חיים ביינארט

חיים בּיינארט (Beinart;‏ 14 בנובמבר 191716 בפברואר 2010) היה היסטוריון ישראלי, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל שבאוניברסיטה העברית בירושלים, וחתן פרס ישראל לשנת ה'תשנ"א. ביינארט נמנה עם גדולי החוקרים של יהדות ספרד בימי הביניים.

חיים בּיינארט
Beinart
ענף מדעי היסטוריה
מדינה ארץ ישראל
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל לשנת ה'תשנ"א
תרומות עיקריות
חקר יהדות ספרד בימי הביניים

ביוגרפיה

ראשית חייו

חיים ביינארט נולד ב-1917 בעיר פסקוב שברוסיה לשיינה דבורה (סוניה) לבית זרחין, ילידת דווינסק, וליוסף אריה (לייב) ביינארט, יליד העיירה גלזמנקה (כיום גוסטיני; Gostini). בשנת 1937, לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיון העברי בריגה, עלה לארץ ישראל, והחל ללמוד באוניברסיטה העברית.

ביינארט הצטרף לאצ"ל והיה אחראי על שירות הידיעות של הארגון בירושלים (כינויו היה "אוריה"). בסוף 1943 פרש מפעילות באצ"ל. בתקופת הסזון, ב-8 בינואר 1945, בעת שהלך לביתו, נחטף בידי שלושה גברים, הוסע במכונית לעמק יזרעאל, ונחקר על מחסני נשק של האצ"ל בירושלים ועל מקום מגוריו של מנחם בגין. ביינארט ענה שפרש מהאצ"ל שנה קודם לכן, ולכן אינו יודע לענות, וכעבור שלושה שבועות שוחרר.[1]

חייו האקדמיים ופועלו

בשנת 1955 הגיש ביינארט את עבודת הדיסרטציה שלו לגדול חוקרי יהדות ספרד בימי הביניים, פרופסור יצחק בער באוניברסיטה העברית בירושלים בנושא: "המשפטים מטעם האינקוויזיציה בטולדו נגד המתייהדים בתקופת הגירוש ובדורות הראשונים לאחר הגירוש".

ביינארט היה אחד מהעורכים והכותבים העיקריים של האנציקלופדיה המקראית. הוא כתב עשרות ערכים באנציקלופדיה יודאיקה באנגלית ובאנציקלופדיה העברית, והקים את סדרת הספרים Hispania Judaica, שבמסגרתה ראו אור מספר כרכים ונועדה להוות חיבור גאוגרפי-היסטורי מקיף של היהודים בחצי האי האיברי, שאת אושיותיו התווה במאמריו באנציקלופדיה העברית וביודאיקה.

ביינארט זכה בפרסים רבים בישראל ובחו"ל, ובהם פרס יצחק בן-צבי (1978), פרס שלוש התרבויות, ספרד (1986), תואר דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת קומפלוטנסה של מדריד (1989), פרס ישראל לשנת תשנ"א ופרס רוטשילד (2004). הוא היה חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וב-1986 הוא נבחר לחברה לימי הביניים של אמריקה [2] בוולפסון קולג' שבאוקספורד. חבר בכתובים באקדמיה המלכותית להיסטוריה של ספרד ובאקדמיה המקסיקנית לתרבות, היה מדען-חבר במכון ללימודים מתקדמים שליד אוניברסיטת פרינסטון, חבר כבוד במכון אריאס מונטאנו במדריד ונציג המועצה המדעית העליונה של ספרד בירושלים; חבר קבוע בפטרונט של המוזיאון לתרבות יהודי ספרד בטולידו. בשנים 1969-1973 שימש כדיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והיה ממייסדי האוניברסיטה. כמו כן שימש יו"ר הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס באוניברסיטה העברית.

ביינארט חקר את תולדות יהדות ספרד בימי הביניים מראשיתה ועד למשברים שפקדו אותה בין גזירות קנ"א (1391) לגירוש בשנת רנ"ב (1492). רוב מחקרו עוסקים במאה השנים האחרונות לפני גירוש ספרד. ביינארט המשיך לתאר את הפזורה היהודית של גולי ספרד במאות השנים הראשונות שלאחר הגירוש בצרפת, באנגליה ובאיטליה.

כל ספריו מתבססים על חומר ראשוני חדש, שאותו גילה בעצמו בחיפושיו בארכיונים השונים, והוא מנתח בדיוק מדעי, בפרטנות וברוחב יריעה.

