חייא בר אבא

רבי חייא בר אבא (או רבי חייא או רבי חייה) הכהן[1], אמורא מהדור השלישי, נולד בבבל, עלה לארץ ישראל ולמד אצל רבי יוחנן.

תוארו בתלמוד אינו קבוע, לפעמים נקרא בשם "רב"[2], ולפעמים "רבי"[3].

רבי חייא בר אבא
תקופתו תקופת האמוראים
דור שלישי
בית מדרש אמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי יוחנן, רבי אלעזר בן פדת
חבריו רב אמי ורב אסי, ורבי אבהו

ביוגרפיה

בצעירותו הספיק להכיר את רבי חנינא ורבי יהושע בן לוי, שניים מראשוני האמוראים שחיו בתפר שבין תקופת התנאים לתקופת האמוראים. רבו המובהק, ככל הנראה, היה הכותב הבולט של התלמוד הירושלמי - רבי יוחנן,[4] ולאחר מותו של רבי יוחנן למד אצל רבי אלעזר בן פדת.[5] חבריו לבית המדרש היו רבי אמי, רבי אסי ורבי אבהו. רבי חייא מוזכר בתלמוד כמי שהיה חוזר על כל משנתו מדי חודש לפני רבו, ודייק מאד בשמועותיו.[6] עיקר התמחותו הייתה בהלכה ופחות באגדה[7], אם כי עשרות מאמרותיו באגדה מוזכרות בתלמוד (בשם רבו רבי יוחנן).

רבי חייא היה עני עד כדי כך שתואר בתלמוד כי נעליו היו מטולאות, ומשכך החליט רבי חייא לצאת לחו"ל למצוא פרנסה. רבי אלעזר, רבו, שלחו לנשיא שיכתוב לו מכתב המלצה, והנשיא כתב: "הרי שלחנו אליכם אדם גדול." ובניסוח אחר: "הרי שלחנו לכם אדם גדול, שאינו בוש לומר לא שמעתי."[8]

רבי חייא נדד במקומות רבים, ומוזכר כי בנוסף לבבל הוא ביקר גם ברומי,[9] בסוריה,[10] ובתוך ארץ ישראל בערים "גבלא" שבים המלח,[11] טבריה,[12] צור,[13] וציפורי.[14] במהלך נדודיו הוא היה פעיל ציבורית ותיקן תקנות שונות. כך לדוגמה הוא עבר בין ערים שונות ואסף כסף לטובת ישיבות ארץ ישראל, כמו כן מוזכר כי הוא תיקן "ארכונין",[15] ובמקום אחר מוזכר כי הוא אסף כסף למען יתומים ואלמנות.[16] לאחר שובו לארץ ישראל הוא החל, יחד עם רבי אמי ורבי אסי[17], לעבור בין הערים השונות ולדאוג לניהול התקין שלהן, כך לדוגמה הם מינו פרנסים ובעלי תפקידים נוספים בערים בהן הם חסרו.

על תלמידיו נמנה רב שמואל בר רב יצחק[18]. אחיו, רב בנאי, מוזכר בתלמוד[19]. ייתכן שרבי שמעון בר אבא היה קרובו או אף אחיו[20]. בנו, רבי אבא, היה מוסר שמועות משמו[21], וכן היה לו בן בשם רבי כהנא, וכן בן בשם רבי נחמיה (או לגירסת ונציה, רבי נחומיה)[22].

