חיים ארלוזורוב

ד"ר חיים (ויקטור) אַרלוֹזוֹרוֹב (23 בפברואר 189916 ביוני 1933) היה מדינאי וכלכלן, מראשי תנועת העבודה בתקופת טרום המדינה וכיהן כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. הוא נרצח בחוף תל אביב.

חיים ארלוזורוב
חיים ארלוזורוב
מקום קבורה ישראל בית הקברות טרומפלדור, תל אביב
Chaim Arlosoroff
ארלוזורוב (במרכז) עם חיים ויצמן (לימינו), משה שרתוק ויצחק בן-צבי (בימין התמונה למעלה) בפגישה עם מנהיגים ערבים במלון המלך דוד, ירושלים, 1933

קורות חייו

תחילת דרכו

חיים ארלוזורוב נולד בשנת 1899 ברומני שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (בשטח אוקראינה) ללסקה ׁׁ(Laska) בת שלמה טובולובסקי, והרב שאול ארלוזורוב, שהיה רב וסוחר בעץ ובתבואה ובנו של הרב אליעזר ארלוזורוב (-נכתב במקור: אַרלאָזאָראָוו), רב העיר רומני במחוז פולטובה, מחבר ספר "הגהות אליעזר".[1] אביו של חיים היה נצר לשושלת מפורסמת של רבנים. מגיל שש לימדה אותו מורה-אומנת פרטית את השפה הגרמנית. לאחר הפוגרומים של שנת 1905 עברה משפחתו לפרוסיה המזרחית, שאז הייתה חלק מן הקיסרות הגרמנית. הוא למד בבית ספר גרמני בעיר קניגסברג, לשם עברו הוריו. אביו יצא לרוסיה לענייני מסחר ולא יכול היה לשוב למשפחתו עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה. חיים ומשפחתו לא הורשו להישאר בקניגסברג עקב מוצאם הרוסי וכולם עברו לברלין. אביו חלה ונפטר בפטרוגראד לפני שיכול היה לשוב אל משפחתו. ארלוזורוב התעניין בנעוריו בשירה ובספרות הקלאסית והתחיל בכתיבת שירים בגרמנית (כמה מהם תורגמו לעברית מאוחר יותר). כמו כן הוא נחשף באותה עת לתנועה הציונית. ארלוזורוב המשיך את לימודיו בגימנסיה ריאלית בברלין וסיימם בהצלחה. הוא החל את לימודי הכלכלה באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין לקראת תום מלחמת העולם. במהלך לימודיו היה לאחד מראשיה של מפלגת הפועל הצעיר בגרמניה (יחד עם חברו ולטר פרויס) ושימש כעורך בטאון התנועה "די ארבייט" (העבודה). בתקופה זו התיידד עם מגדה פרידלנדר (לימים אשתו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס), שהייתה חברה קרובה של אחותו, ליזה, אך לא ברור מה היה טיב היחסים ביניהם.[2] מגדה הייתה בת כתתו.[3] מאוחר יותר נשא לאישה את גרדה לבית גולדברג ובהיותו בגיל 20 נולדה בתם המשותפת שולמית. הוא ביקר בארץ ישראל בשנת 1922, ולאחר שקיבל תואר דוקטור בשנת 1924, עלה לארץ על מנת להשתקע בה.

פעילותו בארץ

לאחר עלייתו השתלב ארלוזורוב בהנהגת מפלגת הפועל הצעיר הארצישראלית. ארלוזורוב היה היחיד מבין צעירי העלייה השלישית שהבקיע את שורות עסקני העלייה השנייה, שהיו מבוגרים ממנו בעשור ויותר, והגיע לעמדת הנהגה. הוא בלט באישיותו החזקה, בבגרותו המדינית, בכושר ביטויו ובהשכלתו העברית, הרוסית והגרמנית.