מחקריו

במחקריו מקיף ביינארט את פעילות בתי הדין של האינקוויזיציה בקורדובה, בטולדו, באיים הקנריים ובאקסטרמדורה. הוא מאיר ומבאר את דמויותיהם המורכבות של 'נוצרים חדשים' ואנוסים מאצולת החברה, עבור במעמד הבינוני וכלה בעם הפשוט. הוא משרטט את תווי אישיותן ומעשיהן של הנשים האנוסות. ביינארט מנתח את פעילותה של האינקוויזיציה הספרדית שנוסדה כנגד התיהדותם של האנוסים. הוא מתעמק בצמיחתה ובפעולותיה במיוחד בראשיתה מתוך יעודה הדתי, שהוא טיהור ספרד מכפירה.

אנוסים בדין האינקוויזיציה

ספר שיצא לאור בשנת תשכ"ה ותורגם לאנגלית ולספרדית. הוא ספר יסוד ובו מבוא לדרך הפעולה של כל בתי הדין של האינקוויזיציה הספרדית, דרך תיאור פעולת האינקוויזציה בבית הדין של העיירה סיאודד ריאל.

רשימות בית דין האינקוויזציה בסיאודד ריאל

זהו המפעל המדעי המקיף והמעמיק ביותר על האינקוויזיציה הספרדית שיצא עד כה וחובק ארבעה כרכים. הוא תיאר שבעים וחמישה תיקים של אנוסים בבתי הדין של סיאודיד ריאל, כמו כן תיאר שישים ושבעה משפטים נגד אנוסים אשר תיקיהם לא נשתמרו. לכל משפט צירף מבוא, תיאור מדוקדק של מהלכו, הערות, פרשנות ורשימה ביבליוגרפית. פרט לכך הוסיף ביינארט כמאה וחמישים מסמכים אודות סיאודד ריאל ואנוסיה וערכים ביוגרפיים על כל הדמויות הקשורות לפעולתה של האינקוויזציה שם. בתיקי בתי הדין בעיירה מוזכרים כשבע מאות אנוסים. זוהי היסטוריה של עדת האנוסים הזו מראשיתה ועד לשנת 1527.

טרוחיליו, קהילה יהודית באקסטרמדורה, ערב גירוש יהודי ספרד

ספרו על יהודי טרוחיליו ערב הגירוש, מתווה את תוי ההיכר וההיסטוריה שאפיינו את העיירה הקטנה ומפרט את היחסים המורכבים שנרקמו בין היהודים לאנוסים ערב הגירוש.

ספריו

  • The Expulsion of the Jews from Spain/ Haim Beinart; translated by Jeffrey M. Green. Oxford: Portlanmd, Or.: 2002
  • פרקי ספרד. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ח 1998.
  • גירוש ספרד. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ה 1994.

* Los judíos en España/ Haim Beinart. 2.a ed. Madrid: Mapfre, 1993, 1992

  • אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים. ירושלים: הוצאת כרטא, 1981.
  • Conversos on trial: the inquisition in Ciudad Real/ by Haim Beinart; (translated into English by Yael Guiladi). Jerusalem: Magnes Press, Hebrew University, 1981
  • Trujillo, a jewish community in Extremadura on the ewe of the expulsion from Spain/ by Haim Beinart. Jerusalem: Magnes Press, Hebrew University, 1980
  • היישוב היהודי החדש בספרד רקע, מציאות והערכה/חיים ביינארט; (עורך משה דייוויס). ירושלים: המכון ליהדות זמננו / מדור שפרינצק, האוניברסיטה העברית, תשכ"ט 1969.
  • The records of the inquisition: a source of Jewish and converso history/ by Haim Beinart. Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1967
  • אנוסים בדין האינקויזיציה. תל אביב: עם עובד, תשכ"ה 1965.