אמרותיו בשם רבו רבי יוחנן

  • "אמור לחכמה אחותי את - אם ברור לך הדבר שכאחותך שהיא אסורה לך אמור ואם לאו אל תאמרהו"[23].
  • "כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה"[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד ירושלמי, ברכות דף כג עמוד א
  2. ^ למשל תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק"ג, עמוד א'.
  3. ^ 3.0 3.1 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ד, עמוד א'.
  4. ^ רוב אמרותיו של רבי חייא הן בשם רבי יוחנן; הצירוף "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן" - אמר רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן - מוזכר מאות פעמים בתלמוד.
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, א', ז'.
  6. ^ מסכת ברכות, דף ל"ח, ב'.
  7. ^ על פי מה שמסופר בתלמוד כי כאשר רבי חנינא בר עגיל היה פונה לשאול את רבי חייא שאלה באגדה, הוא היה מפנה אותו לרבי תנחום בר חנילאי.
  8. ^ שני הניסוחים מופיעים בתלמוד הירושלמי, מסכת חגיגה, א', ח'.
  9. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מעשר שני, ד', א'.
  10. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, ח', ו'.
  11. ^ מסכת יבמות, דף מ"ו, א'.
  12. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, ד', ד'.
  13. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, ב', א'.
  14. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, ד' ו'.
  15. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק ח', ו'.; מ"archon" - שר, שליט (ראה
  16. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, דף ג', א'.
  17. ^ עמו הוא מוזכר רבות, ראה תולדות תנאים ואמוראים.
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ח, עמוד א'.
  19. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף נ', עמוד ב'.
  20. ^ שאול ליברמן, יווית ויוונות בארץ ישראל, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ג 1962, עמ' 18
  21. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה', עמוד א'.תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י"ד, עמוד ב'
  22. ^ תלמוד ירושלמי ברכות כג עמוד א
  23. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ז', עמוד ב'.
אבימי בר טובי

אבימי בר טובי היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור הרביעי מתלמידיו של רבי אבהו.

בתלמוד הירושלמי מסופר על נכרית אחת שבאה לשאול שאלה את רבי אבהו והוא שלח את אבימי בר טובי לענות לה.

אבימי בר פפי

אבימי בר פפי היה אמורא בן הדור השלישי, חברם של רב נחמן ועולא (בתלמוד הבבלי מסופר שישבו יחד).

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה. הוא מוזכר פעם אחת בתלמוד הירושלמי בהקשר לביקור של ר' יסא אצלו.

לוי בר סיסי

לוי בר סיסי או לוי היה מחכמי ארץ ישראל בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים, ולכן הוא נחשב גם לתנא וגם לאמורא. כחכמים אחרים מבני דורו גם לוי סידר קובץ של ברייתות שהובא כמה פעמים בשני התלמודים

רב הונא (הכהן)

רב הונא (השני) היה אמורא שחי בדור השלישי והרביעי לאמוראי בבל. הוא היה כהן, בניגוד לרב הונא הידוע שהיה "ישראל".

רב הונא נולד למשה בר עצרי העשיר שהתגורר בבבל. הוא למד בישיבתו של רב הונא (האמורא הידוע רבו של רב חסדא). התגורר בבבל, ועלה לארץ ישראל שם קיבל תורה מפי גדולי החכמים - רבי אלעזר רבי אמי רבי אבהו ורבי חייא בר אבא.

הוא למד גם אצל רב הונא בר חיננא. מסופר כי בצעירותו בתקופת שהותו בבבל, הוא היה עני מאוד. אביי יעץ שיגרש את אשתו ויגבה מאביו - שהיה עשיר מופלג והיה הערב - את כתובתה, ואחרי זה יחזירנה. אף על פי שבמשנה מובא כי המגרש את אשתו בבית דין במקרה כזה שכתובתה על אחרים, צריך לידור ממנה הנאה כדי שלא יחזירנה לאחר הגירושין, וזאת מפני חשש שמא מערים הוא לגרש אותה כדי שתגבה את כתובתה ותתעשר, נענה אביי שיכול הוא לגרש את אשתו בצנעא ללא התערבות בית דין וממילא לא יכריחוהו לעשות כך. לבסוף התברר שהוא כהן ואינו יכול לגרש את אשתו כי אז יהיה אסור לו להחזיר אותה. אמר על כך אביי: ""בתר ענייא אזלא עניותא" - אחרי עני הולכת העניות אף על פי שהיה עני ואף על פי שהותר לו לאכול מעשר - בתור כהן, הוא סירב לאכול מעשר שני.

