חיים

חיים הם מאפיין המבדיל ישויות חומריות המקיימות תהליכים ביולוגיים (ונקראות יצורים או אורגניזמים) מיישויות חומריות אחרות. קיימות צורות שונות של חיים, כגון צמחים, בעלי חיים, פטריות, פרוטיסטים, ארכאנים וחיידקים. הקריטריונים להגדרת חיים יכולים לעיתים להיות מעורפלים ויכולים להגדיר או לא להגדיר נגיפים, וירואידים או חיים סינתטיים פוטנציאליים כ"חיים". ביולוגיה היא ענף המדע העוסק בעולם החי.

Ruwenpflanzen
צמחים בהרי רכס רוונזורי, אוגנדה

הגדרות

הגדרת החיים תמיד היוותה אתגר עבור מדענים ופילוסופים, וכללה הגדרות רבות ומגוונות. זה באופן חלקי מכיוון שחיים הם תהליך, ולא חומר.[1][2]

הגדרה ביולוגית

מאחר שאין הגדרה חד משמעית של החיים, רוב ההגדרות הנוכחיות בביולוגיה הן תאוריות. החיים נחשבים למאפיין שמקיים את כל או את רוב התנאים הבאים:[3][4][5]

  1. הומאוסטזה - היכולת לשמור על איזון פנימי ועל סביבה פנימית יציבה וקבועה, עד כדי שינויים קלים. לצורך שמירה על איזון זה, קיימים תמיד:
    1. סדר פנימי קפדני - ליצורים חיים ישנה אנטומיה קבועה עד לרמת המיקרואנטומיה. בכל חלק של היצור החי, ואפילו הגדול ביותר שביצורים, ישנו ארגון קבוע מראש עד לרמת המולקולה.
      1. התא - היחידה הבסיסית השומרת על כל מאפייני החיים היא התא. כל יצור חי חייב להיות מורכב מתא, השומר בתוכו על סדר פנימי מוגדר היטב, או מאוסף תאים המסודר בצורה מוגדרת היטב, ומורכב מתאים תאים אשר כל אחד מהם שומר על סדר פנימי מוגדר היטב.
    2. חילוף חומרים - היכולות לקלוט אנרגיה מסביבת המחיה, להמיר אותה לסוג האנרגיה הנדרש ולהפריש את הפסולת שנוצרה בתהליך ההמרה.
    3. רגישות ותגובה לגירויים חיצוניים - היכולת להגיב לגירויים שמקורם בסביבה החיצונית או בסביבה הפנימית של היצור החי.
  2. התפתחות הפרט - ניתן להגדיר פרקי זמן הן עבור תהליך היווצרותו של הפרט והן עבור תהליך מותו והתפרקותו. ניתן לצפות בפרקי הגדילה וההתפתחות. בחלק מן המקרים ישנה גדילה והתפתחות במהלך כל תקופת החיים. בחלק אחר מן המקרים ישנה הגעה לבשלות, שלאחריה מגיע שלב ההזדקנות.
  3. אבולוציה ותורשה - המידע הנצרך ליצירתו של הפרט מועבר אליו בתורשה מן היצורים החיים שיצרו אותו. לאותו פרט ישנם מנגנוני רבייה הממשיכים תורשה זו לצאצאיו, וחוזר חלילה. המידע התורשתי משתנה באופן מזערי מדור לדור, ברמת האוכלוסייה. שינוי זה הוא הנקרא אבולוציה.

היווצרות החיים

השאלה אודות היווצרות החיים העסיקה את התרבות האנושית משחר קיומה. המדע העוסק בשאלה כיצד נוצרו החיים נקרא "אביוגנזה", ובמהותו הוא מנסה לברר את התהליכים שגרמו להופעת התא הראשון בכדור הארץ, הוא האב הקדמון המשותף הכולל, שממנו התפתחו כל צורות החיים המוכרים לנו כיום. שאלה זו אודות היווצרות החיים עדיין לא זכתה למענה ברור, ומדענים עדיין מנסים להתחקות אחר התהליכים הכימיים שהתרחשו בכדור הארץ לפני כ-4 מיליארד שנים, ואיפשרו את יצירתו של תא חי מחומר דומם.

מבנה

התא

התאים הם אבני הבניין של החיים. דהיינו:

  1. כל תא ותא, בין אם הוא תא עצמאי של יצור חד-תאי ובין אם הוא חלק מיצור רב-תאי, מקיים את כל התנאים המגדירים יצור חי.
  2. חלקי תאים או כל דבר שאינו מורכב מתאים אינו מקיים את רשימת התנאים השלמה הזו. (הנגיף, לדוגמה, אינו דבר מה חי. זאת משום שכאשר הוא אינו מצוי בגוף המאחסן הוא אינו מקיים חילוף חומרים. ואכן, לנגיף חסרים רבים מחלקי התא - אנטומית הוא אינו תא שלם).

בכל תא יש חומר תורשתי. למעשה, ביצור רב תאי כל תא ותא מכיל את כלל החומר התורשתי של הגוף כולו (למעט תאי זרע וביציות לא מופרות המכילים כמחצית מחומר זה). החומר התורשתי בכל תא ותא מקודד בDNA דו גדילי (בניגוד לחלק מהנגיפים שבהם החומר התורשתי שונה). כל תא ותא מכיל מנגנונים להכפלת החומר התורשתי לקראת התחלקות התא לשני תאים - רבייה לא מינית ברמת התא (או התחלקות אחרת לקראת רבייה מינית היוצרת תאי זרע וביציות לא מופרות).

החומר התורשתי הוא יחסית חסר פעילות כימית ואינו מעודד, יחסית, את הפעילות הכימית בתא ההכרחית לחילוף החומרים. מרבית הפעילות הכימית של התא מתבצעת באמצעות קטליזה של חלבונים. בכל תא יש גם מולקולות של RNA שעושות גם חלק מהפעילות הקטליטית ומשמשות גם להעברת מידע שמקורו בDNA אל חלקי התא השונים.

כל תא מוקף בקרום - ממברנה ביולוגית המורכבת דו-שכבה של מולקולות ליפידיות ומשובצת בחלבונים. ממברנה זו מפרידה את התא מסביבתו ומאפשרת לו לקיים סביבה פנימית יציבה ושונה מהסביבה החיצונית. היא מאפשרת לו גם לקלוט מהסביבה החיצונית את מה שדרוש לו ולפלוט אליה את מה שאינו דרוש.