בשנת 1927 התגרש מאשתו הראשונה ונשא לאשה את סימה לבית רובין, סימה הייתה אז גרושה ואם לבת. את הבת, נאוה, גידל ארלוזורוב כבתו. סימה הייתה העדה היחידה להירצחו. בנם המשותף הוא שאול ארלוזורוב.

בשנת 1928 יצא בשליחות קרן היסוד לארצות הברית.

ארלוזורוב היה מהמתנגדים הבולטים לרעיון האיחוד בין שתי מפלגות הפועלים הארצישראליות המרכזיות ביישוב, אחדות העבודה ומפלגתו הפועל הצעיר, אך עם הקמת "מפלגת פועלי ארץ ישראל" (מפא"י) בשנת 1930, היה ארלוזורוב לאחד ממנהיגיה. בקונגרס הציוני ה-17 ב-1931 נבחר לחבר הנהלת הסוכנות היהודית ולראש המחלקה המדינית של הסוכנות, דהיינו לשר החוץ של המדינה שבדרך, הישות שנקראה באותם הימים בשם "היישוב".

ארלוזורוב היה מקורב לד"ר חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית (ולימים, נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל). הוא קשר קשרים טובים עם הנציב העליון הבריטי ארתור ווקופ, ושיפר את היחסים בין שלטונות המנדט ובין היישוב. הוא כתב מאמרים ששיקפו את עמדתו המתונה בדבר הצורך בשיתוף פעולה עם העם הערבי בארץ ישראל.

רצח ארלוזורוב

PikiWiki Israel 14514 Grave of Chaim and Sima Arlosoroff in Tel Aviv
קבריהם של חיים וסימה ארלוזורוב בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב
Haim Arlosoroff Memorial in Tel Aviv Beach
אנדרטה לזכר חיים ארלוזורוב בחוף תל אביב
Haim Arlosoroff Memorial in Tel Aviv
תבליט של חיים ארלוזורוב במקום בו נרצח, בחוף תל אביב. עבודתו של הפסל משה ציפר

עם עליית אדולף היטלר לשלטון בגרמניה, בשנת 1933, החל ארלוזורוב לפעול להעלאת יהודי גרמניה, ובארגון מנגנון בשם "הסכם העברה" ובעקבותיו הקמת "חברת העברה", שנועדו להציל את רכוש יהודי גרמניה ולהביאו לארץ ישראל. באותה שנה יצא לברלין כדי לבדוק אפשרות למשא ומתן עם הממשלה הגרמנית בעניין יהודי גרמניה ורכושם.

תוך כדי מסעו לגרמניה, התנהל בארץ, כנגדו וכנגד תוכניותיו, מסע בעיתון "חזית העם" הרוויזיוניסטי, שהיה ביטאונו של האגף הקיצוני בתנועה הרוויזיוניסטית.

ארלוזורוב שב לארץ ישראל ב-14 ביוני 1933. בליל שבת, 16 ביוני 1933, בשעה 21:30, ישבו ארלוזורוב ורעייתו סימה בפנסיון "קטה דן" (מאז 1953 קיים במקום "מלון דן") בתל אביב, במרפסת הפונה אל הגן. כשהבחינו כי קהל סקרנים נקהל סביבם, החליטו לצאת לטיול רגלי לאורך חוף הים לכיוון צפון. בהתקרבם לבית הקברות המוסלמי בקצה שכונת מחלול הבחינה סימה בשני גברים שהלכו בעקבותיהם, האחד גבוה, והשני נמוך. לאחר מעקב ודין ודברים קצר שלף הנמוך אקדח וירה בארלוזורוב. המתנקש ובן לוויתו הסתלקו בריצה ונעלמו.