רב יימר

רב יימר היה אמורא בבלי בדור השישי. תלמידו של רב כהנא מפום נהרא וחברו של רב אשי שאיתו נשא ונתן רבות בהלכה. על פי אגרת רב שרירא גאון רב יימר היה ממלא מקומו של רב אשי במשך 5 שנים (427-432) כראש ישיבת סורא. בסדר תנאים ואמוראים מסופר כי בעת מותו נראה עמוד אש בשמים שעמד שלושים יום.

רב כהנא מפום נהרא

רב כהנא מפום נהרא (מכונה גם: רב כהנא השלישי) היה אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, עמד בראש ישיבת פום נהרא.

הוא היה כהן ממשפחת עלי הכהן.

בימי נעוריו למד אצל רב יהודה, אחרי פטירתו הוא שימש גם את רבה, ולמד אצלו את מסכת סנהדרין יחד עם חבירו רב ספרא. הוא עלה לארץ ישראל יחד עם רב ספרא חבירו, ולמד אצל זעירא ואצל רבי אבהו. כן למד אצל רבי חייא בר אבא, שגם התפלל עבורו שיאריך ימים, ואכן ברכתו התקיימה.

אחרי תקופה מסוימת חזר לבבל, ואז קבע את ישיבתו בפום נהרא, שם למד רב אשי, שהפך להיות תלמידו המובהק. שהתייחס אליו בכבוד מיוחד, ואף על פי שרב אשי ראה גם באמימר את רבו וקרא לו בלשון כבוד "מר", לא עשה זאת כאשר עמד בפני רב כהנא.

היה חברו של רב נחמן בר יצחק, וביחד נשאו תוכחותיהם על "גסי הרוח" (עשירי העם, המתערבים במינוי דיינים ופרנסים), אשר ברוממות לבם ובעשרם כי רב, ישכחו את חובותיהם.

ישיבתו של רב כהנא בפום-נהרא הייתה כפופה לישיבת סורא, אך עם פטירתו של רבא והלאה, הגיעו ראשי ישיבת נהרדעא, פעמים רבות, לבקר את רב כהנא בפום נהרא, וזאת כנראה מתוך כוונה לבסס את הקשר בין ישיבתם, לישיבת פום נהרא. רב כהנא הספיד בפום נהרא את רב זביד מנהרדעא, שהיה רבו מצד שני נותר קשר גם עם הישיבה בסורא, ומהציטוטים בתלמוד נראה כי רב יימר שהיה ראש ישיבת סורא במתא מחסיא הושפע מרב כהנא.

רב פפי

רב פפי היה אמורא בבלי בדור החמישי. מגדולי תלמידיו של רבא. חבר ובר-פלוגתא של רב פפא ושל רב הונא בריה דרב יהושע. מתלמידיו היו רב אשי ורב ירמיה מדפתי.

רבי אבהו

רבי אבהו היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השלישי (סוף המאה ה-3 - תחילת המאה ה-4). מתלמידיו החשובים של רבי יוחנן. ישב בקיסרין.

רבי אבהו כיהן בתור ראש ישיבה בקיסריה וייצג את היישוב היהודי בארץ בפני שלטונות האימפריה הרומית. הוא ידע להגן על עמו ותורתו בכבוד וכישרון. הצטיין בייחוד באגדה, אבל גם בהלכה הוא תפס את אחד המקומות החשובים בין חכמי דורו.

רבי אבין

רבי אבין הוא אמורא ארץ - ישראלי, בדור השלישי, מגדולי תלמידיו של רבי יוחנן. לפי מחקרו של הרב אהרון הימן, מדובר באמורא המפורסם רבין.

בצעירותו עוד הספיק ללמוד אצל רבי יהודה הנשיא, והוא מסר הלכות בשמו. אך את עיקר תורתו קנה מפי רבו המובהק רבי יוחנן. אמרותיו של רבי אבין מוזכרות פעמים רבות בתלמוד בבלי, לרוב כ"בעי" (חקירה הלכתית), וכאמורא ארץ ישראלי הוא מוזכר גם פעמים תכופות בתלמוד ירושלמי. לדעת אהרן היימאן בנו הוא האמורא יוסי בר אבין.