סוגי תאים

Celldif
תא פרוקריוטי (חיידק אמיתי במקרה זה) ותא אאוקריוטי

נהוג לחלק את התאים על פי מבנם לשני סוגים:

  • תא פרוקריוטי - תא חסר גרעין מוגדר (חסר קרום גרעין) ולמעשה חסר מידור פנימי וקרומים פנימיים כל שהם כמו גם אברונים כל שהם. בתוך חלל התא הכללי מתרחשים כלל פעולות התא ומצויים כלל חלקי התא, כולל ה-DNA. כיום מקובל לראות בפרוקריוטים שני סוגי תאים נפרדים: חיידקים אמתיים (כולל כחוליות) וחיידקים קדומים.
  • תא אאוקריוטי- תא בעל גרעין מוגדר (בעל קרום גרעין) ובעל קרומים פנימיים ומדורים רבים. תא זה מכיל אברונים רבים (כלומר חלקים בעלי תפקוד שונה). גרעין התא מכיל בתוכו את החומר התורשתי[6]. התאים האאוקריוטים התפתחו מסימביוזה בין חיידקים קדומים לבין חיידקים אמתיים שחדרו לתוך החלל שלהם. יצורים רב תאיים מורכבים רק מתאים אאוקריוטים אולם לא כל התאים האאוקריוטים יוצרים יצורים רב תאיים.

הטקסונומיה - מדע מיון היצורים החיים מחלקת את כלל היצורים החיים לשלוש "ממלכות-על": חיידקים אמתיים (בקטריה), חיידקים קדומים (ארכה בקטריה או בכינוי המודרני "ארכיאה") ותא אאוקריוטים.

יצורים רב תאיים

על פי הטקסונומיה, היצורים הרב תאיים משתייכים לשלוש ממלכות מתוך כלל הממלכות של ממלכת העל האאוקריוטית. שלוש ממלכות אלה הן הצמחים, הפטריות והאנימלים. הצמחים נבדלים משתי הממלכות הרב תאיות האחרות בכך שהם עושים פוטוסינתזה (ישנן גם בקטריות שעושות פוטוסינתזה ולמעשה הצמחים עושים פוטוסינתזה בעזרת אברונים תוך תאיים שמוצאם מסימביוזה עם בקטריות אלה). הפטריות והאנימלים ניזונים רק מאכילת יצורים חיים אחרים. הפטריות מפרישות חומרי עיכול אל סביבתן וסופגות ממנה את תוצרי העיכול והאנימלים מכניסים את טרפם או חלקים ממנו אל תוך גופם כדי לעכלו.

רמות ארגון ביצור הרב תאי

מורכבותם של יצורים רב תאיים היא מגוונת. ישנם יצורים רב תאיים המורכבים מרקמת תאים אחת. דהיינו, כל התאים שלהם דומים זה לזה ומחוברים ברצף, לדוגמה - ספוג. רמת המורכבות הבאה היא שילוב של תאים מתמחים בתוך רקמה זו. יצורים מורכבים יותר יכילו איבר אחד, דהיינו מספר רקמות היוצרות מבנה בעל צורה פשוטה ותפקוד אחיד, לדוגמה - מדוזה. ביצור כזה, כאשר מכנים אזור מסוים בשם הדומה לשמו של איבר בגוף האדם, רמת המורכבות של אותו אזור היא נמוכה בהרבה ממה ששמו מעיד. זרוע של מדוזה, למשל, היא רקמה בודדת. פה של מדוזה הוא רקמה בודדת או שתי רקמות.

רמת המורכבות הבאה היא התולעת הנימית. תולעת זו היא בעלת שלוש שכבות שכל אחת מהן היא קבוצת רקמות. השכבה העליונה היא העור והעצבים והיא מכילה רקמת תאים לקליטת אור המכונות עיניים (אצל האדם העין היא איבר ואצל התולעת הנימית זו רק רקמה רגישה לאור). השכבה האמצעית היא שכבת השרירים ואזורי ייצור תאי המין. השכבה הפנימית היא צינור העיכול. לתולעת הנימית יש פה עם שיניים ופי טבעת.

רמת המורכבות הבאה היא תולעת פרקים - תולעת המחולקת ליחידות אורך שכל אחת מהן יכולה לתפקד כתולעת עצמאית אם היא מופרדת מגוף שאר התולעת או מושלת ממנו בחלק מרבייה לא מינית. פרק כזה מצמיח פרקים חדשים. הפרק הראשון והאחרון בתולעת כזו עוברים התמיינות ומתמחים כראש וכפי טבעת.

ברמת המורכבות הבאה יש שתי אפשרויות:

  1. התמיינות והתמחות לעוד פרקים מלבד הראשון והאחרון והתאחות של הפרקים שכבר אינם יכולים לתפקד עצמאית בלא שאר הגוף. התפתחות זו הובילה בין השאר אל המיתרניים ודרכם אל החולייתנים.
  2. פרוקי רגליים ובהמשך ההתפתחות התמחות של אזורי פרקים שונים והתאחות של אזורי הפרקים האלה, כמו אצל העכבישיים ואצל החרקים.

כל עוד תא אוקריוטי אינו חלק מיצור רב תאי, קשה להגדירו חד משמעית כתא צמח. ישנם תאים אוקריוטים שגם מיצרים פוטוסינתזה וגם טורפים כיצורים אנימלים. בעקבות מוטציה הם יכולים לאבד אחד התפקודים האלה ולהפוך למשך דור אחד למעין צמחים מובהקים או אנימלים מובהקים. אולם, כעבור דור התכונה החסרה יכולה לחזור בעקבות הרבייה המינית.

האנטומיה של הצמח רב התאים שונה לחלוטין מזו של היצור האנימלי רב התאים.

הצמחים הפשוטים ביותר הם הטחבים. כל התאים שבהם עושים פוטוסינתזה ויכולים גם לשמש כתאי מין (יש לתאים אלה דור אחד שבו הם דיפלואידים והם חלק מיצור רב תאי ודור עוקב שבו הם תאי מין הפלואידים שאינם חלק מיצור כזה).

ביצורים צמחיים מורכבים יותר יש רקמות של תאים העושים פוטוסינתזה שבהן משולבים גם תאים שיש להם תפקידים מעט אחרים או לגמרי אחרים כמו פיוניות. יש בהם גם רקמות שיוצרות מערכת תובלה בין רקמות ייצור הסוכר בפוטוסינתזה לבין רקמות קליטת המים והמינרלים מן הסביבה. רמות סיבוך גבוהות יותר כוללת איברים כמו עלה, גבעול ושורש וכמו אברי מין צמחיים -פרחים.