קבוצת אנשים נשאו את ארלוזורוב למבנה סמוך, וארלוזורוב הובל במכונית פרטית לבית החולים הדסה. הוא נפצע מקליע אחד בבטנו וסבל משטף דם פנימי גדול. אף על פי שפציעה כזאת לא נחשבת לאנושה, המחסור בציוד לביצוע עירוי דם בבית החולים הוביל לפטירתו של ארלוזורוב כתוצאה מ"חוסר-דם חריף" כעבור שלוש שעות.

ארלוזורוב נטמן בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב והותיר אחריו בת מאשתו הראשונה ובן מאשתו השנייה.

הרצח עורר זעזוע עצום ביישוב, בשל אישיותו הבכירה של הנרצח וכישוריו יוצאי הדופן. החשד העיקרי נפל על אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, שאיבתם לארלוזורוב והמסע כנגדו בעיתונם היו טריים עדיין בדעת הקהל. תוך זמן לא רב נעצרו חשודים במעשה, אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט. כמעורב בשידול לרצח נעצר אבא אחימאיר, איש רוח ופובליציסט רוויזיוניסטי קיצוני בדעותיו, שייסד תנועה שנקראה "ברית הבריונים". סטבסקי היה שכן לחדרו של אחימאיר ורוזנבלט היה בית"רי מפלוגת כפר סבא. כמו כן, נעצר גם יחיאל חיימוביץ' כחשוד ב"שיתוף פעולה בביצוע הפשע" בתור נהג מונית, שהוביל כביכול את סטבסקי ורוזנבלט החשודים ברצח לשפת ימה של תל אביב, אך כעבור ימים אחדים שוחרר.

בתום המשפט בבית המשפט לפשעים חמורים, ב-8 ביוני 1934, זוכה צבי רוזנבלט. אברהם סטבסקי הורשע על-יסוד עדותה של סימה ארלוזורוב, ללא כל ראיה נוספת, ונדון למוות בתלייה. סטבסקי הגיש ערעור על פסק-הדין לבית המשפט העליון המנדטורי. ב-20 ביולי 1934 זוכה אף סטבסקי, וזאת על בסיס דיני הראיות שנהגו בארץ ישראל המנדטורית (אך לא בבריטניה עצמה) לפיהם אין להרשיע אדם ברצח על סמך עד ראייה אחד בלבד, ללא עדות מסייעת. על כן נפסק שעדותה של סימה ארלוזורוב אין בה כדי להרשיע את סטבסקי, מאחר שעדותה לא נתמכה בשום גורם אובייקטיבי שקשר את סטבסקי לרצח. להגנתו של סטבסקי יצא גם אברהם יצחק הכהן קוק, רבה של ירושלים והרב הראשי לישראל.

שלמה אראל, לימים מפקד חיל הים, חזר ארצה בסוף 1936 לאחר חמישה חודשים בים, ונעצר על ידי הבריטים עקב פעילותו ב"ברית נוער המרי". אראל שהה חצי שנה בכלא עכו ושוחרר בתנאי שיעזוב את הארץ. בהיותו בכלא פגש את עבדול מג'יד שטען שהוא הוא שרצח את ארלוזורוב ביחד עם עיסא דרוויש.[4]

אבא אחימאיר, שנחשד בהסתה לרצח, היה עצור למשך שנה, ואז הוחלט שלא להעמידו לדין באשמה הקשורה לרצח, אך הוא הועמד לדין כמארגן של "ברית הבריונים", ונדון לשנה וחצי מאסר בפועל.

שאלת רצח ארלוזורוב הוסיפה להיות סלע מחלוקת פוליטי עוד שנים רבות. ב-1982 החליט ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, להקים את "ועדת בכור" כדי לחקור את הפרשה, וזאת אף על פי שעברו כמעט יובל שנים מאז הרצח, וכאשר רוב המעורבים כבר לא היו בחיים. הוועדה קבעה כי סטבסקי ורוזנבלט לא רצחו את ארלוזורוב, וכי אין היא יכולה לקבוע מי רצח אותו והאם היה זה רצח פוליטי.

