פלנטדוביק טלמאיר גחטןאודי שניאביגדור קלייןסמי תורג'מןחלוצי רודויאגאי יחזקאליגאל סלוביקעפר צפרירשמואל אולנסקיגיא חסוןאוהד נג'מה
מפקדי עוצבת המפץ Logo-ugda-319.png
מישאל שחםיהודה ואלך • חיים בר-לב • יוסף גבעישעיהו גבישאריאל שרוןיצחק חופימשה פלדמנחם מרוןאברהם ברעםחיים נדלגיורא חייקהחגי כהןמאיר דגןמאיר זמיראמי פלנטדב רוזנטלצבי גנדלמןגרשון הכהןדן הראל • מתי לשם • יעקב איישיואב הר אבןתמיר הימןמוני כץיעקב בנג'ועודד בסיוקנדב לוטן
ראשי אגף, מחלקת וחטיבת ההדרכה
אליהו בן חורחיים לסקובמאיר זורעיצחק רבין • חיים בר-לב • אברהם יפהמאיר זורעיוסף גבעצבי זמירישעיהו גבישאריאל שרוןיצחק חופישמואל גונןמנחם מרוןאברהם רותםאמיר דרוריאורי שמחונייוסי פלדיצחק מרדכידורון רוביןיעקב אורדורון אלמוגגרשון הכהןמאיר כליפידן ביטוןאלי רייטרתמיר ידעיתמיר הימןמוטי ברוך
מפקדי חטיבת כרמלי Brigade carmeli.png
משה כרמלמרדכי מקלףמקסים כהןצבי גרמןיחזקאל פנטנחמיה ברושצבי גרמן • חיים בר-לב • משה נצרישעיהו גבישיובל נאמןצבי זמירדן לנריהונתן דותןרם רוןחיים אבינועםיונה אפרתיהודה גבישעמנואל שקדיעקב אלעזרייוסף קסטלאורי שמחונייחזקאל רבידדוד כהןאליעזר רםיצחק זמירעמוס קוצרשמואל ארדצבי פולגגבי אופירעדי אדירי • אלישע ילין • רפי כפרי • גדי איזנקוטשמואל זכאישמואל אביבימשה נידםיואלי אוראילן אטיאסהושע פרידמן בן-שלוםדודי אוברמןפיני יוסףארז אלקבץ

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.