הבדלים מובהקים בין רב תא מורכב צמחי לרב תא מורכב אנימלי:

  • יכולת התנועה באנרגיה עצמית של האנימלים רבה יותר. לעומת זאת יצור אנימלי מורכב כמעט שלא ינוע באופן פסיבי (היסחפות ברוח או בזרם מים) כחלק ממחזור חייו הנורמלי. תנועה מהירה ומכוונת אצל צמחים מורכבים ניתן לראות כמעט ורק בצמחים יוצאים מן הכלל שמשלימים את תפריט מזונם בצייד חרקים. ככלל, לצמחים אין רקמות שריר ואין רקמות עצב.
  • ככל שיצור אנימלי הוא מורכב יותר יש לו פחות יכולת לרבייה לא מינית ופחות יכולת להשלמת איברים שנגדעו ממנו. יצור צמחי מורכב ככל שיהיה עשוי שלא לאבד לעולם יכולות אלה. מעבר לזאת, אצל יצור צמחי מורכב יכולות להתקיים זו לצד זו שלוש דרכי רבייה: רבייה מינית מקובלת, האבקה עצמית ורבייה שאינה מינית. מה גם שמרבית היצורים האנימלים המורכבים הם זכרים במשך כל חייהם או נקבות במשך כל חייהם ואילו מרבית היצורים הצמחיים המורכבים מכילים במשך מרבית חייהם גם מערכת אברי מין זכרית וגם נקבית. יצורים אנימלים מורכבים גם לא ישתמשו כמעט לעולם בשליח שאינו בן מינם לטיווח בהעברת החומר התורשתי ברבייה מינית. זאת בניגוד לצמחים שיש להם פרחים המזמינים חיות כדי שיעבירו את האבקה מאבקני הזכר אל צלקת הנקבה.
  • ביצור צמחי מורכב ישנם איברים ברמות הזדקנות שונות - הגזע מזדקן לאט והעלים מזדקנים מהר ומתחלפים כך שבאותו ענף יהיו זה לצד זה עלים זקנים ועלים צעירים. לעומת זאת יצור אנימלי מזדקן כולו כמקשה אחת.

הומאוסטזה

הומאוסטזה או מצב איזון הוא תהליך ביולוגי, שבו גוף חי שומר על יציבותו הפנימית כשהוא מתבדל מהסביבה החיצונית למרות השפעות חיצוניות, ובאמצעות שינוי חומרים חיצוניים שמסתפחים אליו. יציבות פנימית זו דרושה בכל אספקט הקשור לחיים. ליצור החי דרוש חום קבוע, רמת מלחים ומים קבועה, רמת חומציות קבועה, רמה קבועה של אנרגיה שאגורה בו (באדם - לא לשמנת יתר ולא רזון קיצוני), רמה קבועה של אותות עצביים שמקורם בגרייה חושית ועוד. רעיון ההומיאוסטאזיס מרכזי גם בענפי הפסיכולוגיה הקשורים לביולוגיה ולפיזיקה ובאלה הקשורים לתודעה.

חילוף חומרים

מֶטָבּוֹלִיזְם הוא תהליך של קליטת חומרים מהסביבה, עיבודם, הפקת אנרגיה מהם ופליטת הפסולת. חילוף החומרים מתרחש בסדר שלהלן:

  • קליטת חומרים מהסביבה: החומרים הנקלטים מהסביבה משמשים לשתי מטרות: כחומרי בניין לתרכובות המרכיבות את היצור החי, ולשם הפקת אנרגיה.
  • קטבוליזם (Catabolism): בתהליך זה מתפרקים החומרים שנקלטו מהסביבה ליחידותיהם הבסיסיות. תהליך הקטבוליזם בבעלי חיים, ובמיוחד שלביו הראשונים, מכונה עיכול.
  • אנאבוליזם (Anabolism, או ביוסינתזה; בעברית: הַבְנָיָה): בתהליך זה מתרחשת סינתזה של תרכובות מורכבות, מהן בנוי הגוף או התא. אבני הבניין שהתקבלו בתהליך הקטבוליזם מתאחדות שוב ליצירת המולקולות הנדרשות לבניין הגוף או התא.
  • הפרשת פסולת: לתרכובות רבות הנצרכות כחלק מהמזון אין שימוש בבניית הגוף. בנוסף, תרכובות רבות (קטנות בדרך-כלל, כגון אמוניה, מים ופחמן דו-חמצני) נוצרות כתוצרי-לוואי בתהליכי האנבוליזם השונים. את כל אלו נדרש היצור לפלוט, שכן הצטברותם של חומרים אלו בגוף משבשת תהליכים ביולוגיים שונים. בבעלי חיים מופרשת הפסולת על ידי השתן והצואה. גם פליטת הפחמן הדו-חמצני בתהליך הנשימה מוגדרת כהפרשת פסולת.

אבולוציה

כל היצורים החיים המוכרים לנו התפתחו בתהליך אבולוציה. דהיינו תהליך של השתנות איטית של החומר התורשתי של האוכלוסייה החיה מדור לדור. לכן ניתן להגדיר פרט חי בהגדרה חליפית להגדרה המובאת למעלה. פרט חי הוא פרט הנוצר בתורשה מפרטים דומים לו שעברו אבולוציה.

התפתחות הפרט

ביצורים שונים יש שלבי התפתחות פרט שונים.

  • בבקטריה ההתרבות היא בהתחלקות התא לשני תאים. כל אחד מהתאים החדשים הוא יצור עצמאי ותא האם שממנו הם התחלקו כבר אינו מוגדר. כל אחד מהתאים החדשים סופג מזון מסביבתו, גדל ומתכונן להתחלקות לשני תאים. התפתחות זו אינה כוללת הזדקנות ולא מוות מזקנה.
  • ביצורים המתרבים ברבייה מינית יש שלב של ביצית מופרת, אחריו עוברות (ברחם, בביצה או בזרע של צמח), שלב של גדילה לפני בגרות מינית ושלב של בגרות מינית. אצל היצורים האנימליים המסובכים, למעט יוצאי דופן נדירים (למשל פיל זכר), מגיע שלב של הפסקת גדילה וממנו מתחילה ההזדקנות בקצב איטי. אין מינים המזדקנים לפני הגעה לבשלות מינית (גם בתור מחלה אצל פרטים זה נדיר ביותר). ישנם יצורים רב תאיים מיניים המשנים את המגדר שלהם כחלק מתהליך ההתפתחות. ישנם עצים בהם הבגיר הצעיר הוא נקבה והבגיר שצבר סימני זקנה רבים הופך לזכר. ישנם דגים שבהם פרט שמתגלה כאחד הפרטים החזקים באוכלוסייה הופך לזכר.
    • ואריאציה על הנושא - לארווה - הצעיר שטרם הגיע לבגרות מינית נראה ומתפקד באופן שונה לחלוטין מהבגיר בעל הבשלות המינית. לדוגמה: הלארווה של הצפרדע היא הראשן, הלארווה של הפרפר (חקר עם גלגול מלא) היא הזחל.