הנצחתו

Kerem Ben Shemen 20171004 124646
בית ארלוזורוב בבן שמן - בית בו ביקר חיים ארלוזורוב בבוקר הירצחו

מושב חדש בשרון, שעלה לקרקע ביום הרצח, נקרא על שמו של ארלוזורוב - כפר חיים. גם היישוב קריית חיים, שנוסד באותה השנה, הקיבוץ גבעת חיים, שכונת נווה חיים וכן רחובות רבים בערי הארץ נקראו על שמו. כמו כן נקרא על שמו משכן תיאטרון הפועלים האהל ברחוב בילינסון 6 בתל אביב.

בפברואר 1947 נקראה אוניית מעפילים על שמו.

בשנת 2009 הוצב במקום הרצח ובמעמד בנו של ארלוזורוב, פסל לזכרו מעשה ידיה של האמנית דרורה דומיני. לידו, תבליט דיוקנו של ארלוזורוב מאת הפסל משה ציפר.

כתביו

  • לשאלת הארגון המשותף, תל אביב: הפועל הצעיר, 1927.
  • כתבי חיים ארלוזורוב - כרך א': חומה של זכוכית. כרך ב': דרכי הגשמה. כרך ג': חיים חדשים. כרך ד': תולדות ההתיישבות בעולם. כרך ה': מחקרים סוציאולוגיים. כרך ו': רשויות. כרך ז': רזי אביב, שירים, תל אביב: א"י שטיבל, 1935-1934.
  • בדרך לחירות, ירושלים: המחלקה לנוער של קרן היסוד, 1946.
  • יומן ירושלים, ירושלים: מפלגת פועלי ארץ-ישראל, 1949.

עץ יוחסין

אליעזר ארלוזורוב
 
 
 
 
 
 
 
 
שאול ולסקה ארלוזורוב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סימה ארלוזורוב
 
חיים ארלוזורוב
 
דורה רוזוליו
 
דוד רוזוליו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שאול ארלוזורוב
 
 
 
דניאל רוזוליו
 
שאול רוזוליו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מירב ארלוזורוב
 
 
 
עידו רוזוליו

לקריאה נוספת

  • מרים גטר, חיים ארלוזורוב: ביוגרפיה פוליטית, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1977.
  • שלמה אבינרי, ארלוזורוב, עידנים, 1991.
  • שבתי טבת, רצח ארלוזורוב, תל אביב: הוצאת שוקן, 1982.
  • ח. בן ירוחם, העלילה הגדולה,, תל אביב: הוצאת מכון ז'בוטינסקי, 1982
  • אב"א אחימאיר, המשפט - פרשת רצח ארלוזורוב, רמת גן: הוועד להוצאת כתבי אחימאיר, 1968.
  • דוד תדהר, בשירות המולדת, תל אביב: הוצאת ידידים, 1961.
  • משפט רצח ארלוזורוב נאום הקטגור והסנגור והמסמכים הוצא לאור מטעם ועדת הסנגוריה 1934, הדפסה חוזרת, 1982.
  • מרגוט קלאוזנר, סופת סיון: פרשה אחרונה בחיי ארלוזורוב,‫ ספרי גדיש, 1956.
  • משה ירוחם אריה לייבנזון, הרצח הפחדני - רצח ארלוזורוב, ירושלים: הוצאת היונק, 1956.
  • נתן ברון, משפט, יצרים ופוליטיקה - שופטים ומשפטנים בסוף המנדט ובראשית המדינה, תל-אביב: סטימצקי, הוצאה לאור, 2014. עמודים 91-13.
  • יוסף שפירא, חיים ארלוזורוב, הוצאת עם עובד - תרבות וחינוך, 1975.
  • ישראל קולת, "יצירתו של מדינאי", אבות ומייסדים, ירושלים: הקיבות המאוחד, 1975. עמ' 84-63.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר הגהות אליעזר, באתר HebrewBooks.org
  2. ^ ישנן טענות כי בין השניים התפתחו יחסים אינטימיים, וכי מגדה אף התלהבה מהרעיון הציוני. אנה מריה זיגמונד, נשות הצמרת הנאצית, ספריית פועלים, תשס"ו (2005).
  3. ^ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, עמ' 27.
  4. ^ יוסי רגב, רצח ארלוזורוב עוד חי: (יט) שלמה אראל פגש את הרוצח, 29 ביולי 2008
1933 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1933 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