ספרים שערך

  • Jewish in Italy: studies dedicated to the memory of U. Cassuto on the 100th anniversary of his birth/ editor: Haim Beinart. Jerusalem: Magnes Press, Hebrew University, 1988
  • Die Juden im christlichen Spanien. Erster Teil. Urkunden und Regesten/ Fritz Baer; with an introduction by the author and selected additional bibliography by H. Beinart. Farnborough, Hants: Gregg International, 1970
  • Moreshet Sefarad: El legado de Sefarad/ editado por Haim Beinart. Jerusalem: Centro Ruth Bressler Para la Investigacion en la Educacion, 1969
  • The records of the inquisition: a source of the Jewish and converso history/ by Haim Beinart. Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1967

ספרי יובל לכבודו

  • Exilio y diáspora: Estudios sobre la historia del pueblo judío en homenaje al profesor Haim Beinart, editors: Aharon Mirsky, Avraham Grossman, Yosef Kaplan; Jerusalem: Centro Ruth Bressler Para la Investigacion en la Educacion, 1969

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יהודה לפידות, סזון: חטיפת חיים ביינארט, באתר "דעת"
  2. ^ Medieval Academy of America, CORRESPONDING FELLOWS
1991 במדע

ערך מורחב – 1991

ביינרט

ביינרט (לעיתים נכתב ביינארט) הוא שם משפחה

האם התכוונתם ל...

בלמאסדה

בלמאסדה (בסקית: Balmaseda) היא עיירה ספרדית בחבל הבסקים.

בלמאסדה ממוקמת כ-30 קילומטר דרומית מערבית מבילבאו, בירת נפת ביסקאיה. אוכלוסייתה 7,583 תושבים (2011) ושטחה 340 קמ"ר. העיירה מהווה מרכז לתעשיות רהיטים ופלדה.

בנימין מזר

בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar;‏ 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

גזירות קנ"א

גזירות קנ"א הן כינוי לפוגרומים שביצעו נוצרים קתולים נגד יהודים בספרד בשנת ה'קנ"א (1391). רבים מהיהודים לא עמדו בכפייה להתנצר, ונטשו את אמונתם. עם שוך הפרעות מינתה הממשלה ועדות חקירה, אך לא נקטה פעולות של ממש נגד הפורעים, שחלקם נמנו עם השכבות הנכבדות. גזירות 1391 פתחו תקופה של לחץ כבד על יהדות ספרד להתנצר, ועד לוויכוח טורטוסה ב-1414 ואחריו התנצרו בין 33% ל-60% מתוכה, כשהם יוצרים אוכלוסיית מראנוס עצומה. המומרים נותרו כיחידה חברתית מובחנת שהוסיפה לעורר את חשד וקנאת "הנוצרים הישנים."

גירוש ספרד

גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה בשנת 1492 ה'רנ"ב של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר. גירוש בתנאים שונים מעט הוחל חמש שנים מאוחר יותר, בשנת 1497 ה'רנ"ז, על יהודי פורטוגל. עוד שנה אחר כך, בשנת 1498 ה'רנ"ח, גורשו גם יהודי ממלכת נווארה.

הגירוש התבצע מכח צו שנחתם בידי פרדיננד השני מלך ארגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה, ב-31 במרץ 1492 ופורסם ב-29 באפריל, ג' בניסן הרנ"ב. נאסרה בחוק ישיבתם של יהודים בקסטיליה ואראגון, והם הועמדו בפני הברירה להתנצר או לעזוב עד ל-31 ביולי, ז' באב ה'רנ"ב. חלק גדול מהיהודים העדיפו להתנצר לפחות למראית עין, ונותרו בספרד יחד עם מאות אלפי "נוצרים חדשים" או "מראנוס", צאצאי יהודים שהתנצרו במאה הקודמת מאז גזירות קנ"א אך לא נטמעו בחברה הספרדית הכללית שהוסיפה לנהוג בהם בחשד מסוים. רבים מהמומרים הוסיפו לקיים את יהדותם בסתר כאנוסים. אף כי אין אפשרות להעריכו במדויק, רוב ההיסטוריונים אומדים את מספר המגורשים מספרד ב-1492 בין 40,000 ל-160,000 נפש. המגורשים עזבו את ספרד לארצות השוכנות לחופי הים התיכון אל צפון אפריקה ולאימפריה העות'מאנית, ובגלים למערב ומרכז אירופה.

הצו שיקף מדיניות של הכתר הספרדי שביקש ליצור חברה נוצרית אחידה, ללא מיעוטים דתיים. במקביל לגירוש היהודים פעלו השלטונות גם לדחיקת המוסלמים מספרד. לאחר סידרה של גירושי מוסלמים מאזור גרנדה הוציאה ממלכת קסטיליה בשנת 1502 צו מלכותי המורה למוסלמים בממלכות להתנצר או לעזוב. בעקבות הצו בחרו רבים מהמוסלמים להתנצר לפחות למראית עין והיתר גורשו (המומרים ממוצא מוסלמי התמרדו מספר פעמים והוסיפו לעורר חשש; ב-1609 גורשה אוכלוסייה זו על אף היותה נוצרית להלכה). בשנת 1507 הורחב צו גירוש היהודים על כל תחום השליטה של מלכי ספרד: דרום איטליה, סיציליה וסרדיניה.