הזדקנות

הזדקנות היא תהליך בלאי ביולוגי המתרחש בכל יצור אאוקריוטי, בהתאם לגיל היצור, מינו הטקסונומי, המטען הגנטי שלו כפרט וסביבתו. אצל אדם החי בחברה עם חקלאות ורפואה מודרניות, מקובל להגדיר את תחילת התהליך בין גיל 40 ל-50 ומוות מסיבוכים קשורי זקנה מגיע אחרי גיל 75. אולם בחברות אנושיות שחיו בתנאים אחרים בלאי ביולוגי ומוות מזקנה הגיעו בגילים מוקדמים בהרבה.

חיידקים אינם מזדקנים אולם חלק מהחד תאיים האוקריוטיים, כגון שמרים כן מזדקנים. זאת למרות שאין בהם התמיינות לרקמות. חיידק מתרבה על ידי חלוקתו לשנים כך שכל תא בת מכיל חצי מתכולת תא האם. כל תא בת גדל ומרבה את תכולתו וכשמיוצרת כפליים מהתחולה הקודמת, הוא מתחלק שוב לשניים. שמר, לעומת זאת, מתרבה בהנצה. רוב תכולת תא האם נשארת בתא האם, המניץ ממנו תא בת קטן. במקום בו הנץ תא הבת מקרום תא האם נותרת צלקת. שמר עם הרבה צלקות כאלה מתקשה לתפקד והוא למעשה זקן.

המיוחד לצמחים בניגוד לבעלי חיים ולפטריות הוא שיש להם רקמות במצבי זקנה שונים. לצמח יכול להיות עלה זקן לצד עלה צעיר שזה עתה התפתח מתאי הגזע. מלבד זאת, בניגוד לבעלי חיים ולפטריות, הליכי ההזדקנות בצמחים הם בעלי סדר אירועים קבוע – בלאי הרקמות מתרחש תמיד באותו אופן. כשמביטים בתוחלת החיים של כלל הצמח, ישנם מיני צמחים רבים חד-שנתיים, כלומר, הם מגיעים לגיל מקסימלי של שנה אחת. סוגים שונים של עצים, לעומת זאת, עשויים להגיע לגילאים מופלגים; ידועים עצים שגילם נאמד באלפי שנים. בין העצים הללו נמנים זנים מסוימים של עצי אורן, עצי סקויה, ועצי גינקגו.

כאשר מצטבר בלאי גופני רב בשל הזדקנות, הדבר מביא לידי מוות ביצורים אנימליים מורכבים, אופי הבלאי המצטבר שונה מפרט לפרט, בהתאם למטען התורשתי שלו ולקורות חייו.

ההתפתחות של חקר החיים

משחר ההיסטוריה הכתובה תהה האדם על ההבדל בין מה שחי ומה שאינו חי, על משמעות החיים וכן הגה דעות בדבר המוות ונושאים הקשורים בו, כגון הלידה. ההיסטוריה של הביולוגיה מתפרשת על פני מסורת ארוכה של חקר הרפואה והטבע, המגיעה עוד מיוון העתיקה (ראו "ביולוגיה" מאת אריסטו) ואף קודם לכן, אף כי הביולוגיה התמסדה כדיסציפלינה מדעית רק במאה ה-19, אחרי תהליך התגבשות במהלך המאות ה-17 וה-18.

התפתחות זו הגיעה אחרי התמסדות מדע ניסויי בתחומי הפיזיקה והכימיה והתפתחות טכנולוגית בתחום האופטיקה שאפשרה את גילוי המיקרואורגניזם ואת המבט בהגדלה על חלקי החומר החי בעזרת מיקרוסקופ. גם התפתחות התיעוד והפצת ידע בזכות המצאת הדפוס היו קריטיים לתהליך; הצטברות ידע מסודר על בעלי חיים שניתן לראות בעין בלתי מזוינת, על מאובנים ועל תופעות רפואיות. התפתחות התיעוד אפשרה את התפתחות הטקסונומיה, מדע העוסק במיון, בסיווג ובשיום (כלומר, נתינת שמות) של בעלי החיים המוכרים ובאנטומיה השוואתית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Mautner, Michael Noah., Seeding the universe with life : securing our cosmological future, galactic ecology, astroethics and directed panspermia, Christchurch, N.Z.: Legacy Books, 2004
  2. ^ Serhiy A. Tsokolov, Why is the definition of life so elusive? Epistemological considerations, Astrobiology 9, 2009-5, עמ' 401–412 doi: 10.1089/ast.2007.0201
  3. ^ Chris P. McKay, What is life--and how do we search for it in other worlds?, PLoS biology 2, 2004-9, עמ' E302 doi: 10.1371/journal.pbio.0020302
  4. ^ Daniel E. Koshland, Special essay. The seven pillars of life, Science (New York, N.Y.) 295, 2002-03-22, עמ' 2215–2216 doi: 10.1126/science.1068489
  5. ^ The American Heritage dictionary of the English language., Boston: Houghton Mifflin, 4th ed. [updated], 2006
  6. ^ תא דם אדום של יונקים ועופות הוא מקרה מיוחד בו מאבד התא את הגרעין במהלך היווצרותו מתא אב
16 ביוני

16 ביוני הוא היום ה-167 בשנה (168 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 198 ימים.

ARKive

ARKive (בתרגום חופשי: ארקיב) היא יוזמה עולמית שמטרתה היא "קידום שימור המינים המאוימים בעולם, באמצעות כוחם של דימויי חיות בר", הפרויקט הוא יוזמה של Wildscreen, שהוא ארגון צדקה רשמי בבריטניה. והדרך שבה הארגון מיישם היא באמצעות איתור ואוספים של סרטים, תצלומים והקלטות שמע של מינים בעולם לתוך ארכיון דיגיטלי מרכזי. כמו כן, העדיפות הנוכחית של הארגון היא השלמת הפרופילים האודיו-ויזואליים עבור 17,000 מינים הנמצאים ברשימה האדומה של IUCN.

ל-ARKive שותפות עם ארגוני שימור מובילים, ביניהם: חיי ציפור בינלאומי (BirdLife International), שימור בינלאומי (Conservation International), האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN), מרכז הניטור העולמי לשימור האומות המאוחדות ורבים אחרים.

Google Earth השיקה עבור ARKive שני קמפיינים, האחד הוא על מינים בסכנת הכחדה, והשני הוא על מינים במפרץ מקסיקו. הראשון מביניהם הושק באפריל, 2008 על ידי המנהל של Wildscreen, דייוויד אטנבורו.

האתר נבחר לאתר השנה של סאנדיי טיימס ב-2005. ב-2010 זכה האתר בפרס ובי.