27 בפברואר

27 בפברואר הוא היום ה-58 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 307 ימים (308 בשנה מעוברת).

אברהם סטבסקי

אברהם סטַבסקי (5 בינואר 1906 - 22 ביוני 1948) היה פעיל בבית"ר

ובהעפלה. הועמד לדין באשמת רצח ארלוזורוב, וזוכה. נהרג בעימות בין אנשי האצ"ל לצה"ל במהלך פרשת אלטלנה.

אהל (תיאטרון)

אֹהל היה תיאטרון עברי בתקופת היישוב, שנוסד בשנת 1925 ונסגר ב-1969.

גבעת חיים

גבעת חיים הוא קיבוץ, כחמישה ק"מ מדרום לחדרה, שהוקם בשנת 1932 על ידי חברי "קיבוץ ג'" שפרשו ממנה על רקע אידאולוגי. לאחר רצח ארלוזורוב נקרא הקיבוץ על שם חיים ארלוזורוב.

בסוף שנות ה-30 הוקם בקיבוץ תיאטרון הבובות "הבובטרון של הונזו". ההצגה הראשונה שהועלתה הייתה "המלך בור" והתיאטרון יצא להופעות ברחבי היישוב.

ב-25 בנובמבר 1945 כותר הקיבוץ על ידי כוחות בריטיים. באירוע, שכונה המצור על גבעת חיים, נהרגו שמונה מפגינים יהודים שבאו לעזרת הקיבוץ הנצור, ונפצעו 42.

בשנת 1952, בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית התפלג לשני קיבוצים:

גבעת חיים מאוחד, שנותר במקום הישן של הקיבוץ ונותר בקיבוץ המאוחד.

גבעת חיים איחוד, שהוקם בקרבת מקום והצטרף לאיחוד הקבוצות והקיבוצים.

גבעת חיים איחוד

גִּבְעַת חַיִים (אִחוּד) הוא קיבוץ בעמק חפר ליד חדרה. הקיבוץ נושא את שמו של חיים ארלוזורוב, המזכיר המדיני של הסוכנות היהודית, שנרצח בשנת 1933 בחוף ימה של תל אביב. קיבוץ גבעת חיים איחוד נמצא צפונית לקיבוץ גבעת חיים מאוחד.

גבעת חיים מאוחד

גִּבְעַת חַיִים (מְאֻחָד) הוא קיבוץ ליד חדרה, הנקרא על שם חיים ארלוזורוב שנרצח ב־1933. היישוב, שנוסד ב-1932, והתפרסם ב-1945 בעת המאבק נגד הבריטים, הוא חלק ממועצה אזורית עמק חפר.

ה'תרצ"ג

ה'תרצ"ג (5693) או בקיצור תרצ"ג היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-1 באוקטובר 1932, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 20 בספטמבר 1933. שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה שנייה לשמיטה.

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי. בארכיון הציוני המרכזי שמורים לצמיתות תיקים שנוצרו תוך כדי פעילות של מוסדות אלו ומוסדות המשנה הרבים שנוצרו על ידם. בנוסף, שמורים בארכיון הציוני תיקי ארכיונים של ארגונים ומוסדות היישוב היהודי בראשית דרכו בארץ ישראל.