גירוש היהודים מספרד סימן את סיומו של פרק בתולדות עם ישראל. הוא הותיר רושם משמעותי בספרות, בשירה, בספרות ההלכה בדורות הבאים ובהתפתחות הקהילות היהודיות שאליהן הגיעו המגורשים מחצי האי האיברי, ומאוחר יותר גם צאצאי האנוסים.

דניאל קארפי

דניאל קארפי (Carpi;‏ 3 באוגוסט 1926 – 3 בדצמבר 2005) היה היסטוריון של יהודי איטליה, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.

ה'תשנ"א

ה'תשנ"א (5751) או בקיצור תשנ"א

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-20 בספטמבר 1990

, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 8 בספטמבר 1991

.המולד של תשרי חל ביום חמישי, 0 שעות ו-258 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים.זו שנה רביעית לשמיטה, ושנת 13 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 11 במחזור השמש ה-206.שנת ה'תשנ"א היא שנת 1,922 לחורבן הבית, ושנת 2,302 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשנ"א 43 שנות עצמאות.

הוצאת כרטא

הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.

יהדות ספרד

יהדות ספרד הייתה הקהילה היהודית שהתקיימה בספרד המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492. שיא תפארתה היה במאות ה-9 ועד ה-13, בתקופה הנקראת תור הזהב, תקופה שציינה את הפריחה התרבותית והכלכלית שלהם ובמהלכה היוותה הארץ את המרכז הדתי, התרבותי והכלכלי של כל יהודי העולם. יהדות ספרד פיתחה מאפיינים ייחודיים שכללו סידור תפילה משלה, נוסח הספרדים ומסורת פסיקת הלכה דומיננטית, שהחלה לכל המאוחר ברבנו חננאל עבור בחכמי תור הזהב ורבי יוסף קארו ועד ימינו, שהשפעתה גם על יתר התפוצות הייתה עצומה (הגיית לשון הקודש המכונה "הברה ספרדית" מקורה עתיק יותר וקודם ליהדות ספרד). בעקבות הגירוש ב-1492 נאלצו היהודים שלא התנצרו להגר לפורטוגל הסמוכה, ממנה גורשו לאחר מכן, למערב אירופה, לאימפריה העות'מאנית, צפון אפריקה, ליתר המזרח התיכון ולאיטליה (חלק מהמגורשים היגרו מאוחר יותר גם לעולם החדש). המגורשים, שבלטו מבחינה תרבותית ודתית, השליטו בהדרגה את מסורותיהם ואת נוסח התפילה שלהם על קהילות יהודי ארצות האסלאם אליהן הצטרפו, כמו המוסתערבים והרומניוטים. כך נוצרה זהות דתית-הלכתית משותפת שבעטייה כונו כולם "ספרדים" בערך מן המאה ה-19 – אף כי ה"ספרדים טהורים" או ה"ספניולים", צאצאי המגורשים שנותרו כקבוצה אתנית והוסיפו לדבר יהודית-ספרדית, היו קבוצה קטנה בהרבה – בהנגדה לעדות הגדולות האחרות שנשתמרו עד התקופה המודרנית, האשכנזים והתימנים.

במדינת ישראל מרבית עולי ארצות האסלאם שמכונים מזרחים מזוהים בדרך כלל גם בשם ספרדים, בשל עברם התרבותי-גאוגרפי הספרדי כשרבים מהם הם גם צאצאים למגורשי ספרד שהתפזרו במדינות הצמודות לים התיכון.

יונתן בן-נחום

יונתן בן נחום (נולד ב-19 באוגוסט 1941) הוא סופר ישראלי.

יוסף קפלן

יוסף קפלן (נולד ב-28 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מופקד על הקתדרה לתולדות עם ישראל ע"ש ברנרד צ'ריק, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והחל מאוגוסט 2013 מכהן כיושב ראש החטיבה למדעי הרוח באקדמיה. בשנים 2009–2013 כיהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות. קפלן הוא חתן פרס ישראל בחקר ההיסטוריה של עם ישראל לשנת 2013.

מיגל פרימו דה ריברה

מיגל פרימו דה ריברה אי אורבאנחה (בספרדית: Miguel Primo de Rivera y Orbaneja;‏ 8 בינואר 1870 - 16 במרץ 1930) היה שליט ספרד בין 1923 ל-1930.