רבי אבין הוא היחיד מבין האמוראים שנקראו כשמו - שנקרא כך לא שם ליווי או כינוי, בשונה מהאמוראים האחרים שחיו בבבל, "רבי אבין נגרא" אביו של רב חייא ורב אידי, ומרבין ששמו האמיתי היה "רבי אבין", כמוזכר בתלמוד ירושלמי.

חבירו היה רבי ירמיה (הראשון), (שניהם היו מזקני תלמידיו של רבי יוחנן), שאמר לרבי אבהו שמסיבה זו יש להעדיף את שיקול דעתו שלו עצמו - רבי ירמיה, ושל רבי אבין ורבי מיישא על פני דעתם של רבי אבהו, רבי יצחק נפחא ורבי חנינא בר פפי.

בחורבות הכפר קצרין העתיקה נתגלו ארבע כתובות בארמית, רק אחת מהן שלמה: "רבי אבון משכבו בכבוד". הארכאולוג, דן אורמן, סבור שזו מצבה מקברו של האמורא רבי אבון, (פעמים נקרא ר' אבין ר' אבון).

רבי אלכסנדרי

רבי אלכסנדרי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השני והדור השלישי.

היה דרשן גדול, וכל מאמריו בתלמוד עוסקים בענייני אגדה.

מימרות רבות בענייני אגדה מופיעות בשמו בתלמוד, ומהמפורסמות שבהן, שהיה הולך ומכריז מי מי רוצה לחיות? וכשהתקבצו סביבו אנשים היה מראה להם את הפסוק מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע.

רבי אמי

רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמי (בירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי), היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים. תלמידו של רבי יוחנן, חבר ובר פלוגתא של רבי אסי.

רבי בנימין בר יפת

רבי בנימין בר יפת היה אמורא ארץ ישראלי, מהדור השלישי של התקופה (סוף המאה השלישית). היה מתלמידי רבי יוחנן וכן היה תלמידו של רבי אלעזר בן פדת.

רבי בנימין בר יפת מוזכר כחמש עשרה פעמים בתלמוד בבלי, ופעמים ספורות בתלמוד ירושלמי (בדרך כלל בכתיב 'בנימן').

רבי חייא בר יוסף

רבי חייא בר יוסף, היה אמורא בדור השני (המאה ה-3), שלמד בבבל מפי גדולי האמוראים, רב ושמואל, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל ולמד יחד עם רבי יוחנן וריש לקיש.

רבי חנינא בר חמא

רבי חנינא בר חמא היה מראשוני האמוראים בארץ ישראל. יש המחשיבים אותו כתנא, עקב היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים. היה תלמידו המובהק של רבי יהודה הנשיא, ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית בציפורי.

רבי יהודה נשיאה השלישי

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא בדור השישי לאמוראי ארץ ישראל. דור י"ג להלל הזקן. בזמנו היה רבי ירמיה. אביו רבן גמליאל החמישי, היה תלמידו של רבי אבהו,

ייתכן שהיה אביו של הלל נשיאה.

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון

רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון הוא אמורא מארץ ישראל בדור החמישי. בנו של האמורא רבי יוסי ברבי בון. היה תלמידו של אביו, וחבירו של רבי מתניא. וכן מסר בשמו של רבי נסה.

רבי תחליפא בר מערבא

רב תחליפא בר מערבא היה אמורא ארצישראלי שלמד תחת רבי אבהו.

היה נוסע באופן תדיר לבבל. נראה שנקרא בשם "בר מערבא" כדי לבדלו מרב תחליפא הבבלי.

שמעון בר אבא

רבי שמעון בר אבא (או רבי שמעון בר בא או בר ווא) הכהן היה תלמיד-חבר של רבי יוחנן.