Animal Diversity Web

Animal Diversity Web (בקיצור: ADW, בעברית: אתר האינטרנט הבינלאומי למגוון בעלי החיים) הוא מסד נתונים מקוון אשר אוסף את ההיסטוריה הטבעית, סיווג, תכונות המינים, מצב שימור, ואזורי התפוצה של אלפי מינים של בעלי חיים. בנוסף, המסד כולל אלפי תצלומים, מאות קטעי קול ומוזיאון וירטואלי.

GBIF

GBIF (בעברית: מתקן המידע העולמי למגוון הביולוגי, באנגלית: Global Biodiversity Information Facility) הוא ארגון בינלאומי המתמקד ביצירת נתונים מדעיים על המגוון הביולוגי הזמין דרך האינטרנט באמצעות שירותי אינטרנט.

הנתונים ניתנים על ידי מוסדות רבים מרחבי העולם; ארכיטקטורת המידע של GBIF הופכת נתונים אלה לזמינים וניתנים לחיפוש באמצעות פורטל יחיד. הנתונים הזמינים באמצעות פורטל GBIF הם בעיקר נתוני הפצה על צמחים, בעלי חיים, פטריות ומיקרובים עבור העולם, ונתונים שמות מדעיים לכל יצור חי.

אחרונים

אחרונים הוא כינויים, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד וגם בתולדות עם ישראל בכלל, של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ובתפוצות יהודי ספרד מן המאה ה-16 ואילך. בתקופת האחרונים כונסה ההלכה בחיבורים קאנוניים כמו השולחן ערוך והגהות הרמ"א עליו יחד עם נושאי כליהם, פשטה הקבלה בכל תפוצות ישראל, שיטת הפלפול עלתה ושקעה, וקמו החסידות וההתנגדות לה. אחרוני האחרונים התמודדו עם המודרנה ותהליכי החילון שחוללה.

ביולוגיה

בִּיּוֹלוֹגְיָה (מיוונית: תורת החי) היא ענף במדעי הטבע, העוסק בהרכבו של עולם החי והצומח, במקור החיים, ברבגוניותם, בהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.

כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כדיסציפלינה יחידה, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים. אף כי חלק מדיסציפלינות אלה - למשל בוטניקה וזואולוגיה - הן עתיקות יומין, הביולוגיה התפתחה כמדע המאחד אותן, ובוחן את קשרי-הגומלין ביניהן רק במאה ה-19, אז נתגלו תהליכים ותכונות המשותפים ליצורים חיים ככלל.

בהיותה תחום רחב כל-כך, מתחלקת הביולוגיה לתחומי-משנה רבים ושונים. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה - חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה - חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת בתחום המולקולרי, פיזיולוגיה עוסקת בתפקודים של האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ביחסי גומלין בין אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה.

כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה[דרוש מקור], וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי.

בעלי ארבע רגליים

בעלי ארבע רגליים (שם מדעי: Tetrapoda) היא קבוצת בעלי חוליות שהתפתחה מדגים ממחלקת בעלי סנפירים בשרניים וכוללת את החולייתנים היבשתיים ובעלי ארבע רגליים. עם זאת מספר מינים חזרו לים (כמו הלווייתנים או זוחלים ימיים קדומים), עוד אחרים כמו הנחשים ומספר לטאות ודוחיים, איבדו את רגליהם. חיות אחרות כמו העופות, העטלפים והפטרוזאורים המירו את גפיהם הקדמיות לכנפיים שאינן מתפקדות להליכה כמעט. מספר חיות נוספות עומדות על שתי רגליים אחוריות וכמעט לא נעות על ארבע, בהן הקנגורו, כמה למורים וקופים והאדם.

ישנן שתי קבוצות עיקריות של בעלי ארבע רגליים:

מחלקת דו-חיים

קבוצת בעלי שפיר עובריבעלי ארבע רגליים מאופיינים בגפיים במקום סנפירים. מיני קבוצה זו בעלי גפה שרירית בה העצמות (בין היתר אצבעות כף היד וכף הרגל) והמפרקים ברורים.

בעלי חיים

בעלי־חיים הם יצורים חיים איקריוטים רב-תאיים, המשתייכים לממלכת בעלי־חיים Animalia. כמעט כל בעלי-החיים צורכים חומר אורגני, נושמים חמצן, יש להם יכולת תנועה, מתרבים ברבייה מינית, ומתפתחים מתוך צבר כדורי של תאים המכונה blastula, שמופיע בתחילת ההתפתחות העוברית. עד היום זוהו 1.5 מיליון מינים של בעלי-חיים, מתוכם מעל מיליון מינים הם חרקים. עם זאת, לפי הערכות קיימים מעל 7 מיליון מיני בעלי-חיים. בעלי-חיים הם בעלי מגוון גדול של צורות, תפקודים וגדלים. בעלי החיים הזעירים ביותר הם בגודל 8.5 מיליונית המטר, והגדולים ביותר מגיעים לגודל 30–40 מטרים ומשקל של למעלה מ-100 טון מטרי. בעלי החיים מקיימים אינטראקציה מורכבת עם סביבת החיות שלהם, והם יוצרים רשתות מזון מסובכות. הענף בביולוגיה החוקר את בעלי החיים נקרא זואולוגיה.

רוב מיני בעלי-החיים שקיימים כיום משתייכים לענף הפילוגנטי בילטריה (Bilateria), שבו יצורים בעלי סימטריה דו-צדדית, הכוללת ראש-וזנב וכן גב-ובטן. הבילטריה כוללת את הענף Nephrozoa, שמתחתיו שני ענפים חשובים: Protostomia שכוללת קבוצות רבות של חסרי חוליות כמו פרוקי-רגליים (בכלל זה – חרקים), רכיכות (ובכלל זה גם חלזונות וסילוניות), נמטודות, ועוד; ואת ענף שניוני הפה (Deuterostomia) הכולל את קווצי עור ואת המיתרניים; בנוסף הבילטריה כוללת את ענף ה- Xenacoelomorpha וכללה בעבר את ענף Proarticulata שנכחד. בני האדם הם גם מין של בעל-חיים, והם שייכים למערכת המיתרניים המכילה כ-60 אלף מינים וכוללת גם את כלל הארכוזאורים, העופות, הזוחלים, הדגים, הדו-חיים והיונקים. בשפה המדוברת משמש הביטוי "בעלי־חיים" פעמים רבות לתיאור כלל בעלי החיים מלבד האדם, אך ערך זה עוסק במשמעות הטקסונומית של המושג, הכוללת את האדם.