בארכיון הציוני שמורים יותר מ-1,500 ארכיונים של אישים ממנהיגי ופעילי התנועה הציונית והיישוב. רשימת בעלי הארכיונים כוללת דמויות ידועות בהיסטוריה הציונית המודרנית, כמו: תיאודור הרצל, נחום סוקולוב, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר, הנרייטה סאלד, אליעזר בן יהודה, חיים ארלוזורוב ודמויות של עסקנים, אנשי מקצוע ואחרים.

אוספי הארכיון כוללים: תיקים ודברי דפוס, אוסף מפות ותוכניות, אוסף תצלומים, אוסף כרזות וכרוזים, אוסף עיתונים וכתבי עת, ספרים, אוסף סרטי מיקרופילם, אוסף פריטים מוזיאליים ואוסף פריטים קוליים.

ועדת בכור

ועדת בכור הייתה ועדת חקירה ממלכתית בנושא חקירת רצח ארלוזורוב. הוועדה הוקמה בשנת 1982 ומטרתה הייתה לחקור את מעורבותם של אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, ברצח חיים ארלוזורוב. מסקנות הוועדה התפרסמו בשנת 1985, 52 שנה לאחר הרצח, בקביעה שהם לא היו הרוצחים, אך לא הביאה להתקדמות פתרון בתעלומה בדבר זהות הרוצחים.

חיים ארלוזורוב (אוניית מעפילים)

חיים ארלוזורוב הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעליה ב'. האונייה, שנקראה על שמו של המדינאי חיים ארלוזורוב, הובילה 1,346 מעפילים מנמלי שוודיה ואיטליה אל חוף ארץ ישראל בחורף 1947, במסע הימי הארוך ביותר של ספינת מעפילים עד אז. האונייה עלתה על שרטון מול חוף בת גלים שבחיפה ב-28 בפברואר 1947, תוך מאבק בספינות וחיילי הצי הבריטי. מעפיליה נעצרו על ידי הבריטים וגורשו למחנות המעצר בקפריסין.

כ"ג בסיוון

כ"ג בסיוון הוא היום העשרים ושלושה בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושלושה בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. כ"ג בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

כפר חיים

כְּפַר-חַיִים הוא מושב בעמק חפר ליד העיר נתניה, המשתייך מוניציפלית למועצה אזורית עמק חפר.

המושב הוקם על ידי קבוצת עולים יהודים מרוסיה ופולין ב-16 ביוני 1933, ונקרא על שם חיים ארלוזורוב שנרצח בתל אביב-יפו בערב בו עלה היישוב לקרקע.

המייסדים שהקימו את הכפר היו חברי 'ארגון להתיישבות חקלאית בנגב', שהוקם בשנת 1926 במקווה ישראל וארגון 'הכפר', שהוקם בשנת 1926 בראשון לציון. בשנת 1939 כבר נמנו ביישוב 209 תושבים ב-62 משקים.

מאז הקמת הכפר, התבססה החקלאות בו על רפתות, גידולי פרחים, מטעי פרי ולולי תרנגולות. עם השנים הרפתות הוצאו אל מחוץ לכפר ומרבית החקלאות כבר אינה קיימת.

מירב ארלוזורוב

מירב ארלוזורוב (נולדה בשנת 1967) היא עיתונאית ופובליציסטית ישראלית העוסקת בנושאי כלכלה.

צבי רוזנבלט

צבי רוזנבלט (26 בספטמבר 1911 - 26 ביולי 1984) היה חשוד ברצח ארלוזורוב שהועמד לדין באשמת הרצח יחד עם אברהם סטבסקי וזוכה יחד עמו.

ד"ר חיים ארלוזורוב, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, נרצח בירייה בחוף תל אביב ב-16 ביוני 1933. ברצח נטלו חלק שני צעירים, ולפי החשד היה רוזנבלט אחד מהם והאדם שירה בארלוזורוב. החשד התעורר לאחר הודעתה במשטרה של רבקה פייגין, צעירה פעילת בית"ר, שהייתה מקורבת ל"ברית הבריונים", תנועה קטנה שהייתה מסונפת לתנועה הרוויזיוניסטית, שנחשדה בהסתה ובאחריות לרצח.