מנחם שטרן

פרופ' מנחם שטרן (5 במרץ 1925 – 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1978 וחתן פרס ישראל להיסטוריה של העם היהודי לשנת תשל"ז.

סרגוסה

סָרָגֿוֹסָה (בספרדית: Zaragoza,‏ IPA‏: [θaɾaˈɣoθa]) היא עיר בצפון-מזרח ספרד, על גדות נהר האברו. היא משמשת כעיר הבירה של הקהילה האוטונומית אראגון, וכן כבירת המחוז שנושא את שמה. בסרגוסה יש כ-650,000 תושבים, נתון שמקנה לה את המקום החמישי בדירוג האזורים העירוניים בספרד. יותר ממחצית מאוכלוסיית אראגון שוכנת בסרגוסה.

סרגוסה שוכנת במרחק כמעט שווה של כ-300 קילומטרים ממדריד, ולנסיה, ברצלונה, בילבאו וטולוז. בזכות מיקומה המרכזי עוברת בה הרכבת המהירה AVE.

פרנמבוקו

פרנמבוקו (Pernambuco) היא מדינה באזור הצפון מזרחי של הפדרציה של ברזיל. היא גובלת מצפון במדינות פאראיבה וסיארה, במערב בפיאואי, מדרום באלגואס ובבאהיה. ממזרח נושק לה האוקיינוס האטלנטי. בירתה היא העיר רסיפה.

פרס יצחק בן-צבי

פרס יצחק בן צבי הוא פרס להיסטוריה המוענק לזכרו של יצחק בן צבי על ידי יד יצחק בן-צבי. הפרס ניתן על ספר מחקר או על מפעל חיים, בשני תחומים - ״תולדות ארץ ישראל ויישובה״ ו״קהילות ישראל במזרח״.

פרס רוטשילד

פרס רוטשילד הוא פרס יוקרתי שמעניקה יד הנדיב מאז שנת 1959 מדי שנתיים.

פרס רוטשילד מחולק בתשע דיסציפלינות: הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי הרוח ומתמטיקה. הפרסים מוענקים אחת לשנתיים אך התחומים מחולקים לשתי קבוצות, כך שכל תחום חוזר על עצמו פעם בארבע שנים, עבור עבודת מחקר מקורית ויוצאת דופן.

המועצה המייעצת לפרס מתמנה לתקופה של ארבע שנים ומורכבת מיושב ראש ושמונה חברים. יושבת ראש הפרס היא פרופסור שפי גולדווסר, המכהנת בתפקיד משנת 2015. חברי המועצה הנוספים, נכון לשנת 2017, הם נציגו של הלורד רוטשילד פרופסור מנחם יערי, נציגתו של ראש ממשלת ישראל דוקטור לאה נס, נציג מועצת הנאמנים של מכון ויצמן למדע פרופסור מוטי הייבלום, נציגת נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופסור מרגלית פינקלברג, נציגת שר החינוך פרופסור מרגלית שילה, נציג חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים ברוך מינקה, נציגת הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון פרופסור עדית קידר ונציג חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב פרופסור נגה אלון. היושבי ראש הקודמים היו ד"ר שניאור זלמן אברמוב (1992-1984), והפרופסורים דן פטינקין (1993-1994), מיכאל ברונו (1996-1995), אילן חת (2002-1997), יהודית בירק (2010-2004), ואיתן קולברג (2015-2011).

רשאים להגיש מועמדים לפרס: ראשי האוניברסיטאות בישראל, דיקני הפקולטות של האוניברסיטאות בישראל, ראשי המחלקות והחוגים הרלוונטיים וחברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן כל אדם שהוענק לו פרס רוטשילד בעבר, ובלבד שיציע מועמד בתחום שבו הוא קיבל את הפרס. בשנת 2012 עומד גובה הפרס על 50,000 דולר לזוכה.

פרעות רינדפלייש

פרעות רינדפלייש היו סדרת פרעות ביהודים שנערכו בדוכסות בוואריה שבאימפריה הרומית הקדושה (כיום שטחי פרנקוניה והפפאלץ העלית) בקיץ 1298, ה'נ"ח. נהרגו בהן למעלה מ-4,000 יהודים והן מציינות את תחילת ההתמוטטות של המרכז היהודי באשכנז בימי הביניים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.