יצורים חיים שמזוהים כעלי-חיים קדומים נמצאו ב- Ediacaran biota מתקופת פרקמבריון המאוחר. בעלי חיים מודרניים רבים נראים בבירור בממצאי המאובנים כמינים ימיים מתקופת הפיצוץ הקמבריוני שהחל לפני כ-542 מיליון שנים. עד כה זוהו 6,331 קבוצות של גנים שמשותפות לכל מיני בעלי-החיים שחיים כיום. גנים אלו יכולים להגיע מאב-קדמון משותף שחי לפני כ-650 מיליון שנה.

המאה ה-19

המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

התופעות הבולטות במאה ה־19 הן התפשטותה והתעצמותה של המהפכה התעשייתית, שגררה שינויים מרחיקי לכת בכלכלה ובחברה; תהליך של עיור רב היקף, ועליית הלאומיות בקרב עמי אירופה. התעוררות לאומית הביאה להקמתן של מדינות לאום אחדות, הן על ידי איחוד מסגרות קטנות (גרמניה, איטליה) והן על ידי מרד נגד שלטון זר (יוון, סרביה ועוד). מתח לאומי התעורר גם בקרב קבוצות אחרות שלא זכו לעצמאות מדינית. תופעה חשובה אחרת היא ביטול העבדות במדינות רבות כגון בריטניה, ארצות הברית וברזיל.

מבחינת היחסים הבינלאומיים, התקופה שלאחר נפוליאון ועד 1914 התאפיינה במערכת בינלאומית יציבה יחסית עם מעט מלחמות גדולות. הממלכה המאוחדת, תחת שלטונה הממושך של המלכה ויקטוריה, נעשתה לכוח העולמי החשוב ביותר, כשהיא הראשונה שנהנית מפירות המהפכה התעשייתית אך גם נושאת במחירה. ארצות הברית נעשתה בהדרגה למעצמה עולמית. המירוץ הקולוניאליסטי הואץ ברחבי אסיה ואפריקה, אך לצד זה השתחררו עמי דרום ומרכז אמריקה משלטונן של ספרד ופורטוגל ששקיעתן נמשכה.

נהוג לומר שבמאה ה־19 הייתה המחשבה האירופית באופן כללי אופטימית, ולצד נביאי זעם דוגמת קרל מרקס, רווחה האמונה שהקידמה תביא איתה בסופו של דבר שגשוג ויציבות כלל עולמיים. אמונה זו התערערה, אם לא התרסקה והוחרבה, בעקבות אסונות המאה ה־20, החל במלחמת העולם הראשונה.

במאה ה־19 פעלו אישים שונים בתחום האמנות, כדוגמת הציירים אדואר מאנה, הנרי רוסו, פרנסיסקו דה גויה ואודילון רדון, הפסל אוגוסט רודן, המלחין לודוויג ואן בטהובן והסופרים צ'ארלס דיקנס, אדגר אלן פו, ויקטור הוגו, מארק טוויין, פיודור דוסטויבסקי ולב טולסטוי, הנס כריסטיאן אנדרסן. באדריכלות התבטאה מאה זו בגל התחייה הגותית בה שופצו ונבנו קתדרלות בסגנון גותי.

כמו כן פעלו בה אנשי-המדע לואי פסטר, צ'ארלס דרווין, תומאס אלווה אדיסון וגוטלוב פרגה. פעלו בה אף קארל מרקס, אלכסנדר השני צאר האימפריה הרוסית, אברהם לינקולן, המלכה ויקטוריה ונפוליאון בונפרטה.

במאה ה־19 המציאו טכנולוגיות הנוגעות למיכון (מנוע בנזין, מנוע דיזל, גילוי החשמל, תחנת כוח, הגנרטור החשמלי, טרקטור, מכונת התפירה, מקרר, מקלע), להסע (המכונית, האופנוע, קטר הקיטור, הרכבת, ספינת הקיטור וספינת האוויר), לתקשורת (מכונת הכתיבה, הרדיו וקשר רדיו, הטלגרף והטלפון) ולאמצעים בידורים (הראינוע וסרט הקולנוע, הפטיפון והתקליט).

אולם הייתה זו מאה שידעו בה טרגדיות לרוב ואירעו בה מלחמות נודעות כמו: מלחמות נפוליאון, מלחמת קרים, מלחמת האזרחים האמריקאית, מלחמת הבורים ועוד

מבחינה היסטורית נודעה המאה כתקופה בה התחוללו שינויים גדולים בתחומי חיים נרחבים.

המאה ה־19 הייתה חשובה להיסטוריה של עם ישראל. במאה זו נוסדה תנועת הציונות, שהחלה בעליותיהם של חובבי ציון ליישב את ארץ ישראל (הקמת ראשון לציון, פתח תקווה וימין משה) ובהקמת ההסתדרות הציונית. העיתונאי היהודי בנימין זאב הרצל הוביל את קו הציונות המדינית וניסה לזכות בהכרה ותמיכה מהמעצמות לרעיון של יישוב יהודי אירופה במולדתם ההיסטורית. ב-1897 התכנס הקונגרס הציוני הראשון בבזל, שווייץ.

חקלאות

חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית. החקלאות היא אחד מתחומי העיסוק הקדומים של האדם, והיא שכלול של פעולות איסוף מזון, ציד בעלי חיים ודיג פרימיטיבי. ההיסטוריה של החקלאות שלובה בהיסטוריה האנושית, והשינויים בחקלאות היו גורמים כבדי משקל בתמורות חברתיות שחוותה האנושות, בהן התמחות בפעילות מסוימת. התפתחות החקלאות, מראשיתה ועד ימינו, אפשרה להגדיל במידה רבה ביותר את כמות המזון העומד לרשות החברה האנושית, ובכך גם את גידול האוכלוסייה בעולם לממדיה הנוכחיים.

החקלאות היא העיסוק הנפוץ בעולם – 42% מכוח העבודה בעולם עוסק בו. לעומת זאת, התוצר החקלאי מהווה רק 5% מהתוצר העולמי הגולמי (התוצרים הלאומים הגולמיים). מושג החקלאות מתייחס למגוון נרחב של פעילויות ייצור, אשר נפרשות על קשת רחבה של קני מידה תפעוליים (גודל יחידות שטח העיבוד, תפוקות וכו'), התמחויות ואספקטים שיווקיים.

בקצה אחד של קשת זו, נמצאת חקלאות הקיום (Subsistence Agriculture), המתבססת על שטחי אדמה (או כמות בעלי חיים) מצומצמים, תוך שימוש בכמות מצומצמת של תשומות חקלאיות, ללא השקעות וללא שיווק. חקלאות זו מייצרת תפוקות מועטות בלבד, כאלו המספיקות אך ורק לצריכה עצמית ולקיום החקלאים.