לאחר חקירה מוקדמת שנוהלה על ידי השופט ראלף בודילי וזיהוי מהוסס במידת מה של רוזנבלט כמבצע הרצח בידי אלמנתו של חיים ארלוזורוב, סימה, שהייתה עדה לרצח, הובא רוזנבלט למשפט בבית המשפט המנדטורי, יחד עם אברהם סטבסקי, שנחשד כמעורב השני ברצח. רוזנבלט זוכה בפסק דין לאקוני, על פי דיני הראיות שנהגו בארץ ישראל, בהיעדר ראיה מהותית נוספת פרט לעדותה של סימה ארלוזורוב. חרף הזיכוי, המשיכה פרשת רצח ארלוזורוב להסעיר את הציבור בישראל שנים רבות לאחר הרצח. אנשי תנועת העבודה המשיכו להאשים את הרוויזיוניסטים ברצח פוליטי, ולעומתם האשימו אנשי המחנה הרוויזיוניסטי את אנשי תנועת העבודה בעלילת דם.

רוזנבלט נפטר חמישים שנה לאחר המשפט. במהלך שנותיו אלו עסק בפעילויות ציבוריות שונות.

קריית חיים

קריית חיים היא רובע בפאתי חיפה, הממוקם בלב הקריות שבעמק זבולון. הקריה נקראת על-שם חיים ארלוזורוב, שנרצח בתל אביב ב-1933. בשנת 2015 התגוררו בקריית חיים כ-30 אלף תושבים, שרובם המכריע היה ציבור חילוני.

קריית חיים ממוקמת בין חוף הים התיכון במערב, לבין שדרות ההסתדרות (כביש 4, כביש עכו-חיפה) וקריית ביאליק במזרח, קריית מוצקין, קריית שמואל וקריית ים בצפון, ואזור התעשייה של מפרץ חיפה בדרום. במרכז השכונה עוברת מסילת הרכבת חיפה-נהריה המחלקת את קריית חיים לשכונה מזרחית ושכונה מערבית. על מסילה זו נמצאת תחנת הרכבת קריית חיים. הציר המרכזי של השכונה (ואחד המרכזיים בקריות) הוא ציר אח"י אילת (קריית חיים מזרחית)- דגניה (קריית חיים מערבית) שמרכז בו עסקים רבים.

רחוב ארלוזורוב (תל אביב)

רחוב ארלוזורוב הוא רחוב רוחב ראשי בצפון הישן של תל אביב המוביל מחוף ימה של תל אביב וממשיך מזרחה עד רחוב על פרשת דרכים בו נמצא מסוף 2000. קצהו המערבי של הרחוב הוא בחלקו הדרומי של גן העצמאות, ובנקודה זו שכן בעבר בית קברות מוסלמי. בסמוך למקום נרצח ב-1933 חיים ארלוזורוב, ולכן נקרא הרחוב על שמו.

רצח ארלוזורוב

רצח חיים ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, אירע ב-16 ביוני 1933, בחוף תל אביב. הרצח, שנותר בלתי מפוענח, עורר סערה רבה ביישוב העברי והאשמות כבדות כנגד התנועה הרוויזיוניסטית. הפולמוס על זהות הרוצח והשלכותיו המשיך להתנהל ביישוב בתקופת המנדט הבריטי ואף בועדת חקירה לאחר הקמת מדינת ישראל.

שדרות ארלוזורוב

שדרות ארלוזורוב הן שדרה מרכזית בעפולה, שימיה כימי העיר, הקרויה על שם חיים ארלוזורוב. לאורך השדרה ישנן מספר שורות של דקלים מסוג וושינגטוניה חסונה המקנות לשדרה מראה ייחודי. אורכה כשלוש מאות מטרים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.