התלמוד ירושלמי (ברכות פ"ב) מזכירו כמדקדק במצוות, הגם שהיה בר-ידען בשוויון יהלומים לא הצליח להיות עשיר מימיו, אבל היותו מוכר כאיש כהן עזר לו להתפרנס ממעשר. בתלמוד הירושלמי מובא שבעל אחוזה עשיר בשם אליפוסה ביקש ליתן לו מעשרות, אך רבי שמעון בר אבא היסס לקבלן, מפני שפקפק בנאמנותו של אליפוסה בתרומות ומעשרות, ורק לאחר שהתייעץ עם רבי יוחנן, שאישר לו נאמנות האיש, הסכים לקבלם (ירושלמי תרומות פ"א ה"א). ייתכן שהיה קרובו או אף אחיו של רבי חייא בר אבא.

אמוראים
אמוראי ארץ ישראל
הדור הראשון (עד 250) רבן גמליאל ברבירבי חייארבי ינאירבי אושעיארבי אפסרבי יהושע בן לוי • רבי חנינא בר חמאלוי בר סיסיבר קפרארבי ירמיה (הראשון)
הדור השני (עד 280) רבי יהודה נשיאהרבי שמעון בר אבארבי יוחנןריש לקישרבי אלעזר • רבי יוסי בר חנינארב כהנא (השני)רבי יעקב בר אידיחזקיהיהודה בן רבי חייאאבא דמן יפו
הדור השלישי (עד 310) רבן גמליאל הרביעירבי אמירבי אסירבי אבהורבי אבין • רבי חייא בר אבא • עולארבי זירארבה בר בר חנהרבי אלעאירב עוירא • רבי חנינא בר פפירבי ירמיה (השני)רב הושעיארב חנינארבי אבא בר ממלתחליפא בר מערבארבי אבדימי דמן חיפהרבי אבא הראשוןרבי פרידארבי אלכסנדריאבימי בר פפי
הדור הרביעי (עד 340) חסא דאשתמוערבי יהודה נשיאה השנירבי ירמיהרבי אחארבי ברכיהרבי יוסי בר זבידארבי יונהרבי חלקיהרבי זריקאיצחק בן אלישיברבי הושעיא איש טריארבי אבא בר זבינאאבימי בריה דרבי אבהואבימי בר טובירבי יוסנא
הדור החמישי (עד 380) הלל נשיאהרבן גמליאל החמישי • רבי יוסי ברבי בוןרבי מנארב חנניה
הדור השישי (עד 410) רבי יהודה נשיאה השלישירבי תנחומארבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון
אמוראי בבל
הדור הראשון (עד 250) רב כהנארבשמואלמר עוקבאקרנארב שילארב אסי
הדור השני (עד 280) רב הונארב יהודהרבה בר אבוהרב ירמיה בר אבארב כהנא (השני)רב ברונאחייא בר יוסףרב גידל • רב חייא בר אשירבה בר ירמיהרב קטינא
הדור השלישי (עד 310) רב נחמןרב ששתרב חסדארבהרב יוסףרבה בר רב הונארב יוסף בר חמארמי בר אבארבי אבא הראשוןרב הונא (הכהן)
הדור הרביעי (עד 340) אביירבארמי בר חמארב אחא בר יעקברב ספרארב כהנא מפום נהרארב אידי בר אביןרב חייא בר אביןרב שיזבירב יצחק בריה דרב יהודהרבא בר רב שילארפרם בר פפא
הדור החמישי (עד 380) רב נחמן בר יצחקרב פפארב הונא בריה דרב יהושערב זבידרב פפיאמימרמר זוטרארב משרשיארב אדא בר אבארב דימי מנהרדעא
הדור השישי (עד 430) רבינארמי בר אבא (השני)רב אשי • רב הונא בר נתןרב כהנא (הרביעי)
הדור השביעי (עד 465) רב יימרמרימרמר בר רב אשירפרםרב אחא בריה דרבאיהודה בר מרימר
הדור השמיני (עד 500) רבה תוספאהרבינא האחרוןרבה יוסי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.