בקצה השני של הקשת, נמצאת החקלאות האינטנסיבית הכוללת גם את החקלאות התעשייתית. חקלאות זו עושה שימוש בשטחי אדמה נרחבים (ובהיקפים גדולים של בעלי חיים), תוך שימוש נרחב בתשומות חקלאיות כגון: דשן וחומרי הדברה ובמיכון ברמה טכנולוגית גבוהה. החקלאות האינטנסיבית כרוכה בהשקעות נרחבות, בתעשיות נלוות המיועדות לספק לצרכן את המוצר המוגמר ובשיווק. מטרת החקלאות האינטנסיבית היא, בדרך כלל, השאת הרווח לחקלאי או לתאגיד החקלאי.

י' באייר

י' באייר הוא היום העשירי בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

מחלקה (טקסונומיה)

מחלקה היא אחת הרמות במיון עולם הטבע; היא נמצאת מעל לסדרה ומתחת למערכה: כל מערכה כוללת כמה מחלקות, וכל מחלקה כוללת כמה סדרות.

כמה מחלקות עשויות להיות מקובצות בעל-מחלקה. מחלקה עשויה להיות מחולקת לתת-מחלקות, המחולקות לכמה אינפרא-מחלקות, בכל אחת כמה סדרות.

לעיתים מחלקות מכילות אלפי מינים, כמו במיון החרקים, למשל, ולעיתים מינים בודדים בלבד. המחלקות הידועות ביותר לרוב האנשים הן אלו השייכות למערכת המיתרניים: מחלקת העופות, מחלקת הזוחלים, מחלקת הדו-חיים, שלוש מחלקות הדגים ומחלקת היונקים, אליה משתייך האדם.

מינים בסכנת הכחדה

מינים בסכנת הכחדה הם מינים בעולם הטבע שעתידם נמצא באיום קיומי ממשי – הכוונה היא למין כולו, ולא רק לאוכלוסיות שונות שלו. לדוגמה, אם הנשר המקראי ייעלם מנופה של ישראל הוא לא ייכחד משום שיש רבבות כמותו בעולם ולכן אי אפשר לומר שהנשר בישראל נמצא בסכנה.

המינוח הנכון לצמצום אוכלוסיות הוא סכנת התמעטות, אך כאשר כל אוכלוסיות המין מצויות בסכנת התמעטות, הרי שהמין כולו נמצא בסכנת הכחדה. המינוח סכנת הכחדה מתאים רק ליצורים שאוכלוסייתם מידלדלת מיום ליום או שהידלדלה מאוד ועתה היא בכמות קבועה שאינה גדלה ויש סכנה כי כשיתחיל שלב דלדול נוסף כמו התפשטות מגפה, המין לא ישרוד. ישנם מינים שככל הנראה תמיד קיימו אוכלוסיות זעירות, דוגמת הפרס, שלעיתים מופיע בישראל ולעיתים נעלם ולא רק בישראל.

מיתרניים

מֵיתְרָנִים (שם מדעי: Chordata) היא מערכה של בעלי חיים שניוני הפה המתאפיינים בקיום מיתר גב חלול. במערכת זו כלולות תת-מערכות הבאות:

בעלי גולגולת

מיתרני זנב

מיתרני ראש

מיתרני פהלמערכת המיתרניים משתייכים העופות, הזוחלים, הדגים, הדו-חיים והיונקים - ובכללם האדם. רובם המוחלט של המיתרניים הם בעלי חוליות (חולייתנים).

אצל חלק מהמיתרניים עוברים עצבים מרכזיים בתוך מיתר הגב; אצל האחרים (כמו האדם) התנוון המיתר במשך הדורות, אם כי הוא מופיע לזמן קצר במשך התפתחות העובר. בנוסף, לכל המיתרניים יש זנב הנמשך אל מעבר לאגן. גם הזנב, בדומה למיתר הגב, התנוון במרוצת הדורות אצל חלק מהמינים, וגם הוא מופיע אצלם בדרך כלל במשך ההתפתחות העוברית.

שיאנים מפורסמים מהמיתרניים הם החיה הגדולה בעולם: לווייתן כחול, והיצורים המהירים בעולם: בז נודד (בצלילה) והעטלף אשף מקסיקני (בקו ישר).

יש יותר מ-60,000 מינים של מיתרניים.

ממלכה (טקסונומיה)

ממלכה היא כיום הרמה השנייה הגבוהה ביותר במבנה ההירארכי של מיון עולם הטבע (טקסונומיה).

מערכה (טקסונומיה)

מערכה (בלטינית: Phylum; ביוונית: Φῦλον) היא טקסון המשמש במיון מדעי של צורות החיים.

לפי המיון המדעי של עולם הטבע, רמות הדירוג (טקסונים) העיקריות של עולם הטבע הן: על ממלכה, ממלכה, מערכה, מחלקה, סדרה, משפחה, סוג ומין. מכאן ניתן לראות ש"מערכה" הוא טקסון גבוה ורחב למדי: מערכה מייצגת את ההקבצה המוסכמת הגדולה ביותר של יצורים חיים בעלי מאפיינים אבולוציונים מסוימים. עם זאת, גם המערכות מקובצות לעיתים לקבוצות, המכונות "על-מערכות" (Superphyla). באופן בלתי רשמי, ניתן להסתכל על מערכה כקבוצה שלחבריה יש מתווה גוף כללי דומה, כמו למשל קיומן של עצמות. מיון זה מתבסס על הבדלים מורפולוגיים (צורניים), אולם מערכות נבדלות זו מזו לעיתים על סמך המבנה הפנימי שלהן. כך לדוגמה, העכבישים והסרטנים נראים אחרת, אולם שניהם משתייכים למערכת פרוקי הרגליים. לעומתם, תולעי האדמה והשרשורים, שדומים בצורתם, נמצאים במערכות שונות (תולעים טבעתיות ותולעים שטוחות בהתאמה). באנגלית קיים הבדל בין מינוח המערכות בעולם החי לבין מינוחן בעולם הצומח; בזה האחרון מקובל להשתמש במושג Divison במקום המילה Phylum, אף על פי שגם המונח האחרון נחשב לתקין לפי הנומנקלטורה הבוטנית.

סדרה (טקסונומיה)

סדרה (בלטינית: ordo), טקסון המשמש במיון עולם הטבע. הסדרה היא דירוג הנמצא בין המחלקה למשפחה. הסדרה הוצגה לראשונה כדרגה נפרדת במיון המדעי על ידי הבוטנאי הגרמני אוגוסטוס ריבינוס. הוא הציג אותה כאשר מיין את עולם הצומח, ופרסם אותה במסגרת מספר מאמרים שפרסם בשנות ה-90 של המאה ה-16. קארולוס ליניאוס היה הראשון להשתמש בסדרה בעקביות על מנת למיין את שלוש הממלכות בטבע (פטריות, צמחים ובעלי חיים), ואת זאת פרסם לראשונה במהדורה הראשונה של ספרו "שיטת הטבע" (או "מערכת הטבע", Systema Naturae) ב-1735.

בעברית נהוג להוסיף את הסיומת אים לשמות סדרות כגון פרפרים או ארנבאים אולם קיימות סדרות רבות ששם בעברית מגיע ממקורות קדומים יותר ושאינן מצייתות לכלל זה כגון חיפושיות או מכרסמים.

תת-סדרה לרוב נכתבת בשתי מילים למשל מעלי גירה, טורפי יבשה. במקרים מסוימים בחרה האקדמיה להוסיף לתת-סדרות את המילה דְּמוּיֵי לטקסונים שמסתיימים ב morpha- למשל דמויי דורבן, דמויי חזיר.

לעיתים קיימות דרגות-ביניים נוספות מעל ומתחת לדרגת הסדרה:

superorder - על-סדרה

suborder - תת-סדרה

infraorder - אינפרא סדרה, דרגה נמוכה יותר מ-suborder

סוג (טקסונומיה)

סוג (בלועזית: גנוס, Genus) הוא רמה של מיון טקסונומי של יצורים חיים.

מעל לרמת הסוג נמצאת רמת המשפחה (ולעיתים תת-משפחה). רמת הסוג מתחלקת למספר מינים.

לעיתים מתחת לרמת הסוג קימת גם קבוצת משנה תת-סוג.

ביצורים חיים רבים ניתנת חשיבות רבה לסוג, כשהמינים עצמם פחות מוכרים. מספר מינים של הפרוטיסט Plasmodium, לדוגמה, גורמים למחלת המלריה; לפיכך מוזכר בדרך כלל באזכורים יום-יומיים ובספרות המדע הפופולרי סוג ה-Plasmodium כגורם למחלת המלריה, מבלי לפרט את המינים השונים. עץ האלה מוכר לרוב האנשים בשמו זה; זהו למעשה סוג הכולל כמה מינים, כגון אלה ארצישראלית ואלת המסטיק. גם הדוב מהווה סוג הכולל כמה מינים (דוב הקוטב, דוב חום ועוד). הסוג דוב משתייך למשפחת הדוביים, הכוללת, לצד הדובים, את הסוג פנדה, למשל. הפנדה, אם כן, היא "קרובת משפחה רחוקה" של הדוב החום ושל דוב הקוטב, כיוון שהיא אינה משתייכת לאותו הסוג אליו משתייכים השניים האחרונים. דוב הפנדה, אגב, הוא דוגמה לסוג הכולל מין בודד; הפנדה המוכרת לנו היא יחידה מסוגה. רבים מכנים בטעות את דביבון הפנדה "דוב פנדה אדום" וסבורים כי מדובר במינים קרובים, אך למעשה דביבון הפנדה אינו שייך כלל למשפחת הדוביים, כי אם למשפחת הראקוניים. דביבון הפנדה הוא גם דוגמה לסוג הכולל מין יחיד. בשנים האחרונות גובר קולם של אלו הסבורים כי מקומו של דביבון הפנדה בכל זאת במשפחת הדוביים, או אולי במשפחה נפרדת משלו. הדבר ממחיש את הדינמיות הרבה של מדע הטקסונומיה.

במקרים אחרים השתרשה אמונה שגויה בנוגע ליצורים הכלולים תחת סוג מסוים. הסוג חתול, למשל, אשר רבים מקשרים עם חתול הבית בלבד, כולל למעשה מינים רבים אחרים, כגון חתול מדבר סיני וחתול חולות. חתול הבית, למרות שמופיע, במספר רב מאוד של זנים, הרי שאינו מהווה אפילו מין בפני עצמו, כי אם תת-מין המשתייך לַמין חתול בר.

בכתיב מדעי מופיע הסוג והמין של יצור מסוים באותיות לטיניות ובכתב מוטה (כל הרמות הנמצאות מעל לסוג אינן נכתבות בכתב מוטה). הסוג מופיע לפני המין ונכתב באות גדולה; המין עצמו נכתב באות קטנה. באזכורים של יצורים בספרות המדעית מסתפקים כמעט תמיד בציון הסוג והמין; המשפחה והרמות שמעליה לעולם אינן מוזכרות, למעט במאמרים העוסקים בטקסונומיה.

להלן מספר דוגמאות: Plasmodium malariae הוא הגורם הנפוץ ביותר למחלת המלריה; Pistacia lentiscus היא אלת המסטיק. לעיתים מופיע גם ציון תת-מין אחרי ציון המין: Felis silvestris catus הוא חתול הבית.

צומח

צומח (שם מדעי: Plantae או Viridiplantae) היא ממלכה שכוללת בתוכה יצורים חיים מבצעי פוטוסינתזה המכילים את הפיגמנטים שהם כלורופיל a וכלורופיל b. חומר התשמורת העיקרי אצלם הוא עמילן. ממלכת הצומח ממוינת לשתי קבוצות עיקריות:

מערכת הירוקיות.

קבוצה הכוללת בתוכה את תת-ממלכת הצמחים, סדרת הנאווניתאים ועוד שככל הנראה התפתחה מן הירוקיות.מקובל להניח שצמחים התפתחו מאצות ירוקיות בגלל המשותף ביניהם: הפיגמנטים הפוטוסינתטיים הם כלורופיל a וכלורופיל b, חומר התשמורת העיקרי הוא עמילן, דופן התא מכיל תאית.

שיטות הרבייה של הצמחים רבות ומגוונות, החל מהתחלקות תאים, כמו בחלק מהאצות הירוקיות, וכלה בהאבקה והתפתחות זרעים כמו בבעלי הפרחים.

רוב הצמחים הם אוטוטרופים שמייצרים את המזון שלהם עצמאית על ידי הפוטוסינתזה. חלק מהצמחים הם טפילים, ומנצלים לקיומם חומר אורגני מצמחים חיים אחרים. לעומתם, צמחים טורפים מנצלים חומר אורגני מבעלי החיים.

המדע העוסק בחקר הצומח נקרא בוטניקה.

שפה

שפה היא דרך תקשורת המבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות.

נהוג להבדיל בין הסמל השפתי המסמן לבין המושג או התוכן המסומן בו, אשר יכול להיות מציאותי או מופשט.

הבלשנות עוסקת בחקר השפה והשימוש בה.

סמנטיקה היא ענף הלשון המתמקד בחקר המשמעות של השפה.

מכלול אוצר המילים של שפה מסוימת מכונה לקסיקון. כלי לאיסוף וביאור של פרטים בלקסיקון מכונה מילון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.